מחקר חדש ממרכז שניידר לרפואת ילדים חושף את ההשלכות...
נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם...
אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער נעשה פופולרי למדי, וילדים...
הורים לילדים להט"בים חווים לעתים יציאה פומבית או אישית...
ראיון עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אלנה צ'רבקוף: איך להתמודד...
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
אבא מודאג שלום, נראה לי שיש צורך לעשות קצת סדר. בדיקת Moxo (וכך גם בדיקת TOVA) היא בדיקת עזר שאפשר להתשמש בה במסגרת אבחון של הפרעת קשב ורכוז. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו, אך במצבים מסויימים היא יכולה להוסיף מידע ולעזור. בדיקת Moxo בלבד אינה מאבחנת או שוללת הפרעת קשב ורכוז. בדיקת Moxo היא בדיקה מתוקפת מחקרית, אך כמו כל בדיקה, לעתים תוצאותיה אינן נכונות, ותמיד יש להבין את התוצאות כחלק מהאבחון הקליני. בדיקת Moxo מוסיפה גם הסחות קוליות וויזואליות, שאין בבדיקת TOVA. רופאים שונים משתמשים בבדיקות שונות מסיבות שונות. אחת הסיבות היא שרופא מסויים יודע כיצד לפענח את תוצאות בדיקת Moxo, בעוד אחר אינו יודע, ולכן לא ישתמש בבדיקה זו. סיבות נוספות הן העלות והזמינות של הבדיקות השונות. צריך סיבה מאד טובה לפנות לבדיקת TOVA לאחר Moxo. אך האיש הנכון לשאול אותו הוא הרופא שהפנה אותך לבדיקה. התאור של המצמוצים והשעולים מתאים להפרעת טיקים, שאופיינית בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. הפרעת טיקים היא בתחום טפולם של נוירולוגים, ולכן מומלץ לפנות לנוירולוג ילדים. המלצה אובייקטיבית אינה דבר קיים, בהגדרה. כולנו סובייקטיביים. איני מתכוון להמליץ על רופא ספציפי, והדבר תלוי במקום מגוריך, קופת החולים אליה אתה משתייך, היכולת הכספית ועוד. אני ממליץ להתחיל בקופת החולים, ולבקש את המלצתו של רופא הילדים של בנך. אבחון פסיכודידקטי מורכב למעשה משני אבחונים. אבחון פסיכולוגי שמטרתו לאבחן את מצבו הרגשי של הילד, ואבחון דידקטי הבא לאבחן לקויות למידה. אבחון פסיכודידקטי אינו מאבחן הפרעת קשב ורכוז. אם יש קושי למודי, יש מקום לשקול פניה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. בנושא זה מומלץ להוועץ במחנכת של בנך וביועצת ביה"ס, המכירים טוב מכולם את מצבו הלמודי. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.
מחקר חדש ממרכז שניידר לרפואת ילדים חושף את ההשלכות הבריאותיות והנפשיות של השבי על החטופים ששבו מעזה. הממצאים, שפורסמו בכתב העת הבינלאומי Acta Paediatrica, מעלים חששות כבדים לגבי בריאותם ארוכת הטווח של השבים
נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם לא מאובחן ורבים אפילו לא מודעים לבעיה, מה שגורם להם סבל מיותר. אבחון וטיפול מתאימים יכולים לעזור להרגשה הרבה יותר טובה
אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער נעשה פופולרי למדי, וילדים רבים המתמודדים עם בעיות התנהגות ולמידה נשלחים בשלב כלשהו לאבחון פסיכודידקטי. מהו האבחון, למה הוא נועד ומתי כדאי לערוך אותו?
