בדיקת לחצים בוושט

שלום יש להמשיך בבירור ממליץ על בדיקת תהליך ההתרוקנות ניתן לשקול ביצוע מנומטריה אנורקטלית ו\או דפקוגרפיה פני למומחה לתחום

שלום, בהחלט יש מה לעשות! צריך לברר האם הבעיה מכאנית או פונקציונלית . יש להשלים בירור על ידי בדיקת פרוקטולוג, קולונוסקופיה ובדיקת מנומטריה אנורקטאלית. בהמשך ייתכן ותצטרך להשלים דהפהקוגרפיה. הבדיקות המתוארות יעזרו לרופא להבין מה מקור הבעיה. בהצלחה!

יוסי שלום, ככלל, נדיר שבעיות הקשורות בניתוח טחורים ופיסורה יופיעו כשנתיים לאחר הניתוח, ונדיר שהתופעה שאתה מתאר היא סיבוך של ניתוח כזה בכל פרק זמן, גם סמוך לאחר הניתוח. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ייצוב יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ולהשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. ניתן לנסות למרוח על העור סביב פי הטבעת משחת הגנה מהסוג שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן ובמידת הצורך שוב לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

אולג שלום, תלונותיך מחשידות לקשיי התרוקנות בשל בעיה ברצפת האגן. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבירור (שסביר שיכלול בדיקת מנומטריה, ודפקוגרפיה או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי) והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול