משקולות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חימום ומתיחות לפני ואחרי אימון: האם יש צורך?

פיניתם שעה בלו"ז הצפוף והגעתם לחדר כושר? נצלו היטב כל דקה והקפידו על מתיחות דינמיות, המתאימות לאימון הספציפי שלכם. פרויקט מיוחד: 7 שאלות ותשובות, בדרך לאימון מושלם ​כל מי שעוסק בפעילות גופנית ודאי שמע לא פעם את ההנחיה כי יש לבצע חימום טוב, שיכלול גם מתיחות לפני אימון, וכי אחרי אימון יש לבצע שחרור, שיכלול בעיקר מתיחות. האם אכן יש קשר בין חימום ומתיחות לפני ואחרי אימון, לבין מניעת פציעות ושיפור יכולות ספורטיביות? מתברר כי בנושא זה קיימות דעות שונות, לא רק בציבור הרחב, אלא גם בקרב אנשי מקצוע מעולמות הטיפול, השיקום, האימון והתנועה. בכתבה זו, "נעשה סדר" עבורכם בעזרת שאלות ותשובות נפוצות.   בשלב החימום מומלץ לבחור במתיחות דינמיות. צילום: שאטרסטוק   1. האם הכרחי שכל מתאמן יבצע חימום? אין מענה יחיד וחד משמעי לשאלת החימום לפני אימון. נכון כי יש הגיון בביצוע חימום לפני אימון ושחרור אחרי אימון, אך הדבר תלוי בלא מעט גורמים: סוג האימון, מטרת...

סיבות אפשריות ומצבים דומים למשקולות

משקולות יד - תמונת המחשה
משקולות יד החורף כבר פה, אתרי הסקי באירופה פותחים בקרוב את שעריהם ועונת הגלישה יוצאת לדרך. בין אם...
ללמוד עוד על משקולות
עיוותים בבית החזה-תמונה
מאת: דוד שוסיוב
20/10/2013
פעילות גופנית: התאמה לאישיות-תמונה

פעילות גופנית, בדיוק כמו זוגיות - מחייבת התאמה אישית. האם...

מאת: ד"ר איתי...
10/05/2017
אימון כושר אפקטיבי: 6 טיפים להצלחה-תמונה

מתאמנים על בסיס קבוע, אבל לא מרגישים שיפור ביכולת הגופנית...

מאת: ד"ר איתי זיו...
12/11/2018
 איך לחטב את שריר היד האחורית?-תמונה

הזרועות שלכם רפוסות למראה? רוצים לעצב את שרירי הזרוע...

מאת: ד"ר איתי זיו...
13/12/2018
אולי יענין אותך לדעת...
טחורים - תמונה
טחורים
מה היא תופעת הטחורים?טחורים הם מעין "כריות"...
הקטנת חזה - תמונה
הקטנת חזה
הקטנת חזה: מדריך לקראת ניתוח
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למשקולות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

משקולות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יצא לי רמה גבוהה של אוריאה (בדם) אני אוכל ושותה הרבה חלבונים כי אני מתאמן קבוע משקולות. אבל קריאטינין (בדם) יצא לי תקין אז יכול להיות שרק לא שתיתי מספיק Urea (B)=58 Creatinine (B) 1.01

.

