דוקטור, הפעם זה קטלני! מתי יודעים אם המטופל מתלונן על כאבים...
שלום שירלי, התשובה חיובית לשתי השאלות. אודי
היי שירלי בהחלט אפשרי לסבול מהפרעה קונברסיבית במשך שנים.כנל מהפרעה דיסוציאטיבית. אני חושבת שהעיקר פה זה לאו דווקא "הכותרות" שניתן לזה אלא הטיפול שהוא אכן בדר"כ מורכב גם מטיפול תרופתי וגם מטיפול רגשי , בגלל הקשר החזק בין הגוף והנפש במצבים אלו. (ובכלל יש קשר חזק בין גוף ונפש) ליאת
אין לי רשות לתת הוראות טיפוליות למי שלא בדקתי ואינני יודע את כל הבעיות שלו. כל דבר שאתה רוצה לעשות, עליך לקבל את רשות הרופא בקש את רשותו של הרופא לנסות להפסיק דקאפפטיל ולראות האם התופעות נשארות או חולפות בהצלחה
דוקטור, הפעם זה קטלני! מתי יודעים אם המטופל מתלונן על כאבים...
שלום שירלי, התשובה חיובית לשתי השאלות. אודי
היי שירלי בהחלט אפשרי לסבול מהפרעה קונברסיבית במשך שנים.כנל מהפרעה דיסוציאטיבית. אני חושבת שהעיקר פה זה לאו דווקא "הכותרות" שניתן לזה אלא הטיפול שהוא אכן בדר"כ מורכב גם מטיפול תרופתי וגם מטיפול רגשי , בגלל הקשר החזק בין הגוף והנפש במצבים אלו. (ובכלל יש קשר חזק בין גוף ונפש) ליאת
אין לי רשות לתת הוראות טיפוליות למי שלא בדקתי ואינני יודע את כל הבעיות שלו. כל דבר שאתה רוצה לעשות, עליך לקבל את רשות הרופא בקש את רשותו של הרופא לנסות להפסיק דקאפפטיל ולראות האם התופעות נשארות או חולפות בהצלחה
שלום. הפרעה קונברסיבית לא שכיחה כ"כ. ואתה צודק זה לא נושא עליו התיחסנו באתר. לדעתי עליך לקבוע פגישת הערכה כדי להבין יותר טוב על מה מדובר. אז נוכל להמליץ על טיפול פרופ' לאון גרינהאוס
שלום לך, האם ניסית טיפול בטכנולוגיה של נוירופידבק? על מנת להבין את מצבך אני ממליצה לעשות אבחון של EEG (אלקטרואנציפלוגרמה) של מוח. האבחון מראה את הזורים במוח שמתפקדים באופן לא תובעזרת נוירופידבק "מתקנים" ומביאים את המוח לתפקוד נורמאלי. כאשר המוח מתפקד באופן תקין גם התסמינים של הפרעות (כגון דיכאון, חרדה וכו') נעלמים מעצמם. בטכנולוגיה זו ניתן גם לשפר תיפקודים קוגניטיביים למשל, קשב, ריכוז, זיכרון ועוד. היתרון של הטיפול שהוא מרפא את ההפרעות לעומת תרופו את התסמינים ובנוסף, לא מעט מטופלים מצליחים להוריד לגמרי את התרופות בעזרת אימוני המוח בנוירופידבק. מידע נוסף על סוג טיפול זה ניתן לקרוא באתר: www.mindclinic.co.il אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
שלום טלי, הסיפור שלך נגע ללבי ועורר את סקרנותי. כמובן שקשה מאד להעריך מרחוק (וכנראה גם מקרוב) את המקור המדוייק לקשיים שבתכם חווה כרגע. בספרות מתוארים מקרים בהם מתפתחת פגיעה תפקודית קשה, בעלת מאפיינים כמו-נוירולוגיים, על רקע של מצוקה פסיכולוגית חריפה. תוכלי ללמוד עוד על התופעה אם תקלידי מילות חיפוש כמו "קונברסיה" או "הפרעה קונברסיבית" או הפרעת קונברסיה". (קונברסיה = המרה). אבחון של הפרעה כזו עלול להיות חמקמק, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בדר"כ בסימפטומים מרשימים, המחייבים התייחסות פיזיולוגית לפני הכל. אני מציעה להתאזר בסבלנות, ולתת לצוות הרפואי למצות את הבירור הבריאותי עד תומו, ובמקביל, להקשיב (שוב, בעזרת אנשי בריאות הנפש של ביה"ח) גם לערוץ הרגשי. מאחלת לכם שהתעלומה תיפתר במהרה, ושבתכם תחזור לאיתנה ולבריאות שלמה ומלאה. חזקו ואמצו ליאת
http://www.behavenet.com/capsules/disorders/conversiondis.htm שלום אני מעבירה לך לינק עם הקריטריונים לאבחון הפרעה קונברסיבית. אישיות קונורסיבית אינה אחת מהפרעות האישיות המופיעות בDSM או בICD .
שלום רון, התופעה מוכרת היטב ואם אכן נשללו המקורות האורגניים בבדיקות רפואיות, יש להניח שמדובר בחרדה המושלכת על הגוף. לאנשים רבים קשה לבטא את החרדה באופן מילולי, או אפילו לחוש אותה כחרדה נפשית, והם משליכים אותה על הגוף, כלומר, מפתחים סימפטומים רפואיים חסרי כל בסיס אורגני שסובייקטיבית הם מורגשים כגופניים לכל דבר. ההפרעה נקראת הפרעה קונברסיבית (קונברסיה=המרה), כלומר, המצוקה הנפשית מומרת במצוקה פיזית. המצב בהחלט דורש טיפול. הייתי ממליץ על טיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי. בד"כ נהוג לתת תרופה ממשפחת SSRI (מומלץ סרוקסט/פקסט במקרים כאלה) המותאמת ע"י פסיכיאטר מומחה ואז האדם מוכן יותר בטיפול הפסיכולוגי לקבל את הרעיון שייתכן שמקור החרדה נפשי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
שלום היסטרית, "היסטריה" לצורך תיאור החרדה שלך היא מילה עממית. בשימוש המקצועי אינני משתמשים עוד במילה "היסטריה" אלא "הפרעה קונברסיבית", שבה הלחץ הנפשי מתבטא בסימפטומים גופניים שאין להם בסיס אורגני ומכיוון שאת מרגישה את החרדה שלך, אינך סובלת מהפרעה זו. נשמע שאת אכן סובלת מחרדות שהטיפול היעיל ביותר להן הוא שילוב בין טיפול תרופתי ממשפחת SSRI או SNRI וטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
שלום שואלת, "היסטריה" כשלעצמה היא ביטוי עממי ולא מקצועי. מבחינה מקצועית אנחנו מבחינים בין שתי הפרעות שקשורות להיסטריה: 1. הפרעה קונברסיבית - שבה מופיעים תסמינים גופניים, שאין להם בסיס אורגני, והמחשבה היא שהאדם ממיר את קשייו הרגשיים, שאינו יכול לבטאם, בתחושות גופניות - דוגמא קלאסית היא שיתוק ביד, למשל, שאין לה שום מקור בבדיקות נוירולוגיות. 2. הפרעת אישיות היסטריונית - המאופיינת ע"י דרמטיזציה עצמית, דאגת יתר להופעה החיצונית, נטייה לרגזנות ולהתפרצויות זעם במקרה של סיכול הניסיון להשיג תשומת לב. אני מניח שהסוג השני מתקרב יותר לתיאור של אמך, כפי שהיצגת אותו. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
שלום כלנית, כל ספר שעוסק בפסיכופתולוגיה, כגון "פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים" (כרך א') בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, "פרקים בפסיכיאטרייה" של טיאנו, מוניץ ואח' ולטובת הגולשים האחרים הפרעה קונברסיבית היא הפרעה שבה יש המרה (conversion) של קונפליקט פסיכולוגי בסימפטום פיזיולוגי שאין לו בסיס אורגני (למשל, שיתוק ביד ללא כל ממצא פתולוגי בבדיקה נוירולוגית). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין
נ, שלום כן קיימת הפרעה של עוורון פסיכולוגי. העין תקינה ואפילו מסתדרים ובכל זאת לא רואים. ההפרעה נקראה בעבר עוורון היסטרי וכיום הפרעה קונברסיבית או הפרעה גופנית על רקע מצב נפשי. מצבים של עוורון, שיתוק ותופעות היסטריות דומות מתרחשות כאשר ישנו קונפליקט נפשי בין שני עקרונות. לדוגמא-בחורה מוסלמית שרוצים להשיא אותה לגבר מבוגר או גבר שאינה רוצה. מצד אחד היא כועסת על אביה וחושבת להכות אותו, מצד שני המסורת והכבוד לאב כובלים אותה. הפתרון לעתים הוא פתרון הסטרי של שיתוק היד שרוצה להכות. למעשה אתה מזכיר לי שהמטופל הראשון שלי בפסיכיאטרייה היה אדם שסבל מהפרעה זו. היה זה גבר מוסלמי עם השכלה מעטה אשר הלך למסגד ונחרד כאשר הוא ראה את החברה הצעירים משתוללים שם. הוא פחד להגיב ולכעוס כי פחד מתגובתם ומצד שני הזדעזע ופחד מאלוהים. הפתרון היה לא לראות את הנעשה. אחרי טיפול לא ארוך הוא הבריא. הדבר החשוב ביותר הייתה האבחנה הנכונה ולא לפספס בעיה גופנית. בברכה דר' גיורא הידש