פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

היי, קרוב משפחה שמאוד קרוב אלי חטף התקף לב, ביצעו לו החייאה וסביר להניח שלא הגיעה לו חמצן למח לפרקים, הוא הוחייה על ידי הפרמדיקים, בבית החולים הושם בקירור ל 34 מעלות והורדם ליומיים, הוא התעורר לשמחת כולנו, והוא מזהה את כולם. אבל, הוא כאילו מנותק מהמציאות, לא מזהה שקרה לו משהו, לא מזהה את המכשירים שנמצאים עליו, (שואל אותנו איזה מכשירים? כאילו לא רואה אותם) פיזית הוא מתפקד 100%. התנהגותו מאוד השתנתה, פעולות לא רצוניות כמו תנועת נשיקה בשפתיים, קורא לנו מותק שלי והתחושה היא שיש התנהגות רגרסיווית (כמו ילד). כמובן שאינו זוכר כלום מהאירוע ולפי דעתי לפחות חודש מהחיים נמחק לו, לא זוכר לזמן קצר, מביט בנו כאילו מנסה להיזכר מי אנחנו, זוכר דברים רחוקים יחסית, מזהה את ילדיו ובני משפחתו וגם את חבריו. עברו יומיים מאז התעורר, אין לו סמי הרגעה מסוג כל שהוא כרגע, האם יש סיכויי שיחזור לעצמו ומה הסיכוי מבחינה סטטיסטית? אנו כמובן מאוד דואגים ומודאגים. האם יש טיפול ואני לא מדבר על שיקום, אלא, האם יש טיפול שיכול לעזור לו, או רק שיקום שמטרתו ללמד אותו וליצר מיומניות. תודה מראש

לא , הטיפול העיקרי כבר ניתן ובצורה מתקדמת (הנשמה בקרור) וכנראה מוצלחת וכעת צריך להמתין שהטבע יעשה את היתר מבחינת החלמה ספונטאנית. החלקים הראשונים הנפגעים במצבים כאלו קשורים לזיכרון ולראייה ויש מקום לבדיקת נוירולוג מומחה לבדוק כיצד אלו נפגעו (האם הוא סובל מעיוורון קליפתי) כדי שהסובבים אותו יבינו יותר טוב מה מתרחש. במקביל צריך לעזור לו בעדינות אבל בנחישות להמקד במתרחש ולהבין בעצמו מה קרה. בשלב מסוים יועבר להמשיך שיקום ואולי ישקלו תרופות דופמינרגיות לשיפור הפונקציות הקוגניטיביות האלו אבל לא באופן מיידי. בהצלחה.

מאמץ את המשפט הזה של ד:ר גוטליב. בכל מועדון חברים של עמותת נאמן=עמותת נפגעי אירוע מוחי תוכלו לקבל כדברי ד"ר גוטליב עצות מעשיות לעזרה בשיפור הקוגנטיבי מעבר לטיפול השיקומי . אומנם אין להשוות פגיעה לפגיעה אבל במועדון חולון ובמועדון רעות בתל אביב נמצא אדם שעבר טראומה דומה . בראשית לא הכיר את ילדיו - כיום הוא השתקם יפה המון בזכות כוח הרצון. רפואה שלימה.

אבי לאחר שעבר אירוע מוחי לפני חודשיים איבד את הזיכרון באופן חלקי . מה ניתן לעשות עם המצב הרופא משפחה לא מעוניין לתת הפנייה לבית חולים שיקומי פלימן בחיפה מה ניתן לעשות על מנת לשפר את הזיכרון או לעזור לו תודה רינת

שלום אני מטפל כרגע באריה שעבר שבץ מוחי. הטיפול בשיפור זיכרון ,קריאה ,חישוב ויכולות שכליות שהלכו לאיבוד. בהחלט יש התקדמות! לפרטים: 0504060337 04-6288516 זיכרון יעקב

שלום אינני רופא.תשובתו תגיע גם כן. אינני מכיר את המפרסם שמציע את עצמו. אני מציע לעיין בתשובתו של ד"ר גוטליב. בנוסף אני מציע לבקש במרפאה של אביך לאחר מילוי טופס הערכה תיפקודית פגישות טיפוליות עם מרפא בעיסוק (מגיע לפי סל התרופות 12 טיפולי חינם בשנה ואם הנכם חברים בכללית מושלם תוספת טיפולים מעל 10 בהנחה ניכרת )כל הטיפולים הללו כוללים תרגולים בבית ואצל המטפל טכניקות לזכרון שיעזרו לו לקדד ולשלוף מהזכרון ולתפקד הכי טוב שאפשר. מידע נוסף תמצא באתר למרפאים בעיסוק.

משום מה הרופא המטפל מסרב להפנות או לתת סוג של עזרה כל שהיא והפחד שהוא יסתגל למצב שהוא לא זוכר או יהפוך את מצבו לשגרת חיים גדל....תודה על העזרה והייעוץ רינת

משום מה הרופא המטפל מסרב להפנות או לתת סוג של עזרה כל שהיא והפחד שהוא יסתגל למצב שהוא לא זוכר או יהפוך את מצבו לשגרת חיים גדל....תודה על העזרה והייעוץ רינת

בחודשים האחרונים אולי אפילו שנה אני מרגישה נימול ליד ממשך סמוך לעין שמאל או בלחי שמאל סמוך לעין מה לדעתך הסיבה לנימול זה? אני סובלת מורטיגו בשנתיים וחצי האחרונות וכן מבלוטת תריס מוגדלת אך פעילה .

בעיה של חוליות הצוואר הלוחצות על העצבים הפונים לכיוון הקרקפת וגורמות לתחושת הנמול . אין סיבה לדאגה. בכ"ז זה לא פותר אותך מהצורך לגשת להבדק. בהצלחה.

שלום ד"ר גוטליב דניאל יש לי חבר כמו אח שעבר תאונת דרכים לפני 7 שנים הוא נפגע מוחית עם קשיי שליטה בידים וברגלים וקושי לדבר רעידות לא נשלטות ביד ופיגור קל ניסנו תאי לחץ, וכמעט כל טיפול אחר אפשרי ראיתי אתמול את התוכנית בערוץ 8 על התרופה זולפידם וחשבתי איך אפשר לנסות את התרופה זאות תרופה מאושרת המקרה הכי גרוע הוא ישן טוב בלילה ובשנת צוהרים!? האם זה באמת כזה פשוט לנסות ? איך אפשר להגיע למצב שינסו את התרופה עליו? אשמח אם תענה לי

כמו שאמרת במקרה הכי גרוע פשוט ישן טוב בלילה. אין בעיה לנסות תרופה שמיועדת לשינה למטרות שפור במצב הנוירולוגי אולם כל הספור סביב תרופה זו מתחיל להתנפח מעבר לכל פרופורציה ואני סקפטי אם תעזור. בכל זאת בהצלחה.

ד"ר דניאל גוטליב שלום, אבי בן 56 עבר אירוע מוחי ליפני כחמישה חודשים,הסימנים ליפני האירוע המוחי היו סחרחורות, הקאות, כאבים בעורף, הוא ראה מטושטש ולא יכל ללכת בכלל, לפי מה שאמרו לנו עד כה האירוע מוחי פגע לו בהליכה וביציבות אני מציין שאבי חולה סכרת מלפני האירוע המוחי. לאחר האירוע אבי עבר שיקום בבית החולים בית לוינשטיין שערך כחודש,(הוא עבר שם טיפולי פיזיוטרפיה) ומאז מצבו לא משתפר ואפילו מחמיר הוא חרד מאוד מתקשה ללכת חוסר ביציבות ירידה במשקל וכדומה' רצינו להתייעץ על טיפול אחר מלבד התרופות שהוא לוקח האם קיים טיפול כזה? והיינו שמחים לקבל הכוונה איך להמשיך איתו טיפול כי המצב לא טוב? אשמח עם תענה לנו תודה מראש רועי 25

אינני רופא היות ואביך היה רק חודש בשיקום(מגיע לו 3 חודשים על פי סל הבריאות פרטים נוספים לבאגודה לזכויות החולה )אפשר לדרוש המשך שיקום יום . יש חשיבות לסיים את כל הבדיקות אותם תקבל כשתגיע לקבל חוות דעת מד"ר גוטליב או פרופסור בורנשטיין + מרפאת סחרחורת +מטאבולי +פסיכיאטר לצורך הנמכת הסימפטומים וכניסה לרצף טיפול שיקומי איטי . רמזת בשאלתך לשיטות נוספות: אכן ,יש כל מיני שיטות בתאי לחץ שאין להן גיבוי רפואי זאת אומרת כל האחריות מוטלית עליכם וכדאי לבחון אם זה לא יגרום נזק .כדאי לבקש בתל השומר לבדוק התאמת שיטת הטיפול הוירטואלית וגם טיפול בחדר גרייה חושית=סנוזילן אם זה לא יגרום נזק זה מועיל לחלק מהנפגעים . ניתן לקבל לאחר ניצול כל השיקום על פי סל הבריאות המשך שיקום בעזרה למרפא בבני ברק הניתן חינם . ממליץ לברר מייד את כל הזכויות בביטוח לאומי כדי שתוכלו בשנה הראשונה והחשובה ביותר לשיקום לקית בתשלום שיקום נוסף בבית. ממליץ מאוד להתקשר ולהצטרף לאחד ממועדוני נאמן ברחבע הארץ. איציק מעמותת נפגעי אירוע מוחי = עמותת נאמ"ן www.neeman.org.il ועכשיו נחכה לתגובת הרופא.........

לכל הדברים הטובים שנאמרו על ידי איציק יש כאן בעיה רפואית לא ברורה שכן אין שבץ מוחי 'מתמשך' ואם אכן אביך ממשיך להרגיש החמרה במצבו מאז האבחון הראשון לפני למלע מחודש יש כאן בעיה הדורשת ברור ואבחון ואין מנוס מלגשת לבדיקה אצל נוירולוג. בהצלחה.

אימי בת 54 קמה בבוקר כאשר הפה שלה זז לצד מה זה אומר? ממה זה קורה? האם זה סוג של אירוע? סוג של שבץ

אינני רופא תסמינים לא ברורים ,לא רגילים פתאומיים ובעיקר "דחיל"ק"= לקויים ב:דיבור ,חיוך,יד,לשון ...) נגשים מייד לחדר מיון חשוב מאוד תוך פחות מ3 שעות ואחר כך לרופא משפחה ולנוירולוג ואם עדיין אתם לא רגועים מבקשים פגישה לחוות דעת שנייה !! עם ד"ר גוטליב מתל השומר או פרופסור בורנשטיין מאיכילוב או כל רופא נוירולוג המופיע ברשימת המומלצים באינטרנט כשבידך תוצאות הבדיקה הקלינית והרפואחת של הנוירולוג אליו לקחת את אמך. רפואה שלימה איציק מעמותת נפגעי אירוע מוחי = עמותת נאמ"ן www.neeman.org.il

יש אבחנה מבדלת בין עיוות "מרכזי" המצביע על בעיה תוך מוחית כדוגמת שבץ מוחי או אחר ובין עיוות "פריפרי" המצביע על בעיה אחרת כדוגמת וירוס. אין מנוס מבדיקה נוירולוגית. בהצלחה.

אישתי סובלת מהפרעה בדיבור,היא יודעת מה המילה שהיא חושבת עליה אך מתקשה לבטא אותה. בבדיקת ט.מ.של המח עם חומר ניגודי.מודגם אוטם ישן תת קורטיקלית פריאטלי מימין,שינויים איסכמיים גם באונה הפריאטלית משמאל אין עדות לאוטם טרי או דימום. בבדיקת מיפוי מח ecd הקליטה הקורטיקלית -מופחתת ניכרת באונה טמפולרית משמאל בקורטקס טמפולרי לטרלי, ובקוטב טמפולרי. הפחתת קליטה גם בקורטקס טמפולרי אחורי. לסיכום.תמונה מתאימה לתהליך דמנטיבי ניווני מסוג ppa. בקשתי מהרופא,אם יוכל להסביר לי בשפה לא רפואית על כל התהליך שעברה אישתי.ומה ניתן לעשות לשיפור מצבה. בתודה מראש זיו.

