בת 8.5 עם כאבים וקשיי הליכה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

26/03/2011 | 11:06 | מאת: טלי

לפני כחודש וחצי ביתי החלה להתלונן על כאבים בקרסול רגל שמאל שלאחר מס' ימים שבהם הלכה על קצות האצבעות והתלוננה מידי פעם על כאבים הכאב עבר לרגל ימין לאחר כעשרה ימים ליד ימין במהלך הזמן הזה היינו מאושפזים בבית חולים פעם ראשונה 3 ימים לאחר מכן 10 ימים כרגע אנחנו באישפוז השלישי בבית חולים אחר כל הבדיקות שנעשו לה דם, מיפוי עצמות LP היו תקינות, בדיקת EMG ראשונה הראתה על נתק עיצבי בדיקה חוזרת בהרדמה מלאה תוך טיפול של טרגטול 100 מג במשך מס' ימים הייתה תקינה לכן הופסק הטרגטול. במהלך כל הזמן הרופאים ניסו לומר לנו שאולי מדובר בבעיה פסיכולוגית טראומה מסויימת ניסינו לחשוב והאמת שאנו מכירים הייטב את הילדה ולא היה זכר לדבר שכזה לאחר שיחה עם פסיכולוגית בבית החולים הראשון היא התרשמה שהיא ילדותית מעט לגילה(היא משחקת עם בובות)ושחוץ מזה נראה שהכל תקין למרות זאת המליצה המשך מעקב בקהילה עוד לא הספקנו אפילו לקבל הפניה אושפזנו שוב בבית חולים אחר שם ראה אותה גם פסיכיאטר שהתרשם שהכל תקין שוב שהיא ילדותית מעט לגילה מה שלנו נראה די נורמלי במצב הלא נורמלי שבו היא לפתע נמצאת בלי יכולת ללכת ישובה בכיסה גלגלים , אגב לשאלת אחד הרופאים ששאל אותה אם כיף לה אבא ואמא רק שלה ויותר כיף מבית הספר הילדה ענתה שכיף אבל בבית הספר כיף יותר היא מאוד מתגעגת למסגרת היו מס' ימים ששלחנו אותה לבית הספר בין האישפוזים והיא היתה מאושרת . הלילה היא ישנה איתי ופתאום היא זזה בחוסר נוחות שאלתי אם הכל בסדר והיא אמרה שהיה לה סיוט שאלתי אם היא רוצה לספר לי אמרה שהיא לא זוכרת. בבוקר דיברתי עם בעלי שנמצא איתה רוב זמן האישפוז והוא אמר שגם לא היו מס' לילות כאלה היא לא זוכרת בכלל. עכשיו אני נזכרת שקצת אין לי מושג וודאי של זמן לפני שהכל התחיל היא ביקשה שנישן לידה חשבתי שזה מכיוון שהיא ואחותה היו ישנות כל הזמן ביחד(למרות שיש להן חדרים נפרדים הן אמרו שכיף להן יותר ביחד)ולפתע הגדולה אמרה שהיא רוצה לישון לבד כי לא נוח לה וגונבים לה את השמיכה , רציתי לדעת האם יכול להיות שאולי באמת יש משהו שמפחיד אותה ואנחנו לא מודעים? ואין ניתן לבדוק זאת האם הפסיכולוגית והפסיכאטר לא היו שמים לב לדבר שכזה?

לקריאה נוספת והעמקה
27/03/2011 | 00:23 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טלי, הסיפור שלך נגע ללבי ועורר את סקרנותי. כמובן שקשה מאד להעריך מרחוק (וכנראה גם מקרוב) את המקור המדוייק לקשיים שבתכם חווה כרגע. בספרות מתוארים מקרים בהם מתפתחת פגיעה תפקודית קשה, בעלת מאפיינים כמו-נוירולוגיים, על רקע של מצוקה פסיכולוגית חריפה. תוכלי ללמוד עוד על התופעה אם תקלידי מילות חיפוש כמו "קונברסיה" או "הפרעה קונברסיבית" או הפרעת קונברסיה". (קונברסיה = המרה). אבחון של הפרעה כזו עלול להיות חמקמק, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בדר"כ בסימפטומים מרשימים, המחייבים התייחסות פיזיולוגית לפני הכל. אני מציעה להתאזר בסבלנות, ולתת לצוות הרפואי למצות את הבירור הבריאותי עד תומו, ובמקביל, להקשיב (שוב, בעזרת אנשי בריאות הנפש של ביה"ח) גם לערוץ הרגשי. מאחלת לכם שהתעלומה תיפתר במהרה, ושבתכם תחזור לאיתנה ולבריאות שלמה ומלאה. חזקו ואמצו ליאת

31/03/2011 | 06:26 | מאת: טלי

ליאת תודה על תשובתך היום כבר לאחר כל הבדיקות כולל מיפוי וMRI תקינים האופציה היחידה שנשארה היא הפרעה קונברסיבית כפי שאמרת והרופאים רשמו רציתי לדעת קבענו תור לפסיכולוגית לעוד כשבועיים והזמן נראה כנצח מכיוון שהילדה בינתיים צורחת מכאבים ומשככי כאבים עוזרים לזמן לא רב איך אפשר לעזור לה וגם האם ממקרים דומים אפשר לדעת כמה זמן היא תוכל לחזור לעצמה קראנו במקום מסויים שאצל 85-90% מהילדים זה עובר לאחר חודש אנחנו בקרוב כבר סוגרים חודשיים אשמח לתשובתך

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים