לא יודע מה לעשות
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום דוקטור ,תודה על העזרה שלך פה בפורום ,אנשים עם הבעיות כאלו מאוד צריכים את זה . קצת מבולבל ואנסה לנסח בקצרה .לפני חצי שנה הובחנתי בפיסורה, קיבלתי ניפדיפין ,נורמלקס ,סיבים ,קיצור כל מה שצריך ,אחרי שימוש של חודש חזרתי לרופא והוא אמר לי פיסורה לא נרפאה וחייב ניתוח ,אני המשכתי עם ניפדיפין ולהפקיד על יציאות רכות וכאבים חלפו אבל היה מדי פעם (פעם ,פעמיים בחודש)דימום ואז הלכתי לרופא אחר שאמר שפיסורה כבר לא קיימת אך יש טחורים פנימיים דרגה 2 ,עשה קשירה במקום ומאז הכל התחיל ,יומיים ראשונים היה לחץ חזק בפי הטבעת והיה קשה להתרוקן ,אחרי יומיים לחץ עבר אבל כנראה הקושי להתרוקן גרם פיסורה שוב לחזור ,כבר שבועיים אחרי הקשירה יש לי דם בכל יציאה וכואב שעות אחרי ובזמן היציאה ,קיצור כמו היה פעם,עוד שבועיים אני חוזר לרופא לקשירה נוספת ,לא יודע עם לעשות זאת ,יש שאומרים שלא עושים קשירה שיש פיסורה ברקע ,הכאב הזה של שעות אחרי יציאה יכול להיות מהטחורים ?לפעמים אני כבר מוכן לניתוח ,אבל פוחד ,לא בגלל הכאב והחלמה, זה אין לי בעיה לסבול ,אלא בגלל סיכוי אי שליטה והרס חיים נורמלים, אם יקרה סיבוך שכזה ,למרות שהוא נדיר ,יש דרך לתקן או שזה סופי ?תן חוות דעת בבקשה על המקרה שלי כי אני כבר לא יודע במה לטפל קודם פיסורה או טחורים ..
שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונותיך מתאימות בעיקר לסבל מפיסורה בפי הטבעת, ולכן על פניו נראה שיש צורך בעיקר להתמקד בטיפול בפיסורה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. פיסורה היא כעיקרון בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. ניתן להתמיד בטיפול שמרני, וניתן לפנות לטיפול ניתוחי. ההחלטה צריכה להלקח במשותף על ידך עם הכירורג הקולורקטאלי המטפל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.