פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
6360 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

30/01/2017 | 19:46 | מאת: עופר

היי, אני בן 35 ותקופה של כשבוע בכל פעם שאני מנגב ( סליחה על התיאור) אני מרגיש כאילו איזה גולה באיזור של פי הטבעת . שטיפות רבות ויציאות רבות שהיו מאז לא מעבירות את זה. יכול להיות שזה טחורים למרות שאין לי דימום ושום כאבים איני מרגיש והיציאות שלי הן תקינות בדכ ? יכול להיות לחילופין שזו ציסטה שהתפתחה שמה ? .

30/01/2017 | 22:20 | מאת: פרופ' עודד זמורה

עופר שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לטחור חיצוני טרומבוטי (עם קריש דם) או לטחור םנימי צנוח, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחורים כמתואר לרוב נספגים בעיקרם עצמונית בטווח ממוצע של כשבועיים לערך. בינתיים לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הוטבה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפולץ אם יש החמרה ניכרת יש לפנות למיון

שלום רב, לפני מספר ימים התחילה לי תחושה של משהו שתקוע בפי הטבעת מלווה בגרד קל. זה מאוד מאוד מציק לי. מה ניתן לעשות? ומה זה יכול להיות?

30/01/2017 | 22:17 | מאת: פרופ' עודד זמורה

תום שלום, תלונות כפי שאת/ה מתאר/ת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

29/01/2017 | 18:53 | מאת: sarit

כבר זמן רב שיש לי גרד חזק בליווי של הפרשה לבנה עם ריח רע מפי הטבעת,מה זה אומר למי עלי לפנות לקבלת עזרה ומהם הסיבות שיכולות לגרום לכך?(אציין שלפני שש שנים היה לי פילו נידלואני סובלת מדחיפות שתן מוגברת,האם זה קשור?)אשמח לתשובה.תודה

30/01/2017 | 22:15 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שרית שלום רב, הרופאים שמומחים לתלונות כפי שאת מתארת הם לכירורג קולורקטאלים / פרוקטולוגים. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסטולה, טחורים פנימיים צנוחים, גרד ראשוני ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

29/01/2017 | 17:16 | מאת: make11111

העם יכולים להיות כאבים חזקים של סעיפים במעי מצד ימין? סובלת מאוד מצד שמאל...תודה

30/01/2017 | 22:12 | מאת: פרופ' עודד זמורה

סעיפים בצד הימני של המעי יכולים ליצור דלקת, ואז יש כאבים, אולם כעיקרון נדיר שסעיפים מימין כואבים ללא דלקת. מעבר לתשובה כללית זו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

25/01/2017 | 19:49 | מאת: אבי

שלום פרופ זמורה עודד האם אין התנגשות בין לקיחת טלפסט וסטונרון לג'ל נפידיפין לריפוי הפיסורה? שהרי ההיסטמין מרחיב כלי דם.

30/01/2017 | 22:10 | מאת: פרופ' עודד זמורה

כעיקרון הספיגה של הניפדיפין שניתן במריחה סביב פי הטבעת קטנה מאד, ולא צריכה להיות בעיה. יחד עם זה, ספק אם הנושא נבדק לעומק ברפואה. מספיק לשים כמות של כגרגר אפונה של ניפדיפין ולמרוח על היקף של כ 1 ס"מ סביב פתח פי הטבעת. אין צורך להחדיר לפי הטבעת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

25/01/2017 | 19:09 | מאת: יוסי

שלום כשאני בשרותים בעבודה ויוצא לי צואה, אחר כך אני שם בתחתונים נייר טואלט ויושב על זה כאני על כיסא כדי שלא יעבור לכלוך לתחתונים ובאמת הלכלוך עובר על הנייר.הבעיה שאני רגיל לזה כבר שנים וראיתי כתבה באינטרנט שלשים נייר טואלט במושב אסלה מעביר חיידקים וכנראה גם מחוץ לשרותים. האם זה באמת מסוכן? אם כן מה לעשות? אני לא מצליח לנגב לגמרי ורוצה לשמור על הגיינה... תודה מראש על התשובה...

30/01/2017 | 22:07 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יוסי שלום רב, בהנחה שאתה משתמש בנייר טואלט נקי, אין כל בעיה לשים אותו סמוך לפתח פי הטבעת כפי שאתה רגיל

25/01/2017 | 16:32 | מאת: דניאל

שלום , במשך כמה שבועות הרגשתי תחושה לא נעימה בעצם הזנב . ביקרתי אצל רופא והוא זיהה שמדובר בסינוס בעצם הזנב , אך אני כמעט ולא מרגיש כאבים ולא מרגיש בנוכחתו למעט זוויות באמת מסוימות שבהם אני צריך לשבת כדי לחוש אי נוחות מסוימת. הרופא אמר שהמקום לא מזוהם ולא דלקתי ולא מחייב ביצוע ניתוח , אך בהמשך יכולים להתעורר כאבים ודלקות שיגררו לניתוח אבל לדעתו אין צורך לבצע כעת.. רציתי לשאול אם אני יכול להמשיך עם זה ולא לנתח ולהמשיך באורח חיי הרגיל(פעילות ספורטיבית ועבודה) או שכן מומלץ לנתח ? האם המצב הזה יכול להישאר כמו שהוא להמשך חיי או שזה בדרך כלל מחמיר ? תודה רבה

29/01/2017 | 00:05 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דניאל שלום, ככלל, אם יש סינוס פילונידאלי חד משמעי, ההמלצה הרפואית היא בד"כ לטפל בו ניתוחית. סינוס יכול להשאר ללא סימפטומים שנים א=רבות, או להפוך סימפטומטי בשלב כזה או אחר. סימפטומים יכולים להתבטא גם בזיהומים שיצרו תעלות מרוחקות יותרף שיכולות להפוך את הניתוח ליותר מורכב. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

23/01/2017 | 18:43 | מאת: שוקי

אישתי עברה חסימת מעיים חלקית לאחרונה ואני רוצה לדעת אם מותר לה לאכול קורנפלקס עם חלב . או איזה מוצרי מזון אסור לה לאכול

29/01/2017 | 00:02 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, לצערי איני יודע את ההסטוריה הרפואית של אשתך ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה המטפלת לבדיקה ויעוץ.

21/01/2017 | 11:39 | מאת: מיה

שלום, אני לאחר לידה, סובלת מפיסורה קדמית כבר חודשיים וחצי, מטופלת בנפידיפין ארבע פעמים ביום ונורמלקס פעמיים ביום. חל שיפור גדול, הדימום פסק והכאבים חלפו. ואז הורדתי את הנורמלקס לפעם ביום וחזרו מעט כאבים ודימום.שאלותיי - האם הפיסורה חזרה כי לא החלימה בעצם? - האם גזים מחמירים את הפיסורה? - האם לא מסוכן לקחת נורמלקס פעמיים ביום לתקופה ארוכה? - האם ייתכן כי קיום יחסי מין (לא אנאליים) מחמירים את הפיסורה? - האם יש קשר בין פיסורה קדמית לרצפת אגן? - מה עוד עליי לעשות כדי להלחם בסיוט הזה? כרגע התחלתי דיקור סיני ושומרת על תזונה נכונה ושתייה מרובה תודה מראש.

אבקש לציין שאני מניקה

29/01/2017 | 00:01 | מאת: פרופ' עודד זמורה

מיה שלום, - קשה לומר מדוע הפיסורה חזרה, אבל עובדה שהסימפטומים החמירו שנית - גזים יכולים אולי להחמיר סבל מפיסורה כשהיא קיימת - אין מניעה לקחת 2 כפות נורמלקס ליום לטווח ארוך, וגם בהנקה - לא ידוע שיחסי מין לא אנאליים מחמירים פיסורה - פי הטבעת הוא חלק מרצפת האגן - מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

19/01/2017 | 10:36 | מאת: אביחי

שלום אני בן 23 עברתי ניתוח כריתה הסינוס בהרדמה מקומית כעבור שבועיים הייתי בביקורת ואמרו לי שעדיין יש רקמה דלקתית מפרישה שאלתי האם זה הגיוני עדיין שזה מפריש? מה אפשר לעשות שזה לא יחזור?

19/01/2017 | 10:45 | מאת: אביחי

היום הייתי בביקורת וקבעו לי ביקורת לעוד חודשיים ואני פשוט לחוץ שזה חוזר האם זה סביר שזה מפריש עדיין?

28/01/2017 | 23:58 | מאת: פרופ' עודד זמורה

כעיקרון אם הפצע הניתוחי הושאר פתוח בניתוח, ריפויו יכול לקחת מספר חודשים. ישנן טכניקות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרהו ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

19/01/2017 | 01:04 | מאת: עומרי

שלום, מידי פעם אני חש גרד ו ריבה בפי הטבעת מעולם לא מדובר במקרה קיצוני אלא רק לאחר יציאות , חשוב לציין שאני לא מפריש דם וגם אין לי נפיחות מסתיימות. בן אדם מאוד נקי . אני בטיול לכמה שבועות ולכן לא מתאפשר לי לראות רופא כרגע מה כדאי לעשות?

28/01/2017 | 23:53 | מאת: פרופ' עודד זמורה

עומרי שלום רב, ישנן מגוון של סיבות לגרד אנאלי, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, גרד כזה כמעט לעולם לא מבטא בעיה מסןוכנת כלשהי. אם זמין לך, במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. לאחר חזרתך, אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 22:14 | מאת: קובי

שלום. רופא פרוטוקולוג איבחן אצלי טחורים פנימיים וחיצוניים מדרגה 4 (לטענתו 4++), חלקם מודלקים. הוא המליץ על ניתוח מיידי. אני לא סובל מכאבים מיוחדים, אבל כן סובל מדי פעם מדימום, לפעמים מסיבי. האם אכן חובה לנתח במצב כזה, ומה הסיכונים אם לא אנתח? תודה.

28/01/2017 | 23:50 | מאת: פרופ' עודד זמורה

קובי שלום רב, ככלל, מטרת הטיפול בטחורים היא בעיקרה לשפר את איכות החיים. אינדיקציה נוספת יכולה להיות דמם שגורם לאנמיה או לחסר ברזל. אם אינך סובל במידה ניכרת מהטחורים ואין אנמיה או חוסר ברזל, אין הכרח לטפל בהם, ובוודאי כשמדובר בטיפול כירורגי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

29/01/2017 | 11:55 | מאת: קובי

ראשית, תודה על התשובה המפורטת! קראתי שלניתוח לכריתת טחורים יכולים להיות סיבוכים כמו הצרת פי הטבעת או חוסר שליטה בסוגרים. עד כמה שכיחים סיבוכים שכאלה, והאם הם הפיכים? תודה!

17/01/2017 | 19:39 | מאת: סינוס שנסתם

שלום ד"ר. עברתי זריקת ניקוז לפני כשבועיים.. קבעו לי תור לניתוח עקב הסינוס.. הסתכלתי במראה והסינוס הוא מאד מאד קטן ואני חושב שבעוד זמן מסויים הוא יסתם מעצמו.. האם עדיין אני יעבור את הניתוח? ואם כן ירחיבו לי אותו, בכדי שהוא יאפשר להוציא משם את הסינוס? חשוב לציין שזוהי הפעם הראשונה שאני מרגיש את הסינוס בחיי.. אני בן 19.. תודה.

17/01/2017 | 22:13 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 22:13 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 14:42 | מאת: אנונימי

שלום לכם. בעברי סבלתי מטחורים ועברתי קשירות בשנת 2003 וזה נעלם בשנת 2011 סבלתי מפיסורה ועברתי ניתוח שהעלים אותה. לפני כחצי שנה חזרה אצלי פיסורה נוספת ולא יודע לציין אם זה באותו מיקום. מטופל בניפידיפין ולוקח נורמלקס מידי יום. לעיתים אין כאב למשך שבוע-שבועיים ולעיתים כאב נוראי. הרופא שניתח אותי אז מציע לי לעבור עוד ניתוח. השאלה היא האם כדאי לעבור עוד ניתוח והאם זה עלול לפגוע בסוגרים? "הרופא אומר שמומחה לא יפגע בסוגרים". אם הניתוח הוא לפיסורה שבמיקום אחר,האם זה פחות פגיעה? איך אדע את מיקום הפיסורה הקודם וכיצד המיקום משפיע על יעילות הניתוח. מה הסיבה שכל החיים אני סובל מטחורים ופיסורות בעוד אף אחד במשפחה לא. אני מכור לנורמלקס והשאלה איך אפסיק ואם זה כדאי? סליחה על ההודעה הארוכה אך אני סובל.

17/01/2017 | 22:12 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, כעיקרון בכל ניתוח, כולל ניתוח לפיסורה, ויתרה מכך ניתוח חוזר לפיסורה, יש סיכון מסויים, אולם סביר שסיכון זה הוא די נמוך. אם אתה סובל במידה ניכרת, סביר יהיה לשקול טיפול ניתוחי נוסף. יש לציין כי ישנן חלופות, כגון טיפול נוסף בניפדיפין או הזרקת בוטוקס, וההחלטה צריכה להיות שלך, לפי מידת הסבל שלך. ככלל, לא מומלץ לרוב להפסיק נורמלקס בזמן פיסורה פעילה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

15/01/2017 | 13:38 | מאת: ליאור

שלום, עברתי ניתוח של כריתת סינוס פילונידלי בעצם הזנב לפני כחודש וחצי. אני חיילת משוחררת ודחיתי את הטיול הגדול למזרח בגלל הניתוח. האם אני יכולה לטוס בעוד כחודש (חודשיים וחצי אחרי מועד הניתוח) לטיול בתנאים טובים יותר (בלי טרקים, להמשיך לשטוף כמה פעמים ביום, בלי להיכנס לים וכד') ? תודה רבה!

