תוצאות חיפוש עבור מציצת-אצבע

שלום דקלה החמודה, כבר יש לך שני סמפטומים - מציצת האצבע וכינוי ילדותי... אם זה לא מפריע לך, אז מה הבעיה? זה טוב יורת מסיגריות. אודי

יש לבצע ביקורת. הכנסת האצבע לפה פירושה החדרת זיהום וחיידקים לחלל הפה

הי עדי, הרטבת לילה אינה בשליטת הילד, אלא היא התפתחותית. בניגוד לגמילת יום, בה ההורה יכול לעזור ולסייע לילד, גמילת לילה היא פעולה טבעית של הגוף שמתרחשת כאשר הגוף מבשיל לכך. יש ילדים שזה ייקח להם חודשים רבים, ויש ילדים שזה יקרה אצלם מהר. עד גיל 5 - הרטבת לילה נחשבת נורמלית. מבחינה סטטיסטית- 25% מהילדים בני 4 עדיין מרטיבים. בגיל 6- 15% מהילדים, להרטבת לילה יש גורם תורשתי ולכן אצל כ- 75% מהילדים שמרטיבים נמצא הרטבה מאוחרת גם אצל אחד ההורים או האחים. האם יש אצלכם במשפחה הרטבה מאוחרת? אם כן זה מרגיע כי יש לכם עדות לכך שזה מסתדר וחולף... ישנם גורמים פיזיולוגיים שעשויים להשפיע על ההרטבה, כמו שלפוחית עם קיבולת קטנה, שינה עמוקה ועוד. לכן, אם יש לנו ילד מעל גיל 5 עם בעיית הרטבה נלך קודם כל לרופא הילדים כדי לשלול גורמים פיזיולוגיים. בהמשך, ניתן להיעזר בטיפול של פעמונית, שמלמד את הילד להתעורר בלילה כאשר השלפוחית מלאה. תוכלו להתייעץ לגבי זה עם רופא הילדים. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים. 052-8575311

מציצת אצבע מפעילה כוחות לא רגילים על השיניים ובהרבה פעמים גם לא בכיוון שהשיניים נועדו לספוג. אז בהחלט יכולים להיגרם נזקים

שלום בדרך כלל זה מבנה התפתחותי שמוחמר תוך כדי גדילה. הרגל של מציצת אצבע או מוצץ שגרמו לשיניים העליונות לבלות החוצה יכול להחמיר את התפתחות הבעיה. בברכה ד"ר צור

שלום שירי בגיל שמונה חודשים הלסת התחתונה נמצאת בנסיגה יחסית לפנים והלסת העליונה. זה שלב התפתחותי תקין. בגיל שלוש ניתן כבר לראות מה יהיה היחס של הלסת התחתונה לעליונה. הרגלים כמו מציצת אצבע ומוצץ יכולים להפר את האיזון הטבעי של הלסתות. בברכה ד"ר צור

שלום גלי רצוי עד גיל 3-4 להגמל מאצבע או מוצץ. בגיל שהילד מתחיל להבין את הבעיה של המוצץ או האצבע זה הזמן לנסות לשנות. בגיל שנה-שנה וחצי אין לכך עדין משמעות. הגדילה תוכל לשפר את הנזק הקטן בתנאי שההפסקה תהיה בגיל 3-4. בברכה ד"ר צור

מציצת אצבע או מוצץ עד גיל מבוגר גורמת לא רק לשינוי בעמדת השיניים אלא גם לעיוות מסויים בלסת. רצוי להיפטר מההרגל הזה מוקדם ככל האפשר ולקוות שהשיניים הקבועות תצאנה למקומן הנכון

שאלה מעניינת אי אפשר לחרוק שיניים בזמן של מציצת אצבע....רק כשזה מפסיק. לא מאמין שמישהו מוצץ אצבע כל הלילה.... כדי לראות שחיקת שיניים בצילומים היא צריכה להיות מאוד משמעותית.... לא יוכל להגיד לך מה כואב לביתך ולמה ומה הטיפול המומלץ בפורום. היא תריכה לפנות לכרורג פה ולסת או מומחה לרפואת הפה לעזרה בהצלחה

