לדעתי הסיכוי שמדובר ברפלוקס הוא נמוך מאחר וגם גסטרוסקופיה וגם בדיקת PH שליליות (חשוב לבצע את הבדיקה ללא טיפול תרופתי). ייתכן שבעקבות הפגיעה הצווארית יש בעיית בליעה וכניסה של מזון או נוזלים לקנה בזמן אכילה או בליעת רוק. ממליץ על בדיקת וידאופלואורוסקופיה של הושט הבודקת את מנגנון הבליעה. התייעצות עם רופא א.א.ג או קלינאית תקשורת ובליעה.
אבחון של קריסת קנה (נפוץ בגזע) באמצעות שיקוף בזמן אמת (פלורוסקופיה) או באמצעות ברונכוסקופיה (הכנסת מצלמה לסימפונות הריאה), לפעמים ניתן לראות עדות לכך בצילום רנטגן של בית החזה, אך לא תמיד. שיעול יכול להיות גם תוצאה של מחלת הברונכיט, הטיפול בו כולל גם סטרואידים והאבחון לרוב על ידי פרוצדורות BAL. כמו כן יש גורמים נוספים לשיעול כרוני כגון מחלות לב ועוד...
מציע שתשלים את בדיקת הנוירולוג, ואם יש ממצאים בבדיקתו אז לפעול לפי המלצותיו. במידה ובדיקתו תקינה ואין ממצאים המחשידים בבעיה נוירולוגית הייתי ממליץ להמתין ולעקוב, לעיתים קרובות הבעיה מסתדרת מעצמה, לפעמים (רק כאשר אין סיבה אחרת), גם מתח נפשי גורם לבעיות מסוג זה. אם הבעיה אינה חולפת ממליץ לחזור על סדרת בדיקות (בדיקת FEES, בדיקת וידאו-פלואורוסקופיה) במרפאת בליעה.
לדעתי הסיכוי שמדובר ברפלוקס הוא נמוך מאחר וגם גסטרוסקופיה וגם בדיקת PH שליליות (חשוב לבצע את הבדיקה ללא טיפול תרופתי). ייתכן שבעקבות הפגיעה הצווארית יש בעיית בליעה וכניסה של מזון או נוזלים לקנה בזמן אכילה או בליעת רוק. ממליץ על בדיקת וידאופלואורוסקופיה של הושט הבודקת את מנגנון הבליעה. התייעצות עם רופא א.א.ג או קלינאית תקשורת ובליעה.
אבחון של קריסת קנה (נפוץ בגזע) באמצעות שיקוף בזמן אמת (פלורוסקופיה) או באמצעות ברונכוסקופיה (הכנסת מצלמה לסימפונות הריאה), לפעמים ניתן לראות עדות לכך בצילום רנטגן של בית החזה, אך לא תמיד. שיעול יכול להיות גם תוצאה של מחלת הברונכיט, הטיפול בו כולל גם סטרואידים והאבחון לרוב על ידי פרוצדורות BAL. כמו כן יש גורמים נוספים לשיעול כרוני כגון מחלות לב ועוד...
מציע שתשלים את בדיקת הנוירולוג, ואם יש ממצאים בבדיקתו אז לפעול לפי המלצותיו. במידה ובדיקתו תקינה ואין ממצאים המחשידים בבעיה נוירולוגית הייתי ממליץ להמתין ולעקוב, לעיתים קרובות הבעיה מסתדרת מעצמה, לפעמים (רק כאשר אין סיבה אחרת), גם מתח נפשי גורם לבעיות מסוג זה. אם הבעיה אינה חולפת ממליץ לחזור על סדרת בדיקות (בדיקת FEES, בדיקת וידאו-פלואורוסקופיה) במרפאת בליעה.
בדיקת פלורוסקופיה לא מבוצעת במיון, יש לפנות למרפאת בליעה . בכניסת מזון לראות זה מצב שנקרה אספרציות ראשית מטפלים בזיהום שיכול להווצר ומבררי סיבת האספרציות ומטפלים הבתאם בסיבה
שלום רב, לאביך בית בליעה וזקוק לבדיקה במרפאה(כרופא אא"ג שעוסק בבליעה) בהמשך לכך צריך לבצע בדיקת מנגנון בליעה=וידאופלואורוסקופיה. אין הנושא קשור לגסטרואנטרולוגיה, לנוירולוג או דרמטולוג. העיסוק בקנדידה מיותר לחלוטין ולא רלבנטי. אני מאבחן ומטפל בבעיות אלו באופן שגרתי ולצערי המסלול שעברתם היה מיותר. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
נשמע שמדובר בפעילות יתר של הסוגר הושטי העליון. לא ברורה הסיבה לכך אבל זה יכול להתפתח עם הזמן. האם עברת אנדוסקופיה מלאה של דרכי הנשימה ובליעה עליונות (אף אוזן גרון) ובדיקת ושט וקיבה (גסטרוסקופיה)? אם לא אז זה הזמן. בהנחה שאין כל ממצא אחר, והאבחנה נשארת פעילות יתר של הסוגר העליון, ניתן לשקול (ורק לאחר התייעצות עם כל התוצאות), פעילות כירורגית להרפיית הסוגר העליון כדי שלא יגרום להחזרה של מזון לכיוון הלוע. יש לציין שתופעות אלו הן לפעמים זמניות, תנסה לפני כן לאכול בכמויות קטנות יותר, תוך כדי שתיה של מים. אם אתה מסתדר זה יכול לחסוך ניתוח.
