פורום זוגיות, פרידה וילדים

זוגיות טובה היא משאלת לב של מרביתנו, אלא שבמציאות היא מחייבת התמודדות עם נושאים רבים ומגוונים העלולים ליצור קונפליקטים, נתקים בתקשורת ותסכולים רבים, הן כלפי בן הזוג, והן כלפי הרגשות הלא צפויים ולא בהכרח רצויים הצצים בתוכנו. זוגיות מחייבת מודעות למגוון היחסים עם הסובב, כגון: הורים, ילדים, דרישות חברתיות ובעיקר ציפיותנו מעצמנו ומבן זוגנו. זהו הפרויקט המרכזי בחיינו, המקור לאושר ולסבל ולכל הרצף שביניהם, כאשר מטרת הפורום לתת כלים ותובנות להגברת ההרמוניה והסיפוק. לעתים, עם כישלון כל האופציות האחרות, הפרידה היא הדרך המועדפת לשיפור חיי כל המעורבים, אלא שלהיפרד צריך לדעת אולי יותר מכל. פרידה נכונה, חכמה ומאוזנת רגשית, ככל שניתן במצב משבר זה, יוצרת תשתית נכונה לכל ההתחלות החדשות שבהמשך.
1596 הודעות
1580 תשובות מומחה

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים

03/12/2009 | 12:08 | מאת: ויוי

אני נשואה 35 שנה, מערכת הזוגיות שלי דועכת אני מעל 50 שנה ובעלי 58 שנה, מערכת זוגיות מאד מורכת, אם רבים אחד עם השני אין סקס, הוא קובע ומחליט מתי, אם אני מאד רוצה, אז התשובה שלו מה אני פר הרבעה, בקיצור רק שהוא מעוניין אבל זה לא קורה מה לעשות? אני יודעת שהוא עובד קשה אז כל הזמן הוא עייף?

05/12/2009 | 19:18 | מאת: אילנה ארד לוין

ויוי שלום, התשוקה המינית בפרט בגיל יותר מבוגר מושפעת ממצב הבריאות הכללי הפיזי והנפשי, מהכושר הגופני, מחדוות החיים ומאורח החיים. אם החיים הם מונוטוניים עבודה, טלוויזיה, שינה, אם הכושר הגופני ירוד ואם יש בתמונה גם תרופות שונות כגון נגד לחץ דם וכיוצא באלה, הרי שהרצון למין יהיה ירוד אף הוא. אם בעלך עייף אולי הוא לא רק עייף בשל עבודה מעייפת אלא גם עייף רגשית מן החיים במצב הנוכחי. נסו לשוחח ביניכם כיצד לרענן את החיים באופן כללי כגון פעולות ספורט מתונות, שינוי תזונה, בילויים משותפים וכו'. ירידה במשקל ושיפור גמישות עשויים לתרום אף הם.

14/12/2009 | 21:29 | מאת: יעלי

זה לא נכון כלל ,העיפות לא מחליטה מתי בא לו ולא הגיל,אני נשואה לבחור שקטן ממני ב10 שנים,ומתי שמתחשק לו הוא עושה משהוא,הוא צעיר מאוד בכדי שלא יהיה לו חשק, לדעתי האהבה נגמרה .ואני נשארת מורעבת.

תקופה ארוכה הייתי מרוכז בעצמי, דאגתי להנאות מידיות וכך נראו גם מערכות היחסים שהיו לי עם בחורות. אני רוצה להכיר בחורה לקשר רציני בחיי, ולא דרך אתרי הכרויות ששימשו לי בעבר לסטוצים בלבד.. איך עושים זאת?

05/12/2009 | 19:08 | מאת: אילנה ארד לוין

דן היקר, ראשית אתרי ההיכרויות בהחלט מיועדים גם להיכרויות רציניות הכל תלוי בכוונת האדם הבא לדייט. כדי להכיר בחורות לא דרך האינטרנט עלייך לצאת לפגוש אותן במקום בו הן נמצאות. נשים נמצאות בכל מקום: צא לפגוש אותן בחוגים במקומות בילוי במקומות ריקוד, בטיולים של פנויים\פנויות ובכל פעילות בה נשים לוקחות חלק. כדי להכיר נשים צריך לצאת מן הבית ולקחת חלק בפעולות חברתיות מכל סוג שהוא.

שלום רב, אני בת 32 ונשואה עם 3 ילדים 7 שנים. בשנים האחרונות חלה דעיכה בתשוקה שלי לבעלי, שהוא מצידו רוצה שאזום, אפתיע, ארגש אותו... זה לצערי ממש לא בראש שלי... חשוב לי לציין שאני מאוד אוהבת את בעלי, את המשפחתיות הנהדרת שיש לנו, אך אני לא מוצאת את החשק, הרצון, או העניין לספק את רצונותיו ואת הפנטזיות שלו. מה לעשות? אני מרגישה שהזוגיות מתפוררת... תודה!

05/12/2009 | 18:55 | מאת: אילנה ארד לוין

שירה שלום, בעייתך מאפיינת זוגות רבים החווים פער בצרכים המיניים של שני בני הזוג אם ברצונך לעורר ולהלהיב את חיי המין ביניכם מומלץ ביותר שתפנו לטיפול מיני זוגי. טיפול זה יביא בחשבון לא רק את הצרכים המיניים של בעלך אלא גם את צרכייך ואת המערכת המשפחתית כולה השואבת ממך אנרגיות רבות ככל שתהיה חלוקה מאוזנת יותר בהשקעת שני בני הזוג בתוך המשפחתיות כך יחול גם איזון טוב יותר של האנרגיות המיניות ביניהם.

02/12/2009 | 15:36 | מאת: אורי

שלום. אנחנו זוג בסביבות 40 עם ילדים . יש לנו המון ויכוחים בנושא חשק ותדירות יחסי המין בינינו . שיחות בינינו שיפרו במקצת את המצב , אשתי הבינה שיש בעיית הבדלי צרכים בינינו וזהו לצורך הבנתה למצוקה שלי ושתבין שקיימת בעיה בזוגיות שלנו וזה עלול להביא למשבר ששלחתי לאשתי במייל כתבות רבות בנושא עלמנת לעורר אותה לנושא (אולי תסכים ללכת איתי ליעוץ מיני) , לעורר אותה לנושאי מין וכו"י ושתבין את המצוקה בה אני נמצא . לצערי לא הייתה שום התייחסות לאותן כתבות מצד אישתי היא פתחה את אותן כתבות ואינני יודע האם קראה אותן בעיון או לא התייחסה למה שכתוב , היא לא אמרה לי דבר על כל הכתבות ששלחתי פשוט ההתייחסות היא 0 . כששאלתי אמרה קראתי וזהו , לא נפתחה שיחה בנושא לכיוון הליכה לטיפול יחד או אני מבינה או לא מבינה מסכימה או לא מסכימה . בקיצור מה אני צריך להבין מחוסר ההתייחסות שלה לאותן כתבות ? תודה ניר

05/12/2009 | 18:33 | מאת: אילנה ארד לוין

ניר שלום, ככל הנראה כתבות אודות פער בצרכים המיניים לא ממש נותנות בשלב הנוכחי תגובה מצד אישתך. מסתבר שהפיתרון איפוא הוא לדבר איתה ישירות פנים אל פנים ובלשון שאינה משתמעת לשני פנים. האם ייתכן שאתה חושש משיחה גלויה ומפורשת עם אישתך? חשוב היטב בינך לבינך מה תאמר לה ומה האלטרנטיבות שתפרוש בפניה. אתה הוא זה המכיר את אישתך ויודע מאילו דברים היא מושפעת.

01/12/2009 | 00:06 | מאת: רון תל אביב

שלום רב אני ובן זוגי בני 27 ו 29 יוצאים כבר כשנתיים, שנינו אקטיבים, אבל כעבור חצי שנה של קשר התחלנו לקיים יחסי מין מלאים, מכיוון שאני בקשר הזוגי הקודם שהיה לי התנסתי בחדירה אנאלית , גם בקשר זה אני הוא בעיקר הנחדר. בן זוגי שלעולם לא התנסה בלהיות נחדר לפני קשר זה הבטיח ואמר לי שעם הזמן הוא יהיה מוכן לנסות ולהיפתח בשבילי ובשביל הזוגיות והאהבה וללמוד להיות נחדר. עתה כעבור שנתיים של קשר מספר הפעמים שחדרתי אליו היו מעטות מאוד, וגם הן היו חדירות לזמן קצר בלבד, ללא שפיכה בפנים. הוא לעומת זאת חודר אלי לעיתים קרובות מאוד בכול פעם שאני מקיימים יחסי מין. אני מתוסכל מהמצב, אני מאוד סבלני ומוכן לחכות, אבל אני חושב ששנתיים זה זמן רב בכדי ללמוד ולהיות נחדר בקלות רבה יותר יחסית. בכול פעם שאני מדבר איתו הוא אומר שאני אתן לו זמן, בקצב שלו ושהוא כן מרגיש ונוח לו הוא נותן לי לחדור לתוכו ושאני לא אלחץ אליו, אני מצדי מרגיש טיפה מרומה ומרמור על כך שחלף הרבה זמן ועדין לא גמרתי בתוכו - דבר שחסר לי מאוד לחדור לגבר ולגמור בתוכו. יש בנינו אהבה גדולה מאוד ומשיכה מינית חזקה, ואני מצער על האפשרות לפרדה רק מפני שהעניין המיני הזה לא פתור, שכן יש בו הרבה מן התכונות שחיפשתי אצל בן זוג. ומצד שני אני מתחיל לחשוש שכנירא לעולם, או לפחות לא בעתיד הנראה לעין בן זוגי לא יירצה ולא ייזום בל'התאמן' בלהיות נחדר . אני יודע ומכיר בכך שלולא הבטחתו ליזום ולפעול בנושא מההתחלה לא הייתי ממשיך את הקשר הזה ומפסיק אותו לפני שהרגשות והאהבה נוצרו והתחזקו. אני מאוד אוהב אותו, אך חסרה לי החדירה לגבר, כפי שהוא חודר אלי. האם אתה חושב שהוא בסופו של דבר ילמד וישתדל להנות מחדירה כלפיו? או שאני שומר על תיקוות שווא בעניין? אודה לך על תשובתך בברכה רון

05/12/2009 | 18:28 | מאת: אילנה ארד לוין

רון שלום, לצערי קשה לי לעזור לך שכן אתה מתאר בפירוט את העדפתו המינית של בן זוגך ושואל על האפשרות האם העדפה זו עשויה להשתנות בעתיד. המקור האמין ביותר לתשובה הוא בן זוגך, מאחר ואתה מתלבט אודות המשך הקשר האם מתאים לכם לקבוע דד-ליין שעד אליו אתה מצפה לשינוי משמעותי בהתייחסותו לנושא?

30/11/2009 | 00:28 | מאת: יוסי

אני יוצא עם חברה שלי כבר כימעט שנה ורק לפני חודש שכבנו פעם ראשונה אני אוהב אותה מאוד ובגלל זה גם לא מיהרתי עם כל העניין של הסקס אבל הבעיה היא כרגע שכשכבנו הרחתי ריח לא נעים מאיבר המין שלה וגם ראיתי שהיא לא מגלחת שזה דבר שממש מגעיל אותי . וחוץ מזה היא ממש בחורה נהדרת אבל הבעיה הזאתי מתסכלת אותי וכבר התחיל לרדת לי החשק לקיים איתה יחסי מין למרות שאני אוהב אותה . אבקש את עזרתך , תודה רבה.

05/12/2009 | 18:23 | מאת: אילנה ארד לוין

יוסי שלום, בקשר להסרת שיער ערווה אפשר לדבר בגלוי וישירות עם חברתך. כיום נשים רבות מסירות או מדללות את שיער הערווה והדבר מקובל ביותר אך עליך להביא בחשבון שעדיין זו הבחירה שלה. באשר לריח הלא נעים ייתכן שחברתך סובלת מפטרת בנרתיק (יש לפנות לבדיקה גניקולוגית) או שעליה לרחוץ באופן אינטימי את איבר המין לפני קיום יחסי המין. מומלץ להשתמש לשם כך בסבון נוזלי של עץ התה, שהוא אנטי פטרתי ובעל ריח מטהר ונקי.

29/11/2009 | 14:54 | מאת: יעל

אילנה שלום, אני נשואה טריה מאוד ואנחנו כ-4 שנים בני-זוג. בני 30. יש הבדלים עצומים במיניות בינינו, אני בחורה מינית מאוד והוא בכלל לא. מההתחלה היה ברור שיש כאן בעיה אבל עדיין קימנו יחסי מין כ-פעמיים בשבוע וזו היתה נראית לי פשרה טובה. עם הזמן התדירות פחתה ופחתה וכיום אנו מקיימים יחסי מין אחת לחודש. התקשורת בינינו מצוינת ואנו מדברים על זה אבל הבעיה היא שהוא לא כ"כ מתלהב ממין. אין איזו סיבה, הוא לא הומו ולא עבר טראומה כלשהי וכאשר יש סקס הכל עובד כמו שצריך בלי בעיה. הוא היה תקופה ארוכה בטיפול פסיכולוגי וזה לא שינה שום דבר. אני חוששת שהוא לא באמת מצליח להבין את הקושי שלי לנהל מערכת יחסים כזו והוא מרגיש מתוסכל שאני עצובה מזה. בזמן האחרון אני כל הזמן כועסת עליו, אני בוכה המון ואני לא יודעת מה לעשות. אני כבר לא יוזמת מין בכלל כי הבנתי במהלך השנים שאם אני לא יוזמת הוא לא רוצה וזה נותן לי הרגשה שהוא "עושה לי טובה" וזה לבד מוריד לי את החשק. אני מתגעגעת להרגיש נחשקת ומפחדת שאין באמת פתרון לבעיה. אולי בטיפול הוא יבין איך הוא "אמור" להתנהג אבל אני אדע שהוא לא באמת מרגיש את זה. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה גם לחיות בלי מין כי אני מאוד אוהבת אותו וגם הוא ויתר על דברים רבים בחיים שלו בשבילי. לפעמים אני מצליחה להדחיק את זה ולפעמים אני מרגישה שאני לא מחזיקה מעמד ועולמי עומד בפני קריסה. אני נעה בין קצוות כאלו. לתקופה מסוימת לקחתי כדורים נגד חרדה והיתה להם תופעת לוואי שהם הורידו לי מאוד את החשק המיני. בתקופה הזו היה לי יחסית בסדר ולא חשבתי על סקס כל הזמן ואז לא כעסתי אליו כ"כ. אני שוקלת לקחת שוב בשביל לעשות גם מאמץ מבחינתי להגיע לאיזו פשרה טובה עבורינו. אני אוהבת אותו ולא מתכוונת לעזוב אותו ואני יודעת שהוא גם מאוד אוהב אותי. העליתי בפניו את האפשרות שיעשה בדיקת דם אולי יש כדורים שיעזרו לו אבל הוא מאוד אנטי טיפול תרופתי (בכלל בחיים הוא לא לוקח כדור אפילו כשהוא חולה) ואני מכבדת את העקרונות שלו בעניין. אני מקווה שלא יצא ממה שכתבתי שהוא לא בא לקראתי כי אין מספיק מקום בדף לפרט את כל מה שהוא עשה והקריב עבורי. אשמח לשמוע עצה מנסיונך. תודה רבה על "ההקשבה". יעל.

