פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מהי סינקופה? אייך מזהים? כיצד ניתן לטפל? האים סינקופה גורמ\ת לעילפון ? מה התופעות?
זו מילה ישנה מאד! הכוונה לירידה בלחץ הדם שגורמת לעילפון, כמו בסרטים הישנים הגב' הייתה מתעלפת ומבקשת את המלחים שיעזרו לה להתעורר. לעתים המילה משמשת להגדרת חוסר תאום בין המערכות של הספקת דם ונאורולוגיות. היום המילה כמעת לא בשימוש ברפואה.
בתי בת 3 וחצי. מאז גיל שנתיים-שנתיים וחצי, אנו מבחינים אצלה בצרידות קלה. לפעמים מבחינים בכך יותר ולפעמים פחות. אין הדבר קשור להצטננות. ברצוני לציין שבתי החלה לדבר מצויין כבר בגיל שנה ולא היתה צרודה. כשציינתי זאת בפני רופא המשפחה, הוא המליץ לחכות חודש ולראות מה יקרה. מאז עברה יותר מחצי שנה. אינני רוצנ לפנות בשלב זה לרופא בכדי שלא תידבק בבעיות אחרות. ברצוני לשאול, האם תופעה זו מוכרת? האם יש דרכי טיפול מומלצות? בתודה מראש. מירב.
על פי תאורך בדיקת רופא אאג' המתמחה בתחום בדיקת מיתרי הקול בילדים נראת לי חיונית. יכולה להיות בעיה במבנה של המיתרים, סינוסיטיס או רפלוקס....... לשם אבחנה פבדלת פני לביה"ח דנה לילדים או לשניידר. בשניהם ישנם מומחים לבדיקת ילדים בגיל זה, אשר התמחו בתחום הלרינגולוגיה לילדים. המשיכי משם ואשמח לקבל את תוצאות הבדיקה ולכוון אותם בהמשך.
בני בן 4 פחות חודש ולאחר איבחון אובחן כסובל מדיספרקסיה . הוא מטופל אצל קלינאית תיקשורת עד כה פעמים בשבוע ולאחרונה ירדנו לטיפול פעם בשבוע . הוא מתקדם אך עדין הדיבור שלו לא מתאים לגילו . אוצר המילים שלו מצומצם ויש לו שיבושי היגוי רבים . בתחומים נוספים נעשו לו איבחונים ואין לו בעיות נוספות אלא להפך הוא קיבל ציונים מעל לממוצע לגילו . אני מחפשת דרכים נוספות לקדם אותו במסגרת שהיא לא הקלינאית תקשורת אלא מסגרות נוספות . האם ניתן ליעץ לי אלו תחומים יכולים לקדם אותו והיכן מומלץ לבצע אותם ( אם זה שחיה רכיבה על סוסים או תחומים אחרים שאיני מכירה )
דיספרקסיה הינה פגיעה ביכולת התיכנון של התנועות, בדיבור מתבטא בקושי בהיגוי ולעתים, יכולה להיות מלוות בקשיים ברכישת השפה. למה ירדו לפעם בשבוע בטיפול שהינו ספציפי לקושי? כיצד בנך אוכל ולועס? האם עושה זאת בצורה נקיה ובלעיסה מספקת? לעיסה יכולה לסיע לו בתחושת הפה והתנועה. בנוסף ישנם מרפאות בעיסוק שעובדות על תיכנון הפעולה בתחומים נוספים, במרחב, בתפקודי עפרון וכו', האם תחום זה נבדק? לעתים דיספרקסיה מתבטא בפעילויות נוספות מעבר לתחום האורלי, אך לא תמיד. תתיעצי עם הקלינאי המכיר ומטפל בבנך, בקשי לקבל הדרכה להמשך עבודה בבית, והכוונה על סיוע שתוכלי להושיט לבנך. באשר לרכיבה או פעילות אחרת, יכול לעזור בלתת לו פעילות שכיף לעשות, ללא מאמץ וקושי, לקבלת תחושה טובה על עצמו ולתחושת הצלחה עצמית, אל ודאי לא לשיפור הקשיים המוגדרים.
ביתי בת ארבע וחצי, ילדה מקסימה, מפותחת מבחינה מוטוריקה עדינה וגסה, אוהבת לצייר, פלפלית. אמש, שוחחתי עם הגננת שלה, ואחרי מחמאות אמרה לי הגננת שהיא חושבת שיש לביתי קושי בארגון, היא מסקלת מילים (מעט מאוד מילים) ובמפגשים נוהגת לחזור על תשובות שכבר נאמרו, היא לא מצליחה לסיים משימה עד הסוף. ברצוני לדעת, האם הבעיה יכולה לנבוע מחוסר בשלות, על לציין שהיא נמצאת בגן עם ילדים בני חמש וחמש וחצי (היא בין הצעירים) או טמפטרמנט גבוה, והאם עלי להתיעץ עם קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק? אודה להתייחסותך המהירה.
מה זה מסקלת מילים? האם זו שגיעת כתיב או מילה חדשה? לא הבנתי מה הבעיה של הגננת. אם לא יודעת למי לפנות אז שאלי את הפסיכולוג/ית בגן, אם זה גן עירוני יש פסיכולוג בכל גן והוא יכול ליעץ. עייני גם באתר קלינאי התקשורת לקבלת מושג על תחום עיסוקינו ואז אולי תדעי במה קלינאי תקשורת יכול לסיע לביתך. אשמח לקבל עוד פרטים כדי ליעץ לך מה לעשות. אתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il
שלום רב בתי בת שנתיים ושמונה מפותחת מבחינה מוטורית עדינה (ציור, גזירה וכו') יודעת להבחין בצבעים ובצורות גיאומטריות. בגיל שנתיים וששה חודשים התחילה לדבר במשפטים קצרים בני שלוש מילים.הבעיה היא שלעיתים קרובות היא נתקפת בבכי הסטרי תוך הטחת ראשה ברצפה, או בצרחות רמות.כמו כן, היא מעדיפה לשחק לבד ולא משתתפת במשחק עם הילדים בגן. הגננת התלוננה על התנהגות חריגה זו. פנינו לקלינאית תקשורת וזו הפנתה אותנו למרפאה בעיסוק הטוענת כי ביתי סובלת מבעיה ריגשית.היא נמצאת בטיפול אצל המרפאה בעיסוק כ-3 חדשים אך ההטבה מועטה, הן בשפה והן בהתנהגות. אני מודאגת מאוד בתודה מראש רחל
את מתארת בעיה בהתנהגות אשר איננה בתחום עיסוקה של מרפא בעיסוק. פני לאבחון למכון להתפתחות הילד, אשר יוכל, לאחר איבחון מקיף ודיון בתוך הצוות להחליט על איבחון או טיפול ייחודי לילדה. בינתיים חבל על הטיפולים שאינם מקדמים אותה!
לפרידה שלום, לבננו בן השנתיים וחצי יש עיכוב בהתפתחות השפה. הלכנו איתו להתפתחות הילד בבי"ח תל השומר, וקלניאית תקשורת הבחינה בפיגור בדיבור, והמליצה לנו מייד ללכת איתו לקלניאית תקשורת ולא לחכות לתור במרפאה של תל השומר כי יש תורים ארוכים. מסיבות כלכליות החלטנו ללכת לקלניאית תקשורת דרך הקופה , וכמובן שגם לשם חכינו כמה זמן. התחלנו ללכת לקלניאית תקשורת שלא הייתי מרוצה וגם לא הייתה כימיה איתה. בסופו של דבר הפסקנו ללכת אליה והתחלנו ללכת לקלניאית תקשורת אחרת דרך הקופה, לצערי אני לא הולכת עם בני לקלניאית תקשורת הנ"ל אלא בעלי (היות והוא מובטל ואני לא יכולה להעדר מעבודה). שאני שואלת את בעלי מה הקלניאית תקשורת עושה איתו , אז היא אומר שהיא עדיין מנסה לאבחן אותו (הם כבר היו אצלה 6 ביקורים של 1/2 שעה כל ביקור) והיא קצת משחקת איתו, והיא מלמדת את בעלי כיצד לדבר עם בנינו וכד'. תכלס-אני לא רואה התקדמות דרמטית בדיבור שלו, נכון שכעת הוא יותר מחקה מילים , ורוב המילים שלו הם חצי הבהרה ולא כל המילה, אך עדיין הוא מאד "מפגר" בדיבור לעומת יתר הילדים בגילו. השאלות שלי הן: א) האם אם נלך לקלניאית תקשורת פרטית (עם המלצות) יכול לעזור יותר. אני פשוט חוששת שאנחנו "שורפים" זמן עם הקלניאית מקופ"ח וגם 1/2 שעה לביקור נראה לי קצת מידי. אני חייבת לציין שאנחנו מדברים עם בנינו המון, מדגישים לו מילים, מראים לו עצמים ואומרים מה זה וכד'. בנינו נבון ומבין הכל אך יש קושי בדיבור, אני חייבת לציין שהוא מתוסכל שהוא לא מדבר והוא מרביץ בגן לילדים . כמה זמן לוקח לשפר דיבור אצל ילד ששפתו מעוכבת, אני חוששת שאם לא נפעל נכון, יהיה לנו קשיים בעתיד, והוא יצטרך ללכת לגן מיוחד וכצ' אודה על חוות דעתך וגם אם את יכולה להמליץ לנו על קלניאות תקשורת באזור ר"ג-ת"א. בתודה מראש אמא מודאגת.