17/01/2017 | 22:07 | מאת: פרופ' עודד זמורה

ליאור שלום, כעיקרון כל עוד את שומרת על טיפול הפצע ועל ההגיינה המקומית לא אמורה להיות מגבלה על הפעילות, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

מה זה malignant neoplasm

17/01/2017 | 22:05 | מאת: פרופ' עודד זמורה

פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו (שאינו כולל כליה), ואין דרך לענות על שאלה זו מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

13/01/2017 | 19:23 | מאת: צבי רוט

אני סוכרתי מאוזן אנני אוכל פירות בגלל הסוכר אני מאוזן עיי דייטת דל פחמימה לפי דייטת ברנשטיין אך אני יכול למנוע את היצירות הכרונית שאני סובל ממנה

17/01/2017 | 21:57 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, כעיקרון מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים שניתן לצרוך עם סכרת (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להוועץ בדיאטיקאית קלינית

יש לי בעיה הצורך ביציאה מתגלה תמיד בבוקר כנראה שלשינה יש גם חלק בתהליך אבל שמתי לב כשבבוקר לפעמים אין לי זמן להתפנות עד 8.00 בגלל אילוצי עבודה אני מתפנה רק ב 8.00 דבר שמשפיע על הערנות שלי ועל הסוכר שלי איך אני יכול בכול זאת לגרום לגוף להתפנות ערב לפני ולא בבוקר עם שינויי של לקיחת משלשלים יותר מוקדם?

06/01/2017 | 01:01 | מאת: זהר

יש לי דימום חזק מפי הטבעת אין לי כאבים המקרא חוזר על עצמו כבר לעיטים קרובות וזה נמשך לכמה ימים הדימום לא רק עם צואה . וכשאני מנקה יש גושים של דם נראים כמו כבד רך לפעמים הגוש מגיע לגודל שלוש סנתים אני סובל מעצירות קשה משתמש ב לקסעדין באופן קבוע עברתי ניתוח פריצת דיסק אני מרותק לכסה גלגלים עכב הפריה מ מרץ 2015

17/01/2017 | 21:56 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

03/01/2017 | 17:00 | מאת: אנונימית

פריאנל אבצס ואבצס פילונידלי.אם הטיפול הוא הוצאת האבצס באמצעות ניתוח- איזה אבצס יותר מורכב מבין שניהם ? ומה ההבדל בין שניהם? ... תודה רבה

17/01/2017 | 21:53 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, מדובר בשתי מחלות שונות, למרות ששתיהן יוצרות אבצס באזור פי הטבעת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 21:54 | מאת: פרופ' עודד זמורה

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

03/01/2017 | 10:25 | מאת: אנונימית

שלום, אני כ-8 חודשים לאחר לידה וסובלת מפיסורה. בהתחלה ניפדיפין עזר והפיסורה עברה, אולם חזרה שוב והרופא ציין כי אם לא עברה עד עכשיו אז טיפול משחתי כבר לא יעביר אותה. הבנתי שניתן לעשות טיפול בוטוקס, האם יתאים גם במקרה שלי? היכן ניתן לבצע את הטיפול? לא מצאתי באינטרנט פרטים כלל לגביי רופאים שמבצעים אותו. כמו כן, האם ניתן לעשות את הטיפול כשמניקים? תודה מראש

17/01/2017 | 21:52 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, כעיקרון טיפול בבוטוקס הוא אחת מאופציות הטיפול הקיימות בפיסורה, כמו שפעמים רבות המשך טיפול בניפדיפין יכול להיות אופציה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בוטוקס ניתן במגוון מרפאות פרטיות, כולל מרפאתנו.

02/01/2017 | 17:38 | מאת: מאיה

שלום, אני ובן הזוג שלי רוצים לנסות לקיים יחסים אנאליים, אבל אני מעט חוששת. איבר המין שלו די גדול (כ-20 ס"מ) ומטריד אותי שמא הדבר יכול ליצור נזק לחלחולת/מעיים שלי - האם החשש שלי מוצדק או שניתן לקיים יחסים ללא חשש? כמו כן אנחנו חפצים להשתמש אביזרי מין בסיוע וזלין - האם הדבר עלול להיות בעייתי? שנינו חוששים מפציעה פנימית וכן גם מהחדרה של הווזלין לגוף. אשמח לחוות דעת בנושא. תודה

17/01/2017 | 21:44 | מאת: פרופ' עודד זמורה

מאיה שלום כעיקרון אין מניעה מיחסי מין אנאליים, כולל שימוש באביזרי מין, כל עוד משתמשים בחומר סיכה (למשל וזלין) ועוצרים אם מופע כאב או אי נוחות.

27/12/2016 | 08:46 | מאת: אנונימית

שלום, אני כמה ימים אחרי אישפוז. הוצאת אבצס פריאנלי. ראשית רציתי לשאול האם זה לגיטימי שמנתחים , ויום לאחר מכן מנתחים שוב כי המנתח פיספס מיקום אחד של אבצס? (יש לציין שעשיתי סיטי לפני הניתוח כדי לאתר את מיקום האבסצ) ודבר שני האם מומלץ להשתמש מעכשיו בעבודה (עבודה משרדית) בכרית עם חור באמצע ומאיפה רוכשים אותה? מה מומלץ? כמה זמן לאחר ניתוח כזה (2 ניתוחים -יום אחרי יום) מומלץ לחזור לעבודה משרדית משרה מלאה? תודה רבה!

17/01/2017 | 21:42 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, ככלל, אין מניעה לעבודה משרדית לאחר ניקוז אבצס, פרט לאי הנוחות הכרוכה בכך, מומלץ לשבת על כרית מרופדת במידת הצורך, ולרוב אין צורך בכרית עם חור. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

היי אני בן חמישים ושלוש סובל מקולייטיס ויש לי נפילת רקטום כבר הרבה זמן ורופא אמר לי שאני צריך ניתוח מאוד מפחד מהניתוח ומינתוחים ביכלל..האים האופציה של רפואה אלטרנטיבית ללא ניתוח יכולה להציל תמצב או שאין דבר כזה..האים שמעתם או אתם יודעים על הצלחות של הרפואה האלטרנטיבית.בנושא הזה של נפילת רקטום..היספקתי כבר להיות אצל שתי רופאים פרקטולוגים ושתי רופאים אלטרנטיבים .אודה לכם מאוד על תשובה כנה..מאוד מבולבל ומאוד מפוחד ...תודה רבה יצחק

יצחק שלום, רפואה אלטרנטיבית אינה תחום שאנו לומדים, ולכן איני יכול להעיד על יכולותיה. מנסיוני לא נתקלתי במקרים בהם רפואה אלטרנטיבית פתרה בעיה של "נפילת רקטום". יחד עם זאת, מדובר לרוב בבעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן אתה צריך להחליט שאתה רוצה טיפול. כשתרצה, אני משער שהרפואה הקונבנציונלית תהיה לשירותך.

