עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
גנטיקה מאובנת
בשיניים מאובנות של ילד בן שנתיים מאתיופיה נמצאה העדות...
גנטיקה וגירושים
מחקר חדש על תאומים מעלה את האפשרות שלמטען הגנטי יש השפעה...
גנטיקה: חזירברים? עכבזירים?
רקמת טחול מעוברי חזירים הושתלה בהצלחה בעכברים. שיטת ההשתלה...
חדשות סרטן השד
מחקר: תרופה מורידה הסיכון לסרטן השד בקרב נשים בעלות...
גנטיקה עצובה: סרטן הרחם
לפי סקירה חדשה, לנשים שיש להן קרובי משפחה מקרבה ראשונה...
שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.
בוקר טוב, הפרשה חלבית דו צדדי מהפטמות בלחיצה יכולה אכן להמשך זמן רב אחרי תום ההנקה ואינה מדאיגה. מאידך, כאשר ישנה הפרשה בצבע שונה, חום או אדמדם מפטמה אחת יש צורך לבצע בירור. במירב המקרים הסיבה לכך הינה שפירה כגון הרחבת צינוריות או פפילומה. בבריאות, דינה
דקירות בחזה ברב רובם של המקרים אינם ביטוי ל"תעוקת חזה" - כאב הנגרם מחסימות בעורקי הלב. דקירות לרב קשורות או למשהו גרמי בבית החזה - שריר או עצב או בלא מעט פעמים מקורן בסטרס נפשי.
גנטיקה מאובנת
בשיניים מאובנות של ילד בן שנתיים מאתיופיה נמצאה העדות...
גנטיקה וגירושים
מחקר חדש על תאומים מעלה את האפשרות שלמטען הגנטי יש השפעה...
גנטיקה: חזירברים? עכבזירים?
רקמת טחול מעוברי חזירים הושתלה בהצלחה בעכברים. שיטת ההשתלה...
חדשות סרטן השד
מחקר: תרופה מורידה הסיכון לסרטן השד בקרב נשים בעלות...
גנטיקה עצובה: סרטן הרחם
לפי סקירה חדשה, לנשים שיש להן קרובי משפחה מקרבה ראשונה...
דיאטה: עניין של גנטיקה?
מחקר ישראלי חדש, על הקשר שבין דיאטה לגנטיקה, בהחלט מקרב את...
סרטן השחלה: גנטיקה כאובה
הסיכון של אשה בעלת נטייה גנטית לחלות בסרטן השחלה לקראת אמצע...
על גנטיקה ופיגור שיכלי
אותרו מיקומם של הגן הגורם לפיגור שכלי ושל הגן האחראי על...
אסתמה: גנטיקה כגורם סיכון
מחקר חדש שנערך בבריטניה מוכיח: תרופות לטיפול באסתמה עשויות...
גנטיקה: לנבא את העתיד
האם אפשר לעצב מראש את ילדינו, לקבוע את צבע עיניהם, צבע...
מחקר: גנטיקה וסרטן השד
בשיבא החלו במחקר של הגנום האנושי כולו, על מנת לאתר את הגנים...
סרטן השד: גנטיקה וכימותרפיה
לפי מחקר ישראלי, לתופעות הלוואי עקב ההקרנות הסבר פיזיולוגי...
על הקשר בין גנטיקה להתקרחות
תופעת ההתקרחות היא לא גזרה משמיים. ניתן לבלום את השפעת...
נשים עם לב רגיש
הסיכון להתקף לב בנשים גדול מזה של גברים, אם יש היסטוריה...
גנטיקה וסרטן: מתי כדאי להיבדק?
10% ממחלות סרטן השד מתפתחות על רקע גנטי תורשתי. נשאות של...
גנטיקה: נמצא המפתח לשתי מחלות
חוקרים ישראלים ואמריקאים איתרו מוטציות חדשות בגנים האחראים...
ואמא שלך גם - גנטיקה ונפש
האם הפרעות נפשיות הן משהו תורשתי? או שמא הסביבה אשמה...
פרוביוטיקה להריונית ולרך הנולד
לפי סקירה חדשה, מתן פרוביוטיקה לאם ההריוניות וליילודים עשוי...
גנטיקה וסרטן, מה עושים עם זה?
על היכולת לגלות סיכוי וסיכון מוקדם לסרטן על ידי בדיקות...
תזונת תינוקות ואלרגיה למזון
לפי מחקר חדש, אין קשר בין משך ההנקה ותחילת מועד החשיפה...
גנטיקה להמונים - מהן 14 הבדיקות הגנטיות...
רגע לפני שמתחילים, על הבדיקות הגנטיות השכיחות והמומלצות,...
סרטן השד: סיבה לדאגה
סקר מגלה: 63% מהנשים חושבות שלרוב חולות סרטן השד יש רקע...
הקפה גורם לגלאוקומה?
במחקר מקיף נמצא כי צריכת שלוש כוסות קפה ביום או יותר מעלה...
נשירת שיער - יש מה לעשות
תרופות שונות, תזונה לא מאוזנת, שינויים הורמונליים וגם נטייה...
שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.
בוקר טוב, הפרשה חלבית דו צדדי מהפטמות בלחיצה יכולה אכן להמשך זמן רב אחרי תום ההנקה ואינה מדאיגה. מאידך, כאשר ישנה הפרשה בצבע שונה, חום או אדמדם מפטמה אחת יש צורך לבצע בירור. במירב המקרים הסיבה לכך הינה שפירה כגון הרחבת צינוריות או פפילומה. בבריאות, דינה
דקירות בחזה ברב רובם של המקרים אינם ביטוי ל"תעוקת חזה" - כאב הנגרם מחסימות בעורקי הלב. דקירות לרב קשורות או למשהו גרמי בבית החזה - שריר או עצב או בלא מעט פעמים מקורן בסטרס נפשי.
אין לי מה להוסיף לתשובתה של דנה. בברכה - דר' טיטיון.
יש לבקש מרופא המשפחה/מרפאת אחיות למדוד לך לחץ דם ודופק בשכיבה ובעמידה לראות שאינך "אורטוסטאטי" זאת אומרת שלחץ הדם לא צונח מעבר למקובל בשינויי תנוחה. אחד הגורמים לאורטוסטאטיזם יכול להיות הטיפול בלחץ הדם . חשוב לציין שגם אנשים בריאים לחלוטין אם הם משנים מנח גוף מהר מדי יכולים להרגיש סחרחורת בשינויי תנוחה . מומלץ לשנות תנוחה באופן מדורג. דיזוטיאזיד קיים במינון של 12.5, 25 מ"ג. אין מינון של 10 מ"ג. ל"ד סיסטולי של 145 אינו תקין, ואם אין אורטוסטאטיזם ואכן מאושש במדידות ביתיות/הולטר ל"ד יש לשקול לתגבר טיפול תרופתי בל"ד. בהצלחה
הייתי חוזרת לרופאה הראשונה ונבדקת שנית, אם הגוש ייראה חשוד ניתן לעשות לו ביופסיה ולסיים את הסאגה הזו עם תשובה.. בהצלחה!
שלום לך גילת המונח "רזרבה שחלתית" מציין את פוטנציאל השחלות, להפיק כמות של ביציות איכותיות ובשלות. רזרבה שחלתית היא חיונית להשגת הריון. נשים בגילאים מתקדמים, נשים שמתקרבות לגיל המעבר (מנופאוזה) ונשים שמראש התפקוד השחלתי שלהן ירוד, מתקשות להרות. המצב מתבטא במגוון צורות: התקצרות או התארכות של משך המחזור החודשי, שינויים במועדי הביוץ ולעיתים אף חוסר ביוץ כלל. במקרים רבים נשים אלו מגיבות בצורה לא מספקת לגירוי הורמונאלי חיצוני. אצל נשים אלו הורמון ה-FSH יהיה גבוה. תפקידו של ההורמון הוא לגרות את השחלה לגיוס זקיקים ולהבשלתם. כאשר הרזרבה השחלתית של האישה נמוכה, הגוף מייצר כמויות גדולות מן ההורמון על מנת לנסות ולחזק את הפעילות השחלתית הירודה. אשה נולדת עם כמות ביציות מסוימת בשחלותיה, במהלך השנים יורדת כמות הביציות ונפגעת איכותן. רזרבה שחלתית תקינה מציינת פוטנציאל פריוני גבוה ותגובתיות טובה של השחלות. לעומת זאת, רזרבה שחלתית נמוכה, עשויה להצביע על פוטנציאל פריון נמוך. נשים בעלות רזרבה שחלית נמוכה עלולות להתקשות בהשגת הריון ספונטני. עם העליה בגיל קיימת נטיה רבה יותר לכיוון של רזרבה שחלתית ירודה. התופעה נפוצה יותר בקרב נשים שגילן מתקרב לגיל 40, אבל לעיתים גם נשים בתחילת שנות ה- 30 לחייהן סובלות מן התופעה. בדיקת הורמון ה- FSH היא אחת הבדיקות לבדיקת רזרבה שחלתית. חשוב לבצע את הבדיקה ביום 3-4. רמות גבוהות של FSH מצביעות על כך שהוגף מבקש לגרום לייצור מוגבר של ההורמון בגלל תגובתיות נמוכה של הזקיקים לרמות הנורמליות של FSH. כך שרמות גבוהות של FSH מצביעות בעצם על חוסר תגובה של הזקיקים. רמות תקינות של FSH המצביעות על רזרבה שחלתית תקינה, הינן עד 9.5 IU/L, רמות העולות על 20 IU/L הינן רמות בלתי תקינות. רמות FSH שבין 10-20 עשויות להצביע על נטיה לרזרבה שחלתית נמוכה, אבל הן אינן חד משמעיות. קיימות בדיקות נוספות שמקובל לבצע : א. נבדקת רמת האסטרדיול (אסטרוגן) - כדי לשלול אפשרות שרמות אסטרוגן גבוהות מדכאות באופן מלאכותי את רמות FSH - ומעוותות את התמונה האמיתית של הרזרבה השחלתית. רמות אסטרדיול שעולות על 100, מצביעות על רמות לא תקינות. בין 75- 100 , רמה גבולית. ב. בדיקת כלומיפן ציטרט (איקקלומין) - נבדק כאשר יש חשש לרזרבה שחלתית נמוכה אבל FSH נמצא תקין בכ"ז. נוטלים 100 מ"ג איקקלומין, בכל יום בין יום 5 - 9 למחזור ביום 10-11 מבצעים בדיקת LH , FSH אם הרמה של 2 ההורמונים נמוכה מ- 10 , אז המצב תקין. אם הרמה גבוהה מ- 10, מדובר על רזרבה שחלתית נמוכה, ופוטנציאל פריון נמוך. ניתן גם לבדוק באמצעות אולטרהסאונד: ביום 3 למחזור, ספירת זקיקים ומדידת נפח שחלות. 20 זקיקים - תוצאה תקינה. 8- 10 זקיקים ופחות - רזרבה שחלתית נמוכה. מבחינה סינית רזרבה שחלתית ירודה מיצגת מצב של חוסר יין הכליות ובמקרים רבים האישה חווה גם תחושות חום בגוף (לאו דווקא חום פיברילי, מדיד), היא תחווה לעיתים גלי חום, תחושת יובש בגוף, שינה לא איכותית, עצבנות, רעב מתמיד ועוד. זהו בעצם שלב מקדים לגיל המעבר שאצל נשים מסויימות מתרחש בגיל צעיר יחסית, עקב גנטיקה, מחלות, תרופות שונות , הורמונים ואורח חיים בעייתי. בטיפול יהיה שימוש בצמחי מרפא סיניים שיחזקו את האנרגיה היינית של הכליות, דיקור והכנות הומוטוקסיקולוגיות שיסייעו בשיפור התגובה השחלתית. נשים רבות חוות הטבה בסימפטומים המתוארים ובד בבד המדדים ההורמונליים משתפרים ומשפרים את סיכויי הקלטות ההריון. גם כאשר אישה כזו מקבלת טיפול הורמונאלי מערבי התגובה שלה לטיפול משתפרת והשחלות מגיבות טוב יותר. במצבים אלו של רזרבה שחלתית ירודה- אני נוהגת לשלב במרפאה: צמחים + הומוטוקסיקולוגיה + דיקור. מובן שככל שהאשה קרובה יותר למנופאוזה כך המצב מורכב ומסובך יותר. נשים כאלו שהצליחו להקלט הן בסכנה גדולה יותר של הפלות לכן במצבים אלו חשוב להמשיך את הטיפול לפחות עד לסיומו של השליש הראשון של ההריון. בריאות שלמה מיכל שלזינגר
מחלת האלצהיימר מחולקת לשני סוגים. 1. מחלה משפחתית גנטית - כ 5% מהמקרים. 2. מחלה ספורדית -95% מהמקרים. היות ואבא בחל לסבול בגיל יחסית צעיר (מתחת ל 60) הסיכוי כי מדובר במחלה מהסוג המשפחתי מעט גבוה יותר.
בגילך אחרי כל הבדיקות שעשית ניתן לחזור עליהן אחרי מספר שנים - 3 מינימום
שלום, מדובר בממצא שרואים בסיטי בצורה עגולה ולכן הוא נקרא נודולרי. אי אפשר לקבוע בשלב זה מה זה, האם זה זיהום, דלקת או משהו אחר. לרוב אנחנו עושים מעקב לראות אם הממצאים נעלמים או לא.
שלום רב ברק, אענה לך לפי הסדר: 1. יתכן ויש לך דלקת במקום, במידה ויש כאבים חזקים הכי נכון זה טיפול אנטיביוטי ל 10 ימים. הרופא המטפל צריך לתת לך. 2. בדרך כלל אחרי ניתוח כזה 10 ימים הם זמן ממוצע להחלמה שאחריו אפשר לנעול נעל סגורה. יש לוודא שהפצע יבש והמקום לא אדום. 3. בהחלט חוות דעתו של הרופא המנתח חשובה מאוד, ממליצה לחזור לראותו אם אתה לא בטוח במה שקורה. 4. הציפורן תצמח לך באופן מלא בערך תוך חודשיים שלושה. 5. תשובתי תאכזב אותך, הניתוח איננו פותר בעיה של ציפורן חודרנית. הציפורן תצמח למה שהייתה לפני ואם בעבר סבלת מציפורן חודרנית אתה עלול מאוד לסבול ממנה שוב. דבר נוסף אחרי עקירת ציפורן, קיים סיכוי שתצמח לך ציפורן חדשה מעט שונה במבנה או במרקם. אם זו הייתה הפעם הראשונה שבה סבלת מציפורן חודרנית ואין היסטוריה משפחתית קיים סיכוי שהכל יסתדר. 6. הטיפול היעיל ביותר והנכון ביותר הוא אצל פודיאטר אשר מבצע טיפול עם פנול . הטיפול הוא רק לאיזור הבעייתי ואין צורך להוציא את כל הציפורן בנוסף זהו טיפול עם 98% הצלחה שלא תחזור יותר הציפורן החודרנית. התוצאה היא קו ישר של ציפורן שאין סיכוי שתחזור לחדור לעור. במידה ותחליט לראות פודיאטר אתה מוזמן להתקשר למרפאתי בטלפון 03-6731240. Www.mypodclinic.com בברכה וחג שמח, קרולין צמח פודיאטרית BSc(Hons)Podiatry יו״ר העמותה לפודיאטרים ופודולוגים בישראל. Specialist for Nail Surgery, Senior Consultant Podiatry U.K.
הסיכוי באוכלוסיה הכללית לפתח סכיזופרניה הוא כ-1% ולמי שיש לו קרוב משפחה מדרגה שניה כמו סבא שחולה בסכיזופרניה הסיכוי לפתח את המחלה הוא כ-5%. אם הסיבה לפריצת המחלה היא שימוש בסמים הסיכון נמוך יותר.
שלום משה 1. סוכרת נעורים אינה עוברת בתורשה. הסיכון לילדים לחלות במחלה הוא אחוזים בודדים בלבד (הכוונה לחלות במחלה בכל גיל ולא להוולד עימה). זו בניגוד לסוכרת מסוג 2 (מבוגרים), שם אחוזיי ההורשה לילדים גבוהים מאד. 2. ידוע היום שאיזון סוכר הדוק מונע ודוחה את סיבוכי המחלה השונים. לא ידוע עד כמה ניתן לדחות. ההשערה (שמבוססת על מחקרים גדולים שתומכים בכך) היא שסוכרתי עם סוכרת מסוג 1 שמאוזן לאורך זמן רב, יוכל למנוע את הופעת רוב הסיבוכים ולחיות אורח חיים מלא ותקין. 3. חברות רבות עומלות ימים כלילות בכדי לפתח סנסור הקשור למשאבה (לבלב מלאכותי). קיימים כבר סנסורים שיודעים לכבות את המשאבה בזמן נפילות סוכר. הסנסור כבר מוכר בסל הבריאות לחולי סוכרת במקרים מסויימים (כניסה להריון, ארועי היפוגליקמיה חוזרים וקשים וכד'). 4. המדד המומלץ הוא A1C נמוך ככל שניתן להגיע אליו אך ללא ארועי היפוגליקמיה משמועתיים. עבור כל חולה היעד שונה. חולה מסויים מסוגל לרדת רק ל8 ואחר מצליח להגיע ל6 ללא ארועי היפוגליקמיה. לשם כך יש להיות במעקב הדוק של רופא סוכרת. לגבי קפיצות בסוכר- פעמים רבות הן מאפיינות סוכרת מסוג 1. עדיף להמנע מהן במידת האפשר תוך מדידות חוזרות רבות והתאמת מינון האינסולין באופן הדוק. שוב, מעקב הדוק של צוות המטפל בסוכרת (רופא,אחות, דיאטנית ועד) חיוני לשם כך.
הי לילי, אני מאוד מבינה את החששות שלך אבל אין באמת דרך לדעת כיצד הדיכאון שלך השפיע על העובר. ישנם נתונים סטטיסטים אבל בסופו של דבר קשה לדעת אם נטיה לדיכאון של הילד, לדוגמא, היא כתוצאה מהדיכאון שלך או גנטיקה. מההודעה נשמע שהלידה היתה לפני מספר שנים כך שאם את רואה שישנן בעיות כלשהן אצל הילד את יכולה לפנות לרופא המשפחה או לפסיכולוג לתמיכה. את לא באמת תוכלי לדעת אם הבעיות קשורות לדיכאון ועל כן הכי טוב לנסות לשחרר את המחשבה הזו ולא להתעכב על רגשות אשמה וביקורת עצמית. בברכה, שרון
כל שינוי בשומה מחיייב בדיקת רופא עור.
הסיכוי ללקות בסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית הוא 1%, אנשים שלקרוב משפחה מדרגה שניה שלהם (דוד, בן דוד, אחיין) יש סכיזופרניה יש סיכוי של 2% ללקות במחלה. העובדה שיש שני קרובי משפחה עם מחלה מעלה את הסיכוי אבל קשה להעריך בכמה.
אכן הרמה מאד גבוהה וגם כל פרופיל השומנים מעט גבוה. יש ספור משפחתי של כולסטרול מוגבר ? יש לך הסטוריה משפחתית של מחלות לב וסה"כ הסכון שלך לפתח טרשת עורקים מוגבר. נראה לי שאם דיאטה ןפעילות גופנית לא יורידו את רמות השומנים יהיה מקום לטפול בסטטין. בכל מקרה רמה כל כך גבוהה של LP a מצדיקה בדיקה חוזרת.