עם כל הכבוד לתוצאת המפוי היא אינה מאבחנת אלא כפי שכתוב "מתאימה" למצב של דמנציה מסוג כזה או אחר ותשובת הCT מצביעה גם על אפשרות של "סתם" מחלה וסקולרית , כלומר מצב לאחר ארוע מוחי. יש לכך משמעות חשובה שכן במקרה הראשון מדובר על מחלה שתלך ותתקדן ואין מנוס מלהתכונן לכך ובמקרה השני מדובר על ארוע יחיד שיכולה להיות ממנו גם החלמה משמעותית. יותר מזה לא יהיה נכון להסביר במסגרת פורום והיתר צריך להאמר על ידי הנוירולוג המטפל בבדיקת אישתך לאחר שכלול כל הממצאים. כדי להבין יותר טוב מה לשאול ומה עונים לך אתה יכול לגשת לאתר שלנו ולקרוא על שבץ מוחי ועל דמנציה במדור הרפואי ולהתחיל לעשות שימוש בתרגול החינמי של השפה במדור התרגול. www.pnaivebriut.com הצלחה

לאחר בדיקת EMG במכון מור מעכשיו העלה הרופא את המימצאים האלה ואני מודאג להלן הסיכום: סיכום: בבדיקה NCT קיימת עדות לפולינוירוופתיה מוערבת יותר סנסורית אקסונלית.בהשוואה לבדיקתינו מ-2009 לא חל שיפור

לא בדיוק קשור לפורום אבל מילא..ראשית כל יש שיפור אז צריך לשמוח..שנית בוודאי שצפוי שהנוירולוג יבדוק כמה דברים בדם - סוכרת, תפקודי בלוטת תריס וויטמין B12 וכדומה ואם הכול יהיה תקין אז הוא פשוט יגיד לבוא למעקב עוד חצי שנה או שנה לפי הקונטקסט אלא אם כן יש תלונות של "נמול" או "זרמים" ברגליים ואז יציע כמה תרופות. בהצלחה..

אמי עברה אירוע מוחי לפני כחודש. היא בת 81. רציתי לקחת אותה לים המלח לבריכות המים החמים או לחמי יואב כנ"ל. האם יש מגבלה בנושא? האם זה עשוי לעזור? שמעתי ממשהו שאסור למי שעבר ארוע מוחי לרחוץ במים חמים מאוד האם זה נכון? תודה מראש על תשובה.

מה בוער?! תלוי במצבה לאחר האירוע (קל- קשה) ובגילה הנכבד כדאי להמתין לפחות כמה חודשים לפני בצוע התוכנית הנאה וגם אז להתייעץ עם רופא המשפחה בקשר לנסיעה ובכל מיקרה להזהר משינויי לחץ דם במהלך הקימה והישיבה באמבטיות ולהמנע מסביבה חמה מדי שתוביל להתרחבות כלי דם. בקצור לדחות לפסח..

אמי בת ה-82 עברה אירוע מוחי קל לפני כחודש. היתה פגיעה ביד רגל שמאל ופאציאליס בפנים צד שמאל.היא טופלה ושוקמה במחלקה גריאטרית בבית החולים שם קיבלה טיפול פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. סובלת ממצב רוח ירוד ונוטה לבכות לעיתים קרובות. היא נעזרת בהליכון גם קודם לאירוע. בעבר גרה לבד , חשבנו על האפשרות להכניסה לדיור מוגן. האם זה מתאים לאישה במצבה? אודה על תשובתך.

מישהו עונה כאן??

נורית שלום אינני רופא . שאלתך הינה שאלה חשובה ומהותית לכל מי שעובר אירוע מוחי או לקוי נוירולוגי כל שהוא. ראשית אירוע מוחי אינו סוף העולם גם בגיל 82 ...אגב שמעון פרס בן 87 ומגיע לה לחיות עד 120.. שנית בגיל מבוגר יש בכל מקרה חולשה טבעית של השרירים ומתחילים להצטבר בעיות מסיבות של גיל מחלות רקע אמך הסתדרה עד כה מצוין ואין סיבה להעביר אותה לבית אבות שם יניחו אותה כמו עציץ מול הדשא מבלי למנוע סיכוי(עכשיו פי10)לאירוע נוסף.. במקרה של אמך יש לה הזכות לבת דואגת כמוך מבחינה קלינית. חוסר בחומרים כגון B12 הגורם לעלייה בהומוציסטאין מצטברים בכלי בדם במוח ומהווים גורם סיכון לאירוע מוחי ספיגה מהירה של סרוטונין במוח גורם לבעיות דיכאון. פתרון בשני המקרים יתן לך ד"ר גוטליב או פסיכו-גריאטר ואני מניח שלאחר בדיקה מטאבולית היא תקבל B12 ותרופה אוראלית ממשפחת הSSRI כמו ציפרמיל. .אבל עד כאן זה החלק הקל. התשובה לשאלתך הינה על פי מה שרשמתי בכותרת :"איכות החיים לבת שמונים ושניים". מתוך ניסיוני ולו הייתי במקומה בגילה ולבד והייתי בדכאון וחושש יותר מנפילות והייתה לי בת נפלאה כמוך. הייתי פותר תרופתית את עיניין הדיכאון ... מבקש דרך קופת חולים פיסיותרפיסט לצורך אימון ותרגול בנושא שיווי משקל (אמך לא מודה או יודעת אבל יש בעיות שהיא בעצמה לא מבחינה כמו הזנחת צד ,זכרון,ארגון,שיווי משקל ,אוריינטציה,). הייתי מעדיף לחיות בסביבה מוכרית ,תומכת תרופתית ומנטאלית ורגשית. הייתי מעדיף לחיות בביתי שיתאבזר כהלכה כולל רצפה וכולל הסרת שטיחים(מרפאה בעיסוק בקופת חולים תגיד לך כמה איך ולמה ומה לעשות). הייתי מזמין קניות בטלפון אוכל בריא ומוכן מתנייד עם מוניות. מצטרף למועדון קשישים (אינפורמציה במחלקת רווחה בכל עיריה) מבקש שיהיה צמוד אלי עוזר/ת למספר שעות או לכל היממה הייתי צמוד לאביזרי תקשורת (סלולארי דור 3 ומצלמה אלחוטית מחוברת לאינטרנט)לבני המשפחה . מבקש סדרת טיפולים עם פסיכולוג לי ולכל המשפחה כל זה לדעתי יתן לך הרגשה טובה ילמד את הדורות הבאים איך להתמודד ולהעריך אותך ויחזיר את איכות החיים לאמך.

נורית, מדבריך לא כל כך ברור מה מצבה של אימך. כיצד מתפקדת בבית? האם הליכתה באמצעות ההליכון יציבה ובטוחה? ממה מצבה ירוד? האם פוחדת להיות לבד? האם חוששת מנפילות? האם חשה בדידות קשה. דברי איתה... התשובה האם מתאים להכניס אותה לדיור מוגן תלויה בשלושה גורמים משולבים רצונה של אימך - עד כמה היא מעוניינת לחזור לביתה או לגור במקום מוגן בידיעת מכלול היתרונות והחסרונות של כל החלטה. רמת הבטיחות של אימך במגוריה לבד - האם היא יכולה להימצא בסכנה כלשהי בבית? הם זקורה להשגחה? האם עלולה ליפול בביתה נוכח קשיי שיווי משקל וחוסר התאמה של הבית. שיקולי הקרובים לה - האם היא או בני המפחה יכולים לממן דיור מוגן בעלותו הנוכחית.מה בני המשפחה הקרובים חושבים שהכי טוב עבורה ומתוך אלו שיקולים? כתמיד, אין נכון לא נכון. לכל אדם ומשפחה מתאים דבר אחר. יש מבוגרים שלא יוותרו על ביתם ויש כאלו שישמחו להיכנס למסגרת דיור מוגן. לכל בחירה יש מהלך עשייה שונה לאחריה. גם במסגרת דיור מוגן וגם בבית ניתן למצוא לה עזרה ומסגרת חברתית תומכת

ד"ר גוטליב שלום! אבי כבן 54 עבר לפני 4 שנים אירוע וכיום משותק בצד שמאל. אנחנו כל הזמן מנסים מכשירים שונים לשיפור ביד במיוחד וברגל. הטיפול האחרון שעשינו הוא הזרקת בוטוקס ומיד א"כ סידרה של טיפולים של שעה פעם בשבוע עם מכשיר הביומוב לאורך כל היד(שורש כף היד ומתחת לכתף). יש לציין שכאשר המכשיר עובד רואים את התכווצות השריר ושחרורו ולאחר ההתנסות היד משוחררת יותר אך שיפור ממשי לא נראה לעין. כרגע אני חושב לרכוש את המכשיר מחברת קוארטרוניקס (6500 ש"ח). שאלתי אליך היא האם לאחר שראינו שיש תגובה של העצב ביד יש סיכוי שבטיפול יומיומי עם המכשיר מס' פעמים נראה תוצאות (כמובן שאנו ריאליים ולא מצפים שמחר אבי ירים משקולות עם היד...) ורכישת המכשיר כדאית?? כמו כן האם אתה מכיר ארגונים שמשכירים את המכשיר לתקופות מסויימות?? כמו כן אם יש המלצות וחידושים בכל עניין המכשור ליד ולרגל אשמח לשמוע

מכאלו שאלות אני חושש..לא בגלל שאיני חושב שביומוב מועיל אלא להיפך אני מאוד בעדו אלא בגלל שאיני מכיר כללים ברורים למי להמליץ עליו וחבל מאוד שכך. אתם במצב טוב מהבחינה שקיבלתם חודש שלם להתנסות ושהמחיר ירד קצת ואני מניח שלו אני במקמוכם הייתי רוכש אותו (גלוי נאות: איני קשור לחברה בשום אופן אבל פעם לפני כמה שנים הם פרסמו מספר חודשים באתר שלי). ככלל העדויות הולכות ומתרבות שטיפול יום יומי, עקשני ורפטיטיבי, הכולל גם תרגול מסוג הביומוב או באמצעותו יכול לעזור להחלמה אפילו במקרים כרוניים. חשוב לשלב מכל הבא ליד - CIT, כיום יש גם חברה ישראלית חדשה המפרסמת מכשיר שלה (הנדמסטר) ומה לא. למען האמת כשאר תסיימו את התרגול במכשיר אשמח לרכוש אותו ממכם כדי לטפל בו בחולים אחרים...בהצלחה

ערב טוב שבוע טוב אבי בן 70 קיבל אירוע מוחי עבר הרפאי שלו לא הכי טוב הוא סובל מסכרת ושחמת פטיטיס c הוא נמצא כרגע בשיקום בבית לוינשטין הוא ממלמל מילים לא ברורות וכן מדבר בשפת האם שלו לפעמים לא מצליח להזיז את צד ימין ראות ימין ירודה הוא לא תמיד מכיר מי אנחנו האם דברים אלו חוזרים לתיקנן או נשאירם לתמיד ? תודה ראש.

במהלך החודש הראשון לאחר השבץ יכולה להתרחש החלמה ספונטאנית ניכרת. לאחר מכן יכול להמשיך תהליך השיקום באמצעות השיקום שהחל בו כעת. קשה להתחייב בשלב ראשוני לרמת ההחלמה שיגיע אליה אבל כל מאמץ שווה . גשי לאתר שלנו קוראי על החלמה משבץ ועל טכניקות השיקום כדי שתוכלי להיות חלק פעיל מהתהליך הזה. בהצלחה. www.pbaivberiut.com

אני עברתי אירוע מוחי לפני כשלוש שנים ועדיין סובלת ממגבלות בתנועה וכאבים בפלג גוף ימין כאשר הכאבים בכתף הפכו בתקופה האחרונה לבלתי נסבלים ממש עם הקרנה לכל אורך היד עד האצבעות אפילו, למרות טיפולי הפיזיותרפיה ומשככי כאבים למיניהם אין שיפור ואפילו החמרה. כעת הציעו לי לנסות להתשמש בקנביס רפואי אשמח לשמוע את דעתך בנושא והאם בכלל יש טיפול אחר שיכול להחזיר אותי למצב של תפקוד ולהפחית בעייפות שנובעת עקב הכאב שאינו מרפה. בקשה נוספת שלי היא שרציתי לדעת מה אתה חושב על זה שאיבדתי בעקבות האירוע את היכולת לבכות דבר שמקשה כשלעצמו שכן לא מצליחה להשתחרר מהמועקות שמלוות אותי בעקבות האירוע בתודה רבה מיכל

איך אמר לי מטופל שמקבל קנביס רפואי?...זה מאוד נחמד בערב לפני הטלביזיה אבל להגיד לך שזה באמת עוזר לי... התופעה של הכתף הקפואה והיד הכואבת לאחר שבץ היא די שכיחה ולא קלה לטיפול (משום כך כל כך חשוב למנוע אותה) ותוכלי לקרוא עליה במדור הרפוי בעיסוק באתר שלנו www.pnaivebriut.com מהרגע שהבעיה קיימת נראה לי די חושב לנסות למנוע ממנה להחמיר על ידי תרגול לא נכון או ביתר של היד ועל ידי חוסר התייחסות מספקת למנח הנכון שלה במיוחד כשהחולשה עדיין גדולה וממשיכה לגרום לתופעות של פריקה בכתף. כדי להיות פרקטיים עד כמה שאפשר בנושא שנכתבו עליו ספרים שלמים אני מציע שתגשי לאורטופד שיבדוק הכתף ותבקשי הפנייה לבדיקה על קולית של הכתפיים כדי לוודא שאין קרע בגידים או שינויים אחרים של השרוולית המסובבת ואז עם התשובה תחזרי לפורום ומשם נמשיך הלאה. בהצלחה. לגבי השאלה השנייה אין לי דעה או עיצה. מצטער.

מיכל אינני רופא. הארוע המוחי סוחף עימו כמו חור שחור המון התנהגויות תגובות ורגשות שהיינו רגילים אליהם פתחנו אותם רכשנו אותם בימי חיינו מהרגע שנולדנו פתאום הם חסרים כל כך . יש שכאלו שבוכים וצוחקים כל הזמן לאחר אירוע ויש כאלו כמוך. בדרך כלל עוזרות למצבים קיצוניים אלו תרופות המעכבות את ספיגת הסרוטונין (התרופות הינן מסוג הSSRI) . מיכל. כדאי לך לגשת לייעוץ ואבחנה אצל נוירו פסיכולוג כגון ד"ר חנן דויד מבית החולים לווינשטיין. ולסיום נשמח אם תצטרפי לאחד ממועדוני נאמן הפרושים בכל הארץ www.neeman.org.il זה הלינק לאתר ותמצאי בו עוד עצות. רפואה שלימה ומצחיקה .

אבי מחובר לזונדה מעל לחודשיים בעקבות אירוע מוחי. לא נמצא מתאים לפג. הוא סובל מהפרשת ליחה באופן בלתי פוסק ומטריד. מקבל איהילציה באופן קבוע. האם יש דרך להקל עליו?

תרופה כמו ארטן במינון נמוך של 0.5 מג' 1-2 ביום בעלת תכונות אנטיכולינרגיות מפחיתה את כמות הריור . התייעצי עם הנוירולוג המטפל אם אין התווית נגד ומותר לו לקחת אותה. בהצלחה.

אבי (83) עבר אירוע מוחי איסכמי לפני חודש. לדברי הרופאים, הפגיעה המוחית היא תת-חריפה. אבי שהה חודש במחלקת שיקום, שבמהלכה חל שיפור מה במצבו. מאז האירוע מתלונן אבי על כאבי ראש חזקים, סחרחורת, בחילה ותחושת קור. המשך השיקום (הפעם בבית) תלוי בשיתוף פעולה של אבי, אך כאבי הראש מהווים מכשול ביכולתו להשתקם. האם יש טיפול נגד כאבי הראש החזקים? האם מישהו יכול להמליץ על נוירולוג מומחה בתחום (מאזור תל אביב)? בתודה מראש על תשובתכם. מיכל

כאב ראש אינו סימן שכיח לאחר שבץ מוחי ויש מקום לבדיקה כללית של נוירולוג הקופה כדי להבין את המנגנון. עד אז לא לזלזל במתן אקמול פשוט שלוש פעמים ביום באופן יום יומי בתוספת אפשרית של שידרוג האספירין שבודאי הוא נוטל במינון 100 מג' למינון 325 אן 500 מג שהוא מינון לא רק מדלל דם אלא גם אנלגטי (יעיל לכאב ראש) וזאת בתנאי שאיו התויית נגד מבחינת כיב מדמם בעבר, אי ספיקת כלייות או כבד - להתייעץ עם רופא המשפחה. בהצלחה.

אינני רופא . תחושות הקור הינם בגלל זרימת דם איטית יותר והסחרחורת שניהם הינם סימפטומטיים =מהסימנים הכלליים לאירוע מוחי . לגבי כאב ראש כדאי שתגיעי או תציגי לנוירולוג תוצאות בדיקות CT עם חומר ניגוד (תגלו תוצאות ברורות יותר מהפעם הראשונה) אקו לב והולטר וכמובן רמת דלקתיות ,קרישיות ולחץ דם. ואז גם תדעי כמה איזה ובאיזה מינון לקחת איזשהם תרופות אם בכלל.לגבי נוירולוג מומלץ ראי את תשובותי הקודמות.

שלום, שמי עמית בן 24. לפני כ4 חודשים חזרתי ארצה מטיול במזרח ויומיים אחרי הנחיתה החל לי כאב ראש חד בעורף שעבר תוך מספר שניות. בבוקר שלאחר מכן הכאב חזר ונהיה חזק ונלוו לו הקאות. אושפזתי ובצילום סי טי גילו שיש לי דימום בשכבה התת עכבישית. יום לאחר מכן בוצע לי צנתור והממצאים היו שהדימום לא נגרם ממפרצת ולא ידוע ממה הוא נגרם. לאחר שבועיים שוחררתי הבייתה ללא כשלים פיזיים או קוגנטיביים. הרופא שצנתר אותי טען שתהליך ההחלמה ילווה בכאבים שייפסקו בשלב מסוים. במהלך תקופת השיקום חשתי כאבים שדמו מאוד לכאב החד שהיה בזמן הדימום. הכאבים אמנם הלכו ושככו אך כעת הם שוב התחזקו והתדירות שלהם עלתה ואני מפחד שאני לקראת דימום נוסף שעלול לקרות בכל רגע. האם יש שחר לחששות שלי? או שמה שאני מתאר הוא תהליך טבעי וייפסק?

התחדשות הכאב לאחר שכבר פסק דורשת ברור ועליך לפנות בהקדם לנוירולוג הקופה או ביה"ח שטיפלו בך. בהצלחה.

אני מציע לפנות בדחיפות לנוירוכירורג טוב בתחום שהעלית : ד"ר חוסה כהן מבית חולים הדסה טיפל בהצלחה בחבר טוב שלי . במקביל לפנות להתייעצות לעזרה למרפא לרב פירר 03-5777000 הייעוץ ניתן חינם כמצווה של העדה החרדית אבל מחכים המון בתור . הרב פירר יתן לך המלצה על נוירוכירורג טוב .

עברתי C.V.A . ברצוני להצטרף לקבוצת תמיכה באזור ירושלים, אני גר במבשרת ציון. אם אין קבוצת תמיכה באזור ירושלים ,אני רוצה להקים אותה.

שלום נשמח להקמת מועדון חברים נוסף ל20 הקיימים ברחבי הארץ . עבור אנשים ונשים שעברו אירוע מוחי . אנא פנה לקו התמיכה הטלפונישל עמותת נאמן=נפגעי אירוע מוחי www.neeman.org.il , 077-4665213 בקש לשוחח עם מנכלית העמותה ועובדת סוציאלית שיעזרו בכך .

אני מעוניין לדעת אם יש - והיכן - קבוצת תמיכה לאנשים שעברו שבץ מוחי באיזור ירושלים.

אם לא דרך אתר עמותת נאמן אז דרך השירות הסוציאלי בבי"ח הדסה שם היה משך מספר שנים עו"סב שניהל קבוצות כאלו ואם לא שם אז דרך יד שרה בירושלים. בהצלחה.

תודה למידע החשוב .

ב-31.05 שלחתי אליך את השאלה הבאה: חברה שלי בת 30 לקתה ככל הנראה בדום לב (זאת השערה של הרופאים) לפני 17 ימים. יש לציין כי היא בד"כ בריאה אך עם אנמית עם המוגלובין נמוך. היא נמצאה בשעת בוקר מוקדמת במיטתה ללא דופק וללא נשימה אך גופה עדיין היה חם. אמבולנס הגיע תוך כ-15 דקות ובמשך קרוב לשעה ביצעו בה הנשמה והחייאה ע"י מכות חשמל עד שחזר הדופק, היא הועברה לטיפול נמרץ כאשר היא בחוסר הכרה מוחלט ומונשמת. לאחר כשבוע היא החלה לנשום לגמרי לבד. כל הבדיקות שלה תקינות כולל אקו ואקג והמדדים תקינים. בוצע בה CT מוח וגזע מוח ביום הראשון ואף הם תקינים. תשובתך היתה: קשה לחזות תוצאות מקרה טרגי כזה אבל אפשר להגיד שטרם עבר מספק זמן כדי להגדיר המצב כמצב כבלתי הפיך ואולי עוד יחול שיפור עם התעוררות למצב הכרה תקין. כ"כ גילה הצעיר של חברתך יעזור לה כאשר תתחיל ההתאוששות שכן אנשים צעירים מתאוששים טוב יותר מאשר מבוגרים. בינתיים צריך להמתין בסבלנות. בהצלחה. שאלת המשך: קודם כל תודה על תשובתך. אני שמחה לעדכן כי מצבה של חברתי השתפר. היא מאושפזת ברעות כבר כחמישה שבועות. היא מטופלת בכדור שנקרא piracetam מזה כשלושה שבועות. וכיומיים לאחר תחילת הטיפול החלה "לדבר" - הרוב זה מלמולים אבל בין לבין אפשר להבין מספר מילים. כמו גם הולכת מעט בעזרת הצוות המדהים שיש שם. היא לא מגיבה לפקודות ורק לעיתים רחוקות מאוד מבינה מה שאנחנו מדברים איתה. יש לה בעיות בזיכרון ובהבנה. לעומת זאת כאשר אנו מתחילים לספור איתה או לשיר איתה שירים היא ממשיכה בלי בעיה. אומרים לנו כי אלה תגובות ספונטניות, מהם סיכויי ההחלמה לדעתך ? שאלה נוספת: עשו לה ברעות CT מוח נוסף וע"פ הרופאים הם לא רואים שום פגיעה ספציפית. כלומר, תיאורטית אין שום דבר שימנע ממנה להשתקם. מה שכן, לדברי הרופאים ניתן לראות ב-CT כי המוח הזדקן מאוד (הזדקן ב-30 שנה בערך) כתוצאה מזה שלא הגיע חמצן. מה זה אומר ??? ומה זה אומר לגבי המשך השיקום ? תודה מראש.

לאחר פגישה עם הצוות המטפל הוסבר כי ב-CT מיום 22.06 הם רואים התרחבות של חזרי המוח וכי ייתכן כי זה כתוצאה מנוזלים (יש לציין כי ה-CT הראשון שבוצע ביום הראשון 14.05 היה תקין ולא נראתה בו שום התרחבות). אמרו כי בעוד מספר שבועות יבצעו CT נוסף לבדוק שינויים. אשמח לקבל חוות דעתך בהקדם והאם כזאי ללחוץ על בדיקה מסוימת או משהו אחר. תודה מראש

ראשית כל היא בידיים טובות.. שנית , הכלל הפשוט ביותר בשיקום אומר שאם יש עקומה חיובית של שיפור היא מצביעה על פרוגנוזה טובה להמשיך שיפור ובמיוחד בגיל צעיר שלישית, לנושא הגדלת החדרים , זהו נושא לא פשוט וחשוב שנוירולוגים ו/או נוירוכרורגים מאיכילוב שבד"כ מייעצים למטופלים ברעות יהיו בתמונה כי גם בידיים הכי טובות זהו נושא קשה לאבחון וטיפול. מדובר במעקב רדיולוגי מקצועי אחר גודל מערכת החדרים הפנימיים המכילים נוזלי מוח בתוך המוח תוך כדי התייחסות לדילדול המוח הנצפה במעטפת המוח כדי להתרשם אם אכן יש בעיה של הגדלת חדרים הדרגתית (תוך מתן דגש לשאלה האם כל החדרים מורחבים או שהחדר הרביעי אינו מורחב כמו היתר) ואז קבלת החלטות לא פשוטות לגבי צורך בהתערבות נוירוכירורגית. במקרה המתואר שבו למיטב הבנתי היה מדובר בנזק מוחי של תת חימצון עקב החייאה כלל לא ברור לי מדוע בכלל שאלה כזו עומדת על הפרק אבל אם היא אכן קיימת אז צריך להתייחס אליה בצורה מקצועית ככל האפשר. בהצלחה.

חומר ממיס קרישים מצבי להיום אין לראות בעין עיוות כלשהו אך הזיכרון מהירות התנועה ירדו בטיבם.היתכן?

שלום. אני מציע לפנות לרופא נוירולוג =ד"ר גוטליב ןרופא נוירופסיכולוג ורופא שיקומי ולברר על סמך מבחנים את מצבך הרפואי והקליני . הכי פשוט זה לבקש הפנייה למרפאה של ד"ר גוטליב ואני מניח ששם תיערך לך בדיקה שתסביר אם ובכמה נפגעת איך להמנע מאירוע נוסף ואיזה תרגילים עליך לעשות כדי להשתפר .