26/12/2016 | 18:55 | מאת: בני

בן 28, כשלושה חודשים לאחר ניתוח כריתת חלק מהרקטום לאחר צניחתו,. מתלונן על כניסות רבות לשירותים לצורך יציאה, כ - 15 פעמים ביום, בכל פעם יש יציאה קטנה. בנוסף ריבוי גזים. מצב זה עוצר אותי מתפקוד חיים נורמלי. מה עליי לעדות על מנת לשפר זאת? בברכה בני,

17/01/2017 | 21:34 | מאת: פרופ' עודד זמורה

בני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קשה לענות על שאלה זו נבלי לדעת איזה מתוך מגוון הניתוחים לטיפול בצניחת רקטום עברת. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ, או לפנות לכירורג קולורקטאלי עם כל החומר הרפואי הרלונטי

שלום יש לי אניזמוס עשיתי ביופידבק כ12 טיפולים וזה קצת עזר הלכתי לד"ר יוסי לסי בקשר לאניזמוס ולזרקה בוטוקס והוא אמר לי שאני לא צריך ושאני ימשיך בטיפולים שלי. היום אני בבית אני סובל מזה מאווד אני מתפנה בסביבות 8 פעם ביום קשה לצאת מי הבית יש לי פחד כזה שהיה לי להתפנות ולא היה שירותים לידי בנוסף יש לי מעי רגיז לפי הבדיקה במונומטריה יצא שיש לי אניזמוס וסיבולת 150 שזה אומר שיש לי ריגשות גבוה שהנורמל נע בין 250 ל300 מה אני עושה האם אתה תוכל לעזור לי אני ישמח

17/01/2017 | 21:32 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלמה שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, ביופידבק הוא לרוב טיפול הבחירה באניזמוס ופרופ' יוסי ליסי הוא מומחה מוביל בתחום זה.

שלמה שלום גם לי יש הצלחת לצאת מזה ? אם כן אשמח שתספר חי מה עזר לך בסוף...

22/12/2016 | 01:04 | מאת: אסתר

שלום פרופ' זמורה, האם יש צורך לנתח פיסטולה שטחית אסימפטומטית (ללא כאבים, ללא הרגשת הפרשות (ההפרשות נראות רק בלחיצת הכירורג הבודק), ללא חום) לאור החשש לסיבוכים (פגיעה בסוגר, חזרת הפיסטולה)? האם אי ביצוע ניתוח כזה יכול להוביל לסכנה בריאותית? תודה!

17/01/2017 | 21:19 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אסתר שלום, ככלל, לרוב פיסטולה גורמת לפגיעה באיכות החיים, וזה לרוב האינדיקציה העיקרית לטפל בה. לרוב לא מדובר במחלה מסוכנת. אם אכן מדובר בפיסטולה שטחית, והניתוח מבוצע בידיים מיומנות, הסיכון נמוך מאד ושיעורי ההצלחה גבוהים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. פעולה חדשה נוספת שנוספה לאחרונה לסל הטיפולים האפשריים בפיסטולה היא צריבת תעלת הפיסטולה באמצעות סיב לייזר, המעודד ריפוי התעלה. גם כאן, אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה גם כאן הוא כנראה בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר.

לפני כחודש בעלי עבר ניתוח לכריתת טחורים וסדק השאלה שברצוני לשאול האם מותר לו עכשיו לעשות ריצה על ההליכון תודה מראש

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, אין מניעה לפעילות גופנית כגון הליכה או ריצה לאחר הניתוח כל עוד זה לא גורם אי נוחות ניכרת, לרוב מומלץ להמנע מרכיבה על אופניים עד שהפצעים מחלימים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

21/12/2016 | 11:43 | מאת: עדי כהן

קיבלנו דף ורשום עליו היא כוללת קטעי רקמה אפורה רכה בממדים 12כפול 7 כפול 3 סמ בנויים מרקמה גר נולוגית עם איזורי נמק ודמם ולא ניתן לזהות בוודאות חלקי שחלה וחלקי חצוצרה מה זה אומר??

17/01/2017 | 20:27 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לבדיקה פתולוגית ככלל אין כל משמעות אם לא יודעים מדוע היא נשלחה ומאיפה. מומלץ לבקש המרופא המטפל הסבר

18/12/2016 | 18:13 | מאת: אלמוני

היי בן 34 סובל מזה שבועיים בתחושת "שריפה" בפי הטבעת בעת יציאות. יצוין שתחושה התחילה יומיים אחרי ביצוע אקט אנאלי ( אני הפסיבי מקבל) חשבתי שזה פיסורה אבל הרופא אמר שיש לי קוקסידיניה ושזה עצבי והפנה אותי לאורתופד מה הטיפול לקוקסינדיה? זה פתיר? כי אני רוצה לקיים יחסים ושורף לי

24/12/2016 | 15:37 | מאת: שמעון חסון

דםן בפי הובעת פורפין

26/12/2016 | 19:55 | מאת: אלמוני

שמתי לא עובר

17/01/2017 | 20:26 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, קוקסידיניה מתבטאת לרוב סכאב באזור עצם הזנב, בעיקר בלחץ על המקום, ופחות שכיח שהיא מתבטאת בתחושת שריפה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לרופא מומחה שבדק אותך יש הרבה יותר כלים לאבחנה מאשר לי דרך האינטרנט. אם אתה בספק, אפשר לגשת ליעוץ נוסף אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

18/12/2016 | 17:41 | מאת: לי

ערב טוב:) בת 25 חולה בקרוהן חצי שנה.. יש לי חתיכת בשר בפי הטבעת כמו גולה קטנה..שלא מפריעה לי וגם לא כואבת רק רציתי לדעת האם אני צריכה לבדוק את זה? או שזה הסדר להשאיר את זה?

17/01/2017 | 20:22 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, הממצא שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור, שהוא לרוב חסר משמעות. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מטריד אותך, וכמובן אם יש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בת 33 בריאה רזה עושה הרבה פעילות גופנית, אוכלת בריא, יש לי יציאה סדירה כל בוקר, יציאה רכה וללא מאמץ... אין עצירות ולא שום דבר בסגנון, למרות כל זה בכמה ימים אחרונים שמתי לב שיש לי דם כשאני מנגבת לאחר הצואה. אין לי כאבים במתן הצואה, אין גרד ואין כלום אבל יש דימום בזמן הניגוב. מה הסיבה לכך ? מה הפתרון ואיך זה שזה הופיע לי ככה סתם פתאום ללא סיבה, ללא עצירות, ללא שום בעיה בריאותית או גופנית? ודבר נוסף- האם זה יחלוף לבד כמו שזה בא או שזה מחייב טיםול? לא עברתי לידות. תודה

17/01/2017 | 20:20 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 33 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד בכל זאת מעט יותר על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם בכל זאת בדמם נמשך, ולמען להסיר ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

16/12/2016 | 18:58 | מאת: יוסי

שלום אני בן 30 . ב2013 עברתי ניתוח פיסורה ב2015 החל לי רטיבות באיזור במרקם שומני והפרשה שקופה לפעמים עם קצת ריר בהיר בתחתון לפני יציאה ללא שליטה. עשיתי מנומטריה שיצא לחץ במנוחה נורמלי ולחץ מוגבר בכיווץ. תקין עשיתיmri בפענוח הראשון נמצאה פיסטולה. לאחר עוד 2 חוות דעת אין פיסטולה וגם בבדיקות ידניות כולל רקטוסקופיה אין פיסטולה וטונוס שרירים חזק . קולונוסקפיה גם תקין. מה נשאר לי לעשות יש לי בעיה מציקה שלא נותנת לי מנוח והרופאים לא מוצאים ממצא בכדי לעזור לי. אני בחור צעיר מה אתה ממליץ לי לעשות למי לפנות? ניתוח הפיסורה פגע לי באטימה?

17/01/2017 | 20:18 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יוסי שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, נדיר שפגיעה באיטום פי הטבעת בשל ניתוח תתחיל רק שנתיים לאחריו, ובוודאי בנוכחות בדיקות תקינות כפי שציינת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לנסות לייצב את היציאות עם אבקת סיבים כגון קונסיל שיכולה לספוח נוזל מהיציאה ולהקל על דלף, אם ישנו כזה. מעבר לכך, ניתן לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

16/12/2016 | 08:53 | מאת: שרה

שלום ד"ר, אני אתחיל מקצת רקע... אני יודעת שהרקע לא קשור לתחום שלך, אבל אולי זה כן קשור.. עד אפריל האחרון הייתי בריאה... מאפריל יש לי לעיתים קרובות סחרחורות, לחץ דם גבוה ודופק מהיר (תמיד מעל 100). בנוסף, אני מאוד חלשה קיצונית. מספר פעמים עשיתי אק"ג- ממצא של טכיקרדיה. בדיקות דם שעשיתי- הכל תקין, לא כולל בילירובין גבוה ופרולקטין גבוה. הייתי אצל קרדיולוג- עשיתי אקו לב, מבחן מאמץ, בדיקת שתן 24 שעות- הכל תקין, למעט סינוס טכיקרדיה (דופק הגיע ל 160 באקו לב במנוחה). ביוני האחרון התחילה לי פזילה החוצה בעין שמאל- רופא עיניים מומחה לפזילה שלח לנוירולוג- עשיתי סיטי מח- תקין, סיטי ארובות עיניים- הודגמה אקסופטלמוס שמאלית, emg ncv- תקין, בדית דם למיאסטניה- תקין. המומחה פזילה הפנה אותי לאנדוקרינולוג- בלוטת תריס תקינה. מחכה לתוצאת בדיקה של tsi. קורטיזול (גם רגיל וגם עם השפעת דקסמנטזון)- תקין. הפסקתי לפני שלושה חודשים לקבל ווסת, שעד אז היה יחסית סדיר ובא כל חודש. פרולקטין בדם גבוה (בדיקה שבוצעה פעמיים כדי לאשש)- אתמול עשיתי mri מח, חושבים שיש בהיפופיזה גידול קטן שלא ראו בסיטי מח... בנוסף, ובלי קשר לאנדוקרינולוג- יש לי שיעול כלב כבר חודש- טרם פניתי לרופא משפחה בעניין הזה. באמת שניסיתי לקצר. לשאלותיי- בשלושה שבועות האחרונים היה לי כמה פעמים דם בצואה, זה לפעמים בניגוב, לפעמים באסלה ולפעמים על הצואה עצמה, לפעמים גם לא היה כלום.. בלי כאבים ביציאות בכלל! חייבת לציין שעניין הסחרחורות וכאבי הראש עומדים בעינם. האם לדעתך אני צריכה לדבר על זה עכשיו עם רופא המשפחה? ולהיבדק אצל פרוקטולוג (מתביישת)? האם זה יכול להיות קשור למה שסיפרתי? יכול להיות שהדם נובע מלחץ נפשי גבוה שאני שורה בו תקופה ארוכה בגלל כל הבדיקות שאני עוברת (אני עוברת הרבה)? יכול להיות שיש לי גידול גם במעיים? אבקש שתכתוב לי בכנות האם עליי לדבר על זה עכשיו עם הרופא או אם אין קשר לרקע שלי אוכל לחכות עם זה עד שאסיים עם הסיפור של הגידול במח... ואם הדם הוא מלחץ וכל הבירור ייצא תקין יש מצב שזה ייפסק מעצמו... אני מעדיפה את האפשרות השניה לכן אני שואלת האם זה בסדר או חשוב לאבחנה הכוללת.. אני בת 26.. תודה רבה!

17/01/2017 | 20:13 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שרה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימים גבוהים בהרבה. ספק רב אם יש קשר בין בדמם לשאר תלונותיך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם בכל זאת בדמם נמשך, ולמען להסיר ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

14/12/2016 | 21:28 | מאת: שי

שלום! כבר למעלה משבועיים שאני מרגיש מעין גולה בפי הטבעת . קבעתי תור לפרוטוקולוג וזה בדק אותי עם מכשיר וראה שיש לי רק את הטחור הזה. חשוב לציין , הטחור לא כואב אך מאד מפריע לי ברמה האישית. שאלותיי הם : א לגבי ניתוח ' אילו סוגים של ניתוחים יש ? ב האם הטחור אמור לחזור בעתיד ? והאם יש צלקת לאחר הניתוח? ג מה ההבדל בין טחור פנימי לבין חיצוני? ומה היה עדיף שיהיה לי . אשמח לתשובות מהירות ואף התייעצות טלפונית באם זה אפשרי.

15/01/2017 | 22:20 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שי שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם מדובר בטחורים חיצוניים, לרוב הטיפול הכירורגי האפקטיבי היחידי הוא כריתת טחורים, בעוד לטחורים פנימיים ישנה קשת רחבה יותר של טיפולים כירורגיים. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ליעוץ לגבי טיפולים כירורגיים אפשריים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איזה פעילות גופנית אני יכול לבצע במהלך החלמה של הפצע (יש כבר צלקת חלקית ואני לא מוגבל בשום פעילות הטיפול והשטיפות הסתיימו אך עדיין ישנו פצע פתוח קטן (אני במעקב אצל מומחה) אך אני מאוד רוצה לחזור לבצע פעילות גופנית ומעוניין לדעת מה אפשרי על מנת שלא יפגע בהחלמה

15/01/2017 | 22:15 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, כעיקרון, ברוב המקרים אין מניעה מפעילות גופנית בעת החלתה מניתוח לתיקון סינוס פילונידאלי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 22:26 | מאת: dani

לפני שבוע עברתי ניתוח של אבמס בעצם הזנב עם הרדמה מקומית לאחר הניתוח המנתח שם לי 3 תפרים כמה שאלות: 1) האם זה בסדר לשים תפרים? 2) תוך כמה זמן הנני אמור להפסעק להרגיש כאבים באזור? המקום ממש רגיש ומידי פעם כואב לאחר הורדת התפרים האם זה הגיוני? תודה

15/01/2017 | 22:08 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דני שלום, ישנן מספר טכניקות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי ("שערה הפוכה"), וכריתת הסינוס עם תפירה של הפצע היא אחת מהן. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 22:22 | מאת: dani

שלום דר שבוע שעבר יום א עברתי ניתוח שיערה הפוכה היום הורידו לי 2 תפרים מתוך 3 עדיין יש לי כאבים והתפר נראה לי מוזר האם זה בסדר?

