מסתכלים על הערך האבסולוטי ולא על האחוזים , כך שהנויטרופלים גבוליים והלימפציטים תקינים.
הממצאים בהחלט יכולים להתאים למחלה המטולוגית ראשונית אך הטווח רחב. קרוב לוודאי שהמטולוג שמכיר את המקרה ובעיקר את תוצאות מח העצם יכול לתת תשובה יותר מדוייקת.
אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.
מסתכלים על הערך האבסולוטי ולא על האחוזים , כך שהנויטרופלים גבוליים והלימפציטים תקינים.
הממצאים בהחלט יכולים להתאים למחלה המטולוגית ראשונית אך הטווח רחב. קרוב לוודאי שהמטולוג שמכיר את המקרה ובעיקר את תוצאות מח העצם יכול לתת תשובה יותר מדוייקת.
אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.
הטיפול בהידראה הוא יעיל ובטוח יחסית ונמצא בשימוש רחב. תופעות הלוואי כוללות ירידה בספירת הדם (ירידה בהמוגלובין, תאים לבנים וכו..)- ואז מפחיתים את מינון התרופה, כיבים בעור- נדיר יחסית- ואז מפסיקים את הטיפול. היתה מחשבה כי הטיפול בהידראה מעלה סיכון ללויקמיה חריפה אך זה לא הוכח. תרופות נוספות לטיפול בטרומבוציטוזיס הן אנאגרליד ואינטרפרון- אך הן לא יעילות ויותר ובעלות תופעות לוואי משמעותיות.
מדובר במקטע חד שבטי קטן, של 0.6 גרם לדציליטר, מה שמעלה חשד גבוה ל MGUS. אך יש לברר כי אין פגיעה באברים כמו כליות, שלד או ירידה בהמוגלובין. ממליצה על יעוץ המטולוגי מסודר, אך אין דחיפות.
שלום, דנה. הקאות יתר בתחילת הריון זה מצב די רגיל עד שבוע 14 בדרך כלל. זה מתחיל להיות פתולוגי כאשר יש ירידה במשקל מעל 5% לעומת משקל לפני הריון עם סימני התייבשות, הפרעות "במלחים" ותפקודי כבד בדם. ערכים נמוכים שציינת זה לא נחשב חריג אלא רגיל לאישה בהריון. בשלב זה יש להקפיד על שתייה ולהיות במעקב רופא מטפל אשר יחליט על צורך בבדיקות נוספות או טיפול דרך הווריד. בגדול רק תת זונה קשה וממושכת יכולה להשפיע על הריון אך לא ברמה של מומים אלא משקל עובר קטן, סיכון ללידה מוקדמת. יש תרופות שניתן להשתמש בהריון נגד בחילות, קו ראשון DICLECTIN, צריך מרשם מרופא. בברכה, ד"ר קוסטין מחלקת נשים ויולדות בית חולים יצחק שמיר (אסף הרופא לשעבר)
הפורום עוסק בהמטולוגיה ילדים ואינו עוסק בנשים בהריון ממליץ לפנות לפורום של המטולוגיה מבוגרים דרור
שלום רב אני מתנצל אבל לא כל כך מבין את השאלה. פוליפ יכול לדמם אבל יש כל כך המון סוגים שונים של פוליפים. בנוסף טחורים, פיסורות וכל מיני דברים אחרים גם כן יכול לדמם. בגלל סיפור סבתא ואמא מומלץ שאתה פונה לגסטרו או פרוקטולוג כדי לעבור בדיקה ובירור לדעתי. בהצלחה
1. השינוי בתיזמון ובמינון הטיפול לא משפיע משמעותית על יעילותו 2. יש סיכוי שהבדיקות יראו נסיגה מחאה או כמעט מלאה אבל בהישנות מחלה סבירות נמוכה להגיע לתוצאות כאלו
שלום תמרה, ראשית התנצלותי על הופעת התואר ד"ר לפני שמי, זוהי טעות ואפעל לתקנה. לענייננו, מצבך דורש בדיקות רפואיות מקיפות על מנת להגיע לאבחנה, ככל שהבנתי הבדיקות עד כה העלו כי אין ממצא גופני המסביר את הסימפטומים מהם את סובלת. כשאנו באים לקבוע את הקשר בין הופעת הסימנים הגופניים למצב נפשי זה או אחר, עלינו לעשות זאת בזהירות ואחרי ראיון פסיכולוגי אבחוני מקיף. על פניו, סטרס זמני או מתמשך, שינויים בולטים במצב הרוח, שינויים בנסיבות חיים הם חלק ממשתנים שבכוחם לעורר תגובות גופניות שליליות במערכת העיכול. נסי לבחון את סגנון החיים שלך ולברר האם יש משהו שמטריד אותך ומדיר שינה מעינך או שאת מוצאת שהוא/הם קשים לעיכול נפשי. במידה וכן ובמקביל לפניה לעזרה יותר מקצועית, נסי להעריך מה ממצבים אלה נמצא בשליטתך גם אם היחסית, ונסי לבנות תכנית כללית איך את משנה לאורך זמן את המצב. בנוסף, הוכח שתרגול טכניקות גוף-נפש כגון דמיון מודרך או מיינדפולנס מסייע בהפחתת אי נוחות כרונית במערכת העיכול. מקווה שהייתי מעט לעזר.
מיאלופיברוזיס של מח העצם הוא תהליך בו מח העצם מצטלק כתוצאה מהפרשת חלבוני צלקת מתאים המתרבים במח העצם. התסמינים האופיניים הם ירידה בהמוגלובין ולעיתים מושפעים גם שאר תאי הדם (הלבנים וטסיות הדם). אין כיום תרופה, למעט השתלת מח עצם, אשר מאפשרת ריפוי התהליך, אולם יש דרכים שונות לעזור. השתלת מח עצם בגיל 75 היא לרב לא אפשרית. יש מגוון תרופות שמתאימים אותן לפי התסמינים. חלקן, מעודדות ייצור תאי דם וחלקן גורמות להטבה בתוצאות תהליך יצירת הצלקת. פעמים רבות, בייחוד בגיל הקשיש, מספיק להיטיב את תוצאות התהליך הצלקתי, ובכך לשפר את איכות החיים. אני בטוח שההמטולוג שלכם יוכל להמליץ עליהן. בברכת בריאות שלמה.
במהלך הריון יש ירידה בהמוגלובין כחלק מההריון עצמו ,גם כשאין חסר ברזל ויכול להיות שזו הסיבה. כחלק מבירור אנמיה רצוי להשלים בדיקות דם למדדי דלקת (CRP שקיעת דם) ומדדי המוליזה ( כולל בילירובין, LDH ורטיקולוציטים). לדעתי ניתן להמשיך לעקוב אחר ההמוגלובין להמתין לתור להמטולוג.
המוגלובין נמוך יכול להיגרם מסיבות רבות ולא תמיד יש חסר ברזל. בשלב ראשון יש להבין את הסיבה להמוגלובין הנמוך. במידה ויש חסר ברזל משמעותי (הבדיקה העיקרית לכך היא פריטין) מקובל לתת טיפול בברזל פבכדורים ואם לא יעיל ניתן לתת זריקות בוריד. בנוסף במצב של חסר ברזל יש לבדוק את מערכת העיכול כיוון שסביר שיש משם דימום.
הויטמינים תקינים אך לא ציינת את פריטין-מחסני הברזל, כמו כן לא ידוע מה היה הMCV וההמוגלובין לפני ההריון. נראה כי דרוש בירור מעמיק יותר וניתן לפנות בצורה מסודרת להמטולוג. לציין כי המוגלובין יורד בדרך כלל במהלך ההריון כך שערך של 10.5 בפני עצמו אינו חריג.
