לקות שמיעה נרכשת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שמיעה זו איכות חיים

ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל משמעויות כספיות גבוהות יותר מעלות אספקת מכשירי שמיעה. לרגל יום השמיעה הבינלאומי (3.3), כמה נתונים מעניינים מישראל כ-655,000 מבני ה-20 ומעלה החיים כיום בישראל מתקשים בשמיעה במידה כלשהי. כ-130,000 סובלים מלקות שמיעה חמורה. בנוסף, מספרם של אנשים עם ליקויי שמיעה עולה עם הגיל ועל פי נתונים עדכניים, יותר ממחצית מבני ה-75 ומעלה סובלים מלקות שמיעה. יום השמיעה הבינלאומי (3.3) ייערך השנה בסימן העלאת המודעות למניעת חירשות ואובדן שמיעה וקידום פעולות למען שיקום השמיעה. בארגון הבריאות העולמי (WHO) מסבירים כי המחיר הכלכלי של איבוד שמיעה לא מטופל, מוערך ב־750 מיליארד דולר לשנה ברמה העולמית. עלות זו כוללת שיעור גבוה של אי תעסוקה, עלייה בהוצאות על טיפול רפואי ושירותים חברתיים - והיא גבוהה יותר מעלות אספקת מכשירי שמיעה.   צילום: שאטרסטוק   החשש הגדול: בידוד חברתי בסקר מיוחד שנעשה על ידי חברת Med-El בקרב...
ללמוד עוד על לקות שמיעה נרכשת
שמיעה זו איכות חיים-תמונה

ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל...

מאת: מערכת zap...
03/03/2019
מדריך: התאמת מכשירי שמיעה-תמונה

לקות שמיעה עלולה לפגוע קשות באיכות החיים, אבל מכשירי השמיעה...

מאת: מוחמד...
21/08/2016

לקות שמיעה נרכשת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
11/02/2001 | 14:53 | מאת: אלון ברונפמן
מתוך פורום אף אוזן גרון

שלום קוראים לי אלון, רציתי לשאול אותך שאלה קטנה, למה חרשים לא שומעים, והאם אפשר לגרום לחרשים( שנולדים חרשים) לחזור ולשמוע? אני עושה פרויקט שיכול לגרום לחרשים להנות מהחיים אפילו אם הם לא יכולים לשמוע, מה דעתך בכך? מקווה שתענה לי על השאלה, בתודה, אלון ברונפמן.

שאלה קטנה.....? גדולה מאד! חרשות מוחלטת נובעת מפגיעה באוזן הפנימית ולעיתים נדירות יותר, מפגיעה בעצב השמע. פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה עלולה להוביל לליקוי שמיעה אך לעולם לא לחרשות מוחלטת. חרשות מולדת יכולה לנבוע מפגם גנטי תורשתי, מהתפתחות לקויה של האוזן הפנימית ברחם (מום מולד), מזיהום תוך רחמי (אדמת, CMV, טוקסופלזמה, עגבת ועוד), מפגם מטבולי תורשתי או הפרעה הורמונלית. חלק מהמקרים הנ"ל הולכים ומוחמרים עם הגיל והחרשות לא תהיה בהכרח מהלידה. תתכן חרשות נרכשת (דהיינו שלא נולדים איתה) עקב מחלות זיהומיות שפוגעות באוזן הפנימית, דלקת קרום המוח, הרעלה של האוזן הפנימית מתרופות מסוימות, מחלות של אוזן פנימית (כגון מחלת מניאר), חסימת כלי דם שמספקים את האוזן הפנימית ועוד. מקרים נדירים של פגיעה בעצב השמע ייתכנו עקב מום מולד של אי התפתחות העצב הנ"ל, גידולים על שני עצבי השמע, פגיעות ויראליות. מקרים נדירים יותר הם של פגיעה במוח באיזורים שקולטים ומעבדים את האינפורמציה השמיעתית. כל הנ"ל סיבות אפשריות לחרשות. אין אפשרות לשחזר את האוזן הפנימית הפגועה (לפחות נכון להיום) אך יש אפשרות להעביר גירוי חשמלי לעצב השמע (אם הוא איננו פגוע אלא רק האוזן הפנימית) ע"י מכשיר שמושתל בניתוח = זהו שתל השבלול. האינפורמציה השמיעתית נלקטת ע"י מיקרופון, מעברת למחשב קטן בגודל של ווקמן ,מעובדת (ניתוח ספקטראלי של הקול) ומותמרת לסדרת אותות חשמליים בעצמה ותדירויות שונות שמוחדרים לתוך הגלגלת באמצעות אלקטרודה שהושתלה בניתוח. הגירוי הוא של סיבים שונים בעצב השמיעה וכך המנותח חווה הרגשה שדומה לשמיעה. ע"י אימונים ותרגול הוא מסוגל להכיר את הגירויים הנ"ל כגירויים שמיעתיים. התוצאות טובות יותר באנשים שנחרשו לאחר שרכשו שפה (כלומר נחרשו אחרי גיל הגן) מכיוון שיש להם למה להשוות את הגירוי החדש. עד כאן תרומתי. מעניין אותי מהו הפרויקט שאתה מדבר עליו שעשוי לשפר איכות חיים של חרשים? מי אתה ובאיזו מסגרת הפרויקט?