תוצאות חיפוש עבור סטרואידים

שלום רב כאבי ברכיים יכולים להיגרם מסיבות רבות, בגילאים צעירים יותר שכיח יותר תגובות דלקתיות וקרעים במניסקוס, בגילאים מבוגרים יותר שכיח יותר שחיקה של הברך. פגיעות בברך, החל משברים, קרעים במניסקוס, חבלות שונות יכולות לגרום לשחקיה מואצת של מפרק הברך, דבר היכול לבוא לידי ביטוי בקושי בטווחי תנועה של הברך, חריקות/קליקים , כאבים בקימה מישיבה או בירידת מדרגות וקושי ללכת למרחקים. הקישור הינו מאמר מפרי עטי בנוגע לשחיקת ברך www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin פתקים כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב NSAID's תרופות שאינן סטרואידיות הנוגדות דלקת ובכך מורידות את התגובה הדלקתית סביב מפרק הברך (ארקוקסיה,ולטרן, אטופן, ברקסין, סלקוקס) דלקות לעיתים יכולות לחלוף גם ללא עזרה תרופתית באם הבעיה שגרמה לדלקת פסקה והגוף הצליח להתגבר על הדלקת להלן רקע בנוגע לזריקות למפרק הברך הזרקות לתוך המפרק נחלקות למספר קבוצות o סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים. (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) o חומצה היאלורינית –חומצה היאלורינית הינו חומר סיכה הדומה לאחד ממרכיבי נוזל המפרק. נוזל המפרק משנה את הרכבו בתהליך שחיקת המפרק, ריכוזו של החומצה ההיאלורינית במפרק יורדת בתהליך שחיקת המפרק. הזרקה למפרק הברך של חומצה היאלונירית מסייעת לשימון המפרק, מפחיתה את הכאב , מסייעת בשיפור התנועתיות ובגמישות, ותורמת לפעילות אנטי דלקתית במפרק. ישנן תכשירים המופקים מכרבולת של תרנגולת (כגון סינויסק Synvisc) וישנם תכשירים המופקים במעבדה ואינם מן החי ( ארטריז Arthease , אוסטניל Ostenil ). הסיכוי לתגובה אלרגית קטן ביותר בתכשירים אשר אינם מן החי o אורטוקין היא שיטת טיפול חדשה באוסטאוארטריטיס, הטיפול הוא טיפול ביולוגי-טבעי, מחומרים המופקים מגוף החולה עצמו. הטכנולוגיה החדשה כוללת לקיחת דם פשוטה. מהדם הנלקח מופק סרום (נסיוב) המכיל חלבונים שונים אשר מטרתם לעצור ולרפא את תהליך השחיקה. החלבונים מוזרקים למפרק. בשלבי ניסוי מצוי- הזרקה של תאי אם(גזע) STEM CELLS לברכיים , תאים אלה המחשבה היא שיכולים הם להפוך לכל תא שהוא בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שינויים ארתריטיים כוללים 5 אלמנטים: 1. היצרות המרווח המפרקי 2. סמיכות יתר של העצם הסובכונדרלית( העצם שמתחת לסחוס) 3. אי סדירות של העצם הסובכונדרלית 4. יצירה של אוסטאופיטים( זיזי עצם משולי המפרק) 5... הופעה של ציסטות בעצם הטיפול נגזר מחומרת הבעיה. הטיפול היחיד היעיל מכל הוא ירידה במשקל . טיפולם נוספים הנם : התאמת אורח חיים, חיזוק שרירים, תרופות נגד דלקת, תרופות המשנות את מהלך המחלה, מתן זריקות תוך מפרקיות של היאלורונן, מתן זריקות תוך מפרקיות של סטרואידים, שינוי אופן פיזור העומסים על הברך( מדרסים או אפוסתרפיה) ועוד

