פורום סרטן הלבלב

סרטן הלבלב הינו מחלה ממאירה המתחילה בלבלב ובעלת פוטנציאל לשלוח גרורות לאיברים חיוניים. במרבית המקרים אין אדם חש בסימפטומים ספציפיים ללבלב, ולעתים קרובות האבחנה נדחית עקב סימפטומים שאינם סגוליים לאיבר זה.

בעולם נפטרים מדי שנה 200 אלף איש מסרטן הלבלב; זהו גורם התמותה הרביעי מסרטן בארה"ב והשישי באירופה. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-750 איש עם סרטן הלבלב. בגלל הקושי באבחון מוקדם והעדר בדיקות סקר יעילות רוב החולים אינם נתיחים.

אם האפשרות לניתוח קיימת, יש למצות אותה ולבדוק בהמשך טיפולים נוספים. אם הניתוח אינו אפשרי, קיימים מספר טיפולים, חלקם פשוטים ונסבלים וחלקם מורכבים יותר.

טרם נמצא השילוב שמאפשר ריפוי באחוזים גבוהים ולכן נערכים מחקרים בארץ ובעולם במטרה למצוא את השילוב הטוב ביותר, הן מבחינת יעילות והן מבחינת רעילות.

האפשרויות לטיפול בסרטן הלבלב הן מגוונות ומחייבות את המטפל לבדוק את המטופל ולקיים עמו שיחה גלויה על מטרות הטיפול ומגבלותיו.

בפורום זה תוכלו לקבל הסברים על האפשרויות הקיימות, אולם החלטה באיזו אפשרות לדבוק נעשית עם הרופא המטפל.

.
48 הודעות
43 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן הלבלב

ד"ר שלום רב, הקפצתי את המייל למעלה מכיוון שרשמתי אותו כתגובה להמשך מיילים שלי אליך בענין ולא ידעתי אם תראי את זה למטה,, במייל הקודם הייתי אמורה לעשות C.T. ולפני כשלושה חודשים ערך עשיתי ופירטתי בהמשך כפי שתראי, התייעצתי אתך בעבר בפורום זה כפי שתראה במייל הקודם שלי אליך. מתנצלת מראש על אורך המייל אך אני מנסה לפרט כמה שיותר על מנת לקבל את עזרתך האדיבה בהכוונה לבעיה שלי. מכיוון שהכאב אותו אני מתארת עם החמרה לאחרונה, תדירות של לפחות פעם או פעמיים בשבוע, תיאור הכאב הינו פחות או יותר: הכאב מופיע פתאום לא קשור למאמץ, לא קשור לאוכל,הכאב הוא ממש קצר כמו בין 2-5 דקות לפעמים נמשך כ-10-15 דקות, כאב לוחץ באמצע הבטן העליונה בערך בשקע, באזור הסטרנום לפעמים מרגיש כאילו בתוך העצמות ולפעמים מרגיש בבשר קרוב לאזור הקיבה שמתי לב שכל פעם שהכאב מופיע שם, יש לי באותו זמן תמיד כאב נקודתי גם בגב מקביל לכאב ברום הבטן, הכאב קורע אותי, לוחץ מאד, איני מצליחה לעזור לעצמי, אני שוכבת עד שזה חולף, כמו כן שמתי לב שבזמן הכאב יש לי כאב נקודתי בגרון כאילו אני נחנקת אך אני מצליחה לנשום רגיל, לא משתעלת או משהו כזה, רק נעשית למספר דקות צרודה מעט. לאחר שהכאב חולף, כאילו כלום לא היה. אין בחילות אין הקאה או סימפטום נוסף כלשהו. לא לוקחת כדור נוגד כאב מכיוון שזה תוקף אותי למספר דקות אז לא רואה טעם לקחת כדור, לא לוקחת סותר חומצה כי אין לי צרבת. בחודש 12/2018 בוצע לי בגסטרו בדיקות: בגסטרוסקופיה חוזרות: באנטרום ממצא סובומוקוסלית בקוטר 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תשובה פתלוגית של הביופסיה הינה: Fragments of gastric mucosa without significant abnormalitis עשו לי קולונוסקופיה - תקין. מהגסטרו נשלחתי ועשיתי C.T. בטן מכוון ללבלב ונרשם: לבלב תקין. גוש תת רירי בקוטר 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של אנטרום הקיבה, המתאדר לאחר הזרקת חומר ניגודי. דרכי המרה - תקינות. כיס המרה בגודל תקין. שני מוקדים נוזליים קטנים באיזור הפונדוס. מראה של כיס המרה יכול להתאים לאדנומיומטוסיס בפונדוס. נשלחתי לקורילציה עם בדיקת סונר. בדיקת סונר תקינה. הייתי אצל כירורג - לענין הממצא בכיס המרה - שאמר שהכאב אותו אני מתארת אינו קשור לכיס מרה. הייתי אצל אורטופד לענין הכאב- נשללה בעיה ממקור אורטופדי. בדיקות דם רוטינה תקינות למעט בתפקודי כבד ה-AST חריג מעט, במקום 32 יש חריגה שהינה 39. בעבר נאמר לי שיכול להיות שיש לי כבד שומני, לאחר בירור של בדיקות דם שעשו לי, אף על פי שאני רזה וללא שומנים בדם וללא כולסטרול, במשפחה מחלת לב, אין סכרת. האם בדיקת סיטי מכוון ללבלב אותה עשיתי , היתה רואה אם זה גיסט? או אחר? האם זה שהפוליפ שבעצם הינו כפי שנאמר לי בשנת 2017 בי"ח בלינסון, ע"י בדיקת EUS שזה שארית לבלב בעצם, אז איך ייתכן כי שארית לבלב גדלה? שמעת על דבר כזה? הרי התחיל מגודל של 5-6 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל- 1.5 ס"מ? האם זה דבר מולד שארית לבלב? האם שארית לבלב יכולה לגרום לי לכאב אותו אני מתארת כמספר דקות התקף? ב-C.T. רואים גוש רירי בגודל 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של הקיבה האם זה בעצם אותו שארית לבלב? מה דעתך? מה עלי לעשות? למי לפנות? אפילו כהתייעצות נוספת, מכיוון שעד עתה עוקב אחרי הענין הנ,ל רופא הגסטרו בקופת חולים אומר שזה לא טוב שהוא עושה לי כל שנה מעקב של אנדוסקופיה רגילה ולוקח ביופסיה מכיוון שזה לא תורם דבר, אז מה עושים? מה לגבי הארוזיה שראו לי באנדוסקופיה ? ובכלל מה דעתך, מה יכול להיות הכיוון בכל זאת לכאב אותו אני מתארת? האם הממצא המתואר כשארית לבלב באנטרום יכול לגרום לי לסימפטומים כאלה? אנא תשובתך והכוונה מה עלי לעשות? מה עלי לבדוק? מה יכול להיות הכיוון? תודה מראש על תשובותייך וסבלנותך הרבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי, בגלל שהכאב מחמיר הייתי חוזרת על גסטרוסקופיה, ובמידה ותקין חוזרת על סיטי או פטסיטי( אם יש חשד ל gist( פט סיטי בדיקה יותר מתאימה

13/05/2019 | 21:14 | מאת: אלה

שלום! אבא שלי בן 83 , ברקע סרטן מעי הגס לפני 15 שנה , קולונוסקופיה לפני שנה תקינה סכרת Hemoglobin A1c 8.3 עשה בדיקה שיגרתית כחלק ממנה CA19.9 , התוצאה 66.5 לפני שנתיים 27.1 CA 19-9 CEA 1.5 התוצאה של CA 19.9 מאוד מדאיגה , מה צריך לעשות ? לאיזה רופא לפנות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ראשית יש לחזור על הבדיקה ורק ובמידה ונשמרת המגמה ולאחר שעבר תשאול על ידי רופא שמברר אם יש סיבה או חשד לסיבה , יש להפנות להדמיה כגון סיטי.

06/05/2019 | 15:01 | מאת: ilil

אשמח מאוד בעזרה בפענוח תוצאות ביופסיה שחזרו היום, פגישה עם אונקולוג נקבעה רק בעוד מספר ימים ואנחנו מאוד בלחץ. ממש דחוף, תודה!! FNA-HEAD OF PANCREAS VERY SCANTY MATERIAL SHOWING FIBRIN, BLOOD AND FEW GROUPS OF MALIGNANT EPITHELIAL CELLS STAINING POSITIVE FOR PAN-KERATIN, CK-7,CK-19,P53,WEAKLY POSITIVE FOR CEA. 1.T-D0537 M-09350

לקריאה נוספת והעמקה

הלחץ הוא מובן, עם זאת לא ניתן לתת מידע קריטי כל כך במרשתת. יש סיבה שאט קטלוג מוסר את המידע עם ההשלכות הנגזרות .

05/05/2019 | 23:16 | מאת: הראל

שלום, אימא שלי בת 79, הרבה זמן עם כאבים בבטן וחולשה ולאחרונה נחלשה הרבה יותר, ישנה הרבה מאד וחסרת תאבון. עדיין אין לנו אבחון סופי (ביופסיה בשבוע הבא)אבל בבדיקת מרקרים הרמה הייתה 12000 (!) נראה גידול בזנב הלבלב ונראות כנראה גם גרורות בכבד. בימים האחרונים אימא שלי יותר מבולבלת, כאילו שהמוח בעירפול. מדוע הבילבול הזה קורה, האם זה סימן למשהו? יש משהו שאנחנו יכולים לעשות או רק לחכות לביופסיה?

לקריאה נוספת והעמקה

במצב של שינוי במצב הכרה יש לפנות למיון, על מנת שיעשו בדיקות דם לפעמים יש שנוי המלחין, או בבילירובין שגורם לזה, לעיתים מדובר בירידה בתפקוד של איבר בבטן ולעשות הערכה נוירולוגית אם יש משהו נלווה לערפול ההכרה.

שלום, מחפשת לפנות ליועץ גסטרו עם התמחות מתאימה, לאור בירור מתמשך ללא אבחנה. בן 40, בדרך כלל בריא ללא מחלות רקע סובל מאוד כ-7 חודשים משלשולים מימיים בתדירות (בד"כ 3-4 פעמים ביום) ומרקם משתנה (לפעמנים מים וגזים רבים), עם נפיחות בבטן, גזים ואי נוחות רבה בבטן. לא מעשן, לא צורך אלכוהול, ללא סימני צהבת, משקל תקין ללא ירידה/עליה במשקל. בעבר לא סבל מעולם מתסמינים דומים. בדיקות דם תקינות. גסטרוסקופיה, קולנוסקופיה, וידאו קפסולה ללא ממצאים. סיטי בטן (ט.מ אנטרוגרפיה) תקין, פרט לנגעים בכבד. ב-MRI כבד הממצאים הודגמו המנגיומות וציסטות. ממצאים: אין מיימת. כבד – בגודל ומרקם תקין. בסגמנט 8 מודגם נגע בקוטר 1.5 ס"מ עם אות גבוה ברצפי T2. בסגמנט 4 שני נגעים בקוטר 0.7 ס"מ ו 0.6- ס"מ, גם כן עם אות גבוה ברצפי T2. הנגעים עם אות נמוך ברצפי T1. הנגעים עם האדרה נודולרית היקפית ומילוי מההיקף למרכז. בנוסף, מספר ציסטות זעירות באונה הימנית של הכבד בקוטר 5 מ"מ. כיס המרה, הטחול, הלבלב והאדרנלים ללא ממצא. אין לזהות גושים בבטן העליונה. הכליות בגודל ומבנה שמורים. סיכום: המאנגיומות בכבד וכן ציסטות זעירות. בבדיקות צואה לתפקודי לבלב - אלאסטז תקין, פרופיל שומנים - FAT ACID, NEUTRAL FAT בצואה. כלומר זוהתה צואה שומנית. לאם היסטוריה משפחתית של סרטן שד (כולל מוטציה BRCA) וסרטן עור. אביה (הסב) נפטר מסרטן מעי הגס אחרי גיל 60. כך גם ארבעת אחיו ואחיותיו. שאלות: 1. האם יתכן ש-mri כבד לא זיהה גידולים בלבלב? 2. היינו רוצים להתייעץ עם מומחה גסטרו נוסף. בגלל שהכיוון היחיד עד כה היא סטאטוריאה (צואה שומנית), האם כדאי לפנות למומחה למחלות לבלב? או עדיף לפנות לייעוץ אצל גסטרואנטרולוג מומחה עם התמחות רחבה? 3. האם ומתי מומלץ לעשות MRI לבלב או EUS לבחינת מצב הלבלב לאור הממצאים הנ"ל? תודה מראש וסליחה על האורך. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

היי, אם האם נשאית של brca, כדאי לבדוק נשאות, זה "צובע" את כל הממצאים בדרגת חשד שונה אם מישהו נשא של brca או לא. מסכימה שהבירור צריך להיעשות במסגרת גסטרואנטרולוגיה ( אני אונקולוגית) יכולה להמליץ על גסטרואנטרולגים באסה"ר. והמברר יכוון לגבי הבדיקות השונות

ד"ר שלום רב, התייעצתי עמך בענייני בפורום, ראי בבקשה על פי כתובת המייל שלי. גם על פי שמי שירה. לציין שוב, בת 61, לא שותה אלכוהול, לא לוקחת כדורים, לא מעשנת, רזה, אין לי הליקובקטור כי אחרת הייתי מקבלת טיפול לכך, אין לי צרבות.. אציין שוב כבר למעלה משנה יש כאב ברום הבטן באמצע. כאב המום. אני במעקב אחר פוליפ סיסלי באנטרום משנת 2009. אתמול ביצעתי שוב לאחר שנה וחצי מהפעם הקודמת בדיקה אנדוסקופית וכך נרשם: ממצאי הבדיקה: ושט תקין. קיבה: רירית היפרמית באנטרום. באנטרום ממצא סובמוקוסלית בקוטר כ 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תריסריון: בצל וחלק הורד - תקינים. אבחנות הבדיקה" GASTRITIS SOL OF ANTRUM. בפעמים הקודמות לא היה רשום לי שיש לי ארוזיה. הפעם מצויין ..... וארוזיה. רציתי לשאול בבקשה כי אני מאד חוששת, אני יודעת שאני צריכה להמתין בסבלנות לתשובת הביופסיה, אך מה זה אומר שיש לי ארוזיה? משנת 2009 ועד הבדיקה עתה, לא היה רשום לי ארוזיה. אציין כי במאי 2017 ביצעתי עקב הממצא הנ,ל כפי שציינתי במייל הקודם שלי אליך, בדיקת EUS בבי"ח בלינסון על מנת לשלול גיסט או SOL וצויין שם: הממצא שפיר יכול להתאים לשארית לבלב. הבנתי שאותו פוליפ בעצם זה שארית לבלב? האם זה שבאותה שארית לבלב יש ארוזיה, מרמז על גידול? לגבי גודל הממצא הוא נשאר כמו שהיה לפני שנה וחצי בקוטר כ15 מ"מ מלמד משהו? מכיוון שיש לי כאב המום מזה למעלה משנה ברום הבטן נשלחתי לבצע גם סיטי פרוטוקול לבלב, ממתינה עדיין לתור. האם זה שזה ארוזיה בממצא הנ"ל, שכפי שנכתב בזמנו בבי"ח בלינסון שארית לבלב, יכול לרמז שאולי הבעיה היא בעצם בלבלב? ורואים את זה באנטרום? אנא תשובותיך ואם אפשר לנסות להסביר לי תודה מראש על סבלנותך האדיבה.