15/01/2017 | 22:08 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דני שלום, ישנן מספר טכניקות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי ("שערה הפוכה"), וכריתת הסינוס עם תפירה של הפצע היא אחת מהן. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 13:21 | מאת: בדוי

שלום,בת 41 שלושה ילדים משקל תקין. מזה חודש יש לי הרגשה של אי נוחות לחץ מתיחה ואחרי יציאה מרוכזת הרגשה של שריר תפוס. בלילה איני מרגישה דבר .מתחיל להציק במהלך היום בעיקר בישיבה .הייתה לי הרגשה כזאת לפני עשרה חודשים שחלפה עם טיפול בנרות לטחורים.לפני חודש שהכל התחיל היה לי וירוס שילשולים ולאחר מכן פי הטבעת היה מאוד רגיש. לאחר הוירוס הייתה לי עצירות אני מטופלת עם נורמלקס אשר גרם לי ליציאות רכות ומרובות כמעט כל יום ולריבוי גזים שגורמים לי להקלה בפי הטבעת .לפי רופאת משפחה הרגישה טחורים פנימיים. אני סובלת מעצירות 20 שנה והיציאות שלי רק עם נרות גליצרין.אני לא שותה הרבה מים לא צורכת הרבה פירות וירקות .האם השינוי הפתאומי מעציריות ליציאה כל יום וטחורים פנימיים גורמת לאי נוחות בפי הטבעת? אין ירידה במשקל אין דם על הצואה למעט דם טרי בניגוב ורק לאחר יציאה קשה .תודה ממתינה לתשובה.

15/01/2017 | 22:03 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. תלונותיך יכולות להתאים למגוון של בעיות בפי הטבעת, כולל טחורים. אם הסימפטומים פוגעים באיכות חייך במידה ניכרת או מתמידים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

12/12/2016 | 04:47 | מאת: בדוי

שלום דוקטור ,תודה על העזרה שלך פה בפורום ,אנשים עם הבעיות כאלו מאוד צריכים את זה . קצת מבולבל ואנסה לנסח בקצרה .לפני חצי שנה הובחנתי בפיסורה, קיבלתי ניפדיפין ,נורמלקס ,סיבים ,קיצור כל מה שצריך ,אחרי שימוש של חודש חזרתי לרופא והוא אמר לי פיסורה לא נרפאה וחייב ניתוח ,אני המשכתי עם ניפדיפין ולהפקיד על יציאות רכות וכאבים חלפו אבל היה מדי פעם (פעם ,פעמיים בחודש)דימום ואז הלכתי לרופא אחר שאמר שפיסורה כבר לא קיימת אך יש טחורים פנימיים דרגה 2 ,עשה קשירה במקום ומאז הכל התחיל ,יומיים ראשונים היה לחץ חזק בפי הטבעת והיה קשה להתרוקן ,אחרי יומיים לחץ עבר אבל כנראה הקושי להתרוקן גרם פיסורה שוב לחזור ,כבר שבועיים אחרי הקשירה יש לי דם בכל יציאה וכואב שעות אחרי ובזמן היציאה ,קיצור כמו היה פעם,עוד שבועיים אני חוזר לרופא לקשירה נוספת ,לא יודע עם לעשות זאת ,יש שאומרים שלא עושים קשירה שיש פיסורה ברקע ,הכאב הזה של שעות אחרי יציאה יכול להיות מהטחורים ?לפעמים אני כבר מוכן לניתוח ,אבל פוחד ,לא בגלל הכאב והחלמה, זה אין לי בעיה לסבול ,אלא בגלל סיכוי אי שליטה והרס חיים נורמלים, אם יקרה סיבוך שכזה ,למרות שהוא נדיר ,יש דרך לתקן או שזה סופי ?תן חוות דעת בבקשה על המקרה שלי כי אני כבר לא יודע במה לטפל קודם פיסורה או טחורים ..

15/01/2017 | 22:01 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונותיך מתאימות בעיקר לסבל מפיסורה בפי הטבעת, ולכן על פניו נראה שיש צורך בעיקר להתמקד בטיפול בפיסורה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. פיסורה היא כעיקרון בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. ניתן להתמיד בטיפול שמרני, וניתן לפנות לטיפול ניתוחי. ההחלטה צריכה להלקח במשותף על ידך עם הכירורג הקולורקטאלי המטפל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

08/12/2016 | 18:53 | מאת: מאיה

שלום, לאחרונה אני יצאו לי טחורים בפי הטבעת זה גורם לי לגירוד ואי נעימות באזור. לפני כמה חודשים הייתי אצל פרוקטולוג וקיבלתי מרשם למשחה שעזרה לי מאוד. לצערי המשחה נגמרה ואני לא זוכרת שם המשחה אולי אתה יכול להמליץ לי על משחה טובה שתרגיע את הגירוד? לצערי בשביל להגיע שוב לרופא צריך לחכות חודשיים שלוש. תודה מראש.

10/12/2016 | 21:57 | מאת: פרופ' עודד זמורה

מאיה שלום בכלליות ומבלי לומר שאלו המשחות להן את זקוקה, ניתן לומר שמשחות לטיפול בטחורים יכולות לכלול למשל משחות בשם: פרוקטוגליבנול, רקטוצורין, פרוקטוצורין. משחה לגרד יכולה לכלול משחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים, כמו שמורחים לתינוקות. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

07/12/2016 | 11:36 | מאת: תקוה

שלום רב, אני בת 52 ולפני כתשע שנים עברתי ניתוח להוצאת גידול מהמעי הגס. לשמחתי ללא טיפולים התגלה מוקדם. מאז אני במעקב. השאלה שלי היא: בדרך כלל היציאות שלי מרובות ומזעריות. לאחרונה התחיל להסתדר ומופיע פעמיים עד שלוש ביום אבל ביומיים האחרונים היציאות שלי קשות מאוד ומלווים בכאבים מאוד חזקים ברקטום וכן אני לא מצליחה להתפנות רגיל אלא לאחר מאמץ רב יציאות קטנות קשות ורבות. חשוב לציין שהתזונה שלי לא השתנתה, אני מקפידה לאכול בריא ולשתות מים. האם זה אופייני לניתוח שיש גם עצירויות. אודה לך על תשובתך המהירה. תקוה

10/12/2016 | 22:00 | מאת: פרופ' עודד זמורה

תקוה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. איני יודע אפילו איזה סוג ניתוח עברת, ואיני יודע איזה מעקב את מבצעת. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