מטרת הפורום אינה לפרסם את שירותי כנוירולוג אלא שירות לצבור לצורך הכוונה כללית...על כל פנים תודה על ההמלצות.. לעצם השאלה - היא לא כל כך ברורה אבל ברור שיכול להיות נזק ברמה הקוגניטיבית ללא שנותר נזק ברמה המוטורית , אם לזה התכוונת ואם לאו הסבר יותר טוב

שלום, יש לי מטופל פרטי (אני פסיכולוגית) שעבר לפני שנה וחצי אירוע מוחי.הוא בתחילת שנות ה-60 לחייו סובל משיתוק בפלג גוף שמאל ומרותק רוב הזמן למיטה. עם זאת, ההתמצאות בזמן ובמרחב תקינים, כך גם הזכרון והתפיסה. הוא זקוק בנוסף למשפחתו ולטיפולים שעובר גם לאדם שיוכל לשחק עמו משחקי חשיבה, לקרוא עמו עיתון על מנת לגרות את החשיבה. אני המלצתי על מתנדב, אך איני יודעת איזה גוף עשוי לסייע בכך ולמי כדאי להפנות את המשפחה (ואם דבר כזה קיים...). אודה להכוונה בנושא

שלום ראשית אני מודה למנהל הפורום שמרשה לי כנציג נאמן תרתי משמע (נאמן =עמותה של ולמען נפגעי אירוע מוחי). לשאלתך. בדיוק לצורך שתיארת הוקמו מעל 10 מועדוני נאמן ברחבי הארץ . את מוזמנת לפנות לעובדת הסוציאלית של העמותה דרך מרכז המידע בטלפון 077-4665213 שתפנה את המטופל למועדון הקרוב והמתאים .ניתן גם לפנות ישירות למנהל המועדון הקרוב דרך אתר נאמן www.neeman.org.il

תודה רבה. אני מכירה את עמותת נאמן, אך המטופל הספציפי הזה לא מסוגל לשהות זמן רב מחוץ לבית, לכן אני מחפשת עבורו אמצעים בתוך הבית שיוכלו בכל זאת לסייע לו בתהליך השיקום.

שלום. כאשר אימי הגיעה לגיל מבוגר הופיעו כל מיני תופעות. בהתחלה השארתי אותה בבית. ולאחר מכן הכנסתי אותה לדיור מוגן . חהיא מאוד נהנתה שם (כמובן עד כמה שניתן...) ובכלל אני חושב שזה פתרון טוב לחולה ולמשפחה . מי שרוצה ייעוץ יכול לחזור כאן במייל. להשצמע

תודה על העצה אב נדמה לי שיש מקומות טובים יותר לפרסום מסוג זה

שלום. אמי בת 64, לפני חודש קיבלה אירוע מוחי בו השתתק לה כל הצד הימני, כולל הדיבור. היא כרגע ביום השלישי בשיקום בתל השומר, כבר שלושה ימים אמי בחוסר שקט נוגעת בטבור, מרימה את יד שמאל, אין לה מצב רוח, דיכאונית ורק עכשיו היא מתחילה לבכות. יש לציין ד"ר שאמי לפני כן אישה שאינה בריאה, סובלת 30 שנה מעצבים ודיכאון, סוכר גבוה, לחץ דם גבוה, עברה אפילפסיה, ניתוח בשני השדיים להסרת גידול שאינו שפיר. כבר מאז האירוע המוחי אינה מקבלת תרופות פסיכיאטריות פוחדים לתת לה בגלל האירוע המוחי. שאלתי ד"ר האם חוסר השקט נובע מהאירוע עצמו, או מהעצבים שהיו לה קודם? האם בכי אחרי חודש הוא דבר טוב? גם לפני האירוע כשהיתה עצבנית ובאי שקט היתה נוגעת בטבור בטענה שמאז שסגרו לא את החצוצרות כואב לה הטבור (מה שהיא אומרת נראה לי שזה פסיכולוגי) היא מנסה להוציא קולות לא יוצא לה וזה מתסכל אותה. אנא ד"ר אודה לך אם תשיב על שאלותיי. בברכת תודה רבה סיגלית מועלם

ראה תשובתי מטה

שלום. אמי בת 64, לפני חודש קיבלה אירוע מוחי בו השתתק לה כל הצד הימני, כולל הדיבור. היא כרגע ביום השלישי בשיקום בתל השומר, כבר שלושה ימים אמי בחוסר שקט נוגעת בטבור, מרימה את יד שמאל, אין לה מצב רוח, דיכאונית ורק עכשיו היא מתחילה לבכות. יש לציין ד"ר שאמי לפני כן אישה שאינה בריאה, סובלת 30 שנה מעצבים ודיכאון, סוכר גבוה, לחץ דם גבוה, עברה אפילפסיה, ניתוח בשני השדיים להסרת גידול שאינו שפיר. כבר מאז האירוע המוחי אינה מקבלת תרופות פסיכיאטריות פוחדים לתת לה בגלל האירוע המוחי. שאלתי ד"ר האם חוסר השקט נובע מהאירוע עצמו, או מהעצבים שהיו לה קודם? האם בכי אחרי חודש הוא דבר טוב? היא מנסה להוציא קולות לא יוצא לה וזה מתסכל אותה. אנא ד"ר אודה לך אם תשיב על שאלותיי. בברכת תודה רבה סיגלית מועלם

קרוב לודאי משניהם..הן הנטייה הנפשית הקודמת לאירוע לדכאונות והן המצב הנוכחי גורמים לתגובות הנפשיות ולא ברור מדוע נמנעים מלתת תרופות בגלל המצב שכן יש היום מספיק עדויות לתועלת במתן תרופות מקבוצת הSSRI לכל השיקום לאחר שבץ ובמיוחד במצבים בהם יש אי סיבה ברורה לדיכאון. גשי לארת שלנו ולמדי עוד על המחלה והשיקום שלה כדי שתוכלי להיות פעילה בתהליך וחפשי באתר -דרך החיפוש - את המושג 'תגובה קטסטרופלית' שאולי רלבנטי למקרה הנידון. בהצלחה www.pnaivebriut.com

שלום, אני פונה אליך בייעוץ. אמי עברה 3 ארועי מוח לפני כ- 8 שנים(כיום בת 60). מאז מצבה לא משתפר אך יחד עם זאת לא מתדרדר בקצב מהיר. כיום היא מקבלת נכות 65% וכל היום נמצאת בבית. היא טוענת שאינה מסוגלת לעשות דבר, יש קושי בדיבור, בהליכה, מצבי רוח קשים, דכאונות מה לא. אינני יודעת למי לפנות, היא צריכה לצאת קצת מהבית, לעשות משהו או להעביר את הזמן בעשייה כלשהי למרות המגבלויות. אני מפחדת שמצבה הנפשי יהיה קשה יותר. למי אוכל לפנות? האם ניתן למצוא פיתרון כלשהו? תודה מקרב לב

אינני רופא. על פי מה שכתבת לאמך בת ה60 הזמן קפא מלכת והיא במצוקה . התופעה הזו לצערי מוכרית נורמלית כי מה לעשות והגוף שכח ללכת והיד והרגל כבדים מנשוא וכשמנסים הכל מתכווץ וכואב ואין יותר חשק לחשוב יותר מדי .אז אומנם זה לא נעים אבל זה ממש לא נורא . ראשית אני מציע לה להצטרף לאחד ממועדוני נאמן .היכנסי לאתר ומיצאי את המועדון הקרוב .יקבלו אותה בני גילה ,צעירים ומבוגרים ויחזקו אותה כהלכה. הנה פרטי אתר נאמן(נפגעי אירוע מוחי) www.neeman.org.il שנית אני מציע לפנות שוב ושוב ליחידה להמשך טיפול במרפאת אמך עד שיתנו לה אישפוז יום בגלל חולשה מתגברת ,ומצב רוח ירוד.ובמקביל בקשי טיפול בנושא זיכרון אצל מרפאה בעיסוק (מגיע לאמך על פי סל התרופות 12 טיפולים בשנה לכל אחד ממקצועות השיקום ).פני במקביל למרכז בריאות הנפש רק לפסיכיאטר המתמצא בבשבץ לצורך קבלת תרופה אנטי דיכאונית. ופני למרכז השיקום של הרב פירר :עזרה למרפא ורישמי אותה לרשימת ההמתנה להתקבל לשיקום הנהדר הזה 03-5777021. שלישית אני מציע לפנות למחלקת הרווחה בעיריה ולמצוא לאמך בנוסף למועדון בנאמן עוד מסגרת. רביעית בקשי מהביטוח לאומי להעביר לאמך הכשרה לשיקום תמיד יש סיכוי.. חמישית בקשי ועדת נכות והתאימי את אחוז נכות ואובדן כושר,רפואי,ניידות,שירותים מיוחדים למצבה היום-לצורך זה ממלאים טופס החמרה. כל הפרטים בטלפון *6050 ובסניף הביטוח הלאומי הקרוב לביתך פתוח לקבלת קהל כל יום א-ג-ה בין -12-8 ולסיום מאחל לאמך שתעשה איזה מה שלמענו תחיה ואז היא תוכל לשאת כמעט כל איך.........הכי טוב שאפשר

אחרי תשובה כל כך מפורטת קשה להוסיף ותודה רבה לאיציק על עזרתו בפורום שאני שמח לחלוק את האחריות עליו איתו.. המשהו הנוסף מתייחס כמובן לנושא התרופות לדיכאון - הגישה היום מאוד ליברלית במתן תרופות כאלו לחולי שבץ ובצדק שכן התועלת רבה בהרבה על הסכון מבחינת תופעות לוואי: תרופות מקבוצת הSSRI (רסיטל, ציפרמיל וכדומה) מסוגלות לעזור ללא כמעת תופעות לוואי וחשוב מאוד לפחות לנסות אותן. אין צורך להגיע לנוירולוג או גריאטר ומספיק לפנות לרופא המשפחה שיבדוק שאין התויית נגד ויכול לרשום אותן לנסיון של חודשיים (קשה לשפוט בפחות זמן מזה אם הן עזרו..( בהצלחה.

אמא שלי אחרי אירוע מוחי חצי שנה דימום נירחב בצד השמאלי של הראש נמצאת בשיקום בתל השומר כחצי שנה ואוטוטו צריכה לצאת. הפגיעה שלה היא: רגל ימין חלשה יד ימין חלשה אובדן כושר הדיבור בעיות בליעה מוזנת בפג. היא השתפרה בערנות לגמרי עירנית לא מריירת יותר מבינה את הנאמר הלינאית המליצה לתת כלכלה דיסתית עד 5 כפית 3 פעמים ביום מזיזה את רגל ימין כמעט לגמרי. אני רוצה לשאול האם יש סיכוי להתקדמות במצב זה? האם יש סיכוי שתדבר שתאכל? שתלך? אחרי חצי שנה

אינני רופא. אינני יודע את גיל אמך . אבל בכל גיל כל אדם עם משפחה תומכת,נחישות,איזון תרופתי,נגישות וטיפול מקצועי תהיה קיימת תמיד התקדמות.גם אם היא לא נראית באותו רגע.ולא רק בגוף ,גם בנפש. קח בחשבון שאמך צריכה ללמוד ולאמן את גופה מההתחלה ,ממש כמו אצל תינוק . התחושות שמשדר לה הגוף בהליכה השתבשו ,היציבות ותחושת המרחב גם כן.יכולת הדיבור ועוד. ולכן צריך המון סבלנות לרגש אותה ולעודד אותה כל יום כדי שיהיה לה בשביל מה להאבק.. לכל פעולה יש אביזר ודרך להסתייע עד שתהיה בעזרת השם עצמאית.בלבוש ברחצה בהליכה ובדיבור . כדאי להכנס למילבת בתל השומר ולראות את העזרים . אגב מגיע לה לפי סל התרופות 12 טיפולם לפחות לשנה לכל אחד מהמקצועות הפרה רפואיים . איציק מנאמן www.neeman.org.il

איציק שלום רב, אמא שלי בת 69 והיא ניראית אפילו צעירה מגילה . אני אשמח לקבל טיפים ומידע בנוגע לרגל ימי שהיא התחילה להפעיל עד הברך הם יש סיכוי שהיא תל ?איך אפשר לעזור? וגם בנוגע לאוכל איך אפשר לקדם זאת? תודה רבה

האם מותר לקחת את הזינקו בילובה כשמטופלים ביתר לחץ דם שהוא בהחלט מאוזן ואין שום בעיה תודה

אינני רופא. זינקו בלובה הינו תכשיר טבעי שבין יתר הפעולות שלו יש לו השפעה על הקטנת הצמדות טסיות בדם (הקטנת קרישיות מה שמכונה לא נכון בפי העם "מדלל")בדומה לאספרין ופלבקיס. כמו כל תכשיר טבעי חובה עליך לפני שימוש בו להתייעץ עם רופא המשפחה . לשאלתך ברור שיש השפעה של זינקו בלובה על ירידה בקרישיות הדם ויחד עם לחץ הדם זה נראה שילוב המחייב אישור ומעקב רופא.