לקריאה נוספת והעמקה

ארוחה הכוונה לשחיקה של הרירית, מצב שיכול להיות כיב, פצע הרירית.ואכן את צודקת הביופסיה היא מאשרת במה מדובר. לכן כל השאר אילו תיאורים מנקודת מבט של הגסטרואנטרולוג. הביופסיה לאחר הסתכלות דקדקנית במיקרוסקופ.

24/11/2018 | 18:46 | מאת: שירה

כל כמה זמן עונים בפורום? בבקשה אם אפשר תשובה למייל הקודם ששלחתי

מצטערת על העיכוב, עניתי

16/11/2018 | 10:40 | מאת: שירה

ד"ר שלום רב, רקע אודותי: בת 61. לא מעשנת, לא שותה אלכוהול,רזה. משנת 2009 במעקב גסטרו עקב פוליפ סיסלי באנטרום. בתחילה הפוליפ היה בגודל 5-6 מ"מ, אחר כך 8-9 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל-1.5 ס"מ. בחודש אפריל 2017 לערך החלו לי כאבים ברום הבטן האמצעית, מעין לחץ באזור השקע למעלה. פניתי לגסטרו, וכיוון שגם הייתי צריכה באותה עת לחזור על אנדוסקופיה, ומכיוון שהפוליפ גדל ל- 1.5 ס"מ רופא הגסטרו שלח אותי לבי"ח בלינסון לבצע בדיקת EUS +FNA מהממצא. דו"ח EUS מחודש מאי 2017 הינו כך: באנטרום מודגם ממצא סבמוקוזלי בקוטר 1.5 ס"מ עם שקע מרכזי - בהנחת המתמר - הממצא בעל רקמה זהה לרקמת לבלב - יכול להתאים שארית לבלב, הודגם לבלב במרקם תקין. אבחנה EUS = Gastric Small Pancreatic Rest נשלחה פתולוגיה = לא. המלצות= הממצא בקיבה שפיר ואין צורך במעקב מיוחד. לא בוצע FNA כפי שאתה מבין כי לא ראו צורך. במשך כל אותו זמן ומעת לעת המשכתי להתלונן ואמרתי לרופא שיש לי כאב ברום הבטן וכי בעצם זה לא נרגע, ולא נשלחתי לבירור נוסף. אציין כי אין לי חס וחלילה בחילות או הקאות או ירידה במשקל , אלא רק כאב מידי פעם שמתעורר ברום הבטן למספר דקות לחץ חזק באזור. זה יכול להיות לעיתים יום יומי או פעם בשבוע לפעמים שוכחת מזה ולפעמים חוזר, לא קשור לאוכל או משהו כזה, כך סתם מתעורר לו כאב ברום הבטן\לחץ. כעט, אתמול, חזרתי לרופא בגסטרו שבעצם אותו רופא הוא זה שעוקב אחרי הפוליפ שלי משנת 2009 וביקש שאבצע C.T. פרוטוקול לבלב. אני מאד בחרדה, מכיוון שאני מתלוננת בעצם על הכאב ברום הבטן מחודש אפריל אולי אפילו לפני משנת 2017. עבר הרבה זמן. ואני בחשש גדול שמא ימצא לי משהו מאד מאד מסוכן. שאלתי היא האם זה שביצעתי בדיקת EUS במאי 2017 היו יכולים לראות אם יש משהו בלבלב? האם זה שעבר כל כך הרבה זמן זה יכול להיות גרוע? רופא הגסטרו אמר שהפוליפ לא יכול לגרום לי לכאב אותו אני מתארת, וכן הבנתי שיכלו לראות בEUS אם חלילה זה היה גיסט, ואמר שרקמת לבלב אותה ראו בבדיקת ה- EUS אינה גורמת לכאב. אז מה עוד יכולה להיות הסיבה? חוששת ממצב מסוכן . אנא תשובותיך וסבלנותך האדיבה בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

אנסה לעזור, ב eus הרבה פעמים רואים ממצאים חשודים בלבלב. אצלך לא ראו ולכן לא דגמו. זה יכול להיות gist אמנם גידול אך בתחזית טובה. אין ברירה אלא להמתין לתוצאות הסיטי ולחזור במידת הצורך על eus.

14/05/2019 | 08:13 | מאת: שירה

ד"ר שלום רב, התייעצתי אתך בעבר בפורום זה כפי שתראה במייל הקודם שלי אליך. מתנצלת מראש על אורך המייל אך אני מנסה לפרט כמה שיותר על מנת לקבל את עזרתך האדיבה בהכוונה לבעיה שלי. מכיוון שהכאב אותו אני מתארת עם החמרה לאחרונה, תדירות של לפחות פעם או פעמיים בשבוע, תיאור הכאב הינו פחות או יותר: הכאב מופיע פתאום לא קשור למאמץ, לא קשור לאוכל,הכאב הוא ממש קצר כמו בין 2-5 דקות לפעמים נמשך כ-10-15 דקות, כאב לוחץ באמצע הבטן העליונה בערך בשקע, באזור הסטרנום לפעמים מרגיש כאילו בתוך העצמות ולפעמים מרגיש בבשר קרוב לאזור הקיבה שמתי לב שכל פעם שהכאב מופיע שם, יש לי באותו זמן תמיד כאב נקודתי גם בגב מקביל לכאב ברום הבטן, הכאב קורע אותי, לוחץ מאד, איני מצליחה לעזור לעצמי, אני שוכבת עד שזה חולף, כמו כן שמתי לב שבזמן הכאב יש לי כאב נקודתי בגרון כאילו אני נחנקת אך אני מצליחה לנשום רגיל, לא משתעלת או משהו כזה, רק נעשית למספר דקות צרודה מעט. לאחר שהכאב חולף, כאילו כלום לא היה. אין בחילות אין הקאה או סימפטום נוסף כלשהו. לא לוקחת כדור נוגד כאב מכיוון שזה תוקף אותי למספר דקות אז לא רואה טעם לקחת כדור, לא לוקחת סותר חומצה כי אין לי צרבת. בחודש 12/2018 בוצע לי בגסטרו בדיקות: בגסטרוסקופיה חוזרות: באנטרום ממצא סובומוקוסלית בקוטר 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תשובה פתלוגית של הביופסיה הינה: Fragments of gastric mucosa without significant abnormalitis עשו לי קולונוסקופיה - תקין. מהגסטרו נשלחתי ועשיתי C.T. בטן מכוון ללבלב ונרשם: לבלב תקין. גוש תת רירי בקוטר 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של אנטרום הקיבה, המתאדר לאחר הזרקת חומר ניגודי. דרכי המרה - תקינות. כיס המרה בגודל תקין. שני מוקדים נוזליים קטנים באיזור הפונדוס. מראה של כיס המרה יכול להתאים לאדנומיומטוסיס בפונדוס. נשלחתי לקורילציה עם בדיקת סונר. בדיקת סונר תקינה. הייתי אצל כירורג - לענין הממצא בכיס המרה - שאמר שהכאב אותו אני מתארת אינו קשור לכיס מרה. הייתי אצל אורטופד לענין הכאב- נשללה בעיה ממקור אורטופדי. בדיקות דם רוטינה תקינות למעט בתפקודי כבד ה-AST חריג מעט, במקום 32 יש חריגה שהינה 39. בעבר נאמר לי שיכול להיות שיש לי כבד שומני, לאחר בירור של בדיקות דם שעשו לי, אף על פי שאני רזה וללא שומנים בדם וללא כולסטרול, במשפחה מחלת לב, אין סכרת. האם בדיקת סיטי מכוון ללבלב אותה עשיתי , היתה רואה אם זה גיסט? או אחר? האם זה שהפוליפ שבעצם הינו כפי שנאמר לי בשנת 2017 בי"ח בלינסון, ע"י בדיקת EUS שזה שארית לבלב בעצם, אז איך ייתכן כי שארית לבלב גדלה? שמעת על דבר כזה? הרי התחיל מגודל של 5-6 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל- 1.5 ס"מ? האם זה דבר מולד שארית לבלב? האם שארית לבלב יכולה לגרום לי לכאב אותו אני מתארת כמספר דקות התקף? ב-C.T. רואים גוש רירי בגודל 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של הקיבה האם זה בעצם אותו שארית לבלב? מה דעתך? מה עלי לעשות? למי לפנות? אפילו כהתייעצות נוספת, מכיוון שעד עתה עוקב אחרי הענין הנ,ל רופא הגסטרו בקופת חולים אומר שזה לא טוב שהוא עושה לי כל שנה מעקב של אנדוסקופיה רגילה ולוקח ביופסיה מכיוון שזה לא תורם דבר, אז מה עושים? מה לגבי הארוזיה שראו לי באנדוסקופיה ? ובכלל מה דעתך, מה יכול להיות הכיוון בכל זאת לכאב אותו אני מתארת? האם הממצא המתואר כשארית לבלב באנטרום יכול לגרום לי לסימפטומים כאלה? אנא תשובתך והכוונה מה עלי לעשות? מה עלי לבדוק? מה יכול להיות הכיוון? תודה מראש על תשובותייך וסבלנותך הרבה

09/11/2018 | 21:51 | מאת: פרג

שלום, אבי בן 68 אובחן לפני 7 חודשים עם סרטן לבלב לא נתיח. הגידול עולה על הכלי ועוטף את חלקו התחתון של עורק הצליאק ועוטף לחלוטין את הSMA. אבי עבר כבר 14(!!!) טיפולים בפולפירינוקס והמחלה סטטית לגמרי. בעקבות הטיפולים איבד הרבה במשקל ועכשיו החלה גם נטורופתיה דרגה 2. השאלות: 1. מה המשמעות של הקרנות במצב הזה? מה מטרתן? 2. על פי הספרות אחרי כמה טיפולי פולפירינוקס בממוצע הגוף מפתח עמידות לכימו ומפסיק להגיב לטיפול. 3. בהמשך לשאלה 2 כמה זמן אדם יכול לחיות "בסטטוס" הזה שבו המחלה סטטית? 4. רוצה להכין ולהתכונן לבאות, רציונלית לגמרי ומבינה שאין הרבה זמן עד שיהיו גרורות. מה תוחלת החיים בשלב הזה? המון המון תודה מרטש

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2018 | 08:53 | מאת: שלמה גוברמן

שלום פרג, בטוח שד"ר נירית תענה לשאלותיך בקרוב, אבל ברשותך וברשותה אשתדל לתרום מעט מניסיוני: 1. רדיותרפיה מסוג SBRT (לרוב 5 טיפולים) יכולה להיות די אפקטיבית בסרטן לבלב מקומי מתקדם. היא עדיפה על IMRT משום שהיא בעלת רעילות ונזק סביבתי ( collateral damage) מופחת. 2. זה מאוד אינדווידואלי. קודם כל חשוב להבין כי עצם התגובה עצמה, אינה מובנת מאליה. מעולם אין באונקולוגיה 100% תגובה. ב- פולפירינוקס סה"כ אחוזי התגובה הם בסביבות 34%. אביך נופל תחת הקטגורית תגובה שנקראת מחלה יציבה (stable disease). לי באופן אישי הייתה מטופלת שקיבלה 32 טיפולי פולפירינוקס, וזו אכן כמות גדולה ביותר. 3. כל עוד יש תגובה טיפולית ( ובמקרה של אדנוקרצינומה של הלבלב זה בהחלט כולל גם מחלה יציבה), תופעות הלוואי מהטיפול נסבלות, תמונת הדם מאפשרת המשך טיפול, והמטופל מעוניין להמשיכו, הטיפול ימשך. לא פעם במידת הצורך, ניתן לעשות הפחתות במינוני התרופות. זה מקובל בהחלט באונקולוגיה. לעיתים אם יש תופעת/תופעות לוואי שהן יחודיות לפרוטוקול מסוים והופכות לבלתי נסבלות, יש צורך להחליף פרוטוקול טיפולי. האיבוד במשקל, יכול לנבוע גם מהמחלה עצמה וגם מהטיפולים או משילוב של שניהם. חשוב להשתדל לטפל בזה. הנוירופתיה נובעת ככ" מהאוקסליפלטין. יש דברים שניתן לקחת בתחום הרפואה המשלימה שיקלו על התופעה, אם כי בגדול קל יותר למנוע או להפחית אותה מאשר לטפל בה לאחר שהתפתחה. אישית, מאוד ממליץ לשלב רפואה משלימה שפויה עם טיפולים אונקולוגיים. יותר מכך, אקצין ואומר כי אני לא ממליץ לאף חולה סרטן לעבור טיפולים אונקולוגים מכל סוג שהוא ללא שילוב של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית. בשורות טובות, שלמה

13/11/2018 | 17:52 | מאת: פרג

תודה רבה, אשמח אם תוכל להציג את עצמך :) כמו כן לא הבנתי את התועלת בהקרנות. מה מטרתן? הבנו שאין תקווה לניתוח. האם זה להארכת חיים?

13/11/2018 | 18:25 | מאת: שלמה גוברמן

במקרה של אביך כפי שתארת יש, למיטב הבנתי, 2 הסברים אפשריים להמלצה על טיפול קרינתי: 1. יתכן והרופאים חושבים שהוא לא נתיח גבולי (borderline resectable) ובמקרה כזה, מטרת הטיפול הקרינתי הוא לצמצם את הגידול בלבלב, בתקווה (במידה וכמובן אין עדות לגרורות) שזה עשוי להביא למצב של נתיחות. 2. לפעמים הטיפול הקרינתי הוא פליאטיבי בעיקר במצב בו הגידול בלבלב גורם למטופל כאבים. מחקרים מראים כי טיפול קרינתי (במיוחד מסוג SBRT) יכול גם לתת איכות חיים טובה יותר, וגם להאריך במידה מסוימת שרידות. לא פעם משלבים טיפול כימותרפי עם טיפול קרינתי (chemoradiation) חושב כמובן שזה יהיה נכון שתפנה את שאלתך לרופא המטפל אשר המליץ על הטיפול, כדי לשמוע ממנו הסבר ולרדת לעומק דעתו. לא חושב שזה המקום הראוי "להציג" מי אני. מי שמעונין, יכול לעשות חיפוש בגוגל :) שאו ברכה

תודה רבה גובי :)

שלום, הממשלה פולפירינוקס נכנס לראשונה לטפל במטופלים עם סרטן לבלב גרורתי, ומשם יש הרבה נתונים. לפני שנה בעקבות מחקר מצוין ניתן טיפול זה כטיפול מונע לאחר ניתוח. לגבי הסיטואציה של אביך - יש פחות נתונים. ניסו לתת את הטיפול כדי להפוך למחלה נתיחה. היות ואתם אביך לא היתה כל נסיגה- אין מקום לשקול ניתוח. אני בסיטואציה כזו ממשיכה עם הטיפול תוך הורדת מינון או תרופה להקטין את תופעות הלוואי. הטיפול הקרינתי יכול לאפשר תקופה ללא כימותרפיה. אין נתונים טובים על תוחלת החיים בשלב 3,עם טיפול בפולפירינוקס. ממחקר שבו נתנו במטרה לנתח , המטופלים שהמחלה לא התקדמה תחת טיפול חיו בממוצע 26 חודשFOLFIRINOX Induction Therapy for Stage 3 Pancreatic Adenocarcinoma. Sadot E, et al. Ann Surg Oncol.

01/11/2018 | 10:34 | מאת: ציפי

שלום רב, בבדיקת mrcp עם חומר ניגודי, נמצאו אבני מרה עם דלקת כרונית שידוע לי על כך מזה שנים, כמו כן נמצאו 2 ציסטות, האחת 0.5 ס"מ היכול להתאים לside branch ipmn , והשניה 0.7 ס"מ בעלת מאפיינים בלתי ספציפיים. כמו כן אין לי פקטור 11. האם היית ממליצה על בדיקת מרקרים או בדיקות מעבדה אחרות? או בכלל משהו אחר? תודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

הייתי ממליצה להמשיך את המעקב שאת בו.

14/10/2018 | 16:11 | מאת: אורי ראובני

שלום אבא שלי בן 82 עם מספר cva בעבר הרחוק. נתנייד על כסא גלגלים יכול לעלות 3 קומות עם עזרת מעקה. אבל כרגע חלש מאוד ירד במשקל. לפני כחצי שנה גידול בסדר גודל של 2.2*2 באונצינט פרוצט. ללא הרחבה של צינורות. עם ציסטות בטחול כנראה המנגיאומה. כיום הגידול גדל ורוצים לנתח כי אין פתרון אחר. השאלה אם כדאי לנסות כימוטרפי או טיפול ביולוגי לפני??? האם אבא יכול לעמוד במצבו בטיפול שכזה? האם אבא יכול לעבר ניתוח ויפל? למה אי אפשר רק להוציא את הגידול ללא כריתה של כיבה כיס מרה וכו... רק את הגידול מהלבלב????? האם במצב הזה הוא בכלל כשיר? מה הסיכוי שלו לשרוד ניתוח כזה אולי עדיף לא לעשות כלום???

לקריאה נוספת והעמקה

אורי שלום, מצטערת שעונה רק כעת, עם זאת להעריך האם בן אדם יכול לעמוד בטיפול כימי או ניתוח יש לראות אותו פיזית ואת כל ההיסטוריה הרפואית. הניתוח הינו whippelle כי להוציא רק את הגידול - זה כמו לא לעשות כלום רק יותר מסוכן. אם לדעת המנתחים יכול לעמוד בניתוח כדאי לנתח ואחר כך לשקול אם יכול לעמוד בטיפול כימי מונע.

שלום כחלק מבדיקות כלליות לרגל יום הולדת 50, במכון הפרטי הציעו לי תמורת תוספת תשלום להוסיף לבדיקות הדם בדיקות מרקרים סטרניים שונים כמו PSA ו CA-19-9. לגבי PSA קראתי שזה יכול להיות מועיל למניעת סרטן ערמונית, אבל לא מצאתי שום סימוכין שיש תועלת בבדיקת מרקר CA19-9 אצל אדם בריא ואסיפטומטי? מה גם שהבדיקה מאד יקרה. רופא המשפחה שלי מתנגד ואינו ממליץ לבדוק אף מרקר ללא סיבה, כולל PSA. הוא אומר שזה עלול לגרום לאבחון ייתר שךא לצורך ובדיקות פולשניות מיותרות (בעיקר PSA אבל לא רק). אין הסטוריה של מחלות סרטן במשפחה. אשמח לשמוע את דעת הרופא תודה ושנה טובה

לקריאה נוספת והעמקה

דן שלום, אני נוטה להסכים עם רופא המשפחה, באדם בריא ללא סיפור משפחתי או גורמי סיכון אחרים אין כל התוויה לעשות בדיקת ca19-9. גם באנשים עם סיכון מוגבר יש הרבה סימני שאלה לגבי בדיקה זו ויכולתה לעזור בגילוי מוקדם. על אחת כמה וכמה כאשר הסיכון הינו סיכון ממוצע. לגבי psa, פה הדעות חלוקות יש הטוענים ליכולת של psa לגלות סרטן ערמונית בשלב מוקדם יותר אך על פי רוב גילוי מוקדם זה לא משפיע על תוחלת החיים ולכן יש סימן שאלה גדול אם כדאי. תוכל להתיעץ עם אורולוג אם קיימת סיבה לבדוק אצלך psa. לגבי ca-19-1 לדעתי אין כל סיבה לבדוק זאת. בהצלחה ובריאות איתנה.

23/09/2018 | 19:02 | מאת: דניאלה

בעלי בן 56 אובחן לפני חודש עם סרטן בלבלב שלב 4 עם גרורות לכבד ריאות וילך הבטן .. עשה שני טיפולים כימותרפיים ולא מעוניין להמשיך. כמה מהר המחלה תתפשט ללא טיפול? מה עוזר טיפולים כימותרפיים? כרגע מטופל קבוע במורפין כבר חודש ימים יש לו עבר התמכרותי .. הוא יכול להתמכר אחרי תקופה של חודש?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאלה שלום, סרטן לבלב של בעלך לפי מה שציינת התפשט לכבד לריאות ותחלל הבטן. הטיפול הכימי מצליח בחלק מהמקרים להאיט או לעצור את ההתפשטות. ללא טיפול ההתפשטות ממשיכה בקצב המקורי שמשתנה לכן קשה לנבא. לגבי התמכרות לתרופות נוגדות כאבים. כל עוד נוטלים את התרופה בזמן כאבים אין התמכרות. אמנם לעיתים יש צורך להעלות את המינון אך זה בגלל החמרה בכאבים. במידה ונוטלים תרופות אלו לשינוי מצב הרוח, ללא כאבים אז עלולה להתפתח התמכרות. שירגיש טוב יותר.

שלום רב, בן 40, גבר. אני סובל מכאבי בטן שאינם חולפים כבר מס' חודשים. קיימת החמרה בתכיפות הכאבים, כלומר הכאב הוא לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר. הכאב הוא בצד שמאל וגם במרכז הבטן. יצויין כי אימי נפטרה מסרטן הלבלב ודיווחה על סיפטומים דומים. רופאת משפחה נתנה הפנייה לאולטרסואנד. האם לבקש גם בדיקת סיטי? אני חושש מאוד שאלו תסמינים של סרטן הלבלב כפי שחוותה אימי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ארבל, כאבי בטן הם תסמינים כללים מאוד גם סיבות רבות מאוד ומגוונות. גם סרטן לבלב יכול להתחיל ככאבי בטן. עם זאת לא כל כאב בטן הינו סרטן לבלב. בהחלט יש מקום לברר לעומק כאבי בטן שממשיכים חודשים. במידה ולא ימצא הסבר באולטראסאונד ובבדיקות גם יש מקום להתיעץ עם גסטרואנטרולוג/את ן/או CT.

07/08/2018 | 19:33 | מאת: ירמי

חולה בן 32 בלתי נתיח , שבנו בכורו נולד לפני כ:10 ימים ונישמר דם תבורי , האם שילוב הדם התבורי עם הכימוטרפיה עשוי להועיל בתופעות ואו לסייע בצימצום הגידול והגברת הסיכוי לניתוח . על תגובתך אודה. מראש

לקריאה נוספת והעמקה

בדם הטבורי יש הרבה מאוד תאי גזע וזה ייחודו של הדם הטבורי. אלו תאים עמידים בפני טיפולים כימים ולכן לעיתים משמשמים לתמיכה במחלות ממאירות של הדם והלימפה. עם זאת מדובר עדיין בתאים שונים משל המטופל ( חולק רק 50 % מהמטען הגנטי) ולכן לא מקובל להעביר את התאים לאדם שמקבל אמנם טיפול כמי אך הטיפול הזה על אף מורכבותו אינו גורם לדיכוי מח עצם כל כך קיצוני. לסיכום לא מקובל לה"שתיל" תאי גזע מדם טבורי כתמיכה במח עצם, וודאי שאין מידע לגבי היכולת של תאי אב בשיפור היעילות של הטיפול.

14/05/2018 | 22:41 | מאת: שירה

לבן זוגי גילו סרטן בלבלב, הוא עשה סבב של 5 טיפולי כימו, הסרטן הצטמק , אבל תוך חודשים הוא ירד 11 קילו , היום הוא שוקל 60 קילו , יש לו עוד 3 טיפולי כימו עם תופעות לוואי קשות , הרופא אמר שאין מה לעשות חייב עוד כימו לפני הניתוח, השאלה שלי האם במשקל של 50 אפשר לנתח , זה לא מסוכן מדי?

לקריאה נוספת והעמקה

שאלה של נתיחות, אינה שאלה לפורום כזה, זו שאלה שצריכה להישאל בפני הרופא המנתח ויש שני היבטים. אחד האם הגידול נתיח?(למשל לא מגיע לכלי דם גדול) והשני האם האדם יעמוד בניתוח. ירידה במשקל יפי"ר אינה קריטריון- עם זאת ירידה ברמות אלבומין בדם, מצב גופני, מצב תפקודי מערכות חיוניות הם קריטריונים המשוקללים על ידי הרופא והילד עם נסיונו נקבעים רמת הסיכון מהניתוח והסיכויים לעבור הניתוח בהצלחה.

22/12/2017 | 15:31 | מאת: בני

ועוד שאלה באותו עניין... במאמר השני מוזכרת שיטת הטיפול "כימותרפיה מטרונומית" האם את יודעת איפה מטפלים בצורה זו מתוך המאמר ב Ynet: כימותרפיה בשיטת הטיפול המטרונומי דרך אחרת שעשויה לשפר את יעילות הכימותרפיה היא טיפול כימותרפי מטרונומי. "כיום נותנים כימותרפיה במינון גבוה מאוד ולמעשה רעיל שמטרתו להרוג כמה שיותר תאים", מסביר פרופ' שקד. "במינון כה גבוה חייבים לעשות הפסקה של שבועיים-שלושה בין טיפול לטיפול כדי לא להרוג את החולה עצמו ולתת לגוף להתאושש. הבעיה היא שבתקופה הזאת מתחילות לפעול מערכות תיקון הנזק, שמאוששות גם את הגידול הסרטני.... "לכן אני מאמין שהשיטה של הטיפול הכימותרפי המטרונומי תיכנס בסופו של דבר לפרוטוקולי הטיפול הקונבנציונלי, זה רק עניין של זמן".

לקריאה נוספת והעמקה

לא בטוחה שייכנס כי נוסה בעבר, מעניין לציין שמנגנוני התיקון וההחלמה של תאי סרטן פגומים ולכן מתאושש לאט יותר מתאים הבריאים ולכן ניתן לעשות הפסקות קצרות, כמו שעושים בטיפול כימי ובטיול קרינתי. עם זאת יתכן והטיפול המטרונומי יחזור ל"אופנה" כמו הטיפול החיסוני.

21/12/2017 | 08:34 | מאת: בני

שלום לך ד"ר ירום אשתי עברה לפני כחודשיים ניתוח "וויפל" להסרת גידול בראש הלבלב (2 ס"מ) נכרתו ראש וצוואר הלבלב, כיס מרה שהיה עם אבנים, תרסריון וחלק מהמעי. בפתולוגיה אובחן אדנוקרצינומה בגוש עצמו, אך כל בלוטות הלימפה ושאר הרקמות מסביב יצאו נקיות ה CA 19.9 בבדיקות סמוך לניתוח וגם היום נמוך מאוד אשתי בתהלך החלמה יפה בסה"כ ממליצים כמניעה על כימותרפיה של חצי שנה של גמזר + קסלודה אני חושש מהכימותרפיה, מסיפורים של חברים ברובם הכימותרפיה גרמה להופעת גרורות בהמשך... האם אפשר להסתפק במעקב בתכיפות גבוהה ולטפל בכימותרפיה רק אם יהיה צורך באמת ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מסכימה לגמרי עם ההמלצה - דווקא נוכח הסימנים הכל כך מעודדים, שסמנים בנורמה, שהניתוח עבר בשלום ושהסרטן אובחן בשלב מוקדם והוצא בשלמותו. עם זאת למרות הניתוח הגדול קיים סיכון גבוהה להישנות והטיפול הכימי מקטין את הסיכון להישנות, במילים אחרות מגדיל את הסיכוי לריפוי. כשיש הישנות אז הטיפול לא מרפא אלא משפר איכות חיים ותוחלת חיים. לעיתים נראה שהטיפול גורם להופעת גרורות אך לא כך היא, במצבים בהם מופיעות גרורות לאחר טיפול כימי - אלו מצבים שמורים על כישלון של הניתוח ושל הטיפול הכימי. בהצלחה

22/12/2017 | 10:17 | מאת: בני

תודה רבה פשוט מלחיצה העובדה שכמה ידידים שלנו שעברו כימותרפיה והופיעו לאחר מכן גרורות וכל הפרסומים לאחרונה בפורומים: https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ וגם http://m.ynet.co.il/Articles/5015092

20/12/2017 | 11:33 | מאת: אסף 2017

https://youtu.be/4jbIAI1fa1M סרטון להעלאת המודעות לסרטן הלבלב וסרטן הקיבה - המחלות ש"מעלימות" אנשים

שלום לך ד"ר ירום אשמח לשמוע את דעתך ביחס לפרסומים הבאים על נזקי הכימותרפיה ציטוט ראשון: "כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת The Journal of Pathology, מראה פרופ' שקד כי אפילו טיפול סלקטיבי, ממוקד מאוד, הפוגע כמעט רק בתאים הסרטניים, גורר תגובה דומה של התגייסות הגוף לטובת הגידול. "מתן תרופה אנטי-סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף," מסביר פרופ' שקד, שהוביל את המחקר יחד עם ד"ר עפרת ביאר כץ ועם עמיתיהם ממכון ויצמן למדע. "לכן הגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה. כך נוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי אמנם מחסל את התאים הסרטניים אבל גם גורם להפרשת חומרים המקנים לגידול עמידות. במחקר האחרון, מצאנו כי גם טיפולים סלקטיביים יותר, עם תופעות לוואי פחותות, גורמים לתגובות פיזיולוגיות המגבירות את האגרסיביות של המחלה." https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ "במחקר הנוכחי הם גילו שהכימותרפיה מגדילה את מספר ה"כניסות" האלה ואת צפיפותן, וכן את הביטוי של חלבון ה-‭,MENA‬ שמגביר עוד יותר את יכולתו של הסרטן לפלוש ומעודדת התפשטות גרורות. יתר על כן, הם מצאו שבחולות שקיבלו טיפול כימותרפי טרום ניתוחי אגרסיבי יותר, הן מספר ה"כניסות" וצפיפותן והן הביטוי של חלבון ה-‭MENA‬ היו מוגברים במיוחד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015092,00.html "ככל שאתה מצליח יותר בטיפולים נגד המחלה, יש יותר אנשים שמחלימים ממנה. אבל ההחלמה הזו מושגת בזכות אמצעים קשים ביותר שמופעלים נגד המחלה, בהם כימותרפיה וטיפולי קרינה, שעלולים לגרום לנזקים עתידיים חמורים מאוד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271082,00.html

לקריאה נוספת והעמקה

גבי שלום, תודה על השאלה, פרופסור שקד הינו מומחה בתחומו והמחקר שערך הינו על עכברים. חשוב לציין שיש הרבה מאוד מערכות בגוף האדם שדומות מאוד למערכות של העכברים לרבות של מערכת החיסון. עם זאת העכברים במעבדה עוברים מניפולציות שמאפשרות את המחקר - וזה לעיתים שונה מגוף האדם החולה. למותר לציין שלו היינו צריכים לרפא סרטן בעכברים כבר הרבה תרופות הצליחו. גם לפי פילוסופיית הרפואה הסינית העיקרון של ין ויאנג תופס.כלומר אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. לא תתכן תרופה יעילה ללא תופעות לוואי. לתרופות האנטיסרטניות החדשות יש תופעות לוואי - אחרות מטיפול כימי קלאסי. תופעות לוואי אולי יותר נסבלות מבחינת איכות החיים אך לא תמיד. לעתים יש פריחה קשה ומהטיפולים שרותמים את מערכת החיסון יש הפעלה של מערכת החיסון כנגד רקמות בריאות. חלק מהתופעות לוואי ברות חלוף וחלק קטן מסכן חיים ומחייב הפסקת התרופה. מחקרו של פרופסור שקד אינו תגלית של תופעה אלא הסבר של התופעה. לגבי תופעות הלוואי ארוכת הטווח מטיפולים כימים וקרינתיים רובם ידועים ומוסברים למטופלים. הסיכון על פי רוב הוא נמוך -ועם זאת קיים. סרטן זו מחלה מאוד מורכבת וכך גם הטיפול בה.

