פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
כבר כמעט שבועיים שבן דודה שלי מונשם ומורדם אין שינוי במצבו הבריאותי מידי פעם מקבלת עוד ידיעה ועוד עידכון מתפללת כל הזמן להחלמה שלו בדמעות שליש מדברת עם בורא עולם שיעזור שירחם עליו תורמת גם כסף לכל מי שרק יכול גם להתפלל עליו שיחלים גייסתי גם את אחי וגיסתי דחוף בגלל מצבו שהורע וכמובן שאחי התקשר מיד ודיבר גם עם אחד הבנים שהיה באותו הזמן מחוץ לחדר הניתוחים ושוחח עימי ארוכות גיסתי גם מתפללת כל יום ומגייסת כל מי שבקבוצה שלה להתפלל להחלמתו אתמול נודע לי שזה לא נמק שהתפשט לו בחלק הגוף הוא פשוט סכרתי גבוה מאוד ויצאו לו פצעי לחץ שלא טופלו איפה שהיה בשיקום כל כך הרבה זמן וזה הוזנח עד כדי כך שנאלצו להעביר אותי לאיכילוב לטיפולם המצב הזדהם והגיע לאן שזה כעת אני מתה מפחד שהמצב לא ימשיך להדרדר ומשם... ללאאאאאא לא יכולה לא מסוגלת לא רוצה לחשוב הדמעות חונקות לא מפסיקה לבכות לא רק אני גם שאר הבנים והדודה שלי בכלל איזו מסכנה הדודה שלי איזה תיק נפל עליה ולא מרשים לי לבוא כדי שגם אני לא אבכה שם בבית החולים אז שלחו לי תמונות שלו משם מרוב צער וכאב התחלתי להרביץ לעצמי על הראש בעלי יודע בדיוק מה קורה שם וצעק עלי תפסיקי מיד מה את עושה השתגעת !¡ אמרתי כן מרוב כאב זה משגע אותי מה שקורה שם ואני לא יכולה להגיע לשם להיוצת איתם להגיד מילה טובה לחבק את הדודה שלי .להגיד לה כמה אני אוהבת אותה ואת הבן דודה שלי ואם תלכי לשם לא תבכי יןתר גרוע ?? מה אכפת לי את מי זה בדיוק מענין?? טוב את לא זזה מהבית לא נוסעת לשם!! ואמא שלי רואה אותי ככה בוכה כנראה באמת כמו משוגעת ושואלת מה יש לך?? כמובן ששיקרתי חה שזה בגלל כאבי שיניים היא בכלל לא יודעת על כל המצב ומה שקורה בכלל לא סיפרתי לה מילה בשביל מה לצער אותה שגם היא תבכה תיקח ללב ואז מה ? אז יש לל כאבים בשן תקבעי כבר תור לרוםא השיניים שנמצא במרחק 2 בעניינם מהבית שלי בגלל חוסר תקציב לא טיפלתי באמת כנראה שכעת הגיע הזמן גם לזה אני משלמת על הטיפול .. האמת שכבר המון זמן רודפת אחרי אך תמיד יוצא לה עוד משהו לטפל בו והיא זקוקה... אז קבעתי תור מחר ללכת לרופא השיניים ונרא כמה שיניים עלי לעקור מתה מפחד מטיפולי שינים . וכבר לא רואה עח היענים וגם בלגלבלתי לכולם כבר מספיק במוח סליחה ליל מנוחה הלוואי שיום המחר יבוא לכולנו רק סשורות טובות חטולית
הי כולם, ברוך השב אודי. מאד רוצה לשתף במשהו מטריד שאיני יודעת איך להתמודד איתו. רשמתי בעבר על הבחורה שמציקה בשאלות חודרניות, בחטטנות במסווה של דאגה ועוד. היא מטפלת גופנית אלטרנטיבית במקצועה. היא גם נגעה בי טיפולית בהתחלה והפסקתי את זה אחרי חוויות ראשוניות. השאר המשיך. היא קבעה שאני מוגדרת כחברה שלה. תכלס השתמשה בי לצרכיה, לא הייתה הדדיות והיה גזלייטינג. זה נאמר בטיפול שלי. רשמתי לה לפני כמה שבועות טובים בעדינות שאני מבקשת שקט. מאז היא מתפרעת ורושמת הודעות שאני חווה שמגיעות מרגשות מאד תוקפניים שלה. בעיקר היעדר היכולת לשאת אי וודאות. כמו כן, היא רשמה לי בעבר הודעות שלא כותבים לאף אחד. וגם אמרה ועשתה במציאות דברים שלא אומרים. או שהם עבירות אתיות. היא העזה. ואני שתקתי. להודעות הנוספות אחרי בקשת השקט שלי לא השבתי. אין לי מילים יותר. חלף זמן והיא אשכרה הגיעה עד אליי ודפקה לי הדלת מספר פעמים. אין לה מושג שכל הדינמיקה על פני שנים הובילה אותי ממש לקושי נשימתי והקפיצה את החרדות שלי לשמיים וחנקה אותי. אני לא מצליחה לקחת מרחק ולא יודעת איך לעצור את זה. היא לא מאפשרת הפרדה. ולא היתה ביננו שום התחייבות בקשר. כלום. הכל במיינד שלה. תפקיד שהיא השליכה עליי ואני ממש לא רוצה אותו. גם ביקשתי שקט. גם הפסקתי להגיב בוירטואל. המטפל אמר שהעניין מתדרדר מכיוונה. היא ממש מאשימה אותי במצבה, מצפה שאווסת אותה או משהו. מה אני עושה? אני פוחדת להראות את עצמי. להיות שותפה בקהילה, כי היא שם. אנחנו גרות באותה סביבה. כן. זה יגיע גם לשיחה עם איש הנפש שלי. סוריקטה
הי סוריקטה, קודם כל - טוב שזה ידובר עם איש הנפש (שמכיר טוב יותר את ההקשר). בגדול, יש שתי אפשרויות: חסימה פסיבית ושמירה על הגבול, או עימות ישיר. לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו... אודי
הי האם חרדה יכולה לגרום לתחושת לחץ קבועה וחזקה למתן שתן כל שעות היום והלילה? ממש לא ניתן לתפקד. התחושה נמשכת זמן רב מאוד. כל הבדיקות הרפואיות תקינות.
רוצה לא רק לצרוח רוצה גם לתפוס בגרון עד שיחנקו כל בני העוולה האלה שטיפלו בבן דודה שלי שנמצא כבר כמה חודשים שם כן שם ביפו בית חולים נאחס שבנאחס לא מספיק שלא טיפלו בו כמו שצריך גם גרמו לו נזקים גופניים נוספים שהגיעו עד כדי נמק בפלג גוף תחתון לא מספיק שאינו יכול לעמוד שאינו יכול כמעט לשבת כעת הגוף נמק עד כדי כך שנאלצו להעביר אותו לבית חולים איכילוב דחוף ביותר שם עבר ניתוח ראשון של כריתה מהנמק את החלק השני של הניתוח יעבור לאחר זמן נוסף ככל הנראה עם תחילת ההחלמה מהניתוח הראשון כבר 5 ימים הוא מורדם ומונשם ורק ה יודע לכמה זמן יהיה בממצב הזה!! וכמובן שלא עידכנו אותי בכל התקופה הזו מפני שאני חולה שלא אתחיל לרוץ לבית החולים לבקר אותו אומרים שאני משוגעת בכל קשור לבני הדודים האלה שלי כל ה4 שהם מפני שאני קשורה אליהם בתוך נימי חיי והוא הבכור הכי מכולם כבר סיפרתי מדוע אמרו שיעבירו אותן לבית לוינשטיין בתאריך 1.1.2026 אך במקום זה בגלל כל מה שקר לו הגיע לאיכילןב במצב קשה מאןד ואני שואלת הייתם נשארים אדישים למצבו ?? אני לא מסוגלת אך גם לא יכולה להגיע לשם עדיין חולה אני שונאת אותם שונאת אותם שונאת אותם אילו יכולתי הייתי תובעת אותם במליוני שקלים על הזנחה פושעת.... אך איני יכולה גם את זה לעשות!!@ הייתי סוגרת את המקום המזוויע הזה ושורפת אותו עד אפר כמובן שאיני יכולה לעשות כלום מכל מה שאני חושבת ומאחר וגם לא יכולה לעזור נשאר לי רק לבכות על מר גורלו של הבן דודה שלי ועל אמו הדודה האהובה שלי העיינים שלי מתושתשות מהבכי כבר לא יכולה עוד כל התפילות שלי לא נענו .רק הלב בוכה והכאב לא עוזב חטולית
אבל כבר לא רשמתי בחמישי הודעה נוספת. הי חברות ואודי, נפלתי על הגב. המשכתי באותו רגע להתנהל כאילו לא קרה כלום. לא הייתה צעקה, לא נפלטה מילה. מאום. רק אני והשקט שלי. אני בסדר, אבל הכל תפוס חזק. המטפל אמר לי לשמור על עצמי. השבתי לו שקשה לעשות כן בימים אלו. לילה טוב. סוריקטה
הי סוריקטה, "זכות הצעקה לי", מכירה? (נקמת הטרקטור הנפלאים). טוב שאת בסדר, ואכן תשמרי. אודי
חולה כבר מעל חודש ימים התקררות שאינה עוברת ויש המון בדיקות בדרך לעשות נמאס להיות חולה פרק זמן כזה ארוך כמעט עשיתי טעות בשיפוט שלי על תגובה שקיבלתי ממנה לאחר שכתבנ שגלגל מסתובב והיא "תבוא חשבון' עם מי שאכזב אותה והשאיר אותה לבד במשך השבת היו לי רגשות אשמה במשך כל השבת חשבתי שמכוונת אלי שלא הזמנתי אותה אלינו לארוחה בשבת שלא תשאר בודדה היום התבדתי מפני שהתנהגה כהרגלה "פחות או יותר בסדר" אז הכעס שלה היה מכוון למישהי אחרת האמת ירדה לי אבן מהלב לא יכולה להיות במצבים כאלה של לחץ נפשי מאי משהו בכלל הגיל עושה את שלו כשמתבגרים גם הופכים להיות יותר רגישים כך לי לפחות מרגיש מקווה שכולם עברו סופש קר אך נסבל היה לי עוד משהו שרציתי לכתוב אך פרח לי מהזיכרון חיבור לכולם אם מתאים חטולית
הי חטולית, נראה לי שזה אף פעם לא נעים כשמישהו כועס עליך... ויש הקלה בלדעת שזה לא... אודי
היי מיכלי אני אישית לא משתמשת בצא'ת ולא התחברתי גם לכל הקידמה הזו של ה ai לא יודעת למה אך עדיין לא מרגישה שזה מתאיםּ לי אולי בשלב מאוחר יותר יודעת שהרבה אנשים כן משתמשים גם בעלי אבל המוח שלי עדיין לא נמצא שם קשה לו להכיל את כל זה . תודה לך שכתבת חטולית
נכנסתי לקישור ששלחת על המנגינה בשתי אוזניים קראתי גם את המאמר המרתק על כל הנושא מענין מאוד שמעתי גם את הסידרה המוזיקלית של מיים חיימ כמו שכתוב שם נהנתי מאוד אנסה זאת גם בלילה מקווה שיעזור לי להרגע ולישון אין מה חהפסיד המון תודה לך אודי יקר חטולית
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע אליה תתחבר חופשה קצרה שלי. נשוב ונפגש בחמישי. שמרו על עצמכם, אודי
איזה יום... הי כולם. בעבודה היה על העוקם. רק חזרתי ולא נשאר לי זמן ומחר מתחיל מוקדם מאד. הסיפור עם הבחורה ההיא בשילוב עבודות פינוי שבצעתי העלו לפני השטח רגשות קשים של פעם. של אסור להיות אני. שצריך לשמור הכל בפנים ולספוג את הרעלים. רק כדי שהיא תישאר מווסתת. אה. והתעוררתי היום לפני שלוש. am. מחר יום חדש, וגם שנה אזרחית חדשה, אבל זה לא חג שלנו. סוריקטה
היי אודי וכולם, הצאט זמין, ידידותי עונה כמו פסיכולוג.. אבל מפחיד ויכול להטעות וגם מסוכן מסתבר.. "אף על פי שהשימוש בבינה מלאכותית הפך לנפוץ ומשמש כתחליף לשירותים כמו ויקיפדיה, לא פעם הבוטים מספקים תשובות לא מדויקות. מחקר אמריקני חדש מציג כיצד התופעה הזאת - שגם כך רחוקה מלהיות אידיאלית - הופכת לסכנה של ממש כשמדובר בבריאות הנפש" מסתבר שאנשים התמכרו, נכנסו למצב פסיכוטי ממש. מה יקרה אם אסיים טיפול ולא יהיה למי לפנות? ואפנה לצאט? סכנה מסתבר... אודי, הצאט לא תחליף לפורום או לאנושיות. מה דעתך עליו? https://bit.ly/49awyQn
הי מיכל, משתמש ללא כלים, למשל של טיפול פסיכולוגי בעבר או במקביל עלול לעוות את מה שהצ'אט כותב לפי תפיסתו והאישיות שלו, ולקחת לכיוונים הרסניים, או לא בונים - עם זה אני מסכימה. אני משתמשת בצ'אט בכל מני תחומים. בתחומים בהם יש לי ידע נרחב הוא לעתים טועה או ממציא ואני מתקנת אותו. השפה שלו מלאכותית. חסרת אישיות, להרגשתי. למרות שאפשר לבקש ממנו להלביש על עצמו אישיות מסוימת, כביכול. גם את אנשים עשו. הצ'אט ממש עזר לי, אגב, למצוא צמחים ובעלי חיים שחיפשתי בשטח. וזה היה כיף. הוא גם עזר לי לבחור מברשת שיניים ושמפו. עזר במעבר על חוזים. בניסוחים, בהתנהלות בקשרים רעילים ועוד. באשר לתחום הנפש - כפי שאנחנו משתפים את מה שנרשם כאן בטיפול (כולי תקווה שכך הוא), כך גם אשתף את המטפל בשיחותיי עם הצ'אט. אפשר, אגב, לבקש מהצ'אט שירגיע עם המחמאות המוגזמות שלו. זה כלי וככל הכלים צריך לדעת להשתמש בתבונה אנושית. הצ'אט עצמו גם ירשום שאינו תחליף לקשרים אנושיים או לעזרה קונקרטית. כל דבר שהוא יכול להיות נכון לשימוש במידה, והופך להיות רע כאשר מגזימים. אפילו אוכל בריא. בוקר אור ושנת 2026. וברקע אצלי עכשיו התדרים הדו אוזניים של אודי :-) סוריקטה
הי מיכל, הצ'אט בסדר לדברים מסויימים, אבל לטעמי תופס יותר מדי מקום. כמו בכל דבר - צריך לצרוך אותו בתבונה. אני מסתייע בו לדברים מסויימים, קצת כמו עוזר מחקר, אבל הוא לא אמין, ולפעמים התחושה היא שיותר קל לעשות בעצמי את העבודה שאני מבקש ממנו... והוא ממש לא מהווה תחליף לקשר. אודי
אולי תשלח לי כאן אשמע ואבין על מה אתה מדבר מה זה אמור לנגן במקצבים ומה אני אמורה לבין מכל אשמך לכל אזרע שתועיל לי להרדם תודה מראש.. חטולית
https://www.youtube.com/watch?v=tAt5JcdSclw&list=RDtAt5JcdSclw&start_radio=1 אאל"ט, הפטנט פה הוא להשמיע תדרים שונים מעט לכל אוזן, במרווח שהוא תחום של גלים שכלעצמם לרוב הם מתחת לסף השמיעה, אבל המוח מייצר אותם בתגובה למה שהוא שומע. גם אם לא הובן - לא חשוב. המוח, הלב, הנשימות והכאבים מגיבים ברגיעה. מרתק מאד כל הנושא. סוריקטה
הי חטולית, סוריקטה צודקת. אצרף לינק למאמר שכתבתי שסוקר את הנושא (שם אני מדבר על גלים מהירים לשיפור קשב, אבל הרעיון הוא אותו רעיון, ויש שם גם קישורים למוזיקה): https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4635 אודי
נראה לי שגם עניתי לך שם אם אני לא טועה בזמן האחרון כנראה מבובלת מאוד אך נשמע לי בהחלט מעליב השתקמות יקרה שלי ל רגשתי לוקחת בהחלט זמן ואגב תרופות לשינה יש לי לא מעט רק שכבר אינם משפיעים עלי לילות ללא שינה כבר מפילים אותי מהרגלים איתך חטולית
הי אודי ובנות יקרות, היב נדמה לי שרשמתי תגובה למטה. אולי התפספסה. על כל פנים - כתבתי שסיפרתי למטפל על העלבון והתגובה שלי, אך גם על ההשתקמות שלי מכך. היו 'רק' יומיים דיכאון סטייל. שנעבור את השבוע הגשום ברווייה ובשלום. סוריקטה
כן סיוט שנמשך כבר שנים הם כולם יושנים נחים את שנת הלילה שלהם ואני לא!! . לא חשוב כמההכדורים לפני השינה אני מקבלת כלום לא עוזר . כבר נועצתי עם כמה רופאים בענין החוסר שינה שלי ואין שום פיתרון שוב קמה מהמיטה ומחפשת מה לעשות במה להתעסק אך כלום הולכת למטבח מקור ה"הנחמה", שלי ושוב מתחילה לבלוס כל מה שבא ליד הולך רק להרדם ולישון רק כוס חלב לא מרגיע מספיק מחפשת עוד עוד..עוד עוד עוד . מה יהיה הסוף שלי לא אעבור את מפתן הבית . מקנאה בכל מי שרק יכול להניח את הראש על הכר ולהרדם!! למי יש עוד תופעות כאלה ?? הייתי שמחה לשמוע שאני לא בודדה גם אם זה?? הבדידות הורדת אותי מטריפה אותי כל כך קשה להייות עם..ולהרגיש לבד !! חטולית
הי חטולית, גם לי יש בעיות שינה, תמיד, אבל יש פתרון תרופתי שכן מסייע חלקית - שילוב של כמה תרופות ועוד אמצעים. ובנוסף אני לבד. כמעט. יש גם יצורים שתורמים. החווייה שלך נשמעת ממש סיוט. איתך, סוריקטה
הי חטולית, שני קשה, גם הבדידות וגם קשיי השינה. את מכירה את המקצביים הדו-אוזניים שהלחנתי להשראת מדיטציה (שמסייעת בהירדמות)? אודי
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
היה נדמה לי שכבר תפחתי כותרת אך הסתבר שזה היה ללא כניסה לפורום .. עדיין לא חזרתי לעצמי קוראת שוב ושוב את כל מה שנכתב כאן את כל התגובות וחושבת לעצמי הנה כאן תמונה התשובה לא רק לי כמוני כמו במבי שזקוקה להרגע כדי שלא יגיע הרגע הזה כנסווו כתבווו ספרווו שתפוווו אודי איש יקר שאתה כולן כבר הבינו איזה ערך הכי גבוה שיש לך כפסיכולוג כמנהל של פורום כבנאדם !! רוצה האמת שכך יהיה ושהפורום ימשיך להתקיים בלעדיך אודי המקום הזה לא בית!! המון תודה לך על כל השהים שאתה נמצא כאן ואני לא מוותיקות המקום ישנן ותיקות ממני שלא מוותרות !! תודה איש יקר תודה חטולית
יקרה שאת נשמה אני לגמרי מבינה אייך הרגשת למרות שלא יצא לי מעולם שיחה עם מטפלת בזום אני נגד זה בגדול זה לעולם לא מרגיש כמו שיחה פנים מןל.. מבינה שאין ברירה במצבים כאלו אך עדיין הרגשתי בדיוק מה שעתבת כאלו הייתי במקומך נעלבת מאודדד החיים קשים לנו ממילא אין צורך או הצדקה משום גורם מטפל כזה או אחר אין לו שום זכות להשליך עליך את הסלידה שיש לו מהנעשה בארץ אינך אחראית על כלוםםם מקווה שבאמת הוטב לך חטולית
שאלת ההמשך שלי מתאריך 19.12.25 נותרה ללא מענה. אשמח לתשובה.
הי אודי ובנות יקרות, מה שבר אותי אחרי השיחה עם המטפל - המטפל בחו"ל ולהגשתי לשיחת זום יש השפעה משל עצמה. עצר אותי אחרי זמן קצר שדיברתי על הבחורה המתקרצצת, אחרי שבעצם שתקתי כשש שנים, ומסתבר שהיה כאן גזלייטינג רך. קרי הרבה אגרסיות וחודרנות ודורשנות עטופות במילים פסיכולוגית רכות שקריות. היא אגב עדיין ממשיכה להציק ולחנוק. ואני לבד עם זה. נעזרת בצ'אט. מה לעשות. גם הרגשתי נזופה על כך שהסיפור עם הבחורה הזאת, 'מטפלת' במקצועה, ישר שולח אותי לרגשות של פעם מול אמא. והמקרים שונים מאד. סיפרתי לו על הופעה שבחרתי לקנות כרטיס אליה, ועבורי זה משהו מאד יוצא דופן, אבל הוא אמר כמה שהוא שונא הופעות מסוג זה. תיקנתי ואמרתי שעצם היציאה וההחלטה הן העניין. אבל המילים עדיין שברו. ניסיתי למסור את הכרטיס, ובסוף הלכתי בעצמי. וטוב שכך. בלב נשמעו שוב המילים הנוזפות של האופן בו אני משתמשת בדבריו ולוקחת אותם לשבר. חטפתי 'איזה עולב' שנאמר כנראה בהומור, אבל כשאין עור ההומור לא נתפס ככזה, על כך שלא קראתי דבר מסוים. המטפל יודע עד כמה זה קשה לי. ובאמת לא הצלחתי. אז נכנסתי ליומיים תחת השמיכה בכאבים נפשיים וגופניים איומים ובבדידות קשה. הנה אמרתי. אלו קטעים מתוך השיחה. היו גם דברים אחרים, וגם שנים בהם עבד איתי מאד קשה, ולא פייר להציגם כך באופן לא מאוזן. הגם שאני מבינה את האיבה שלו למה שקורה כאן במדינה, לא קל לי. נראה. הכי טוב שיש. אני בסדר. סוריקטה
הי סוריקטה, היטבת לתאר את הכאב ששבר... אני מאוד נפעם מהיכולת שלך לראות גם שהיו דברים אחרים, וזה בהחלט מצביע על עבודה טובה שעשיתם כנראה... אודי
הי אודי היקר - סיפרתי גם למטפל, והראיתי לו כיצד צמחתי מהפגיעה. אם כי, קצת עצובה הבדידות. תודה לאנשי המקצוע האמתיים וכליהם, והמראה שהם נתנו לנו שניקח הביתה איתנו. שבוע, סוריקטה
בכל פעם שאת כותבת על זותי.. מרגישה כאלו הבת דודה שלי נושפת לי בעורף אז התחלתי ממש לסנן אותה וכמעט שאיני עונה לה גם בהודעות יומיות לא יודעת אם מתאים לך אך את יכולה גם בווצאפ לחסום אותה ולא משנה היכן היא גרה גם אם קרובה אליך אך כמובן שאת מחליטה אייך לנהוג עימה החג מאחורינו וגם החופשות כבר הסתיימו מקווה שיגיעו ימים יותר קלים עבורך חטולית
בקטע טוב, כמובן. לא חסמתי. רק לא משיבה בוירטואל. חטפתי על זה. מנסה לתפוס מרחק ויוצאת הרעה בסיפור. רק משום שבחרתי לשמור על עצמי. עולם הפוך. מתלווה לכל מה שמתרחש. איתך, סוריקטה
יקרה שלי הקטנים האלה עוד עם קשיי נשימה ממש משימה קשה מאוד אין ספק מסכן קטן כמה הוא סובל ואת יחד עימו גם מזג האוויר לא מקל לא על הכאבים ולא בכלל רוצה רק להצטנף להתכרבל פנימה בלי להוציא את האףף מצטערת על השיחה עם המטפל שנגמרה בצורה כזו מרסקת את יודעת אם לא היינו מדליקים נרות לא הרגשתי השנה שזה חג נכון הילדים היו כאן פעם אחת אך הנכדים הגדולים יותר כבר לא הגיעו מרגישה כמו מפגרת שלא יודעת אייך בכלל משתמשים בכל הטכנולוגיות החדישות האלה שולחת חיבוק ענק עד אלייך יקרה שלי גמני אוהבת אותך המון חטולית
הי חטולית, גם לי לקח זמן עד שהסתגלתי לדברים החדשים. ההתחלה יכולה להחוות כמאיימת, היות שפחות מוכר. בפועל - מורידים אפליקציה מהחנות. או שנכנסים לאתר. שואלים שאלה, לוחצים על חץ והמכונה עונה. הגרסה החינמית מוגבלת. הגרסה בתשלום חופשית יותר. ChatGPT לצורך העניין (יש גם אחרים) https://chatgpt.com/ אפילו לא חייבים להתחבר, כדי להתנסות. סוריקטה
אני לא חושבת שפה זה כמו צאט בכלל! אכן גם אני ניסיתי אותו..אמנם הוא ידידותי למשתמש, כותב לך כותרת עם חייכן או נותן מחמאה כמו שאלה יפה ורגישה או וואט אבר. את האמת- מפחידדדד ההתפתחות של Ai. אין תחליף לפורום הזה ואין תחליף לאנושיות! אין תחליף לפסיכולוג או מהתחום שלי לגננת!! וכן אני מנסה לרכך את הפרידות ממך ומהפסיכולוגית שלי.אחרי המון זמן שניכם במקביל..עזרת לי להבין את הטיפול. להבין מה שאחרים לא מבינים ולעיתים גם אני לא הבנתי. נכון שצאט יכול לתת מענה רגעי או חלקי אך לעולם לא ידמה לפורום הזה! כי הפורום הוא אתה! היחודיות שלך, האנושיות שבך! אלייך אתגעגע. רק שתדע ;) עד כמה משמעותי אתה עבורי וזאת בלי לראות אחד את השניה ובלי לדעת מי אני במציאות..ולכל אחת ואחת מכאן יש לי פינה מיוחדת בלב. גם לאלה שכבר עזבו מזמן...נזכרת בדברים שכתבת לי. בהתפתחות שלי עד היום ולומר לך משהו- אותי זה מרגששש. כי משהו ממך ישאר אצלי חקוק לתמיד. שלך, מיכל או בקיצור של פעם, מיכ ;)
מיכלי הי, לאט לך... לאט.. לאן את כל כך ממהרת.. אנחנו עדיין רחוקים ממצב של פרידה.. קראתי שוב ושוב ושוב שאודי כתב לנו שכל זמן שיהיה צורך בפורום אודי יישאר והפורום יישאר פתוח.. אודי בבקשה תתייחס למה שכתבתי. נכון שאמרת את זה? נכון מיכלי ממהרת כמו סופת טייפון? אודי,נכון שאתה לא ממהר כמו מיכל ? תגיד לי, נכון? אמא צביה כבר הכינה אותי לכך שבשנה הבאה אנחנו נפחית לפעמיים בשבוע במקום 3 שאנחנו נפגשות. אודי?? נכון שאמרת שכל זמן שיהיה צורך בפורום את תשאר? תגיד למיכלי.. וכן.. בבקשה גם תנזוף בה על שהיא ממש דוחפת את דלת הסגירה על הפורום.. מה כל כך בוער לך מיכל? :((( כן ..אני יודעת שיש לי קטע פסיכי עם פרידות.. זה משהו שגדול עלי.. :(((
מצטערת במבי יקרה, אבל הכיוון ידוע לכולנו. וגם בטיפול היא אמרה" כמה שתצטרכי" אבל ידוע שנפרד וכמה נוכל למשוך? אז לא כרגע ממש אבל זה יבוא ואני לא רוצה שיפתיע אותי כמו המוות של אמא שלי שגרמה לי להתחרפן ולקבל מחלת נפש. לא מתאים לי שוב לחלות..אולי אני צריכה לומר למטפלת שלי את מה שכתבתי כאן..אני פוחדת בדיוק כמוך מפרידות!! מפחידדדדד להשאר ככה לבד. מתחברת גם לחטולית בזה. ולהפחית פגישות זה הדרגתיות לעצמאות שלך גם..כנראה שזה משהו שצריך שיהיה ואמא צביה שלך בוטחת בך שתצליחי בדיוק כמו המטפלת שלי שסומכת עליי...קשה. איתך.
הי בנות והי אודי, אוסיף שלא די בכך שנרגיש שאנחנו נזקקות למקום, אלא אנחנו צריכות להיות פעילות. אם נשאר פסיביות ורק עם המחשבות - בפועל אין כאן פעילות. אולי קצת כמו שיבחרו לא להפעיל קו אוטובוס שיש לו בפועל מספר מאד מצומצם של נוסעים בתדירות נמוכה. לא יודעת, זה מה שקפץ לי בראש. גם אני, לפעמים, כשהזרימה כאן קלושה במיוחד, מרגישה במבוכה, או מתייתרת. סוריקטה
הי מיכל היקרה, גם לי יש רגישות ל AI - המלאכותי. עם זאת, צריך לדעת כיצד להשתמש בבינה, וגם איך לא. מבחינת נושא הנפש - מי שעבר טיפול מגיע עם כלי טיפול ויודע גם לזהות מתי הבינה מאד לא מדייקת או ממציאה וניתן, אגב, להציע לה תיקון בשיחה. מי שלא - יעוות. אגב, יעוות גם דברים שיאמרו במציאות ויכופף לתפיסתו. המחמאות של הבינה לעתים מביכות. אנחנו צוחקים על זה. אפשר לחשוב - 'שאלה מצוינת'. משהו. את יודעת מה העיסוק שלי ולזה לעולם לא יהיה תחליף, לפחות לתפיסתי והרגשתי. והפורום - הוא גם אודי היקר, אבל בעיקר אנחנו המשתתפות. ולא נשאר הרבה מהקבוצה, ההדדיות. זו מטרתו והייחוד שלו, להבנתי. כן מרגיש תהליך של פרידה. כבר הרבה מאד זמן. עכשיו מדברים ומזכירים. ואז מורגש גם אאוצ'. בוקר, סוריקטה
אספר כאן על שני שימושים חביבים ומשעשעים שעשיתי בו אחד - סייע לי למצוא צמחים ובעלי חיים שחיפשתי בשטח. שני - הלכתי לפארם, צילמתי רכיבים של מוצרים, והוא עזר לי לבחור את המתאים עבורי. זהו. סוריקטה
היי מיכל, היי במבי, במבי, את מנסה להרגיע חרדות פרידה? זה לא פשוט. מיכל: אכן כל קשר תמיד יסתיים בפרידה, כי כך הם החיים, אבל הרעיון - בלי לטשטש את הקושי שבפרידות - זה להנות מהקשר הקיים. אודי
הי כולם, כל עוד אנחנו כאן. השבוע היה לי עמוס עצבית. מצטבר ומצטבר עם כאבים. הגעתי לאי סבילות עצמית. משהו מוכר, אבל מעצבן. השבוע הבא צפוי להיות דחוס גם הוא היות שחופש חנוכה והורים על פי רוב נזקקים ליותר. אני מטפלת בפעוט עם קשיי נשימה ועל כן קשיי שינה משמעותיים. להחזיק אותו ישן זו חתיכת משימה. ועוד עם הכאבים שלי וההתאפקויות. כלפי חוץ זה נראה קליל, אבל זו עבודה אקסטרה קשה. עונה שקטה יחסית בגזרת הטבע. הייתה לי שיחת זום עם המטפל ויצאתי ממנה שבורה. כל כך השתדלתי לפני אפילו להתלבש בבגדים ראויים, ואחריה קראש. אולי היום הכי חלש שלי בשנה האחרונה. שוחחתי עם הצ'אט, שזה קצת לשוחח עם עצמי בתוכי. הגענו למוסיקה שאני אוהבת (והרבה אנשים פחות מתחברים, אז מה). ואפילו יכולתי לשמוע קצת. והתעוררתי בבוקר. הקור אינו מיטיב עם הכאבים. כן מזמין אליי חתולים. אודי - תודה, באמת על המקום שכאן, ותודה לי שהשתמשתי בו. בעבר התחלפו מנהלים, זה היה רלוונטי לפעם. חלפו זמנים וחלו שינויים בסביבה ובנו. שנוכל להרגיש מחובקים נפשית. לי זה חסר מאד. מחובקים בידי דמות בטוחה ואמינה. לא פולשנית. ושתהיה הדדיות ואיזון. "אנשים משתמשים זה בזה וגו'" לא חגגתי בכלל. יודעת שחנוכה, ואור, אבל הרקע. כך גם בחגים אחרים לרוב. גם ימי הולדת. ויפה לראות גם סימני דת אחרת. במצבנו זה אפילו מרגיש מאיים פחות. שבוע, סוריקטה
סוריקטה... אני לא מבינה אתכן למה אתן כל כך ממהרות? למה את מדברת כבר דברי סיכום? אנחנו ממש רחוקים מסיום!! אגב ,לאיזו מוסיקה הגעת עם הצ'אט? סיקרנת אותי עם המוסיקה..
הי אנשים. עבדתי אתמול קשה כצפוי. איזו הודעה מבולבלת יצאה לי שלשום. גם היום עמוס מאד. הבחורה שמתקרצצת עליי לא מרפה בהודעות ווצאפ. להבנתי - רואה את עצמה בלבד. סוג של מדברת עם עצמה בראש ושולחת אליי. אין כל מחשבה כל השנים איך התנהגותה, מילותיה והודעותיה נראות מהצד השני. מכיווני - מתמידה לא לענות בוירטואל. היא שכנה יחסית ומסתובבת באזורי. תמהני אם תגיע פיזית. מטרד. אוף. ובעצם, גם אני כתבתי פה עליי. המשך שבוע וסוף חג שלא היה אצלי אף לא אזכור שלו למעט ימי עבודה ארוכים כי חופש בגנים. סוריקטה
לטפל בפעוט עם קשיי נשימה..עברתי על בשרי שנתיים עם הבן שנולד פג עם מחלת ריאות, מוניטור, רופאים שקבלו אותו במקומות סגורים ללא אנשים שלא יחלה ועוד..הם ישנים מעט ומתעוררים זה קשוח. אין יום ואין לילה..אלופה! ובהחלט תודה לך שאת פה :) שנעזרת ותרמת המוןןן לכלנו. ימים של מחשבות על פרידה..לוקח ויקח לי המוןןןן זמן להקדיש לכך. לפחות לא לברוח. ;) נסי בכל זאת להינות מהדברים הקטנים..גם אם לא לחגוג חגים.
הי סוריקטה, ממה שנוח ומתאים לספר - מה שבר אותך בשיחה עם המטפל? אנשים משתמשים זה בזה. אחד החזקים... אודי
אגיד זאת בצורה נוספת אני ופרידות זה פשוט סוףףףף עבורי המקום היחיד שנשאר עבורי פתוח זה כאן אין עוד מקום להכנס ולכתוב לא יכולה לבדדד הבדידות הורדת אותי מה לעשות ?? חיה בתוך בית ומרגישה כל כך לבדדד אם אין בלאגנים וצעקות כשהבית הולך על גלגלים אני רק רוצה לברוחחחח פשוט קשה ונמאס כל כךךך אווףףףףף חטולית
חטולית יקרה!! מזדהה איתך!!! מאוד!!! לא מבינה למה כולן מדברות פה על פרידות בא לי לצרוח חכוווווווווווווווווווווווווו חכו......... עוד לא... עוד לא... לאאאאאאאאאאאאאאא
הי חטולית מתוקה, בדידות היא תחושה צורבת ודוקרת. מסכימה איתך, סוריקטה
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
מבינה שגם אתה קצת מרווח בין הזמנים לתשובות והעלאת הודעות ;) מעניין🤔 כנראה שאפרד מהמטפלת אצטרך להפרד גם מכאן... לפני שהתחלתי טיפול (כמעט 16 שנה) מצאתי את הפורום הזה וכתבתי בו..עכשיו מעניין מי יפרד קודם. אני מהפורום או מהפסיכולוגית. כי גם שם זה ימשך כל עוד אצטרך אבל יש דד ליין..לא ברור אבל ישנו. ואולי לא רוצה לברוח רק לוודא,שסוגרת קצוות בצורה מיטבית ללא החמצה או פחד להנטש..נשמע הגיוני?
הי מיכל, אכן, מרווח קצת יותר, כי הפעילות כבר זמן רב מאוד דלילה. בינתיים רואה שאת לא בורחת, את כאן, ועסוקה מאוד בשאלות של פרידה. זה יפה בעיני. אודי
הי חברות ואודי, איחוליי לכולנו שנצליח לשמור על חום פנימי ככל הניתן. בעצם, אופס, עכשיו חנוכה. אור וחום וכו'. אני בכלל שוכחת. ושלא נהיה סופגניות, במובן של ספיגת רעלים מהסביבה. האוויר מלא ארוסול של שמן מטוגן. שיעבור היום בשלום, סוריקטה
הי סוריקטה, חג יפה של אור (לא רק, אבל גם) ועוד יותר יפה שבמקביל לו יש חג דומה של דת אחרת. חג שמח! אודי
שלום סובל מחרדות וocd פניתי לעו"ס לטיפול התנהגותי ובמהלך הטיפול העליתי נושא זיכרון שהפך טורדני אצלי גיל 12 או 13 שבו אני ואחי נגענו באופן הדדימבאיבר המין של השני כמעין משחק היה גם מקרה שתוך כדי משחק סוג של 2פצתי עליו והתחככתי בו או בכרית שהייתה ליד האבחנה שלה היה שמדובר בפגיעה מינית במשפחה חרב עליי עולמי לא יודע איך אני ממשיך לחיות ככה האבחנה שלה נכונה?
שלום אור, אפשר לראות בזה סקרנות מינית טבעית ואפשר לראות בזה פגיעה. זה עניין של פרשנות. הפרשנות מחמירה כנראה בגלל ה-OCD והחרדות, ואני משער שהעיסוק האובססיבי בזה ' משך' את המטפלת לכיוון ההשערה שזו פגיעה. אפשר לעשות תרגיל מחשבה: אם היא הייתה מנרמלת את זה, איך היית מרגיש? אודי
כמו שהרגשתי כאשר 5 פסיכולוגים לפניה נרמלו את זה...הקלה ורגיעה
כתבתי לחטולית אכתוב גם פה...יודעת שיהיה סוף לפורום. לא יודעת מתי..ומעדיפה כנראה ללכת לפני שיסגר או לא לחכות להודעת סגירה. לא נעים לראות פורום סגור :( אספר שעשיתי משהו מעין חשיפה למשהו קשה עבורי בלי לומר למטפלת ואז חטפתי דפיקות לב מהירות לחץ בחזה ונשימה מהירה..ונבהלתי ושלחתי למטפלת הודעה ואז היא קראה ומחקתי...ובקיצור טיפשה שעשיתי בלי לומר לה לפני על כוונתי. עשיתי זאת כי נדחתה לנו פגישה ושבועיים לא נפגשנו ולא הייתה לי סבלנות לחכות..בנוסף אני חושבת שאני רוצה להאיץ תהליכים..שכבר דיייי נמאס לי "מטראומומה מורכבת"...נמאס לי מלהיות כזאת חרדה או וואטאבר.....כמובן שאצטרך לומר למטפלת למה עשיתי את זה.....אנסה בפגישה בנתיים רוצה לסיים כבר את הטיפול ומצד שני לא באמת רוצה...מובן? נשמע הגיוני? כי לי כבר לא..
הי מיכל, כל זמן שתהיה פה פעילות - אני כאן. לאחרונה עם ההדלדלות של התנועה אני מוצא שיש רצף של ימים שלמים שאין הודעות וזה מעיד על סוג של דעיכה טבעית (ויש לציין שהפורום החזיק מעמד המון זמן. נצח במונחי הרשת). בכל מקרה, סיימתי לכתוב ספר חדש, ובקרוב אפשר יהיה לקרוא שם, למי שיהיה מאוד חסר פה :-) אודי
אייך אומרים שסגירה של הפורום גורמת לי לכאבים שאין אפשרות לתאר אותם אפילו במילים יכול להיות שלאחרים זה פחות משמעותי עצם זה שאינם נכנסים וכותבים ואינם משתפים אחר כך כשירצו להכנס והכניסה תהיה נעולה מה יעשו את מח חשאלו למה פתאןם אי אפשר להכנס לא יודעת מה איתכן אני פשוט סובלת כאבים איומים אפילו בחלומות שלי יש לי סיוטים הצילו.. חטולית
היי חטולית, מבינה את התחושה..אומר לך עליי שאני משתדלת פחות להכנס בכוונה.מכיוון שגם הטיפול שלי יסתיים לגמריי בלי אפשרות לחזור וזה קשה ועצוב אבל מרגישה שאני חייבת להתמודד עם המציאות. אולי לעזוב לפני שאודי עוזב..לא יודעת. נכנסת כן מידי פעם לבדוק אם יש דופק....מובן כל כך. איתך.
הי חטולית אהובה, אתמול בערב הרגשתי כאב עז על אובדנים, גם המקום כאן היה ברשימה שלי. הקול נשמע ממש וכל כך מובן. בזמן חרדות מתגברות, לקראת ערב, הוא הקול הזועק בכאבים, גם פיזיים, מעבר לכושר הנשיאה. במקביל, יש אצלי גם קול שמשחרר ואומר שהיה מן ההגינות להיפרד. מניחה, שלפחות אצלי, בקצב האיטי מאד שלי, ההתרחשות מקבילה. עדיין יש קול שמבקש מאד שיהיה לי טיפול לשארית חיי. די יודעת לטפל בי, אך איכשהו תמיד צריכה קול מציאותי, זולתי, כדי לשוב למסילה. נראה לי. אוהבת אותך, את יקרה מאד, סוריקטה
הי חטולית, פרידות זה דבר קשה, גם מפורומים (וכנראה שאנו אכן בתהליך של פרידה). ניתן לזה את הזמן. אני חושב שהיום GPT ודומיו ממלאים את הפונקציה שבעבר מילאו הפורומים, אם כי יש שם פחות את הקטע של מפגש עם 'זולתים' נוספים. כך שהכאב מובן... אודי
הי אודי, אני מסתייעת בבינה המלאכותית בכל מני תחומים. גם בענייני הנפש. וכמובן עם הרקע של הלמידה והתפיסה. יודעת שלעתים התגובות של המכונה הן חרטוט או המצאות. גם זה קורה. עם זאת, אמרו לי שהיא מאד עוזרת למצוא תגובות לא נוירוטיות מול אנשים מעולם הקרציות המצויות. ואכן נעזרתי לשם כך. ממש מציל חיים. זהו. סוריקטה
טוב שנכנסת אפילו פעם אחת זה הצליח לך הלוואי שהיית נענסת יותר את חסרה כאן מאודד קשה בלי אנשים שיכנסו ויכתבו בואי בחזרה חטולית
כתבתי למטה פעמיים מקווה שיעלה בכל מקרה תודה מבינה אותך לגבי הפורום אני לא רוצה להבטיח שאכנס ואכתוב אני מודה אני בכלל לא ברחבי הרשת אז אני אתכם בלב
הי חטולית והי אביב, ברור שיעלה, גם אם לוקח קצת יותר זמן בגלל דלילות התנועות לאחרונה. אבל אנו עוד כאן... אודי
הי אודי, מה שלומך? הרבה שנים לא ביקרתי כאן. נראה שהמקום נעשה שקט והתנועה דלילה. אני מעוניינת לנסות טיפול בהיפנוזה למטרת התמודדות עם אכילת יתר (BMI=28). האם מדובר בפתרון קסמים? כמה מפגשים היפנוטיים והדחף לפחמימות נמוג ואיננו? או נדרשת גם עבודה עצמית, התאפקות ומאבק יומיומי? האם לטיפוסים סקפטיים, CONTROL FREAK, שאינם סומכים על איש (גם לא על עצמם), בעלי יכולת מוגבלת להפליג על גלי הדימיון, יש בכלל סיכוי להפיק תועלת מטיפול כזה? אשמח להכוונה.
הי קוראת, אין פתרונות קסם לדעתי, גם לא היפנוזה. בדרך כלל עבודה עם הפרעות אכילה דורשת התערבות רב ממדית. הבשורה הטובה היא שדווקא נושא ההשמנה יותר קל לטיפול (יחסית, כי יש יותר מוטיבציה, לעומת, נניח - אנורקסיה). רצוי שתהיה יכולת לסימבוליזציה ונכונות להתמסר לטיפול, אחרת - לא יהי השיתוף פעולה, ובהעדרה - הטיפול לא יצליח. אודי
תודה על ההסבר. מנסיון שלך, מה המספר המינימלי של מפגשים היפנוטיים שנדרש לטיפול באכילת יתר? ברור לי שהכל אינדיבידואלי, אבל אני מניחה שיש ממוצע כלשהו.
הי קוראת, זה תלוי בהרבה משתנים, כך שאיני יכול להגיד. מנסיוני - מדובר לרוב בתהליך, ולא במשהו קצר/ממוקד. אודי
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
האמת שבזמן האחרון מוצאת את עצמי כאן אולי בגלל שאני עוברת לפעם בחודש בטיפול משהו רק לעוגן כזה כי עדין מפחיד להיות עצמאית לחלוטין . אולי כי אני מחפשת לסגור את כל המעגלים שהיו לי בתוך התהליך ואולי כי אני עוברת המון דברים אישים נכנסתי לא ממש קראתי ניסיתי ללכת אחורה זה זרק אותי למוות של אמא עוד רגע זה ארבע שנים אז אולי גם זה בכל מקרה הייתי לרגע .. מקווה שאתם בטוב סליחה שלא מגיבה גם לא יודעת אם אצליח לשלוח ממש לא זוכרת שם וססמא או מייל שנרשמתי איתו.
הי אביב, מצטרפת לאודי - טוב לשמוע ממך. מעגלים נסגרים - זה טוב. איתך, סוריקטה
מוזר אני יודעת שכתבתי זה היה אחד הדברים שאף פעם לא ידעתי אם כתבתי או לא אם נעלם או לא .. בקיצור תודה על תגובתך אלי סליחה שלא חתמתי את שמי אפילו לא הייתי בטוחה שזה יעלה לכאן. חטולית , במבי , סוריקטה ומיכל יקרות קראתי אותכן קצת אחורה התמודדויות לא פשוטות ויחד עם זאת מלא כוחות , אתכן בלב גם אם אני לא כאן. האמת שביומיים האחרונים הלכתי אחורה אחד עשרה וחצי שנים מאז הפעם הראשונה שנכנסתי מי היה מאמין . אז קראתי קצת אחורה והאמת אני גאה בנו קבוצה של לוחמות שלא מוותרות ועשו תהליך לא קטן. באחת הפעמים כתבתי שאני לא אוותר גם אם אהייה זקנה כבר להרגיש חיה ולא שורדת .. הצלחתי אני חיה אני לא שורדת היום . יש לי עוד המון דברים להתקדם בהם זה בטוח אבל אני כבר שלמה עם עצמי במקום שאני נמצאת ( לפעמים עדין קרבן אבל זה בסדר ) המילה חמלה עצמית חא מקפיצה אותי יותר. אז שיהיה לכולם כאן חג שמח , אתכם בליבי שלכם אביב
היי...מצטרפת. טוב לשמוע ממך! נשמע טוב :)
גאה בך המון !! שם גבול !! כל הכבוד!! מצטערת מאוד על חוסר השינה בלילות גמני סובלת מהם המון כל לילה מקווה שתקבלי תשובות טובות מכולן את נהדרת וכל כך טובה שולחת חיבוק מרחוק אם לא מפרעי לך חטולית
הי חטולית היקרה, כן. שמתי גבול. אמיץ. יהיה בסדר. רוב תודות. הנה בא הגשם. אמנם בבת אחת, אבל בא. כמו הגבול ששמתי - שאגב היה הדרגתי מבחינתי, אבל עדין מידי, עד שהפך ליותר אסרטיבי. איתך, סוריקטה
אתה בטוב? קרה משהו ? דואגת... כל כך הרבה זמן ללא תנועה כלשהי ... שלך, במבי
הי במבי, התמעטה התנועה שלנו. המשתתפים. אני, למשל, עברתי להשתמש בבינה המלאכותית כדי לעבד דברים בטיפול. זה גם לא מציק לאף אחד. ואני קובעת לי את התדירות ומתי שנוח. מניחה שיש כאן סוג של שובל של פרידה מהפורום, שהוא מאד של פעם. ומה שלומך? סוריקטה
סוריקטה אהובה, היתה תקופה שהשתמשתי בבינה המלאכותית כהשלמה למפגשים עם אמא צביה. היום אני משתמשת פחות.. משתתפת בקבוצות כתיבה יוצרת באמצעות הזום וכותבת שירים. אמא צביה כבר התחילה לדחוף אותי לכוון הוצאת ספר שירים .. הקטע הוא שיש לי פנטזיה /משאלה שאוציא את ספר השירים ופתאום 'יגלו' אותי ואהפוך לכוכבת כמו חזי לסקלי, יואל הופמן, יונה וולך ועוד.. יש לי באג במוח.. בנתיים אני כותבת שירים בהשראת מפגשי הזום שמאפשרים לי חופש יחד עם איזשהו גירוי חיצוני.. כל שיר אני מדפיסה ונותנת לאמא צביה וכן שמור אצלי במחשב.. מה עוד? זהו לעכשיו.. אגב, לגבי פרידה .. יש משהו מבחינתי שהוא עדיין בלתי אפשרי.. לא רואה את הפורום נסגר.. בטח ובטח לא רואה את אודי .. לא יודעת אפילו מה להגיד לך.. בואי נעבור נושא.. אמרו שברביעי תגיע למדינה איזו סופת גשמים רצינית.. שלך, במבי
הי במבי, אני בטוב. התנועה כאן כל כך דלילה לאחרונה שהיו ימים שלמים ללא הודעות. מסכים עם תובנותיה של סוריקטה. משער שהפורום בסוף דרכו... אודי
הי במבי היקרה מאד - ספר שירים אמיתי נשמע נפלא. מחזיקה אצבעות, סוריקטה
רק כעת יכולתי להכנס ולקרא מה כתבת מזכירה לי מאוד את בת דודתי שלא מרפה ממני גם כעת בציפורניה עדיין מנסה לאחוז בי בפייסבוק ולא משנה כמה אני מתנערת ממנה גם ביום שישי האחרון לצערי מבינה לליבך מצטערת מאוד על מצבו של אחיך גאה בך על מאמציייך לשמור על עצמך כל הכבוד יקרה שלי בהחלט ראויה להערכה .וכן המדינה שלנו בהחלט במצה בטטה לצערי .מאחלת לך כל הטוב שיש עבורך מגיע לך חטולית
הי חטולית, קרציות נוטות להידבק לדמויות עדינות... שומרת על עצמי. אכן. בריאות לכולם, סוריקטה
