תוצאות חיפוש עבור ונלפאקסין

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום, כרגע בן 27. באיזור גיל 20 חוויתי את התקף החרדה הקשה הראשון שלי, בערך כל חיי הייתי בדכאון בעצימות נמוכה יחסית, אך מאחר ואני בחור חברותי והייתי 'מוקף' הוא לא תמיד יצא החוצה. אחרי התקף החרדה הראשון באו עוד כמה עשרות, לאחר מכן פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי ציפרלקס (ולוריוון למקרי עזרה ראשונה). השתמשתי בציפרלקס כשנתיים ובעקבות כך שלא אבדו לגמרי החרדות והשמנת יתר חיפשתי כדור אחר, חזרתי אליה והמליצה לי על ויפאקס XR במינון מקסימלי של 150 (הגענו לשם בהדרגה במשך כמה חודשים), פחות או יותר הרגשתי בסדר, גם הוא הרגיש מעורר תיאבון (או יותר נכון אין תחושת שובע), בין היתר: הזעת יתר, חלומות הזויים בלילה והגרוע מכל שלאחר שנים איתו הרגשתי פשוט זומבי בחלק נכבד מהזמן. כאילו שהעולם חולף ליידי. עד שהייתי לוקח לוריוון והכל נפתח, רגשות התפרצו ופשוט הרגשתי חי בכל זמן שלקחתי כדור אחד של לוריוון, עם כמה שההרגשה ממכרת, ניסיתי להמנע משימוש בלוריוון כמה שיותר, שמתי לב שהגוף מתרגל מהר מאוד למינון. בכל אופן, לאחרונה החלטתי לנסות שוב שינוי בעקבות מצב נפשי קשה שלא משתנה כבר כ5 שנים מאז שאמי נפטרה, פסיכיאטר (אחר מהראשונה שהייתה לי) רשם לי איקסל 50 לחודש ושבועיים ואז אם אין שיפור - 75 לחודש ושבועיים, ואז שוב 100 לחודש ושבועיים - ואז אם אין שיפור להחליף. אז התחלתי. לאחר 30 ימי סבל במינון איקסל 50מג, בהם נעזרתי בכ-3מג לוריוון כל יום, לפחות כדור אופטלגין ולפעמים כדורים נגד בחילות בעקבות התופעות לוואי דל האיקסל - פשוט שיתק אותי, כאבי ראש איומים בחצי הראש השמאלי, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון, עצבים וחרדות - פשוט ישנתי רוב הזמן, לפני כמה ימים קראתי באינטרנט שאלו יכולות להיות התופעות של האיקסל, ולפעמים דווקא שמעלים מינון יכול להיות שיפור, העלתי ל75מג כנגד ההגיון, ועכשיו, כארבעה ימים ב75מג אין שיפור לטובה כלל. אני פשוט לא חי. מצד אחד אני יודע שתקופות ההסתגלות קשות, ומצד שני אני רוצה להיות בטוח שזה לא הכדור המתאים אז אני חושש להפסיק כי אולי עדיין לא הסתיימה תקופת ההסתגלות. כשרשמתי את כל זה לפסיכיאטר הוא בלא הינד עפעף רשם לי כדור אחר בשם אלטרול במינון 75מג בהדרגה - אך קראתי עליו קצת ברשת וממש לא התלהבתי בלשון המעטה. מה הייתם עושים במקומי? עם מה להמשיך? הרי הבנתי שאין באמת ידע מדויק לאף פסיכיאטר מה יעבוד וזה נורא יקר כל פגישה כזו, אז אני מתייעץ כאן, אני מרגיש כמו חולה בשפעת קשה מאז שהתחלתי עם האיקסל - כמה זמן זו תקופת הסתגלות לבחור במשקל תקין בגיל 27? לאיזה כדור להחליף? תודה רבה. שנה טובה.