תודה על תשובתך ועדיין העובדות הם שאתם לא יודעים מהם הסיבות לסרטן, לכן לא יכולים לטפל בו. אתם נלחמים בו כאוייב ותו לא, מעולם לא נעשו מחקרים רציניים לשקול את האופציות האחרות. יש מעטים שמוכנים לשקול אופציות אחרות (פרופ' זיצ'ק לדוגמה) אני מצרף קישור שמציג גישה אחרת ולמרות שגם לי הוא היה קשה לעיכול, הוא שווה קריאה http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453

גבי שלום, חשבתי שאני שומעת ביקורת על דרך הטיפול של . רופאים בסרטן עוד בפעם הראשונה שכתבת -היות ולא הייתי בטוחה התעלמתי מהצליל. כעת אשיב- רופאים לא נלחמים בסרטן - במלחמות יש רק מפסידים. רופאים עוזרים לאנשים עם סרטן להתמודד עם המחלה, מטפלים בחולים, ולעיתים מרפאים. אנו( רופאים ) בני אדם עם ידע המבוסס על תצפיות מחקרים ונסיון- כאשר אנו ממליצים למטופל טיפול כלשהו זה לאחר שאנו משוכנעים שהתועלת מהטיפול עולה על הנזק. את הסרטן ריפאו בעבר עוד לפני כמויות הידע שיש היום וגם כיום כשהיכולת לטפל ולרפא עולה עדיין רוב השאלות אינן פתורות. כשלא ברור המנגנון עד תומו חזקה עלינו שהראיות יהיו אובייקטביות ואמינות. גם כשיש מנגנון ברור ומבחינה ביולוגית הסבר לכל - עדיין יש צורך בראיות היות ולא מעט תרופות כשלו למרות המנגנון החדשני והיחידאי.

למרות צליל הביקורת... אני חייב לציין שאת קול שפוי יחסית במציאות מקובעת. ושאני לא חושב שהרופאים פועלים מתוך כוונה לפגוע בחולה. ושוב לעובדות... כימותרפיה, הקרנות וכו' הם גישות אלימות לדיכוי\מחיקת הסימפטום שהוא סרטן. על הדרך הם פוגעות גם במערכת החיסונית שאחראית לטפל בסרטן. והם כן "נלחמות" בסרטן ולא פועלות לחיזוק המערכת החיסונית. הם לפעמים קונות למטופל במצב קשה זמן, שאם היה מטופל כראוי היה אכן מבריא. הגישה הרפואית הסטנדרטית לא מאמינה בכח הריפוי האינטגרלי שמובנה בגוף ולכן לאורך זמן פוגעת בחולה. גם המחקר של ד"ר שקד ואחרים הוא רק התחלה של הסדקות התפיסה הטיפולית הסטנדרטית בסרטן. מצד אחד, לצערי, בחרת תחום שעדיין שקוע בחשכת ימי הביניים והעינויים... שריפות, הקרנות והרעלות... ומצד שני, יש בך רגישות ראוייה והכרה בסיסית במגבלות הרפואיות ולצערי, כנראה שגם את לא תקראי את המאמר בקישור ששלחתי. ואל תשכחי שגם פסיכולוגיה היא לא מדעית ועדיין רלוונטית בחיינו.

מעננינים הדברים שכתבת. אז ככה: אתחיל בזה שלדעתי צריכה להיות רפואה אחת, זו שהיא ברת יעילות, רעילות לא גבוהה מדי וברת השגה (לא צריך למשכן בית עבורה) לא ממש משנה בעיני אם היא גדלה על עץ, כשורש מתחת לאדמה או במעבדת יצור של חברה פרמצבטית. העצוב בכל הענין של טיפולים במחלות אונקולוגיות הוא יותר העובדה שבמשך 44 שנים הטריליונים שהושקעו במחקר בתחום זה מראה קבלות עלובות ביחס לזמן והשקעה. יתכן ומחפשים את המפתח מתחת לאורו של הפנס. האם מעורבים כאן גם שיקולי רווח והפסד, כוח ושררה? לא יפתיע אותי שאכן כן. מגבלות הכימותרפיה (וגם הטיפולים הביולוגיים והאמונותרפיים למיניהם) ידועות לעוסקים בתחום. האם קיימות בשלב זה בתחום האונקולוגי אופציות טובות יותר? לצערינו עדיין לא. ועם זאת, האם ניתן להוציא את המיטב מהכלים הנ"ל ולעשות בהם שימוש מושכל יותר? לדעתי כן. 1. כימותרפיה גורמת לפצע (הרג של תאים סרטניים) וכתוצאה מכך מתחילה את ה - wound healing effect אשר כלעצמו מערב דלקות, וגורמי גדילה שמאיצים את המחלה. אי לכך, יתכן בהחלט שנכון יהיה לשלב נוגדי דלקת (פרמצבטים ו/או צמחי מרפא/תוספים) שיעזרו בבעיה זו. 2. כימותרפיה מטרונומית (ערך מוסף על מעכבת אנג'יוג'נזה) 3.כימותרפיה במינונים נמוכים מאלה שמשתמשים בהם כיום (ולא רק כ- dose modification). שילוב של כימותרפיה במינון נמוך (low dose) עם צמחי מרפא ותוספים שעובדים בסינרגיה עם מנגנוני הפעולה של התרופות הכימותרפיות ישיגו תוצאות לא פחות טובות (ואולי אף יותר) גם במינוני כימותרפיה נמוכים יותר מהמוכתבים בפרוטוקולים. יש עשרות תרופות כימותרפיות, ואף יותר פרוטוקולים שונים. יש כאלה עם פרופיל רעילות גבוה יותר וכאלה עם נמוך יותר. צריך לעשות שימוש מושכל ככל שניתן בכלים שיש. כל אונקולוג יכול לגרום לחולה שלו להרגיש "sick", זו אינה חוכמה גדולה. החכמה היא להשיג תוצאות, ועם זאת לשמור על איכות חיים למטופלת שלך. צריך לזכור כי מטפלים לא רק במחלה, אלא כמובן גם במטופלת. למשל, אם ניקח לדוגמא סרטן לבלב מסוג אדנוקרצינומה, הייתי שוקל שימוש בפרוטוקול כמו: TGX שהוכיח יעלות די קרובה לזו של folfirinox ועם הרבה פחות רעילות. האם עושים בו שימוש בארץ? ככל הידוע לי כמעט ולא אם בכלל. 4. שימוש מקביל בתרופות off label אשר מחקרים מצביעים כי שילובם עם הטיפול האונקולוגי עשוי להשיג תוצאות עדיפות. מחלה אונקולוגית היא מחלה מורכבת המערבת גורמי ונתיבי גדילה רבים, ומוטציות גנטיות שונות, ויש לכן חשיבות לטיפול בקוקטייל כדי להשיג הצלחות (כמו באיידס לדוגמא) 5. שימוש בעקרונות כרונותרפיים להשגת תוצאות עדיפות והפחתת תוצאות לוואי. 6.שימוש נרחב יותר ברפואה מותאמת אישית במסגרת הכר מול מה ומי בדיוק מתמודדים, והתאמת הטיפול בהתאם. אני מודע לכך שגם תחום זה רחוק מלהיות מושלם ואינו חף מטעויות, ועדיין, בחושך מוחלט, עדיף שיש פנס או נר... 7. שימוש משמעותי ברפואת צמחים, תוספים, תזונה, גופנפש ואספקטים נוספים של הרפואה הטבעית. שימוש זה יספק הגנה למערכות הגוף מנזקי הטיפולים הציטוטוקסיים מחד, וכו"כ יעבוד עם הטיפולים הקונבנציונאלים בסינרגיה להשגת תוצאות טובות יותר. אם הייתי אונקולוג (ואני לא), אין לי ספק כי הייתי מחפש ומוצא את הטובים ביותר בתחום זה, ומשלב איתם פעולה באופן הדוק עבור מטופלי. אין סיבה לאף צד לחוש מאוים, ובנוסף לכך, את הקרדיט להצלחות יחלקו כולם באהבה. מה שצריך לעמוד לנגד העיניים יותר מכל, זו טובת המטופל. כל היתר שולי לחלוטין. הזכרת את פרופ' זייציק. אני מעריך את שהוא עושה ומייצג בתחום של גופנפש. תחום חשוב מאין כמותו ומהווה אבן דרך נוספת להחלמה. עם זאת, האם כמו שפרופ' זייציק גורס, אפשר (בשלב זה) לזנוח את הטיפולים הכימותרפיים או אונקולוגיים אחרים כליל, וחולה סרטן ירפא ממחלתו הקשה רק באמצעות זה שיהפוך ליוגי של סרטן ויעשה תהליכי התנקות נפשיים, דמיון מודרך ומדיטציה? לדעתי זה מופרך לחלוטין.

הי מתושלח שמח מאוד להכיר !!! כפי הנראה, גם אתה כנראה לא קראת את המאמר בקישור http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453 כמי שמכיר אישית אנשים שהתייאשו בפעם השלישית שהסרטן חזר אליהם בצורה קשה יותר ושנטשו את הכימותרפיה וההקרנות וכבר שנים בריאים לאחר שעשו שינוי מהותי בחייהם, אני לא יכול להתעלם מהסיפור שלהם !!! העובדה שגם אתה לא מדבר על טיפול בגורמים, אלא רק בסימפטומים, עצובה בעיני... מערכת החיסון שלנו היא חזקה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ואנשים עומדים בתנאי קיום קשים מאוד והיא עדיין לא קורסת אבל מספיק ש"נבגוד" בעצמינו מנטלית לאורך מספיק זמן כדי שהיא תתחיל להחלש.... ואם אתה שואל כמו אחרים ומה עם ילדים שחולים במחלה, אז תשובתי היא פשוטה, היא שמערכת החיסונית שלהם בתהליך בניה והיא עדיין פגיעה (גם אם בעלת יכולת ריפוי גבוהה יותר) - "יורשים" מאיתנו גם את המטען הגנטי וגם המנטלי ולפעמים "אבות אכלו בושר ושיני בנים תכהינה"... והאמת שהירושה המנטלית היא הירושה הקשה יותר. שים לב שכל פעם שאתה נתקל בתסמונת כלשהיא שלא יודעים את סיבותיה ושמאובחנת ע"י שלילת כל האופציות הידועות הרפואה נוקטת באגרסיביות לדיכוי הסימפטומים, אני "חטפתי" CTS, שני ילדיי חלו ב PFAPA + אלופסיה אראטה והוצע לי ניתוח בכף היד ולילדי סטרואידים והזרקה לקרקפת... בחרתי בכל המקרים האלה בטיפול תומך למערכת החיסונית, אצלי בהרפיה ופעילות תנועה רכה, אצל ילדיי באסטרגולוס ל PFAPA + קרם טבעי לגירוי הקרקפת לטיפול באלופסיה אראטה וכולנו החלמנו יפה. מציע לך "להרחיב" אופקים גם למשמעויות היותר עמוקות של המחלה, תשמע ותקרא את אניטה מורז'אני ("מתה להיות אני") https://www.youtube.com/watch?v=MVN5SrnUOR4 והספר http://opus.co.il/product_info.php?products_id=1106 ואני שמח לצטט מתוך תשובת אניטה מורז'אני לפונים אליה (שדווקא היא לא חושבת שהבעיה היא בהכרח בסוג הטיפול): "אם הפנייה שלך היתה ביחס למחלה או לעניין בריאותי שנוגע לך או לאהובייך, אני רוצה להתחיל באומרי שלמרות שאני לא במקצוע הרפואה ולא יכולה להגיב על טיפולים עבור כל בעיה רפואית, אני רוצה שתמיד תזכור את זה: אהוב את עצמך ללא תנאים! לא משנה איזו מחלה יש לך, או באיזה טיפולים תבחר, אם טבעי, הוליסטי או קונבנציונאלי, הדבר החשוב ביותר הוא להרגיש שאתה בוחר לטפל במצב שלך מתוך אהבה, מתוך כבוד לחיים, ולא ממקום של פחד! תמיד תראו את עצמכם כמושלמים וטובים, ותשימו לב לרגשות שלכם ותמיד תבחרו לעשות מה שמביא לכם שמחה, במקום להגיב לפחד! בחרו בפעולות שמקדמות אתכם באהבה אל השלמות והבריאות, במקום פעולות שנלקחות מתוך פחד כדי להרחיק אתכם ממחלה. אל תעשה שהחיים שלך יהיו על המחלה. תחיה את החיים בשביל השמחה שבחיים."

03/12/2017 | 19:57 | מאת: מתושלח

לצערנו, מערכת חיסון, גם כזו שמתפקדת היטב, הרבה פעמים לא מצליחה למנוע סרטן וגם לרוב לא מספיקה כדי לרפא סרטן. דווקא הזכרתי את החשיבות בטיפולי גופנפש. אני ממש לא ממעיט בגורמים הנפשיים שקשורים למחלה. אם כי הם לא ממש מסבירים את העלייה באחוזי הסרטן מ-1900 לימינו. הגורמים הנפשיים שלטענתך משחקים תפקיד משמעותי כל כך בהיווצרות של מחלות אונקולוגיות היו קיימים גם בתחילת המאה ה-20. גם אז, אנשים חוו בעיות כלכליות, אובדן, סטרס, אכזבות משברים נפשיים מסוגים שונים וכו'. אני בהחלט חושב שצריך לטפל בגורמים נפשיים שעשויים היו להוות טריגר למחלות בכלל ואונקולוגיות בפרט. אני מודע מקרוב לדפוסים של התפתחות מחלה אונקולוגית זמן יחסית קצר אחרי אובדן אדם יקר, או שברון לב מאהבה נכזבת, או פשיטת רגל כלכלית, עצבות ודיכאון ועוד ועוד... אבל, לחשוב שכשלמישהו יש מחלה אגרסיבית, אפשר לשים את כל המשקל הטיפולי על מציאת הגורמים הנפשיים והסרתם, וחיזוק מערכת החיסון באמצעות אסטרגלוס, פטריות רפואיות כאלה או אחרות וסיכויי ההחלמה כמעט מובטחים, זה מניסיוני נאיבי לחלוטין. לא עומד במבחן המציאות. לעיתים כדי להשיג קצב התקדמות מהיר של מחלה אגרסיבית נחוצים גם חומרים שהם בעלי פעילות דיסטורטיבית (distortive treatments), כלומר שאינם חלק מהביוכימיה הטבעית של גופנו. אחרת המחלה בהחלט עלולה להשיג במירוץ. הטיפול הקורקטיבי בעיקר הגופני וגם הנפשי החשוב כל (corrective treatment), גם תורו יגיע, והרבה פעמים גם ניתן לשלב. אני סיימתי. זכותנו לא להסכים זה עם זה. גם זה בסדר. אור ואהבה

כמו שאמרת "אור ואהבה" לטעמי, ההנחה שלך שמחלה היא אויב של הגוף או שהגוף תוקף את עצמו שגויה ןפה מתחילה הבעיה בחוסר האמון בגוף המופלא שלנו חוסר אמון שמחליש את הגוף ואת יכולתו להשתקם ובתורו יוצר אמונה שמגשימה ומוכיחה את עצמה (תקרא את ליפטון - "הבילוגיה של האמונה") ולא הזכרנו את התופעות המופלאות שהכח הנפשי מחולל במצב של היפנוזה, אנסתזיה ותגובות פיזית (כווייה ממטבע...) ואפילו ביולוגיות... ולדידי, אני מעדיף לחיות פחות זמן אבל עם שקט ושלווה נפשית, בחיים של אהבה ושמחה מרגע לרגע מאשר לחיות עוד טיפה ולהיות בפחד שהגוף שלי ימית אותי... ועדיין, גם אתה לא קראת את המאמר של אנדריאס מוריץ ;-)

תיקון טעות

19/11/2017 | 14:13 | מאת: רועי

שלום, אבי אובחן עם גידול בראש לבלב. לאחר תחילת הניתוח (וויפל) ולאחר כ-3 עצרו את הניתוח עקב הסננה של שורש המזו. מאז התחיל אבי בטיפול הומופאתי בעת ההמתנה לכימותרפיה. להפתעתנו הרבה, ירד CA 19.9 מערכים של 1274 ל 313. גם הגידול שהוגדר ע"י ERCP בגודל שבין 2-3 ס"מ, נראה בסיטי האחרון בגודל של 1-2 ס"מ. לא נצפו גרורות. כמו כן חזר מרקר ה CEA לנורמל. אנו מתלבטים האם כדאי לדחות את תחילת טיפולי הכימו ולהמשיך בהומופאתיה. הפרופ' המטפל אומר שאין דחיפות להתחיל בכימו אבל לא נותן התייחסות ברורה לממצאים באומרו שהגידול נמצא וחייבים לבצע כימו. האם ישנה משמעות לירידה שציינתי?

22/11/2017 | 13:08 | מאת: מתושלח

האם בכל זאת בוויפל הוצא חלק מהגידול? או הייתה זו רק פתיחה וסגירה? האם הערך של 1274 היה לאחר הניתוח או לפני הניתוח? אם אכן ה- CA 19-9 היה 1274 אחרי הניתוח (לא לפני), ובניתוח לא נגעו בגידול, או אז אפשר כמעט בוודאות לומר שלטיפול הנטורופתי יש השפעה חיובית. ואם יש לו השפעה חיובית גם בפרמטרים הסובייקטיבים של אביך, כלומר אין הרעה, או אפילו יש הטבה בתפקודו (כאבים, תיאבון, משקל גוף, אנרגיה וכו'), ההגיון הבריא הוא שבשלב זה כדאי לכם להמשיך את הטיפול הנוכחי הנטורופתי. אין מה לבקש ברכה של אונקולוג/ית לטיפול זה. כמעט תמיד היא לא תגיע. האמת שאתם גם לא זקוקים לה. השארו בזמן הקרוב במעקב צמוד אחרי הסמנים, (שכן במקרה של אביך הם די משקפים את מצב המחלה), ועקבו אחרי תפקודו הגופני של אבא (הפרמטרים הסובייקטיביים). אם חלילה הטיפול הנטורופתי לא יספק את הסחורה ותסתמן שוב עליה ב- 19-9 ואו הדרדרות ולו קלה במצבו של אבא, תמיד תוכלו להיעזר בכימותרפיה או טיפול אונקולוגי אחר. זה לא יהיה כמובן חכם לשרוף גשרים עם האונקולוג המטפל והצוות הרפואי. להיפך, בקשו ממנו שימשיך לעקוב מקרוב אחרי אביכם, בין בבדיקות דם, בדיקות ידניות ובדיקות דימות

22/11/2017 | 14:46 | מאת: רועי

אכן הערך של 1274 היה לאחר הניתוח וישנם השפעות חיוביות בפרמטרים הסובייקטיביים. אבי עלה במשקל, הוא חיוני יותר, ללא כאבים ותיאבון מתגבר. אכן, אנו לא מקבלים ברכה מהאונקולוגים. אני בדילמה גדולה מכיוון שהאונקולוגים איתם התייעצנו (4 במספר) ענו לבסוף כולם את אותה התשובה. להתחיל בכימו. כמעט כולם הגיבו בביטול לממצאים, למרות שלא יכלו להסביר אותם. חשוב גם לומר שבמהלך כמעט חודשיים מאז הניתוח ולאור תוצאות סיטי, לא הייתה כלל התפתחות בגידול ולא נמצאו גרורות. נראה שניתן לזה עוד מספר ימים (האונקולוגים די שכנעו את אבא) ואז נתחיל כימו...

22/11/2017 | 19:56 | מאת: חבל... if it works don't fix it

המשותף לכל הארבעה זה שהם כולם אונקולוגים והם כולם בוגרי אותה אסכולה. מצבו של אבא משתפר על הטיפול הנטורופתי, והם רוצים לחבל? למה? ומה הם יגידו כשהגידול יפתח עמידות לכימותרפיה, יעבור מוטציות, יהפוך לאלים יותר? מה הם יגידו כשהכימותרפיה עצמה תזרוק אולי תאים שיתנתקו מהגידול המקורי למחזור הדם (CTC), ואלה יפתחו אולי גרורות באברים מרוחקים כמו כבד וריאות? או אז הם ירימו ודאי ידיים ויגידו שהם מצטערים והם עשו את כל שיכלו לעשות. יש לאבא איכות חיים טובה כרגע. הוא לא סובל, אין לו תופעות לוואי, להיפך, מצבו משתפר. למה למהר ולקלקל את זה? שלא תבין אותי לא נכון, לצערינו, עם כל החסרונות של תרופות כימותרפיות, עדיין יש מקום לטיפולים כימותרפיים באונקולוגיה. נכון שעקב בצד אגודל, מתקדמים ועושים SHIFT לאונקולוגיה פחות רעילה (אמונותרפיה), אבל מכאן ועד זניחת הטיפולים הכימותרפיים המרחק עדיין גדול. אבל, וזה אבל גדול, שארבעה אונקולוגים, שכולם נוכחים כי עפ"י כל הפרמטרים, מצבו של אביך משתפר ללא כימותרפיה, מתעקשים שהשפן שיש להם מתחת לכובע הוא יפה יותר, לבן יותר, גדול יותר, כשבתוכם פנימה הם יודעים שזה לא כך...זה מקומם! בשורות טובות ב"ה

רועי שלום, גם אני אונקולוגית ומבחינה זו שמרנית בהתייחסות שלי לתופעות יחידאיות ( מה שנקרא אנקדוטות). עם זאת אני לא נוטה להתוכח עם עובדות. במידה ויש יציבות ואולי אפילו הקטנה של הגידול ב CT הייתי ממשיכה אותו טיפול גם אם מביחנתי זה כלום. לדעתי במטופלים שאובחנו עם סרטן לבלב יש חשיבות לאיכות חיים ולכן כל עוד איכות חייו נשמרת זו עוד סיבה להמשיך באותו טיפול. שימשיך להרגיש טוב נירית ירום

22/11/2017 | 22:21 | מאת: מתושלח

יפה כתבת ד"ר נירית. מעורר הערכה.

26/11/2017 | 19:43 | מאת: רועי

ד"ר נירית שלום, ראשית, תודה על תשובתך האמיצה שענית לי בפורום. המרקר 19.9 ירד מ 1271 ל313 ובבדיקות היום המשיך לרדת ל 172. המרקר CEA ירד מ5.65 ל 4. ההמוגלובין עולה בעקביות וכרגע עומד על 12.6. הבילורובין טוטאל בנורמל והדיירקט קרוב לנורמל. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. כולם מנפנפים אותנו בביטול ואפילו לא מוכנים לתת CT נוסף. למעשה אנחנו כבר מאושפזים לקראת תחילת טיפול.. מה עושים? אנחנו אובדי עצות... רועי

02/12/2017 | 03:47 | מאת: בארי

כל הכבוד ד"ר ירום תשובה בהחלט אמיצה ! רק הערה קטנה... השמרנות היא מפלטם של המקובעים והמפוחדים, התגליות הגדולות שמורות לאלה ששמים לב לאותם "אנקדוטות"\אנומליות חריגות ומשקיעים בהם את כל מרצם... כך גילה פלמינג את הפניצילין שאתם כל כך אוהבים להשתמש בו....

13/11/2017 | 16:08 | מאת: פרייזלר משה

שלום. שאלתי בפורום אחר ולא קיבלתי התיחסות. קראתי או ראיתי כתבה שבארה"ב השתילו לבלב של חזירון אשר לאימו (אם חזירה) השתילו משהו מהחולה. לפי הכתבה הלבלב נקלט היטב ךלא צורך אפילו בתרופות נוגדות. אבקש לדעת אם נכון הדבר והיכן אוכל לקבל פרטים מדויקים. אני עושה זאת למען חברה משה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אני מניחה שהסיבה שלא קיבלת מענה - היא העדר מידע. אני לא מכירה ניסוי כזה. בכל אופן מידע שיכול לעזור למטופלים - זה מידע על מחקרים קלינים - כלומר מחקרים בבני אדם ולא בחיות. מידע כזה יש באתר של האגודה למלחמה בסרטן ובclinicaltrials.gov בהצלחה נירית ירום

18/10/2017 | 22:47 | מאת: אסף 2017

1. כשבית החולים קבע שלאמא יש סרטן, באונקולוגיה נתנו תור לעוד 23 ימים. מה אמור לעשות חולה בסרטן הלבלב שכשהוא מתפרץ הוא מהיר מאוד (אמא נפטרה יומיים לפני התור! ניסינו להקדים את התור בכל דרך ולא הצלחנו ובעיקר התייאשנו על סף אובדן השפיות). האם זה לא מסוכן שאין ניסיון אפילו להאריך חיים ולנסות לפחות לטפל בסרטן? מה הערך של האשפוז בבית החולים כמו פנימית ב' ללא אונקולוגיה לחולי סרטן מהיר שכזה? האם מדובר בברירת מחדל ומוכרח להיות שילוב בין השניים?

לקריאה נוספת והעמקה

אסף שלום, ראשית אני מצטערת על מות אמך. מוות של הורה תמיד הוא קשה, וודאי כשמלווה בתחושת החמצה שמא ניתן היה לעזור לה ולדחות את הקץ. אני שומעת בדבריך הרבה כאב תסכול וכעס. כאב על זה שאמך אובחנה ונפטרה מסרטן, תסכול וכעס על המערכת שלא עמדה בציפיות שלך, ולא הצליחה להיטיב עם אמא שלך. אתה צודק 23 ימים זה המון זמן לחכות. עם זאת מדובר במערכת ציבורית שעובדת בתת תקינה, אין למערכת יכולת לעשות תיעדוף אמיתי ויסודי. היות ועבדתי גם באונקולוגיה בקנדה אני מכירה מערכות ציבוריות אחרות בעולם המערבי וגם שם זמני ההמתנה ארוכים אף יותר מבארץ. אין זה על מנת לנחם אותך אלא להסביר שהדברים קורים מתוך העדר משאבים ולא חלילה מרוע או חוסר אכפתיות. כמו כן חשוב לציין שהיכולת של הרפואה של היום לעזור ולשנות מהלך של מחלה במטופלת שמתדדרת כל כך מהר הוא מזערי. בדר״כ לאנשים מאוד חלשים שנמצאים רוב שעות היום במיטה לא מוצע טיפול כימי, היות וטיפול כימי במטופלים מרותקים למיטה רוב שעות היום - הטיפול עפי״ר פחות יעיל ויותר רעיל. צר לי על מות אמך, אני בספק שאונקולוג שהיה רואה אותה כמה ימים לפני מותה היה יכול לשנות את מהלך המחלה באופן משמעותי. ברור לי שאין נחמה במילים אלו, אך זהו נסיון לתאר את המערכת שעובדת בתנאים לא פשוטים עם אתגרים קשים וברוב המקרים נותנת מענה יותר מסביר. שלא תדע יותר מצער. נירית ירום

23/10/2017 | 17:43 | מאת: אסף 2017

נירית היקרה, תודה על תשובתך המהירה. אמא הייתה אשה אצילית ומרשימה, קרן אור של שמחת חיים ואהבת החיים. מהי הבדיקה היעילה והמומלצת לגילוי מוקדם של גידול במערכת העיכול ואיך ניתן לקבל הפנייה אליה כשחודשים ארוכים אין כאבים, חולשה, עייפות והבנאדם מתפקד רגיל לחלוטין רק עם ירידה במשקל לא ברורה?

24/10/2017 | 14:18 | מאת: מתושלח

אסף, קבל את תנחומי למות אימך אין בדיקות סקר לסרטני מערכת עיכול, כמו גם לרוב מחלות הסרטן למעט שד ומעי גס. ירידה בלתי מוסברת במשקל (cachexia), הייתה צריכה לשמש נורית אזהרה. במקרה של סרטן לבלב במצב מתקדם כמו שהיה לאימך (הלכה לעולמה פחות מ-3 מזמן האיבחון), לא היה אפשרי לעשות הרבה, עם כל טיפול שהוא. אימך לצערינו הייתה כבר במצב סופני בזמן האבחנה. שלא תדעו צער

24/10/2017 | 17:11 | מאת: אסף 2017

תודה על התגובה המהירה. הירידה הבלתי מוסברת במשקל אכן הדאיגה מאוד את רופאת המשפחה. אמא באה אליה באפריל. בבדיקה גופנית שערכה על אמא לא נמצא משהו מחשיד והיא החלה בבדיקות. בדיקות דם גילו סכרת חדשה ואמא פעלה לפי הנחיות הרופאה (לא ידענו שסכרת חדשה בגיל כזה זה הפרומו לגידול אלים במערכת העיכול). אחרי חודש וחצי של בדיקות היא נשלחה לפט סיטי. אחרי שבועיים התוצאות - הרופאה שלחה למיון. ארבעה ימים במיון בבילינסון. הם בדקו שוב ושיחררו אותה לשבועיים שיגיעו תוצאות הבדיקות שלהם. היא שוחררה שהיא מתפקדת רגיל לחלוטין ואוכלת רגיל לחלוטין. לקראת סוף השבועיים בבית החלו כאבי נשימה וקשיים בהליכה. בית החולים אבחן שזה סרטן ושלח אותה הביתה עם תור לאונקולוגיה לעוד 23 ימים. שבוע וחצי אשפוז בבילינסון והגיע הקביעה- סרטן הלבלב עם גרורות בכבד ובחלל הבטן. מאוד מפושט. היא נשלחה הביתה בהמתנה לתור באונקולוגיה. כעבור פחות מ48 שעות של אשה חולה בבית שחייבת לקבל טיפול החזרנו אותה לבית חולים. ובבית החולים החלה מקהלת "זה סרטן לבלב אין מה לעשות" כעבור 4 ימים, סוף יולי, אמא נפטרה. עכשיו נשאלת השאלה :אם כולם תיפקדו לפי הפרוטוקול אז איך, למען השם, אפשר לגלות מוקדם את המחלה השטנית הזאת כשבמקרים רבים אין כאבים בכלל ובטח שלא כאבי גב או צהבת ? זה גזירת גורל וזהו? 500 משפחות בישראל נהרסות מדי שנה מסרטן הלבלב ועוד כמה מאות מסרטן הקיבה ואין מה לעשות? וצריך להשלים עם זה וזהו כי זה דרכו של עולם?