אני מבינה את דאגתך... המלצותי: 1.רכשי את הספר של הנן (HANEN) דרך אגודת קלינאי התקשורת, הספר מיועד להדרכה להורים עם ילדים בעלי איחור התפתחותי בשפה (ולא "פיגור"). עיון בספר יתן להם הכוונה להתחברות למה שבינכם עושה ויככון אותכם לקידום שפתו. 2. תהליך התקדמות בשפה הינו כמו כל תהליך, לוקח זמן וצריך סבלנות. 3. את מתארת התקדמות מסויימת בשפה ובדיבור ועל כן, ניראה לי שאתם בכוון הנכון. 4. במידה ותחושתכם לא נטחה בקשו מהמכון להתפתחות הילד להפנות את בינכם להשמה בגן שפתי, נכון שכידי להכנס אליו צריך לעבור ועדת השמה לחינוך מיוחד, אך בגיל הזה שילוב בגן שפתי לשנה יכול לקדם אותו בצורה טובה, מכוון שמדובר על עבודה משולבת של קלינאי וגן ילדים שעובדים במיוחד על ההבט השפתי והתקשורת. 5. בכל מיקרה, אולי בינתיים הגיעה התור שלכם לטיפול במכון, בררו את העניין ואל תוותרו. 6. אשמח להמשיך ולקבל עוד פרטים על התפתחותו הכללית והתקשורת בגן ובבית.
אני גרה באיזור הצפון (קריות) ואני סובלת מירידה פרוגרסיבית בשמיעה (כרגע בסביבות 60 דציבלים דו צדדי סף שמיעה עם ירידה נוספת בטונים הגבוהים). אני במעקה אצל רופא אאג בקופה, אך רציתי לדעת אם תוכלי ליעץ לי על רופא/ה אאג מומחה בשיקום שמיעה באיזור חיפה והצפון (במידה ומוכר לך מישהו). המון המון תודה
אני ממליצה שתי]ני לבית חולים בני ציון (רוטשילד) מנהלת המחלקה פרופ' מיכל לונץ ודאי תסייע לך רבות.
שלום רב! רציתי להתייעץ לגבי אחיינית שלי: היא בת 3 ועזבה עם הוריה את הארץ בהיותה בת שנה וחצי, לאחר חצי שנה נכנסה למעון בארץ מגוריה בו דוברים באנגלית, כאשר בבית דוברים את שתי השפות יחד. אחותי טוענת כי הילדה אינה מזהה צבעים ( בעברית ובאנגלית)וכן מתקשה בשליפת שמות עצם. שאלתי האם יש קשר בין הקושי לשימוש בשתי השפות או שהדבר נובע מקושי אחר? תודה מראש אפרת
יהיה זה חסר אחראיות מצידי לנסות לענות לגבי האחינית שלך. באופן כללי מתן שם לצבע הינו תפקיד שונה מזהוי הצבע - כמו למצוא צבעיים זהים (להראות לה צבע ולבקש שתמצא עוד חפצים באותו צבע) בעניין של מתן שם - צריך לדעת מה ההיסטוריה השפתית שלה , התפתחות השפה והדיבור, נכונות לתקשר והסתגלות למקרום בו היא נמצאת, לכן קשה מאד להתיחס. אם אחותך מודאגת רצוי שתתיעץ עם קלינאי תקשורת בארץ בה היא נמצאת.
בבדיקת ENG ובבדיקות נוספות שעברתי על ידי רופא אף אוזן גרון הופיע הביטוי "ניד עצמוני". מה המשמעות של ביטוי זה בהקשר של בעיות שיווי משקל ואוזניים? מהו בכלל ניד עצמוני??? תודה.
כניראה שהכוונה היא לגירוי עצמי של המערכת לשיווי משקל, אשר מהווה חלק של מערכת האוזן הפנימי. בתוך האוזן הפנימימ ישנה מערכת של תעלות סגלגליות, אשר מערירה מידע על תנוחת הראש והגוף למוח, והיא חלק של המערכת השומרת על שווי משקל (ביחד עם הידע דרך הראיה והתחושה של המערכת הפרופיוצפטיבי של הפרקים בגוף) בדיקת ENG מאפשרת סימולציה של מצבים הדורשים תגובה ועיצוב של הגוף על פי המידע שמועבר מההאוזן.
עד איזה גיל, איחור בדיבור אצל ילד ששמיעתו והתפתחותו תקינים, נחשב עדיין נורמאלי?
תלוי בגורמים רבים נוספים כמו התפתחותו הכללית, חשיפתו לגירויים שפתיים, נחיצות של דיבור למילוי צרכיו ורצונו לתקשר עם סביבתו. באופן כללי ילד בגיל שנתיים צריך לחבר לפחות שתי מילים ביחד ובגיל 3 וחצי להיות ברור לאנשים בסביבתו הרחוקה. היום ישנה בדיקת תקשור בגיל שנתיים ושלושה חודשים המתבצעת הטיפות החלב ומסייעת האיתור ילדים עם צורך באיבחון מקיף בשפה. רצוי להתיעץ עם קלינאי תקשורת במידה ומתעוררות שאלות ספציפיות, לאח רשהקלינאי יצפה בילד במהלך משחק או אינראקציה עם סביבתו.
האם נטיה לשמוע צפצוף באוזן מעידה על פגיעה בעור התוף?
לא, היא מעידה על שינויים בעצב השמיעה... בעקבות חשיפה לרעש, שינויים מטבוליים או בלחץ הדם, בין היתר. מדובר על גירוי של העצב עצמו ולא במחלה של עור התוף.
בשנים האחרונות צליל הקול שלי הולך ונעשה עמום ולא ברור שמתי לב שאנשים לא מבינים מה אני אומר. מי מה יכולה לנבוע הבעיה ?
הבעיה יכולה להיות עקב ירידה בשמיעה, קושי בנשימה, ועד לפגיעה נאורומוסקולרית בשם דיספוניה ספסטית. פנה לרופא אאג' המתמחה במחלות הגרון, קבל את היעוץ שלו ולאחר מכן בקש הפנינ לקלינאי תקשורת העוסק בתחום בעיות הקול. ביחד יוכלו לפתור את התאלומה ולהמליץ מה לעשות בחלק מבתי החולים יש צוות של רופא וקלינאי המקיימים מרפאת קול, האופן קבוע. יש מרפאות כאלו בביה"ח הדסה, בלינסון ואיכילוב.
בני בן קרוב לשנתיים וחצי סובל מעיכוב שפה. הוא משמיע כמעט אך ורק תנועות ואינו מסוגל להפיק עיצורים, שלא לדבר על מילים או ג'יבריש, כלומר הוא משמעי בעיקר "אהה, אווו" וכדומה. בחודשיים האחרונים רכש את המילים, לא, אמא ואבא. אם כי בשבועות האחרונים שוב אין התקדמות משמעותית ברכישת שפה. הוא בטיפול של קלינאית תקשרות כבר קרוב לשנה הסבורה כי מדובר בקושי בתכנון. עבר בגיל שנה ותשעה חודשים אבחון במכון להתפתחות הילד בו צויין כי ייתכן ומדובר בעיכוב שפתי אולם יש גם חשש לבעיית תקשורת, מאחר ואותר פער בהבנה בהתייחס למצופה מבני גילו. בגיל שנתיים וחודשיים עבר אבחון נוסף באותו מקום, בו נשללה בעיית התקשורת וצויין כי מדובר רק בעיכוב שפתי. בגיל שנתיים עבר אבחון במכון בייקר באוניברסיטת בר-אילן בו צויין כי לא נמצאו אינדיקציות לבעיית תקשורת. הילד חברותי, משחק עם ילדים הן גדולים ממנו והן בגילו, אקטיבי יוזם ומגיב. הוא מבין כמעט כל דבר, אינו סובל מבעיות התפתחותיות נוספות מלבד נושא השפה. הדוגמא הטובה ביותר לתיאור הבעיה הינה נושא חיקוי החיות, הוא מבחין בין החיות השונות אך אינו מצליח לייצר את התנועה המלווה למשל לשאלה איך עושה פרה יענה "אוו" במקום "מוו". אנחנו שוקלים לקחת אותו לאבחון נוסף במכון להתפתחות הילד בתל השומר. - האם יש מקום לאבחון נוסף? - האם להערכתכם מדובר ב- PDD או בבעיית שפה? -באם מדובר באפרקסיה- מה אופן הטיפול המומלץ, מה הפרוגנוזה בהפרעה מסוג זה, למה עלינו לצפות?
