תוצאות חיפוש עבור לימודי-שחייה

אפשר לשחות.

דנית שלום, באופן הגיוני היינו חושבים שמזונות הגורמים להחמרה בלחץ הדם אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם יפעל באותה מידה גם על אלו הסובלים מתת לחץ דם, אך אין הדבר נכון תמיד. לחץ דם נמוך מושפע מממספר גורמים, ביניהם הורמונליים או פיסיולוגיים - אנטומיים. ציינת כי במקרה שלך לא נמצאה הסיבה לתת לחץ דם, לכן כל שאוכל להמליץ לך במסגרת זו אינו מוכח באופן רשמי, אך גם אינו יכול להזיק באופן משמעותי : 1. הקפדה על שתיה מרובה - 1.5-2 ל' ביום. 2. העשרת התפריט במלח ( נתרן ), ע"י המלחת האוכל או צריכה של מזונות עשירים במלח ( גבינות מלוחות, כבושים, אבקות מרק, בשר משומר, שימורים ועוד. 3. הוספת קפאין לתפריט - תכולת הקפאין הגבוהה ביותר נמצאת בקפה שחור, נס קפה, קולה או דיאט קולה, תה רגיל. 4. גם למשקאות אלכוהוליים יכולת להעלות לחץ דם , אך אינני ממליצה על העשרה באלכוהול. בברכה, דנה

החגורה גורמת לנוון וחלשת שרירי הגב וחגורת הכתפיים . זרוק אותה שחיה לא עוזרת ליציבה אלא אם כן בחרת בקריירה שלדג הדרך לשיפור יציבה היא תרגול ממושך ונחישות. אתה יכול להעזר במורים לשיטת אלכסנדר

המחלה מועברת בסביבה מימית כמו בריכה או אמבטיה כדאי להמנע משחיה בבריכה עד החלמה, מסיבות אפידמיולוגיות של הדבקה.

יעקב שלום אי ספיקה טריקוספידלית קלה אינה משמעותית ואינה דורשת טיפול. יתכן שהיא נובעת מהיתר לחץ דם ריאתי. אין לדעת תהיה החמרה או יציבות ברמת האי ספיקה. נכון להיום הפתרון היחידי למסתם זה הוא בניתוח. בברכה פרופ' גיל בולוטין

את יכולה לשחות, אחרי שקיבלת אישור מהרופא/מנתח שלך שמוודא בביקורייך שהלחמית שלמה ואין סכנה לזיהום. ביחרי משקפי שחייה עם הקוטר הרחב ביותר שאת יכולה למצוא, כך שילחץ על עצם הפנים ולא על העין

הטיפול דחוף ואינו סובל דיחוי. מומלץ להימנע ממאמץ פיזי.

הי אביב, שני העולמות אצלך. שני העולמות כאן. גם הכוחות הבריאים וגם הבור והעצב. אתך, אודי

שלום, פלקוויניל נחשבת לאחת התרופות הבטוחות בטיפול בדלקת מפרקים. תופעות הלוואי במידה ומתפתחות תחת טיפול בפלקוויניל כוללות בין היתר כאבי בטן, בחילות, פריחה, חולשת שרירים אך אינן שכיחות. מומלץ לפנות לבדיקת רופא עיניים עם התחלת הטיפול בתרופה. בנוסף, כמו בכל התחלת טיפול תרופתי חדש בשילוב עם קומדין, מומלץ לעקוב אחר INR וספירת הדם.

שלום אלה, אני מציעה שתבקשי הפנייה לרפואה תעסוקתית עוד לפני חזרה לעבודה, כדי שיעריכו את יכולתך או מגבלותייך. עד כמה שידוע לי אין הקלות מוסכמות לגבי עבודה, אבל מהמסמך המצורף לעיל תוכלי לראות שיש הרבה המלצות לזהירות כדי למנוע התפתחות לימפאדמה. ההמלצות תורגמו ממסמך של אירגון הפיזיותרפיה האמריקאי. עם זאת,יש היום מחקרים לגבי פעילות גופנית המאמצת את היד כולל חתירה בסירות והרמת משקל בהדרגה גם לנשים עם לימפאדמה, אבל זו פעילות מבוקרת ולא עבודה של הרמת משא לא מבוקר. 20 כללים למניעת נפיחות בגפה עליונה על רקע לימפטי מי בסיכון? – אנשים בסיכון לקבלת בצקת לימפטית הינם אנשים שעברו ניתוח כריתת שד מלאה או חלקית, עם הוצאת קשרי לימפה בבית השחי ולעתים קרובות, הקרנות. הנפיחות עלולה להופיע מיד לאחר הניתוח או חודשים ושנים לאחריו. בעזרת הסברה וטיפול לשמירה על הגפה, ניתן למנוע או להפחית את הנפיחות. כללים: 1. לא להתעלם מנפיחות שמופיעה בזרוע, אמה, אצבעות או קיר בית החזה. 2. לא לאפשר הזרקה או לקיחת דם מהיד בצד המנותח. 3. לחץ דם יש למדוד ביד השניה. 4. יש לשמור על נקיון הגפה. להשתמש בקרם גוף (רצוי עם PH 5.5 ( , לאחר רחצה כדי למנוע יובש ופגיעה בעור. יש לנגב את הגפה בעדינות אך ביסודיות, ביחוד בין האצבעות. ניגוב וסיבון היד בזמן הרחצה תמיד מכיוון האצבעות לכיוון אחורי הזרוע והכתף. 5. יש להמנע מלהפעיל את היד בתנועות חזקות נגד התנגדות כמו שפשוף, דחיפה ומשיכה. 6. יש להמנע מנשיאת משקל כבד ביד. לא לשאת תיק כבד עם רצועה על הכתף. 7. לא לענוד תכשיטים לוחצים על היד. 8. יש להמנע מטמפרטורות קיצוניות בהדחת כלים, רחצה או אמבטיה. לא להכנס למרחצאות חמות. 9. יש להמנע מחשיפת הגפה וכל הגוף לשמש. 10.יש להשמר מכל סוג של חבלה: חתכים, כוויות, פגיעות ספורט, עקיצות, שריטות חתול. אם יש חבלה – למרוח מיד משחה אנטיביוטית על המקום הפגוע. 11.יש להשתמש בכפפות גומי בעבודות הבית, גינה או כל פעילות העלולה לגרום לפציעה. 12.יש להזהר בנטילת צפורנים וכן יש להזהיר את המניקוריסטית. 13. חשוב לתרגל את הגפה ולשמור על טווח תנועה מלא בכתף (לצלקות ניתוחיות יש נטיה להתקצרות) אך אין לעייף אותה. אם נגרמים אי נוחות או כאב יש לנוח בשכיבה עם יד מורמת. תירגול מומלץ: הליכה, שחיה, אירוביקה או התעמלות קלה, רכיבת אופנים,יוגה קלה. 14. בטיסה יש לחבוש שרוול לחץ או חבישה גם כשאין נפיחות. 15. לאשה עם חזה גדול יש להתאים פרוטזה קלת משקל. לשים לב שלא ייגרם לחץ באיזור הכתפיה, ורצוי לשים ריפוד מתחתיה. יש להקפיד שהחזיה לא תהיה הדוקה מדי וכן להמנע מחישוקי מתכת. 16. יש להשתמש במכונת גילוח חשמלית (ללא סכיני גילוח) לגילוח בית השחי או משחה להסרת שיער. לשמור על נקיון המכונה. רצוי להשתמש בדאודורנט ללא אלומיניום. 17. כאשר יש נפיחות, יש ללבוש שרוול לחץ כל שעות היום, ובלילה לחבוש עם תחבושת. כל 6 חדשים בקירוב, רצוי להחליף שרוול. שרוול רופף מראה על התיישנות השרוול או על ירידה בנפח הגפה. 18. במקרה של הופעת פריחה, שלפוחיות,אדמומית, עליה בחום הגפה – יש לפנות מיד לרופא. כל דלקת עלולה לגרום או להחמיר את הנפיחות. 19. רצוי לשמור על משקל גוף מתאים לפי מבנה הגוף. דיאטה צריכה להכיל חלבונים למרות שהנוזל הלימפטי מכיל עודף של חלבונים. עוף, דג, טופו אילו חלבונים קלים לעיכול ומומלצים. 20. יש להמנע מעישון ושתית אלכוהול. חשוב לזכור – שמירה על הכללים עשויה למנוע/לדחות הופעת נפיחות. טיפול בנפיחות שנוצרה, מאפשר שליטה על המצב. בהצלחה, ניצה שטייניץ, פיזיותרפיסטית לימפטית תורגם מפרוספקט של NATIONAL LYMPHEDEMA NETWORK, U.S.A בברכה, ניצה

ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה

מומלץ להימנע ממאמצים במהלך הטיפול עד לקבלת תוצאות בדיקת ההריון.

שלום אורטל, אינני מכיר טיפול במים לפוסט טראומה, וגם לא את 'רוגע על המים' בירושלים. עם זאת, כל סוג של טיפול במים, שחיה, מעיינות חמים, הוא דרך יעילה להרפיה ולהורדת המתח והחרדה, שהם הסימפטומים הקשים של פוסט-טראומה, וכדי להתנסות בזה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שחיה - חודש..

לרוני שלום, שאלתו מצויינות לשאול את רופאיך. בידיהם כל הנתונים להמליץ. בברכת בריאות, כרמל ערמון

אחרי ניתוח קטרקט העין כעיקרון נראית אותו דבר אך לפעמים יש שינויים קלים כגון: נצנוץ של העדשה במרכז האישון, שינוי בגודל האישון וצניחת עפעפיים. אחרי הניתוח אסור לשחות ולהתאפר במשך חודש ימים. מעבר לכך כמעט שאין מגבלות. יש צורך לטפטף לעין טיפות ולהגיע לבקורות. אפשר לעשות התאמה זמנית של המשקפיים ואת הזוג הסופי עושים אחרי כחודשיים.

שלום רב אסטמה כמו שאת כבר יודעת היא מילה כרונית התקפית ולכן היא כה מתעתעת בין ההתקפים החולים מרגישים בטוב אך לא ניתן לחזות מראש מה יהיה מהלך המחלה כשלעתים יש תקופות ארוכות של שקט לצד התקפים חמורים המופיעים משום מקום אם כי היו ויש התקדמויות רבות בתחום - טרם נמצאה תרופה שתביא להבראה ולהיעלמות המחלה חדרי מלח שהיו פופולריים אמנם אינם מזיקים אך מאכזבים רבים מאלו שניסו אותם יש להתמיד בטיפולים המונעים התרופתיים שאת מקבלת בהצלחה פרופ נמרוד מימון

למרות הכלור שבמי הבריכה יש חשש די מבוסס לאפשרות של זיהום מקום העקירה, ועל כן נהוג לשלול שחיה למשך מספר ימים אחרי העקירה

כל פעילות גופנית יכולה לעזור, לגבי כרית אני לא באמת יודע אבל עדיף שטוחה

שלום, לדעתי הממצא לא משמעותי. מעקב אצל רופא המשפחה.

אין הגבלות. דופק הוא במסגרת המומלץ בגילך

ניתן לבדוק את אזור הטבור עם בדיקת US לדופן בטן על מנת לברר אם ישנה הישנות של הבקע בטבור. שחיה או הליכה אינם מהווים בעיה לאנשים הסובלים מבקע.

אפשר

אם תרגיש קושי בנשימה ללכת לבדיקה רפואית. יכול להיות גם אפילו כ 72 שעות אחרי.