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2009 | 18:14 | מאת: אילנה ארד לוין

יעל היקרה, ללא ספק את בדילמה קשה ואני לא בטוחה שכדאי לך לפתור אותה באמצעות תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. יש להביא בחשבון שלטווח ארוך מערכת זוגית בה מתקיימים פערים גדולים בתשוקה המינית של שני בני הזוג הינה מקור לתסכול ולחוסר סיפוק כרוני. באשר לדחף המיני הנמוך של בן זוגך מומלץ לעשות בירור הורמונלי מקיף. לעתים אם אחד הפרמטרים של הורמון המין הזכרי הוא בגבול התחתון של הנורמה ניתן לקבל תוספת הורמונלית המשפיעה על החשק או בצורת ג'ל למריחה על החזה או בצורת זריקה אחת לחודש. במצב הנוכחי כדאי לשקול אפשרות זו.

29/11/2009 | 01:37 | מאת: טומי

אני בן 37 נשוי 11 שנים עם שני ילדים קטנים אני נימשך לאישתי מינית היא אישה טובה לילדים לא חביבה לחברים שלי אפשר לסבול אבל המיניות שלנו בלטי נסבלת היא לפעמים משעממת אותי היא פתאום מדברת שאנו באמצע האקט או שאני סתם בא לי באמצע היום אז היא דוחה אותי כמו לא עכשיו מה פתאום מאוחר בקיצור היא יבשה אני בדילמה לשים קץ לכל המצב ולפרק את החבילה או לסבול אותה ולנסות למצוא לי מהצד מאהבת אני נואש ולא יודע מה לעשות האם יש פתרון רציני לבעיית היובש שלה או שזה מולד כי אני אומר לך את האמת תמיד היא שעממה אותי בסקס באופן נדיר זה היה כמו שצריך בבקשה עזרה דחוף

05/12/2009 | 18:02 | מאת: אילנה ארד לוין

טומי שלום, לדעתי כדאי שאתה ושתך תפנו לטיפול מיני זוגי על מנת להביא לפתיחות מינית ורגשית ביניכם בתחום ולהעשרה וגיוון של חיי המין.

25/11/2009 | 07:37 | מאת: חצי מיואש

בוקר טוב ויום טוב. אני נשוי שלושים וארבע שנים ואנחנו מתגוררים באחת הערים היותר חילוניות בדרומה של הארץ. עד לפני כשנה חיי המין שלנו היו בשמיים, סקס כמעט כל יום או יומים. לפני שנתיים ביתי חזרה בתשובה ועברה להתגורר במאה שערים... לאט לאט נגררה זוגתי אחריה. והיום היא כבר יותר דתיה מחילונית. מה שהחל בתפילות קטנות הפך במהרה לתפילות ארוכות, פתאום כל הבית הפך להיות מוכשר, והשבתות לסיוט. איפה שהוא לפני שנה החלה גם עניין הביקור במקווה והקפדה על דיני נידה. וביום אחד עברתי לישון בסלון. כבר למעלה משנה שאנחנו קרובים מאוד רחוקים... היא הייתה אהבת נעורי נישאנו כשאני בן עשרים ואחת והיא בת תשע עשרה. ופתאום מאוהבים וחברים הפכנו לזרים, כל זאת בעצם בשם הדת והאלוהים. ועכשיו בעצם אני מוצא את עצמי בתוך מעגל קסמים נורא... אין לי יותר חיי מין, אני חי עם בת זוג שרחוקה ממני מרחק עצום ורב, קשה לי להפרד ממנה כי אהבתי אליה גדולה אך היא מבקשת שאחזור איתה בתשובה וזה ממש אבל ממש לא יקרה אף פעם גם לא בשם האהבה. אני לא מסוגל לבגוד גם לא סטוצ מזדמן כי בעיני בגידה זה משהו שאין ממנו דרך חזרה. וככה פתאום כשהחיים היו צריכים להיות מחויכים ונפלאים כשאני רק בן חמישים נעצרו לי החיים... כל השיחות עם זוגתי על ללכת לייעוץ נתקלים בקיר אטום לטענתה ה"שם" יספק לה את כל התשובות... ואני רק אומר "אלוהים שלי מאחורי הברוש זה שברוח לרגע נרעד..." אולי תרעד קצת יותר חזק כדי שמשהיא פתאום תתעורר. כי אם אלו הדברים שקורים בגללך אלוהים או לפחות למענך משהו בסדר העולמי שלך לא ממש תקין. אז אלוהים של כל החוזרים בתשובה המצא גם לנו החילונים פתרונות.

27/11/2009 | 19:56 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, אחרי 34 שנים של חיי נישואין מאושרים אישתך חזרה בתשובה. אני מבינה את כעסך וייאושך על מנהגי הבית שעברו מהפך, אך יחד עם זאת כדאי לזכור שגם חוזרים בתשובה יודעים ורצים לאהוב וגם נשים חרדיות השומרות נידה מקיימות יחסי מין לוהטים, כך שלא ברור מדוע אין יותר חיי מין ביניכם. הדת אינה מונעת ואינה אוסרת יחס מין נהפוך הוא הרי הם מחויבים כברית בין גבר ואשתו ורק שמה סייגים של שמירת נידה וטוהרה. נדמה לי שמה שמונע היום את יחסי המין אינו דווקא ההקפדה הדתית אלא אולי המרחק המנטלי שנוצר ביניכם. האם אתה יכול אם לא לחזור בתשובה לפחות ללמוד את הפילוסופיה והעקרונות של הדת כדי שיהיה לכם מכנה משותף של הבנה רחב יותר? הריני מזמינה את משתתפי הפורום להגיב אליך...

24/11/2009 | 20:16 | מאת: שרון

שלום, אני בת 24 נשואה מזה שנתיים ואמא לתינוק בן חודשיים. כבר תקופה מאוד ארוכה לבעלי יש בעיה להגיע לזקפה מלאה למרות שיש לו חשק מיני ויש בינינו כימיה. עד עכשיו לא יחסנו לכך חשיבות מכיוון שלמרות הבעיה היינו מקיימיןם יחסי מין אך אחרי הלידה הפסקנו בכלל לקיים יחסי מין. בעלי לא יודע מה מקור הבעיה ואנחנו מאוד מתוסכלים מכיוון שמעבר הזוגיות שלנו מאוד טובה ואנחנו אוהבים אחד את השני. האם את יכולה להמליץ על טיפול או לכוון אותנו לכיוון מקור הבעיה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2009 | 19:47 | מאת: אילנה ארד לוין

שרון היקרה, לא ברור מדוע אחרי הלידה הפסקתם לקיים יחסי מין. האם זה קשור לאובדן חשק של בעלך? האם זה קשור לירידה בחשק שלך? האם זה קשור לעומס ועייפות בשל הטיפול בתינוק? כך או כך עליכם לפנות לטיםול מיני זוגי על מנת שיאתרו את מקור הבעיה, יטפלו בה, או יפנו לטיפול אישי פסיכו-סקסולוגי לבעלך במידה וחוסר החשק שלו כולל בעיית הזיקפה קשורה לעובדת היותך אמא. בינתיים אם לבעלך כן יש רצון לקיום יחסי מין והבעייה היא רק של זיקפה אפשר להשתמש בתרופות האון ויאגרה, סיאליס, לויטרה בהתייעצות עם רופא המשפחה. מומלץ שבעלך יעשה בירור אורולוגי אם הכל תקין מבחינת זרימת הדם באיבר המין האחראית על הזיקפה. אם יש לבעלך זיקפות בוקר תקינות הרי שהכל תקין מבחינה גופנית ואין צורך בבירור גופני מקדמי לגביו.

24/11/2009 | 13:47 | מאת: ירדנה

אני נשואה כבר 5 שנים יש לי שני ילדים הבעיה היא אצל בעלי כי עושים סקס כל שבועים ולפעמים פעם או פעמיים בחודש לא יודעת מה סיבה אבל זה מטריד אותי וכל זמן חושבת על הסקס כל יום בערב אומרת ילא היום עושים סקס או לא רוב המקרים לאאאאאאא נו עד מתי נסיתי לפגוד בבעלי אבל לא יכולתי תעזרי לי

27/11/2009 | 19:41 | מאת: אילנה ארד לוין

ירדנה היקרה, חוסר החשק של בעלך לקיום יחסי מין יכול לנבוע מגורמים שונים 1) כעס ואכזבה מן המערכת הזוגית. 2) מצב רוח של מתח וחוסר סובלנות או דיכאון מסוים 3) דחף מיני ירוד כחלק ממאפיינים אישיותיים (לא ברור מה הייתה תדירות יחסי המין ביניכם לאורך השנים ובאיזו מידה ומתי חל שינוי בתדירות) 4) רמה נמוכה של הורמון המין הזכרי טסטסטורון. מאחר ויש הרבה אפשרויות להסבר התופעה ולהתמודדות איתה, מומלץ שתשכנעי את בעלך לפנות ביחד לטיפול זוגי מיני על מנת לאתר את מקור הבעיה ואת דרכי הטיפול בה.

23/11/2009 | 11:42 | מאת: רוני

ידידה שלי נשואה+1 מעל חמש שנים, ולפני כחודש התחילה בהליכי גירושין. ההחלטה להתגרש היתה שלה אחרי שניהלה רומן מחוץ לנישואין במשך כשנה (בעלה לא יודע) ואחרי שיעוץ זוגי לא עזר ולא ראתה דרך לשקם את מה שאין כבר בלב כלפי בעלה. במהלך החודש האחרון היא התאהבה עמוקות בגבר מהעבודה (נשוי בינתים וכנראה גם לקראת גירושין), הוא כרגע מלווה אותה בכל התהליך וחבר ממש קרוב שלה, והיא מבחינתה מעוניינת לסיים מהר את הגירושין כדי שתוכל להיות איתו ולפתוח במערכת יחסים חדשה. חברות שלה שמכירות את הסיפור אומרות שלא כדאי לה לקפוץ מהר מדי למערכת הזו, שההתאהבות באה מסיבות שקשורות בבלגאן הרגשי של הגירושין והפחד להיות פתאום לבד, ושכדאי טיפה לייצב את חיים לפני שנכנסים לתוך מערכת יחסים חדשה. היא מצד אחד לא רוצה לפספס את הגבר הזה, אבל מצד שני שואלת את עצמה האם באמת ההתאהבות אולי קשורה בצורך אחר וכל התקופה הזו מדי טעונה כדי להיכנס באופן מודע למערכת יחסים חדשה האם באמת הבלאגן הנפשי בתהליך הגירושין יכול להשפיע, וכדאי להמתין לפני שצוללים למערכת יחסים חדשה ?

27/11/2009 | 19:37 | מאת: אילנה ארד לוין

רוני שלום, תהליך גירושים ובפרט על רקע רומן קודם הינו ללא ספק תקופת משבק וסערה רגשי. בתוך כל העומס הרגשי הזה נוצרה התאהבות בגבר נוסף. ברור שבתקופה זו יש צורך מוגבר במשענת רגשית ותמיכה, ואם הגבר החדש מסוגל להעניק זאת הרי שהוא מסוגל להוות אדם המסייע להתמודדות עם משבר נפשי. קשה לחוות דעה לכאן או לכאן במקרה הנוכחי בשל מיעוט המידע, ומוטב שידידתך תפנה לייעוץ פסיכולוגי שיסייע בידה להעביר לעצמה את רגשותיה. לא בהכרח הקשר החדש הינו לא מתאים, הוא בהחלט יכול להיות מתאים.

23/11/2009 | 07:21 | מאת: ר

אני נמצאת בזוגיות עם החבר שלי מזה כ-7 שנים. בתחילה הסקס בינינו (כולל התדירות סיפק אותי- כ3-4 פעמים בשבוע), אך ב-5 שנים האחרונות התדירות ירדה לכ1-2 פעמים בחודש . הוא טוען שהוא עייף ואין לו כוח, למרת שהוא בן 35, גם נסיונות לפיתוי ויוזמה ממני לא תמיד עוזרות. אבקש עצה.

27/11/2009 | 19:32 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, הבעיה שהצגת אינה נדירה כלל. קיים שיעור משמעותי של גברים שמאבדים את החשק המיני לאחר שנה שנתיים של המצאות בקשר קבוע. הבעיה הינה פסיכולוגית מעיקרה, ואם הדבר מפריע לבן זוגך, ואם הוא מוכן ורוצה לשנות זאת עליו לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. יש גם אפשרות של פנייה זוגית לטיפול מיני אשר תדריך ותכוון כיצד להעשיר את הגישה הזוגית למיניות.

22/11/2009 | 22:39 | מאת: מתן

שלום. אני בן 20.5 ותמיד שאני מקיים יחסי מין עם חברתי אני גומר מהר מדי אחרי דקה שתיים,ואני לא מצליח לגרום לה לגמור ממני וזה ממש מבאס ובגלל זה הסקס שלנו נגמר מהר ואפילו השתמשתי תרסיס השהייה וזה לא עזר,מה אוכל לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2009 | 19:28 | מאת: אילנה ארד לוין

מתן היקר, תרסיס השהייה הינו דרך גרועה להרדמה חיצונית של תחושות איבר המין ואינו רלוונטי לחווית השפיכה שהינה פעולת רפלקס פנימית המופעלת על ידי הוראה מוחית. הדרך להתמודד עם שפיכה מהירה הינה או על ידי טיפול סקסולוגי התנהגותי המלמד לשלוט ברפלקס השפיכה, או על ידי לקיחת תרופות ממשפחת SSRI מעכבות סרטונין המיועדות לטיפול בדיכאון וחרדה (בעיקר סרוקסט יעילה לשם עיכוב שפיכה) והן בעלות אפקט של עיכוב רפלקס השפיכה. את התרופות יש לקחת על בסיס יומי לאחר התייעצות עם רופא המשפחה, ולא רק לפני האקט המיני.

22/11/2009 | 18:42 | מאת: תוהה

אילנה שלום, בשעת קיום יחסי מין, או קצת לפני זה, אני מאמצת לי זהות אחרת לגמרי ממני, למעשה יש כמה דמויות קבועות שהתפקיד שלהן הוא לקיים יחסי מין. יש להן שמות גוף והסטוריה שונים משלי. אני כמעט תמיד גומרת, או שמא "ההן" גומרות. לי אין בעיה עם הסדור הזה. אני פשוט תוהה האם זה נורמלי? האם אצל עוד נשים זה כך ולא מדברים על זה?