24/10/2017 | 22:18 | מאת: מתושלח

בדיקה ידנית, למעט אם יש מיימת או כבד נפוח לא ממש תחשיד לסרטן. דוקא השילוב של סוכרת עם ירידה בלתי מוסברת במשקל, מחשידה הרבה יותר, ויתכן שהיה מקום לקחת סמנים כמו: CEA ובעיקר CA19-9. במידה ואלה היו מתגלים כגבוהים היה מקום ל- ביצוע בדיקת דימות, ואולי ביופסיה. מכל מקום, המחלה של אימך הייתה ככל הנראה מאוד אגרסיבית ומתקדמת כך שגם גילוי של 2-3 שבועות מוקדם יותר (ובהחלט יתכן שכבר באפריל היא הייתה גרורתית) לא היה מאוד משנה את התוצאה הסופית המצערת. סרטן לבלב דקטל קרצינומה גרורתי אינו בר ריפוי. טיפולים כאלה או אחרים יכולים רק "לקנות" מספר חודשים (במקרים יוצאי דופן עד שנתיים פלוס מינוס). זה סרטן אלים הנוטה לפתח מהר יחסית עמידות לתרופות כימותרפיות. גילוי מוקדם יכול להיות משמעותי בעיקר כשהמחלה מקומית בלבד ונתיחה (ללא גרורות ולא עוטפת כלי דם). במצבים אלה 20% שורדים 5 שנים לאחר הניתוח (ואחוז גבוה יותר אם אין מעורבות של בלוטות לימפה). ביתר המנותחים המחלה חוזרת. לצערינו, מחלה קשה!!!

אסף שוב שלום, מערכת העיכול מורכבת ממספר רב של איברים. לסרטן מעי הגס יש בדיקות סקר יעילות שנועדו למצוא פוליפים לפני שהם ממאירים ( צואה לדם סמוי, וקולונוסקופיה). בדיקות אלו הוכחו כחילות במניעת סרטן ובשיפור תוחלת החיים. עם זאת סרטן לבלב אין בדיקות סקר והבדיקות לגילוי מוקדם הן חודרניות וורן הוכחו היעילות לגילוי מוקדם, לכן אין הנחיות אילו בדיקות לעשות לקרובי משפחה של מטופלים שחלו בסרטן לבלב. מקווה שבעתיד יהיו. נירית ירום

27/09/2018 | 16:30 | מאת: פז1960

הצטערתי לשמוע על אימך. אולם לגבי "פספוס" התור (המתנה של 23 ימים) אולי הרוויחה. חיה אולי פחות כמה חודשים, אבל לא נאלצה לסבול את הכימו... יהא זכרה ברוך

11/06/2017 | 12:17 | מאת: חץ

שלום ד"ר.בן 69 לאימי זל היה סרטן לבלב.הופניתי לבדיקת גסטרוסקופיה לברור.בינתיים עשיתי אם אר אי בטן עליונה ואמצעית בעניין הכליות ונמצא כי הלבלב תקין.האם תוצאה זו מספקת.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, כיום לא קייים קונצנזום לגבי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן לבלב. MRI זו בהחלט בדיקה רגישה אך בדיקה רגישה יותר הינה MRCP או אולטראסאונד אנדוסקופי, EUS. יש כמובן לברר יותר לעמק את הסיכון שלך. רק אמא חלתה בסרטן לבלב או שיש עוד בני משפחה עם סרטן לבלב ערמונית שד ושחלות - אז אולי יש מקום לעשות יעו

שלום, כיום לא קייים קונצנזום לגבי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן לבלב. MRI זו בהחלט בדיקה רגישה אך בדיקה רגישה יותר הינה MRCP או אולטראסאונד אנדוסקופי, EUS. יש כמובן לברר יותר לעמק את הסיכון שלך. רק אמא חלתה בסרטן לבלב או שיש עוד בני משפחה עם סרטן לבלב ערמונית שד ושחלות - אז אולי יש מקום לעשות יעוץ גנטי לשלול נשאות של גן שגורם לסיכון מוגבר לפיתוח ממאירויות מסוימות. בהצלחה נירית ירום

15/06/2017 | 04:44 | מאת: חץ

לדר נירית ירום שלום תודה וברכה על תשובתך הענינית והמלומדת!

22/10/2017 | 14:07 | מאת: חץ

שלום ד,ר נירית ירום כפי שכתבתי לאימי היה סרטן הלבלב ולאבי היה סרטן הערמונית.למה את מתכוונת ביעוץ גנטי בכדי לשלול סרטן הלבלב? תודה מראש

יעוץ גנטי מטרתו לאמוד סיכון לפיתוח סרטן בהמשך החיים. קיים מידע היום של מוטציות בגנים מסויימים שמי שנושא אותן הסיכון שלו לפתח סרטן גדול יותר מהאוכלוסיה הכללית. למשל משאות של מוטציה ב BRCA מעלה סיכון לחלות בסרטן שד ושחלות, ערמונית לבלב ועוד. וזו הבדיקה שלדעצי כדאי לבדוק. עם זאת יש עוד גנים אחראים על סרטן לבלב ולכל כשאני ממליצה על יעוץ גנטי אני אמורה לכתוב לאיזה סרטן. מקווה שמסביר.

שלום רב, לבן משפחה קרוב, מצאו גוש סרטני בלבלב באוגוסט 16, שהתפשט לדרכי המרה ולמעי הדק. עבר ניתוח וויפל, ומאז קיבל טיפול כימו בתרופת ג'מזר. עכשיו שוב ירד במשקל - 7 ק"ג בחודש ומרגיש שוב כאבים בבטן. למקרה שהגידול חזר, ולא ניתן שוב לנתח, מה מומלץ ? איך ניתן לקבל טיפול בתרופה ביולוגית? איזו חברה מומלצת יותר לבדיקה גנטית ו"תפירת" תרופה ביולוגית? בתודה מראש, שי

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, סרטן לבלב נבדק בהרבה מאוד תשלובות לרבות תשלובות עם טיפולים ביולוגים. כעת הטיפול הסטנדרטי שהינו בסל התרופות הינו משלב של (oxaliplatin +Irinotecan+5Fluorurcil (FOLFIRINOX - זהו מישלב מורכב עם תופעות לוואי לא מועטות - אך באם ניתן לאדם שיכול לעמוד בו מצליח להאריך את תוץ חלת החיים באופן משמעותי תוך שיפור או שימור איכות החיים לאורך זמן יותר ארוך. ישנו מישלב נוסף שאינו בסל התרופות, מצלח להאריך תוחלת חיים ( לא נבדקה בו איכות חיים אך יותר קל מהטיפול שתואר קודם) Gemcitabine +Nab-Paclitaxel התרופה הביולוגית היחידה שרשומה בFDA כיעילה בסרטן לבלב ERLOTINIB - לא רשומה בארץ ובוודאי לא בסל. התרופה הזו הצליחה להאריך את תוחלת החיים בשילוב עם Gemcitabine לעומת Gemcitabineבלבד - אמנם משמעותי סטטיסטי אך לא משמעותי מבחינת ההבדל ( שבועיים). במידה והינכם מעוניינים לשלב את קרוב המשפחה בקדמת הרפואה כדאי לשלבו במחקר קליני - הרבה פעמים מחקר קליני משלב טיפול סטנדרטי עם טיפול חדיש. לגבי הבדיקות הגנטיות - אין השוואה בספרות איזה מידע עדיף באיזו שיטה, ושוב התפירה של תרופה ביולוגית בעיני זה בטיפול מחקרי שהרבה פעמים קריטריוני ההכלללה למחקר כוללים כבר בדיקות מולקולריות. בהצלחה נירית ירום

05/04/2017 | 07:22 | מאת: שם

אני רק רוצה להבין mri בטן כללי לא יזהה בעיה בלבלב ובדרכי המרה? אני סובלת מכאבי בטן עליונים ממש איפה שהקיבה שמקרינים לגב... עברתי בדיקות דם כולל אנזימי לבלב שיצאו תקינים. אולטרסאונד בטן תקין. בדיקת נשיפה להלקטיבטור תקין. אני עוברת עוד כמה ימים בדיקת גסטרוסקופיה... במידה והיא תצא תקינה האם לדעתך יש צורך בmri כללי או mrcp?

לקריאה נוספת והעמקה

לפני בדיקת MRI מקובל לעשות CT בטן עם חומר ניגוד, זו בדיקה יותר זמינה אך יותר רגישה מאולטראסאונד.

22/03/2017 | 18:52 | מאת: שם

שלום רב, רציתי לדעת האם mri בטן בודק באותו דיוק את דרכי המרה והלבלב כמו mrcp? אם כן מה הסיבה שיש בדיקה מיוחדת ללבלב ודרכי המרה(mrcp)?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום MRI זו בדיקה מורכבת עם הרבה משתנים בבדיקה שמשנים את יכולת הפיענוח. כלומר הדרך בה נמדד ה" הדיות המגנטית" משתנה וגם החומר ניגוד משנה. במילים אחרות MRI לבטן בדיקה כללית עם פרוטוקול ייחודי ו MRCP פרוטוקול אחר שמיועד להעריך את הלבלב ודרכי המרה באופן יותר מדויק. מקווה שברור נירית ירום

19/03/2017 | 19:49 | מאת: אחת

שלום רב תיאור - כאב ברום הבטן שמקרין לגב אשר נמשך מס ימים בודדים בלבד(4-5) ואז נעלם... ולאחר חודש שלם ללא כאב הוא פתאום חוזר בשנית כאב הבטן (שוב רק מס ימים) ואז נעלם בשנית, האם זה התנהגות אופיינית לכאב הבטן של סרטן הלבלב? האם הפוגה של חודש ימים ללא כל כאב בין התקף להתקף אופייני? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בדר״כ אין הפוגה אך יכול לקרות. בכל אופן כאב שנמשך יותר משבועיים רצוף מחייב בירור. לא תמיד זה סרטן אך כן יכול להיות משהו משמעותי שמחייב התערבות רפואית כלשהי

23/02/2017 | 17:10 | מאת: גילה

אני בת 73. לפני כשמונה שנים נתגלו ציסטות לכל אורך הלבלב. אני גם חולת סכרת ולחץ דם גבוה. במשך השנים מאז שהתגלו הציסטות אני נמצאת במעקב של mri ו eus. בשנים הראשונות היו ערכי cea תקינים. בבדיקת eus שנעשתה לפני כחודשיים נמצאו ערכי cea של 686. (בבדיקה מלפני שנתיים היה ערך של 421.) בבדיקת mri לפני כחצי שנה אמרו שנראה שאין שינוי ,אך המליצו על eus לאחר ששנתיים לא עשיתי - וזו הביאה לתוצאה של 686 cea מה ניתן לעשות כדי לעצור התהליך והאם הוא כבר מוגדר כממאיר תודה, גילה גילה שלום, הדרך היחידה לדעת בוודאות אם תהליך הוא שפיר או ממאיר זה לדגום אותו, כלומר לקחת ביופסיה ( דגימת רקמה). בדרך כלל בדיקות אלו נעשות תחת וֹEUS הייתי מתחילה מלחזור על ה EUS. בהצלחה נירית ירום

21/11/2016 | 15:20 | מאת: שמואל נייהויז

שלום, עברתי לפני חצי שנה ניתוח וויפל וכעת מטופל פעם בשבוע בכימו. "גמזא" כטיפול מונע. תופעות הלוואי מלוות בחום קל בחילות למשך כ 3 ימים ושינה ביום. לאחרונה יש לי ירידה דרסטית בבדיקת דם בערךplatelets שהגיע ל- 56 נקודות כשהמינימום הוא 150. כמובן שלא נתנו לי טיפול והורו לי להמתין עד שהתוצאה תעלה לפחות עד 80. שאלתי אליכם היא -האם ישנה אפשרות להעלות בעזרת תרופה כלשהי את תוצאות הבדיקה או אוכל מיוחד (אמרו לי לאכול אגוזי מלך ובשר אדום וכבד בקר). מה אפשר לעשות חוץ מלשבת ולהמתין ש platelets יעלה? תודה, שמואל.

לקריאה נוספת והעמקה

שמואל, לגבי הטסיות, ממליץ על אכילה יומיומית של מרק מוח עצם. המדובר על עצמות בקר מלאות במוח עצם. 7-8 עצמות ירקות שורש (בצל, בטטה, מעט תפ"א, שורש סלרי וכד') גריסי פנינה (יסמיכו את המרק) תבלינים ומלח ופלפל אחרי שמגיע לרתיחה על הגז, להכניס לתנור שחומם מראש (115-120 מעלות צלסיוס) לבישול ארוך של כ-3 שעות. אחרי הבישול, אם יש עדיין עצמות שמוח העצם לא השתחרר מהן, לדחוף החוצה בעזרת מזלג או סכין. מוח העצם יעלה את הטסיות דם. בנוסף, יכול להשתמש בתוסף של שמן כרישים (shark liver oil) מעבר למרק זה, לא ממליץ על אכילה נוספת של בשר או עוף. דגי ים זה בסדר. שא ברכה

פרט כאן את שאלתך למומחה

שלום לך נירית, הייתי רוצה להבין כיצד ניתן לבצע בדיקות\אבחון מוקדם לסרטן הלבלב, בברכה, אילן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לא קיים קונצנזוס לגבי אלו בדיקות עדיפות לגילוי מוקדם של סרטן לבלב, מאיזה גיל לאיזו אוכלוסיה וכל כמה זמן. הבדיקות הרגישות ביותר הינו Endoscopic Ultrasoind שהיא בדיקה חודרנית ו MRI שהיא לא בסל להתוויה הזו. ממליצה לך קודם לעבור יעוץ גנטי לבחון את מידת הסיכון שלך ובהמשך להתיעץ עם גסטרואנטורולוג.

שלום, לא קיים קונצנזוס לגבי אלו בדיקות עדיפות לגילוי מוקדם של סרטן לבלב, מאיזה גיל לאיזו אוכלוסיה וכל כמה זמן. הבדיקות הרגישות ביותר הינו Endoscopic Ultrasoind שהיא בדיקה חודרנית ו MRI שהיא לא בסל להתוויה הזו. ממליצה לך קודם לעבור יעוץ גנטי לבחון את מידת הסיכון שלך ובהמשך להתיעץ עם גסטרואנטורולוג.