גלובוס הסטרויקוס - משמעו תחושת גוש בגרון מטעמי STRESS
שלום הדס כנראה שיש הפרעה באטימה של החך ואז אויר בורח מהאף בעת דיבור ועיתים בעתש תייה אין יציאת נוזלים מהאף. לצורך אישור האבחון רצוי לפנות לרופא אאג ובמידה ויש חשד גבוה לכך לבצע בדיקה אנדוסקופית של האף או בדיקת פלורוסקופיה (בשיקוף רנטגן) להדגמת האטימה האפית. במידה ויש הפרעה כזאת הטיפול הראשוני שלרוב גם די יעיל הוא עבודה אצל קלינאית תקשורת. במיעוט המקרים כאשר אין שיפור יש גם אופציה ניתוחית בברכה ד"ר גורדין אחראי שירות אא"ג ילדים בי"ח רמב"ם טל לקביעת תורים 057-9955355 www.drgordin.co.il
שלום רב, יש לבצע הערכה מליאה כדי לדעת מה הם האפיונים הקרניופציאליים של בתך. הדבר חשוב מבחינת תכנון הטיפול בה כולל גם מבחינת ניתוח המתלה הלועי. את הניתוח צריך לעשות מי שעוסק במומים מולדים של ראש-פנים בכלל ושסעי החיך בפרט. מי שיודע להעריך דיבור ולבצע בעצמו את כל ההדמיות הנחוצות כולל וידאו-פלואורוסקופיה כדי להבין את המנגנון שמאחוריו. מי שיודגעכיצד להתאים את הניתוח למנגנון האינדיווידואלי של כל פציינט ולנתח כך שגם ישמור על נשימה טובה. רופאי אא"ג אינם עוסקים בד"כ בכל הפעילות הזו. נסיוני הוא של למעלה מעשרים שנה בנושא וכ-1400 ניתוחים כאלו שבוצעו על ידי. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
שלום רב, אפילו בדמיון הפרוע ביותר אינני מצליח להבין מה למשטח גרון ולתלונתך. סביר להניח שמדובר במצב חרדה. שכח מהנושא, עבור לסדר היום. אין לעת עתה כל צורך, אך הבדיקה היחידה הרלבנטית היא בדיקת מנגנון הבליעה (וידאו-פלואורוסקופיה) וכאמור אין בכך כל צורך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
אם זו בעיה מילדות והיום את כבר בוגרת והסתדרת באופן נורמלי מבחינת גדילה, התפתחות ומשקל - קרוב לודאי שלא מדובר בבעיה רצינית, אולי זו בעיה בהרגלי הבליעה שסיגלת. ממליץ לבצע בדיקות אבחנתיות מקובלות במקרים כאלו - וידאופלואורוסקופיה להדמיית מנגנון הבליעה וכן בדיקת FEES לצילום אנדוסקופי של תהליך הבליעה.
שלום מיכל, בגיל 90, כל זעזוע קטן, לא כל שכן הנשמה ממושכת וטרכאוסטומיה, יכולים לגרום לירידה משמעותית בתיפקוד שלא תמיד יש חזרה ממנה גם אם מחלימים באופן סביר. אף על פי כן יש מקום לאופטימיות - האם ניתן לגמול אותו מהטרכאוסטומיה? אם כן, ברגע שינשום רגיל מהאף ולא יהיה גוף זר בצוואר, מנגנון הבליעה ישתפר. הוצאה של הטרכאוסטומיה והוצאה של צינורית הזונדה יאפשרו תרגול בליעה נורמלית, זאת בהנחה שכל השרירים והרפלקסים עובדים כמו שצריך.
שלום רב, לא ציינת מחלות רקע במידה וקיימות וטיפול תרופתי אותו מקבלת אשתך, בכל אופן, אני ממליצה לפנות עם תוצאות בדיקות שביצעה לבדיקת רופא כאב במרפאת כאב על מנת לקבל מענה לשאלות ששאלת ולצורך התאמת טיפול. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב
שלום רב, לא ציינת מחלות רקע במידה וקיימות וטיפול תרופתי אותו מקבלת אשתך, בכל אופן, אני ממליצה לפנות עם תוצאות בדיקות שביצעה לבדיקת רופא כאב במרפאת כאב על מנת לקבל מענה לשאלות ששאלת ולצורך התאמת טיפול. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב
ממליץ על בירור במרפאת בליעה. שתי הבדיקות המומלצות הן FEES להערכה אנדוסקופית בזמן בליעה,וכן וידאו-פלואורוסקופיה, שיקוף דרכי הבליעה ברנטגן בזמן בליעה.