27/11/2009 | 19:23 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, השימוש בדמיון אירוטי בזמן יחסי המין הינה דרך יעילה ובטוחה להגיע לריגוש מיני ולאורגזמה. הרבה גברים ונשים עושים בזה שימוש באופן קבוע וכל עוד הם נהנים ממין הרי זה משובח. אנשים לא מדברים על כך בשיחות סלון אך בהחלט מדברים על כך במהלך טיפול פסיכולוגי\סקסולוגי.

22/11/2009 | 16:26 | מאת: steve

שלום! אני סובל מי:ibs (iritable bowl syndrome) ו כאבי הבתן ממש מורידים לי את החשך ועל פי רוב את התפקוד המיני.אני מטופל בלוסק וקולוטל ובנוסף אני לוקח פלביקס(לבעיה של TIAs ) ,אלטרוקסין ו קרדילוק לבעיה של לחץ דם לא יציב.אומנן הויאגרה ו סיאליס עוזרים ומשפרים את התפקוד המיני ,אך אי אפשר לקיים יחסי מין נורמלים אך ורק כשנעזרים בתרופות.האם קיימת גם דרך שונה,אלטרנטיבית לבעיה?או שזה סוף הדרך לתיפקוד נורמלי?

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2009 | 19:18 | מאת: אילנה ארד לוין

סטיב שלום, ראשית איני יודעת את גילך ואת מצב בריאותך הכולל. בעיית הibs מקורה בדר"כ רגשי ועל מנת להתמודד איתה יש מספר דרכים 1) פנייה לטיפול פסיכולוגי באסכולת גוף-נפש 2) פנייה לדיקור סיני 3) שימוש בחיידקים ידידותיים כתוספי תזונה להקלה בתסמיני הibs 4) פנייה לרופא פסיכיאטר אשר יביא בחשבון את מכלול התרופות שאתה לוקח וייתן תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI התרופות מעכבות הסרטונין משפרות את עוויתות המעי, יוצרות מידה קלה של עצירות (במידה והתסמונת שלך מלווה בשלשול) ומעכבות במידה מסוימת את השפיכה. ההפניה לתרופות הSSRI מומלצת במקרה הנוכחי כדרך התמודדות עם תופעת הibs. מומלץ לחפש מידע באינטרנט על שפע הדרכים להתמודדות עם תופעת הibs. כן חפש באתר דוקטורס.

22/11/2009 | 11:44 | מאת: אבי

אני ואישתי בשנות ה 30. מכירים 9 שנים, ילדה משותפת בת 3. בשנים הראשונות חיי המין היו נהדרים. לשנינו זו הייתה חוויה שלא הכרנו מבני הזוג הקודמים, דבר שהעמיק מאוד את הקשר הזוגי ביננו. בשנים האחרונות ישנה ירידה הדרגתית - אך קבועה - ברצון של אישתי לקיים עימי יחסי מין. אני מעמיד את אישתי בכל פעם במצב לא נעים, כאשר אני חוזר ומבקש לקיים יחסי מין, ובכל פעם היא דוחה אותי למועד אחר. כשאנחנו כבר מקיימים יחסי מין - פעם בכמה חודשים, אחרי ששיגעתי אותה שבוע שלם - מדובר בדרך כלל באקט קר שמסתיים בתוך כמה דקות. יש לציין כי ישנם פעמים נדירות בהן היא יוזמת, והפעמים הללו הן נהדרות, כמו אור בקצה המינהרה. אבל זה לא קורה הרבה, מדובר על פעם או פעמיים בשנה. אני נמצא במצב שבו אני מוצא את עצמי מאונן מול פורנוגרפי באינטרנט, והדבר גורם לי להרגיש מאוד רע עם עצמי. עלי לציין שאחרי תקופה ארוכה שאישתי לא הבינה "מה הבעיה", היא מתחילה להרגיש שיש צורך לפתור את המצב, והיא העלתה בעצמה את הצורך לפנות לייעוץ. רציתי לשאול - לאן לפנות? יעוץ זוגי? סקסולוג/ית? יש הרבה מונחים וזה קצת מבלבל.

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2009 | 19:10 | מאת: אילנה ארד לוין

אבי היקר, אישתך עברה שינוי וירידה בתשוקה המינית ככל הנראה מאז ההריון והלידה. במידה והיחסים הזוגיים מתפקדים באופן תקין, הרי שיש ליחס את ירידת התשוקה לתהליכים רגשיים לא מודעים של אישתך. במקרה זה עליה לפנות מיוזמתה לטיפול פסיכו-סקסולוגי, כלומר טיפול פסיכולוגי המתמקד בתופעת החשק המיני. במידה ונוצרו בשנים האחרונות בעיות בתפקוד הזוגי עליכם להתייעץ מה הביצה ומה התרנגולת. כלומר האם ירידת החשק המיני של אישתך הינה תגובת כעס והסתגרות המבטאת אכזבה מהיחסים הזוגיים. במקרה זה הפנייה צריכה להיות לטיפול זוגי. להערכתי מתוך המכתב האפשרות הראשונה רלוונטית יותר.

18/11/2009 | 20:28 | מאת: נועה

אילנה שלום אני וחבר שלי שלוש וחצי שנים יחד, מערכת היחסים בינינו נהדרת ופורחת, יש לי בעיה שאני כבר לא רואה את חבר שלי כמיני, כשאני אתו אני לא חושבת על סקס וכשאני רוצה לעשות סקס אני לא חושבת על סקס איתו. אני הייתי רוצה להרגיש שוב את התשוקה ואת המשיכה שהייתה לנו. אני חושבת על גברים אחרים ואני רוצה להתנסות יותר, אבל אני לא רוצה לאבד אותו, כי הזוגיות שלנו מדהימה. אני בדילמה מאוד קשה. מה לעשות?

21/11/2009 | 18:22 | מאת: אילנה ארד לוין

נועה היקרה, מותר לרצות משהו חדש גם במין והנעורים הם הזמן לשנות ולהתנסות. יחד עם זאת כדאי לזכור כמה דברים, 1)טבעה של התשוקה המינית שהיא הופכת לשגרה ואז היא פחות מלהיבה. בתחילת הקשר קיימת תשוקה עזה ולאחר כשנה (פחות או יותר) קיימת ירידה 2)קל למצוא תשוקה מינית (לפחות בתחילת קשר) קשה יותר ליצור זוגיות מדהימה. 3)יש אנשים (גברים ונשים) הלוקים יותר מאחרים בירידה בתשוקתם לבן זוג קבוע. במקרה זה החלפת בן הזוג עוזרת לפרק זמן קצר ולאחר מכן תופעת הירידה בתשוקה חוזרת ומופיעה. אם את שייכת לקבוצה זו כדאי להתמודד בכך באמצעות טיפול פסיכו-סקסולוגי. שיהיה בהצלחה.

18/11/2009 | 10:31 | מאת: robi

אנו נשואים שש שנים עם שני ילדים. לפני הולדת הבן הראשון הייתי מעניק לאשתי מין אוראלי וגם אוננתי לה והיא מאוד אהבה זאת. מאז הלידה הראשונה - היא לא מסוגלת שאגע לה שם. כל נגיעה בדגדגן עושה לה לא נעים, שלא לדבר על מין אוראלי, או שזה מדגדג או שלא נעים לה. אני מאוד רוצה וזה מתסכל אותי. מה קרה, למה הלידה "שיבשה" הכל? מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
21/11/2009 | 18:16 | מאת: אילנה ארד לוין

רובי שלום, ללידה יש השפעות נפשיות עמוקות על האישה. הן במודע והן בלא מודע . לידה משנה סדרי עדיפות, משנה הרבה פעמים את היחס למיניות ומעלה באופן לא מודע מנבכי העבר רבדים רגשיים שהיו "מאוחסנים". לא ברור מן המכתב מה הוא הסיפור הפנימי של אשתך ולפיכך קשה לתת תשובה על רגל אחת מה קרה לה. אם היא מעוניינת לחזור למצב הקודם ומתקשה בכך עליה לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי.

15/11/2009 | 08:53 | מאת: ליאור

שלום. אני נשוי מספר שנים ללא ילדים ובשנה האחרונה התעוררו כל מיני מחלוקות / אי הבנות / ויכוחים כמו אצל כל זוג נשוי . אצלנו לאחר ויכוח או מחלוקת הסיפור לא נגמר ולא מגיעים להבנות , כי זה מתחיל ככה : אני מעלה בעיה שמפריעה לי ומקווה ומצפה שזוגתי תבין ותהיה מספיק רגישה עלמנת לשנות את המצב , זוגתי ברוב המקרים לא עונה כך שאינני מבין האם היא מסכימה , מבינה או לא מבינה כי היא לא עונה לי (יתכן והיא לא רוצה להכנס לויכוח) אני מצפה שהמצב ישתנה אבל הוא מתעורר מחדש ומאחר שחשבתי שהיא הבינה והנושא סגור אני מתאכזב ,כועס ומתאכזב נורא ממנה ומכול הקשר איתה . אחת השיטות הנפוצות של בת זוגתי היא כמובן לא לענות לי בכל ויכוח , או אי הבנות ומחלוקות ולא לסגור את הנושא , ואז במקום לעורר את הנושא מצידה היא שותקת מזמינה אותי באותו יום או למחרת (שהיו הויכוחים ) לקיים יחסי מין ולאחר מכן מבחינתה הנושא סגור וחתום אבל לצערי הוא עדיין פתוח אצלי ואני נשאר עם הבעיה שמציקה לי . שוחחתי איתה על השיטה שהיא נוהגת "מלחמת השתיקה " והדגשתי כי זו שיטה מכאיבה שגורמת להצטברות בעיותו כעסים שתגרום לפיצוץ לבסוף אבל היא ממשיכה בדרכה . האם לדעתך השיטה בה היא נוהגת היא שיטה נכונה ללבן ולפתור בעיות בזוגיות ? האם יש דרך לתת לה להבין שהיא שוגה ? אם כן מה הדרך ? תודה ליאור

21/11/2009 | 18:12 | מאת: אילנה ארד לוין

ליאור שלום, מייק-אפ סקס היא דרך נחמדה להתקרבות ולחימום הלב והגוף, אך בוודאי שאין בכך משום תחליף לתקשורת מילולית של שיחה וליבון בעיות. אם אתה רוצה לשבת ולשוחח וללבן את בעיות הזוגיות פשוט אל תאתר להצעה למיניות, מפתה ככל שתהיה, ותודיע לאשתך שבלי ליבון הבעיות באופן מילולי אתה מסרב לטשטשן על ידי סקס. למעשה אתה שותף לתגובת השתיקה שכן אתה מקבל את טיוח הקונפליקט על ידי סקס פשוט בכך שאתה שותף בו. הימנע ממייק אפ סקס והדגש את הצורך בשיחה.

11/11/2009 | 20:22 | מאת: תוהה

שלום לך. אני חיה עם בן זוג 15 שנה.( שנינו גרושים).מתחילת הקשר הרגלתי אותו שאני זו שיוזמת ועושה .הרגשתי טוב עם זה ונהנתי לראות אותו מאושר. היום זה מפריע לי .לרוב הוא שוכב כבול עץ לא מפגין רגשות ( למרות שיש לו) וכמעט ולא נוגע בי.ולא שאני דוחה אותו חלילה אני בהחלט מושכת אותו. חסר לי חום וייחס. כנראה שאני אשמה שכן כך הוא התרגל להיות פאסיבי. דיברנו על זה והוא לא מבין מה אני רוצה ממנו ושהכל בסדר. יש תגובה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2009 | 12:04 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, את מעוניינת בשינוי של מספר חוקים ביחסים כגון מי היוזם את יחסי המין ומי מפגין אהבה, משיכה ומגע. לאחר 15 שנה של חיים משותפים זוהי בעצם בקשה למהפך ביחסים. דברי גלויות עם בן זוגך על רצונותייך: השאלה היא אינה של בסדר או לא בסדר אלא שאלה של שינוי כולל של דפוסים. מה יקרה אם תפסיקי להיות היוזמת ומפגינת החום? מדוע בן זוגך לא מוכן להתייחס לרצונותייך בשינוי? האם ייתכן שאת מבקשת לא בצורה ברורה וחזקה מספיק? האם התקשורת המילולית ביניכם היא מעורפלת? כך או כך את מדברת על רצונך לשנות את דרך הפעולה הרגילה שלך. מה מונע ממך פשוט לחדול מליזום? האם אז יתקיים ואקום ביחסים? ומה זה אומר על היחסים? נדמה לי שיש מקום לייעוץ זוגי כדי לחולל שינוי ביחסים.

11/11/2009 | 13:08 | מאת: דודי

אני בזוגיות כשנתיים ועברנו לגור יחד לפני כשלושה חודשים ויש לנו תינוק משותף בן כ7 חודשים ו2 ילדים שלה מנישואין קודמים עדלפני כחודש וחצי הסקס בינינו היה מעולה והאהבה היתה בשמיים,לפני כחודש היא אמרה לי שהיא נגעלת מסקס והיא לא מסוגל שאני יגע בה ,יש לציין שאני מאד אוהב אותה וחבל לי לאבד אותה וכנ"ל גם היא,אבל ללא סקס אני ממש לא יכול להמשיך בחיי הזוגיות מה עליי לעשות? יש לציין שאנחנו מדברים על המצב ואתמול היא הלכה ליועצת זוגית,האם התסמונת הזאת מוכרת לך?האם יש צאנס שזה יעבור לה?

14/11/2009 | 11:55 | מאת: אילנה ארד לוין

דודי היקר, מאחר ובת זוגך אהבה מאוד בעבר את יחסי המין איתך, יש להניח כי השינוי ביחסה למין נובע משינויים שחלו בה. אני מניחה ומקווה שטיפול פסיכולוגי או פסיכו-סקסולוגי או סקסולוגי יצליח לעלות על הקשיים הנוכחיים הגורמים לה להירתע ממיניות בעוד שקודם לכן נמשכה לכך מאוד. אני מקווה שתהיה סבלני ותמתין עד להשגת השינוי המקווה. שינויים ביחס למין מקורם בשינויים רגשיים ובשינויים במערכת הזוגית שיהיה בהצלחה.