הי לכולם .. אודי שמחה שחזרת מקווה שנהנית ..אישית החופש כאן הפעם עשה לי ממש טוב . מהמרחק יכולתי יותר לראות מעבר לכאב. להבין יותר את כל הצדדים של כולן . מבחינתי זה עניין של כבוד הדדי . אנחנו קבוצה וקבוצה מורכבת לא פשוטה כואבת מלאה בבאגים ושיחזורים. כשכל טריגר יכול להפעיל טריגר אצל אחרת . אני חושבת שמכוון ואנחנו שונות הפגיעה שונה החוזקות של כל אחת מאיתנו שונות ...גם הטיפול בנו שונה. כך שמה שנכון למטופל אחד לא בהכרח נכון למטופל השני .יתרה מכך לעיתים אנחנו פשוט עדין לא שם ...זה לא אומר שאם אנחנו מתנגדים למילים של האחד זה מבטל אותם,זה אומר שזה לא נכון לנו באותו הזמן . עכשיו בקשר אלי למקום כאן ולפיצוץ הזה שהשאיר אותי מפורקת. ניסיתי להסביר את עצמי רק שהייתי במקום מעורבב עם שיחזור מה שהביא למצב קרבני (תוקפני או נמחק ) עכשיו במרחק אני אנסה להסביר ...מה שחשתי כאן לאורך כל הזמן הזה ,זה חוסר כבוד לכאב שלי.. גם אני אשמה נתתי לזה יד והייתי שותפה למילים "מקיאה "וכאלה ... אז לא אני לא בגלישה פסיכוטית אני לא כותבת תחת חומרים ממממכרים ואני בטח לא בשגעון . אני כותבת את הכאב הרב שיש בתוכי. הכאב שעולה, בגלל היותו ממודר ממני עולה בצורה מאוד גולמית .יחד עם זאת בגלל היותו באינטרנט יש בו מבחינתי יתרון כי יש כן בלימה ומעצור מהסיכוי שיזהו אותי ..וכך יוצא שזה רק טיפה מהכאב ואני מסוגלת להתחבר אליו ולהביא אותו לטיפול לעבודה משותפת . כשהיה הפיצוץ ההוא שירה שאלת מה הצורך של כל אחד מהפורום זה הצורך שלי .. האמת וזה ישמע לכן אולי מוזר לא אמיתי אבל אני גם לא מצפה לתגובות כבר מזמן שלא ....הצורך הוא פשוט להניח את זה ואז כשאני קוראת את זה אני יכולה להתחבר לזה . אז למה לא לעצמי כי יש צורך בזר השלישי שמחבר בניינו יש לי צורך בעד הזה שיראה ...ובאינטרנט גם כשאין תגובה יש עד ...בנוסף המקום זמין תמיד ואני יכולה לכתוב בשעות שלכל גורם תמיכה אחר אני לא אכתוב ועכשיו לקונפליקט הכואב ....קראתי, ראיתי מה הכתיבה שלי גורמת לאחר ,צר לי על כך באמת ואני גם הכי מבינה בעולם . נראה לי וזה בגדר רעיון אשמח להקשיב להיבטים /רעיונות אחרים . כדי שאני לא אמחוק את עצמי (כן יש לי מקומות אחרים לכתוב בהם אבל זה מוחק אותי מכאן ) וגם לא אכאיב לשני. אני מוכנה לקחת באחריותי לסמן את ההודעות האלו שניכתבות מתוך הצפה ריגשית בטריגר ... גם על השני מוטלת האחריות אם לקרוא הודעה כזו או לא ... אנחנו אנשים מבוגרים ויש לנו גם את האחריות לשמור על עצמיינו . אני יודעת שזה לא אידאלי אבל זה נראה לי אמצע הוגן ושומר ומכבד אותי ואת השני .. סוריקטה את מכולם חשובה לי דעתך ...אבין גם אם לא תגיבי . תודה אודי על המקום הזה שמאפשר כל כך הרבה צמיחה ותהליכים

אביב יקרה אני מבינה את הצורך שיראו ... טוב שאת לא מוותרת על עצמך ועל הצורך להביא את הכאב..... אני רואה את הכאב שלך ינשופים

אביב אהובה אני לא רואה בשום מקום בין כל מה שכתבת עד היום דברים שהיו עשויים לפגוע במישהי/ו..באופן מכוון לפגיעה נכון שהיו ויכוחים כאן בין לבין אבל עדיין לדעתי הצנועה הם חלק בלתי נפרד מהמהות של המקום... לא תמיד אפשר להיות נופת צופים ולא להגיב לדברים גם אם הם קשים....לחלק מהקוראים .. אצלי למשל יש דברים שאני קוראת ...לא מבינה בכלל..ולא יודעת אייך להגיב ומה לענות...אז נשארת בשוליים עד ש... מבינה את הכאב שלך ..אבל לא מבינה על הענין הקורבני שכתבת משום מה זה אף פעם לא הובן על ידי.. כאן בשבילך אהובה

אביב אהובה, שמחה שאת כאן! מבינה את הצורך להשמיע גם אם העד וירטואלי (ואולי בזכות זה). שנים של סודות והסתרות וחיפוש של מקום שיוכל לקבל את כל המילים האלה. שלך, שירה