הי אודי וכולן, שיתוף המשך - מסתבר שהדינמיקה בקשר בחיי לאחרונה עם הדמות מתחום הרפואה האלטרנטיבית, שניסיתי אצלה טיפולי גוף ספורים מאד היה קשר בו היו עבירות אתיות חמורות והרבה נורות אדומות ונחשב גזלייטינג רך. כמה וכמה שנים. היא התבייתה עליי, הגבולות המרומזים פחות והמרומזים יותר לא נקלטו. לפני כמה ימים שמתי גבול חד, מאד לא אפייני לי. היא עדיין מנסה לפרוץ. אבל התבלבלה לגמרי והמסכה ירדה. אין ועדת אתיקה לתחום הפרוץ הזה... למחשבות לא פשוט להרפות, בלילות סיוטים. וכל זה מתחולל בי פנימה. בחוץ שקט. שקט מאד. עברתי הרבה בדיקות לאחרונה. גם זה מעייף. והשאר - רגיל. תפקוד יומיומי וכדומה. סופ"ש נעים. סוריקטה
הי לקוראים, חלף זמן. היו התפתחויות של עיבוד עצמי. בדיקותיי תקינות. עייפה - המוח עבד קשה. וחורף שלכם, סוריקטה
הי סוריקטה, שמח על היכולת החשובה מאוד להעמיד גבול. שמח על הבדיקות התקינות. זמן טוב לנוח בחורף... אודי
הי אנשים יקרים, אתמול בערב ללב שלי היה קשה להחזיק. אחי החולה בסרטן - מצב המיינד שלי בהלם. הלם הוא מוכר. לאחרונה, כך סיפרתי, התבייתה עליי מישהי שמבחינתה כוונותיה טובות והיא נהדרת, אבל בשיתוף בתוך הטיפול ובמקומות נוספים מדובר בקשר רעיל ומטריד מאד עבורי. להבנתי ומהתייעצות - היא מאד לא מודעת עד כדי שיפוט לקוי ומאד עיוורת. היא בטוחה שההיפך הוא ושכולם טועים ושיש לה ראיית על והיא מיוחדת. היא אשת מקצוע טיפולית (אלליי), אבל לא אעשה לה שיימינג. זה יותר יעיד עליי וגם ייצור בעולמי בעיות. מנסה לתפוס מרחק באופן עדין בלי לחטוף אגרסיות, שגולשות ממנה לכל עבר, בהרבה שתיקה, ללא יוזמות חדשות. מעניין שהבנתי שמשהו מאד לא תקין מזמן ובכל נשארתי ב'קשר' (רשמתי בטעות שקר בהתחלה...). אך רק בהדרגה ניסיתי לתפוס מרחק. היא עדיין מנסה להיאחז בי בשיניה. איני מחזירה אגרסיות כי מניחה שהיא תאהב אש וריגושים, וגם לרוב אני כזאת וגם צופה מלחמת השלכות מיותרת ומכאיבה. המטרה לשמור על עצמי ולהתגאות בזה. ממשיכה בעבודתי הקשה. אתמול גם תמכתי בחברה ותיקה עם קשייה. ממשיכה לטפל ביצורים. המצב במדינה גם הוא בלתי אפשרי. שבוע, סוריקטה
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
עדיין לא מעודכנת במצבו של הבן דודה שלי יתכן ועדיין אין שינוי כזה או אחר צריך המון סבלנות מפני שמצבו יכול גם להמשך המון זמן אז עדיין מחכה בסבלנות _____________________ חזרתי לפסיכיאטרית שהייתי מטופלת אצלה לפני כמה שנים האחרון שהייתי אצלו פשוט פרש ואף אחד לא הודיע לי שאני צריכה לחפש רופא אחר מבאס כל כל אילו ידעתי כבר מזמן הייתי פונה אליה אבל אין מה לעשות.. דיברתי על כל המצב שאני עוברת מאז תחילת שאמי נמצאת עימי כבר 3 חודשים לא קלים בכלל מי שמכיר את הזקנים של גילאי ה..90 ברוך השם יודע כמ הם.... ביקשתי ממנה עזרה מפני שאני כבר לא מסוגלת יותר מרגישה שאני על סף קריסה נפשית ועצבית אז לפני שאגיע לשם ביקשתי שתיתן לי שוב לקבל עזרה בשיחות עם בעלי זה לא עובד גם הוא על סף ההתפרצות .. אז לפחות שאקבל מעט עזרה לשוחח עם מישהו אחר שכן אפשר לקבל משם משוב כל שהו כעת זה כי חשוב לי מהכל וכמובן קיבלתי גם כדור הרגעה צמחי על בסיס לבנדר והאמת שזה בנתיים מרגיש לא רע עדיף מאשר עוד חימיקלים לשיאה אם מישהי מכירה ? אני מוכנה לקבל כל סוג של עזרה כדי לא להגיע למצב גרוע יותר נראה למתי יקבעו לי תור _______________ מיכלי מאמי _________ זה לא בושה לקבל עזרה מאף אחד ולא משנה כמה זמן את זקוקה לעזרה בחיים שלנו הדי מסובכים גם ככה אם יש לך עוד שנה נסי לטפל בעצמך הכי טוב שאת יכולה תראי אותי כמעט שנתיים בלי טיפול ועכשיו שוב חוזרת למרות שזה לא מאותה סיבה של פעם לא חסר צרות עם מה מה להתמודד ...בהצלחה מתוקה שלי _____________________ כן יש באג במערכת אבל גם היתה קריסה עולמית על הכל אז הרבה סבלנות לכולנו וכמה טוב שאודי עדיין כאן על זה תמיד אני בונה הוא הכותל הכי שקט ורגוע שאני מכירה ומוקירה זה הבית הראשי שלי וכמה טוב שהתנתקתי מהפייסבוק !! תודה גדולה מאוד על המקום הזה שקיים רק שאודי לא יחליט גם לסגור חטולית נ.ב בהודעה הקודמת שלי היו מלא שגיאות מקווה שמי שקרא גם הבין לילה טוב לכולם ורק בשורות טובות חודש כיסלב טוב לכולם
מקווה שהבנתי נכון והשבוע אתה טס לחול נסיעה נעימה טיסה בטוחה ותחזור אלינו בשלום אם פספסתי סורי חטולית
חח אם מטפלת שלי הייתה מתחילה לבכות בפגישות התפקידים שלנו היו מתהפכים רק לא בעניין התשלום 🤷
ראשית, מתגעגעת אליך.. טוב שיצאת ועוד יותר טוב שאתה חוזר :)) אתה יודע אודי? הגבתי עכשיו למיכל על ההודעה ששלחה בקשר להתלבטות שלה עם המטפלת שלה שעוד מעט ומפסיקה לטפל. בבקשה, תגיב גם למילים שאני הגבתי למיכלי,בסדר ? לגבי אמא צביה והתהליך המשתנה של הסטינג שלנו. וטוב שחזרת ומקווה שהיה לך כיף ואתה חוזר עם אנרגיות טובות ובשפע ואולי 'תלד' ספר נוסף/יצירה נוספת וכו' שלך, במבי