מותר אבל לא חבל על הכסף? מחקרים לא מצאו כל שיפור קוגניטיבי לאחר מתן של התכשיר הזה.

אבא שלי עדיין בבית החולים לאחר אירוע מוחי. יד ורגל שמאל חלשים מאוד (ללא שיתוק). מה עושים מחר שישוחרר. האם לדאוג לשיקום בחוץ או בבית עם מטפל. איפה יש בתי חולים לשיקום לאחר אירוע מוחי, קרוב לבאר שבע. תודה.

אינני רופא. מומלץ לך לפנות ליחידה להמשך טיפול במרפאת אביך ולעובדת הסוציאלית במקום בו הוא מאושפז ודרשי שיקום מלא . למיטב ידיעתי קיים מרכז שיקום בבית חולים הרצפלד בגדרה נועד לחולים מבוגרים (מהו גיל אביך?). היכנסי לאתר נאמן www.neeman.org.il שם תקבלי את פרטי מועדון התמיכה בבאר שבע ותוכלי להתייעץ עמהם.. ולבסוף לאחר השיקום בבית חולים עמותת עזרא למרפא בבני ברק מאפשרת שיקום יום חינם במרכז הרב פירר(בית ציפורן) . כדי להתקבל יש צורך לסיים את כל מה שניתן בסל הבריאות ואז לפנות לצורך מועמדות .(סל בריאות =שיקום מלא על פי יכולת 3 חודשים +שיקום יום בהתאם להתקדמות עד 3 חודשים+ 12X3 לשנה טיפולי פיסיו,ריפוי בעיסוק,קלינאות תקשורת ).במקרה ואת נתקלת בבעיה פני לאגודה לזכויות החולה .

בנוסף לאמור לעיל ברצוני להוסיף שלאחרונה אני נתקל בהרבה מטופלים החוזרים הביתה ומקבלים טיפול פיזיותרפי "בהתאם לתקנות" של עד 12 טיפולים לשנה וזהו נוהג חסר אחריות של הקופות המבטחות - בעיקר הכללית - שכן לא מדובר בטיפול תחזוקה לחולה סיעודי בבית אותו הקופה מתחייבת לתת עד 12 טיפולים בשנה אלא המשיך הטיפול השיקומי כפי שהומלץ על ידי רופאי הקופה בבית חולים, למשל לוינשטיין, שאמור להתבצע בקהילה. אז אל תקבלו את ההחלטה להסתפק ב5-10 טיפולים ותדרשו תוכנית טיפול קהילתית מלאה, בבית או במכון יום, הכוללת התייחסות גם לרפוי בעיסוק (אותו דוקא רצוי לקבל בבית!) וקלנאי תקשורת אם זה רלבנטי (לא משנה היכן). את הפיזיותרפיה היה רצוי במצב אידאלי לקבל בהתחלה בבית כדי ליישם כל משנלמד בבי"ח במסגרת הבית ולהמשיך במכון יום כדי לשפר הסבולת ולהתרגל ליציאה מהבית. בהצלחה.

אני מבקרת אותה, מכינה לה, היא מבינה אותי, שומעת, איבדה את הדיבור, צד אחד משותק (הימין רגל ויד) איך ניתן לאפשר תקשורת שלה אל.....אני חשבתי שפת סימנים, אבל צריך 2 ידיים. היא מקבלת פזיוטרפיה, דיקור, נראית יותר טוב, משפחה דואגת. אבל התקשורת נראית לי משמעותית. הייתי שמהח לקבל עצות, הערות כדי לסייע. בתודה אילנה

שלום,אינני רופא. ואני מוקיר את התמיכה שאת נותנת לחברתך . בהנחה שחברתך נמצאת עדיין באישפוז. כבעל ניסיון אני מציע לך לעזור עם המשפחה ולהתעניין עבורה למרכזי שיקום מתאימים : מגיע לה 3 חודשי שיקום מלא ולאחר מכן שיקום יום וכדאי לנצל זאת ,בעיקר בהתחלה ,על פי המלצות ועל פי מקום המגורים. כמעט כל אינפורמציה בנושא תקבלי בקו התמיכה של נאמן כולל פרטים של בחורה נהדרת שעברה אירוע וילדה לאחר מכן. אתר נאמן: www.neeman.org.il . בנוסף --היות והימים שבועות חודשים הראשונים הנם כאמור בעלי פוטנציאל לשיפור מהיר יותר , יש חשיבות בעזרה נפשית כולל טיפול תרופתי.וגם כאן תוכלי להיות לעזר אם תצייני זאת לבני משפחתה.המצב הנוכחי בו נמצאת חברתך הינו חדש לכולם מסביבה ובטח גם לה . לא כדאי לנסות להחזיר אותה בדיוק למי שהיתה בעבר אלא לעודד לצמוח ולהתפתח מחדש.וכאן את תוכלי להיות לה לגשר . אם בסיפורים דומים של התמודדות ,כניסה לאתרים כמו נאמן ודוקטורס אתרים של מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת על ציוד מיכשור ודרכים לתקשורת . כדאי שתכנסי או בן משפחה למילבת שבתל השומר שם ישנם המון אביזרי עזר ומידע ועצות לשיפור התפקוד היום יומי באמצעות מיכשור . ולסיום אימרי לה שכל מה שנראה לה בלתי אפשרי היום זה סימן מובהק למה שעליה לעשות מחר רפואה שלימה הכי טובה שאפשר .

אתר נאמן www.neeman.org.il

באתר הזה ריכזנו אנוכי ועוד אנשי מקצוע מידע מפורט אודות המחלה וההתמודדות איתה, קראי הכתוב שם וחזרי עם שאלות ספציפיות לפורום שנשמח לענות עליהן www.pnaivebriut.com

קבלת חוברת נאמן בטלפון 077-4665213

אתר נאמן www.neeman.org.il

תודה

גיסי(גיל 47) עבר ניתוח בטן שבעקבות הסתבכות התארך לכ5 שעות.במהלך ההתאוששות שמו לב שהוא עבר אירוע מוחי.הוא בטיפול נמרץ אינו מונשם .בתחילה הוא לא יכל לדבר וצידו הימני שותק.מהיום השני הוא גם אינו יכול לפתוח עיניים ולהזיז גפיים. הוא מגיב ע"י לחיצת יד בלבד. היום זה היום הרביעי ואין שינוי. מכיוון שהרופאים מתייחסים רק להחלמת הניתוח אין לנו שום הבנה לגבי ההמשך ואנו חסרי אונים. אנא עזרתך , האם ניתן לדעת לאן יתפתח המצב? ומה הטוב ביותר שביכולתינו לעשות?

אירוע מוחי לאחר ניתוח הינו אחד מתופעות הלוואי הכי לא נעימות . אינני רופא ואני מציע בהמשך לתשובה שיתן כמובן הרופא. במידה ואינך מצליחה לקבל תשובה ביזמת רופאי המחלקה פני בעצמך לאחד מהרופאים במחלקה ובקשי מהם לקבל חוות דעת של נוירולוג. ניתן לפנות לנציג קופת חולים שלך בבית החולים בו גיסך מאושפז ולבקש הערכה נוירולוגית באחריות הקופה . אל תעזבו את המחלקה ללא חוות דעת כזו הכוללת גם בדיקה טיפול ומעקב נוירולוגי . יש חשיבות לסיום הטיפול הרפואי מהניתוח והתחלת שיקום מיידי עקב האירוע המוחי. רפואה שלימה..

אני מסכים עם איציק וזה בנתיים כל מה שאתם יכולים לעשות...ככלל שבץ מוחי במהלך ניתוח ועוד אצל אדם צעיר הוא סבוך נדיר ולא מאוד קשה (יחסית לשבץ 'רגיל') אבל יכול להיות , לפי תאורכם, שזה היוצא מהכלל..אין לכם בררה אלא להמתין בסבלנות ואל תהססו ליצור קשר עם רופאי ואחיות המחלקה לקבל מידע נוסף ואם היה נוירולוג שראה אותו פנו גם אליו. בהצלחה.

אני נציג חב'ברבן . שעוסקת ביעוץ ללא תשלום להשמה במקומות שיקומיים . אפשר לפנות אלי 0542327011 חיים

אימי בת 58 ואתמול לראשונה בחייה עברה ארוע מוחי. זה החל בבית כשהתלוננה על חוסר תחושה/כבדות/הרדמות של רגל ויד ימין. מייד נסענו לבית חולים. שם אחרי בדיקות מסרה הנורולוגית כי יש זריקה שהיא והורפא השני מתלבטים אם לתת (זריקה שניתן לתת ב4 שעות הראשונות לארוע) ולבסוף חזרה ומסרה כי הוחלט שלא לתת כי הסיכונים גבוהים והמקרה שלה לא מצדיק סיכון זה. באותו היום אושפזה להשגחה עם כדורים מדללי דם. בלילה החלה להרגיש "הרדמות" באזור הפה...אחיות יצרו קשר עם הנורולוגית שמסרה כי אין מה לעשות ואת הטיפול היא כבר מקבלת...היום אנחנו 24שעות מאז הארוע, לא ממש מדברים איתנו ומסבירים מה יש לעשות ..רק בדיקות ועוד בדיקות והכדורים.... אני מחפשת חומר באינטרנט שיכוון אותי ויתן לי הנחיות ,הפחד הוא עצום פן יגרם נזק בלתי הפיך , נזק שאולי היום כן אפשר למנוע לפני שהזמן ימשיך לעבור ...בבקשה עזרתך, אמא שלי עד אתמול היתה עצמאית לכל דבר ובריאה, הכל התהפך ביממה, היא לא יכולה ללכת והדאגה גוברת יחד עם תחושה ריגשית קשה... האם יש מה לעשות/לבקש כדי למנוע החמרה ולרפא ?

מידע חשוב עבורך נמצא באתר נאמן www.neeman.org.il (נאמן=נפגעי אירוע מוחי ). תוכלי לפנות לקו התמיכה באתר ויישלח לביתך המידע הדרוש.. בנוסף להערות שיתן הרופא ,אני מציע לקחת את הזמן ולהתחיל בשיקום במקום מתאים בבית או בבית חולים שיקומי עם המון אופטימיות ,מאמץ,תקווה יחול לבטח שיפור ניכר . כמובן שיש צורך בCT שהינו מדוק יותר רק לאחר זמן . הכי חשוב במקביל לברר את הסיבות כגון :עורקי תרדמת,לחץ דם,קרידיות,הומוציסטאין גבוה,כולסטרול ,ולהתחיל בטיפול מניעתי . רצוי ,אם אין לך שיתוף פעולה במחלקה לפנות בעצמך לרופא שיקומי כגון ד"ר לזרי ברעות ונוירולוג כגון פרופסור בורנשטיין או ד"ר גוטליב

כל משכתב איציק נכון (מלבד הצורך לפנות ליועצים חיצוניים שהוא מיותר בשלב הזה..)ואסור לך להתפס לעניין הזריקה כאילו הוא קובע הכול אלא ראי בטיפול התומך הכולל את עיקר החשיבות כעת והמתינו בסבלנות להתפתחות הטבעית של המחלה לטוב או לרע..לגבי מתן זריקה של טיפול טרומבוליטי החלטה היא בעלת אופי מקצועי מאוד מתוחכם ואין לכם בעצם 'מילה' בנושא כי אם כל הרצון לתת לכ"א טיפול כזה הסכון בו משמעותי והכלל הראשון ברפואה הוא ראשית כל לא לגרום לנזק...בנוסף לארת של נאמן אתם יכולים לפנות גם לאתר שלנו לקבל עוד מידע על שבץ מוחי והשיקום ממנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

שלום. האם אין כדורים מדללי דם שיכולים להחליף את זריקות הקלקסן

רופא נוירולוג המכיר את הפציינט מסוגל לתת תשובה והמלצה . אם אין לך כזה מה דעתך לפנות ישירות לד"ר גוטליב מתל השומר ? או פרופסור בורנשטיין מאיכילוב?

לא מכיר דר' גוטליב בתל השומר אבל אולי יש כזה..לעצם השאלה: מלבד מקרים נדירים מאוד, בסופו של דבר איננו נותנים זריקות קלקסן לאורך זמןאלא מתכוונים להעביר המטופל לטיפול קבוע במדלל "חזק" כמו קומדין או "חלש" כמו אספירין וההחלטה תלוייה בסבות בגללן הוחל מלכתחילה לתת זריקות קלקסן. אז גשו באמת לרופא שרשם את הקלקסן ותזכירו לו שאתם עדיין אם הזריקה ותברר מה הייתה התוכנית להמשיך טיפול.. בהצלחה

ד,ר שלום, אימי עברה אירוע מוחי לפני כשלוש שנים, היתה משותקת בצד שמאל. עם עבודה קשה מאוד (הידרותרפיה, דיקור סיני, עיסויים רפואיים, פזיאותרפיה) התחילה להעיזר במקל. מאז יש לה ספסטיות ברגל שמאל שהיא לא מצליחה לעשות עם זה כלום. לאחרונה, למרות האינטנסיביות של עבודה קשה מרגישה אימי כי הרגל נחלשת והיא מתקשה ללכת גם עם מקל טריפל, שיווי משקל חלש מאוד. השאלות שלי הן: האם ניתן לעצור את ההתדרדרות שהיא חווה כיום? האם יש טיפול כלשהו לספסטיות. האם היחת ממליץ על איזה שהוא מכשיר בשבילה? תודה

חולשה לאחר אירוע מוחי הנה ידועה בפרט אם יש מחלות נוספות . אינני רופא. אני מציע טיפול סנסורי ומוטורי לרגל וליד זאת אומרת שימוש בזרמים חשמליים חלשים מאוד במיכשור מיוחד ובפיקוח הנמצא בכל מרכז שיקום.כדאי גם לפנות למילבת בתל השומר ולקבל מהם המלצות למכשור תומך ומכשור פונקצניונאלי . ניתן גם לרכוש מכשור אלקטרוני המוצמד לרגל המאפשר הליכה ומוריד את הספסטיות- ישנם חברות שמוכרות ציוד כזה לדוגמא נס ביומודוליישין וכמיטק . במהלך השיקום יש להתמקד בביו פידבק על מנת לחזק את התחושה לשיווי משקל. אני ממליץ לפנות למרכז שיקום יום של עזרה למרפא בבני ברק שמחולל נפלאות גם לאחר 3 שנים ולבקש ,ניתן בחינם,שיקום יום .

בנוסף להצעותיו המועילות של איציק רצוי שתבדק אצל נוירולוג לודא שלא עברה אירוע מוחי חדש. כ"כ צריך לראות מה בדיוק סיבת החולשה - ספסטיות , חולשה או בכלל בעיות מפרקיות בברך או בירך ועוד. רופאים מומחים בנוירולוגיה, אוטופדיה ושיקום יוכל לתת תשבותות לשאלה הזו.לגבי דברים מיידיים התשובה תלוייה בבעיה אבל בשלב ראשון הייתי מקפיד שלא תרד ממנת הצעידה היומית שלה כדי שלא יתווסף גם מנגנון של דילדול שרירים עקב חוסר פעילות ואז הכול מתחיל להיות בלתי הפיך. את זה הייתצי משיג על ידי העברתה לצעידה עם הליכון והתעקשות על המשיך בצוע אותו מספר צעדים שהייתה עושה קודם לכן עם מקל.

חברה שלי הייתה בטיול בדרום אמריקה, נפצעה שם ועברה אירוע מוחי. זה היה לפני 5~ שנים. מאז היא מקבלת כדור ציפרלקס, פעם ביום. רציתי לדעת האם היא מתי היא תוכל להפסיק לקחת את הציפרלקס.

אינני רופא. היות והבעיה של חברתך הינה רפואית וקלינית התרופה הזו חשובה מאוד. באם יש לה תופעות לוואי שמקשות על איכות החיים. חשוב מאוד שתפנה ,בנוסף לנוירולוג לנוירופסיכולוג ,פסיכולוג ופסיכיאטר בתחום השבץ ולא במרפאת בריאות הנפש (שם מתרכזים בבעיות קליניות ) .כול הרופאים האמורים זמינים במרפאת חוץ של אישפוז יום במרכז שיקום לשבץ כמו תל השומר או לווינשטיין ברם,מניסיוני קופות החולים לא יתנו לך טופס 17 למרפאות החוץ ומאידך מרכזי השיקום לא ישלחו לך זימון במידה והיא לא היתה מאושפזת שם . לכן אני מציע פנה ליחידה להמשך טיפול במרפאה.בקש הפנייה לאישפוז יום ושם הפסיכיאטר,נוירופסיכולג,פסיכולוג,נוירולוג יבדקו יעקבו ואולי ימצאו את התרופה והמינון שמקלים עליה. אני ממליץ על לוונשטיין

תודה לאיציק על תשובתו המפורטת אבל במקרה הזה התשובה לא כל כך מסובכת אפשר להפסיק הציפרלקס בכל רגע צריך להביא בחשבון שהוא ניתן כדי להתמודד עם דיכאון וחרדה ואם אלו חוזרים להיות בעיה אז לא יהיה מנוס מלקחת תרופה זו או דומה לה שוב כ"כ כדאי לזכור שיש 'מיני' תסמונת גמילה כשמפסיקים לקחת תרופה כזו לאחר פרק זמן ממושך וחברתך תרגיש קצת פחות טוב למשך 7-10 יום עד שהגוף יתרגל למצב ללא התרופה כך שלא צריך לרוץ לרופא מיד אלא להמתין כמה שבועות לפני שמחליטים איך ההרגשה בלי הציפרלקס בכל מיקרה כדאי לעשות זאת בהדרגה ולרדת ראשית כל לחצי כדור ואחרי שבוע להפסיק צודק איציק לגבי עצם השאלה אם כדאי להפסיק הטיפול ומבחינה זו הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא המשפחה שמכיר את חברתך ולשאול לדעתו האם הוא מתרשם שהיא סובלת עדיין מדיכאון ו/או חרדה מרובה ולא כדאי לה בכלל לבצע את הנסיון להפסיק אבל רצונה להפסיק את הטיפול ולראות אם היא מסתדרת בלעדיו לגיטימי בהחלט בהצלחה

חברה שלי בת 30 לקתה ככל הנראה בדום לב (זאת השערה של הרופאים) לפני 17 ימים. יש לציין כי היא בד"כ בריאה אך עם אנמית עם המוגלובין נמוך. היא נמצאה בשעת בוקר מוקדמת במיטתה ללא דופק וללא נשימה אך גופה עדיין היה חם. אמבולנס הגיע תוך כ-15 דקות ובמשך קרוב לשעה ביצעו בה הנשמה והחייאה ע"י מכות חשמל עד שחזר הדופק, היא הועברה לטיפול נמרץ כאשר היא בחוסר הכרה מוחלט ומונשמת. מאז היא מחוסרת הכרה. יש לציין כי לפני כשבוע היא החלה לנשום לגמרי לבד. כל הבדיקות שלה תקינות כולל אקו ואקג והמדדים תקינים. בוצע בה CT מוח וגזע מוח ואף הם תקינים. כיום, היא נושמת לבד, פותחת עיניים ומזיזה את ארבעת הגפיים, יש לציין כי היא משתוללת במיטתה. היא עדיין מוגדרת כמחוסרת הכרה משום שהיא לא מגיבה לפקודות ולא מזהה אף אחד, אך לעיתים כאשר אנו מדברים איתה הדופק שלה עולה. האם ישנו סיכוי כי היא תתעורר ?? אודה על כל התייחסות וכל עצה מבעל מקצוע או בעל ניסיון.

קשה לחזות תוצאות מקרה טרגי כזה אבל אפשר להגיד שטרם עבר מספק זמן כדי להגדיר המצב כמצב כבלתי הפיך ואולי עוד יחול שיפור עם התעוררות למצב הכרה תקין. כ"כ גילה הצעיר של חברתך יעזור לה כאשר תתחיל ההתאוששות שכן אנשים צעירים מתאוששים טוב יותר מאשר מבוגרים. בנתיים צריך להמתין בסבלנות. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום, אני שמחה לעדכן כי מצבה של חברתי השתפר. היא מאושפזת ברעות כבר כחודש. היא כבר "מדברת" מזה כשבועיים- הרוב זה מלמולים אבל בין לבין אפשר להבין מספר מילים. כמו גם הולכת מעט בעזרת הצוות המדהים שיש שם. היא לא מגיבה לפקודות ורק לעיתים רחוקות מאוד מבינה מה שאנחנו מדברים איתה. יש לה בעיות בזיכרון ובהבנה. שאלתי היא: עשו לה ברעות CT מוח נוסף וע"פ הרופאים הם לא רואים שום נזק. כלומר, תיאורטית אין שום דבר שימנע ממנה להשתקם. מה שכן, לדברי הרופאים ניתן לראות ב-CT כי המוח הזדקן מאוד (הזדקן ב-30 שנה בערך) כתוצאה מזה שלא הגיע חמצן. מה זה אומר ???

שיפור הדיבור, הבליעה, היציבה,הנשימה ע"י שירה ופיתוח קול ע"י מורה לפיתוח קול ומנצחת מקהלות ,מתמחה בעבודה עם אנשים אחרי ארוע מוחי ובעלי קשיים שונים בתפקוד.וכמובן מיועד לאוהבי הזמר 052-7826622ארזה קירשנבוים

יופי

שלום אני בת 48 במהלך צנתור לבירור פרפורים , קשיי נשימה והמלצת מיפוי לב עברתי צינתור במהלכו הרגשתי סחרחורת וכאב חריף בעיניים המצנתר אמר לי שיתיחס לכל כשיסיים את הפרוצדורה ולאחר מכן לא ראיתי אותו בהתאוששות לא הצלחתי לחבר משפטים, עין ימין היתה סגורה לחלוטין, הרגשתי טען מר בפה ורציתילישון למרות שלא היתה הרדמה מלאה. למרות תלונותי לא נעשה דבר. כעבור למעלה מעשר שעות ניגשתי (כמעט נםפלתי) אל האחיות והן מיהרו לקרא לרופא עיניים ולרופא נוירולוג ששלחו אותי לעשו סי טי ראש ולא מצאו דבר אבל אמרו שיש בעיה חמורה של אירוע מוחי כעבור שלושה ימים שוחררתי הביתה עם עין שנםפתחה בינתיים אבל בעיות בשיווי משקל, שכחה של מילים חשובות, ראיה כפולה וטעם של מרירות בפה. אמרו לי שזה יסתדר במהלך הזמן. האם יש משהו שאני יכולה לעשות? האם כל זה הגיוני? אני חייבת לחזור לעבודה ולתפקד מה יהיה?

לא, זה לא נשמע הגיוני ועליך לגשת לרופא המשפחה שישלח אותך לנוירולוג או לחדר מיון לברר מה בעצם קרה וכיצד להתקדם הלאה. בהצלחה.

אינני רופא. בבדיקת CT מייד לאחר אירוע מוחי =CVA בדרך כלל לא מתגלה ממצא חיובי ובמיוחד כאשר אין שימוש בחומר ניגוד. גם אם לפי הממצאים הקליני עברת אירוע מוחי!! כמובן שקיימת אפשרויות נוספות כמו אירוע מוחי חולף= TIA כדאי לך להיבדק על ידי נוירולוג רצוי ד"ר גוטליב ומייד !!! .

סבתי בת ה- 85 מאושפזת אחרי אירוע מוחי. עד לאירוע היא היתה בריאה וצלולה לחלוטין, מלבד עוורון בעין אחת (בשל התפוצצות כלי דם בעין זו לפני מספר שנים), ויתר לח"ד המטופל בתרופות. בעקבות האירוע היא איבדה כמחצית משדה הראיה בעין הטובה שלה, שיווי המשקל שלה נפגע והיא נאלצת להשען על מישהו כשהיא הולכת. שתי הבעיות האלה ניתנות להתגברות בקלות יחסית. הבעיה החמורה היא אובדן זכרון לטווח קצר. היא אינה זוכרת מה עשתה לפני מספר דקות, אם כי מדברת לעניין וזוכרת דברים שקרו מזמן יותר. למשל, היא מסיימת לצחצח שיניים - ועוד עם המברשת ביד, היא אינה זוכרת ושואלת אם כבר צחצחה שיניים או עוד לא :-( אני מאוד מקווה שהזכרון יחלוף לה, כי למעשה זה הדבר היחיד שגורם לה להיות לא עצמאית עכשיו. יש לציין שבימים האחרונים חל שיפור ניכר. למרות שהיא עדיין לא זוכרת דברים שקרו לפני מספר דקות, היא כבר מבינה איפה היא (בבית החולים). גם חוש ההתמצאות שלה נפגע. כלומר, היא לא זוכרת איפה השירותים וכו'. האם שיקום יכול לעזור לה ואיזה סוג של שיקום? היא אינה מתגוררת לבד, אלא עם בנה ואחותה. ולכן איננו רוצים שתלך לשיקום באשפוז מלא, אלא שתישן בבית - שם יהיה לה הרבה יותר נעים. בינתיים בבית החולים הציגו רק אופציה של שיקום באשפוז מלא. היא סובלת בבית החולים ורוצה לחזור הביתה. היא שייכת לקופ"ח כללית בגוש דן. האם יש אופציה טובה לשיקום באשפוז יום? ואיפה? אמרו לנו שהתורים ארוכים מאוד, ומצד שני שהיא צריכה להתחיל את השיקום מהר ככל האפשר. אנו אובדי עצות ולא כל כך יודעים מה לעשות. אודה לכל עצה!