ינשוף אהובה נכון אני לא מוותרת על עצמי לא עוד , זה תהליך .... ההתחלה שלו הייתה בלא לוותר על עצמי בטיפול , לא לוותר לקולות שרוצים ההפך ולוותר .... ומשם גם כאן בעזרתו של אודי למדתי להביא את הכאב להביא אותי ולא לוותר עלי .. שמחה שאת רואה את החשיבות של לא לוותר לתת מקום לכאב שלך .... אתך

אני יודעת שקשה לך להבין על מה אני מדברת .. אסביר , אנחנו קבוצה לפעמים כשהאחד כותב על עצמו ובדרכו ...האיך ,והמילים שהוא כותב כואבות מאוד לשני מטרגרות אותו ...לעיתים אפילו גרוע יותר יש משהו מדבק בכתיבה דיסוציאטיבית שמעודד פרוק אצל האחר , יש משהו מדבק בהרס עצמי ....זה כואב אבל זה נכון .... כשאני כותבת כאן כאב זה מטרגר אחרות אז פשוט חיפשתי דרך שאני לא יוותר על עצמי אבל גם לא ימחוק בתחושה את האחר ....גם אם לא בכוונה ..... זה קונפליקט כואב אבל מאמינה שאם רצון טוב וקצת הבנה ותקשורת בעיקר תקשורת אפשר לגשר על כל קונפליקט ... תודה שאת כאן חיבוק

אמיצה שאת כמה יכולות כמה רגישות לאחר בבקשה קחי את הרגישות הזאת מולך אם לא ברגש בהגיון בהבנה ..... המון הגיון הביאו אותי כדי להשאר כאן ...כי אם זה היה נשאר ברגש הפגוע , המחוק , הזה שלא רואים אותו שלא רוצים אותו שהוא לבד ...בחיים כנראה לא הייתי כותבת כאן אות ושירה תאמיני לי שכל אות גם עכשיו כדי לכתוב אותה אני צריכה להוריד מהיד והלב משקולות כבדות שמנסות לעצור ...שאומרות לי למה לך ? בשביל מה ? שירה אהובה כל כך מזכיר לך משהו ???????? בבקשה אל תוותרי עלייך

הי אביב, סימון בטריגר בהחלט יכול להוות מתן מרחב מכבד למי שחשים שצריכים להיזהר מהצפה כזו או אחרת. ושמח שאת כאן. אודי

