תוצאות חיפוש עבור שיקום-רצפת-האגן

אורטל שלום, מזל טוב ללידתך! בהחלט סביר שקיים קשר בין תסמיני הצניחה לבין מצב הורמונלי בהקשר להנקה ולמחזור החודשי. קשר זה עדיין לא נחקר דיו אבל מעדויות של נשים זמן קצר לאחר לידה בהחלט נראה שקיים. במידה שהצניחה מטרידה כדאי לטפל בין אם ע"י חיזוק שרירי רצפת האגן בהנחיית פיזיותרפיסטית ובין אם ע"י תומכן (פסרי) נרתיקי. ממליץ לפנות למרפאה אורוגינקולוגית להערכה וטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום, נכון שלא צומחים ליגמנטים. אבל כשעובדים על חיזוק שרירי רצפת האגן התמיכה באברים באופן כללי משתפרת. בברכה

שלום ג'יין, קיימים סוגים רבים של מערכות ביופידבק למטרה זו. הטיפול בביופידבק הינו חלק מהטיפול ה'שמרני', וטוב לעשותו בהדרכה של פיזיותרפיסטית העוסקת בשיקום רצפת האגן. לעיתים יש צורך בטיפול שהינו התערבותי יותר כגון לייזר וגינלי ייעודי, הזרקה של חומר המעבה את אזור הסוגר או ניתוח קטן וזעיר פולשני (ניתוח 'סרט') לצורך טיפול יעיל בדליפת השתן. ככלל מומלץ לפנות לייעוץ ע"י רופא.ה מומחה.ית באורוגינקולוגיה על מנת להעריך את המצב באופן מדוייק ולדון באפשרויות הטיפול הרלוונטיות. בברכה, ד"ר בני פיינר