09/11/2009 | 18:42 | מאת: מאיה

שלום אילנה, אנחנו זוג בשנות ה-30, לא נשואים אך גרים יחד מספר חודשים ובסך הכל ביחד כשנתיים. יחסי המין שלנו טובים ובתדירות של 1-2 בשבוע. ישנם 2 נושאים שמטרידים אותי: 1) בן זוגי כמעט ואינו גומר בחדירה, ולרוב הוא זקוק למין אוראלי כדי לגמור. ניסינו מספר תנוחות אך ללא הועיל. זה קצת מפריע לי... בעיני יש משהו מאד אינטימי כשהגבר גומר בחדירה וזה חסר לי. לא כל כך דיברנו על הנושא כי אני לא יודעת איך לגשת אליו ומה לומר. אני חוששת לפגוע בו. 2) תדירות יחסי המין נמוכה מדי בשבילי. לרוב אנו מקיימים יחסי מין פעם אחת בסוף השבוע, ולעיתים די נדירות פעם נוספת באמצע השבוע. אני זקוקה ליותר, ואילו הוא - לא (לפחות זה מה שהוא משדר). כרגע הוא די מתנגד לטיפול/יעוץ זוגי/מיני ולכן אשמח לשמוע ממך הצעות אחרים. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2009 | 11:50 | מאת: אילנה ארד לוין

מאיה שלום, לבן זוגך עכבה כוללת במיניות המתבטאת הן ברמת החשק המיני ותדירות המין והן בקושי שלו לגמור במצב חדירה. לצערי אין לי שום עצה לתת שכן מדובר כאן על מצב רגשי התנהגותי שהוא מקובע כבר באישיות וללא טיפול זוגי מיני, איני רואה כיצד הוא עשוי להשתנות. אגב, תחום זה עשוי גם להיות בטיפול ע"י פסיכולוג קליני.

16/11/2009 | 18:15 | מאת: מאיה

שלום אילנה, תודה רבה על תגובתך. ניסיתי מספר פעמים בעבר להציע לבן זוגי שנלך יחד לטיפול אך הוא נרתע. קשה לי מאד להבין האם הרתיעה מטיפול הינה קטע "גברי" של אגו או שהבעיה ספציפית בו. אני אוהבת אותו מאד וגם הוא אותי ומלבד יחסי המין, הזוגיות שלנו טובה. הקושי העיקרי שלנו, לדעתי, הוא הפחד מלגעת בנושא המין. אני מאד פוחדת לפגוע בו... יש לך רעיון כיצד לגשת לנושא בצורה עדינה? כיצד לשכנע אותו שיכול להיות הרבה יותר טוב? קצת מיואשת....

09/11/2009 | 13:08 | מאת: טניה

שלום,אני מייואשת ומבולבלת ונורא זקוקה לייעוץ, אני ובן זוגי כבר כמעט 5 שנים יחד, אנחנו לא גרים יחד(אם זה חשוב)...הקשר שלנו עובר תמיד ירידות ועליות והירידות שלנו הם בעיקר באים בגללו אך גם לי יש עניין בכך. במשך כל השנים האלה גרמתי לו להרגיש שהוא יכול לעשות מה שבא לו ולהתייחס אללי איך שהוא רוצה כי אני בכל מצב אישאר איתו ומכך נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו והבעיות שלנו. עכשיו אני מאוד רוצה לשנות את זה אך השאלה שלי היא אם קודם כל עוד אפשר לשנות - אני מאוד אוהבת אותו ואני יודעתש הוא אותי, אז האם אפשרי עדיין להציל את הקשר? או שזה אבוד וכבר עדיף לעזוב? קרה מקרה אתמול שגרם לי נורא לחשוב וגם זו שאלה שאני רוצה לשאול , אתמול גיליתי שהוא דיבר עם בחורה שביקשתי ממנו שלא ידבר איתה, עכשיו הוא לא שיקר כי כששאלתי הוא אמר שהוא דיבר איתה אך מצד שני למה מלכתחילה הוא דיבר איתה אם הוא יודע שאני לא רוצה ולא מסכימה? הבחורה הזאת היא סתם אחת היא חברה של חברה של חבר שלו..ואני לא מרגישה מאויימת ממנה אך מצד שני אני לא מבינה למה לדבר איתה ועוד בכזו פתיחות כמו שהוא דיבר איתה- אני ראיתי את השיחה ביניהם בפייסבוק וזה הלך משו כמו- נשמה שלי, אוהב אותך כפרה וכאלה..והכי הפריע לי שהוא שאל אותה למה היא לא באה איתו למשחק יום לפני זה כשלי הוא אמר שהוא מעדיף להיות לבד עם חברים... האם כל זה שווה פרידה או שיש מקום לתיקון ולהישאר איתו? אני יודעת שהוא לא יבגוד בי במיוחד לא איתה אך עצם העובדה שהוא דיבר איתה למרות שביקשתי כמה פעמים שלא זה מטריד. אנא תענו לי ותייעצו לי כי אני מייואשת ומבולבלת לגמרי. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2009 | 11:46 | מאת: אילנה ארד לוין

טניה היקרה, קשה לענות בלי להכיר אתכם האם שיחה בין בן זוגך לחברה של חבר היא עניין של הפרת נאמנות כן או לא. תלוי כמובן על מה דיברו, איך דיברו ומה טיב היחסים ביניהם. איסור מצידך לקיים קשר ידידות בין בן זוגך לבין חברה של חברו עשוי להיות שתלטנות יתר, או עשוי להיות בהחלט לעניין תלוי בהקשר הכולל של הקשר ביניכם. בהעדר מידע קשה להמליץ על מתן המשמעות ההולמת. הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי לליבון מערכת היחסים והחוקים הקיימים ביניכם. כל טוב.

08/11/2009 | 15:36 | מאת: ט.

שלום, אני בן 29 ואשתי צעירה ממני בשנתיים. אנו נשואים כשנה וחצי ובסך הכל אנו יחד קרוב לחמש שנים, כאשר אנו גרים יחד ומנהלים משק בית משותף מהיום הראשון. לא ניתן לומר שמערכת היחסים בינינו סבלה מחוסר בגרות, לא היו משחקים והיינו מחויבים זה לזו מההתחלה. כיוון שהיה ברור לשנינו ולסביבה כי בסופו של דבר נתחתן, הרי שהנישואים היו "המשך טבעי" של היחסים. אני אדם רציני מאוד, ויש האומרים מבוגר לגילי (לא משנה באיזה גיל הייתי תמיד אמרו זאת) ואשתי הרבה יותר צעירה ברוחה. תמיד חשבתי שאנו משלימים זה את זו ושהיא אוהבת את הרצינות שלי. אולם היא רצתה ממני יותר חום ואהבה, לחוות את ההתרגשות של תחילת הקשר. יש לציין שהקשר בינינו התחיל עם 'אקסטרא' ריגוש מכיוון שהיה חופף לסיום קשר קודם שלה... לפני כחודשיים (אמצע ספטמבר) היא פנתה אלי בבקשה להתחיל טיפול זוגי. למותר לציין שהופתעתי מאוד ואף נעלבתי כיוון שלא חשתי במצוקותיה. אולם בסופו של דבר, התחלתי להבין שזה רציני וניגשנו לטיפול. בטיפול היא העלתה את חוסר שביעות הרצון שלה ממני בהקשר של החום והאהבה. היא אמרה שהיא יודעת שאני אוהב אותה, אבל צריכה שאראה זאת. אני כמובן לקחתי עלי את כל האשמה והבטחתי לשנות התנהגותי וכך עשיתי. הספקנו שלוש פגישות יעוץ שבועיות ובשלישית, כבר הייתי ממש מודאג כיוון שהיא אמרה שהיא רואה שאני משתדל, אבל זה לא מספיק לה. היא אמרה שהזמינה לנו נופש לאילת לאותו סופ"ש, כדי לעבוד על היחסים. בערב שלפני הנסיעה, לפתע פתאום ראיתי את הנייד שלה מונח מולי. בלי לחשוב בדקתי אותו ועיני חשכו כשגיליתי תכתובת בינה לבין אדם מעבודתה שלא השאירה מקום לספק. היא הודתה שהיא אוהבת אותו, ואלי אינה מרגישה דבר. באותו הערב היא עזבה את הבית. זה היה לפני חודש בדיוק. בהתחלה הגבתי בניסיון להחזירה אלי בכל מחיר. נפגשנו כשבוע לאחר מכן והיא אמרה שאינה יודעת מה היא רוצה. אולם כשאני הגבתי שלא יודעת שקול ללא רוצה, היא קפצה על ההזדמנות בשתי ידיים והחלה מקדמת במרץ את הגירושין. הייתי הלום, אבוד, לא מבין מה קורה ולא יכול להאמין שזה קורה. איפה הייתי? איך לא ראיתי? עכשיו אנחנו על הדרך המהירה לגירושין. לא בגלל שאני רוצה, אלא בגלל שאין לי ברירה. היא מאוהבת בחבר החדש שלה, ויותר מזה, היא מאוהבת בסטאטוס החדש שלה. היא מתלהבת מה"לבד" שמעולם לא היה לה (תמיד היה חבר), למרות שזה לא באמת לבד. החבר שלה הוא אדם נשוי המבוגר ממנה בכמעט 20 שנה, עם שלושה ילדים לא קטנים. נכון לעכשיו הם עדיין יוצאים, אשתו עוד לא יודעת ובעבודה שלהם לא יודעים מכלום. אז היא מרוצה וטוב לה, ואני יושב אבל וחפוי ראש בבית ולא מבין מה קרה לי. זה הסיפור שלי. אין לי ממש שאלה, רק רציתי לשתף. אני רוצה לציין שיש לי מעגלי תמיכה רבים. אני הולך לטיפול פסיכולוגי שלוש פעמים בשבוע, נמצא הרבה אצל ההורים, רואה ומדבר עם חברים כל הזמן. אבל הכאב שלי הוא גדול מאוד. מקווה שיהיה למישהו משהו להגיד על זה.

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2009 | 11:41 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, מאחר ואתה רוצה תגובות הריני מזמינה את הקוראים להגיב אלייך. מאחלת לך הקלה מהירה בכאב ולאחר מכן פתיחת הלב לביטוי של אהבה ושמחת חיים.

22/11/2009 | 18:30 | מאת: שירה

לט' אני חושבת שעשית טוב שהקפת את עצמך במעגלי תמיכה,זה שאתה מוכן ויכול לשתף מעידים על כוחות נפש ועל כך שלמעשה כבר השלמת עם האובדן של הקשר ושכעת אתה בתהליך של כמו אבל.אני בדעה "שמה שלא שובר אותי מחשל אותי" אני מאחלת לך שתצא מחושל ולא מיואש שתמצא חברה אמיתית ואהבה אמיתית. מאחלת לך כל טוב וימים טובים שירה

07/11/2009 | 12:55 | מאת: עינב

שלום אני ובן זוגי בני 22 וביחד 5 שנים אני סובלת מחוסר חשק מיני כבר המון זמן ואני לא יודעת למה הרי זה הגיל שבו ההורמונים צריכים להיות בשיאם מה יהיה עוד עשר שנים? מה עושים? לגלולות יש השפעה על זה?אני לוקחת כבר 5 שנים גלולות . אסטל 35. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2009 | 11:37 | מאת: אילנה ארד לוין

עינב היקרה, לגלולות בהחלט יכולה להיות השפעה על התשוקה המינית. בעניין זה כדאי לפנות לגניקולוג\ית המטפל\ת על מנת לשנות את הגלולה או לעבור לטבעת ההורמונלית. מעבר לצד ההורמונלי התשוקה מושפעת ממצב הרוח הכללי: במצב רוח טוב ומרומם יש בדר"כ יותר תשוקה מינית. נוסף על כך קיימים גורמים פסיכולוגים שונים של עמדות ביחס לעצמך, לגופך, לנשיותך, למיניות וכו' המשפיעים על התשוקה המינית. כמו כן העובדה אם את מגיעה כן או לא לאורגזמה משפיעה אף היא על התשוקה המינית. אם את מוטדרת בנושא מומלץ לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. שיהיה בהצלחה.

05/11/2009 | 21:22 | מאת: ה

אני לא יודעת איך לפנות למי ומה.... אני מתביישת לרשום את הסיפור שלי אני נשואה אימא לארבעה ילדים, בת 36 הכרתי בחור דרך המחשב, דיברנו גם בטלפון ונפגשנו מספר מפגשים שהיו מלווים בסקס, עכשיו אני מרגישה ממש אובססיבית לבחור, חושבת עליו כל היום, מחכה לשיחות ולמפגשים שלנו...יש לי בעל מדהים ומקסים הכל ביננו מושלם, לא השתנה כלום אפילו הסקס ביני ובין בעלי נעשה אפילו יותר טוב ,למרות שלא היו לנו בעיות בתחום הזה להפך, מושלם, אז למה בכל זאת זה קרה לי????אני כל הזמן מנסה לחשוב... מה אני אוכל לעשות כדי לצאת מתוך הסיפור הזה... ולשכוח את הבחור שלא יוצא לי מהראש, אני כל הזמן ליד המחשב אם חלילה זה יתגלה יש לי הרבה מה להפסיד אני חייבתלעצור את זה עכשיו אבל איך???. עם כל המחשבות עליו , נראה לי שאני מאוהבת בו מה אפשר לעשות כדי להתנתק בהקדם, אנחנו מכירים כבר ארבעה חודשים

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2009 | 19:28 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, הייתה סיבה שחפשת להכיר בחור באמצעות המחשב. יש סיבה לכך שאת אובססיבית כלפיו ולצערי יש סיבה שאת נוקטת במהלכים העלולים לפרק נישואים טובים כפי שאת מעידה שיש לך ומשפחה בעלת ארבעה ילדים. את הסיבות לכך איני יודעת וייתכן שגם את אינך מודעת להן ולפיכך עלייך לפנות לטיפול פסיכולוגי. באשר לגמילה מהבחור יש לעשות זאת כמו כל גמילה כאן ועכשיו לפני שהעניין יתפח מדי. בטיפול יבואו לידי ביטוי געגועייך לבחור והקשר התלותי אובססיבי שפתחת כלפיו. אין ספק שקיים חוסר סיפוק ברמה כלשהי בתוכך שאלמלא כן לא הייתה לך הסקרנות הענייו והאנרגיה ליצור קשר מסוג זה. גשי לטיפול להבין את עצמך ולהימנע מפעולות הרסניות כלפי המשפחה והנישואין.