זו אני אופק מההודעה למטה. מתנצלת על המגילה אך אני מפוחדת מאוד וזקוקה להכוונה. בערך שבועיים יש לי תחושת כבדות ביד שמאל (הלא דומיננטית) שמרגישה פשוט כבדה כאילו העבדתי אותה שעות ללא הפסקה או נשענתי עליה כל הלילה והשריר התעייף מאוד. אין נימול או חסר תחושתי כלשהו ואני יכולה ללחוץ בעוצמה רגילה ולהפעילה כרגיל, רק כשאני באה להניח אותה מטה על משטח כמו עכשיו בהקלדה אני מרגישה כבדות בכל היד מהאצבעות עד סוף האמה בערך בעוצמה של 10-20 אחוז כבדה יותר מהיד הימנית, כאילו הניחו עליה משקולות קטנות, והתנועה איתה מרגישה קצת איטית ומגושמת מהימנית וזה כן מפריע קצת בתפקוד (החזקת חפצים למשל מרגישה מוזר וחלש, כאילו השריר עייף). בתחילה, עוד לפני שהופיעה תחושת הכבדות הזו ביום או יומיים הרגשתי וראיתי קפיצות שריר רבות באצבעות יד שמאל בלבד שנמשכו שעות לעתים. עכשיו זה הולך ומחמיר כאשר תחושת הכבדות החלה באצבעות, תוך כמה ימים התפשטה לאמה ועכשיו מגיעה עד הכתף שאני מרגישה פיזית כבדה יותר מיד ימין, היא ממש יוצאת מהמפרק בקליק. כרגע כבדה יותר בכ50 אחוז לפחות מיד ימין, בד''כ התחושה החלה רק בערבים, אח''כ נמשכה כל היום וכעת היא מגיעה לשיא אחרי 5 שעות ערות לערך בה היד כבדה מאוד ומרגישה נשמטת ממש, לפעמים עם כאב קל באיזור המרפק או האצבעות, ולאחר 3 שעות לערך התחושה נחלשת וחוזרת כמעט לנורמה. היום היד הרגישה הכבדה ביותר עד כה, ויד ימין שעד עכשיו לא הייתה מעורבת בכלל החלה לרעוד לי היום גם באגרוף קפוץ בחוזקה (ללא תחושת כבדות) בעוד יד שמאל החלה להרגיש כבדה בפתאומיות באותו הזמן, כך זה נמשך כשלוש שעות עד שהחל להשתפר וגם התחלתי להרגיש כאב בצוואר שלא הרגשתי עד היום, כאילו משהו זז שם. בת 21, רק אסתמה ומשאפים ברקע, ולאחרונה (ממש רק שבועיים בקושי) התחלתי לקחת ראוקוטן בשל פצעי בגרות שצצו פתאום (ע''י רופא עור). כפי שכתבתי לך, בדיוק עשיתי MRI עמ''ש בגלל כאבים כרוניים בכתף ימין שיש לי מגיל צעיר מאוד ומצאו 3 בלטי דיסק, אחד מהם מרכזי וימני בגובה C6-C7 עם לחץ על השק הדוראלי, אך האורתופד (מומחה עמ''ש) טוען שאין בין הבלטים האלה לכאבים שלי קשר ואין מה לעשות (על אף שהבלטים נמצאים בדיוק באיזור שכואב לי ובמרכז לכיוון ימין. מקרי?). עד היום גם לא הייתה לי שום חולשה כזו ביד, רק כאבים נוראיים ולפעמים הקרנה ליד ימין (ולי יש כבדות ביד השניה בכלל). שלחו אותי למיון לפני יומיים ונשללה יחסית בעיה נוירולוגית, בדק אותי נוירולוג (הליכה, החזרים גידיים בכל הגפיים) וגם רופא עיניים ששלל לחץ תוך גולגולתי אחרי בדיקת קרקעית העין. בדיקות דם תקינות (כולל תפקודי כבד ומלחים, בילירובין דווקא נמוך קצת) שלחו אותי הביתה בהמלצה להמשך בירור אצל נוירולוג באם התסמינים יימשכו והשלמת B12 שנמוך מדי פעם ורופא העור הורה לי להפסיק רואקוטן מיידית. לצערי התסמינים עדיין נמשכים ואני דואגת ומקווה שזה באמת רק מהרואקוטן. השאלה שלי אלייך היא, מה הסיכוי שכל העניין מקורו בבעיה צווארית כלשהי כמו בלטי הדיסק שיש לי (המרכזי והמשמעותי מביניהם בגובה C6-C7 בדיוק באיזור ההתפצלות לידיים, עם לחץ על השק הדוראלי אך מרכזי לכיוון ימין ולא שמאל) שאולי החמירו\הפכו לפריצה איכשהו למרות שלא עברתי כל טראומה? זה נשמע כמו בעיה של לחץ על עצבים (אין נימול או חסר תחושתי, רק כבדות)? במיון שללו את הצעתי להדמיית ראש בגלל שבדיקת קרקעית העין הייתה תקינה. יש גם לציין שעשיתי MRI מח לפני שנתיים בשל סחרחורות-תקין כולל ארובות עיניים, וגם בCT כל גופי שנעשה בשנה שעברה לשלילת לימפומה (נשללה) לא צויין דבר על בעיה במח. אז סביר שהבעיה נובעת מבלטי הדיסק שלי והלחץ על השק הדוראלי? האם יש לחזור על הדמיות? זה כבר מפחיד אותי מאוד ואני לא יודעת מה לחשוב. תודה.

תחושת כבדות יכולה להיות ביטוי לבעיה עצבית או בעיה בשרירים. הבעי ההעצביחיכול הלהיות במוח, בחוט השדרה או בעצבים היוצאים ממנו. בלטי דיסק אינםנ גורמים ללחץ על עצבים ולכן קשה ליחס להם את מחושיך

בשאלה מקוגם התכוונתי פילאטיס יוגה ולא פילאטיס משקולות

אין הבדל לצורך העניין