את מתארת בעיה שיכולה להיות בשתי רמות - מעבר בין הלוע לאף ומעבר בין הלוע לושט. מכיוון שכך, בדיקת וידאופלואורוסקופיה היא הבדיקה הנכונה שכן היא מדגימה את מעבר המזון לאורך כל נתיב הבליעה ויכולה לזהות הפרעה בתיפקוד, מעבר מזון למקום הלא נכון או הישארות שלו בלוע לאחר הבליעה. ממליץ לעשות את הבדיקה הנ"ל ולהמשיך בהתאם לתוצאות. אם אינך בהריון הקרינה אינה כה משמעותית.
שלום טל, הבעיה מורכבת ונדרשים פרטים נוספים, כמו מה רמת התיפקוד הכללית שלה, האם היא מדברת באופן נורמלי, האם היא נושמת דרך הפה והאף באופן תקין, האם בוצעה בדיקה אנדוסקופית מקיפה להערכת מנגנון הבליעה (FEES)?. באופן כללי יכולת השיקום של ילדים קטנים מאוד אחרי טראומה בגזע המוח היא גבוהה משמעותית בהשוואה למבוגרים עם בעיה דומה. איזורים תקינים של המוח יכולים להחליף בתפקיד את אלו שנפגעו. דרוש הרבה כוח רצון ותירגול עם אנשים מקצוע מומחים לתחום הפרעות בליעה בילדים עם נזק בגזע המוח.
אין להתפשר על הבדיקה בסיב אופטי - אין כל בעיה לבצע את הבדיקה בכל גיל עם מספיק סבלנות וקצת אלחוש מקומי. בהתאם לממצאים (או היעדר ממצאים) יש להמשיך הלאה לגסטרוסקופיה אצל רופא גסטרו ילדים, הדמיה בצילום CT וכו'. US למשל זו בדיקה פחות חשובה בהקשר הזה. במידה וכל הבדיקות יהיו תקינות יהיה צורך לבחון גם את המרכיב הנפשי. אם הילדה יורדת במשקל לא הייתי מחכה.
ישנ ה בדיקה מעמיקה המבוצעת בבית חולים בלינסון, גם בתל השומר. תבקשי הפניה לקלינאי תקשורת באחד מבתי החולים האלו ותדווחי על הקושי. בקשי לבצע איבחון בליעה וגם בדיקת הדמייה, כמו רנטגן במהלך הבליעה. הבדיקה ניקראת וידאו-פלורוסקופיה. יש גם מרפאת בליעה ההית חולים איכילוב, תלוי היכן את גרה ובאיזה קופת חולים הנכם מבוטחים. הבדיקה נמצאת בסל לילדים עד גיל 18. בהצלחה
שלום מאיה לא ברור לי האם עברת בדיקת אא"ג מקיפה או לא. אם טרם בוצע, ממליץ על הערכה מלאה הכוללת בדיקה בסיב אופטי, בדיקה במסגרת מרפאת בליעה, הכוללת בדיקת FEES להערכת יכולות בליעה של נוזלים ומוצקים, וכן בדיקת וידאו-פלואורוסקופיה. גם אז לא בטוח שיהיה ממצא חד משמעי אבל לפחות תשלימי את תהליך הבירור.
שלום רב, כאשר רדומים אין מדברים ואין מפעילים את החיך. ההערכה איננה כרוכה בכאב או סבל. מורכבת ראשית כל מהערכת הדיבור ואז שילוב של וידאואנדוסקופיה, כלומר סיב אופטי מכיוון אחד,וידאופלואורוסקופיה, כלומר שיקוף משני כיוונים והדמיה מסוג צפלומטריה מספקים את התשובה. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
שלום רב, הבדיקה כפי שכתוב בהזמנה שבידכם איננה כרוכה בכאב. אם מדובר בבדיקת מנגנון בליעה הרי שבעת הבדיקה שותים ואוכלים. אם מדובר בבדיקת דיבור הרי שלאחר הזלפה של מעט חומר מתקתק וטעים בפה ובאף-מדברים. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
הפורום נועד לשאלות ספציפיות, הבהרה של מושגים בגסטרואנטרולוגיה ואינו תחליף ליעוץ רפואי מסודר. אם רופא מומ חה יעץ לכם לבצע וידאו פלואורוסקופיה כנראה שחש סיבה לכך.
אורנה שלום.זהו אכן מצב מתסכל. אצל מבוגרים אחרי אירוע מוחי ודמנציה יש סיבות מגוונות להפרעה בבליעה, ולעיתים אין מנוס מהזנה דרך צינורית. בשלב ראשון מדובר בזונדה, בהמשך מחליפים את הצינורית דרך האף בצינורית קטנה דרך דופן הבטן, מצב הרבה יותר נוח למטופל. אבל לפני כן, חשוב להגיע לבדיקה במרפאת בליעה המופעלת על ידי רופא אא"ג וקלינאית תקשורת, כדי לנסות ולאבחן את הסיבה או הסיבות העיקריות לקשיי הבליעה והכאבים. בדיקת אא"ג רגילה לא תראה ממצאים מיוחדים, אך בדיקות כגון וידאופלואורוסקופיה או FEES יעזרו להתקדם באבחנה ובטיפול. בהצלחה.