פורום זה לא עוסק בחשיפה לחומרים אלא בנושא גנטיקה. ניתן לפנות לטרטולוג - רופא המומחה בחשיפה לחומרים והשפעתם על הריון. בהצלחה
שלום איתן. הקוטר התקין של האאורטה העולה אצל גברים אמור להיות בסביבות ה 3 ס"מ, לא יותר. מפרצת (הרחבה) של האאורטה העולה הינה מצב בו קוטר האאורטה העולה הוא מעל ל 3 ס"מ. מצב זה מחייב טיפול (ניתוח) כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים: 1. קוטר מעל 5.5 ס"מ אצל גברים. 2. קוטר מעל ל 5 ס"מ אצל אנשים עם מחלות רקמת חיבור כמו תסמונות מרפאן ואהלרס דאנלוס. 3. קוטר מעל ל 4.5 ס"מ אצל נשים שמעוניינות לכנס להריון, או אנשים (נשים או גברים) עם היסטוריה משפחתית של דסקציה (ביתור/קרע) של האאורטה, או אצל חולים עם מחלת LDS, או אצל אנשים עם מוטציה ידועה בגנים TGFBR1/TGFBR2. 4. קוטר מעל ל 4.5 ס"מ אצל חולים עם בעיה מבנית ותפקודית של המסתם האאורטלי (מסתם דו-עלי) שאפשר לתקן להם את המסתם. 5. קצב גדילה של קוטר האאורטה העולה מעל ל 0.5 ס"מ בשנה. במקרה שלך, קוטר האאורטה הינו 4.3 ס"מ משנת 2009! ציינת גם שהמסתם האאורטלי שלך דולף (אין אטימה מוחלטת לדבריך), מצד שני עברת אקו לב לאחרונה והקרדיולוג ציין שקוטר האאורטה אינו גדול מדי. הנתונים שאתה מוסר מעט סותרים אחד את השני, כי אם ב 2009 הקוטר היה 4.3, הייתי מצפה שהקוטר יגדל במהלך 6 שנים. השילוב של המפרצת עם הדליפה במסתם, מחייב התייחסות אחרת וכן היית מציע לך לפנות למנתח לב להתייעצות. בסאונה יש מאמץ לבבי לא מבוטל והדופק עלול לעלות בצורה משמעותית, דבר שבהחלט עדיף להימנע ממנו. תודה לפניינתך ואשמח לייעץ שוב בעתיד. ד"ר שיך-יוסף.
שלום רב הבדיקה שציינת - תוצאתה שלילית לצליאק. (אין נוגדנים מתאימים). אפשר להמשיך לברר באמצעות גסטרוסקופיה + ביופסיה מהמעי הדק, ואפשר לבדוק בבדיקת דם - גנטיקה לצליאק
אל תכעס אם אני לא זוכר אותך היו כאן מאז כמה עשרות פניות... התלונות שלך לא היו בעבר ולא נשמעות גם היום קשורות לבעיה לבבית בלי לבדק אותך בטח לא ניתן להגיע לאבחנה מדוייקת מה סיבתן
בוריס שלום רב, קשה לי לענות לך על השאלה מאחר וחסר לי הרבה מידע כגון: גילך, הם אתה פעיל גופנית בשנים האחרונות, האם קוצר הנשימה הזה החל רק לאחרונה, האם אתה רגיל לעלות מדרגות, האם יש לך גורמי סיכון למחלת לב... באופן כללי אם אינך רגיל לעלות מדרגות ואינך פעיל גופנית, ייתכן וקוצר הנשימה נובע מכושר גופני ירוד. במידה והינך פעיל ורגיל לטפס מדרגות וקוצר הנשימה החל לאחרונה, כדאי להציע בדיקות כגון בדיקת מאמץ ואקו לב. אם יש לך היסטוריה משפחתית של מחלת לב ו/או יש לך גורמי סיכון, חשוב לבצע בדיקות אלה בברכה יעל
כדאי מאוד לעבור הערכה מלאה במרפאה. הטיפול בקרטיה למניעה ראשונית שנוי במחלוקת , אבל יש טיפולים תרופתיים אחרים שמוכחים היטב כמסייעים במניעה
ההערכה של הצורך בטיפול בסטטינים נעשית על ידי אינטרגציה של כלל גורמי הסיכון של המטופל כולל גיל, מין, היסטוריה משפחתית, לחץ דם, תפקודי הכליות, ערכי הסוכר ועוד. לפעמים נעזרים בCT חזה להערכת כמות הסידן בכלי הדם. בהתאם לכל הנ"ל מתקבלת החלטה טיפולית