יעל שלום, הסרט המושתל ברקמה בניתוח ה-TVT (לטיפול בדליפת שתן 'במאמץ') עשוי פולימר הקרוי פוליפרופילן וטווי מסיב יחיד תוך יצירת פתחים גדולים באופן המאפשר מעבר תאי דלקת דרך הסרט. הטיפול הנ"ל הוצג לראשונה באמצע שנות ה-90 ומהווה כיום את הטיפול הניתוחי הנבחר בדליפת שתן במאמץ עם שנים רבות של ניסיון קליני בעולם ובארץ. קיים מחקר ענף הן על החומר עצמו והן על תוצאות הניתוח לאורך שנים אשר בדק את יעילותו ובטיחותו ומצא אותו בטוח ללא סיכונים מהסוג שאת מתארת. עם זאת, קיימים טיפולים נוספים גם כאלה שאינם ניתוחיים (חיזוק שרירי רצפת האגן ובשנים האחרונות שימוש בלייזר וגינלי ייעודי) וכן זעיר פולשניים (עיבוי סוגר השופכה ע"י הזרקת חומר ג'לטיני לדופן צינורית השתן תחת הנחייה אופטית) אשר אינם כרוכים בהשמת סרט ברקמות. בהתאם למצב הקליני ולהעדפות המטופלת אנו בוחרים את הטיפול המתאים ביותר. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך, 'צניחה מינימאלית' אינה הגדרה רפואית. בד"כ מתחילים לחוש בתסמינים של בלט בנרתיק ואי נוחות כאשר הצניחה הינה בדרגה 2 כלומר קרובה לפתח הנרתיק (ולא מינימאלית). 1. חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להועיל אם כי בד"כ לא עד כדי להשיב את האיברים הצנוחים לעמדתם האנטומית הנכונה. 2. פעילות שכרוכה בהפעלה אגרסיבית של שרירי הבטן (דחיקת משקולות, כפיפות בטן אינטנסיביות וכו') אינה מומלצת כיוון שהעלייה בלחץ הבטני מופנית לאזור המוחלש ממילא ועם הזמן עלולה לגרום להחמרת הצניחה. בנושא הזה טוב להיוועץ גם בפיזיותרפיסטית לשם הנחיות יותר ספיציפיות. 3. אין כל הפרעה בהקשר לווסת. ישנן נשים שעקב הצניחה מתקשות בשימוש בטמפון כיוון שהוא עלול להיפלט ואינו נשאר יציב בנרתיק. 4. צניחה בדרגה מתקדמת (בד"כ 3-4) לעיתים גורמת לכיפוף צינורית השופכה ועקב כך האטה בזרם השתן ולעיתים התרוקנות בלתי מלאה. 5. בדרגות המתקדמות הצניחה עלולה לעודד דלקות בדרכי השתן (עקב שארית שתן הנוטה להזדהם) וכן פציעה של רירית הנרתיק כתוצאה משפשוף הרקמה הצונחת כנגד פתח הנרתיק. לעיתים עלול להיגרם אף דימום קל. חלק מהנשים הסובלות מצניחה אף חשות בכאב גב תחתון או בטן תחתונה ולעיתים נלווית גם הפרעה בפעולת המעיים. 6. בהחלט כן, אפילו כיום. במידה שהצניחה מפריעה לכך ניתן להשתמש בתומכן נרתיקי (פסרי) בזמן פעילות ספורטיבית. 7. הליכה ככלל אינה צפוייה להחמיר את המצב. אבל לאורך שנים צניחת אברי האגן נוטה להחמיר אם אינה מטופלת. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אפרת שלום, קיים מצב הקרוי דליפת שתן חבוייה קרי אשה הסובלת מצניחת אברי האגן שאינה חווה תסמינים של דליפת שתן בין היתר כיוון שהצניחה יוצרת אפקט חסימתי ובכך מסווה את החולשה שבתמיכה בצינורית השופכה. לאחר שמבוצע תיקון ניתוחי של הצניחה למעשה מוסר החסם ונחשפת החולשה שעלולה להתבטא בתסמינים של דליפת שתן בשיעול ובעיטוש שלא היו בעבר, כפי שאת מתארת. במצב זה ניתן לטפל בכמה דרכים אפשריות לרבות חיזוק שרירי רצפת האגן, הזרקת חומר פולימרי לדופן צינורית השופכה אשר מעבה את אזור הסוגר ובכך משפר את יכולתו למנוע דליפת שתן או התערבות נוספת (קטנה) בה מושתל סרט דק מתחת לצינורית השתן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן

ענת שלום, כמומחה באורוגינקולוגיה בוודאי שאני מבצע את הניתוח אבל בכל מקרה נחוץ לראותך במרפאה להערכה על מנת לברר את המנגנון שגורם לדליפת השתן לוודא שניתוח TVT (השמת סרט תת-שופכתי) זהו הפתרון המתאים ביותר לבעייתך. הפורום מטבע הדברים עוסק במהות הבעייה הרפואית ולא בעלויות ובפרטים בירוקרטיים. במידה שתהיי מעוניינת ניתן לתאם פגישה במרפאה בטל' 054-6557226 או 072-3728083. בברכה, ד"ר בני פיינר

מה שאתה מתאר עשוי להיות שפיכה רפלקסיבית הנגרמת בעקבות מאמץ גופני ולחץ תוך-בטני. תופעה זו אינה שכיחה, אך ידועה ברפואה. ייתכן כי בזמן התרגילים נוצר גירוי ישיר של אזור הפרינאום (האזור שבין פי הטבעת לאשכים), או לחץ על בלוטת הערמונית (פרוסטטה), מה שעלול להוביל לשפיכה. הצבע הצהבהב של הזרע יכול להיות תקין, אך אם הוא סמיך או מלווה בסימפטומים נוספים (כגון כאבים או שינוי בתדירות השפיכה), מומלץ לבדוק זאת אצל אורולוג. רק אם זה מציק לך (כי ציינת שזה מטריד אותך) אז כדי להפחית את התופעה, ניתן לנסות שינוי תנוחת האימון או חיזוק שרירי רצפת האגן (כגון תרגילי קיגל). כמובן, שבעת תרגול כפיפות בטן תוכל לשים משהו סופג בתחתון ולהמשיך הלאה אחרי התאוששות קלה....