כן, מחלקת היום בן יאיר ביפו מתאימה לה והחלטתכם לא להוציא אותה מהבית נשמעת אמוד נבונה. קראו עוד על ההתמודדות עם בעיות זיכרון לאחר שבץ באתר שלנו www.pnaivebriut.com וא"כ חיזרו עם שאלות יותר ממוקדות בהצלחה

שלום. סבתי ( בת 82) עברה אירוע מוחי לפני כשבועיים. כרגע היא משותקת בכל צד שמאל של הגוף והיא מסוגלת לדבר רק מילים בודדות. ( אם כי היא מבינה מה מתרחש סביבה) אושר לה שיקום וכרגע היא בתור לבית חולים שיקומי. לפני הארוע המוחי היא התגוררה בדיור מוגן שבנוסף למחלקה הרגילה יש לו גם מחלקה סיעודית. אנחנו מתלבטים האם להעביר אותה למחלקה הסיעודית בזמן ההמתנה ( השיקום כבר אושר, רק מחכים שיתפנה מקום) או להשאיר אותה בבית חולים. ההתלבטות נובעת מהפחד שבמידה והיא תועבר למחלקה סיעודית, הרי שמבחינת המערכת היא כבר "מסודרת" ויש לה מקום ולכן הם יכולים לדחות את התור שלה או לתת אותו למישהו אחר. מצד שני המחלקה הסיעודית של הבית אבות היא מעולה והיא מקבלת שם גם פיזוטרפיה וטיפולים נוספים. צריכים עצה

שתעבור למחלקה הסיעודית ואין כל סיבה שזה יפגע בזכותה לעבור לשיקום זמן שנקבע. בהצלחה.

אבי עבר לפני שנה ושלושה חודשים, אירוע מוחי קשה. לאחר צינתור מוחי שנמשך זמן רב, הצליחו להמיס לו את קריש הדם שחסם לו עורק ראשי במח. לאחר חודש התעורר משותק בכל הצד השמאלי, עם קשיים בבליעה ובדיבור וקושי להזיז את הצוואר. הוא הועבר לשיקום בהר הצופים שם שהה חודש וחצי ואף השתפר (אומנם במעט) אבל למצבו זה היה הרבה. הזיז צוואר הדיבור והבליעה השתפרו מאד. לאחר מכן הועבר לבית אבות סיעודי - משום שלא שולט על צרכיו ומשותק. מאז ועד היום מצבו הקוגנטיבי השתפר מאד - הזכרון, הדיבור ואף הבליעה, אולם מצבו הפיזי ירוד ואף מתדרדר. האם היום לאחר שנה ו-3 חודשים מהמקרה יש טעם לחדש טיפולי פיזותרפיה או לעשות משהו למענו שיטיב ולו במעט את מצבו? אנא כוון אותנו אם תוכל. מדובר על אדם בן 66 שמבין ויודע הכל, אך אינו יכול לתפקד ולכן נמצא בסביבה של קשישים סיעודיים (כמובן גם בשל אילוצי תקציב)

אינני רופא.במידה ואביך מבצע מעברים מסוגל לעמוד מומלץ לעשות שיקום ומייד ולא לשכוח להתחיל בטיפול תרופתי במידה גם בעיניין חרדות דיכאונות . השלבים להתקדמות הינם ראשית אבחנה זאת אומרת לגשת עם אביך לנוירולוג(מומלץ פרופסור בורנשטיין באיכילוב) ונוירופסיכולוג(מומלץ ד"ר חנן דויד בלווינשטין ) שיעברו על ההיסטוריה הרפואית כולל בדיקות שביצעו ולא ביצעו מחלת רקע תרופות תפקוד קוגנטיבי ,חסרים קוגנטיבים תפקוד כללי, תפקוד במעברים . עם האבחנות תגש לביטוח לאומי לקבלת זכויותיו בחוק :קצבת נכות,שרם,ניידות כי לאחר גיל 67 הואלא יקבל את אותם זכויות בכסף.מדובר בסדר גודל של מעל 6000 ש"ח .בדוק גם מה מגיע לו מהביטוח הסיעודי בקופת חולים וביטוחי חיים שלו . ב. עם אותם האבחנות גש עם אביך לרופא שיקומי ,מומלצים ד"ר גוטליב מ"תל השומר "או ד"ר לזרי מ"רעות אשל "בקש את הכוונתם והמלצתם לשיקום יום אם יימצא שהוא מתאים פנה ליחידה להמשך טיפול במרפאה ותעביר אותו לשיקום יום לפי סדר עדיפות שלך מבחינת קרבה למקום מגוריו.רפאה שלימה . אציק מנאמן www.neeman.org.il

בני חלה לפני כשמונה שנים באנצפליטיס, מחלה שהותירה בו נזקים רבים - אפילפסייה שנשלטה רק לאחר טיפול קשה בסטירואידים וקבלת תרופות אנטי-אפילפטיות באופן שוטף. בנוסף, המחלה גרמה לירידה / נסיגה קוגניטיבית קשה (עיכוב התפתחותי) ובעיית תקשורת קשה. בנוסף הוא אינו אוכל מאז (ניזון ומקבל תרופות באמצעות גסטרוסטום) ואינו מדבר (משמיע קולות). האם ידוע על נסיון שיש עם הזולפידן במצב זה? האם מומלץ להשתמש בתרופה זאת כדי לעזור לילד במשהו?

לצערי אין לי כל מידע על שימוש כזה בזולפידם ולמען האמת גם לא נשמע שיש הגיון בכך. בהצלחה.

שלום! לאח שלי בן 37 גילו מפרצת במח.היא לא התפוצצה כולה,אלה קצת. קיבל שבץ.נותח.היום בשיקום.אבל קשה לו ללכת,מדבר שטויות. אירוע היה ב1.05.2010.שאלה היא כזאת. מה הסיכוים שלו /הסרדות. האם שטויות שהוא מדבר זה זמני או שזה גם ימשך ככה. סובל גם מלחץ דם גבוה והשמנה-100 קג

מפרצת במוח הינה תופעה הניתנת לטיפול טוב יותר ממה שהיה לפני שאחיך נולד.יש נוירוכירורגים ובראשם ד"ר חוסה כהן מהדסה ועוד רבים וטובים . התסמינים שתיארת הינם נחלת כל נפגע ראש אם ממפרצת אם מאוטם ואם מחבלה.צריך זמן סבלנות אמונה ואימון . יש ספר מעולה שנכתב על ידי סמי שוקרון שעבא ניתוח דומה . פרטים לרכישתו תוכלי לקבל ממני במייל .

מעבר למה שאיציק כתב, שאלתך קצת לא ספציפית. ברור שיש שיקום אבל כדי לנסות לנבא את הצלחתו צריך להבין טוב יותר את המצב הנוכחי. למשל - מה זה "השטויות" שהוא מדבר - אפזיה (פגיעה בשפה) או בילבול. גש לאתר שלנו www.pnaivebriut.com ולמד יותר על המשוגים האלו וחזור לפורום עם שאלות יותר ברורות. בהצלחה.

אחי עבר אירוע מוחי המורגי -דימום מוחי בבית החולים הופאים נתנו לו אספרים, ולאחר שבועיים עבר לשיקום ושם הפסיקו מיידית נטילת אספרין האם לא הייה מסוכן למי שעבר אירוח מוחי המורגי וגרם נזק? מפני שהמצב שלו קשה יש לו המיפלגיה ספסטית בצד שמאל עם קונטרקטורות במפרק הירך וכן הדיבור אינו תקין כתוצאה מספסטיות בלחי השמאלית וכן יש לו טונוס דו צדדי ביד שמאל וספסטיות קשה ברגל שמאל

אני מקווה שההחלטה בשיקום נעשתה בתאום עם הרופאים באשפוז החריף..לגופו של עניין מדובר בהחלטה לא פשוטה שאין עליה דעה מסכמת וההחלטה מערבת שיקולים כגון סיבת הארוע הדימומי (תסחיף לעומת יתר לחץ דם) וגודלו וקיום גורמי סכון נוספים ולעיתים קרובות נהוג לחדש את הטיפול במדללי דם אבל לא באופן מיידי ושוב כל מיקרה לגופו. לא מדובר בהחלטה פשוטה "בין טוב לרע" אלא בהחלטה מורכבת "בין רע לרע יותר" ..תנסי לבדוק אם ההחלטה נעשתה על דעת כל הרופאים שהיו מעורבים.

הדימום המוחי בגלל הלחץ דם הגבוהה וההחלטה הייתה של רופא אחד ומבית החולים נמסר לנו שכדי למנוע אירוע וסקולארי נוסף הם החלו לתת לי לאחר 3 ימים של אישפוז אספירין ומדוי בבית החולים השיקומי מייד ביטלו את זה?

בעקבות הצפייה בסרט על נפגעיי מוח והטיפול בתרופות זולפידם וסטילנוקס... יש לי ילד בן 8.5 שנים הנפגע בלידה מדימום תוך מוחי דרגה 2, פיתח הידרוצפלוס ונותח כ-6 ניתוחי ראש (רובם קשורים לשנט). הילד מוגדר C.P. האם ניתן לטפל בו בתרופות אלה? אם כן, לאיזה פרק זמן? מינון? תודה מראש!

ראי תשותבי הקודמת. לגופו של עניין נסיון בתרופה כזו מחייב היתרים מסויימים אבל בהיותה תרופה "לא מזיקה" ומאחר שמדובר במצבים תודה לאל נדירים וקיצוניים אני חושב שההתייחסות לנסיון תרופתי כזה תהיה יחסית ליברלית וברוב המחלקות העוסקות בטיפול בחולים במצב כזה לא יתקשו להוציא אותו לפועל. בהצלחה.

נדיה שלום, אחותי עברה דום לב ונמצאת כרגע בתרדמת. האם השתמשת בכדור לבנך? אני מקווה שהוא מרגיש טוב. אודה מאוד לתשובתך. תודה יגאל.

לאחרונה שמעתי על מחקר בו נבדק השימוש בתרופות זולפידם וסטילנוקס שהן למעשה תרופות לאינסומניה כטיפול בנפגעי מוח בין אם אחרי שבץ או פגיעה מוחית טראומטית בעקבות תאונה. ע"פ המחקר מראים נפגעי המוח סימני שיפור מיידים (לאחר מספר דקות בלבד כבר בנטילת הכדור הראשון) השפעת התרופה נמשכת מספר שעות בלבד אך לאחר שימוש קבוע ומבוקר בתרופה השיפור קבוע. האם ידוע משהו נוסף על המחקר, למי ניתן לפנות בשביל לקבל מידע נוסף?

גם אני קראתי על המחקר הזה וגם אני חיפשתי עוד חומר ואם אני לא מצאתי זה אומר דרשני...מדובר במחקר בודד ללא מחקרים שהצליחו לחזור על התוצאה וכך גם צריך להתייחס אליו..במחלקות בהן עוסקים במצבים כאלו גם שמו לב למחקר הזה ומנסים את התרופה אבל לצערי לא כדאי לפתח ציפיות מוגזמות.

אתמול שודרה בערוץ שמונה תוכנית שעסקה בהשפעות הכדורים על נפגעי מוח. מתוך לוח השידורים של ערוץ שמונה: "חיים מדהימים | פרק 2 שעת השיא: סיפורה של פריצת דרך רפואית, שבה פגועי מוח יצאו ממצב של תרדמת והחלו להשתקם בזכות כדור שינה ושמו זולפידם.(כ.ר) (המשך...)" ראיתי את הפרק - עושה רושם שהכדור אכן עובד! מדהים !

אתמול שודרה בערוץ שמונה תוכנית שעסקה בהשפעות הכדורים על נפגעי מוח. מתוך לוח השידורים של ערוץ שמונה: "חיים מדהימים | פרק 2 שעת השיא: סיפורה של פריצת דרך רפואית, שבה פגועי מוח יצאו ממצב של תרדמת והחלו להשתקם בזכות כדור שינה ושמו זולפידם.(כ.ר) (המשך...)" ראיתי את הפרק - עושה רושם שהכדור אכן עובד! מדהים !