ד"ר שלום רב, מבקשת להתיעץ: לאימי בת 86 נימצא בסיטי בטן ואגן: גידול של הלבלב ופיזור מישני נרחב לכבד, כמו כן פגם מילוי בעורק סיגמנטארי ואחד בתת סיכמנטרי , קישרית ב RML וב RLL מוארכת בקוטר של 8 מ"מ. קישרית זעירה ב LUL בקוטר 3 מ"מ. בקע סרעפתי מכיל קיבה השלד הגרמי, רקמות רכות ובטן עליונה ללא ממצא גס. כמו כן PE מימין, קישריות בריאות שיתכן ומיצגות פיזור מישני. החלה טיפול בCLEXAN. יש לציין שהכל החל בירידה במישקל, כאבי גב חזקים וחוסר תיאבון, שכחה לסירוגין. בבדיקות מעבדה נימצאו תיפקודי כבד גבוהים, סוכר 130 .שאר הבדיקות דם בגדר הנורמה. יש לציין שאימי אינה נוטלת תרופות באופן קבוע , ופרט לממצאים הללו ועבר של למעלה מ30 שנה בה חלתה בסרטן השד שכללה כריתה כולל בלוטות ומעקב – הכל היה בסדר עד לאחרונה(כפי שהצגת). הסרטן בלבלב הוא בגוף הלבלב. קראתי המון חומר בנושא והבנתי שהפרוגנוזה אינה טובה, ובכל זאת מבקשת לשאול מה היית ממליץ לנו להמשך טיפול? האם נכון כירורגיה?האם נכון כימוטרפיה? האם נכון טיפול פאליאטיבי? מה היית ממליץ לנו? אנו רוצים את הכי טוב בשבילה ונאלמים דום. חיכינו המון זמן עד לסיטי ואחר כך עד לקבלת פיענוח. אנא יעץ לנו- בברכה יערה7

לקריאה נוספת והעמקה

יערה שלום, צר לי על הבשורות עם זאת ניתן לטפל בסרטן לבלב עם גרורות. זהו שלב 4. - כלומר שלב הכי מתקדם. לכן כאן לא מתאים טיפול כירורגי. כן יש מקום לטיפול כימי - איזה טיפול כימי זה כבר תלוי במצבה הקליני, תפקודי של אמך. יש לפנות לאונקולוג בבית חולים סמוך למקום מגוריה ושם בשיחה ובדיקה ניתן להגיע להחלטה לגבי אופי הטיפול. בהצלחה נירית ירום

04/01/2016 | 22:53 | מאת: רבקה

שלום וברכה. רציתי לדעת האם insulinoma neuroendocrine tumor of pancreas הוא ממאיר או שפיר? PNET,functional, grade 2 insulin-producung, 3.7in largest dimention, cofined to pancreas. up to 2mf/10hpp perineural and vascular invasion identified. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

רבקה שלום וסליחה על העיכוב במתן התשובה. אינסולינומה עפי"ר הינו גידול שפיר. (85-95% מהמקרים שפיר). עפי"ר מאובחן בשלבים מוקדמים כי מפריש אינסולין וגורם לתסמינים של מיעוט סוכר בדם ( בלבול ערפול הכרה). בדר"כ מוגבל ללבלב וניתן לטיפול כירורגי ולכן לא זקוק לטיפול נוסף אח"כ - חוץ ממעקב ובירור גנטי.

שלום רב גילו אצל אחותיבאמצע שנות הארבעים לחיה דלקת בלבלב, שלאחר מכן נאמר לה שזה גידול והיא החלה טיפולים כימותרפיים, שאלותי הן:א. האם המחלה הזו היא תורשתית ובעלת נטייה גנטית? ב. האם החולשה הפיזית ומערכת חיסון לקויה ואולי מתח תמידי שהיה לה ברבות השנים יכול להעיד כי הגוף ידע כבר להזהיר אותה לכך?, ג. האם ישנם תוספי תזונה מסויימים מנסיון שיכולים לעזור בחיזוק המערכת החיסונית, כמו עשב חיטה, ספירולינה ועוד? אשמח מאוד לתשובה איתי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איתי סרטן לבלב הינו גידול מורכב באבחון ובטיפול. קשה לאבחן וקשה לטפל. יש תסמונות גנטיות שמי שלוקה בהן בעל סיכון גבוה ללקות בסרטן לבלב. למשל נשאות למוטציה ב BRCA מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד שחלה לבלב וערמונית. יש מקום ליעוץ גנטי אצל אחותך. לא מכירה מאפיינים אישיים כמו מתח ומערכת חיסון לקויה שמעלים את הסיכון לחלות. סרטן הלבלב בפני עצמו גורם לחולשה ועייפות לדיכאון ולירידה במערכת החיסון ויתר קרישיות. לגבי תוספי מזון המידע על זה אינו אובייקטיבי. לכן קשה לי להמליץ על סוג מסוים לחיזוק המערכת החיסונית. עם זאת סביבה תומכת עוזרים גם להרגשה ודרך זה לחיזוק מערכת החיסון. כלומר יש קשר בין מתח נפשי לירידה בתפקוד מערכת החיסון. מקווה שעזרתי, אני מודעת לקשיים ולסבל של בני המשפחה שמלווים את היקרים להם בסיטואציה כל כך מורכבת ועמומה.

שלום ד"ר ירום, אמי בת 63, ולצערנו פגשה את הסרטן בפעם השניה בחייה במרץ 2015 (פעם הראשונה הייתה לפני 8 שנים - סרטן השד), כיום יש לה סרטן לבלב עם גרורות לכבד, כליה, תריסריון ומעי. היא עברה קו ראשון של סבב טיפולים בכימותרפיה בשם Folfirinox שלא הוכיח יעילות. וכיום מטופלת בקו שני בכימותרפיה: Gemzar + Abraxane. תוצאות BRCA1 ו-BRCA2 שליליות. הסיטי האחרון מראה על עצירה כמעט מלאה של הסרטן לבלב ושל הגרורות למעט גרורה אחת בכבד אשר גדלה באופן משמעותי ל-1.1 ס"מ. בתשובת הסיטי האחרונה מציינים 5 גרורות בגדלים של 14מ"מ (סגמנט 4 תחתון) , 1.1 ס"מ (סגמנט 5 עליון) , 13 מ"מ (סגמנט 3 - גורם להרחבה של דרכי המרה בסגמנט 2-3), 12 מ"מ (סגמנט 8) , 9 מ"מ (סגמנט 2 עליון). לצערי לפני מספר ימים חלו לה כאבים עזים מאוד באמצע החזה התחתון, בטן תחתונה (בעיקר בצד ימין) ובאמצע הגב. היא הייתה מאושפזת מספר ימים לבדיקות בהם חשדו לאירוע לבבי, כיב קיבה (אולקוס) או חסימה בדרכי העיכול. היא ביצעה ERCP והבדיקה יצאה תקינה - כלומר לא מצאו שום חסימה. לא היו שינויים בא.ק.ג במשך מס' ימים. תוך כדי הבדיקה נאמר כי לא מצאו כיב קיבה כלשהו (אך היא עדיין לוקחת כדורים נגד אולקוס). היא ביצעה גם סיטי אשר הראה את אותן תוצאות בדומה לסיטי הקודם שבוצע חודש לפני כן. הכאבים עדיין ממשיכים אך לעיתים רחוקות יותר. כשיש לה כאבים היא לוקחת משככי כאבים חזקים להקלה. בבדיקות הדם יצאו מספר מדדים חריגים: Bilirubin -Blood, total 6.08 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 1.52) Bilirubin -Blood, direct 3.81 SGOT (AST) -Blood 289 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 658) SGPT (ALT) -Blood 129 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 229) LDH -Blood 314 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 644) Alkaline Phosphatase - Blood 1012 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 452) נשמח לדעת מהי לדעתך הסיבה לשינויים במדדים ולכאבים העזים? ומהי דעתך לתרופה בשם סלקוקס אשר המליצו לנו לקחת יחד עם הכימותרפיה ליעל את הטיפול? האם יכול לפגוע? האם לדעתך יש טיפול אלטרנטיבי מומלץ? האם ניתן לנתח את הכבד בלבד ולהוציא גרורה אחת בלבד? תודה מראש גיא

לקריאה נוספת והעמקה

גיא שלום, צר לי שאמך סובלת מכאבים. בכאבים יש לטפל תוך מציאת הגורם וגם בהעדר גורם ברור. לצערי בפורום כזה אני לא יכולה לעשות ברור ונראה שהיא עברה בירור די מקיף. העליה בבילירובין ובאזני מי הכבד יכולה לכוון לדלקת בדרכי המרה ובדרכ בסיטי רואים ממצאים תומכים או בercp. ואם הבנתי נכון היא עברה את שניהם. מבחינת טיפול לסרטן קיבלה ומקבלת את הטיפולים הכי טובים שידועים. סלקוקס לדעתי לא יכול להזיק. אין מקום לכריתת גרורה מהכבד- זו מחלה של כל הגוף גם כשנראה שיש אתר אחד. בסיטי רואים ממצאים של חצי סמ ומעלה. בממצא כזה יש עשרות מיליוני תאים . כלומר מליוני תאים לא נצפים. מקווה שאמך תרגיש טוב יותר. נירית ירום

לאמא בת 85 נמצא לאחר בדיקת ct תתמ בלבלב . מסה בקוטר עד 25 ממ בראש /זיז אונצינטלי של הלבלב . המסה היפודנסית ב NCCT. חוץ מזה מצבה מצויין ומרגישה טוב . אין לה שום תופעה או שינוי . הגיע לבית חולים בגלל בילירובין 2.42 שהתגלה בבדיקה שגרתית . הוחלט לא לבצע בדיקות נוספות ולא לנתח בגלל הגיל. שאלה: יכול להיות גם אפשרות שזה לא סרטן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עד שאין ביופסיה או לפחות בדיקה נוספת תומכת -זה יכול להיות דברים אחרים כמו גידול שפיר, תהליך דלקתי או זיהומי. מאחלת לה שתרגיש טוב יותר . נירית ירום

22/12/2014 | 13:35 | מאת: בת מודאגת

שלום, אבי חלה בסרטן ראש הלבלב לפני שנתיים וחצי בשלב 1 ועבר בהצלחה ניתוח וויפל ואחר כך טיפול בגמזר. לפני הניתח הסמן CA-19 היה 90 ואחרי סיום הטיפולים - 12 ברצף כל שבוע, ירד לנורמה. מאז היה בריא שנתיים. לפני חצי שנה הסמן התחיל לעלות וסביב ה 80 הופנינו על ידי האונקולוג לבצע PET CT. עליי לציין שאבי מרגיש מצויין. בבדיקה נמצא גדול חוזר במיטת הניתוח. הומלץ טיפול חוזר בגמזר. נאמר לנו שלא מנתחים יותר את הלבלב. בתחילת הטיפול הסמן היה על 900. היום אחרי 8 טיפולים הסמן ירד ל100. הרופא המטפל אומר שהגמזר יעילה ושימשיך את הטיפול עד שהסמן יירד ובמקביל יש לבצע בדיקת CT PET חוזרת. הרופא מתלבט לגבי הקרנות. מה דעתך? כמה נסיון יש היום בהקרנות לאזור הזה של הלבלב? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מסכימה עם הרופא המטפל שהירידה בסמן היא אות ליעילות הטיפול הכימי ושיחד עם זאת יש לערוך CT לוודא. הטיפול הקרינתי בסרטן לבלב מקובל כשאין גרורות מרוחקות בזמן האבחנה הראשונית ושלא ניתן לניתוח. הסיטואציה שאת מתארת קצת שונה מההתוויה הרגילה ומכאן התלבטותו של הרופא המטפל. עם זאת במידה ולא יופיעו גרורות מרוחקות בCT גם אני הייתי שוקלת בחיוב טיפול קרינתי שיכול לאפשר פרק זמן ללא טיפול כימי או אחר. יש בהחלט נסיון בטיפול קרינתי בסרטן לבלב - לפעמים בתוספת טיפול כימי ולעיתים כטיפול בודד. מקווה שהבהרתי קצת את התמונה המורכבת.

29/08/2015 | 19:08 | מאת: בת זוג

בעלי אובחן כסובל מתהליך ציסטי בלבלב בעקבות CT בטן שנעשה לברור של קרישיות יתר בעקבות תסחיף ריאתי מאסיבי. הוא בן 49 עד לפני חודש בריא לחלוטין, עוסק בפעילות גופנית. הופנה לביצוע MRI בשאלה של תהליך ממאיר או שפיר בכל זאת. מה הסיכוי שתהליך שפיר יגרום לקרישיות יתר?

אמי בת 65, במהלך כשנה הייתה בברורים של כאבי בטן ותחושת חומציות תמידית בפה, בבדיקה אחרונה התגלה אצלה סרטן הלבלב(בגוף הלבלב). האם יש קשר בין חומציות שהרגישה לסרטן הלבלב? הייתה מועמדת לניתוח, אך לא נותחה, בעקבות גילוי גרורות. כעת החלה בקבלת כמותרפיה, פעם בשבועיים למשך 3 ימים. לדבריהם של הרופאים כעבור 3 חודשים אמורה לעשות CT ויחליטו לגבי המשך טיפול. מה המטרה של ה-CT? הרי לא ב-MRI, ולא ב-CT, לא ראו גרורות? מה דעתך על הטיפול הכימי? מה עוד יכול לעזור לאמי? טיפול אלטרנטיבי?תוספי מזון? פטריות סיניות? אשמח לכל עזרה אפשרית!!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מרים סליחה על האיחור בתגובה. לא ציינת בדיוק איזה טיפול כימי אמך מקבלת אני מניחה שזה מישלב של תרופות שנקרא FOLFIRINOX. אם זה הטיפול הרי שהוא הטיפול הכי יעיל בסרטן לבלב עם גרורות ומצליח להכפיל את תוחלת החיים החציונית. הCT נועד במקרה הזה לוודא שאין החמרה שנצפית בהדמיה ולראות אולי יש הקטנה של הגידול בלבלב. לגבי טיפולים אלטרנטיבים כגון אלו שציינת - אין מידע אובייקטיבי בספרות ולכן אני מנועה מלענות.

26/12/2014 | 20:27 | מאת: מישהו

תשאירי מייל ואנסה לעזור. ישנה מטופלת בצפון שחייה מספר שנים עם סרטן לבלב. מטופלת רק בצמחי מרפא.

10/03/2018 | 23:40 | מאת: ענת

אנא פרטים

27/09/2014 | 15:42 | מאת: עובד יצחק

בס'ד יש לי היסטוריה משפחתית קרבה ראשונה של סרטן לבלב. בביקורי האחרון בארה'ב נערכה לי בדיקת a.m.a.s זו בדיקה לא ידועה שבודקת המצאות חלבון מליגנין בגוף. הרופא המרכז את פעילות המעבדה בארץ מנוע עי' משרד הבריאות מלעסוק ברפואה!!!!! אי לכך אבקש התיחסותך לבדיקה. למעבדה קוראים oncolab והיא בבוסטון אתר המעבדה oncolabinc.com

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, הבדיקה היא בדיקה לנוכחות נוגדן לחלבון מליגניו - זו בדיקה לא ספציפית ולא ברור מה היא מלמדת וכיצד יש לנהוג בעקבותיה. אם הקרוב/ה שחלה/תה יכולים ומוכנים הבדיקה החשובה היא BRCA. במידה והם נמצאים חיובים יש לבדוק אותך - במידה ולא ניתן לבדוק אותם - הייתי ממליצה שתיבדק. חשוב לעבור יעוץ גנטי מסודר.