ליה שלום, 1. לא ניתן לוודא שתסמינים הנובעים מנזק לרצפת האגן בעקבות לידות לא יחמירו עם השנים. חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להועיל בלשמר את המצב הקיים ואולי אף לשפרו. 2. עיקר הנזק מתרחש בלידה הראשונה כשהרקמה עדיין הדוקה ומתוחה ונוטה להיפגע בעקבות הכוחות שפועלים במהלך הלידה. לידות נוספות גם בגיל 40+ עלולות להוסיף מידה מסויימת של נזק אך כאמור במרבית המקרים הנזק לרקמה התומכת מתרחש כרובו כבר בלידה הראשונה. בברכה

ליה שלום, נזקים לרצפת האגן בעקבות לידות הינם שכיחים אבל לא בהכרח יגיעו לביטוי קליני או להופעת תסמינים כלשהם. סה"כ מרבית הנשים שילדו אינן חוות לאורך זמן בריחת שתן או צואה, צניחת אברי האגן, כאב או פגיעה בתחושה וכו'. לא צריך לתת לחשש לנהל אותך. במידה שמופיעים תסמינים כלשהם, כדאי לפנות להערכה ע"י רופא.ה העוסקים באורוגינקולוגיה ולטפל בהתאם לממצאים. מבחינת מניעה של נזק עתידי, אין עדות מוכחת לכך שפעולות שתלויות בך יכולות למנוע נזק. עם זאת, חיזוק שרירי רצפת האגן בהנחיית פיזיותרפיסטית לתחום זה מומלץ לכל אשה שילדה בלידה וגינלית. בברכה

ליה שלום, מנוחה מלאה אינה מומלצת ככלל. הליכה מצויינת ולא אמורה להזיק. בהחלט מומלץ לאחר לידה לעבוד על חיזוק שרירי רצפת האגן וכדאי: 1. לפנות להערכה ע"י מומחה.ית בתחום האורוגינקולוגיה כדי לאבחן במדוייק ולדון באפשרויות הטיפול השונות 2. במקביל להעזר בפיזיותרפיסטית לרצפת האגן על מנת לקבל הדרכה לעבודה נכונה עם השרירים. בברכה

היי דינה, עובר במצג עכוז מושפע מגורמים שונים למשל וולדנות, כמות מי שפיר, אנומליות רחמיות או עובריות. מצג ראש הינו המצב השכיח עבור עוברים, ואין משהו שידוע שיכול לשמור על העובר במצג ראש כשהוא כבר שם. במידה והראש של העובר מבוסס באגן (עושים בהערכה של בדיקה נרתיקית) הסיכוי שהוא יתהפך למצג עכוז נמוך משמעותית. שיהיה בהצלחה

שלום רב, 1. תיאורטית יתכן, במקרה שמדובר בדליפת שתן במאמץ ניתן לטפל בדרכים שונות (חיזוק שרירי רצפת האגן / עיבוי סוגר השופכה ע"י הזרקת Bulking agent) בציסטוסקופיה ועוד 2. לא צפויה השפעה לאטרופיה של הפות והנרתיק על תוצאות הניתוח 3. לאחר ניתוח קולפוקלזיס לא ניתן לבצע ברור פולשני של חלל הרחם במקרה של דימום רחמי לא סדיר למשל. 4. לא צפוייה אי נוחות בישיבה או בעשיית צרכים 5. תיאורטית ניתן לבצב בהרדמה מקומית אך על פי רוב נהוג לבצע בכללית או אזורית (ספינלית). בנוגע לטיסה לחו"ל - מומלץ לדחות טיול בחו"ל עד לאחר תקופה ההחלמה מהניתוח קרי בערך חודש. בברכה