שלום נתנאל כאשר מתחילים את הטיפול עם מנשך פתוח יש לכך מספר סיבות. יכול להיות שיש לך דחיפת לשון קדמית, או שהיה הרגל של מציצת אצבע בעבר,או מבנה לקוי של עצמות הלסת ואולי שילוב שלהם. סגירת מנשך פתוח תלויה בשינוי הרגל הלשון הקדמית במידה וההרגל קיים. התוצאה הסופית לא אמורה להגיע לחפיפה של חצי כותרת.חפיפה של רבע כותרת יכולה בהחלט להיות תקינה. בברכה. ד"ר צור

הי במבי, אני שומע בחלום שלך את חוויית ההשמטות, את ההרגשה שאין מי שיטפל... זה די מובן לאור הפרידה הצפויה, לא כך? למרות הקושי, נעבור את זה. אודי

שלום לירז, אז כמובן שאינך לבד..מציצת אצבע היא תופעה רווחת בקרב ילדים, ונושא הגמילה כבר עלה בעבר בפורום. באופן כללי אומר שבדרך כלל תהליכי גמילה מבוססים על מספר עקרונות דומים: על הדרגתיות והתחשבות בקצב אינדיבידואלי, חינוך והסברה כשאפשרי וכן סיפוק תחליפים מתאימים. לנוחיותך מעתיקה עבורך את אחת התשובות שניתנו. מציצת אצבע משמשת בתקופת הילדות המוקדמת כמקור להרגעה ונחמה, ובד"כ מחליפה את הפעילות האוראלית המוקדמת ביותר של מציצת שד. בהמשך ההתפתחות מוקדי הסיפוק משתנים (ממקור אוראלי - פה - לאחרים), עם זאת, גם אז במצבי דחק או מעבר ילדים נוטים לחזור להתנהגויות ישנות הזכורות להם כמרגיעות. העובדה שבשום שלב ביתכם לא פסקה ממנהג זה מחזקת את העובדה שכדאי בהחלט לסייע לה למצוא תחליפים מתאימים יותר (ובריאים יותר), כאשר עליכם לקחת בחשבון שהמוטיבציה לגמילה ככל הנראה תהיה יותר שלכם מאשר שלה, ולכן זה מצריך מכם התמדה ועקביות. כמו כן העובדה שבבית ביתכם מוצצת אצבע יותר מאשר בגן, עשויה להצביע על כך שדווקא בספירה הביתית היא זקוקה ליותר עזרה בוויסות והרגעה ולכן כדאי לערוך בדיקה האם בבית מתקיימים אירועים המעוררים בה מצוקה, אי נוחות או דחק (וזה יכול אפילו להיות מעברים חדים מידי מדבר לדבר למשל).בכל מקרה מומלץ לבצע תהליך גמילה הדרגתי ומתוכנן מראש. למשל, להודיע לה שמשלב מסוים (יומולדת) היא עומדת להפסיק למצוץ אצבע. לסייע לה למצוא משהו אחר שיעסיק אותה בכל פעם שהיא מתכוונת למצוץ אצבע, כמו לחיצת כדור גומי למשל. להסביר מדוע כדאי להיגמל (המציצה פוגעת במבנה השיניים), ולהסביר שיש דרכים טובות יותר להירגע ולהרגיש הנאה. כמו כן כדאי לשים לב שהיא לא מפתחת התנהגויות מגונות אחרות שמחליפות את מציצת האצבע כמו כסיסת ציפורניים למשל, מה שירמז על כך שהיא זקוקה לתהליך גמילה הדרגתי ואיטי עוד יותר. השתדלו מאוד לא להתרגז או להעניש בשום שלב של התהליך, ולעודד אותה כאשר מצליחה. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף

שלום, אין ספק שהמציצה מספקת רגיעה ונחמה לתינוקות רכים, וחשוב לאפשר לתינוק למצוא את הדרך שנוחה לו. לא בטוח שיש כאן תשובה נכונה אחת. אני שייכת לאסכולה שאינה נבהלת גם ממציצת אצבע, אם זה מה שהתינוק או הילד מעדיף. אני מניחה שאחות טיפת חלב תוכל לספק לך "טריקים" שיגרמו לו לקחת בסופו של דבר את המוצץ במקום האצבע. בעיני, קשה מאד לעמוד על המשמר כל הזמן, ובסופו של דבר אם הוא יעדיף את אצבעו, יהיה קשה למנוע זאת ממנו. לטעמי, עדיף תינוק רגוע ומסופק גם במחיר של מציצת אצבע. אין לי ספק שיהיו מי שיחלקו עלי, וככל הנראה גם את תצטרכי לקבל את ההחלטות שלך עפ"י אמונתך ונטיית לבך. בברכה ליאת