אפרקסיה או בעצם, דיספרקסיה הינה תופעה של קושי בתכנות תנועה ולעתים מתבטא בתחומים מוטוריים נוספים, כמו בתנועה במרחב (תכנון לקוי) או בקושי בפעילות בידיים. יש צורך ךברר באופן יסודי את היכולת תוכנות ופעולה בתחומים נוספים לדיבור. כניראה יש גם פגיעה ברכישת השפה, שהיא משנית לקושי בהבעה וקבלת תגובות מהסביבה. למה לצפות? אם הבעיה חריפה רצוי לתת לו עמצאי תקשורת נוספים כמו תקשורת חלופית ותומכת, אשר יכולים לסיע לו בתקשורת עם הסביבה ובהתפתחות של המשגה והפשטה של המחשבה. כל עמצאי תקשורת 0ג'סטות, סימנים, תמונות וסמלים, הכל לגיטימי לקידום התקשורת. ניתן לבדוק אותו שוב במכון להתפתחות הילד, עם בקשה להצבת תוכנית טיפולית מקיפה ורב תחומית. מכוון שהילד נבדק ולא נמצא עדות ל PDD אין מקום לדיון בעניין זה, שנראה לחלוטין לא שייך. בחודש פברואר מקיימת אגודת קלינאי התקשורת קדם כינוס אשר יעסוק רק בנושא הדיספרקסיה וקשיי דיבור, בדקו אם הקלינאית התטפלת בילדכם תקח חלק ביום זה, במידה ולא, עודדו אותה לעשות זאת. בברכה פרידה
פרידה, תודה על התיחסותך המקיפה. אני זקוקה להבהרות: 1. מה כוונתך ב-"קושי בהבעה ותגובות מהסביבה"? 2. האם הילד אפרקסי / דיספרקסי? 3. האם להערכתך הילד ידבר, ואם כן מתי? 4. האם יתכן מצב של חוסר דיבור בגלל בשלות מאוחרת? כוונתי היא שיבוא יום שהילד יתחיל לדבר בלי שום הכוונה או עזרה? אני רק רוצה להוסיף,שבאבחון בהתפתחות הילד,טענה הרופאה שלדעתה אין צורך בקלינאית, אך היא מאשרת לילד 6 חודשים נוספים רק בגלל שהוא כבר בטיפול. בברכה, ענת.
שלום רב, האם את יכולה לכתוב מהו סדר הרכישה של ההגאים בעברית? (כלומר, באיזה גיל פחות או יותר נרכש כל הגא). תודה!
רכישת ההגאים מתפרשת על פני מספר שנים ונקבע על פי גיל הרכישה של כל הגה, על פי 90% של הילדים, והוא: התנועות נרכשות בד"כ בלי בעיה, פרט ל e אשר לעתים יש איתו בעיה וניתן לטיפול החל מגיל 3.5 ח בגיל 3.5/4 ד/ט/ת בגיל 4 ק/ג/ד בגיל 4.5 ר/ל בגיל 5 שורקות לאחר גיל 5.5/6 בהתאם לגיל כניסה לביה"ס והחלפת השיניים כמובן שצריך לקחת בחשבון גורמים רבים בהחלטה בקשר להתערבות, הגילאים הינם קשורים להתפתחות הכללית והשפתית של כל ילד וההחלטה לגבי הצורך בהתערבות הינה אישית, לכל אחד.
יש לי שאלה לגבי בני בן ה-3 בני בן השלוש בפעוטון של 14 ילדים בני שנתיים שלוש בבית ובכלל הוא מדבר מאוד יפה ויש לו שפה מאוד עשירה אבל כשהוא נכנס לגן הוא מפסיק לדבר גם עם הגננת גם עם המטפלת וגם עם הילדים הכל הוא עושה בתנועות בראש של כן ולא גם איתי הוא מדבר בפנטומימה ולפעמים מדבר בשקט שלא ישמעו אותו אבל כשיוצאים מפתח הגן הוא מתחיל לדבר רגיל זה מאוד מטריד אותי כי בסך הכל במשך 8 שעות הוא כמעט ולא מדבר זה גם קשה לתקשר - גם לגננת וגם לילדים מה אפשר לעשות? איך לטפל בבעיה?
כעת אין עדיין בעיה הדורשת טיפול. האם בנך מתנהג כך גם במצבים חברתיים שלא קשורים לגן, עם המשפחה המורחבת או אנשים זרים? יש מצבים של "חרדה חברתית" בהם הילד מעדיף לא לדבר, לא הייתי רוצה להתיחס לתופעה כ"בעיה", כדאי לא ללחוץ ולא לדרוש שידבר אלה לתת לו הרגשה טובה שתעודד אותו לתקשר, עם או בלי דיבור.... בעקרון כשירגיש בטוח ומוגן, וירגיש צורך ידבר... על פי הקצב האישי שלו. כדאי בעקר לעקוב ולוודא שאינו סובל או מוענש עקב השתיקה ולתת לו את הזמן שלו. אשמח לשמוע על התפתחויות התחום זה ועל התנהגותו התקשורתית עם אנשים אחרים, שלא בגן.
פרידה שלום תודה על התשובה המהירה. בני בחברת המשפחה המורחבת ואנשים זרים בתחילה חושש קצת "להשמיע" את עצמו אבל לאחר שהוא "מתרגל" לחברת האנשים הוא נפתח ומתחיל לדבר, אבל יש לו את מחסום הבושה. בגן הוא כבר מדבר עם הילדים - לדברי הגננת - אבל אני לא שמעתי אותו מדבר. ויום אחד שלחתי איתו לגן את ביתי בת ה- 9 והוא דיבר גם עם הגננת וגם עם הילדים - הרגיש יותר בטחון - ואפילו הרגיש משוחרר מידי. הייתי רוצה להדגיש ולומר שהגננת מחבקת אותו ומלטפת אותו ואפילו כאשר היא שואלת אותו שאלה והיא רואה שהוא לא עונה היא מנסה שוב וכדי שהילדים לא יראו בו חריג היא מנסחת את השאלה שהוא יוכל לענות בראשו בתשובה של כן ולא. היא גם מדרבנת שניב יפגש אחר הצהריים עם ילדים בגן להתחיל עם ילד אחד שכאשר הם יהיו חברים אחר הצהריים בגן יהיה לבני מובן מאליו לדבר ולהפתח אליו ואל שאר הילדים. וגם שהיא תבקר בביתנו. בברכה אביבה
בשיחה עם הגננת , התברר לי שלבני בן 4.5 יש בעיית ריכוז כאשר יושבים בקבוצה . הוא כנראה אינו מקשיב , ואינו עונה לענין . בזמן הריכוז הוא מתעסק בנעליו ובבגדיו . עלי לציין שהוא לא מפריע לקבוצה . כמו כן , בקשר 1:1 הוא משתף פעולה , מרוכז , עונה לענין ומשתתף בכל . בכללי , הוא ילד נורמלי ורגיל לחלוטין , ולא נתקלתי בבעייה עד כה . מה יכולה להיות הסיבה , ואיך פותרים אותה ? תודה .
יכול להיות שהריכז לא מעניין אותו ושיש לו מספיק משמעת עצמית כדי לא להפריע לגננת? ילדים, במיוחד בנים, בגיל זה מתעניינים בכל דבר ולא תמיד יש להם אורך רוח לשבת בריכוז ובפעילות קבוצתית. אם אינו מפריעה ובסה"כ נראה שמרוצה מהגן אין כניראה בעיה מיוחדת. כמובן שעם הזמן התכונה הזאת צריכה להשתפר וצריך להיות קשוב לנאמר בשיח קבוצתי, אך מותר לו עדיין לא להתעניין. עקבי אחר הריכוז במצבים עם אנישם אחרים ובמשפחה, האם עוקב אחר השיחה סביב השולחן בארוחות ובדברים הנאמרים בין אנשים ולא רק ישירות אליו? האם חל שיפור, לו קטן, בהתעניינותו בנעשה סביבו? ובקשר שלא עם סביבה? בשלב זה כדאי לעקוב ולנסות לעניין אותו בפעילויות בקבוצות קטנות של מספר ילדים מועט.
שלום יש לי ילד בן שנה וחצי שמבחינה התפתחותית עשה הכל מהר החל מזחילה בגיל חמישה חודשים ועד הליכה בגיל עשרה חודשים. את הארוחות שלו הוא רוצה אך ורק לאכול לבד אפשר להגיד ילד מאוד עצמי מבחינת הדיבור שלו יש מספר מילים בודדות שאפשר להבין כל השאר זה גיבריש אבל הוא יודע להצביע לכיוון הדברים שהוא רוצה ולחקות חיות כמו כלב , פרה וכו' שאלתי היא שנאמר לי שמכיוון שהוא עושה הכול מהר יכול להיות שהדיבור שלו יתעכב זאת אומרת שאחד בא על חשבון השני. אשמח לקבל את חוות דעתך על כך ואם יש משהו שאפשא לעשות. תודה
נשמע לי שהינך מתארת ילד עם התפתחות תקינה וגם מבחינה שפתית התפתחותו תקינה. אין לפי תאורך מקום לדאגה או "לעשות משהו" יותר מאשר להמשיך לטפח ולהנות ממנו. ישנם סברות שמקרות בקצב התפתחות שונה בין התפקודים, ובין בנים ובנות, סה"כ מה שחשוב זה שיש השגים התפתחותיים והתקדמות, על פי הקצב האישי.
פרידה שלום ביתי, בת שנתיים וחמישה חודשים, מדברת מגיל מאוד מוקדם. שפתה עשירה מאוד יחסית לגילה והיא משתמשת במשפטים מורכבים ורבים אבל... היא מדברת על עצמה רק בגוף שלישי: היא, שלה, אצלה, לה, אליה, איתה וכו'. כשאני שואלת: איך אומרים זאת נכון? היא מיד מתקנת ומשתמשת בגוף ראשון אבל זה נדיר שהיא משתמשת בעצמה בצורה הנכונה. נראה לי שזה נובע מכך שהיא שומעת אותי ואת בעלי מדברים בינינו עליה בגוף שלישי אבל אנחנו מאוד מקפידים לדבר על עצמנו בפניה בגוף ראשון (אני אוכלת ולא "אמא אוכלת"). פרט לכך אין לה שגיאות חריגות היא יודעת להשתמש בפעלים ובגופים ע"פ זמן, יחיד-רבים ומין. אני חוששת שהדיבור בגוף שלישי שגור מאוד בפיה ולמרות שהיא יודעת את כללי הדיבור בגוף ראשון, קשה לה ליישם אותם בגלל ההרגל. האם יש מקום לדאגה וצורך לפנות לטיפול? כיצד עלינו לנהוג עימה ביום יום? בתודה רויטל
לא ניראה לי שיש מקום לדאגה. שימי לב, פני אליה בגוף שני ולא על פי שמה: את ולא ..... רוצה. כמו כן, השתמשי בתואר השם היא רוצה לגבי מישהו אחר ואת רוצה לעצה... תתארי לה את אשר היא עושה בגוך שני (את) ושאלי אותה מי עושה (אני....) תשתדלי לחזור על דבריה בגוף שני ולשאול אותה שנית מה היא.... כדי לעודד אותה להשתמש בגוף ראשון, ללא שאלה מה נכון, מכוון שאז את למעשה מתרגלת אותה בכלל ולא בשימוש טבעי.
שלום רב יש לנו שתי ילדים קטנים אחד בן חצי שנה והשניה בת כשנתיים אני מדבר איתם עברית ואשתי אנגלית שזה שפת האם שלה ,ובינינו אנחנו מדברים עברית כמובן שגם הסבים מכל צד מדברים בשפתם מה שקורה אבל בפועל זה שלפעמים אשתי שרה לה שירים מהגן בעברית ואני משתרבב לי מילים באנגלית כשאנחנו רואים תוכניות באנגלית יש מצב שהיא רואה תוכנית באנגלית ואחרי זה דיג דיג דוג בעברית למשל יש מילים שהיא כבר אמרה מאוד ברור ועכשיו הם משתרבבים לה והיא לא מדברת הרבה והיא מתוסכלת מזה יכול להיות שאנחנו תורמים למצב הזה?
ככל שהפה של הילדה מתקדמת כך תיראו ביתר בהירות את היכולת להתמודד עם שתי שפות. חשוב שהפניה של בל אחד מכם תהיה עקבית בשפה שנבחרה, על פי התלטתכם. חשיפה לשתי שפות כשלעצמה אינה גורמת לקיי שפה, אך בשלב של חיבור של שני מילים ביחד (מעבר לשלב דו- מילי לעומת המילים הבודדות) יכולה להיות יחסית "קשה" מכוון שזהו הזמן של התחלת שימוש בכללי תחביר ויכול להיות קושי או הארכה של השלב הזה. כעת אתה אומר שהיא "מתוסכלת" לא יודעת על סמך זה התרשמת מכך, בילדים ללא קשיי שפה אין בעיה של חשיפה לשתי שפות וכעת היא עדיין לא נשמעת כבעלת קושי ספציפי. תהיו בטוחים שהילדה תעבור את בדיקת הסינון לתיקשורת בטיפת חלב ובמידה ויתגלה צורך, פנו לקבלת יעוץ אישי אצל קלינאי תקשורת. אם תרגישו צורך או העדר התקדמות בשפה במהלך תקופה שלל חודש-חודשיים - פנו לאבחון וקבלת יעוץ אישי. בינתיים שימרו על הפרדת השפות: "מבוגר אחד-שפה אחת" ודיבור אלה בשפה עשירה ורגילה, תוך תירגום של מושגים ולא בשימוש במילים של שפה אחת והשניה, ללא אבחנה ביניהן. האם היא מבינה את ל הנאמר לה ומצבים שפתיים ותקשורתיים בשתי השפות? האם היא הולכת לגן?
שלום תודה על העזרה --רציתי רק להגיד לך שהיא מגיבה לשתי השפות וכן היא הולכת לגן רק לאחרונה היא משבשת את המילים באנגלית (למשל היא אומרת moy במקום more ולפני כן היא הייתה מבטא את זה נכון -הרבה זמן) אני מתרגז לפעמים על אשתי שמתחילה פתאום לשיר לה שירים של חנוכה בעברית היא מתעקשת שזה שטויות -אם היא מדברת גם קצת עברית אני אמשיך לעקוב אחרי זה תודה
שלום , להלן שאלתי יש לי ילדה בת 4 (בכורה מבין 3 ילדים) ומזה כמספר חודשים היא החלה לגמגם ולאחרונה זה נראה מחמיר , מאחר והיא כולה מתעוותת כשהיא מנסה לאמר משהו , לפעמים נתקע לה ולפעמים היא ממש "נעזרת" באצבעות ע"מ לאמר משהו אולם יצוין כי לפעמים היא כלל לא מגמגמת , נראה כאילו היא מנסה לשיר את המשפט שברצונה לאמר , שכן בשיר אינה מגמגמת כלל האם מדובר בתופעה טבעית חולפת או שמא יש מקום לדאגה ולטיפולים ???
הינך מוזמן לעיין בפרק הרלוונטי לבעיה המתוארת באתר של קלינאי התקשורת, לקבלת מידע כללי בנושא.www.ishla.org.il על פי תאורך ניראה לי שמדובר על תופעה הקרואיה "חוסר שטף בדיבור" וקשורה להתפתחות נורמלת של הדיבור, בילדים, וב- 75% מהילדים עוברת מעצמה עד לכניסה לבית הספר. בכל מיקרה אם אתה דואג כדאי לקבל עצה מקלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בילדים, תוכל לפנו דרך קופ"ח או באופן פרטי. מקוה שתקבל מימד חדש ותסיר דאגה מליבך!
שלום בעלי עבר ארוע מוחי כרגע הוא נמצא בבית אבות אני מחפשת עבורו קלינאית תקשורת אנא צרו עימי קשר בטלפון 03-5405231 תודה
שלום פרידה... רציתי לדעת אם את מכירה קלינאית שיכולה לעבוד עם ילד מונשם באיזור עפולה? אם יש לך מישהו אנא צרי קשר: 6400556 050-536535 תודה.
שלום הילד שלי לא מדבר ,יש לו רק 3-4 מלים אני פנית לקלינאית תקשורת אבל בינתיים איך אני יכול לעזור לו
מומלץ לרכוש את הספר המדריך הורים לילדים עם איחור התפתחותי בשפה ספר hanen (הנן) נמכר ללא כוונות רווח על ידי אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815 בברכה
שלום אני לא כל כך הבנתי. כאשר אני אומר לילד תחזור אחרי או תגיד "כדור" זה חיקוי. אבל כאשר אני רק אומר "כדור" בלי לבקש ממנו להגיד או לחזור אחרי זה MODELING האם זאת הכוונה? תודה רבה מראש.
בהחלט כן, זו הכוונה. ילדים לומדים שפה בעקבות הנטיה הטבעית של הילד לחקות את ההתנהגות המילולית הטבעית של האנשים בסביבה, לכן ילדים לומדים את הנאמר ולא את השפה הספרותית שלומדים בשירי ילדים או סיפורי ילדים. שפה הינה אישות טבעית ולכן הרכישה של השפה בתנאים האלה הינה תואמת את "הטבע האנושי". חשוב כיצד ילדים לומדים כללות או ביטויים שבחיים לא היינו מלמדים אותם באופן מובנה?! בנוסף: כשאתה אומר לילד "תגיד ....." הוא לומד לבצע פקודה ולחזור על מילה, לא תמיד בשימוש המתאים.
בני בן השנה ו 11 חודשים מדבר רק מילים ואינו מחבר משפטים האם יש סיבה לדאגה ?אחיו הגדול בן 4 וחצי מטופל מגיל 3 אצל קלנאית תקשורת עקב בעיות דיבור שנבעו מירידה בשמיעה.
בעקרון בנך הקטן מדבר בהתאם לנורמה, חשוב לברר האם ישנה התקדמות בדיבור (יותר מילים בודדות, חיקוי יותר פעיל, הבעה של מילים מרובות וכו' וכמובן, האם שמיעתו תקינה) בגיל שנתיים ושלושה חודשים הילד יוזמן לבדיקת תקשורת בטיפת חלב, תבצעי את הבדיקה אז ותנהגי על פי המלצות האחיות שם. תוכלי גם להתיעץ עם הקלינאי שמטפלת בבנך הבוגר. בעקרון אין עדיין מקום לדאגה.
תודה על תשובתך המהירה ומספקת
שלום מה זה MODELING מה ההבדל בין MODELING לבין חיקוי.
מודלים זה לתת דגם לחיקוי, חיקוי זו הפעולה המצבוצעת על ידי זה שמחקה בהתפתחות שפה: modeling זה מה שההורים עושים לגבי השפה של הילד (הם מהווים דוגמא) חיקוי זה מה שהילד עושה.
נכדתי בת שלוש, נולדה כפגית, מדברת עברית וגם אנגלית (בעיקר מבינה) יש הגאים רבים שהיא מבטאת בצורה לא ברורה. האם יש מקום לדאגה? האם יש מקום לטיפול.
בגיל זה יש עדיין הגאים מסויימים שילדים צעירים עדיין לא הוגים נכון. במידה והדיבור פוגע במובנות הכללית של דיבורה או לא חל שיפור (איטי, אך מתמיד) בדיבורה, אז, רצוי לפנות לאיבחון, קבלת הדרכה ומעקב, ולטיפול על פי שיקול הקלינאי. ניתן בגיל זה לשקבל טיפול דרך ביטוח הבריאות (קופ"ח בו הילדה מבוטחת) בהצלחה!
אני מחפשת עשרה בהיגוי נכון של השפה האנגלית. איפה אוכל למצוא?
חפש באתר קלינאי התקשורת, בטיפול בש]ה העברית, בשיחה איתם תברר שהן דוברות אנגלית כשפת אם. www.ishla.org.il
שלום למנהלת הפורום, אני חדשה בפורום ואתמול העלתי את בעייתי. יש לי מספר בעיות בעקבות הגמגום הכבד שלי , והייתי רוצה לשמוע את עצתך בבקשה. 1.כשאני בחברת אנשים אני לא יכולה לדבר בטלפון באופן נורמלי, אני נתקפת חרדה ופניקה ופשוט לא מסוגלת להוציא הגה מהפה מרגישה תחושת חנק ובושה נוראיים. 2.כשאני מדברת עם אנשים זרים אני כמעט ולא מגמגמת, משתדלת לדבר פחות וכמה שאפשר משפטים קצרים שחס וחלילה לא ירגישו, והגרוע מכל כשאני מדברת עם בני משפחתי, בעלי וילדיי זה פשוט אסון בשבילי אני לא מסוגלת לבטות משפט אחד בצורה רהוטה וברורה כל מילה הופכת לסיוט, בעקבות כך אני טיפוס שתקן, קשה לי מאוד מאוד עם זה, לפעמים אני חושבת שלהיות אילם או חירש זה יותר קל מאשר לעבור את כל האיסורים האלה, זה משהוא די מתמשך שהחמיר לאחרונה יותר יותר בעקבות תקופה לא קלה שאנו עוברים, אני לא מצליחה להתעלם מזה וזה מלווה אותי כל שניה כל דקה וכל שעה 24 שעות סביב השעון. זאת בעיה שתקעה אותי חזק בחיים, ולצערי אין שום תרופה בשבילה. תודה על ההקשבה
מצטערת מאד על סיבלך. לעניינינו, טוב שאת מעלה את הבעיה - כך תוכלי להכניס אותה לפרופורציה.... סה"כ מדובר על חוסר שטף בדיבור וניתן להתיחס לכך בכמה אופנים: כבעית דיבור בלבד ואז, תוכלי לפנות לקבלת טיפול בדיבור. ישנם קלינאי תקשורת המתמחים בתחום זה וניתן לפנות אליכם, גם במימון סל שרותי בריאות, דרך קופ"ח. יש טיפולים אינטנסיביים ביותר כמו זה של המכון להפרעות בתקשורת בהדסה י-ם וישנם יותר ממושכים אצל קלינאים שונים. www.ishla.org.il ישנו גם ההבט הריגשי שמתלווה לתופעות הנשמעות והנראות, לפעמים צריך גם טיפול רגשי-פסיכולוגי כדי ללמוד לחיות עם התופעות ולהכניס אותם למקום שפחות יפריעו למהללך התקין של חייך. כנסי לפורום של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת וחפשי שם, קלינאי באיזור מגוריך. כמוכן, אם רצונך בכך, תוכלי ליצור קשר עם אירגון של אנשים הסובלים מגימגום והקימו קבוצות לתמיכה ועזרה הדדית. www.ambi.org.il
שלום רב הילד שלי בן 4 חודשים,נולד עם לשון שלדברי הרופאים גדולה ממה שמצופה מילד בגילו. בגלל שהלשון גדולה היא הרבה זמן מחוץ לפה. אני נורא מפחדת שהילד לא ידבר (עד עכשיו הילד לא מוציא קולות כמו שאר הילדים בגילו) . השאלות שלי הן: 1- איך לשון גדולה בלבד(ללא בעיות אחרות) יכולה להשפיע על התפתחות הדיבור של הילד? 2-מה עלי כאמא לעשות, איך אני יכולה לעזור לילד שלי ,האם יש תרגילים מסוימים(יש שסיפרו לי על תרגילי פייותרפיה ללשון)? 3-האם יכולות להיות לילד עוד בעיות , איפה אני צריכה לברר אותן (כבר הייתי אצל הרבה רופאים כולל רופאי ילדים)? 4-האם יכולה להיות לילד בעיות שמיעה (כי הוא לא מוציא קולות) האם בגיל זה יכולים לבצע בדיקת שמיעה ,האם זה חשוב במיוחד במקרה של לשון גדולה לבצע בדיקת שמיעה? יש לציין שאני ובעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה אני מאוד מקווה שתעזרו לי ומצטערת על השאלות הרבות
שלום מה הדברים שאני צריכה להסתכל עליהם כאשר אני רוצה לבדוק אם יש לילד של הפרעה בתקשורת. תודה
קודם כל, טוב שאת שואלת ומקווה שתוכלי למצוא מענה לשאלותיך. הלשון, כמו שאר אברי הגוף, צריכה להיות בפרופורציה עם יתר הגוף - היתכן שהלשון איננה גדולה אלה שיש דיספרופורציה בין הלשון לחלל הפה והלסת? אצל מרבית הילדים יש פה קטן וקריות לחיים שמגבילים את חלל הפה - לעתים אין מספיק מקום ללשון..... כיצז הילד אוכל, האם המציצה יעילה ובמהלך המציצה הלשון נמצאת בתוך חלל הפה? רוב הסיכויים שבפעילות הלשון אכן מתפקדת נכון וה"בעיה" הינה רק במנוחה - כשהלשון נחה בין השפתיים ולפעמים, בילדים מסויימים, היא מבצבצת מחוץ לחלל הפה. לשאלותיך: 1. עדיין לא קבענו שהלשון גדולה מדי, כמעת ואין תופעה כזאת, ללא בעיות נוספות. מהחינת התפתחות הדיבור, האכילה והלעיסה ניתן רק להמתין שבנך יגדל, ייתישב ורק אז אפשר יהיה להתרשם מהגבלה בפעילות, במידה ותהיה הגבלה תפני לקלינאי התתמצא בפעילות הפה בבליעה ובאכילה, ולא רק בדיבור. כשיבוא הזמן אשמח ליעץ לך מה לעשות! 2. עניתי כבד בתשובה הקודמת. 3. אם יש בעיה נוספת, שלא נראה יל, הכתובת תהיה מכון להתפתחות הילד - מדובר על השפעה על התפתחות הנורמלית ולא על מחלה, שזה תחום העבודה של רופא הילדים. 4. בכל מיקרה רצוי לבצע בדיקת שמיעה - במיוחד לאור העובדה שאת מציינת שאינו משמיעה קולות, לו רק כדי לבטל קושי בתחום זה. ניתן לבדוק תינוקות בכל הגילאים. בקשי הפניה למרכז רפואי מוכר, שיש שם מכון אודיולוגי, המיומן בבדיקות שמיעה לתינוקות. אשמח לעמוד בקשר איתך, בהמשך. בינתיים כדאי לך להנות מהתינוק ולבצע את בדיקת השמיעה כדי לשלול בעיה בתחום זה. בברכה, פרידה
לפרידה שלום, היינו רוצות לדעת יותר על אפרקסיה בתחום השפה. יש לי ילד בן 3 שאינו מדבר, אוצר מלים דל של כ-15 מלים כמו: אבא, אמא וכד'. יש לציין שהוא הוגה נכון את המלים וכן רמת ההבנה טובה ומבצע הוראות מורכבות הכוללות שתי פעולות אך קיימת בעיה ביכולת חיקוי של מלים. לפני כחצי שנה התחלנו בטיפולים אצל קלינאית תקשורת, אין התקדמות משמעותית בעניין. קלינאית נוספת איתה התייעצנו אמרה כי יתכן ויש לו אפרקסיה. לא ברור לנו לגמרי מה הדבר אומר. 1. מהי אפרקסיה? 2. האם יתכן והוא סובל מאפרקסיה? 3. האם רצוי ללכת למרכז להתפתחות הילד , ואם כן האם זה לא יפגע בילד במהלך השנים בבחירת מסגרת לימודים מתאימה?
אפרקסיה זה קושי בתיכנון הפעולה, יכול לבוא לביטוי בדיבור ובפעילויות נוספות. אינני יודעת אם בנך סובל מאפרקסיה, לרוב מדובר על קושי, דיספרקסיה ולא אפרקסיה שפרושה העדר פעילות מתוכננת ולא קושי בפעילות, תחת הכותרת "דיספרקסיה" פניה למכון להתפתחות הילד מאפשרת לקבל איבחון כוללני ותיכנון טיפול משולב בכל התחומים. איננה פוגעת, אלה מסייעת בהפניה למסגרת לימודים, על פי הצורך. ההנחליות של משרד הבריאות לגבי התפתחות הילד, היא: במידה ןהילד בטיפול חצי שנה, ללא התקדמות, רצוי להפנות לאיבחון מקיף. יחד עם זאת לא לפסיק את הטיפול בתקופת ההמתנה לטיפול, שיכולה להיות ממושכת. אם תחושתכם שהילד לא מתקדם ו"תקוע" תוכלו לפנות לקבלת איבחון ותיכנון טיפול על ידי קלינאי אחר או לפחות התיעצות של הקלינאי הנוכחי (אם יש לה קשר טוב עם הילד) לקבלת הדרכה נוספת. בקשו גם תוכנית לעבודה בבית כי רק הטיפול של הקלינאי לא יספיק!
שלום, איפה ניתן למצוא חומר על דיבור אסצויטיבי אצל ילדים? בתודה , רונית
בסיפריה בתל השומר (בית ספר להפרעות בתקשורת), נסי גם את המחלקה לפסיכולוגיה בכל סיפריה מתאימה. בהצלחה
חומר בנושא וטיפול התנהגותי תחת הערך bizzare speech
אני סובל זה שמונה שבועות מצרידות קשה. רופא מומחה לא.א.ג. מצא בצקת מעטה ולאחר טיפול תרופתי במשך כמה שבועות המליץ על תרגילי דיבור בסגנון pushing הייתי שמח לקבל דרך פורום זה דוגמאות של תרגילים כאלה עד שאקבע תור לקלינאי תקשורת.
מתן תרגילים ספציפיים, ללא בקרה יכולה להעמיד אותך במצב גרוע ממצבך הנוכחי. לך לטיפול אצל קלינאי בעל נסיון ואם התור ארוך למדי, פנה לטיפול באופן פרטי ובקש השתתפות הקופה (במידה והינך זכאי להחזר או טיפול שלהם) בכל מיקרה, המלצת הרופא על תרגיל מסויים שאול למצב בו אני אמליץ לך על תרופה (מחוץ לאחריות המקצועית) ולכן אני ממליצה להמתין לטיפול כוללני ותירגול, בבקרה וצורה ככל שתקבל המלצה מהקלינאי האחראי לטיפולך.
לגב' קורנברוט! תודה רבה על ההתיחסות לשאלתי.
פרידה, שלום! ותודה על תגובתך. בעבר נבדקתי אצל אא'ג והכל נמצא תקין לעניין השמיעה. אני גרה בירושלים וחברה בקופ"ח כללית. אם אוכל להעזר במומחה טוב יותר שלא דרך הקופה, אני מעדיפה. כי חשוב לי לקבל את האבחון הטוב ביותר. לא הבנתי כיצד עלי לפנות אליך באופן אישי. ושוב תודה טליה
תלחצי על התנונה שלי, בעמצאות העכבר ותפתח חלון עם הפרטים שלי, אשמח לקבל את פניתך. תוכלי גם לכתוב אלי ישירות, דרך אתר קלינאי התקשור, [email protected]
שלום לכולם. אני מנסה ללמוד על תופעת חוסר שטף לא אוראלי. אשמח אם אוכל לשמוע מנסיונכם האישי ו/או המקצועי על שני הנושאים הבאים: 1. חוסר שטף בקרב דוברי שפת סימנים (בדברם בש"ס, לא בדברם אוראלית). 2. מאפייני כתיבה אצל מגמגמים. תודה רבה !
בספרים, מאמרים או באינטרנט יתקבלו אף הם בברכה. תודה!
גמגום הינה תופעה הקורת בדיבור. יש מאפיינים לא מילוליים מעטים למדי שיכולים להופיעה באוכלוסיה הכללית ולו דוקה בקרב מגמגמים. חפש על אירגון במרחב ולמידה ותפקוד של פעילות ברצף.
שלום, בני בן 4 בעל ליקויי דיבור. בשיחת ייעוץ עם קלינאית הוצע לי טופל באמצעות מכשירים למינהם לחיזוק שריר הלשון. האם הדבר מוכר ובעל הוכחות?
יש כל מיני גישות לנושא זה. לדעתי צריך לבדוק היטב את ]עילות הלשון והפרדת התנועה בין אברי הדיבור וכמו כן, לבדוק מה הן הקשיים המתגלים. לעתים תפקוד האכילה זורק אור רב על תפקודי אברי הדיבור וכן תירגולי לעיסה (כמו לעיסת מסטיק ואוכל קשה) מנבים תוצאות טיובות מבחינת תנועת אברי הפה. המכשירים הקיימים מנסים לעודד תחונה ותנועה של הלשון, לדעתי בנך צעיר למדי לשימוש במכשור זה וגרוע מזה, הוא יכול לפתח סלידה והמגע בפה. כמובן שדברי האמרים באופן כללי ואם הינך סומכת על הקלינאי ושיקול דעתי עליך לקבל ממנה את המידע הרלוונטי ולהחליט לאחר בירור לשביעות רצונך
שלום, אני חיילת משוחררת השוקלת ללמוד הפרעות בתקשורת. האם ניתן ללמוד את הנושא באוניברסיטת תל-אביב? איפה עוד ניתן ללמוד ומהם המוסדות המומלצים? בברכה, יסמין.
המקצוע נלמד בשלושה מקומות עיקריים בארץ: באוניברסיטת תל אביב (תל השומר), במכללת הדסה בירושלים ובאוניברסיטת חיפה. לפירוט מלא ראי כאן: http://www.ishla.org.il/how_to_learn.htm בהצלחה.
לבני בן ה - 16 יש בעיות בלימודים. הוא לא מסוגל לשבת וללמוד בלי להפריע אפילו יום אחד. היינו ביועצים, היינו בשיעורים פרטיים, היינו בנורולוג, אך כלום לא עוזר. לילד קשה ללמוד. מצד אחד הוא מבטיח שישתנה ומראה רצון ללמוד, אך ללא הצלחה. אשמח לקבל תגובה לאן נוכל לפנות בכדי לקבל עזרה.
האם פניתם לפסיכולוג שמתמחה בגיל ההתבגרות? מה נאמר אצל הנאורולוג? האם יש חשד להפרעת קשב וריכוז ADHD? האם תפקודי הלמידה שלו תקינים? אם אין קשיי למידה אז יותר סביר להעלות את הצורך ביעץ פסיכולוגי, יחד עם זאת צריך להתיחס להתנהגותו בהמשך לסיפור ההתפתחות שלו ולנעשה בסביבת משפחתו וחבריו. כיצד התפתחותו המינית והפיזית מתקדמת? האם עבר בדיקות רפואיות כלליות, כולל העמסת סוכר ושינוים מטבוליים? לצערי שאלתכם מעלה יותר שאלות מאשר תשובות, מקווה שעזרתי בפתיחת ערוצי לשיבה. בהצלחה
האם תפקודי הלמידה שלו תקינים? ---- לא הם לא תקינים, היה אצל פסיכולוג קיבל הקלה בכיתה במבחנים
שלום! , אני סטודנטית לחינוך מיוחד, ואני מחפשת חומר על מודעות פונולוגית וכן על שלבי התפתחות תקינים של השפה. בעקבוד הידע הנ"ל עלי לחבר מעין מבדק לילדה בגיל 5 עם קושי שפתי-רגשי. נא עיזרו לי לארגן את החומר מכיוון שאני מבולבלת. תודה מראש.
פני לסיפריה במכון להפרעות בתקשורת בתל השומר, שם יש סיפריה של בית הספר להפרעות בתקשורת עם כל החומר, כולל עבודות סמינריוניות של תלמידים ומבחנים מוכנים. נסי גם במכללת הדסה בי-ם ובוניב' חיפה בהם פתחו תוכניות לימוד נוספים - שם אולי יש גם חומר בעברית אך לדעתי לא תמצאי עבודות.
שלבי התפתחות תקינה של השפה כולל האספקט הפונולוגי בספר המצויין "ילד מה הוא אומר" רום, סגל וצור הוצאת מכון מופ"ת
היי אני בת 25 וסבלתי מדיכאון בשנה האחרונה. כבר מס' חודשים שהדיכאון חלף, אך שמתי לב שיש לי שינוי בדיבור - הקול שלי נהיה צרוד יותר וצליל הקול השתנה (לא יודעת איך לתאר בדיוק, באופן כללי נהיה פחות זורם ופחות נעים) , ההמילים נתקעות לי, לא מצליחה לבטא אותן כמו שצריך.האם זה פסיכולוגי ובר חלוף או שייתכן כי יש פגיעה פזיולוגית ומה עליי לעשות?האם יש צורך בתרגילים? ועוד, אחד התחביבים שלי זה שירה ולאחר דיכאון כנראה נהיתה לי בעיה במיתרים - אני מתקשה לשיר, כאליו משהו חוסם את הקול. האם זה מדיכאון, האם זה יחלוף והאם עליי לעשות דבר מה בנידון או לחכות? תודה
טיפול תרופתי אשר משנה את כמות ההפרשות בריריות, גורם ליובש בפה ומשנה את מתח השרירים הכללי בגוף משפיעים גם על תפקוד הקול. בנוסף הקול מהווה "חלון" לעולם הרגשי שלנו, מבטא גם את התחושות הכלליות (כמו שמחה, עצב וכו') ולכן לא פלא שקולך מושפעה מהתקופה הקשה שעברת. כדאי להתיעץ עם הרופא המטפל שלך, ובמידה והינך מקבלת טיפול תרופתי תתיעצי עם הפסיכיאטר. לאחר מכן פני לרופא אאג' לבדיקת מיתרי הקול, ובהמשך, לפי תחושתך והתשובות שתקבלי, פני לקלינאי תקשורת לבירור תפקוד הפקת הקול והנשימה. עם כל המידע בידיך תוכלי לקבל תמונה עללית על מצבך התפקודי ולהחליט, יחד עם הקלינאי האם יש מקום לטיפול קול. מצב הרוח והטיפול התרופתי יכולים לשנות, לטוב ולרע, את התפקוד הקולי..... בעקרון, ככל שמצב רוחך ישתפר וכמות התרופות יווסת תרגישי פחות אתהשינויים בקולך.
שלום, הבן שלי סובל מגמגום די קשה.הגמגום היה כל הזמן אבל קל, ולפני מספר חודשים הפך לבלתי נסבל. אנו מחכים בתור לטיפול של קלינאית ולצערי נתקבל רק בעוד ארבעה חודשים, ואני אובדת עצות. אני חוששת שהוא גם לא ישתף פעולה בטיפול כי הוא אינו ילד קל, יש לו גם קשיים בקשב וריכוז, והוא אינו ממושמע, עם זאת הוא אומר שהגמגום מפריע לו מאוד. איך נעשה טיפול בגיל כזה ? ומה עושים אם הוא לא ישתף פעולה בתרגול? (האם נותנים לו לתרגל בבית?) מה כדאי לעשות בינתיים? ממש קשה לתקשר איתו בלי להילחץ כי בכל משפט הוא נתקע כמה פעמים וחוזר על הברה או מילה פעמים רבות. תודה
הטיפול בגימגום נבנה יחד עם הילד\ כך שמידת ה"תירגול" או התקדמות תהיה בינו לבין עצמו, עם הקלינאי. אתר האגודה הישראלית של אנשים עם גימגום הינו ambi.org.il תוכלי להתיעץ איתם. כמו כן לפנות לקלינאי באופן פרטי, תוכלי למצוא באתר קלינאי התקשורת, כפי שנרשם שם. כמו כן, ההצעה לפנות ליעוץ בשבילך ובשבילך חשובה, תוכלי ללמוד על התיחסות בריאה לגימגום וגם להכנס לפרופורציה לגבי חשיבות התופעה ביחד להתנהגות של בנך. תפני ליעוץ בכל מיקרה ותעזרי באנשי המקצוע שיכולים לסיע לכם. בברכה
לאיזה כיוון כלפי הילד צריכים להיות סיפורים ברצף תמונות? בשביל מה בכלל מלמדים את זה? האם ישנם מדביקות נגד ריור יתר? איפה אפשר לקרוא בעברית על תרגלי פה לפני האוכל? תודה
רצוי להעמיד את התמונות באותו כוון של הקריאה, בעברית מול הילד מצד ימין לשמאל שלו. התמונות ברצף מאפשרים לילד ללמוד לספר בסדר ההתרחשויות, לעתים ילדים לא קולטים שיש רצף בין התמונות ומתיחסים לכל אחד בנפרד. זהו גירוי נוסף להתפתחות השיח ותאור של אירועים, של מציאת סיבה ותוצאה וכן לפיתוח הדמיון על ידי הוספת תמונות בתחילה או סוף הסיפור, מתן שם לסיפור מלמד את ההבדל בין עיקר וטפל, בין חתר הפעילויות הניתנות לביצוע בעזרת תמונות ברצף.... ישנם מדבקות, יקרות למדי, להפחתת הריור. החומר הפעיל הינו מהסוג המשמשים לטיפול בלוחמה כימית, על כל המשתמע מכך! אין לי מקור לתרגילי פה לפני האוכל, וגם אני לא מבינה למה הכוונה....... במידה ויש צורך בתירגול הוא ינתן על ידי איש המקצוע הספציפי, עם מטרות וטווחי טיפול, על פי התוכנית האישת של המטופל.
בני בן 11 שנים מגמגם באופן קבוע. הינומיספר פעמים בטיפול אצל קלינאית תיקשורת ואין שום תוצאות לטיפול . שאלתי היא האם יש צורת טיפול אחרת?
ישנו ריבוי של שיטות טיפול, אך השינוי יופיעה רק לאחר מספר טיפולים ולא מייד או לאחר מספר טיפולים. לקבלת מידע מפורט תוכלי לפנות לאירגון לעזרה עצמית של האנשים הסובלים מגימגוםambi.org.il או תפספרי לי מה עשיתם עד עכשיו וניראה מה עוד יש בסביבתכם הגאוגרפית.
ישנו ריבוי של שיטות טיפול, אך השינוי יופיעה רק לאחר מספר טיפולים ולא מייד או לאחר מספר טיפולים. לקבלת מידע מפורט תוכלי לפנות לאירגון לעזרה עצמית של האנשים הסובלים מגימגוםambi.org.il או תספרי לי מה עשיתם עד עכשיו וניראה מה עוד יש בסביבתכם הגאוגרפית.
שלום! ידוע לי מניסיוני האישי , שייש בבית חולים תל השומר מכון לשמיעה ולדיבור. במכון הדיבור ישנו טיפול הנקרא "טיפול אינטראקטיבי" שמטפל בבעיות שטף- גמגום. מספר הטלפון של בית החולים הוא- 03/5303030 . שיהיה בהצלחה.
שלום, פרידה! אני פונה אליך בקשר לבעיה שמפריעה לי כבר שנים. אני אוטוטו בת 30, יש לי הפרעה בהגיית האותיות השיניות. בעבר טיפלתי אצל קלינאית תקשורת אך ללא תועלת. במשך השנה האחרונה חזרתי לתרגל, ושוב, ללא תוצאות. לפי תחושתי הבעיה היא במבנה השיניים/הלסת ואולי הלשון.(לא לפי טענת הקלינאית תקשורת) אציין, כי באופן טכני אני מסוגלת לבטא את האותיות כנדרש אך לא ברצף. זה כרוך במאמץ פיזי רב ונשמע מאד לא טבעי. ברצוני לדעת לאיזה סוג מטפל עלי לפנות כדי לאבחן מה אכן הגורם לבעיה.האם לנסות אצל קלינאית תקשורת נוספת, האם אורתודנט מוסמך יכול להיות כתובת מתאימה לבדיקת הסיבה, והאם יש טעם להתחיל\להמשיך לטפל בבעיה בגילי. אודה לך מאד על תגובתך טליה.
בהחלט יש טעם בבדיקה לעומק את המבנה והתפקוד של אברי הדיבור. אשמח להמליץ לך על רופאורטודונת וגם כדאי שתעברי בדיקה אצל רופא אאג'. באיזה איזור בארץ את נצמאת? ובאיזה קופ"ח? פני אלי לכתובת של האתר, באופן אישי
פרידה, שלום! ותודה על תגובתך. בעבר נבדקתי אצל אא'ג והכל נמצא תקין לעניין השמיעה. אני גרה בירושלים וחברה בקופ"ח כללית. אם אוכל להעזר במומחה טוב יותר שלא דרך הקופה, אני מעדיפה. כי חשוב לי לקבל את האבחון הטוב ביותר. לא הבנתי כיצד עלי לפנות אליך באופן אישי. ושוב תודה טליה
שלום רב, אצל בני בן השלוש ושלושה חודשים, יש בעיות בהיגוי מילים.במקרים מסוימים קשה להבין את דבריו, בנוסף הוא לא בולע רוק. הוא נבדק במכון שמיעה ושמיעתו נמצאה תקינה. מהי עליחנו לעשות מאחר והתור לקלינאית תקשורת ארוך ועלינו לחכות כ- ארבעה חודשים. בתודה אורנה
האם בינך אוכל מוצקים, לועס אוכל קשה ונגמל ממוצץ או בקבוק? האם בהבטי התפתחות נוספים יש משהוא לציון? האם הוא נושם דרך הפה בעקר? האם נוחר בלילה? האם מקנח את האף? בכל מיקרה עליך לקבל הדרכה לדברים שניתן לעשות עד שיגיעה תורו לטיפול, וכדי שלא תמתיני ללא הדרכה (וגם כדי לאפשר מעקב) רצוי שקלינאי יראה אותו, לו להדרכה של פעם או פעמיים, כדי שיתנו לכם תוכנית עבודה, בינתיים, וכדי להעריך את הצורך בהתערבות ישירה או במעקב בלבד. תוכלו לפנות לקופ"ח בה הינכם מבוטחים לקבלת רשימה של קלינאים שעובדים איתם או באופן פרטי (ותדרשו השתתפות מהקופה) לקלינאי דרך אגודה קלינאי התקשורת ב 03-9217815 בהצלחה
בני בן 3.8 רכש את הדיבור יחסית מאוחר (לקראת גיל 2.8) ואף טופל אצל קלינאית תקשורת בשל בעיית היגוי. ההתקדמות שלו היתה נפלאה והיא מדבר כיום יפה. בונה משפטים נכון והוא בעל אוצר מילים רחב. דיבורו אמנם שוטף אך לא כמו יותר בניי גילו . נראה לי כי הוא משקיע אנרגיה רבה כאשר הוא מדבר (ניתן להשוות זאת לילד שקריאתו אינה שוטפת והוא משקיע אנרגיה ומאמץ בקריאה). בגן הוא ממעט לשחק עם ילדים ונראה לי כי קשה לו להתמודד עם שטף דיבורם. האם עלי לפנות שוב לקלינאית תקשורת? האם אכן יש קשר בין "השקעת אנרגיה" בשפה ליצירת קשר עם חברים. אודה לתשובתך.
יתבן והשקעת האנרגיה הינה בתחום הפעילות הפיזית של הדיבור. האם יש לו קשיים מוטוריים בעקר במוטוריקה עדינה? האם הוא ילד מסורבל בפעילות הפיזית? האם הוא מספיק לאכול את הכמות ומגוון של מאכלים כמו יתר הילדים? (הכוונה לפעילות הלעיסה, הבליעה והתאום שביניהם) האם הוא מחזיק את העפרון וכלים אחרים שדורשים זריזות בפעילויות הידיים ןהתאום ביניהם? במידה ויש קשיים במוטוריקה עדינה (שהדיבור הינו חלק מהם) רצוי שתפני למרפא בעיסוק ולו דווקה לקלינאי תקשורת. האם הילד היה בבדיקה במכון להתפתחו הילד? יכול להיות שכדאי לבקש שם איבחון, מכוון שיש שם צוות רב מקצועי שיכולים לסיע לו ולהחליט האם יש צורך בטיפול, ובאיזה תחום. אשמח להמשיך לשמוע על התקדמות בנך, בברכה
בני בן 7 לוקח ריטאלין 10 מג בתחילת השנה זה מאוד עזר לו עכשיו זה כמעט ולא משפיע מה אני עושה בתודה אמא מודאגת
תתיעצי עם הרופא המטפל. הטיפול בילדים עם ADHD חייב להיות רב תחומי, שום תרופה לבדה אינה משפרת את הקשב של הילד, חשוב לתת גם תמיכה רגשית, לימודית וחברתית על ידי צוות מקצועי מיומן. בהצלחה
שאלה אניאם לילד בן 6 הזקוק לרטלין באם אחד מבן ההורים חולה אפילפטי האם יש לזאתמשמעות
שלום מה ההבדל בין חוסר שטף התפתחותי לבין גמגום. תודה
האם לקיחת רטאלין slow reliss יכול לגרום להתנפחות או לשינויים בבלוטות לימפה באזור הפנים
אני לא יודע אם זה הפורום הנכון אך אני מנסה את מזלי איך מאבחנים ADHD למבוגרים ,איזה רופא מטפל בזה מה צריך לעשות התחלה למי יש לפנות?
פנה לרופא נאורולוג או לפסיכולוג מומחה למבוגרים. האבחנה הסופית ניתנת על ידי הנאורולוג, בתמיחה של מספר מבחנים ושאלונים, פרט לבדיקה כללית שלו
ילדתי בת ארבע ולה ליקויי הגיה שונים כמו הגיית כ' במקום תי"ו וכן כ' במקום ג'. כיצד ניתן לטפל בבעיה זו והאם בעיה זו שכיחה. האם דרוש טיפול או הדבר יתוקן עם הגיל.
ההודעה מכוונת למנהלת הפורום. בהודעה אחרת כתבת שישנם שלושה מסלולי לימוד בארץ שלאחר שנה של הדרכה מכשירים אותך לעסוק בהפרעות תקשורת, ובכן היכן? בתודה מראש. נ.ב אני יודע על אוניברסיטת חיפה.
שנה של הדרכה לאחר קבלת תואר ראשון בלימודי הפרעות בתקשורת! עיין בפרק הרלוונטי באתר קלינאי התקשורת www.ishla,.org.il בהצלחה
שלום - בני הוא בן שנתיים ו - 3 חודשים ועדיין איננו מדבר. חוסר הדיבור לא מתבטא רק בעובדה שאין לו הרבה מילים, אלא גם בכך שהוא לא מקשקש כמעט. אציין ששמיעתו נבדקה והיא תקינה. הוא החל גן לפני כחודשיים, הייתה לו תקופת הסתגלות ארוכה יחסית, אבל כיום הוא משתלב ברוב הפעילויות בגן, אך מגלה קושי באילו שדורשות ריכוז והקשבה - חוגים שונים, ריכוז בבוקר וכד'. מבחינה חברתית בגן הוא בסדר גמור עם בני גילו, יש לו מספר חברים, אבל דווקא עם הצוות המבוגר יותר קשה לו ליצור קשר אינטימי - חיבוקים, על הידיים וכד'. וזאת כאשר עם ילדים הוא כן יוצר קשר כזה (למשל מחבק ילד אם הוא רואה שהוא בוכה). היינו איתו באיבחון פרטי אצל קלינאית תקשורת, והיא כמובן המליצה לנו להתחיל בטיפול קבוע. אבחנתה הייתה שיש לו 'בעיית שפה', כלומר בעבר לעובדה שהוא לא מדבר הוא איננו מבין שפה מספיק טוב לגילו. אנחנו בטיפול אצל קלינאית דרך הקופה כבר 3 שבועות, ואציין שבאופן כללי נראה שהוא מבין יותר ויותר את השפה. שאלותי: 1. מהי "בעיית שפה", איפוא אפשר לקרוא עליה (עדיף בעברית). 2. האם טיפול דו-שבועי ישיג תוצאות מהירות יותר. 3. אני מעוניינת לקחת את הילד לרופא התפתחותי כלשהו (התור בהתפתחות הילד ארוך מדי) האם תוכלי להמליץ על מישהו שנראה לך מתאים. תודה
תוכלי לקרוא על התפתחות השפה, בעברית, באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il מבחינת תדירות הטיפול אני חושבת שכן, פעמים בשבוע סביר לעבוד עם ילד צעיר עם עיכוב בהתפתחות השפה. ישנו ספר שתורגם והותאם לעברית המדריך הורים של ילדים עם בעיות שפה, זה ספר הנן (HANEN) ניתן לרכוש אותו דרך האגודה במס. טל: 03-9217815. מאד מומלץ. מבחינת התפתחות הילד רצוי לפנות למרכז באיזור מגוריכם כי שם יש צוות רב מקצועי ועבודת צוות ולא רק בדיקת רופא שבהתפתחות אינה שלמה בלי הצוות הנוסף. הצעתי: תפנו לאיבחון ובמקביל תמשיכו את הטיפול אצל הקלינאי, הנוסף לקבלת הדרכה אישית ממנה ודרך הספר שהמלצתי עליו.