03/11/2009 | 14:45 | מאת: רז

מאז שנולדו לנו הילדים (בני 4 ו 1.5)נגמר לאישתי החשק ביחסי מין. מזוג שקיים יחסי מין 4 פעמים בשבוע ויותר עברנו לפעם בחצי שנה במקרה הטוב וגם אז היא אינה מגיעה לפורקן. אישתי טוענת שפשוט נגמר לה החשק, שהיא עייפה, ולכן היא נמנעת מכל סוג של מגע מיני. היחסים ביננו טובים. יש אהבה אין מריבות ואנו מתפקדים היטב כזוג ביתר התחומים. בהתחלה נפגעתי והעליתי את העניין אבל השיחות היו עקרות וחסרות תועלת. עם הזמן ויתרתי על הסקס. אין לי רצון לקבל סקס מי שאיבדה בו עניין. חשבתי להציע לה שלאור העובדה שהסקס בחיינו נעלם כל אחד יהיה חופשי לדאוג לעצמו בנדון שהרי לא יעלה על הדעת לדרוש ממני נאמנות מינית לאשה שויתרה על חיי מין כמעט לחלוטין (בין שמרצון ובין שלא מרצון). מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2009 | 19:20 | מאת: אילנה ארד לוין

רז שלום, חלק מהסכם הנישואין הפסיכולוגי כולל את המחויבות של כל אחד מבני הזוג להתחשב בצרכי השני ולדאוג לרווחתו של בן זוגו. אשתך איבדה עניין במין בצורה קיצונית ואינה עושה דבר לטפל בעצמה על מנת לבדוק את השינוי העמוק שעברה. ייתכן והיא נמצאת באיזון פנימי אך ללא ספק ההורות תופסת אצלה מקום מרכזי על חשבון הזוגיות. יש ליצור התחייבות מחודשת של אשתך כלפייך בתחום המיני שכן יחסי מין הם חלק מהסכם הנישואין. משמעות הדבר שעליכם לפנות לטיפול זוגי בו יציג כל צד את עמדותיו ורגשותיו ומתוך מטרה להגיע לאיזון מחודש ביניכם לשביעות רצון שני הצדדים. יחסי מין מחוץ לנישואין משמעותם תחילת התפוררות הקשר. יש לומר זאת לאשתך שהמצב הנוכחי עשוי להוליך להתפרקות חלקית או מלאה של הקשר.

03/11/2009 | 14:18 | מאת: tali

לפני כחמש שנים התגרשתי והרגשתי ממש טוב גם מאוד רזיתי ונראתי מצוין.נכנסתי לאתרי הכרויות והכרתי אנשים.התשוקה היתה מדהימה והרגשתי נהדר אבל לא הצלחתי להחזיק בקשרים אינטימים עם אותם אנשים. לפני כשלוש שנים הרגשתי מעיין בחילה מכל קשר וכן גם התשוקה התפוגגה לחלוטין.נכון להיום אני מרגישה בדיוק ההפך ממה שהרגשתי אז-התשוקה הפכה לגועל נפש בצורה קיצונית. התופעה מאוד מדאיגה אותי אני מרגישה שאין לי חשק לשום קשר אינטימי בכלל וזה משהו שנמשך כבר זמן רב. אודה לך על תשובה או על הסבר לתופעה הכל כך קיצונית.

06/11/2009 | 19:14 | מאת: אילנה ארד לוין

טלי שלום, בהעדר מידע אודות גילך,מצבך ההורי ואישיותך באופן כללי קשה לתת תשובה מדויקת. באופן כללי ניתן לומר שייתכן וקיימת אכזבה מקשרים מיניים שלא הוליכו לקשר אינטימי של ממש. כמו כן ייתכן שהיה שפע של קשרים מיניים עד למצב שקצת בכך. היפוך העמדות ביחס למיניות נדמה במבטא אכזבה מהיכולת להשיג אהבה וחברות בקשר יציב והמשכי. הייתי ממליצה על פנייה לטיפול פסיכולוגי כדי למצוא את האיזון הנכון בין הרגשות וההתנהגויות השונות.

02/11/2009 | 19:45 | מאת: רמי 7

אני בן 37 ואשתי בת גילי אנחנו נשואים 17 שנים מזה כמה חודשים אשתי רוצה להיפרד ולא אומרת לי את הסיבה האמיתית ניסיתי לדבר איתה על הנושא אך היא לא משתפת ומתעצבנת שמדברים על הנושא היא גם טוענת שאיננה אוהבת אותי לציין שעד לפני מס' חודשים הכל היה בסדר אני לא יודע מה לעשות יש לנו שני ילדים בני 16 ו 13 היא טוענת שהיא כל הזמן מקבלת עצות אך מסרבת להגיד ממי ושהכי טוב לה לבד שאלתי אותה אם היא אוהבת אותי והיא אמרה שכבר לא והיא רק קשורה אליי. אני אוהב אותה מאוד ולא הייתי רוצה להיפרד לפי מה שהיא אומרת זה היא ולא אני וקשה לה מאוד ורק שהיא ישנה טוב לה. בעקבות המצב שנהיה מתוח מאוד בבית והיא נוטה להעליב לפעמים וכיוון שאני לא רוצה מריבות ושיעלה נושא הפרידה אני לא עונה לה אודה לך אם תוכלי לתת לי עצה בעניין. נ.ב היינו השנה בטיפול אצל יועצת זוגית אך העניין לא עזר

06/11/2009 | 19:09 | מאת: אילנה ארד לוין

רמי שלום, מוזר לשמוע שהייתם בטיפול זוגי ועדיין אינך מבין מה עובר על אשתך. הרושם הכללי הוא שיש כאן כנראה סוג של תהליך דכאוני ויש לפיכך מקום להתערבות טיפולית של פסיכולוג וייתכן גם שילוב עם תרופות. נדמה לי שעליכם למצוא מטפל זוגי אחר שיסייע לכם לארגן את המצב הנוכחי.

02/11/2009 | 10:39 | מאת: אני

שלום רב אני ואשתי נשואים כ-8 שנים ומכירים 10 שנים יש לנו 2 ילדים מקסימים אשתי חוזרת מהעבודה בצהרםי ונמצאת עם הילדים כל הזמן עד שאני חוזר בסביבות 18:30 מהעבודה לאחר שהילדים הולכים לישון אנחנו מתחילים בעבודות הבית היומיומיות ולאחר מכן מתמוטטים במיטה לפיכך אין לנו קשר זוגי ובקושי מיניות שאנחנו מקיימים יחסי מין אנחנו כמובן עייפים מה לעשות? איך לשפר זאת? ואיך אני גורם לה לגמור?

06/11/2009 | 19:06 | מאת: אילנה ארד לוין

אני שלום, הרושם הוא שאתם זוג שמיטיב לשתף פעולה האחד עם השני כך שבהחלט יש לכם קשר זוגי אך ככל הנראה הוא "עובד" יותר בתחום תפקוד הבית והילדים ופחות אתם נהנים ממנו כקשר זוגי אינטימי. להיגרר בעומס המחויבויות של החיים מביא בדיוק למצב שתיארת הפתרון הוא למצוא לעצמכם זמן מנוחה ולאחריו זמן לביחד אינטימי ומיני. משמעות הדבר לארגן לעצמכם לפי מידת יכולתכם דמות חלופית לכם, לטיפול בילדים (בייבי סיטר, סבא,סבתא...) הדבר יכול להתרחש באחד מימות השבוע כאשר יש התארגנות לשעות אחרי הצהריים והערב עבורכם או ליום בסוף השבוע.

29/10/2009 | 19:33 | מאת: ענת

שלום אני בת 28, הכרתי בחור בן 30 ואפשר לומר שהתקשורת בינינו מאוד מוצלחת. בסה"כ אנחנו מסתדרים ממש טוב, יש לנו שפה משותפת ומכנה משותף והרבה על מה לדבר ולחלוק. בשורה התחתונה מאוד כיף לנו ביחד (אני יודעת כי הוא גם מראה את זה ואני נהנית להיות איתו) אבל הסקס ממש גרוע... אין לי בעיה להגיד מה אני אוהבת ולהנחות אותו לעשות את מה שאני אוהבת אבל זה עדיין לא זה... וזה רק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע... אני אוהבת קצת אגרסיביות ותשוקה והוא עדין מידי. האקט עצמו גם יחסית קצר, הפור פליי קצת ארוך יותר (לפעמים קצת יותר מידי ארוך, חייבת להודות) אבל אתמול היה השיא - כמעט נרדמתי בפור פליי... ואז כשהנחתי אותו שוב לעשות את מה שאני אוהבת זה הלהיט אותו, ועוד לפני שהספקתי ממש להנות הוא גמר ונרדם אחרי שתי דקות... זה די מתסכל אותי ואפילו די מוריד... האם זה חסר סיכוי?

31/10/2009 | 17:55 | מאת: אילנה ארד לוין

ענת היקרה, כדאי להבדיל בין מהירות השפיכה, עליה ניתן להתגבר בעזרת טיפול תרופתי או אימון התנהגותי, לבין ההתעלסות באופן כללי. הרושם הוא שכל אחד משני הגורמים בנפרד (מהירות שפיכה והתעלסות כוללת) מפריע לך, אך כל אחד מהם בנפרד ושניהם ביחד ניתנים לשיפור במסגרת טיפול מיני. אם ברצונך להפוך את הקשר לבעל סיכוי מומלץ לפנות לטיפול מיני.

29/10/2009 | 18:55 | מאת: צביה

אני בת 45 נשואה + 2 בנים נחמדים . לאחרונה הייתי שותפה בפגישת נשים שהנושא היה סקס והנאה ממנו . היו שם נשים שטענו שהן מגיעות לאורגזמה עם ובלי בעליהם פעם בשבוע / פעמיים בשבוע . עמדתי בצד ושתקתי כי אצלי זה לא ככה. המוטיבציה שלי להגיע לאורגזמה נמוכה פעם בין חודשיים שלושה ולפעמים גם יותר זה עד היום לא תסכל אותי רק גרם/ גורם למתחים עם בעלי היקר ולאחר אןתה פגישה הבנתי שאני חריגה . האם זה נכון מה שאני מרגישה ואם כן האם יש דרך להגביר אצלי את החשק להנאה יותר גדולה מהסקס מלבד פעם בשלושה חודשים ואף יותר מזה כפי שזה היום והיה בעבר (הבעיה הקשה שזה לא מפריע לי בכלל גם לא שנה ). צביה

31/10/2009 | 17:50 | מאת: אילנה ארד לוין

צביה היקרה, נא ראי את התשובה לשאלה של אלה "האם אני שונה מכולם ? "

28/10/2009 | 18:35 | מאת: מבולבלת

בת 24 אוטוטו 25 ואני נשואה מזה 10 חודשים עם גרוש בן 28 +ילד(גרושתו בגדה בו במהלך נישואיהם). תקופת ההכרות שלנו אומנם הייתה קצרה שלושה חודשים אבל אני יודעת שזה היה הדבר הנכון עבורי ובשבילי לעשות כי אני אוהבת אותו בכל לבי. לאחרונה הוא קודם בעבודה ככה שאין לי זמן איכות או זמן בכלל להיות עימו היות ושנינו מפרנסים ומתפרנסים בכבוד.וגם כשיש לו זמן הוא מקדיש בעקביות את הזמן הזה לחברים ומתמרן בין שני הדברים ואילו לאשתו ולבית הוא לא מקדיש זמן. בבית הוא לעיתים עושה דברים בבית אבל זה מכדי לצאת מידי חובה כדי שאראה שהוא עושה דברים ואני תמיד אומרת לו שזה אמור לבוא ממנו ולא כדי לרצות אותי,כי גם הוא חלק מהבית ומהזוגיות הזו. לאחרונה אנו לא מפסיקים לריב כי כל חג שאנו עשינו אצל הוריו האקסית שלו(החברה שהייתה אחרי גרושתו ולפניי)... נכחה בשולחן אז הם שולחים מבטים ומעלים זיכרונות ומתעלמים מנוכחותי.בחג האחרון שהיה ההורים שלו טענו שהרסתי להם את החג כי האקסית הערתי לה על מה ששניהם עושים אז משפחתו החלה להוריד מכבודי ורק אחרי שעזבתי משם בעלי טרח להגן עליי ולא בנוכחותי. לפני מס ימים ראיתי שההתרחקות שלו ממני רק גוברת ואני ניסיתי להבין עם עצמי למה כי הוא לא כזה דברן או איש שיחה בכלל עם כולם, אז הצבתי לו 2ברירות או לשבת לדבר אתי לראות מה פשר המרחק שתפס או שיקום וילך והוא בחר בללכת.לאחר כמה ימי הפסקה אחד מהשנייה הוא פתאום התקשר ורצה להיפרד ממני וכמה ימים למחרת החליט שהוא כבר לא יודע.לאחר ההסבר הזה שלו אני שאלתי בתור מה אתה רואה אותי כאימא לילדיך ואשתך או כגרושתך הוא ענה לי כגרושתי.ויצא מהבית. כרגע אנחנו חיים ביחד אבל אנחנו לא מפסיקים להתרגש אחד מהשנייה.מנהלים משחקי אגו כאלה ובסופו של יום שוכבים.וכשאני אומרת לו אני אוהבת אותך והוא גם עונה אותו הדבר (רק פחות מבהתחלה)או שותק.ואז כשנשאלת השאלה מה עושים אין לו תשובה.מה עליי לעשות?להשאר עימו או לעזוב אותו?כי לאט לאט אני מאבדת את עצמי הבקשר הזה במחשבות על מה יהיה ואם נהיה...

31/10/2009 | 17:46 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, מן הפנייה מתקבלת תמונת יחסים לא נעימה כאשר בעלך מעורב מאוד רגשית עם אשתו לשעבר אם בנו את אוהבת את אוהבת את בעלך לדברייך וזה מה שהביא לנישואים לאחר היכרות קצרה ביותר של 3 חודשים בעוד תמונת הנישואין שאת מתארת אינה מספקת אותך ואינה מספקת אותך ואינה טובה לך. מאחר והאהבה פה אינה תגובה למציאות אלא את חווה אותה בלי קשר למתרחש במציאות הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את עצמך, את רגשותייך, את בחירותייך ואת תגובותייך למציאות. שיהיה בהצלחה.

28/10/2009 | 16:47 | מאת: רוני

שלום, בן זוגי ואני יחד פחות משנה, אנחנו עומדים להתחתן בעוד מספר חודשים וכבר יש לנו בעיות, אנחנו מקיימים יחסים בערך פעם בשבוע, אני לא מהיוזמים מודה והוא כן, רק שאני לא קופצת על המציאה שהוא רוצה, הוא לא יודע להכניס אותי למוד, עם אחרים הייתי נכנסת לזה מאוד מהר, ואיתו זה לא ככה, וכשזה כבר קורה זה מאוד טכני, אני לא מצליחה לגמור מחדירה והוא כמובן שכן, אחרי החדירה הוא עוזר לי לגמור בעזר האצבעות, בגלל שאני לא נהנת מחדירה אז אנחנו גם לא מבצעים תנוחות נוספות, לכן זה כל כך טכני, אני גם מרגישה ממנו שהוא לא נהנה לעשות לי עם האצבעות ואני בהתאם מנסה לשכנע אותו להפסיק, וזה בסדר שאני לא אגמור, מה את ממליצה לנו לעשות?

31/10/2009 | 17:40 | מאת: אילנה ארד לוין

רוני היקרה, הסגנון המיני המתקיים כרגע ביניכם אינו מעניק את ההנאה הרצויה לכל אחד מכם בנפרד ולשניכם ביחד ובעל פוטנציאל לחבל חלילה בקשר המיני ואולי אף הרגשי ביניכם. מאחר ואתם עומדים להינשא בקרוב גשו בהקדם לטיפול סקסולוגי לשיפור חיי המין ביניכם. שיהיה בהצלחה.

28/10/2009 | 11:09 | מאת: אלה

היי . הייתי בכנס נשים בנושא סקס ומין ושם שמעתי שנשים מגיעות לאורגזמה או רוצות / מחפשות להגיע לזה או לסקס ומין פעם עד פעמיים בשבוע מינימום . עמדתי בצד מבוישת ואמרתי לעצמי משהו לא בסדר אצלי כי אני לא כל כך מתקשרת לסיפור הזה , לי מספיק אולי פעם בשלושה חודשים - חצי שנה אם בכלל, אני מסוגלת גם לחיות בלי זה , לא חסר לי כל כך כמו ליתר הנשים שהיו סביבי . האם זה בסדר הצרכים הנמוכים שלי או שכדאי שארוץ לקבל עזרה לבדי או עם בעלי , כי לבעלי לא אכפת אם אני גומרת או לא או אם אני נהנת הוא התיאש מהסיפור ממזמן והשלים למצב . מה המלצתך . תודה אלה .

31/10/2009 | 17:36 | מאת: אילנה ארד לוין

אלה היקרה, כפי ששמעת בכנס אכן מן הבחינה המינית והמינית בלבד את שונה מהסטטיסטיקה. משמעות הדבר שאת מחמיצה חוויה של אורגזמה והנאה מינית שהיא חוויה מיוחדת של עונג גופני ונפשי. אם חשוב לך לגלות חוויה זו פני לטיפול סקסולוגי אישי או קבוצתי על מנת להסתייע כיצד להגיע לאורגזמה באוננות. שיהיה בהצלחה.

28/10/2009 | 01:39 | מאת: מירי

אני נשואה 6+ שנים עם בן בגיל 5 ותינוקת בת חודשיים. אני ובעלי נישאנו מאהבה גדולה וכך הרגשות גם כיום והסקס מעולה ובתדירות שמתאימה לשנינו. אלא שבעלי בחודשים האחרונים די השתנה בעקבות כך שעובד "בעיר הגדולה" ובלחץ של חברים התחיל לבלות מידי עימם, ייצויין כי אין לי בעיה שבעלי ייצא מידי פעם עם חברים אולם כאשר הדבר קורה בתדירות כשלעומת זאת איתי הוא לא יוצא כי הוא עייף זה כבר מקומם ופוגע. הסברתי לו את זה והוא טוען כי הוא עובד קשה כדי שלא ייחסר לנו כלום אז מותר לו קצת להתאוורר. העניין הוא שלאחרונה הוא נסע לטיול וקבענו שיחזור לאחר יומיים ועל דעת עצמו הוא נשאר יום נוסף. אמרתי לו שנמאס לי ושנתגרש יעשה ככל העולה על רוחו. כאשר הוא חזר רבנו ומאז לא כ"כ מתקשרים, הוא אמר שהוא אוהב אותי אבל אין לו בעיה להתגרש אם זה מה שאני רוצה.אני לאחר לידה ולוקחת את הסיפור כדי פוגע. איך לא היה איכפת להשאיר אותי עם שני ילדים לבד מעט לאחר לידה ??? מה לעשות? אם אני הולכת אחורה אז בעצם יצאתי מטומטמת הוא יבין שאינני מסוגלת להתגרש ושויתרתי וימשיך בשלו, מצד שני אינני רוצה להתגרש אלא רק שישתנה ויהיה קצת יותר קשוב לצרכיי בזוגיות.

31/10/2009 | 17:32 | מאת: אילנה ארד לוין

מירי היקרה, ראי את התשובה לפנייתך בתשובה לשאלה "זוגיות לאחר 6 שנות נישואין"

27/10/2009 | 19:40 | מאת: ג'וליה

אני נשואה כ6וחצי שנים ונמצאת עם בעלי בסה"כ כ11 שנה. במשך כל הזמן שאני מכירה אותו הוא עושה לפעמים "שטויות"..כמו: ללכת למועדון חשפנות, לחנויות סקס,תאי צפיה וכו'. בי זה מאוד מאוד פוגע אך אני יודעת שהוא עושה את זה מתוך דחף בלתי נשלט..זה יותר חזק ממנו באותו הרגע. כל הזמן אני צריכה לחיות בפחד שמא זה יגיע או אולי הוא ימעד שוב..אין לי אמון בו ואני מרגישה שאם יהיה עליו כסף הוא יעשה את כל השטויות האלו אז אני מגבילה אותו בכסף ומתי שהוא יוצא מהעבודה אני מתקשרת אליו כלהזמן כדי לראות איפה הוא..אני בהריון חודש 6 עם תאומות ואני לא מבינה איך הוא לא חושב עלינו איך הוא לא רואה מזה עושה לי? אני אובדת עצות,אני לא רוצה להתגרש,אני אוהבת אותו מאוד והוא אוהב אותי מאוד אני מרגישה את זה,אך יש לו בעייה. מה אני אמורה לעשות? אשמח על תשובה בהקדם!!! ג'וליה

31/10/2009 | 17:30 | מאת: אילנה ארד לוין

ג'וליה היקרה, בהסדר הנישואין בינך לבין בעלך הפכת לשוטרת, למפקחת ולבלשית העוקבת אחריו, כנראה בהסכמת שניכם לכך. אני מכירה מקרים דומים של קשר זוגי חזק ואהבה יחד עם דברים ש"בורחים" לבעל בענייני סקס. הדברים "הבורחים" בדר"כ אינם בגדר בגידה או קשר ממשי עם נשים אחרות במציאות אלא צורות של סקס אנונימי כמו האינטרנט, חנויות סקס וכיוצא באלה. הפתרון היחיד הוא טיפול פסיכולוגי לבעל על מנת להעלות למודע מדוע הוא זקוק לחלק של המין האנונימי בחייו ועל אילו צרכים זה עונה לו. שיהיה בהצלחה.

27/10/2009 | 09:49 | מאת: מירי

אילנה שלום, אני ובעלי נשואים כבר 6 שנים עם שני ילדים בן חמש ובת חודשיים.התחתנו מאהבה גדולה וכן זו עדיין התחושה שיש אהבה בקשר כמו כן הסקס מצויין ובתדירות די גבוהה המתאימה לשנינו. הבעיה היא שלאחרונה בעלי מידי מחפש קרבת חברים במקום את קרבתי ולא היה איכפת לו לנסוע לטיול לכמה ימים כעת כשאני לאחר לידה וצריכה את עזרתו, יש לציין שבדר"כ הוא עוזר עם הבן. לעומת זאת אין לו כלל סבלנות לתינוקת והוא כל היום מקטר שהיא בוכה ומלחיץ אותי בכך. יש לי ההרגשה שהוא עושה מה שהוא רוצה ואילו אני לא מרשה זאת לעצמי למרות שהוא אומר לי לצאת עם חברות והוא ישמור על הילדים אכן עשיתי זאת ערב אחד והוא התייאש מבכי התינוקת והתקשר שאחזור.לגבי טיול אינני מסוגלת לנסוע עם חברות חוץ מזה שאני מעדיפה איתו כי אין תחושה של קשר זוגי- ז"א עובדים חוזרים סקס וזהו לא בילויים לא טיולים וגם לא יחס רומנטי חוץ מבמהלך הסקס. ייתכן שזה אופיו או כי הדבר מעיד על כך שהרגש שלו אליי במגמת ירידה? מה לעשות? אציין כי לאחר שהחליט על דעת עצמו לנסוע לטיול אמרתי לו שאני רוצה לסיים את הנישואין הללו והוא אמר שהוא לא מעוניין בכך אבל אם זה מה שאני רוצה הוא מוכןומאז אנחנו בקושי מדברים.

לקריאה נוספת והעמקה
31/10/2009 | 17:25 | מאת: אילנה ארד לוין

מירי היקרה, בינך ובין בעלך עדיין קיימת אהבה ותשוקה מינית אלה שני דברים גדולים וחשובים. יש ילד +תינוקת חדשה, ותינוקת זו בשלב הנוכחי גוזלת הרבה אנרגיה הן ממך והן מבעלך המתקשה להתמודד עם בכייה וצרכיה. ייתכן שזו תינוקת רגישה ובוכה יותר מהילד הראשון וייתכן ששניכם פשוט מתקשים עכשיו יותר. את זקוקה לעזרה עם התינוקת, בעלך מתקשה לתת את העזרה וזקוק לאיורור ושניכם ביחד וכל אחד לחוד נמצאים במשבר של הסתגלות למצב החדש. על מנת לעבור את גלי המשבר ועד שיוקל מעט העומס של הטיפול בתינוקת הייתי ממליצה ובדחיפות על שכירת מטפלת אולי במהלך היום ואולי דווקא לשעות אחרי הצהריים והערב ואולי דווקא ללילה, תלוי מהן שעות העומס עם התינוקת. ייתכן שתגידי שאין לכם את האפשרות הכספית לכך אבל לפעמים מטפלת טובה היא הצלה של ממש למשבר של כניסת ילד חדש למשפחה ובטח זולה יותר מטיפול פסיכולוגי של התמודדות עם הנזקים שנוצרו. עזרי לעצמכם לעבור את התקופה הקשה ונסי לבלות עם בעלך בטיול או ביציאות גם מחוץ לבית כאשר את בטוחה שהתינוקת נמצאת בידיים טובות ואחראיות. ייתכן שזה נשמע פרקטי מדי וזה אכן כך ולעמים זה פשוט מה שצריך. תושייה של פתרון עד להשגת איזון חדש. שהיה בהצלחה.

27/10/2009 | 07:13 | מאת: אלון

היי, אני בן 26 ונמצא עם חברתי שהיא בגילי כבר כ-4 חודשים. בכל אותה התקופה היא לא הצליחה להיות סגורה על הרגשות שלה כלפי. בתחילת הקשר כעבור זמן מסוים היא הצליחה להגיד לי מספר פעמים שהיא אוהבת אותי ומאז היא נורא מבולבלת ולא מצליחה לדעת מה היא מרגישה כלפי. היא מאוד כנה איתי ומספרת לי כל מה שהיא מרגישה ובנוסף גם סיפרה לי שבחור אחר שעימו היא לומדת העיר לה הערות וגרם לפקפוק ברגשות שלה כלפי. בכל התקופה היא ביקשה הפסקות של מספר ימים כדי לדעת מה היא מרגישה וכלום לא השתנה מאז. אני מודה שבתחילת הקשר אני הייתי נורא לחוץ לדעת לאיזה כיוון זה הולך כי אני מחפש רק קשרים רציניים והיא תולה את הלחץ הזה כמשהו שהרס אצלה את הרגש כלפי. אני נורא עובד על עצמי ומשנה את הגישה אבל עדיין מציקה לי העובדה שיש את הבחור ההוא שגרם לה לפקפוק וגם את העניין שהיא לא סגורה על הרגשות שלה כלפי. דיברנו המון פעמים על הנושא והיא מרגישה שהיא נמצאת בלחץ כרגע בחייה ולא יכולה לקבל החלטות. ייעצתי לה ללכת לטיפול פסיכולוגי והיא הסכימה לנסות. כיצד עלי להיות בתקופה הזו? אני רוצה להיות ולתמוך בה אבל קשה לי גילויי חיבה כלשהם מצידה או הבעת רגשות.

31/10/2009 | 17:13 | מאת: אילנה ארד לוין

אלון היקר, אתה רוצה קשר עם מחויבות רגשית בו כל אחד מהצדדים יחווה ויחוש אהבה ומחויבות כלפי הזולת. זוהי דרישה נהדרת, ליגיטימית ותואמת לגילך. מטעמים כלשהם בחרת לך חברה שעוד לא נמצאת במקום של חוויה רגשית עמוקה ובטוחה כמוך. לשאלה כיצד עלייך לנהוג התשובה היא בהתאם ליכולתך לספוג את המצב ובהתאם למשך הזמן שיחלוף. כרגע אתם בקשר סך הכל ארבעה חודשים שזהו פרק זמן ליגיטימי לחוסר מחויבות. מצד שני אם הבחורה לא חשה דבר כלפייך אפילו לא חיבה מדוע אתה נשאר איתה? ביטויים כמו "כיף להיות איתך", "כמה טוב ביחד" וכדומה לא מצריכים אהבת נשמה אך הם מתבקשים כגילויי חוויתיות וחיבה לאחר ארבעה חודשים. כל השאלה היא של מינונים ותזמונים ולכן קשה להשיב לך כמה זמן עלייך להמתין ולחכות עד לגילויי חיבה ורגש תואמים. טיפול פסיכולוגי במהותו הינו ארוך כשנה או יותר ולא הייתי מצפה לשינויים מהותיים בחודשים הראשונים. הישאר בקשר כל עוד הוא עונה על צרכייך הרגשיים ודע להפסיק קשר כשאינו מתאים לך.

01/11/2009 | 13:29 | מאת: אלון

היי, גילויי חיבה היו ותמיד היא אמרה שהיא לא רוצה לאבד אותי ושאני טוב בשבילה. הדבר היחיד שהיה חסר לה הוא הרגש החזק שאותו היא רוצה להרגיש כמו שהיא טענה שהיא הרגישה עם הבני זוג הקודמים שלה, רגש כזה שלא יתן לה שום אופציה לחשוב על מישהו אחר ולא להתבלבל. היא לא הרגישה זאת ותמיד חששה והתנהגה בהתאם, גם כשהיינו עושים דברים יחד היא היתה מתוודה שהיא תמיד היתה חושבת אם זה נכון או לא ותמיד מחשבות על מישהו אחר היו עוברות לה בראש. אני הייתי מוכן לסבול את הדברים ולתת לזמן לעשות את שלו אבל זה תמיד היה שובר אותי והייתי מתעורר עם הרגשה רעה. לצערי היום דיברנו שוב על הנושא והחלטתי שאני לא יכול להיות במצב שבו הבת-זוג שלי לא שלמה עם העובדה שהיא איתי וגם שהיא לא יודעת מה היא מרגישה כלפי ומפחדת כל הזמן שזה לא יקרה. החלטתי שאני לא יכול להיות איתה והיא הביעה סוג של עצב עם הדבר אבל מצידה זה היה נראה כמו משהו שאולי היא רצתה שיקרה ויבוא ממני. אני עדיין אוהב אותה ומקווה שאולי היא תתפכח ותרצה כן להיות איתי. והאם זה בסדר להיות במחשבה כזו או שעלי באמת להתנתק ממנה לגמרי במחשבות כי אני אדם שנקשר מהר לאנשים. תודה

22/10/2009 | 18:28 | מאת: יפית

שמי יפית ואני בת 50 נשואה עם ילדים . בשנים האחרונות (כמספר שנים) יש לי חוסר למין ואני לא כל כך נהנת מכל הסיפור ,קיימתי עם בעלי יחסים עבורו לשמור על המסגרת .עד היום לא אמרתי דבר לבעלי למרות שלבעלי זה מפריע והיו לנו הרבה מריבות על הנושא ובכולם לא אמרתי לו את מה שאני מרגישה כי אני חוששת שהוא יבגוד בי או יתגרש ממני או שיטען ששיקרתי אותו בעבר כשהוא העלה את הנושא . היום אנחנו במשבר בגלל הבעיה הזו ואני עדיין לא מודה בפניו שיש לי בעיה ומה שאני מרגישה וממשיכה "לתת לו" שיהיה בשקט , אבל בעלי לא מוותר ומתעקש שגם אני אהנה מהמין . האם לדעתך לחשוף בפניו את האמת מה שאני מרגישה ? מה שמציק לי במיוחד מדוע אני עד היום לא יזמתי את הנושא בינינו ורק בעלי מעלה את הנושא ורק לו זה מפריע . למה זה לי לא מפריע שאין לי חשק ? איך זה שזה לא מציק לי שזה לא בסדר ? לא מובן לי . האם ללכת ליעוץ למרות שאני לא מאמינה שזה יעזור לי , כי רמת החשק תמיד היתה נמוכה גם בעבר . תודה

24/10/2009 | 17:21 | מאת: אילנה ארד לוין

יפית שלום, את מתארת מצב שכל השנים התשוקה המינית שלך לא הייתה גבוהה וככל הנראה גם לא נהנית כל כך מיחסי המין. במובן זה את מתארת מצב של מעצורים מיניים שהיו לך מאז ומתמיד. גיל 50 הוא גיל מעבר. ייתכן שעדיין יש לך מחזור אך בכל זאת קיימת בגוף ירידה הורמונאלית המשפיעה על ירידה בתשוקה המינית. ללא ספק טבעי בגיל זה לשתף את הבעל בהשפעות הגיל על התשוקה ולנסות להתמודד עם המצב באמצעות טיפול מיני. אפשר להבין את בעלך שהוא רוצה שהמין יהיה עבורך חוויה טובה ומהנה כפי שזה עבורו. מטרידה העובדה שאת חוששת "שהודאה" שלך בתשוקה נמוכה עשויה להוליך לגירושין. האם מערכת היחסים כל כך רעועה? ומבוססת בעיקר על מין? המצב הנוכחי שלב גיל המעבר הוא הזדמנות להודות על קשיים כי "עכשיו מותר" ובהחלט לפנות לטיפול זוגי מיני. שאלת הצלחת הטיפול תלויה במידה בה תהיה פתוחה לכך ותהיה מעוניינת בשינוי למען עצמך ולא רק למען בעלך. שיהיה בהצלחה.

22/10/2009 | 06:51 | מאת: תומר

שלום. אנחנו זוג נשוי שיחסי המין בינינו ממש גרועים . לי זה נורא מפריע ואני מציף את הנושא בתדירות גבוהה אבל היא בשתיקה כאילו היא לא בעסק . לא ברור לי למה לה (לאשתי ) זה לא מפריע והיא לא מעלה את הנושא . תודה

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2009 | 17:07 | מאת: אילנה ארד לוין

תומר שלום, לא ברור לי מה הגילאים שלכם, כמה זמן אתם נשואים ומה מהלך חיי המין שלכם מאז שהכרתםכמו כן לא ברור כמה זמן אתם נשואים והאם יש לכם ילדים. לא ברור לי מה מצב היחסים הזוגיים באופן כללי ובאיזו מידה אישתך מרוצה מטיב הקשר ביניכם. לא ברור גם למה הכוונה בניסוח "יחסי מין גרועים" האם יש כאן בעיה בתדירות או בעיה בהתנהגות המינית עצמה? האם גם לדעת אישתך יחסי המין גרועים? נראה לי שכדאי לשקול מחדש את הצגת הדברים ואת בירור הקושי. ממה שנאמר על ידך ברור שאתה לא מרוצה אך לא ברור בדיוק ממה וכן לא ברורה מערכת היחסים באופן כללי.

22/10/2009 | 06:48 | מאת: gal

שלום. שאלתי היא כזו : היה לי ולאשתי ויכוח / מריבה קלה בנושא מסוים ולאחר מספר ימים של ויכוחים שכבנו . האם לדעתך עצם הקרבה וקיום היחסים מציין שהנושא שעליו התוכחנו / רבנו הסתייים ואו נסגר ? כי למחרת פתחתי את הנושא מחדש לגבי אותן נקודות שלא היו לי ברורות , לא מובנות ולא סגורות מבחינתי . האם פתיחת הנושא מחדש לאחר ששכבנו נראה בעינך חריג ? כי אשתי טוענת שברגע שהתקרבנו וששכבנו ז"א שהתפייסנו וסגרנו את הנושא . אני טוען שאין קשר למרות ששכבנו כי הנושא לא סגור . אשמח לקבל את דעתך . תודה

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2009 | 16:59 | מאת: אילנה ארד לוין

גל שלום, כדאי להבדיל בין פתרון ענייני ורעיוני של בעיה או קונפליקט, דבר המחייב שיחה וליבון העניין, לבין הקלה רגשית לאחר ריב בין היתר באמצעות מין מפייס. אני שמחה ששמרתם על חיבה וקשר של אהבה ואינטימיות באמצעות המין (טוב גם במצבי חיכוך לא להיגרר לריחוק רגשי ולשמור על הקירבה והמיניות) אך ככל הנראה ליבון הנושא לא תם מבחינתך והרי אתה רשאי כמובן להעלותו שנית. לא ברור לי מדוע אתה פונה בשאלה הנוכחית. האם עלייך לקבל אישור מגורם חיצוני כלשהו האם הצורך שלך לפיתרון בעיה מוצדק או לא? ללא ספק עליכם לקבוע כללים לבירור קונפליקטים ויישוב סכסוכים. שיהיה בהצלחה.

אני נשואה ואמא לילדים. לאחרונה ניקשרתי מאוד לאישה , שהיתה מורה שלי. באופן ספונטני לא מתוכנן ומפתיע עד פחד נוצרה בינינו קירבה גופנית. מגע אירוטי שהיא יזמה, ואשר גרם לי להרגיש משיכה מינית אליה. האירוע ממש מפחיד אותי, גורם לי להרהר על זהותי המינית. מעולם לא נימשכתי לאישה, מעולם לא חשבתי שזה בכלל אפשרי.(יחסי המין הזוגיים שלי טובים, ואני אוהבת את בעלי). לבסוף אחרי הדחקות ואשליות שניתן להתגבר על המשיכה,החלטנו שיש להתנתק, ואכן ניתקנו קשר. אבל ישנה בעיה, היא מתהלכת המון סביב ביתי- מה שמערער אותי ומהווה עבורי מסר כפול וגורם לי למחשבות בוגדניות אובססיביות. ביקשתי ממנה להפסיק עם זה, אך היא בכל זאת ממשיכה. מה עלי לעשות על מנת לקבל את העובדה שהדבר לא נתון בשליטתי. איך אוכל לא להתערער כשאני פוגשת בה? אני מרגישה שזוהי מעין התרסה. אגב, הניתוק וההבנה להכרח בניתוק היו הדדיים.

24/10/2009 | 16:50 | מאת: אילנה ארד לוין

רותם היקרה, חוויה גופנית אירוטית עם אישה היא בהחלט קיימת אצל נשים סטרייטיות, נשואות, ואימהות לילדים. אין הדבר הופך אותך לדו-מינית מה שקובע הוא הבחירה המודעת שלך את מי לאהוב וכיצד. ניתן להבין שהחוויה זיעזעה אותך שכן קודם לכן לא הבאת בחשבון משיכה לאישה, סך הכול כדאי לקבל זאת ברכות ובנינוחות כלפי עצמך. באשר לקיום הניתוק בינך ובין המורה לא ברור לי מדוע היא מסתובת סביב ביתך, האומנם יש פה משום הסתובבות יזומה? או שביתך ממוקם על ציר הדרך שלה למקומות שונים? האם את מגזימה בראיית נוכחותה כי טרם השלמת עם הצורך להוריד את תשוקתך אליה? נסי לשוחח איתה ובקשי ממנה לא לעבור ליד ביתך אם הדבר אפשרי מבחינת צירי התנועה וההליכה במידה ומחשבותייך הטורדניות בנושא אינן פוסקות מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי.

18/10/2009 | 17:22 | מאת: אין שם

שלום אני מעוניינת לירשום לאחד המומחים פה במייל על חיי אהבה שלי אני לא רוצה שזה יתפרסם פה .. מישהו יכול להשאיר לי ?? .. אשמח אם כן .. תודה !

24/10/2009 | 16:41 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, המדור מיועד לתת תשובה לא רק לפונה עצמה אלא גם לקוראות ולקוראים העשויים למצוא דמיון או קו משותף בין הפנייה לבין התלבטויותיהם האישיות ובדרך זו גם לקבל תשובה לעצמם. אם את כה עומדת על העדר חשיפה חרף האנונימיות ושינוי פרטים מזהים נראה שכדאי לך לפנות לייעוץ פרטי. שיהיה בהצלחה.

14/10/2009 | 13:07 | מאת: ג

שלום, אנחנו בני 27 , זוג כבר 5 שנים, בשנתיים האחרונות מתגוררים ביחד, בהתחלה אצל ההורים ובחצי השנה האחרונה לבד. היחסים שלנו בדרך כלל טובים חוץ מהעובדה שלי לחות להתחתן והוא עדיין לא הראה סימנים, מעבר לזה יש הבנה וחום ביחסים. לפני 3 שנים עברתי הפלה מלאכותית שדיי השפיע על היחס שלי למין, מעבר לזה אני בטבעי יכולה לחיות סבבה בלי סקס יום יום ויותר מזה בלי סקס שבוע שבועיים. היחסי מין בינינו מאד הופחתו, וגם אין חשק כל כך, אני רוצה לדעת האם יש אפשרות לחדש את התשוקה, אנחנו אומנם מאד רגילים אחד לשני, יכול להיות זו אחת הסיבות, אבל האם יש ומה הם הפתרונות, מה צריך לעשות כדי לחדש את התשוקה שהייתה קיימת בהתחלה

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2009 | 19:45 | מאת: אילנה ארד לוין

ג' היקרה, פרק ההתאהבות ואיתו התשוקה הגבוהה חולף אצל כל הזוגות לאחר חצי שנה עד שנה. לאחר מכן מה שקובע הינה אהבה, הידידות ורמת התשוקה של כל אחד מבני הזוג. לחדש את תשוקת התחלה קשה ולו רק בגלל הסיבה שזו כבר לא התחלה שיש בה את היבט הגילוי ההדדי והחדשנות. מה שאת זקוקה לו כרגע זה לטפל במעצורי התשוקה שלך ולנסות להעלות את סף תשוקת הבסיס שלך. לא ברור לי מדוע ההפלה חיבלה ביחס שלך למין. הדבר אינו מובן מאליו. פיתוח כעס והתרחקות מהמין "שהכניס אותך לצרה" מצביע על עמדות לא מקבלות כלפי המיניות באופן כללי עוד קודם להריון ולהפלה עצמם. העובדה שאינך זקוקה לסקס יותר משבועיים ואולי אף יותר עלולה להוות בעיה בזוגיות. להערכתי את מציגה תמונה של תשוקה נמוכה ואם ברצונך להתמודד אם הבעיה יש לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. שיהיה בהצלחה.

11/10/2009 | 14:06 | מאת: זרי

אני ובעלי נשואים 31 שנה וחיים בזוגיות נהדרת , חברים טובים ,אוהבים אחד את השני ,וכו' כאשר אנחנו נכנסים למיטה אנחנו מתחבקים מתלטפים אבל בזה זה נגמר כל אחד פונה לצד שלו ונרדמים . זה נמשך כבר כשנה ויותר.אני מאוד רוצה לדבר איתו על זה אבל לא מעיזה ,אני לא מוצאת את האומץ,אני מניחה שהמצב מפריע גם לו.מה עלי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2009 | 19:37 | מאת: אילנה ארד לוין

זרי היקרה, ברכות לזוגיותכם על שפע הטוב שבה לאחר 31 שנים ביחד. יחד עם זאת, לא ברור לי מדוע המין הוא טאבו כזה גדול. שיבושים בתשוקה ובתפקוד המיני הם חלק מהחיים ועל רקע זוגיות טובה הם ברי תיקון וברי שיפור. לדבר על הצורך שלך במין בעדינות ובמלים רכות בלי להאשים ובלי תלונה הוא דבר שאולי בעלך דווקא זקוק לשמוע. לא ברור לי מדוע התקררותו אך יחד עם זאת את בהחלט שותפה לעניין בכך שאינך מציפה אותו על פני השטח ואינך מקיימת איתו דיאלוג בנושא. לעתים אדם נכנס לבור של עצמו או למערבולת פנימית ומתקשה לצאת ממנה בכוחות עצמו וללא עזרה. ייתכן שהעלאת הנושא על ידך אם תעשה בטקט הדרוש עשויה להוות עזרה לשניכם. ניתן לפנות לטיפול זוגי-מיני ביחד. אם לאחר כל זאת את עדיין חוששת מלדבר על העניין כדאי שתפני לשיחות אישיות על מנת שתביני את מקור מעצורייך. שיהיה בהצלחה.

10/10/2009 | 18:26 | מאת: טלי

אילנה שלום, אודה לך אם תוכלי להשיב לי במהרה.תחילת הכירותי עם בעלי הייתה לפני כחמש שנים. היינו ידידים הכי טובים בעולם עוד לפני שנכנסנו בכלל לקשר רומנטי, אף אחד מאיתנו לא ראה את עצמו עם השני למרות שכולם מסביב תהו למה אנו לא ביחד.לאחר כשנה של ידידות מדהימה, קרה בינינו הקליק, ונכנסנו לקשר רומנטי. היה מדהים, הוא היה אחד האנשים הכי מדהימים, נדיבים ורחבי לב שהכרתי, לאחר כחודש עברתי לגור אצלו, וחיינו בזוגיות מדהימה. לאחר שנה וחצי, הוא הציע לי נישואין, וודאי שאמרתי כן, זה היה הקשר המושלם ביותר בעולם. חבריי אהבו אותו, משפחתי אהבה אותו ולהפך, הוא אדם משכיל, עצמאי בעל שאיפות מדהימות להתפתחות בחיים.היינו מאורסים כשנה לפני שהתחתנו. עכשיו מתחילה הבעיה:שבועיים לפני החתונה, גיליתי שהוא נכנס לחובות עצומים בעסק שלו, הוא לווה כספים מחברים, משפחה, ממי שרק אפשר. כיצד אני גיליתי?יום אחד התקשר אליי מישהו לפלאפון שלי ואמר לי שהוא חייב לו כסף. ישר פניתי לבעלי ושאלתי אותו במה מדובר, הוא הציג זאת כבעיה לא מסובכת שתיפטר.לחתי אפילו הלוואה מהבנק בשביל לעזור לו.אנשים לא הפסיקו להתקשראליי, התחלנו לריב על כספים וחובות, נכנסתי לדיכאון ולפחדים שמישהו יפגע בי, הפסקתי לאכול ובצער רב ביטלתי את החתונה.אמרתי לעצמי שזב לא זמן להתחתן ושצריך לדחות את החתונה עד שהעניינים יסתדרו.הוא לא חשב כמוני ואמר שאם אני מבטלת, אנחנו ניפרד ולא נתחתן לעולם. היה לי קשה כי מאוד אהבתי אותו ולא ידעתי מה לעשות. הוריו דיברו איתי ושיכנעו אותי שהכל יסתדר עד לחתונה, שהם עוזרים לו,ושיהיה בסדר. השתכנעתי, והתחתנו. כעבור מספר ימים גיליתי עוד חובות ועוד צרות, משפחתי אפילו הלוותה לו כסף.אנשים לא הפסיקו להתקשר ואפילו החלפתי את המספר. חיי הזוגיות שלנו היו נוראיים, כל היום מדברים רק על כסף, חובות,החזרים, כמובן שלא היה ירח דבש, או כל נושא שיחה אחר ביננו מלבד כסף. בשבוע האחרון, התפכחתי והבנתי את כמות השקרים שהוא סיפר ועדיין מספר לי ולמשפחתי שהוא עדיין חייב לה הרבה כסף.איבדתי כל אמון בו,אני לא סומכת עליו. כל מילה שיוצאת מפיו היא שקר!הכי עיצבן אותי, שהוא לקח אחריות על חיי. כלומר, הוא ידע את כל הצרות שיש לו לפני החתונה והוא לא בא ושיתף אותי בגודל הבעיות, הציג הכל כמאוד מינורי. אילו רק הוא היה מספר לי לפני החתונה, אולי לא הייתי מתחתנת איתו. כמובן שהמשפחה שלו ושלי מאוד מסוכסכות עכשיו על רקע כספי, אני חזרתי הביתה להוריי, לפני שבועיים. אני לא מסוגלת להסתכל עליו, הוא דוחה אותי, אני לא מאמינה לו והוא שקרן. איך אני יכולה לחיות את שארית חיי עם אדם שכזה???מפחיד אותי להתגרש, כי מפחיד אותי לקחת 10 צעדים אחורה בחיים. לחזור לבית ההורים, להכיר מישהו חדש, וכמובן, להיקרא "גרושה".אני צעירה, משכילה שלפי דברי אחרים נראית טוב...כל חיי עוד לפני ואני מתלבטת עם המחשבה אם להתגרש או לא.בעיקרון הוא מאוד אוהב אותי, ואצלי, האהבה שלי כלפיו נאכלת ונעלמת מיום ליום. בהתחלה עוד חשבתי ללכת לטיםול זוגי ולנסות לפתור אבל זה לא יעזור. הוא שקרן, ולעולם לא אוכל לאמין לו יותר. ממערכת יחסים מבוססת דבר ראשון על אמון, ולי אין את זה..אז מה זה שווה?למה אני צריכה לעבוד כ"כ קשה על זוגיות שהוא הרס. אולי אני צריכה להתחיל דף חדש בחיי..לציין, שאין לנו חשבון משותף, דירה או ילדים כך שגירושין יהיו מהירים. מה שיש ביננו כרגע זה סכומי הכסף הגדולים שהוא חייב לי ולמשפחתי. מה לדעתך עליי לעשות?אני ממש בפרשת דרכים. אם אתגרש ממנו, אין לחזור אחורה...בבקשה עיזרי לי..

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2009 | 19:14 | מאת: אילנה ארד לוין

טלי היקרה, למעשה ההחלטה כבר התקבלה בחלקה על ידך בכך שחזרת לגור בבית הורייך. סימן האזהרה הראשון צלצל עוד לפני החתונה אך בחרת לא להאזין לו, האם גם הפעם תתעלמי מהאוטוסטרדת הסכנות שאת חשופה אלייה? כשאנחנו חושבים על נישואים אנו חושבים קודם כל על אהבה, מיניות ידידות ושיחות נפש. יש להוסיף ובגדול את שאלת היושר והאמינות בענייני כסף!!! "עסקי אוויר", התחיבויות והלוואות מכל הכיוונים, הבטחות שיהיה בסדר בעתיד, גלגול הלוואות מחזורי, שאיבת כספים מכל מי שאפשר, כל אילו מראים מאוד מיהו הבן-אדם! יש אנשים שהם בעלי קסם אישי רב, גינונים רומנטיים ואפילו התחשבות יתר בהתנהלות היומיומית ובצד הכספי הם שואבי כסף שקועים בחובות והלוואות ובקיצור לא מציאותיים לגבי עצמם, לא אמינים וחסרי התחשבות לגבי אחרים. זהו המצב שאדם שקוע באשליה עצמית, מנותקת מהמציאות אודות כישוריו ויכולותיו חי מעבר למידתו ולא מצליח להסתדר בצורה מציאותית עם המגבלות שיש לכל אחד מאיתנו בתחום הכספי. אנשים מסוג זה ממיטים אסון כספי ורגשי על בני משפחותיהם. זהו סוג של התמכרות (לאשליית אעשה כסף בגדול אם רק יתנו לי את הזמן) כמעט ולא אפשרי להיגמל ממנה. אני חושבת שהמסקנה ברורה מעצמה. שיהיה בהצלחה. צאי לדרך חדשה והפעם עם ניסיון מהסבל שעברת.

17/10/2009 | 19:30 | מאת: אילנה ארד לוין

טלי היקרה, למעשה ההחלטה כבר התקבלה בחלקה על ידך בכך שחזרת לגור בבית הורייך. סימן האזהרה הראשון צלצל עוד לפני החתונה אך בחרת לא להאזין לו, האם גם הפעם תתעלמי מהאוטוסטרדת הסכנות שאת חשופה אלייה? כשאנחנו חושבים על נישואים אנו חושבים קודם כל על אהבה, מיניות ידידות ושיחות נפש. יש להוסיף ובגדול את שאלת היושר והאמינות בענייני כסף!!! "עסקי אוויר", התחיבויות והלוואות מכל הכיוונים, הבטחות שיהיה בסדר בעתיד, גלגול הלוואות מחזורי, שאיבת כספים מכל מי שאפשר, כל אילו מראים מאוד מיהו הבן-אדם! יש אנשים שהם בעלי קסם אישי רב, גינונים רומנטיים ואפילו התחשבות יתר בהתנהלות היומיומית ובצד הכספי הם שואבי כסף שקועים בחובות והלוואות ובקיצור לא מציאותיים לגבי עצמם, לא אמינים וחסרי התחשבות לגבי אחרים. זהו המצב שאדם שקוע באשליה עצמית, מנותקת מהמציאות אודות כישוריו ויכולותיו חי מעבר למידתו ולא מצליח להסתדר בצורה מציאותית עם המגבלות שיש לכל אחד מאיתנו בתחום הכספי. אנשים מסוג זה ממיטים אסון כספי ורגשי על בני משפחותיהם. זהו סוג של התמכרות (לאשליית אעשה כסף בגדול אם רק יתנו לי את הזמן) כמעט ולא אפשרי להיגמל ממנה. אני חושבת שהמסקנה ברורה מעצמה. שיהיה בהצלחה. צאי לדרך חדשה והפעם עם ניסיון מהסבל שעברת.

09/10/2009 | 11:59 | מאת: א'

שלום דר' אילנה, אני מרגישה כי אני זקוקה לעצתך. בעבר קבלתי ממך עצה מאוד שימושית לנושא אחר וזה עזר לי מאוד. הפעם יש לי שאלה כללית:כיום אני באמצע שנות ה20 לחיי ולא מבינה, למה אני תמיד נקלעת לדפוס חוזר של מערכת יחסים שבסוף נגמרים בפרידה. למען האמת לא היו לי הרבה, 2 מערכות יחסים שבעיניי היו משמעותיים ונמשכו עד חצי שנה. אני לא מבינה למה זה קורה לי. בהתחלה, בתקופת "ההתאהבות" הם מראים עד כמה אני חשובה בעיניהם עד כמה הם רוצים לשהות במחיצתי, מפרגנים ועוד . אך לצערי הרב הדבר מחזיק מעמד עד 3 חודשי ואז הכל מתחיל לדעוך, אין כבר שיחות נפש טלפוניות שהיו, מדברים מעט זמן ביום יום ,אין על מה לדבר בפגישות ואני מרגישה שנוצר בניינו איזה מרחק שמהווה מחסום להתקרבות פיזית. חשבתי שאולי יש לזה סיבה כי באתי ממשפחה שמרנית שקיום יחסי מין הם רק אחרי נישואין. וידוע לכל שאינטימיות הוא המחזק והתומך בקשר. ישנה אינטימיות אבל ללא יחסי מין מלאים. למעשה היו תקופות שחשבתי להפר את העיקרון הזה, אך לא הייתי מרגישה שלמה עם זה כי לא הייתי רואה בו את האדם הנכון. מה גם אני מפחדת להיפגע ולהישאר עם זיכרון של "הראשון" במידה ותהיה פרידה ואז ליצור השוואות וגעגועים לחוויה הראשונית(כפי שחברה שלי חווה כיום וקשה לה לצאת מזה). עליי לציין שהבחורים מודעים לכך, ומקבלים אותי איך שאני, אבל כפי שכתבת במאמר שלך יש הרבה פער בין הרצוי למצוי. עלי לציין עוד דבר, שיש לי חברות שמרניות כמוני שמחזיקות קשר ללא יחסי מין עד שנה, שנה וחצי ואז מתחתנות ואני לא מבינה איך אצלן זה הצליח ולי לא. כיום אני נמצאת שוב במערכת זוגית שדי דומה למה שתיארתי. הבחור מאוד סבלני כלפיי, תקשורתי ומעניין אך מופנם ואינו משתף אותי ברגשותיו. דברתי איתו על כך והוא ענה לי שהוא מעשי ולכן אינו משתף אותי ברגשותיו ואף ציין שעם חברתו הקודמת הוא התחיל להיפתח רק אחרי שנתיים וחצי. אבל אני זקוקה לפרגונים שהיו בתחילת הקשר לאותה התלהבות שהייתה בהתחלה . לכן רציתי לדעת האם זה דפוס נורמלי שאחרי 3 -4 חודשים ישנה דעיכה במערכת יחסים ואז אחר כך תהיה עלייה (כפי שאחת חברותיי טוענת)? האם הדרך עוד ארוכה כדי להרגיש נאהבת ואהבה אמיתית, הרי יש פילוסופים טוענים שאהבה היא דבר שנבנה עם הזמן- תהליך די מופשט ולא ברור לי איך ניתן ליישום... תודה א'

10/10/2009 | 16:58 | מאת: אילנה ארד לוין

א' היקרה, בפנייתך עולות מספר בעיות. 1) העכבות בתחום המיני שלא ברור לי אם הן נובעות מרקע דתי או מתפיסה שמרנית/לא התנסותית 2) איכות הבחירה שלך את בני הזוג 3) דעיכת האנרגיות בקשר לאחר 3 חודשים סך הכל עולות כאן יותר מדי תהיות ותמיהות אודותייך שהייתי מייעצת לך לפתור במסגרת ייעוץ אישי כי קשה לתת טיפים בנושא. יש לך עירוב של רעיונות בדבר מהי אהבה, בדבר סכנת ההפגעות בעת פרידה וכל הנושא של בלעדיות המין המחכה לאחד והמיוחד וכתוצאה מכך נשללת ממך היכולת לביטוי המיניות ולהבנת התנהגותך בתחום. נדמה לי שמשהו בתוכך נכבה אחרי 3 חודשים והדבר מוצא את ביטויו בקשר. כמו כן לא ברור לי באיזו מידה ההמנעות ממיניות משרתת את הפחד מהגברת אינטימיות וממניעת התאהבות. את נאחזת בהרבה אמרות אודות זוגיות והרבה דעות ככל הנראה כי לא ברור לך בדיוק מה קורה איתך. סך הכל את צעירה יש הרבה מה לבנות ומה להבין ואולי כדאי לעשות זאת בשלב הנוכחי. בהצלחה.

07/10/2009 | 12:38 | מאת: אפרת

אני נשואה 20 שנה עם 3 ילדים מתבגרים. אנחנו די בסדר ביחד כמובן עם עליות וירידות, פתאום לפני חודש וחצי בחור שאני עובדת איתו מחמיא לי מאוד הוא עבר לעיר אחרת ואנחנו בקשר טלפוני יומיומי הוא גרוש וכל הזמן בטלפון מחמיא לי ואיך הכרתי אותך את עושה לי טוב וכשאני מדברת איתו על קטע מיני שכמובן אני לא מוכנה להתמסר לו הוא אומר שהוא לא בקטע ורק טוב לו שהוא מדבר איתי. זה מאוד מחמיא לי כל הקטע הזה שגבר אחר מחמיא לי ואוהב אותי איך אני אמורה להתנהג? האם זו בגידה מצידי?

לקריאה נוספת והעמקה
10/10/2009 | 16:00 | מאת: אילנה ארד לוין

אפרת היקרה, השאלה אינה של הגדרה חיצונית אלא מה היא תחושתך הפנימית. במובן הפיזי של המציאות לא מתרחשת כאן בגידה אך בתהליכים הנפשיים הפנימיים שלך את מפנה את תשומת הלב הזוגית לגבר הגרוש. גבר זה הפך עבורך למקור הזנה רגשית אולי לתחושות מיניות סמויות וכמובן למקור הערכה לנשיותך. ברור שגבר זה הינו בודד בשלב הנוכחי של חייו וזקוק לבת זוג. אם אינך רואה עצמך כבת זוגו לעתיד, דבר שיחייב כמובן את פירוק משפחתך הרי מוטב עבור שניכם לצמצם את איכות הקשר הנוכחי. את תנסי לפתור חסכים זוגיים בינך לבין בעלך, אולי באמצעות טיפול זוגי, אולי באמצעות טיפול מיני, והגבר הגרוש שממילא כבר עבר לעיר אחרת יחפש לעצמו בת זוג. העובדה שהגבר הזה הפך כה חשוב עבורך מראה על חסכים רגשיים ו/או מיניים במערכת הזוגית הקיימת. שיהיה בהצלחה.