במרבית במקרים ניתן לבצע תיקון קוסמטי של שפתי הפות. כדי לבחון את המצב ולדון באפשרויות מומלץ לפנות לייעות ובדיקה ע"י רופא.ת העוסק.ת בתחום. בד"כ רופאי נשים שעוסקים בכירורגיה גינקולוגית או רופאים מתחום שיקום רצפת האגן ואורוגינקולוגיה. בברכה

סתיו שלום, בהנחה ואין בעיה בניגוב עצמו, ייתכן ואותם הכתמים מתקבלים בעת שחרור גזים שלא במסגרת שהייה בשירותים. בתור התחלה אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא. מעבר לכך את יכולה לפנות הן לדיאטנית גסטרו שתסייע בהפחתת הגזים והן לפיזיותרפיה לעבודה על חיזוק שרירי רצפת האגן והרקטום. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il

תרגילים לחיזוק רצפת האגן

חיזוק רצפת האגן מסייע במעט להפרעות השתנה ומאד מומלץ דופן מעובה יכולה להעיד על בעיה או להיות תוצאה של הבעיה דופן מעובה בהעד דם בשתן אינו מאד מחשיד לסרטן בשלפוחית, כמובן תלוי גורמי סיכון וכו'

שלום לך, ניתוח TVT שתכליתו לטפל בדליפת שתן במאמץ, אינו מוכר כדורם סיכון להתפתחות של צניחת אברי האגן, בוודאי שלא תוך ימים ספורים מביצועו. אני מעריך כי מידה מסויימת של צניחה (שככל הנראה לא היתה די מתקדמת על מנת לגרום לתסמינים קליניים) היתה קיימת עוד בטרם הניתוח וכעת מסיבה כלשהי הצניחה באה לידי ביטוי ביתר שאת ומורגשת יותר על ידך. אכן כדאי להיבדק לצורך הערכת מצב עדכנית. במידה שאמנם מאובחנת כעת בנוסף צניחת שלפוחית השתן (מכונה גם ציסטוצל), יהיה צורך לשקול האם בשלב זה להסתפק בטיפול שמרני כגון חיזוק שרירי רצפת האגן או שימוש בתומכן (פסרי) נרתיקי או לתכנן התערבות ניתוחית נוספת על מנת לתת מענה גם לבעיית הצניחה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך ומזל טוב ללידתך, אם שלפוחית השתן מציצה מהנרתיק זו בד"כ צניחה בדרגה גבוהה מ-1. פיזיותרפיה יכולה לעזור בהבט של מתן הנחיות וטיפים להרגלי התרוקנות נכונים. בנוסף חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי לעזור במידה מסויימת בהאטת הידרדרות נוספת בחומרת הצניחה ובתסמיניה. בד"כ פיזיותרפיה כטיפול יחיד אינה יכולה להשיב את המנח האנטומי של אברי האגן למצב התקין אך לעיתים אנו משלבים תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן יחד עם (לפני ואחרי) הטיפול הניתוחי שמטרתו לתקן את הפגם במערכת התמיכה ולהשיב את האיברים לעמדתם הנכונה כמו גם לשחזר תפקוד תקין (ריקון שלפוחית השתן, יציאות תקינות וכמובן לאפשר יחסי מין תקינים). מומלץ לעבור הערכה ע"י מומחה מתחום רצפת האגן על מנת לדון באפשרויות השונות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום אני לא מתמחה בתחום שיקום רצפת האגן ולכן לא אוכל להשיב על שאלה זו

