תוצאות חיפוש עבור לקויות-שמיעה

שלום לפי מה שאת כותבת נראה כי את סובלת מדלקת אוזן נסיובית, כלומר "נוזלים" (הכונה לנוזלים דלקתיים) מאחורי עור התוף. במקרים כאלו אם הנוזלים לא נעלמים באופן עצמוני, או לאחר טיפול שמרני (לגבי סוג הטיפול היעיל בהשוואה להמתנה בלבד, ואם קיים כזה יש ויכוח) יש מקום לשקול יצירת נקב בעור התוף ושאיבת הנוזלים, על פי רוב בתום התהליך מכניסים צינורית איוורור קטנה לעור התוף אשר שומרת שהפתח שעשינו לא יסגר מיד (צינורית צםויה לצאת 60 חודשים לאחר החדרתה, אך יכולה להשפאר זמן רב / קצר יותר). בשלב זה הכי חשוב מבחינה בריאתית מעבר לשמיעה הוא ללכת לרופא אאג כדי שישלים בדיקת הלוע האפי (נזופרינגס)

שלום רב חלק משאלותייך יענו לאחר בדיקת השמיעה . כעירן עיכוב בדיבור יכול להיות ממגוון סיבות כאשר ירידה בשמיעה היא השכיחה בהם. במידה ובדיקת השמיעה תראה זאת ויש גם נוזלים ניתוח כפתורים הוא אכן הדבר המתבקש

חשוב לראות באם אין ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים . תופעת הטנטון מוכרת במחלת הקורונה, אומנם לא כל כך יש מידע לגבי אם זה יעלם ומתי

במקרים רבים אכן חולים רבים חווים העלמות של התסמינים, אך רק לאחר כמה שנים.

טיניטוס היא תופעה פיזיולוגית נורמלית תגובתית למצבים שונים של סטרס וביניהם גם חבלות וגם ליקויי שמיעה וכו'. לכן לא מדובר ב"ריפוי" אלא בטיפול. הטיפול העיקרי הוא קוגניטיבי וכן טיפול בכל רכיבי הסטרס הנלווים. בברכה וחג שמח, ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, טיפול בטינטון והיפראקוזיס, ויעוץ בנושאי שיקום שמיעה, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, 03-5272477, www.tinnitus.co.il

שלום. מדובר בנשאות של גן הקשור ללקות שמיעה. נשאים הם אנשים בריאים. לזוג נשאים יש סיכון של 25% לצאצא/ עובר/ ילד.ה עם לקות שמיעה בכל הריון. כדי לדעת אם אתם בסיכון- על בן הזוג להבדק לשינויים ב2 גנים: GJB2 ו GJB6. אם הוא נשא- יש סיכון של 25 בהריון לילד/ה עם לקות שמיעה. בבדיקת מי שפיר רגילה/ ציפ גנטי - לא בודקים מצבים אלה. אם רוצים- צריך לבקש במיוחד, ומראש. לא כל מעבדה תוכל או תסכים לעשות זאת. מציעה להגיע ליעוץ גנטי מסודר כדי להבין את חומרת המחלה/ מצב האפשרי בצאצא עתידי, את הדרכים להתקדם בברור גם כעת בהריון בהצלחה

ממליץ לך לחזור עם התשובה לרופא שהפנה אוותך הממצאים בסיטי הינם ממצאים שכיחים , שיכולים להעיד על סינוסיטי סכרונית במקסלרי שאר הסינוסים תקינם לפי התיאור שלך

שלום טל. לא סביר כי מדובר במחלת נפש ואתה יכול להיות רגוע. כדאי קודם כל להיבדק ע"י רופא אף אוזן גרון ולבצע בדיקות שמיעה. בהצלחה

שלום אבחנה מבוצעת ע"י נוירו-אימונולוג המומחה לתחום. מאפייני מחלה זו באופי מתקדם רציף של הסימפטומים בניגוד למחלה התקפית בה סימפטומים מופיעים מתייצבים והופעה של מגמת שיפור בברכה

שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה – בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') – במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד – בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה – כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ

שלום לך דיקור עשוי לעזור לעיתים כשמקור הטנטון קשור בפתולוגיה של עמוד שדרה צווארי. 6 עבודות מבוקרות של PARK לא הראו שפור בטנטון בעקבות דיקור סיני. בברכה ד"ר בן דוד

שלום לך יוסי, כמובן שלא ניתן להתייחס ספציפית ללא בדיקה ! כללית הסיפור שלך מתאים לחבלת לחץ אמנם קלה באוזן התיכונה כתוצאה מנסיונות רבים של פימפום שבחלקם כניראה לא היה מוצלח במיוחד. המלאות שאתה מרגיש באוזן היא כניראה הצטברות גודש באוזן התיכונה כתוצאה מחוסר איוורור מספיק של התעלה המחברת את האוזן התיכונה לחלל הפה (הצינורית על שם אוסטכיוס). שים עכשיו טיפות אף ליבוש הריריות ולניקוז טוב של האוזן התיכונה, עשה זאת פעמים שלוש ביום, במיוחד לפני השינה זאת למשך יומים שלושה ולא יותר. במידה ואין הפרעה בשמיעה ואין טינטון כנראה החבלה הייתה קלה. אל תמשיך לצלול. לכשתבוא ארצה לך להבדק אצל רופא א.א.ג המבין בצלילה.