לא כתבת אם הדואדניטיס נגרמה מחיידק הליקובקטר? אני מניחה שכן כי את שואלת במה אפשר לטפל. אז כן, החיידק גורם דואדניטיס, דלקת בתריסירון והטיפול הוא טיפול משולב עם אנטיביוטיקה.
אם MCV גבוה מהנורמה זה מאקרוציטוזיס. אם המוגלובין נמוך מהנורמה- זו אנמיה. לא מטפלים ב"אנמיה מאקרוציטית" אלא בגורם שלה- חוסר ויטמין B12? חוסר חומצה פולית? תכונה גנטית? (ואז כמובן אין "ריפוי" אלא רק מתן דם אם יש אנמיה כל כך חמורה שמצדיקה זאת).
שלום רב אתה מספר לי סיפור על בעיה של מערכת העיקול -אני מאמינה ששם המקום - עם כאבים מוקרנים אולי לגב התחתון בתנוחה מוסיימת והתכווצות שרירים או תחושות מוזרות בחלקים שונים של הגוף לאחר ירידה במשקל ומתן תרופות שונות . לא נירא לי שמדובר בבעיה נוירולוגית אלה מחלה דלקתית של מערכת העיקול עם תסמונת מלווה משנית לשינויי רמת התזונה . ללא ספק שחייה לא נעימה , אתה זקוק לפנימאי טוב וטיפול נכון בבעיה יחד עם תמיכה נפשית , תזונה נכונה ופעילות גופנית כדי לשמור על מסה של השרירים בגוף . כל טוב
שלום רב יש לקחת את החולה באופן דחוף לחדר המיון הקרוב לצורך ביצוע הערכה ואשפוז
עליך לעבור בדיקת גסטרוסקופיה בהקדם! הסיפור מחשיד לדימום למערכת העיכול העליונה.
שלום אין לי כוונה או יכולת לדעת מי צודק בין הרואים השונים שמטפלים בילד שלך לטעמי יש עדות לחסר ברזל ונכון לטפל בזה דרור
שלום המוגלובין נמוך וטסיות מוגברות יתכן בחסר ברזל. כמו כן יש נטייה לדמם בחלל הפה כלומר יש 2 סיבות שונות וחשובות לפנות ליעוץ המטולוג ילדים בצורה סדורה דרור
שלום מתוך הנתונים שאת מעבירה פה הכיון אינו כלל של ממאירות בדיקת אפיון הלימפוציטים במקרה שלכם תעזור לאבחן את מערכת החיסון ולהבין האם יש תת אוכלוסיה של לימפוציטים(תאי מערכת החיסון) בחסרה או נמוכה באופן יחסי הרבה בריאות דרור
ירידה בהמוגלובין יכולה להגרם מסיבות רבות וקשה לתת תשובה בלי להכיר בצורה מקיפה את הרקע של המטופל ובדיקות הדם.
יש תרופות לטיפול בהמוגלובין בהתאם לבדיקות הדם. למשל אם חסר ברזל / ויטמין בי12 / חומצה פולית נותנים תוספים. כאשר כל הויטמינים וברזל תקינים, ניתן לתת את הורמון האריתרופואטין שזה הורמון שבמצב תקין מופרש על ידי הכליות ליצירת תאי הדם האדומים במח העצם. אבל מתחילים את הטיפול בהורמון רק בערכי המוגלובין נמוכים מ 10, כאשר ערכי המטרה בטיפול הם 10-12, וזאת על סמך מחקרים. לכן במצב האנמיה שלך הטיפול הוא רק אם יש חסרים בויטמינים. מבחינת האטת מחלת הכליות - יש כיום מספר תרופות שיכולות לעזור, כמו גם שמירה על תזונה מתאימה, לחצי דם מאוזנים ועוד. ממליצה על מעקב נפרולוגי לעניין זה.