רציתי לשאול בהקשר של תגובת זולפידם לנפגעים עם פגיעה מוחית , למבוגרים נתנו חצי כדור פעמיים ביום .איזה מינון היית נותן לילד בן שנה וחצי והאם היית נותן מרשם לתינוק , לצורך ניסיון, אם התרופה באמת עובדת . אודה על תגובתך רויטל

רציתי לשאול בהקשר של תגובת זולפידם לנפגעים עם פגיעה מוחית , למבוגרים נתנו חצי כדור פעמיים ביום .איזה מינון היית נותן לילד בן שנה וחצי והאם היית נותן מרשם לתינוק , לצורך ניסיון, אם התרופה באמת עובדת . אודה על תגובתך רויטל

אנה שלום האם מצאת מידע נוסף על המחקר? האם השתמשת בכדור? אני שוקל שימוש בו עבור אחותי. לתשובתך אודה. יגאל.

אני בן 59 היה לי אירוע מוחי דמם ששיתק את רגלי השמאלית וידי השמאלית בצורה חלקית.הייתי בבית לוינשטיין בשיקום כשאני ישוב על כסא גלגים.לאחר חודש וחצי יצאתי כשאני מתהלך עגל רגליי עם קצת בעיה בכף רגל שמאל ,ידי השמאלית חזרה לתפקוד מלא. המשכתי פיזיותרפיה בקהילה 18 טיפולים ,מלבד זאת עשיתי הליכות והגברתי מרחק.היום אני חצי שנה מאז שעזבתי את בית לוישטין.שאלתי האם יש בעיה עם טיסה? לא קיבלתי תשובה מהנויורלוג שלי הוא לא מכיר את הנושא. אגב הייתי בריא לפני האירוע כל הבדיקות החצי שנתיות היו בסדר.כולל לחץ דם שבדקתי לעיתים קרובות.היום אני לוקח תרופות אמלו ללחץ דם ,נתרן סודיום כלוריד ,ודפלט. לחץ הדם עכשיו תקין מאוד.אודה על תשובתך.

רוב חברות הבטוח הרפואי וחברות התעופה מוכנות לקחת על עצמן את הסכון הקטן שאולי קיים כחצי שנה לאחר שעברת שבץ מוחי ולא נראה שהמקרה שלך שונה. אולי חברת הבטוח הרפואי תרצה להחריג אותך בנושא השבץ ואז כדאי לך לבדוק בשוק אם אינך מקבל הצעה שלא מחריגה אותך בנושא. ככלל הסכון אינו גדול מבחינת הטיסה כלשעצמה אבל חשוב לתכנן את כל המהלכים היטב כדי לא להעמיס על עצמך סטרס ביולוגי גדול מדי - מרחקי צעידה גדולים בשדה התעופה אפשר לקצר עם כלי רכב מתאימים או כיסא גלגלים, טיסות ארוכות אפשר לחלק לחלקים קצרים לפי העניין והעברה מהשדה למנוחה במלון וכדומה צריכות להיות מהירות ונוחות. התייעץ עם רופא המשפחה בקשר לתוספת של זריקת לקקסן במידה והטיסה ארוכה כדי למנוע בעיות של קרישים ברגליים ואל תשכח לשתות הרבה ולצעוד תוך כדי טיסה. בהצלחה.

שלום שמשון. אינני רופא , הרופא נתן תשובה כללית לאירועים מוחיים מקריש ומדימום . בכל מקרה כל תוספת שינוי תרופות או זריקות לפני אחרי טיסה הינה רק על ידי רופא ולפי תוצאות בדיקה . חבישת גרביים אלסטיות והזרקת קלקסן נועדה לאנשים שעברו אירוע מוחי מקריש בלבד ,לא מדימום !!!! וגם זה על פי הנחיית רופא נוירולוג בלבד. . יצרתי קשר עבורך ,כמו שהבטחתי ,עם אדם בארה"ב שעבר מספר פעמים דמם מוחי וניתוחי מפרצת במוח . הוא טס וחוזר ל ומארצות הברית עם אשתו שם הם שוהים מסיבות פרנסה . הוא גם כתב ספר בנושא האירוע המוחי שלו . לטענתו אין בעיה לטוס גם מרחקים ארוכים בתנאי שתרגיע את עצמך ותמנע ממתח נפשי שיוביל למתח גופני ולהיפך.( סטרס=עקה=מתח .) הטיסה בשונה מנסיעה באוטובוס מכניסה אותך למצב חדש כולל הבדלי לחץ,תאורה,ריכוז חמצן, תנועתיות . בשונה לגמרי ממצב של נסיעה באוטובוס או ישיבה באולם קולנוע או הרצאות. לכן עליך להמשיך בטיםול התרופתי והיות והיה לך מצב דימום להמנע בהתאם לפני הטיסה ממאכלים ותוספי מזון אחרים וחדשים המגדילים את הדילול כמו זינקו בילובה אומגה שלוש .להימנע שתיית קפה אלכוהול,להימנע ממלח במהלך לפני ואחרי הטיסה .רצוי שתאכל מזון שאתה רגיל אליו . לנוח לפחות חצי יום לפני הטיסה וחצי יום אחריו . והכי חשוב ושוב אני מחזק את דברי הרופא התהלך במטוס כמה שיותר על מנת ליצור מצב של התרגלות הגוף למצב המשתנה הזה וזה נעשה הכי טוב רק תוך כדי תנועה של כל בגוף ,ואני מוסיף המנע כמה שיותר מצפייה במסכי הסרטים והימנע מנעיצת מבט בתאורה במטוס . רפואה שלימה וטיסה נעימה .

שלום. אני היום בת 30 ולפני 4 שנים קיבלתי אירוע מוחי בעקבות AVM. נותרתי עם יד שמאל משותקת וחוסר שליטה ברגל שמאל. לפני שלושה חודשים הזריקו לי בוטקס בבית לויינשטיין בעקבות טונוס מוגבר. הזריקה באמת עזרה אך לא לתפקוד כ"כ אלא יותר לאסתטיקה ולכאבים. אני מעוניינת לבצע שוב את הזריקה. שאלתי היא האם ניתן עם הזריקה להיכנס להריון? האם כאשר אהיה בהריון אני לא אוכל להשתמש בה? אשמח אם תוכל לרשום לי את כל תופעות הלוואי או להפנות אותי לאתר כלשהו. תודה מראש על העזרה.

מגיע לך לקבל את הזריקה שוב ושוב כי היא כעת בסל למטרה זו. לגבי הריון לא נראה על פניו שצריכה להיות בעיה גדולה כי הרי מדובר במנה קטנה של הזרקה חיצונית אבל נשאלת השאלה האם כדאי לקחת את הסכון בהריון , לאור מעט הנסיון שהצטבר בנושא עד היום, ולא להמנע פשוט במשך התקופה הזו המזריקה. הקלידי בגוגל בוטוקב באנגלית botox קראי את כל תופעול הלוואי בכל אחד מאתרי התרופות שברשת.

אינני רופא. מסכים לכל מה שד"ר גוטליב כתב ,מחזק את הרמז העדין שלו בדבר הספק בשימוש בבוטולוניום אוקסיד =בוטוקס שהינו רעל למערכות עצביות לכל דבר ועיניין .בשום פנים לא לקחת שום חומר המשפיע על מערכת העצבים כמו בוטוקס וכו . מציע לך לגשת אליו עם כל הניירת לבדיקה ולעשות בדיקות נוספות על פי המלצתו,ליצור קשר עם נשים שנכנסו להריון לאחר אירוע מוחי באתר נאמן www.neeman.org.il . אני כותב את זה כסבא מודאג. רפואה שלימה

במידה ואת מעוניינת בעיצה פני לקו התמיכה בעמותת נאמן בבקשה לקבלת פרטי חברת העמותה שעברה לידה לאחר אירוע מוחי .במידה ואת מתקשה שילחי לי מייל

חמי בן 57 עבר לפני פחות משבוע ארוע מוחי , הוא נמצא בביתו שוכב במיטתו מבולבל ובוהה לא אצליח להתבטא מייד הזמנו אמבולנס כיום אנו עדין בבי"ח הואהובחן כי עבר ארוע מוחי עם שטף דם במקור מאוד עמוק במוח ומסביבו בצקת במקום בו אין גישה ראויה הוחלט לטפף בשטף הדם ע"י טיפול תרופתי . מה שמדאיג אותי שאנו נמצאים 5 ימים לאחר הארוע , הוא עדין נמצא במצב מבולבל עדין לא בוצע לו סי טי נוסף מיום הגעתו בשבת ניסה לתקשר ולהטבטא אך בקושי וצד ימין שלו מאוד חלש אתמול בערב פתאום החל לבזיע ונהיה אדום ועלה לו החום ל-38-39 אך אנו נתקלים באדישות בטיפול הרפואי מה גם שפתאום לאחר תחלת החום אתמול כאילו חזר למצבו ביום הארוע ונהיה שוב שקוע ומבולבל ומדבר שוב ללא כל קשר והגיון , האם הדבר תקין למצב האם זהו מצב שעובר היהיתי שמחה לקבל כל אינפורמציה שתעזור להבין את המצב ופתרונן או לפחות את אופן ההתמודדות בתודה שלי

לצערנו, למעלה מחמישים אחוז מהחולים עם שתף דם תוך מוחי אינם שורדים אותו ואין לרפואה המודרנית עדיין כלים לשנות את הסטיסטיקה הקשה הזו. אני מניח שהוא מקבל תרופות להפחתת הבצקת המוחית (סטרואידים ודומים) ושנעשה כל הניתן לייצב אותו ושבמידה שיופיעו סימני לחץ על גזע המוח (חוסר שוויון בין האישונים) יבוצע שוב צלום של המוח אבל בשלב הזה הטיפול השמרני נועד רק לעזור לו להחזיק מעמד עד שהמצב מתייצב מעצמו או לאו. בהצלחה.

אינני רופא אני מסכים עם הרופא המכובד אך חולק על דעתו בדבר אחד . לא להיבהל ראיתי יותר מ80% מתאוששים,עם שיתוק אומנם אך ממשיכים לחיות בינינו מאירוע מוחי מאוטם או דימום ללא מחלות רקע גם לאחר ניתוחי ראש קשים,דימומים,אובדן הכרה. באירוע מוחי הגוף נחלש מאוד וכל מטרתו הינה הישרדות הנגוף. ושאר המערכות מתפקדות פחות כמו העיכול הנשימה וכו. להלן המלצותי א.ומציע לכם להזמין את ד"ר גוטליב לבקר באופן פרטי לצורך הערכה רפואית תפקודית ופרוגנוזה (=תוכנית להמשך טיפול)שיקומית.. ב.רצוי להעביר את האנמנזה (=תולדות מחלה ומצב גופני)שלו לנוירוכירורג עדיף בתל השומר ,בילינסון,הדסה עין כרם איכילוב ורמבם - שם יש את המנתחים המנוסים ביותר. ג.לחייב את הצוות הרפואי לאשפז רק במחלקה נוירולוגית ולא במיסדרון כדי לא להיות חשוף לחידקים האלימים בבית החולים. ד.לא לתת למאושפז מזון מהבית ולתת רק מזון בצורה של דיסה כדי למנוע אספירציה =חדירת מוצקים ונוזלים למערכת הנשימה . ה. לבקש לקבל דוח הרופאים לפנות בכל תלונה לנציג של קופת החולים שלכם הנמצא מבקר את הצוות הרפואי למענך ונגדך..... . ו.לא לתת לאנשים חולים לבקר את החולה . ז. לבקר אותו בתורנות כמה שיותר לבקש טיפול פיסיותרפי עוד בהיותו במיטה להקרין לו נוחות שלווה עידוד וחיזוק להרחיק ממנו מוקדי אור מסנוורים או חזקים. רפואה שלימה

שלום, אימי עברה לפני כשמונה חודשים אירוע מוחי קשה ומאז משותק פלג גופה הימני והיא אינה יכולה לדבר. עד לפני כשבועיים וחצי היא הייתה מגיבה בחיוך,לעיתים בהנהון ראש,לכן ולא ובהגשת היד השמאלית לעברנו. מאז חלה הידרדרות נוספת במצבה (עקב זיהום מפצעי לחץ ,שהפך לזיהום בדם),ומאז איננו מבחינים בתגובה שמעידה על כך שהיא חשה בנוכחותנו,זאת על אף שהיא שוכבת ערה ומזיזה את רגלה וידה השמאלית כבעבר. האם גם מצבים כאלה שבהם ישנה פעילות מוטורית חלקית אולם אין תגובה כלפיי הסביבה (נוכחות בני משפחה), היא חלק מ Locked In Syndrome ?

לא, מאחר והיה בתחילה שתוך מימין וכעת החמרה מדובר קרוב לודאי במצב של נזק מוחי כללי הגורם לחוסר מודעות לסביבה (מצב מאין וגטטיבי) ולא למצב של לוקד אין שבו מודעות כזו כביכול קיימת אבל האדם אינו מסוגל לתקשר אלא בתנועות עיניים. חזק ואמץ.