05/12/2016 | 14:35 | מאת: אלעד

שלום רב אובחנו לי טחורים פנימיים דרגה 2 ו- 3 ללא כאבים או כל תחושה מיוחדת (נבדקתי עקב דם בצואה, ליתר ביטחון עברתי גם קולונוסקופיה שתוצאותיה היו טובות). הומלץ לי על ניתוח בלייזר. נאמר לי שעל אף שאני לא מרגיש כלום כרגע, הטחורים האלה צפויים להתפתח ולהגיע לשלב 4, לכן יפה שעה אחת קודם. שאלות: 1) האם אכן מומלץ להסיר טחורים גם בשלבים שאינם מורגשים כלל? האם הישארותם במצב הקיים בסבירות נמוכה? 2) האם יש רק סוג אחד של ניתוח טחורים בלייזר? איך הוא נקרא? אם כמה סוגים, אשמח לדעת איזה ומה ההבדלים בינהם? 3) מה דעתך באופן כללי על ניתוח טחורים בלייזר? האם אכן הוא הכי מתאים? הכי בטוח? הכי פחות כאבים ותופעות לוואי? 4) בעבר סבלתי מפיסורה וכבר תקופה של בערך שנתיים שנוצר לי skin tag די גדול באיזור. הומלץ לי באותה הזדמנות של ניתוח הלייזר להסיר גם את זה. האם יש תופעות לוואי שקשורות בתפקוד פי הטבעת (החלשות שרירים? שליטה על הסוגר וכיו"ב?). 5) התופעה הזאת לא נוחה בזמן הניגוב, אבל האם יש סיבה מעבר לכך לנתח/להסיר? האם עלולה להתפתח בעיה רפואית כלשהי אחרי שנים אם לא מטפלים ב- skin tag? תודה רבה מראש

10/12/2016 | 21:54 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אלעד שלום, טחורים וגם skin tag בפי הטבעת הן בעיות של איכות חיים, ואין שום סיבה לטפל בהם כירורגית אם הם לא פוגעים באיכות החיים!! לא משנה כלל מהי הטכניקה הניתוחים המוצעת, אם אין אינדיקציה לניתוח, אין אינדיקציה בשום טכניקה. אם אתה מעוניין להקטין את הסיכוי שהטחורים יגרמו לך מתישהו לסבל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן, מומלץ להמנע מישיבות ממושכות בשירותים. אם תסבול מתישהו מהטחורים או מה skin tag, אז מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

13/12/2016 | 11:34 | מאת: אלעד

תודה רבה על תשובתך הברורה וההחלטת!! היתה לי תקווה לתשובה כזו, אבל טוב להיות שקט בנושא. למקרה שכן אזדקק לטיפול כירורגי, תוכל בכל זאת לומר אם אכן הניתוח בלייזר הוא הטיפול המועדף כיום? אם כן, מאיזה סיבה הוא המועדף? והאם יש סוגים/שמות שונים של ניתוחי לייזר? (על מנת שאוכל לברר ספציפית). תודה מקרב לב אלעד

04/12/2016 | 23:28 | מאת: שני

שלום, אני בת 20 ולפני חצי שנה עברתי ניתוח כריתת סינוס מלאה בהרדמה מלאה עם תפרים. לאחר הניתוח נפתחו לי שני חורים באזור (תעלה שנותרה) ומהם הפרשה מוגלתית. אני צפויה לעבור ניתוח שני והרופא המנתח הציג לי אפשרות של תפירה מסוג top closure שבנוסף לתפרים בקו האמצע יש גם תפרים משני צידי הישבן שמהדקים את כל האזור (גם בניתוח הראשון סגרו את האזור בתפרים, רק בקו האמצע) אשמח לדעת אם אתה מכיר את השיטה הזו והאם ממליץ? אני חוששת מההחלמה עם כמות תפרים באזור ומצלקות. תודה מראש!

10/12/2016 | 21:45 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שני שלום, top closure היא שיטה שמיועדת להוריד את המתח מהצצא ולסייע בקרוב הדרגתי של רקמות. היא כוללת מדבקות משני צידי הפצע ורצועות המקשרות ביניהן. אין בשיטה זו צלקות נוספות. יחד עם זאת, אין נסיון רב בשימוש בשיטה זו ספציפית לסינוס פילונידאלי, והיא כנראה אינה מונעת זיהומים, שהם הבעיה העיקרית שגורמת לחזרת סינוס פילונידאלי. אם מבצעים ניתוח עם תפירה של הפצע, איני רואה סיכון רב בהוספת ה top closure. לחליפין, ניתן לבצע ניתוח ללא תפירה של הפצע ולהשאירו פתוח לריפוי הדרגתי (אולי עם קרוב רקמות הדרגתי עם top closure). במקרה כזה, ההחלמה ארוכה יותר, אולם שיעור הזיהומים נמוך יותר

עלי לעבור ניתוח כריתת נגע עורי פריאנלי בפי הטבעת בהרדמה . ואני די חוששת . מה תהליך ההחלמה ומה הסיכונים ?

שכחתי לציין פרטים :נגע עורית אחורית, בשעה 6 בגודל 5ממ , רגיש למגע לא מפריש .

01/12/2016 | 16:07 | מאת: רעות

שלום, לפני כעשר שנים היה לי סינוס פילונידלי בעצם הזנב שהתפתח לזיהום ונותח באופן מידי. לפני כשבועיים הרגשתי אי נוחות באיזור וראיתי כי ישנו גוש מוגלתי, בימים שאחרי המצב ישתפר, כבר אין כאב ומורגשת גילה מזערית ביותר. בבדיקה הרופאה ראתה 4 פתחי סינוס פילונידלי בקו האמצע והמליצה על ניתוח לכריתת הסינוסים. בעוד כשבועיים אני אמורה לטוס לארה"ב לתרופה של כחצי שנה, השאלה אם ניתוח כזה יכול לחכות או סביר להניח שהמקום יזדהם בשנית ואאלץ לחזור לארץ בגלל זה? כמו כן האם צלקת מניתוח כזה דומה לצלקת שמתקבלת מהסרת מורסה שהזדהמה כמו במקרה שהיה לי לראשונה? בתודה,

10/12/2016 | 21:39 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רעות שלום, סביר שאת סובלת מסינוס פילונידאלי לפחות מאז האירוע לפני 10 שנים, והוא היה שקט קינית כל השנים האלו. אין שום דרך לחזות אם הוא יהיה כעת שקט שנית לפחות חצי שנה או יתלקח שנית במהלך תקופה זו. לגבי הצלקת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

01/12/2016 | 14:47 | מאת: מיכל

יש לי הרפס 1 שמופיע מידי פעם בירך הפנימית קרוב לאיבר המין , לא מופיע כפצע אלא גוש תת עורי שלוקח לו זמן להיעלם ולפעמיים הוא דיי מחליש לי את הרגל, עד שהבנתי שזה הרפס סבלתי ממנו אפילו מעל חצי שנה רצוף, עכשיואחרי שטיפלתי חזר פעם אחת רק לשבוע, יש לי כאבים באזור פי הטבעת כבר שנתיים, תהיתי אם זה גם יכול להיות ההרפס , כי שם אני לא נמרחת וגם לא ממש יכולה לשים את השמן האתרי שמצאתי שפותר לי את הבעיה אני חוששת שמא זה אולי משהו סרטני, לפני שאני הולכת בדיקה שבטח תהייה מביכה , יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשלול דברים אחרים אולי לקחת כדור נגד הרפס מערכתי ? מחות מסוימות ? בדיקה עצבית , יש לי איזה בלט בעמוד שדרה מותני אבל הכאב ברקטום הוא כאילו רק בצד אחד בכל מקרה, אשמח לדעת לאיזה רופא קובעים תור , רשימת הכירוגים בקופה היא כללית האם התמחות כזא היא רק בבתי חולים ?

10/12/2016 | 21:36 | מאת: פרופ' עודד זמורה

מיכל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ורובם המכריע הן בעיות שפירות. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. יש מומחים כאלה גם במרפאות בתי החולים וגם בקהילה, וכמו בכל בעיה רפואית, ככל שתפני למומחה בתחום, גדל הסיכוי כי השירות שתקבלי יהיה מקצועני. יתכן כי בעיה מעין זו תזדקק ליעות של מומחים ממספר תחומים או בדיקות שונות ומספר מפגשים עם מומחה לתחום על מנת לנסות ולסייע.

30/11/2016 | 11:28 | מאת: שם בדוי

שלום,בן 30 ,לפני חצי שנה הובחנתי בפיסורה,נשלחתי לקולונוסקופיה יצא תקין ,השתמשתי בניפידיפין נורמלקס ,וקונסיל ,כמו כן אכלתי הרבה ירקות ,פירות והרבה שתייה,חזרתי לפרוקטולוג אחרי חודש ונאמר לי שפיסורה עדיין קיימת למרות שכאבים כמעט ולא היו ,אולי ברמה של אי נעימות בזמן היציאה ואחרי כמה דקות הכל היה בסדר ,הרופא אמר ששלב הבא זה ניתוח ,הלכתי לעוד פרוקטולוג נוסף לקבל חוות דעת והוא אמר שלא רואה סיבה לרוץ לניתוח אם אין לי כאבים ,המשכתי עם ניפדיפין ונורמלקס,היה מופיע דם פעם בחודש לכמה ימים ,אתמול שוב הלכתי פרוקטולוג והוא אמר לי שאין כבר פיסורה ויש רק טחורים פנימיים,הוא עשה קשירה במקום ועכשיו אני מרגיש לחץ בפי הטבעת כיאלו בא לי לשירותים כל הזמן ,ויש גם איזה לחץ באשכים או במקום בין אשכים לפי הטבעת .האם זה נורמלי להרגיש את הלחץ הזה יום אחרי קשירה ?התרוקנתי יום אחרי קשירה ללא דימום ,ניתן למרוח ניפדיפין אחרי קשירה?זה עוזר לי להתרוקן.אני לא יודע אם לסמוך על רופא שאין לי כבר פיסורה או ללכת לעוד חוות דעת ,הוא טען שבטוח אין ,בדק גם עם אצבע וגם אם קולונוסקופ שעשה את הקשירה, האם אפשר לפספס פיסורה בבדיקה כזאת ?תודה מראש

10/12/2016 | 21:28 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, 1. פיסורה היא כעיקרון בעיה של איכות חיים, ואינה מסוכנת, ואם אתה לא סובל מכאבים ניכרים או מסבל ניכר מהפיסורה, אז לא משנה אם רואים אותה בבדיקה או לא, אין הכרח לטפל בה. 2. שכיח לאחר קשירת טחורים לחוש צורך תמידי להתרוקן שלרוב חולף אחרי מספר ימים. זה נגרם מאחר שהקשירות יושבות במקום בו ישנם סיבי עצב שתפקידם לחוש מתי יש תוכן יציאה, וגורוי שלהם נותן לחושת שוא של צורך ליציאה

שלום בן 40 לא סובל מסכרת, ללא מחלת כליות. איך שאני שותה, לא עובר זמן רב ואני צריך לשירותים. האם זה תקין? האם השתיה שלי בכלל אפקטיבית או שפשוט הרוב יוצא וכאילו לא שתיתי? אני שואל זאת בין השאר, כי התחלתי להשתמש באבקת קונסיל (מרכך יציאות) בגלל טחורים ויציאות קשות, וההנחיה היא לקחת כף בתוך כוס מים, ומיד לאחר מכן לשתות עוד כוס מים. זמן מועט אחרי שאני שותה את 2 הכוסות אני רץ לשירותים, אף יותר מפעם אחת. נראה שהאבקה לא משיגה את התוצאות, כך שאולי זה קשור לכך שאני מהר מאוד מאבד את הנוזלים ששתיתי? האם כל זה תקין? זה מצביע על משהו? דורש בדיקה, או שפשוט אחיה עם זה? אני מרגיש כאילו אני שותה, ופשוט מוציא מה שאני שותה. תודה

10/12/2016 | 21:25 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יוני שלום, לא לחלוטין הבנתי אם לאחר שתיה אתה צריך לתת שתן או צואה, אבל כך או כך זה כנראה תקין

26/11/2016 | 16:06 | מאת: נבוך

ד"ר נכבד! אני מתנצל על השאלה המביכה. סלח לי. האם לאחר ניתוח פיסורה ניתן לחזור לקיים בלא חשש מין אנאלי? בתודה מראש!

10/12/2016 | 21:23 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, לאחר שהפיסורה החלימה לחלוטין, ניתן כעיקרון לחזור לחיי מין אנאלי רגילים בעדינות ועם סיכוך מתאים. אם יש כאבים, מומלץ להפסיק.

אני בגיל 62, ללא עבר תורשתי למחלות במעי הגס. להלן ממצאי סיכום בדיקת גסטרו: ניצפו דיברטיקולה בודדים בסיגמה, פוליפ 1 ס"מ על בסיס צר שנכרת ממול לשסתום ICV להלן תוצאות הביופסיה - בדיקה מאקרוסקופית: התקבלה צנצנת מסומנת ובה קטע רקמה פוליפואידי אפור בהיר באורך 0.5 ס"מ וברוחב 0.3 מ"מ ובנוסף פרור רקמה בקוטר 0.3 מ"מ. בדיקה מיקרוסקופית: :Right colon, polypectomy Fragments of tubular with low grade dysplasia Snomed: T - 67100, M - 82110 אודה להתייחסות

10/12/2016 | 21:20 | מאת: פרופ' עודד זמורה

איל שלום, ממצאי הבדיקה מצביעים על פולים שפיר שנמצא במעי הגס, והוסר. מבחינת הפוליפ הנ"ל אין צורך במעקב נוסף, אולם מאחר שהמעי הגס שלך פיתח פוליפ שפיר, ולעיתים זה יכול להצביע על נטיה לפתח ממצאים כאלה, מומלץ לרוב לחזור על קולונוסקופיה עןד 1-3 שנים

1 ... < 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 > ... 128