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

עקב דיכאון קיבלתי מרשם מרופא משפחה לציפרלקס. הוראת הרופא: 5 מ"ג ציפרלקס למשך 5 ימים ואם אין תופעות לוואי חריגות להעלות למינון של 10 מ"ג. לאחר 3 ימים בהם נטלתי 5 מ"ג הרגשתי מס' תופעות: 1. רעד בידיים אבל הרעד חלף. 2. תחושה של נימול ביד. 3. טשטוש ראייה. רציתי לדעת בבקשה: 1. האם תופעות הלוואי במינון 5 מ"ג מחייבות הפסקת טיפול בציפרלקס? 2. במידה ויש צורך בהפסקת הטיפול בציפרלקס האם מומלץ לעבור לכדורים מסוג SNRI כמו: Venla? אודה לתשובה.

שלום, לאחר נסיונות כושלים של תהליך הגמילה מהכדור - אני חסרת אונים. תהליך הגמילה כלל ירידה הדרגתית מאפקסור וכן הוספת כדור ציפרלקס עד הפסקת האפקסור והמשך נטילתו כחודש. לאחר הורדת המינון, בהדרגה, של הציפרלקס, אני חווה תסמיני גמילה קשים ביותר. הבזקי חשמל במוח, צמרמורות, עייפות ובחילות. מה עליי לעשות? יש דרך להתעלות על תסמיני הגמילה? מה הסיכונים בתסמינים אלו? האם יכול להיות מצב שלא אצליח להיפטר מהכדורים?

שלום רב. הפסכיאטר שלי העלה לי את המינון של הואיפקס מ150 ל225. האם גם במקרה הזה יש לחכות מספר שבועות להערכת תוצאות. הייתי יותר מחודשיים על ה 150. תודה

האם תרופות נגד חרדה/דכאון כמו צפרלקס יכולות להשיע על חשק או תפקוד מיני? מוריד או מעלה..? ואם אקח לתקופה ארוכה אז אפסיק מה יקרה?

שלום אני בת 29 הייתי מטופלת בויפאקס 75 8 שנים ואז הרגשתי שהשפעתו מתפוגגת עם הזמן.. העלתי ל150 וגם עדיין לא הרגשתי ממש טוב.. לפי הפסיכיאטר אני צריכה להרגיש "וואו" עם התרופה. החלטתי להיגמל ממני ולנסות תרופה אחרת. במשך יותר מחצי שנה בהנחיית הפסיכיאטר ניסיתי תרופות אחרות אם זה פרוזק, סימבלטה, סורבון וסרנדה. עם אף אחת מהן לא הרגשתי טוב יותר מאשר עם הויפאקס.. לאחר מאבק ממושך וייאוש החלטתי שאין לי כוח יותר לחפש את התרופה המתאימה ולחזור לויפאקס... חזרתי לפני בערך חודש ל 75.. אחרי שבועיים וחצי העלתי ל150 כי לא הרגשתי ככ טוב.. אני עם ה150 כבר 6 ימים ועדיין לא מרגישה טוב.. המצב רוח בסדר ואולי קצת בחילות שזה לגיטימי להסתגלות לתרופה, אבל לצערי יש לי גם כל הזמן קשיי נשימה שמלווים אותי רוב היום.. (עוד ממזמן האמת כמעט כבר שנה שלמה).. השאלה היא האם זה כי הגוף עדיין לא הסתגל? זה תופעות לוואי או חרדה שעדיין לא ממש מטופלת כי הכדור לא נקלט עדיין? אין לי תכוחות להפסיק שוב ויפאקס ולנסות משהו אחר... יש אולי תרופה (לא ממכרת כמו קסאנקס או לוריוון) שניתן לשלב באופן קבוע עם הויפאקס בכדי להגביר יעילות או להשפיע על דברים שאולי הויפאקס לא ממש משפיע עליהם? ( יש לציין כי בעבר עליתי ל225 וזה לא עשה לי טוב בכלל, לכן לא מעוניינת לעלות מעל 150). *עושה ספורט 3 פעמים בשבוע *הייתי בטיפול פסיכולוגי מעל שנה. שוקלת nlp או הילינג... אם למישהו יש המלצות.. תודה