אביבית שלום, כאב ביחסי מין עלול להופיע לעיתים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן ע"י רשת, בייחוד אם הניתוח (השמת הרשת) בוצע דרך הנרתיק (לעומת ניתוח המבוצע בלפרוסקופיה דרך דופן הבטן). במצבים אלה פיזיותרפיה (מנואלית) עשוייה להועיל ולעיתים יש צורך בהתערבות כירורגית לשם הסרה של חלק הרשת הגורם לכאב. בנוגע לנישה לאחר ניתוח קיסרי - עפ"ר מזוהה בבדיקת אולטרהסאונד גינקולוגי במכון ייעודי (בניגוד לאולטרהסאונד שמבצע הרופא המטפל במרפאה) או בהסטרוסקופיה. שיטה אחת לטיפול בנישה היא באמצעות צריבה בהסטרוסקופיה (מתוך הרחם) ושיטה אחרת היא בלפרוסקופיה (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) או בעזרת הרובוט הכירורגי בה מבצעים הסרה של הנישה וקירוב ותפירה מחדש של שולי דופן הרחם התקינים זה לזה. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה לרצפת האגן

מילי שלום ומזל טוב ללידתך! הכתמה דמית לסרוגין אכן אופיינית למירנה בשבועות הראשונים. בנוגע לתחושת הריפיון / צניחה לא ידוע על קשר לנוכחותו של התקן תוך רחמי. אלה תופעות נפוצות בקרב נשים אשר ילדו לידות וגינליות. במצבים קלים ניתן ואף מומלץ לעבוד על חיזוק שרירי רצפת האגן. לעיתים אף יש צורך להשתמש בתומכן (פסרי) נרתיקי על מנת להפחית את תסמיני הכובד והבלט בנרתיק. הערכה ע"י רופא/ה ארוגינקולוג/ית חשובה במטרה לאבחן במדוייק את המצב כעת, הן לצורך תיעוד ומעקב בהמשך והן על מנת לדון באפשרויות הטיפול בין אם שמרניות (פיזיותרפיה / תומכן) ובין אם התערבותיות (ניתוח) במידה שתחול החמרה בחומרת של התסמינים אותם את חשה. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

לירון שלום, אין סיבה לחשוש להיכנס לשרותים או להרעיב את עצמך. עצירות כרונית מהווה גורם סיכון לצניחת אברי האגן ואם תימנעי מלהיכנס לשרותים את עלולה לגרום לעצירות וזה כמובן שלא לטובתך. נהפוך הוא, ניתן להעזר במרככי צואה על מנת שתצטרכי להפעיל פחות לחץ בשרותים אבל בוודאי שלא להימנע מאכילה ומפעולת מעיים. לגבי המתנה לניתוח, לעיתים בחלוף מספר שבועות או חודשים ספורים לאחר לידה תסמיני הצניחה ומידת חומרתה עשויים להשתפר באופן ספונטני. בתקופה שמיד לאחר לידה המבנים התומכים ברצפת האגן (שריר ורקמת חיבור) הינם במצב הכי מתוח ומוחלש ועם זמן ותרגול בהחלט יתכן שהמצב ישתפר ולו במידה מסויימת. במידה שמצבך מצריך תיקון ניתוחי, סביר לעשות זאת בטווח של חודשיים - שלושה לפחות לאחר הלידה ובינתיים בהחלט הגיוני לעבוד על חיזוק שרירי רצפת האגן גם אם בסופו של דבר תעברי ניתוח. השילוב בין סוגי הטיפול השונים הוא במקרים רבים מתכון להצלחה. ולגבי אופי הניתוח, בנשים צעירות לאחר לידה הסובלות מצניחת אברי האגן בדרגה מתקדמת, הגישה הניתוחית הלפרוסקופית/רובוטית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) נותנת במקרים רבים תוצאה ניתוחית מצויינת ואינה מצריכה ל'חפור' למעמקי האגן דרך דפנות הנרתיק ועל כן חביבה עלי במיוחד באוכלוסיה זו של נשים. בברכה ומזל טוב ללידתך ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אין שום קשר בין חיזוק שרירי רצפת האגן לבין ירידת חשק מיני. גורמים רגשיים רבים משפיעים על החשק המיני.