צניחת רקטום

שלום רב, בת 34. בריאה בדר"כ. משקל תקין, עושה פעילות גופנית. ( פילאטיס בעיקר). לפני זמן קצר קרה לי מקרה שהבהיל אותי נורא: בעת התרוקנות בשרותים,כאשר סיימתי ורציתי להשתמש בנייר, ראיתי שיצא לי מעין גוש גדול מפי הטבעת. ( זה לא היו טחורים, בעבר היו לי מעט- לא רציניים,ולכן אני יודעת), זה גם נראה היה גדול- ממש כמו "איבר"- נראה לי כמו החלחולת. לא היה לי דימום ולא כאב לי. כן הפעלתי לחץ חזק- בדר"כ אין לי עצירות, אך הייתה לי במקרה זה ספציפית תחושה שקצת קשה לי להתרוקן -יותר מכרגיל וגם ישבתי יותר זמן. לעיתים גם אני שמה לב כי יוצא לי מעט ריר.אך בסה"כ אין לי בעיות מיוחדות... הלכתי לאחר יומיים לגסטרואנטרולוג- שביצע לי קולונסקופיה קצרה. ( ארגן לי תור מיידית). הוא הסביר לי כי הבדיקה היא תקינה, אך רשם באבחנה: רקטום פרולפס", והמליץ על ביצוע בדיקת מנומטריה בהמשך. הוא אף הסביר כי זה לא דחוף- התור הקרוב לבדיקה הוא רק בעוד 4 חודשים,והרופא אמר שניתן לחכות ללא חשש. בנתיים אמר לי להמשיך את חיי כרגיל, ואף ציין כי אין מגבלה בפעילות ספורטיבית.( ואני עושה הרבה ספורט). הוא גם הסביר לי כי תופעה כזאת מאד נדירה בגילי, בייחוד מפני שגם לא עברתי הריונות וכ'ו. אני עדיין מאד מודאגת, בעיקר מפני שקראתי שאבחנה כזאת מחייבת ניתוח. שאלותיי: 1. מה המשמעות של קולונסקופייה קצרה תקינה? האם ניתן לאשר או לשלול את האבחנה על פיה? ( היה כתוב שנבדק המעי הגס+חולחלת). ואם לא- איך מאשרים צניחת רקטום, והאם רופא גסטרואנטרולוג יכול לאשר זאת? הוא כתב: "רקטום פרולפס", אך ציין שלא נמצא ממצא חריג במעי. 2. האם באמת ניתן "להמשיך כרגיל" ולעסוק בספורט? ( גם ארובי, ותרגילי בטן?)? 3. האם תופעה כזאת מצריכה תמיד ניתוח גם בגילי? ואם כן- כיצד מבוצע- שמעתי שיש 2 דרכים- בטן או פי הטבעת- אך לא הבנתי האם הניתוח "פשוט יחסית" - או נחשב מורכב ? מה הסיכונים העיקריים? 4. האם ניתן לקיים יחסי מין כרגיל? 5. האם העובדה כי לעיתים קרובות עשיתי את צרכי בעמידה בשרותים- ( בעבודה וכ'ו)- כי נגעלתי לשבת בשרותים ציבוריים, ייתכן ותרמה למצב? האם הלחץ המופעל אז גדול יותר? 6. איך באמת מתרחש כזה דבר, אצל בחורה בריאה, עושה ספורט, בטן חזקה וכ'ו... ( יש לי גמישות יתר- אם זה קשור). 7.אני לא סובלת בדר"כ מקשיים בהתרוקנות, אך מידי פעם גם לי יש עצירות קלה. ואז חייבים להתאמץ. מאז מה שקרה לי- אני פשוט מתה מפחד ללחוץ חזק! כל ביקור בשרותים הופך "לסרט מתח"- שמא אם אלחץ חזק- זה יקרה שוב. איך זה הגיוני שמלחיצה חזקה זה קרה לי? בלידות המאמץ הרבה יותר גדול... ועדיין לא ילדתי :-( אני מתנצלת מראש על אורך השאלה, אך בניגוד לנושאים אחרים- לא מצאתי כמעט מידע כזה ברשת.. ואני מאד מודאגת, אם "להמשיך כרגיל בחיי" -כפי שאמר הרופא, אז איך אדע שבאמת "הכל בסדר"? וזה לא יקרה לי שוב במקום בלתי צפוי- כמו בטיול, באמצע יחסי מין, בעבודה? אני ממש פוחדת. האם עלי לעשות עוד משהו? ( עד לבדיקת המנומטריה), או להסתפק בכך? האם אין סכנה בספורט? גם ארובי, וכ'ו? שחייה? אני חייבת לציין שהכי מפחיד אותי שאין מידע לגבי מהו הפתרון? ולמה אפאחד לא מוכן לדבר ולהסביר על הניתוח במקרה הצורך? האם הניתוח לטיפול בבעייה כזאת הוא כ"כ קשה? האם זה ניתוח שיש אחריו מגבלה כמו סטומה- שקראתי שמחברים בחלק מהניתוחים- וזה ממש ממש הפחיד אותי. בבקשה ממך- הסבר לי מעט יותר על המצב ועל פתרון אפשרי. הרופא לא היה מוכן להרחיב :-( וזה רק מדאיג אותי שמא יש סיבה טובה להסתיר ממני מידע כזה. תודה רבה מראש על תשובתך,

שלום רב, קודם כל- בבקשה לא להיות עצובה. מתנצל על העיכוב במתן התשובה. צניחת רקטום (פרולפס) לא מאד נדירה בבחורות צעירות, ואכן מתרחשת פעמים רבות בבנות עם גמישות יתר. קולונוסקופיה לא מיועדת ולא מסוגלת לאבחן צניחת רקטום, ומטרתה לשלול אבחנות אחרות. סביר שהגסטרואנטרולוג כתב את האבחנה שכתב על סמך הסיפור שלך ולא על סמך מה שראה בקולונוסקופיה. פרולפס של הרקטום מאובחן לרוב בבדיקה נכונה של כירורג קולורקטאלי, תחום בכירורגיה העוסק בבעיות כגון אלה כדרך שגרה. אין מניעה להמשיך את שגרת חייך, כולל פעילות ספורטיבית (למעט אולי הרמת משקולות) וחיי מין. מומלץ לרכך את היציאות, למשל בשמן פראפין, ואם בעת מאמץ בשירותים הרקטום צונח שנית, לא להלחץ, ופשוט להחזיר אותו בעדינות חזרה ידנית. כעיקרון, הטיפול בצניחת רקטום הוא כירורגי, ולמרות שהניתוח לא דחוף, מומלץ לא לדחות אותו לשנים, שכן פרולפס במשך שנים יכול לגרום לפגיעה לא הפיכה בתפקוד שרירי הסוגרים של פי הטבעת. לבחורות צעירות אנו לרוב מציעים ניתוח בטני (כיום לרוב בטכניקה לפרוסקופית), סיכויי ההצלחה לטווח ארוך לא רעים, ושיעור הסיבוכים (כולל סיכון לסטומה זמנית) נמוך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פרולפס של הרקטום: צניחה של הרקטום (פרולפס) הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

תודה רבה על תשובתך. אם הארוע הזה קרה בנתיים פעם אחת, מהו המשך הבירור/ טיפול המקובל לעשות כרגע? הגסטרו שבדק אותי המליץ כאמור על ביצוע מנומטריה לעת עתה. אני עתידה להיפגש עם רופא נוסף באופן פרטי- הוא בעקרון גסטרו' אך עוסק הרבה בתחום הפרוקולוגיה ורצפת האגן לפי מה ששמעתי. בכל מקרה, שאלתי: 1. האם תמיד ההמלצה היא לנתח, גם אם מדובר בארוע בודד? ( אם בבדיקת רופא הוא כן רואה צניחה- אם כי היא פנימית בנתיים..)? 2. מהו המשך הבירור המומלץ למצבי הנוכחי? ( כן ללכת לרופא נוסף? לחכות ולבצע "רק" מנומטריה כפי שהמליץ רופא הגסטרו שבדק אותי? , רופאת המשפחה נתנה לי בכל מקרה הפנייה לפיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן- האם כדאי להתחיל כבר עכשיו? לפני הבדיקה הנוספת? ). 3. היכן אתה מקבל? ( אינני מאזור המרכז, אך יש לי קושי להבדק אצל כירוג באזור מגוריי. אני מבוטחת בכללית וגם באופן פרטי בהראל). תודה,