שלום אלינור לתרופה שציינת אין כל יעילות בטיפול בנוזלים באוזניים. יותר נכון היעילות דומה לחוסר טיפול. כוון שהבעייה משתפרת לבד באחוז ניכר מהמקרים ניתן לזקוף זאת לזכות התרופה. לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי והיא לא מומלצת כלל לבעיית נוזלים. הייתי מציע לכם לבצע קודם כל בדיקת שמיעה. במידה ויש ליקוי שמיעה קל ( עד 30 דב) הייתי מציע לא לעשות דבר אלה לחזור על בדיקת שמיעה בעוד 3 חודשים. במידה והליקוי יותר משמעותי עדיין הייתי מציע להמתין ולחזור על בדיקת השמיעה בעוד 6-8 שבועות ואז לשקול התערבות כירורגית (במידה ובשני בדיקות שמיעה עוקבות יש ליקוי משמעותי) בברכה ד"ר גורדין אחראי שירות אא"ג ילדים בי"ח רמב"ם טל לקביעת תורים 050-4039348 www.drgordin.co.il

המכשיר עוזר והוא חלק מהטיפול בטנטון עם ליקוי שמיעה.

יכול להיות קשר בין הדברים. יש לפנות לרופא אאג שעוסק בתחום הפרעות שמיעה, סחרחורת. מוזמן כמובן לפנות למירפאתי.

שתל קוכלארי הוא כן מכשיר שמיעה לליקוי עצבי. יש מכשירים שמושתלים באוזן אך עדיין מכשירים.כדאי שתהין בקשר עם רופא והוא יענה לפי מצב אוזן והליקוי.

שלום רב תשובת הבדיקה חלקית בלבד. יש להגיע אם תוצאות הבדיקה לרופא אאג להתייחסות מתוך המידע שנשלח אי אפשר להבין ולהסיק מסקנות

מצטערת שלא עניתי, היה לי קושי בכניסה לפורום. מקווה שקיבלתם תשובות מה BERA היסודי ושהכל תקין.

לא נראה יש קשר בין המצצא ברכות לתלונות על האטימות באוזניים , ממליץ שיש אטימות לעשוץ בדיקשת שמיעה חוזרת או יש אירועים של ליקוי שמיעה פלקטואנטי

חשיפה ממושכת לרעשים בעוצמה גבוה מעל 80 ד"ב. יכולה לגרום לנזק שמיעתי, על כן יש להמנע מחשיפה לרעשים מזיקים

שלום ענת, אכן קיימים מכשירים בתצורה הנקראת RIC/CRT אשר בהם הרסיבר (רמקול המכשיר) נפרד מהחלק העיקרי של המכשיר וניתן להתאימו לרמת השמיעה של המטופל. מכשירים אלו מתאימים לרוב סוגי לקויות השמיעה, מלבד מקרים בהם הליקוי עמוק מאוד. בכל מקרה, כאשר אנו ממליצים על מכשיר שמיעה עם רסיבר מסוים, אנו בוחרים ברסיבר עם רזרבות להגברה נוספת במקרה של ירידה הגיונית בשמיעה. במקרה של ירידה דרמטית (דבר יחסית לא נפוץ), בהחלט יהיה יתרון למכשירים בתצורת הRIC. בהצלחה, שמרית

שלום לך, כללית. הטיפול בתא לחץ הוא מהפרוצדורות הבטוחות ביותר ברפואה במידה ומבוצע במקצועיות ראויה. איני יכול להשיב לשאלתך מבלי לדעת פרטים, כנראה עכב כבדות השמיעה צצה הבעיה. אם כן, השוואת לחצים נכונה תמנע סיכון.

שלום רב, בד"כ הפגיעה מהסוג שהזכרת הוא פגיעה בתאי השערה שבאוזן הפנימית, אין טיפולים כירורגיים בוודאי שלא תרופות אנטיביוטיות שיכולות לשפר את המצב! במצבים מסוימים ניתוח שתל קוכלארי יכול להילקח בחשבון כטיפול משקם שמיעה. בברכה ד"ר בכר מוטי

שלום רב, למרבה הצער לא ניתן לענות על השאלה שהצגת! השאלה לא ממוקדת ולדוגמא: "...האם סטרואידים..." וגו, מספר המחלות בהם משתמשים בסטרואידים הוא גדול ביותר עם שוני באטיולוגיה (סיבה\מקור) -על פיו מחליט הרופא איזה טיפול צ"ל .(ממש כמו באנטיביוטיקה ועוד חומרים אחרים...) ד"ר בכר