שלום דין, אני בהריון בחודש שביעי ולפני כשבוע התחלתי לחוש במעין "דגדוגים" פחות גירודים באוזר פי הטבעת.אני חוששת שמא מדובר בתולעים -- קל לבדוק את ההשארה - בבדיקת צואה או ב"בדיקת נייר דבק" ("cellotape test") - מדביקים לאיזור של פי הטבעת בבוקר (לפני מקלחת) ובודקים במיקרוסקופ נוכחות של ביצי תולעים שאלותיי הן: 1.האם זה נעלם/מסתיים מעצמו -- תגדירי "זה": גרד? תולעים? 2.האם על ידי היגיינה מוקפדת מאליו ותזונה נטולת סוכרים ובכלל מתוקים ניתן לעבור את זה -- המתוקים אינם קשורים כלל לתולעים. לעתים הגזמה בסוכרים גורמת להתפתחות של קנדידה באיזור של פי הטבעת - גם קנדידה עלולה לגרום לגרד 3.אם לא - האם הטיפולים הקיימים מהווים סיכון לעובר -- תראי... את מדברת על טיפול לפני האבחון - את באמת רוצה שנטפל לפני שנבדוק - או בכל זאת מעדיפה שנבדוק לפני שנטפל? -- תולעי oxyuris יכולים לזהם מעי גס; הנקבות יוצאות דרך פי הטבעת להטיל ביצים מתחת לעור של האזור וגורמות לגרד לילי (לרוב בילדים); -- הטיפול - תרופה שנקראת וורמוקס (vermox, או mebendazole) אינה רצויה בטרימסטר הראשון של ההריון (אני מבין שאת עברת את התקופה). -- לי לא ידוע על נזק כלשהו שהתרופה עלולה לגרום בחודש שביעי - אבל אני באופן אישי זעיר מעוד עם התרופות בהריון. -- הטפיל לא אמור לגרום לנזק לעובר - אם כי לעתים הוא נכנס (בטעות) לנרתיק של בנות ויכול אפילו לגורם לדלקת. הטפיל לא חיי בנרתיק ולא אמור להתקדם לכוון הרחם. עפ"י מה שקראתי אין משהו גורף שיכולתי להסתמך עליו. -- ישנו דרוג התרופות (מבחינת סיכון להריון) של משרד FDA האמריקאי - ניתן בהחלט להסתמך עליו -- ורמוקס שדיברנו עליו מדורג C - "מוכח כגורם נזק לחיות מעבדה, אין מחקרים בבני אדם שמוכיחים אחרת" הדבר היחיד שמציק לי זה אותם "דגדןגים " באזור פי הטבעת אינני יודעת אם זה קשור אך בחודש האחרון ככהנ התחלתי גם לסבול מטחורים שזה הבנתי תופעה מאוד שכיחה בהריון ובשבוע האחרון החל דימום קליל -- טחורים זה עניין שכיח בהריון וגם טחורים יכולים להתבטא בתור גרד זה לא נעים בכלל והלילות אינם לילות -- תגשי לרופא/רופאה - מישהו צריך להסתכל על האיזור (נו, מה?) - אחרת אנחנו מדברים כאן "על עוור" -- תעשי בדיקות צואה, תבדקי עם רופאת משפחה אפשרות לבצע "בדיקת נייר דבק" במרפאה -- אם יש סמני "רטיבות" או דלקת באיזור פי הטבעת אפשר לנסות משחה אנטי-פטריתית (ללא סטרואידים בהתחלה) - אם זה התרבות של קנדידה - זה יעזור תוך יום-יומיים אשמח לעזרה -- מקווה שעזרתי חג שמח -- גם לך

ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בדרגות חומרה שונות בחלק מהמשתמשים. התרופה ארקוקסיה הינה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית המעכבת COX-2 באופן סלקטיבי. תופעות הלוואי העיקריות של תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים הן תגובות רגישות יתר, הגברת הסיכון לדמם, תופעות לוואי במערכת העיכול, פגיעה בתפקוד הכלייתי ותופעות לוואי במערכת הלב וכלי דם כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אירועי לב ושבץ. קיימות תופעות לוואי אפשריות נוספות, למידע נוסף, יש לעיין בעלון לצרכן. העיכוב הסלקטיבי מפחית את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול כמו כיב פפטי ודימום ממערכת העיכול אך עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות. אציין כי כל התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים עלולות להעלות סיכון לתופעות לוואי קרדיווסקולריות וכלייתיות במידה זו או אחרת ולכן הטיפול בהם מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל. חשוב לציין כי מדובר בטיפול יעיל במגוון מצבים דלקתיים ולכן לפני החלטה על מתן טיפול תרופתי על הרופא לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי בהתאם למצב הרפואי וגורמי הסיכון של המטופל. במידה ומתפתחת תופעת לוואי /הנך חש הרעה בהרגשתך, פנה לרופא לבירור ולהתאמת הטיפול.