שלום הנני מסיים בשבוע הבא 18 טיפולי כימו גמזר שהחלו בדצמבר 2013 והנני מרגיש מצוין , זאת לאחר שחליתי בסרטן ראש הלבלב ועברתי ניתוח וויפל באוקטובר 2013 (הסרטן היה בדרגה 1 ללא גרורות ובלוטות הלימפה היו נקיות), אושפזתי לראשונה באוקטובר 2012 עם צהבת בעקבות היצרות בתעלת כיס המרה ליד הפפילה, עברתי פעולות ERCP מרובות כולל החדרת סטנטים ולקיחת ביופסיות, בדיקות אולטרה סאונד, CT, MRI , CEA, CA19-9 ולא נמצא גידול סרטני והחשד היה להצטלקות התעלה בעקבות מעבר אבנים , עברתי כריתת כיס מרה בסוף פברואר 2013 , באחת מפעולות ה ERCP המרובות , בינואר 2013 , הוחלט ע"י הרופאים לנפח בלון להרחבה , באזור ההיצרות , פעולה זו גרמה לפגיעה פנימית מסיבית בכלי דם והובהלתי לאנגיוגרפיה דחופה שהצליחה אך במהלכה במשך כשעתיים קיבלתי עשרות צילומי רנטגן באיזור הפפילה, הלבלב והתריסריון, לשאלתי, 1. האם יתכן שבגלל שהסרטן דרגה 1 בראש הלבלב התגלה רק כ 8 חודשים אח"כ- באוגוסט 2013, בביופסיה נוספת שנעשתה לי - הוא כתוצאה מההקרנות הרבות שעברתי ? 2.האם כדאי עכשיו בסיום הטיפול הכימי, לעבור בדיקת PET CT או מומלץ MRI בגלל הקרינות המסוכנות שספגתי בשנה וחצי האחרונות ? כמו כן ברצוני לציין כי , באשפוזי הראשון לפני כשנה וחצי גילו שיש לי לוקמיה CML ואני מטופל בהצלחה ב "גליבק" , תודה רבה,

לקריאה נוספת והעמקה

זאבי תודה על השיתוף ואני מאחלת לך הרבה בריאות. אני חושבת שריבוי הצילומים הוא מה שאפשר את האבחון המוקדם שאפשר ניתוח והגדיל את סיכויי ההחלמה שלך ולא להיפך. יתכן שהגידול היה קיים כבר קודם אך לא ניתן היה לזהותו ולאבחן אותו. סרטן לבלב ידוע כסרטן שאין בו אפשרות לבדיקות סקר ולגילוי מוקדם והוא קשה לאבחון. CML נחשב היום כמחלה כרונית והטיפול בgleevec שיפר את תוחלת החיים ואיכות החיים באופן משמעותי. כמוכן ההדמיה המתאימה ביותר הינה אותה הדמייה שהיתה בתחילה על מנת שיהיה קל להשוות. בהצלחה.

תודה על התשובה המהירה, עליי לציין רק שריבוי הצילומים והבדיקות שנעשו בחודשים אוקטובר 2012 ועד ינואר 2013 , לא נתן לרופאים אבחון מוקדם שאפשר ניתוח אלא רק אחרי ביופסיה נוספת שנעשתה כ 8 חודשים ( ביולי -אוגוסט 2013 ) הרבה אחרי ריבוי הבדיקות והצילומים והאנגיוגרפיה , ורק אז התגלה גידול קטן דרגה אחת שיצא מראש הלבלב, לפני זה הכל היה תקין וההשערות היו של הצטלקות וחסימה בצינור כיס המרה בעקבות אבנים שעברו מכיס המרה,

16/05/2014 | 16:51 | מאת: יוסי

שלום ד"ר נירית, קרובת משפחה בת 80 נשלחה לבדיקת US בעקבות כאבי בטן. בבדיקה התגלה גוש בלבלב, לכן נשלחה לבדיקת CT. הפיענוח של בדיקת ה-CT בלינק: http://i61.tinypic.com/2qk5s2c.png האם מדובר בסרטן לבלב? אם כן, האם תוצאות הבדיקה + גיל המטופלת מאפשרים ניתוח? תודה רבה.

שלום רב, בהחלט יש מקום לדאגה שמדובר בסרטן לבלב עם זאת חייבת להיות הערכה מסודרת הכוללת בדיקת המטופלת, בדיקות דם והדמיה לעיתים יש להוסיף MRI וביופסיה. על פניו לפי ה CT יש אפשרות לניתוח אך ההערכה כוללת את המטופלת והדמיה מכוונת לאזור. כל אלה צריכים להתנהל מול כירורג אונקולוג ובמידה ואושר שמדובר בסרטן לבלב ולא נתיח לפנות לאונקולוג.

07/04/2014 | 20:07 | מאת: חן

שלום רב, רציתי לדעת אם יש קשר בין סרטן הלבלב לסרטן השד. אני בת 28. סבתי (מצד אבי) חלתה בסרטן הלבלב לקראת גיל 70. אחותי (בתו של אבי, אך לא של אמי) חלתה בסרטן השד בגיל 30. האם יש קשר בין שני המקרים? האם יכול לרמז על עניין גנטי? או שהם בכלל לא קשורים...? תודה רבה חן

לקריאה נוספת והעמקה

חן שלום ותודה על פנייתך. סרטן שד בגיל 30 מחייב בירור גנטי. אחד הגנים שנבדקים הינו BRCA1 וBRCA2. מוטציה ב BRCA2 מעלה את הסיכוי לחלות הן בסרטן שד הן בסרטן שחלות הן בסרטן לבלב וערמונית. לכן כצעד ראשון הייתי מפנה את אחותך ליעוץ גנטי.

14/11/2013 | 18:54 | מאת: אלונה

שלום דוקטור האם זה אכן צירוף מקרים ש-5 רופאים מאותו בניין בשיבא חלו בסרטן הלבלב ? איכשהו קשה להאמין , מה יכולות להיות הסיבות לכך ? קרינה מאיזשהו מכשור באחת המחלקות ? אשמח לתשובתך המלומדת אלונה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלונה, אכן תופעה מטרידה אך לצערי לא ראיתי הסבר מלומד לתופעה. גורמי הסיכון לסרטן לבלב לא כוללים חשיפה לקרינה חיצונית ואין מידע לגבי גורמים סביביתיים למעט עישון. בית חולים שיבא הינו מוסד עם 10000 עובדים והמוסד מינה אפידמילוגית לחקור את התופעה - טרם התפקסמו תוצאות הסקר.

http://www.clarku.edu/mtafund/prodlib/jsi/Pancreatic_Cancer_and_Exposure_to_Ionizing_Radiation.pdf

חולי סרטן בידיים בעייתיות. 11.11.2012 זה הכי טבעי שאדם, עם בעיה משפטית יפנה לעורך דין. הסוד הקטן הוא שלרוב (לא תמיד), ככל שעורך הדין יקר יותר, הוא עשוי להיות טוב יותר לעניינו של המיוצג על ידו. כך גם כשיש בעיה עם המנוע של המכונית. מכונאי יקר עשוי להיות טוב יותר וזול בטווח הארוך. אימי זכרונה לברכה, אמרה לילדיה, כמו בטח אמרו עוד אלפי אימהות ליוצאי בטנן, כי אנשים היותר עניים חייבים לקנות את הדברים היותר יקרים. אז מה עשה איש שמסר לו הרופא כי יש בידו תשובה מהמכון הפתולוגי עם אבחון של סרטן? הוא מחפש פרופסור כדי להבטיח לעצמו עוד טיפת חיים, כי האונקולוג מטבעו, אפילו שאין לו קשר ישיר לקברן, מאומן בלהבטיח לבעל הסרטן כך וכך חודשי חיים, וזהו. אין לאונקולוג חיוך ובשורה טובה. אין לו אפילו פס ורוד בזגוגית משקפיו. אפילו אין לו פס לבן, כמו במעבר חציה. מול עיני האונקולוג יש רק פסים שחורים. כי למען האמת, בעקבות הטיפול האונקולוגי, רוב המסכנים באמת נקברים, בטרם עת. אלא שבעת שקצב האונקולוג מה שקצב, ולאונקולוג יש ניסיון אדיר, כי המון חולים שלו מתו בעקבות הטיפול שלו ואיש לא פנה לבית משפט בתביעת רשלנות, כל בעלי הסרטן עדיין אינם יודעים כי יש תוואי חדש, מקביל לכביש 6 החדש, המוגדר כאונקולוגיה חדשה, שאין בה אפילו אמפולת סמי מוות או קרן מקרני המוות. בתוואי של האונקולוגיה החדשה החולה עצמו פעיל ולא סביל, כמו באונקולוגיה הישנה. שם הוא היה נייח, כמו בטטה, קיבל כימותראפיה או הקרנה בלי שנדרש ממנו דבר. לא שינוי אורח חיים. לא שינוי תזונה. לא תוספים אבל מה שחשוב היה לי לכתוב בהגיג של היום, זה משהו שממש מרגיז אותי. אין בדברים שייכתבו שום הברקה, שום חידוש. הכול ידוע. כל חולי סרטן סובלים מויטמין D נמוך עד מפחיד ומדאיג. כולם יודעים שכשוויטמין D נמוך, הסרטן אגרסיבי יותר, כי וויטמין D נמוך פירושו מערכת החיסון על הפנים. ציינו באוזני שם של אונקולוג אחד בבית חולים אחד בישראל שפעם אחת שלח בדיקת וויטמין D לחולה סרטן, ולאחר מכן דאג להעמיס עליו 20,000 יחידות ויטמין D ליום, עד שהרמה תרקיע ותשפר את תפקוד מערכת החיסון העלובה, שבשל עליבותה, אולי כי נעלבה, היא שאיפשרה לתא סרטני אומלל לצמוח ולפרוח. אני ממתין לשמו של אותו אונקולוג. אני בחיים לא שמעתי על אחד כזה. הפתיעו אותי, עדכנו אותי, בבקשה. כול חולה אונקולוגי במחלקה אונקולוגית, השוהה 3 ימים בבית החולים, ויטמין C שלו על הקרשים. זה ידוע. הראו לי רופא אונקולוג אחד בבית חולים כלשהו שדרש לבצע את הבדיקה??? למען האמת, הוא לא יכול לבקש, כי בדיקה זו נמחקה מרשימת הבדיקות השכיחות והנדירות. אפילו אמפולה של ויטמין C, שהיתה בזמן הלימודים שלי בכל מחלקה בהדסה, לא תמצא בשום בית מרקחת בשום בית חולים בארץ הקודש. גג תמצאו אותה אצל ד``ר יוסף דיין, בתל אביב, העוסק ברפואה הנכונה ולא ברפואה האלטרנטיבית היא הרפואה הקונבנציונלית.. כך שאם יש למי ממכריכם סרטן, הזכירו לו ויטמין C. הוא זקוק להרבה. הרבה. לווריד או לפה. (אגב. ביחידות לטיפול נמרץ המצב חמור פי מיליון. שם חסר ויטמין C הוא נוראי. ואיש לא יודע. אם היו נותנים קבוע, שלוש פעמים ביום, אמפולה של 50 גרם ליום, לכל השוהה שם, התמותה ביחידות אלו הייתה צונחת בעשרות אחוזים והמטופלים היו שבים למחלקת האם תוך מחצית הזמן. לא בא לבכות על כל גוויה המוצאת משם, ביום ובלילה, בואכה המקרר הסופי?) על חסר המגנזיום וחסר היוד אכתוב פעם אחרת, למה הלב כואב. כל המידע ישנו. כאילו הרופאים בכלל והאונקולוגים בפרט, שונאים שהאנשים שבטיפולם, חס וחלילה, לא ימותו.

לקריאה נוספת והעמקה

המאמר מורכב משני מישורים: רגשות פגועים של קרוב משפחה אמונה (שאינה מבוססת במחקרים מבוקרים) שרמת ויטמין C או ויטמין D משפיעה על מצבם של חולי סרטן. נתחיל מהחלק השני שינוי אורח חיים הוכח בחלק מהסרטנים וממחלות כמונע את האירעות שלהם. עד כה בסרטן שד הראו שפעילות גופנית יכולה להקטין סיכווים של הישנות הסרטן. בסרטן המעי הגס מתנהל כעת מחקר בינלאומי מבוקר לבדוק האם גם בסרטן המעי הגס פעילות גופנית יקטין את שיעורי ההישנות - ובכך יאריך את החיים.כן לכל סרטן יש לבדוק בדיוק איזה פן באורח החיים יש לשנות. מערכת החיסון היא אחת המערכות המורכבות בגוף האדם ולחשוב שתוספת של ויטמין זה או אחר יעורר בדיוק את הזרוע האמונה על סילוק תאים ממאירים זו מחשבה פשטנית שאינה מבוססת על תצפיות של מחקרים מבוקרים אלא על אנקדוטות. יש גם להסתכל על הצד השני של המטבע שבו ניתן לחולה שיכול לעמוד בטיפול שהוכח כיעיל אמפולות של ויטמינים שלעיתים מאפשרות המשך התפתחות הסרטן באין מפריע וכך שבהמשך המטופל לא יוכל לעמוד בפני טיפול שאמור להיטיב עימו. לגבי החלק הראשון אונקולוגים מחוייבים לתת טיפול שנצפה במחקרים מבוקרים כמועיל ובסבילות סבירה. אין זו אוכלוסיה של קוסמים שיודעים את העתיד ויש בידיהם שיקויים מרפאים. יש ידע מבוסס על מחקרים מבוקרים עם יעילות מדודה וסבילות בדוקה.הפגיעה של המטופלים וקרוביהם קשורה בקשיים בתקשורת ובאמון שנבנה או לא נבנה בין רופא למטופל או משפחתו. המערכת הנבנית קשורה בהרבה מרכיבים ואין לי אלא להצטער על החוויה השלילית שיש לכותב המאמר, שיקרים לו הרגישו כמו בטטה. במרפאתינו המטופלים הם משתתפים פעילים בקבלת ההחלטות. לכתוב שאונקולוגים שונאים שחוליהם לא ימותו חוטא לאוכלוסיה רחבה של רופאים מסורים שאני חלק ממנה. כיום הרפואה המשלימה נמצאת בחלק מבתי החולים ומהווה חלק אינטגראלי מהטיפול בחולים. צר לי על התחושה שיש למגיש המאמר הקיטוב בין רפואה קונסרביטיבית ורפואה משלימה אינו מחוייב המציאות. והוא תלוי ביכולת ההקשבה והקבלה שיש לכל הנוגעים בדבר.

25/05/2015 | 21:43 | מאת: רופא נשפחה

דר' נירית ירום היקרה דבריך מעידים על רגישות, מקצוענות, ידע רפואי נרחב, ויכולת ליישם את הידע הרפואי תוך אנושיות- אין חשוב מכך ובאונקולוגיה בפרט. טוב לדעת שיש אונקולוגים כמוך שיטפלו בנו ובמטופלינו במקרה הצורך. חזקי ואמצי.

שירלי

27/09/2013 | 17:38 | מאת: אמנון

לקריאה נוספת והעמקה

אמנון שלום, שאלתך היא מאוד כללית אני מניחה שאתה מתכוון לאנשים עם סרטן לבלב. סרטן לבלב הינה מחלה מאוד רב גונית שברוב המקרים יש לה מהלך סוער ומאובחנת על פי רב בשלבים מתקדמים שאינם ניתנים לריפוי. בכל אופן ריפוי של סרטן לבלב מחייב טיפול כירורגי (ניתוח) לעיתים טיפול קרינתי וטיפול כימי משלים. ישנם מטופלים שהצליחו לעבור את כל המסכת טיפולים הזו ונמצאים במעקב. מקווה שעניתי על שאלתך. ד"ר נירית ירום

ראשית, תתחדשו על הפורום, והרבה הצלחה ובריאות לכולם. אני מבקשת לשאול, אני בת 73 ידוע מזה שנה על ציסטות לאורך כל הלבלב, בבדיקות MRI שנערכו (בהשוואה לקודמות) ללא הבדל משמעותי. האם זה יכול להיות ממאיר? מה ניתן לעשות ? האם יש קשר בין ציסטות בלבלב לסכרת שממנה אני סובלת יותר מ 10 שנים ? תודה על עזרתך ובשורות טובות לכולם נעמה

לקריאה נוספת והעמקה

נעמה שלום, תודה על פנייתך. בדיקת הMRI נועדה לאפיין את הציסטות בלבלב. כל עוד מדובר בציסטות פשוטות הן אינן מהוות גורם סיכון להתפתחות של ממאירות בלבלב, ועפי"ר אין קשר לסוכרת.

גולשים יקרים, צוות האתר שמח לבשר לכם על פתיחתו של פורום חדש - פורום סרטן הלבלב. גלישה פורייה, צוות האתר