תוצאות חיפוש עבור חלבונים

ראה תשובה בהמשך

.

שלום רב כאבי ברכיים יכולים להיגרם מסיבות רבות, בגילאים צעירים יותר שכיח יותר תגובות דלקתיות וקרעים במניסקוס, בגילאים מבוגרים יותר שכיח יותר שחיקה של הברך. פגיעות בברך, החל משברים, קרעים במניסקוס, חבלות שונות יכולות לגרום לשחקיה מואצת של מפרק הברך, דבר היכול לבוא לידי ביטוי בקושי בטווחי תנועה של הברך, חריקות/קליקים , כאבים בקימה מישיבה או בירידת מדרגות וקושי ללכת למרחקים. הקישור הינו מאמר מפרי עטי בנוגע לשחיקת ברך www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin פתקים כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב NSAID's תרופות שאינן סטרואידיות הנוגדות דלקת ובכך מורידות את התגובה הדלקתית סביב מפרק הברך (ארקוקסיה,ולטרן, אטופן, ברקסין, סלקוקס) דלקות לעיתים יכולות לחלוף גם ללא עזרה תרופתית באם הבעיה שגרמה לדלקת פסקה והגוף הצליח להתגבר על הדלקת להלן רקע בנוגע לזריקות למפרק הברך הזרקות לתוך המפרק נחלקות למספר קבוצות o סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים. (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) o חומצה היאלורינית –חומצה היאלורינית הינו חומר סיכה הדומה לאחד ממרכיבי נוזל המפרק. נוזל המפרק משנה את הרכבו בתהליך שחיקת המפרק, ריכוזו של החומצה ההיאלורינית במפרק יורדת בתהליך שחיקת המפרק. הזרקה למפרק הברך של חומצה היאלונירית מסייעת לשימון המפרק, מפחיתה את הכאב , מסייעת בשיפור התנועתיות ובגמישות, ותורמת לפעילות אנטי דלקתית במפרק. ישנן תכשירים המופקים מכרבולת של תרנגולת (כגון סינויסק Synvisc) וישנם תכשירים המופקים במעבדה ואינם מן החי ( ארטריז Arthease , אוסטניל Ostenil ). הסיכוי לתגובה אלרגית קטן ביותר בתכשירים אשר אינם מן החי o אורטוקין היא שיטת טיפול חדשה באוסטאוארטריטיס, הטיפול הוא טיפול ביולוגי-טבעי, מחומרים המופקים מגוף החולה עצמו. הטכנולוגיה החדשה כוללת לקיחת דם פשוטה. מהדם הנלקח מופק סרום (נסיוב) המכיל חלבונים שונים אשר מטרתם לעצור ולרפא את תהליך השחיקה. החלבונים מוזרקים למפרק. בשלבי ניסוי מצוי- הזרקה של תאי אם(גזע) STEM CELLS לברכיים , תאים אלה המחשבה היא שיכולים הם להפוך לכל תא שהוא בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin

1. המונח "בדיקות תקופתיות של שתן" אינו מוכר לי. 2. לא מטפלים בתשובת מעבדה אא באדם, כך שלא נראה לי שיש מקום לטיפול אנטיביוטי, בטח לא ללא תרבית. 3. בהעדר כל סימפטומים של דרכי השתן איני חושב שזה המקור לעייפות, אולי אבל יש דלקת בדרכי המין וזה מקור הלויקוציטים בשתן והרגשתך הלא טובה.

שתן קיצפי מתואר במצבים בהם יש הפרשה של הרבה חלבון בשתן. ניתן לבדוק זאת בקלות ע"י בדיקת שתן סטיק, יחס חלבון לקראטינין בדגימת שתן. בועות אויר בשתן הן מצב לא שכיח (אלא אם כן עברת צינטור של דרכי השתן) שעלול להיגרם מדלקות בדרכי השתן (Emphysematous urinary tract infections עם חידקים מיצרי גז). זו מחלה מחלה זיהומית קשה עם חום, צמרמורת. סיבה נוספת לבועות אויר בשתן היא חיבור לא תקין בין מעי לשלפוחית (עקב מחלה למשל מחלת מעי דלקתית - קרוהן, גידול). הרבה פעמים יש תסימינים נוספים כגון הופעת שתן עכור , וגם תסימנים נילווים למחלה שגרמה לבעיה = החיבור. לסיכום - חלבון בשתן קל לאבחן, אויר בשתן עלול להצביע על מחלה קשה - אך פעמים רבות יש עוד רמזים לכך , כך שאם אתה מרגיש בטוב סביר להניח שאין לך. נא לפנות לרופא המטפל שיבדוק אותך, וידע להפנותך להמשך בירור.

לא ניתן לדעת את האבחנה לפי בדיקות אילו. האבחנה של מיאלומה מורכבת משילוב של מספר בדיקות דם כולל שרשרות קלות ואקלטרופורזה של חלבונים (בדיקה שלא קיימת כאן).במידה והחשד גבוה מאששים את האבחנה בבדיקת מח עצם. ממליצה לפנות בצורה מסודרת להמטולוג.

כעת אין שום עדות למחלה כלייתית. קראטינין המנתדנד בין 0.9-1. הוא תקין לחלוטין ופעמים רבות יש תנודתיות. על מנת להחליט האם יש פגיעה כלייתית יש לראות האם הקראטינין ממשיך לעלות עוד, האם יש ממצאים בשתן למיקרוסקופ ןהאם יש נוכחות של חלבון בשתן. אשר ללחץ הדם - אם אכן מוכח כקיים גם מחוץ למשרדו של הרופא מחייב ברור וטיפול. לעיתים לחץ דם מוגבר הוא ביטוי למחלה כלייתית אבל עד עכשיו אין סימוכין (תמיכה לכך) מהנתונים שהבאת. אנא פנה לרופא המשפחה להמשך ברור. בהצלחה

קצף בשתן יכול להיות תקין לחלוטין ולרוב נובע משתן מרוכז או זרם של שתן בלחץ גבוה. עם זאת, בהופעת קצף בשתן יש לוודא שלא מדובר בהפרשת חלבון מרובה (פרוטאינוריה) המבטאת מחלה כלייתית. במקרה זה, כפי שציינת, בדיקת השתן תקינה לחלוטין וללא חלבון, ועל כן אין צורך בהמשך בירור. זיהום או חול בשתן יכולים לשנות את צלילות השתן וצבעו.

בדיקת CEA הינה בדיקה דם המודדת רמות של חלבון המפורש ע"י תאים של סרטן המעי הגס. הבדיקה נעשית בד"כ לחולים שעברו ניתוח עקב סרטן המעי הגס או המקבלים טיפולים עקב סרטן מעי גס פעיל. רמות חלבון זה בין בדיקה לבדיקה יכולות להצביע על התקדמות או נסיגה של המחלה. ד"ר יוסף ברנר

שלום רב, תודה על פנייתך החוזרת. יש לגתש לבדיקה רפואית בבית חולים - מיון. בברכה, דר׳ דדשב

שתן קיצפי הוא לפעמים ביטוי של כמות גדולה של חלבון בשתן. בדיקת השתן תשפוך אור על הנושא. המתן לתצאות

ראה תשובה בשאלה קודמת.

מינון הורמון גדילה נקבע לפי תגובת הגדילה של המטופלבאופן כללי סיכוי שילד\ה שלא חסר להם הורמון צריכים מינון מעט גבוה יותר. יש כללים רשומים לכך. בעולם התחילו לטפל בהורמון גדילה בילדים ללא חוסר בהורמון ב 1985-6. אני התחלתי לטפל בילדים אלה ב 1986. המבוגרים ביותר שהחלו טיפול בהורמון גדילה ללא חוסר הם לכל היותר בני 40. מידע על הטיפול: קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. ב 2012 פרסמו מצרפת סקר בו נמסר שבמטופלי הורמון גדילה יש עליה בתחלואה ותמותה ב 1/3 אחוז לעומת האוכלוסיה הרגילה. סקרים דומים ב 7 מדינות אחרות באירופה לא מצאו עליה כזו בתחלואה ותמותה. הצרפתים תארו במקרים עם תחלואה ותמותה 3 מקרים של גידולי עצם ומספר מקרים של שינויי בכלי דם של המוח. בנתוני מטופלי הורמון גדילה בישראל, של כל קופות החולים, וקבלו אישורים מסל הבריאות בוועדה בראשותי משנת 1988 ועד 2012, לא תוארו בעיות כפי שהצרפתים תארו. לא תואר סיכון מוגבר בילדים חסרי הורמון גדילה וילדים נמוכים ללא חוסר, אם לא הייתה מחלה או בעיה נוספת

ענבל שלום,אנסה לענות לפי סדר היום שתיארת. כמות שעות שנת הלילה והיום סביב 14 וחצי שעות מהם כ11 שעות בלילה ועוד 2 פרקי שינה ביום - תקינים לגילו. הקימות בלילה לא אמורות להיום קימות של רעב - בגילו הוא אינו אמור להיות רעב בלילה - בייחוד לפי התפריט היומית המוצעת - וסביר כי הקימות נובעות מהרגלי הירדמות לא תקינים - למעשה הוא רגיל שכדי להירדם הוא זקוק למשהו ממך - או תמ"ל או מים או מוצץ. מבין 3 הנ"ל כדאי להשאיר את המוצץ - הוא זקוק למוצץ כחפץ מעבר - וניתן להרגיל אותו לקחת את המוצץ לבד באמצע הלילה אם הוא מתעורר (לעומת בקבוק שהוא זקוק שאת תביאי לו). כאשר רוצים להרגיל תינוק לקחת לבד את המוצץ - כאשר הוא מתעורר בלילה - יש לשים את המוצץ בידו ולקרב את היד שלו לפה - כך שהכנסת המוצץ הוא למעשה עושה בעצמו(בניגוד להכנסה של המוצץ לפה שלו על ידך). כך שבמרוצת הזמן הוא יבין שברגע שהוא נוגע במוצץ הוא יוכל להכניסו לפה בלי לקרוא לך. לגבי הארוחות - הן נשמעות מגוונות וטובות - כיון שהן כבדות לו - אני מציעה לתת לו לסירוגין טחינה בפירות ולסירוגין אגוזים/שקדים טחונים - ולא את שניהם באותה ארוחה. כנ"ל לגבי הירקות - אני מציעה לסירוגין גרגרי חומוס ולסירוגין עדשים כתומות. כך המנות לא יהיו כבדות מדיי ואז יש פחות סיכוי לנטיה להקיא אחרי הארוחות בהשכבה על הבטן. לא מומלץ לתת לו לראות טלויזיה במשך 15-20 דקות פעמים ביום - זה הרבה מאד(10 דקות ביום זה כבר הגבול העליון ), ובטח לא בטרמפולינה - כי זה מגביל את האפשרות להסיט את עצמו מהטלויזיה במידה והוא רוצה להתעסק במשהו אחר באותו זמן - ובמילים אחרות כשהוא בטרמפולינה מול הטלויזיה הוא "תקוע" מול הטלויזיה בלי יכולת "לברוח" - והטלויזיה "ממגנטת " אותם למרקע. אפשר להניח אותו בטרמפולינה אחרי הארוחה על מנת להקטין את אפשרות ההקאה - אך אז עדיף עם אוניברסיטה לגריה - או אפילו לשבת לידו ולקרוא לו סיפור מתוך ספר. לגבי תכולת הארוחה העשירה בברזל - שהינו עם עוף בלי בשר - עוף גם מכיל ברזל והוא גם חלבון - על כן אין בעיה להסתפק בעוף - בייחוד שהוא מקבל ההעשרה עם עדשים ובארוחת פירות עם טחינה/אגוזים טחונים/שקדים טחונים - זה עשיר בברזל וזה נהדר!! היכולת לאכול מוצקים לא בהכרח קשורה לשיניים - יש תינוקות בני חצי שנה ללא שיניים שאוכלים מוצקים ולעומתם יש תינוקות בני שנה עם שיניים שחייבים הכל מרוסק. היכולת לאכול מוצקים קשורה להתנסות של התינוק באוכל במרקמים שונים, ובלימוד עצמי איך להעביר את האוכל מקידמת הפה לאחור ולעיסת המזון בעזרת החניכיים - כך שאפשר לנסות להציע לו מזונות לדוגמא מתוך המרק - שאת מועכת במזלג לעומת ריסוק בבלנדר - ולראות האם הוא מסתדר עם זה. במידה וכן אפשר להמשיך בחשיפה למוצקים יותר - כולל דגים(בלי עצמות כמובן), ביצה קשה מגורדת,ביצה מקושקשת , חתיכות קטנות של פשטידה, ובמידה ולא - ממשיכים עם המרוסקים ומנסים שוב בעוד שבועיים. לגבי תוספת מלח - האוכל צריך להיות טעים אך הוא לא צריך להיות מלוח - כיון שהמתוק שלך לא זקוק לתוספת מלח למאכלים כי הוא לא מכיר משהו אחר - אין סיבה לא לאפשר לו לאכול מזונות בטעם הטבעי שלהם. אך מותר ואף רצוי לתת לו לטעום מאכלים מתוך תפריט המשפחה - גם אם זה מתובל/ מלוח וכדו' כל עוד זה במרקם המתאים לו. בכל הקשור לאוכל חשוב להקפיד על הגיוון יותר מאשר על הכמות - כלומר הוא יכול לטעום ממגוון מאכלים, טעמים, מרקמים - בין אם זה מתובל ובין שלא. האוכל שאת מכינה ספציפית לו רצוי שיהיה בטעם הטבעי שלו.בתיאבון!

שלום רב להלן רקע בנוגע לזריקות למפרק הזרקות לתוך המפרק נחלקות למספר קבוצות o סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים. (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) o חומצה היאלורינית –חומצה היאלורינית הינו חומר סיכה הדומה לאחד ממרכיבי נוזל המפרק. נוזל המפרק משנה את הרכבו בתהליך שחיקת המפרק, ריכוזו של החומצה ההיאלורינית במפרק יורדת בתהליך שחיקת המפרק. הזרקה למפרק הברך של חומצה היאלונירית מסייעת לשימון המפרק, מפחיתה את הכאב , מסייעת בשיפור התנועתיות ובגמישות, ותורמת לפעילות אנטי דלקתית במפרק. ישנן תכשירים המופקים מכרבולת של תרנגולת (כגון סינויסק Synvisc) וישנם תכשירים המופקים במעבדה ואינם מן החי ( ארטריז Arthease , אוסטניל Ostenil ). הסיכוי לתגובה אלרגית קטן ביותר בתכשירים אשר אינם מן החי o אורטוקין היא שיטת טיפול חדשה באוסטאוארטריטיס, הטיפול הוא טיפול ביולוגי-טבעי, מחומרים המופקים מגוף החולה עצמו. הטכנולוגיה החדשה כוללת לקיחת דם פשוטה. מהדם הנלקח מופק סרום (נסיוב) המכיל חלבונים שונים אשר מטרתם לעצור ולרפא את תהליך השחיקה. החלבונים מוזרקים למפרק. בשלבי ניסוי מצוי- הזרקה של תאי אם(גזע) STEM CELLS לברכיים , תאים אלה המחשבה היא שיכולים הם להפוך לכל תא שהוא סכנות להזרקות הן כאב מקומי וזיהום האחוזים לכך הם נמוכים מאוד בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il http://www.facebook.com/dr.benderbenjamin

לגבי הציסטות מדובר בהתרחבויות של צינורות מרה בתוך הכבד שבדרך כלל אין להן כל משמעות. לגבי הממצאים בכליות הציסטו ללא משמעות אך ישנו ממצא אחר בכליה השמאלית שדורש מעקב אורולוג.

מבחינת בדיקת האלקטרופורזה של חלבונים-יש לדעת אם נמצא חלבון מונוקלונלי. בדיקה חשובה נוספת להשלמת התמונה היא שרשרות קלות בדם.

פרנכימה דלה מצומקת היא הביטוי החזותי של מרבית המחלות הגורמות לאי ספיקת כליות כרונית (להוציא מספר מחלות בודד כדוגמת סוכרת, עמילואידוזיס). זהו המראה השכיח בהדמיה לכליה עם מחלה כרונית ובלתי הפיכה. הסיבות מגוונות ויכולות לנבוע מהפרעות מבניות בכליה או כלי הדם (מולדות או נירכשות), מחלות אוטואימוניות-דלקתיות, מחלות תורשתיות, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות ועוד . אם הסיבה שפגעה בכליה מערבת רק כליה אחת הכליה השנייה גדלה ומפצה. ניתן לנסות ולמנוע פגיעה כלייתית בכליה הטובה על ידי שמירה על אורך חיים בריא : לא לעשן, דיאטה (ים תיכונית דלת שומן מי החי, לא עתירת חלבון, דלת נתרן), טיפול ואיזון מחלות הידועות כמזיקות לכליה כגון יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, שמירה על משקל גוף (BMI 20-25 מומלץ), הימנעות מתרופות שהן נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים) וכו. אם התהליך הוא דו צדדי הרי ששתי הכליות יהפכו להיות עם פרנכימה דלה . קצב ההתדרדרות תלוי במחלה הראשונית ודרגת השליטה בה, כמו גם במחלות רקע נוספות ודרגת איזונן.

שלום לך בסמהראשון של פגיעת הסוכרת בכליות הוא ,בריחת" חלבון, כאשר בתילה בורחים החבונים הקטנים- "המיקרו" אלבומין. כל ועד רמת המיקרואלבומין בשתן נעה בין 0צל 30 המצב בתחום הנורמה. המיכשור במעבדה לא קורא ערכים נמוכים מאד ולכן התשובה היא "מתחת לסף הרגישות" של המכשיר. התוצאה היא תקינה.

הבדיקה תקינה. משמעותה שאין הפרשה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. חלבון זה לא אמור להופיע בבדיקת שתן

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

שלום, רמת החלבון העוברי תקינה.

כדאי לבצע תבחין לאלרגיה ולהגיע לטיפול במרפאה- דיקור סיני,תזונה ותוספים מתאימים וכן גם הומאופתיה מודרנית. אשמח לעזור

אין קשר ביו חסר ברזל ופיק מונוקלונלי. פיק מונוקלונלי הוא הפרשה לא תקינה של חלבון היכולה להצביע על מחלה במח העצם, זאת בתלות בכמות ההפרשה, כאשר במרבית המקרים ההפרשה היא בכמות קטנה ונדרש מעקב בלבד. מומלץ לפנות ליעוץ המטולוגי מסודר.