לא משמע מדאיג ולא חשוד לגידול. יש להמשיך בירור וטיפול. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

שם יש לך אפשרות להשיג משרם מרופא משפחה מהיום למחר (הרבה פעמים זה אפשרי) - תוכלי לקחת קרם המכיל סטרואידים מרופא משפחה , זה יריגע את הפריחה. אם אין לך אפשרות כזו - קני בסופרפארם קרם סיקלפאט - CICALFATE או קרם בפנטן סינסידרם .ישקרמים אלה מצויים בכל רשתות ספופראם וניתנים בלי מרשם. מרחי אחד מקרמים אלה פעמיים ביום באיזור הגירוי עד שהבעיה חולפת.

שלום רב יש להיבדק על ידי מומחה אלרגיה לצורך הערכה והחלטות להמשך לעיתים רופא תעסוקתי יכול לעזור אבל רק לאחר קבלת חוות דעת של מומחה אלרגיה בהצלחה פרופ נמרוד מימון

שלמה שלום, צנתורים מבוצעים עם חומר ניגוד על בסיס יוד בלבד. קיימות שיטות נוספות עם גז אשר אינן בשימוש בארץ ויש בהן סיכונים. עם הכנה מתאימה הכוללת סטרואידים ואנטיהיסטמינים, ואם יש התוויה אמיתית לביצוע הבדיקה, הסיכון לתגובה קשה אינו גבוה. תודה על פנייתך לפורום

תנסה קרם otc שמכיל סטרואידים 1%

ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.

Diprospan הינה תמיסה להזרקה המכילה 2 נגזרות שונות של הסטרואיד Betamethasone. כבכל טיפול תרופתי - בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי. בין תופעות הלוואי הידועות של סטרואידים: פני ירח, עלייה בתיאבון, תופעות עוריות (כפי שתיארת), תופעות לוואי במערכת העיכול, תופעות לוואי מטבוליות, השמנה (השפעה על פיזור שומן בגוף) ואגירת נוזלים. תתכנה גם תופעות לוואי במערכת שריר שלד ולכן במידה ואת חשה כאבים או חולשת שרירים, מומלץ להיוועץ ברופא לפני ביצוע פעילות גופנית שאינה מתונה. לרשימת תופעות לוואי המורחבת, יש לעיין בעלון התכשיר. חשוב לזכור כי התגובה שונה ממטופל למטופל ותלוית מינון ומשך טיפול, ולכן אל תבהלי למקרא כל תופעות הלוואי, ייתכן ולא תחושי באף אחת מהן. על מנת למזער את תופעות הלוואי מהטיפול בסטרואידים יש לטפל במנה הנמוכה ביותר האפשרית לתקופה הקצרה ביותר המשיגות את מטרות הטיפול. משך הטיפול נקבע על ידי הרופא המטפל. ככלל- טיפול תרופתי ניתן כשהתועלת מנטילתו עולה על הסיכון הגלום בשימוש בו. יש ליידע את הרופא על כל תופעת לוואי בלתי צפויה ולהיוועץ עמו לגבי משך הטיפול הנדרש.

ביקור אצל רופא עור בהחלט יכול לעזור.. דר אכי פרידמן מומחה ברפואת עור ומין דרמו-אסתטיקה ולייזר www.dr-acky.com