לצערי בסוף השבוע שעבר יצא לי לשתות כמות גדולה של אלכוהול (בשבת ובליל הסילבסטר) ואף לעשן פה ושם וויד ומאז אני חווה חרדות קשות על גבול ההתקפי חרדה (שאני מכירם מהעבר) ותחושה של דכדוך האם יש קשר? ובכלל, יצא לי לשתות פעמים רבות ולא היו לי תגובות כאלה קשות, אם אפשר לומר לי איך וכמה ובאיזו תדירות מותר לי לשתות כי אני רוצה לשתות לעיתים (לא קרובות) והשאלה אם ישנה אפשרות כזאת. תודה.

שלום וברכה! הנני סטודנט אשר בזמן תקופת מבחנים לוקח שני כדורי וייפקס של 75 מ"ג בבוקר ובנוסף, שני כדורי ריטלין LA של 20 מ"ג 1 בבוקר ו-1 כעבור 6 שעות. האם אפשר יום לפני מבחן לקחת גם כדור אחד של דורמינול לילה (כדור שינה ללא מרשם) כחצי שעה לפני השינה? תודה מראש, מתן.

האם יש התנגשות בין תרופתית בין ויפאקס ומוקסיפן פורטה?

שלום ד״ר אני בן 29 לוקח ויפאקס לחרדות לפעמים יש לי תחושת ציפה כזאת סחרחורת קלה כזאת זה יכול להיות משהו מסוכן מהלב?

שלום ד"ר אני בן 29 כרגע לא מתאמן ולא מעשן אני אדם חרדתי שנוטל כדורים(ויפאקס) לחרדה ומתחתן עוד שבוע בעקבות כך ב31.12.21 עשיתי בירור אצל קרדיולוג הוא עשה לי אקג ארגונומטריה ואקו לב והכול יצא תקין רק שאני לא כל כך בכושר. אישתי כבר כמה ימים עם קורונה ואתמול 10.1.24 בערב התחלתי להרגיש ממש לא טוב וזה הלחיץ אותי עשיתי בדיקה ואני שלילי ופה השאלה שלי נכנסתי ללחץ וקפצה לי התראה בשעון apple watch שהדופק שלי במנוחה במשך 10 דקות היה 120 אני רק אגיד שאין לי שום בעיות לב ולא במשפחה וברגיל וביום יום לאורך שנים הדופק שלי במנוחה בממוצע הוא 70 השאלה שלי האם האק״ג ששלחתי לך לא תקין? יש שם הפרעת קצב שתגרום להתקף לב או דום לב או רק הדופק גבוה שם בגלל החרדה אנא בבקשה תגיד לי מה לעשות כי קרדיולוג יש רק עוד חצי שנה בקופה ואני רוצה להוריד את הלחץ לפני החתונה קובץ אק״ג שעשו לי יום אחרי בבוקר שגם הייתי בלחץ שיראו משהו: https://postimg.cc/67Btf5TW

שלום, אני לוקחת אפקסור 150 חודש וחצי לטיפול בחרדה שהתחילה לפני 5 חודשים. בינתיים ללא הועיל. ואני לוקחת אלפרליד במינון הולך ועולה של 5 מג ליום. במשך 9 ימים לא לקחתי בכלל אלפרליד , כי הרגשתי הטבה. אחרי 9 ימים התחלתי להרגיש חרדה גבוהה יותר מאשר התחלתי לפני 5 חודשים. האם ההרעה במצב יכולה להיות מזה שהפסקתי בבת אחת את האלפרליד? זה לקח 9 ימים עד שהתחילה החרדה לעלות. אם כן, תוך כמה זמן הגוף ישוב למצבו הקודם? (לקחתי בערך חודשיים כמות של 5 מג במשך היום והפסקתי 9 ימים ). תודה רבה

שלום לאחר שימוש בויאפקס עד מינון 225 מג ללא הטבה הפסיכיאטר הציע להוסיף וולבוטרין 150 מג האם השילוב יכול להועיל למרות שאלו שני נוגדי דיכאון יש לציין ש SSRI לא עזר

שלומות, קראתי על הנושא אך לא הבנתי מה הגורמים להיוצרות הפרעה זאת ועל מה היא יושבת?

שלום מה הכי טוב לקחת לחרדות מתמשכות לרוב מה מומלץ בכללי ?

ד"ר שלום. לקחתי שנים רבים קלונקס 2 מ"ג כל יום נגד התקפי פאניקה היות ומספר SSRI לא עזרו. כעת הקלונקס הפסיק גם הוא לעזור ופניתי לפסיכיאטר אשר המליץ לנסות ונלפקסין XR במינון 225 מ"ג ובמקביל לרדת בקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. חלפו חודשיים ואני חווה ממש חרדות חזקות אשר אני מתרשם שהן מגיעות כתופעה של גמילה מהקלונקס הממכר. האם חודשיים הוא פרק זמן סביר לייחס לתופעת גמילה כתוצאה מהפחתת מינון קלונקס? איך יודעים האם מדובר בתופעת גמילה או חזרה של הפרעת הפאניקה הבסיסית?

אני סובל 8 שנים מחרדות ודיכאון. בשלוש שנים האחרונות אני לוקח וולבוטרין 300 מ״ג. ויפאקס 225 מ״ג וסטינולקס כל לילה ( כדור שינה ) בחצי שנה האחרונה זה פגע לי בחיי המין. הכוונה לא רק שירד החשק זה פגע בזיקפה. למה זה ניהיה ? ומה אפשר לעשות לזה ?

שלום רב. אני סובל מהפרעת חרדה כרונית ובשנים האחרונות גם דיכאון. ציפרלקסים למינהם לא הועילו ממש. כך גם ויפאקס ורמרון. האם הכדור וולבוטרין XR מתאים לטיפול בחרדות ודיכאון או שאינו מומלץ למי שסובל מחרדה כרונית כיון שעלול להגביר חרדות? אודה לתשובתך.

שלום, שמי אביב בן 31. עשיתי בדיקת דם לצליאק והתוצאות באימונוגלובולין a כשהערכים שם הם בין 70.0 ל 400.0 אז לי יצא 449.9. ב transglutaminase (lgA) ab כתוב לי קטן מ 3 u/ml וערכי הייחוס הם גבולי: 7.0-10.0 u/ml, חיובי חלש: 10.1-25.0 u/ml וחיובי: גדול מ 25 u/ml. אוסיף ואומר שהרופא שלי בדק ואמר שהבדיקה תקינה, אך ברצוני לשאול אם הבדיקה תקינה אז הגיוני שייצא לי באימונוגלובולין a מעל 400 כמו שיצא לי? ואולי יצא לי קצת מעל 400 משום שאני נוטל תרופה בשם ויפאקס? זו תרופה שאני לוקח בשביל דיכאון ואוסידי. אשמח להסבר, תודה.

שלום ברצוני לשאול מה ההבדל בין התקפי חרדה להתקפי פאניקה ממושכים , ומה אופן הטיפול בהן 2 האם הפרעת פאניקה היא לרוב הפרעה כרונית שהיא אמרה לחזור או להיות כל הזמן ללא טיפול תרופתי, דגש על תרופתי!! והאם הפרעות פאניקה למשך זמן גורמים לעיוות מחשבתי ודיכאון בכל מה שמשתמיע תודה ..

תודה רבה פרופסור על התשובה האם יכול להיות שיש לי הפרעת אישיות גבולית כבר שנים ולא מאבחנים אותי , אני מגיל 21 זוכר כת עצמי עם תרופות נגד דיכאון וחרדה ריסטל/ אפקסור למרות הכל בניתי את חיי קניתי בית עבדתי ובניתי לעצמי קריירה בחברה ממשלתית , אבל בחיים לא הייתי יציב רגשית תמיד ביו עליות וירידות, מצבי חרדה קיצון פאניקה מחשבות מטורפות מה לא וכל הזמן ברחתי והזכרתי את זה , כל החיים אני לא יודע מה אני רוצה כמו שאמרת האל או כלום , כל מטרה שאני מציב לעצמי אני נתקף בפחד , תמיד אני מסתכל כל הדשא על השכן למרות כולם חולים לחיות כמוני אבל אני לא מעריך מה שיש לי , אשתי אומרת לי אתה כל הזמן חושב על השלילי, הפסכיאטר מכיר אותי כמה שנים אבל ההרגשה אך פעם לא יצבי אותי ולא הרגשתי יציב כי המחשבות שלי הם שהובילו אותו למצב הזה , ההרגשה כל הזמן שיש בי משהוא לא בסדר ואני בסוף אשתגע ותחושת הניתוק לא עוזבת אותי לשניה , וזה ביתו יוצר עוד יותר פחד ודיכאון , תחושה שאף פעם לא אבחנו אותי כמו שצריך כי כל פעם שטני הולך לפסכיאטר אני במצב חרדתי קשה , וזו הפעם הראשונה שאני חווה דיכאון כזה קשה , הפחד הגדול שיש לי זה אולי יש לי הפרעת אישיות גבולית והם לא עולים על זה , הפחד שלי לאבד את העבודה שלי את ילדיו ואשתי כי אני כבר חודשיים בבית עקב המצב הזה , שוב אני על סימבלטה 60 כבר חודש ואין שיפר משמעותי , אפילו הלוריוון כבר לא עוזר לי , והפסיכיאטר שלי אומר לי שהכל בסדר, כן אני בטיפול פסיכולוגי אך הפסיכולוגית אומרת לי כרגע אני מתמקדת רק בפרוטוקול של טיפול בחרדה ודיכאון זה עשיה ועשיה ןעשיה ולא לשבת בבית , וכשאני שואל אותה אם יש לי הפרעת אישיות גבולית היא לא עונה לי מהפחד שאני אקשר לזה ואכנס עוד ללופ, כשזה התחיל הלכתי לבית חולים רמבמ פסכיאטרית שהייתה שם אמרה לי שיש לך הפרעת הסתגלות עקב אירוע כלשהו ושאלתי אותה אולי יש לי הפרעת אישיות גבולית היא אמרה לי שאין לך אישיות גבולית , אבל אני מרגיש שהבעיה היא מעבר לדיכאון וחרדה, או אלה כולם התגובה של הדיכאון והחרדה האוקטיים, אני כבר לא יודע מה לעשות , בקשתי מהפסכיאטר שלי לחזור לעבודה לכמה שעה אך הוא סירב שאני אחזור מהחשש שיהיה נסיגה במצב , לא קל לי בכלל ,

שלום.אני סובל מהפרעת חרדה כרונית. הייתי מאוזן היטב עם כדורים שנים: VIEPAX XR 150 MG CLONEX 2.5 בחצי שנה האחרונה עקב מתחים במקום העבודה ושינויים בחיים, חזרה הפרעת החרדה הכללית ומפריעה מאוד לכל תחומי החיים. היה ניסיון להעלות מינון VIEPAX XR ל-225 מ"ג משך 10 שבועות ללא שינוי לטובה ואף הרגשת החמרה. הפסיכיאטר המטפל בי שנים רבות טוען ש VIEPAX XR במינון 225 מ"ג גבוה מידי עבורי ועלי לרדת חזרה ל-150 מ"ג כי במינון זה יש פחות עוררות על מערכת העצבים. לפני 8 שבועות ירדתי חזרה ל-150 מ"ג ומאז אני עדיין לא חש בשיפור או יציבות בחרדה. הוא טוען שאין מה לעשות יותר מבחינה תרופתית כי ניסינו הרבה SSRI ללא תוצאה ולכן לטענתו יקח 3 חודשים מרגע ירידת המינון של ה-VIEPAX עד שהמוח יתאזן ועד אז תתכן תנודתיות בחרדות. בקלונקס כיון שיש חרדות הוא ממליץ שלא להוריד מינון. מה דעתך?כיצד היית נוהג במקרה המתואר כדי לסלק את החרדה?