שלום שלי, מציצת אצבע משמשת בתקופת הילדות המוקדמת כמקור להרגעה ונחמה, ובד"כ מחליפה את הפעילות האוראלית המוקדמת ביותר של מציצת שד. בהמשך ההתפתחות מוקדי הסיפוק משתנים (ממקור אוראלי - פה - לאחרים), עם זאת, גם אז במצבי דחק או מעבר ילדים נוטים לחזור להתנהגויות ישנות הזכורות להם כמרגיעות. העובדה שבשום שלב ביתכם לא פסקה ממנהג זה מחזקת את העובדה שכדאי בהחלט לסייע לה למצוא תחליפים מתאימים יותר (ובריאים יותר), כאשר עליכם לקחת בחשבון שהמוטיבציה לגמילה ככל הנראה תהיה יותר שלכם מאשר שלה, ולכן זה מצריך מכם התמדה ועקביות. כמו כן העובדה שבבית ביתכם מוצצת אצבע יותר מאשר בגן, עשויה להצביע על כך שדווקא בספירה הביתית היא זקוקה ליותר עזרה בוויסות והרגעה ולכן כדאי לערוך בדיקה האם בבית מתקיימים אירועים המעוררים בה מצוקה, אי נוחות או דחק (וזה יכול אפילו להיות מעברים חדים מידי מדבר לדבר למשל).בכל מקרה מומלץ לבצע תהליך גמילה הדרגתי ומתוכנן מראש. למשל, להודיע לה שמשלב מסוים (יומולדת) היא עומדת להפסיק למצוץ אצבע. לסייע לה למצוא משהו אחר שיעסיק אותה בכל פעם שהיא מתכוונת למצוץ אצבע, כמו לחיצת כדור גומי למשל. להסביר מדוע כדאי להיגמל (המציצה פוגעת במבנה השיניים), ולהסביר שיש דרכים טובות יותר להירגע ולהרגיש הנאה. כמו כן כדאי לשים לב שהיא לא מפתחת התנהגויות מגונות אחרות שמחליפות את מציצת האצבע כמו כסיסת ציפורניים למשל, מה שירמז על כך שהיא זקוקה לתהליך גמילה הדרגתי ואיטי עוד יותר. השתדלו מאוד לא להתרגז או להעניש בשום שלב של התהליך, ולעודד אותה כאשר מצליחה. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף

מומלץ לפנות לרופא עור לאבחון וטיפול הולם. דר אכי פרידמן מומחה ברפואת עור ומין דרמו-אסתטיקה www.dr-acky.com

הי, א. השאלה אם האבחנה נכונה. ב. להפסיק למצוץ אצבע 3. יש טיפול ליבלות - ע"י רופא עור....

שלום שירלי, ראשית, ברצוני להזכיר לך שבמקרים מסוימים, בעזרתה של פקידת סעד, ניתן לשלוח את הילד לטיפול חרף התנגדות ההורה. ולשאלתך, יתכן שמדובר בהתנהגות מפיגת מתח ( כמו כסיסת ציפורניים או מציצת אצבע). יתכן שמדובר בתגובה לפרידה שלכם, למתח הקשור למפגש/פרידה מאביה, או לגורמי לחץ אחרים. אני מציעה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, ולהיעזר בהמלצותיו. במקרה של ילדה בת שנתיים, ממילא ההתערבות היא בעיקרה הדרכת ההורים, ולפיכך התנגדות האב אינה רלוונטית. בברכה ליאת

רינה שלום רב, בנך הינו פעוט קטנטן, חשוב לעזור לו להרגע בזמן כעס ותסכול, ולשמור שלא יפגע בעצמו. בגיל זה יש צורך במעשים ופחות במילים. חשבו על דברים שיכולים להרגיע אותו , כמו : חיבוק דוב, מוזיקה, גירוי חדש ועוד. בנוסף, המוצץ עוזר לפעוטות להרגע ונותן להם תחושה של ביטחון, על-כן לא הייתי ממליצה על גמילה בכוח, אלא בהדרגתיות. מציצת אצבע אצל תינוקת בת 4 חודשים הינה נורמלית. החסרון היחיד הינו, שתהליך הגמילה הרבה יותר קשה וארוך. כל טוב, שירלי

עדי שלום לא נראה לי שניתן לבצע את מה שאת רוצה ובצורה שאת רוצה.... או שאת נכנסת לטיפול מקיף או שעדיף שתוותרי ותחסכי מעצמך עוגמת נפש.