שלום רב להלן רקע בנוגע לזריקות למפרק הזרקות לתוך המפרק נחלקות למספר קבוצות o סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים. (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) o חומצה היאלורינית –חומצה היאלורינית הינו חומר סיכה הדומה לאחד ממרכיבי נוזל המפרק. נוזל המפרק משנה את הרכבו בתהליך שחיקת המפרק, ריכוזו של החומצה ההיאלורינית במפרק יורדת בתהליך שחיקת המפרק. הזרקה למפרק הברך של חומצה היאלונירית מסייעת לשימון המפרק, מפחיתה את הכאב , מסייעת בשיפור התנועתיות ובגמישות, ותורמת לפעילות אנטי דלקתית במפרק. ישנן תכשירים המופקים מכרבולת של תרנגולת (כגון סינויסק Synvisc) וישנם תכשירים המופקים במעבדה ואינם מן החי ( ארטריז Arthease , אוסטניל Ostenil ). הסיכוי לתגובה אלרגית קטן ביותר בתכשירים אשר אינם מן החי o אורטוקין היא שיטת טיפול חדשה באוסטאוארטריטיס, הטיפול הוא טיפול ביולוגי-טבעי, מחומרים המופקים מגוף החולה עצמו. הטכנולוגיה החדשה כוללת לקיחת דם פשוטה. מהדם הנלקח מופק סרום (נסיוב) המכיל חלבונים שונים אשר מטרתם לעצור ולרפא את תהליך השחיקה. החלבונים מוזרקים למפרק. בשלבי ניסוי מצוי- הזרקה של תאי אם(גזע) STEM CELLS לברכיים , תאים אלה המחשבה היא שיכולים הם להפוך לכל תא שהוא סכנות להזרקות הן כאב מקומי וזיהום האחוזים לכך הם נמוכים מאוד בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin

קרן שלום רב, טיפות סטרודקס הם טיפות המכילות סטרואידים ועלולות להעלות את הלחץ התוך עיניי לאחר טיפול של חודש ימים לערך. קטרקט וגלאוקומה הם סיבוכים נדירים של סטרואידים בטיפות ומתפתחים רק לאחר טיפול מאוד ממושך. שחוב למדוד לחץ תוך עיניי בכל מטופל המקבל טיפות סטרודקס. בברכה, פרו' קרמר.

כבכל טיפול תרופתי בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי. בין תופעות הלוואי הידועות של סטרואידים: פני ירח, עלייה בתיאבון, תופעות עוריות (כפי שתיארת), תופעות לוואי במערכת העיכול, תופעות לוואי מטבוליות, השמנה (השפעה על פיזור שומן בגוף) ואגירת נוזלים. תתכנה גם תופעות לוואי במערכת שריר שלד ולכן במידה והנך חש כאבים או חולשת שרירים, מומלץ להיוועץ ברופא לפני ביצוע פעילות גופנית שאינה מתונה. תתכנה תופעות לוואי נוספות שלא הזכרתי, לרשימת תופעות לוואי מורחבת, יש לעיין בעלון התכשיר. חשוב לזכור כי התגובה שונה ממטופל למטופל ותלוית מינון ומשך טיפול- לא כל מטופל יפתח את תופעות הלוואי המוזכרות. לתכשיר דיפרוספאן פעילות ממושכת, אך גם תתכנה תופעות לוואי בתקופה זו. ככלל, על מנת למזער את תופעות הלוואי מהטיפול בסטרואידים יש לטפל במנה הנמוכה ביותר האפשרית לתקופה הקצרה ביותר המשיגות את מטרות הטיפול. לרב, התופעות צפויות לחלוף לאחר הפסקת הטיפול, אך השיפור וההטבה לוקחים זמן. בכל מקרה, יש ליידע את הרופא ולהיוועץ עמו לבירור והמשך טיפול.

עדנה שלום. 1. התרופה דרמובט קרם/משחה מיועדת לטיפול מקומי בדלקות וגרד עור המגיבים רק לקורטיקוסטרואידים מאוד פעילים. התרופה דרמקומבין קרם/משחה מיועדת לטיפול בדלקות עור הנגרמות מפטריות או מחיידקים. 2. שתי התרופות מכילות קורטיקוסטרואידים. דרמובט מכילה את הקורטיקוסטרואיד CLOBETASOL שהוא סטרואיד מהסוג הפעיל ביותר. דרמקובין היא תרופה משולבת המכילה את הסטרואיד TRIAMCINOLONE שנחשב בינוני במידת הפעילות שלו, וכן רכיבים אנטי-פטרייתיים ואנטי-בקטריאליים. כיוון שדרמובט מכילה סטרואידים כה פעילים, השימוש בה, במיוחד שימוש ממושך, מעלה את הסיכון לתופעת לוואי. יש לעשות בה שימוש רק לפי הוראות הרופא. באופן כללי, לכל הסטרואידים, יתכנו תופעות לוואי, בעיקר אם נעשה בהן שימוש רציף ממושך. 3. שתי התרופות מתאימות לטיפול בתסמיני ליכן-סקלרוזיס והבחירה ביניהן תעשה ע"י הרופא המטפל, לפי סוג התסמינים, חומרתם וסיבוכים נלווים. לדלקת עור חריפה יותר- דרמובט מתאימה יותר. לדלקת עור חריפה פחות אך המערבת זיהום משני פטרייתי או חיידקי- דרמקומבין מתאימה יותר. לבריאות.

הפצעים שאתה מתאר אכן נגרמים ע"י פוליקוליטיס שפרושה תהליך דלקתי-מוגלתי של זקיק השערה.הדלקת הנל יכולה להגרם ע"י חיידק או פטריית שמר אך לפעמים הגורם המדויק לא ידוע.מנסיוני ברוב המקרים אפשר להתגבר על הבעייה ע"י מתן ממושך של תרופות אנטיביוטיות מיוחדות דרך הפה.לרוב יש צורך במינון נמוך מאוד של התרופה, מנון כזה שלא מזיק גם לאחר שמוש ממושך. למעשה במנונים הנמוכים האלה ההשפעה של התרופה היא יותר אנטי-דלקתית מאשר אנטיביוטית. דר א.יהב ,מבשרת ציון

שלום, בעיקרון עדיף סטרואידים בשאיפה מאשר סורואידים פומיים למעט במצבים שבהם אין ברירה. קשה להנחות בדיוק את נקודת המעבר, מומלץ להתייעץ במרפאת ריאות.

פרנכימה דלה מצומקת היא הביטוי החזותי של מרבית המחלות הגורמות לאי ספיקת כליות כרונית (להוציא מספר מחלות בודד כדוגמת סוכרת, עמילואידוזיס). זהו המראה השכיח בהדמיה לכליה עם מחלה כרונית ובלתי הפיכה. הסיבות מגוונות ויכולות לנבוע מהפרעות מבניות בכליה או כלי הדם (מולדות או נירכשות), מחלות אוטואימוניות-דלקתיות, מחלות תורשתיות, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות ועוד . אם הסיבה שפגעה בכליה מערבת רק כליה אחת הכליה השנייה גדלה ומפצה. ניתן לנסות ולמנוע פגיעה כלייתית בכליה הטובה על ידי שמירה על אורך חיים בריא : לא לעשן, דיאטה (ים תיכונית דלת שומן מי החי, לא עתירת חלבון, דלת נתרן), טיפול ואיזון מחלות הידועות כמזיקות לכליה כגון יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, שמירה על משקל גוף (BMI 20-25 מומלץ), הימנעות מתרופות שהן נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים) וכו. אם התהליך הוא דו צדדי הרי ששתי הכליות יהפכו להיות עם פרנכימה דלה . קצב ההתדרדרות תלוי במחלה הראשונית ודרגת השליטה בה, כמו גם במחלות רקע נוספות ודרגת איזונן.

שלום, האבחנה מבוססת על תלונות מתאימות, לרוב כאבים בחזה שקשורים לנשימה. בדיקה גופנית אופיינית. בדיקות דם שמעידות על דלקת. הטיפול הוא בנוגדי דלקת או סטרואידים. נדיר מאוד שצריכים לבצע ביופסיה מהקרום.

שלום אכן הטיפות מכילות אנטיביוטיקה וסטירואידים. בגיל 4 חודשים יש מעט מאד תרופות שמאושרות לשימוש. הטיפות הנ"ל ניתנות כאשר הילד מאד סימפטומטי מבחינת הנישמה והשימוש במי מלח לא עזר. זה טיפול מקובל כל עוד הוא אינו קבוע אלה לפרקי זמן של שבוע שבועיים דר גורדין

שלום רב אין צורך להיות לחוצים בצורה הזו ברוב המקרים מדובר בתגובה אלרגית , באם הטיפול הושלם כנדרש וללא תגובה, יש לברר אפשרות של חוסר מסויים של אנזים, ממליץ להמשיך בירור מול רופא אא"ג ואין מקום ללחצים

שלום מעיין, אני ממליץ לך להפנות את שאלותייך לפורום של רופא/ת עור. הרבה בריאות אפי