לדעתי יש מידה של צדק בדברייך אך לכל רופא יש את ה"אני מאמין שלו" וכך גם לדר שפי אז איני יכולה לייעץ לך מה לעשות....

חן שלום, תינוקות זקוקים לחפץ מעבר על מנת להירגע באופן עצמי- וזה יכול להיות שמיכי, מוצץ ואפילו אצבע. החשיבות במציאת אלמנט שיתפקד כחפץ מעבר - שבעזרתו התינוק לומד להרגיע את עצמו היא גדולה מאד - ולא תמיד אנו ההורים יכולים לקבוע מה יהיה חפץ המעבר שאותו התינוק יעדיף. במקרה של ביתך המתוקה - כנראה היא מעדיפה את האצבע - ויש לאפשר לה - אמנם יותר קשה להיפטר מההרגל למצוץ אצבע בעוד שנה שנתיים - מאשר להיפטר ממוצץ - אבל אם יצירת גבולות מתאימים הדרגתיים - אפשר גם להיפטר מאצבע וגם ממוצץ - כאשר התינוקת תמצא דרך אחרת להרגעה עצמית כשהיא תהיה קצת יותר גדולה - למשל צעצוע אהוב וכו'. למרות זאת - יש לזכור כי בגיל 3 חודשים תינוקות מוצאים את קו האמצע שלהם והכנסת האצבע לתוך הפה מהווה אלמנט התפתחותי של מציאת הפה כחלק ממרכז קו האמצע - וזה לא תמיד בגלל הרצון למצוץ את האצבע - ולכן כשהיא עייפה כדאי לנסות להחליף את האצבע במוצץ, אך כשהיא פעילה - יש לאפשר לה להמשיך להכניס את האצבעות לפה. במידה והיא מתעקשת לדחות את המוצץ בכל מצב - והיא מעדיפה רק אצבע - לא מומלץ למנוע זאת ממנה.

היי נעמה, מציצת אצבע יכולה להיחשב ככפייתית, בדומה לתלישת השיער עצמה, או להתנהגויות אחרות, כמו כסיסת ציפורניים וחיטוט בעור. כדי שהתנהגות תיחשב לכפייתית, היא צריכה להופיע בתדירות גבוהה ולפגוע באיכות החיים, כלומר בעיני האדם הסובל ממנה היא לא רצויה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com

אורית שלום רב, האצבע הינה מרגיעה ומנחמת עבור פעוטות וילדים קטנים, ונותנת להם ביטחון ומוגנות. הבעיה המרכזית של מציצת אצבע הינה הפגיעה החמורה בשיניים ובמבנה של הלסת. הדרכים לגמילה ממציצת אצבע אינם כוללים (לצערי...) אבקות קסמים או פטנטים מופלאים חוץ מאורך רוח וסבלנות רבה. חשוב לא להכנס עם הילדים למאבקי כח מיותרים וללחצים סביב נושא זה. יש להמשיך להעיר להם על כך בענייניות, ללא כעס וללא ביקורתיות. את יכולה לקחת את בתך הבכורה לרופא שיניים, שיסביר לה מדוע לא כדאי למצוץ אצבע. בנוסף את קראי להם סיפורים בנושא, והציעי להם מוצץ במקום האצבע – שממנו ניתן להיגמל יותר בקלות- או חפץ אחר שיכול להרגיע אותם, כמו: דובי או בובה. במקרים רבים הלחץ החברתי עושה את שלו (תוצאות טבעיות), ובגיל קצת יותר בוגר הילד מתבייש למצוץ אצבע ליד חברים. בהצלחה, שירלי

שלום, אין טיפול תרופתי להפסקת מציצת אצבע. מדובר בטיפול התנהגותי. ניתן להיעזר בנוזל בשם mara שמורחים על ציפורניים כדי למנוע כסיסה שלהן. זהו חומר מר מאוד, שמגעיל את הילדים. את יכולה לנסות למרוח זאת על הציפורן של הילד ואולי זה ימנע ממנו להכניס את האצבע לפה. ליאת