הורים לילדים להט"בים חווים לעתים יציאה פומבית או אישית מהארון של ילדיהם, ללא כלים להתמודד עם התהליך. הפסיכולוגית ד"ר נגה נבארו ממכון שינוי מסבירה על התמודדות, גאווה וקבלת האחר בצורה בריאה ומכילה
ראיון עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אלנה צ'רבקוף: איך להתמודד עם אתגרי האוטיזם - מההתבגרות הסוערת ועד לעצמאות מוצלחת. מדריך להורים ולמטפלים
דווקא כשהקורונה מעלה סימני פיהוק בציבור, המגיפה הנפשית מוכיחה שהיא כאן כדי להישאר, אך זמני המתנה לשירותי בריאות הנפש רק מתארכים. ציפור הנפש בראי מערכת הבריאות בישראל
מגיפת הקורונה גרמה לילדים ובני נוער קשיים רגשיים ואף עוררה בעיות נפשיות. מה הם סימני האזהרה ובאילו מקרים חייב להתעקש על טיפול, למרות הקושי בהשגת תורים?
בואו נשים רגע את הרומנטיקה בצד ונדבר על המנגנונים הפסיכולוגיים שמסבירים איך אנחנו בוחרים בן זוג. כל התיאוריות על הדרך לבחירת בן/בת זוג
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
אבא מודאג שלום, נראה לי שיש צורך לעשות קצת סדר. בדיקת Moxo (וכך גם בדיקת TOVA) היא בדיקת עזר שאפשר להתשמש בה במסגרת אבחון של הפרעת קשב ורכוז. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו, אך במצבים מסויימים היא יכולה להוסיף מידע ולעזור. בדיקת Moxo בלבד אינה מאבחנת או שוללת הפרעת קשב ורכוז. בדיקת Moxo היא בדיקה מתוקפת מחקרית, אך כמו כל בדיקה, לעתים תוצאותיה אינן נכונות, ותמיד יש להבין את התוצאות כחלק מהאבחון הקליני. בדיקת Moxo מוסיפה גם הסחות קוליות וויזואליות, שאין בבדיקת TOVA. רופאים שונים משתמשים בבדיקות שונות מסיבות שונות. אחת הסיבות היא שרופא מסויים יודע כיצד לפענח את תוצאות בדיקת Moxo, בעוד אחר אינו יודע, ולכן לא ישתמש בבדיקה זו. סיבות נוספות הן העלות והזמינות של הבדיקות השונות. צריך סיבה מאד טובה לפנות לבדיקת TOVA לאחר Moxo. אך האיש הנכון לשאול אותו הוא הרופא שהפנה אותך לבדיקה. התאור של המצמוצים והשעולים מתאים להפרעת טיקים, שאופיינית בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. הפרעת טיקים היא בתחום טפולם של נוירולוגים, ולכן מומלץ לפנות לנוירולוג ילדים. המלצה אובייקטיבית אינה דבר קיים, בהגדרה. כולנו סובייקטיביים. איני מתכוון להמליץ על רופא ספציפי, והדבר תלוי במקום מגוריך, קופת החולים אליה אתה משתייך, היכולת הכספית ועוד. אני ממליץ להתחיל בקופת החולים, ולבקש את המלצתו של רופא הילדים של בנך. אבחון פסיכודידקטי מורכב למעשה משני אבחונים. אבחון פסיכולוגי שמטרתו לאבחן את מצבו הרגשי של הילד, ואבחון דידקטי הבא לאבחן לקויות למידה. אבחון פסיכודידקטי אינו מאבחן הפרעת קשב ורכוז. אם יש קושי למודי, יש מקום לשקול פניה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. בנושא זה מומלץ להוועץ במחנכת של בנך וביועצת ביה"ס, המכירים טוב מכולם את מצבו הלמודי. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.
נחמה שלום, ראשית, שתי הערות לדברים במובלעים בשאלתך. 1. אבחון הפרעת קשב ורכוז אינו מצריך אבחון פסיכולוגי, למרות שהדבר אינו מזיק. 2. בדיקת TOVA הינה בדיקת עזר באבחון של הפרעת קשב ורכוז, וברוב המקרים אין בה צורך. לשאלתך לגבי Zoom של חברת טבע. מדובר בתכשיר המוגדר כתוסף מזון, ולא כתרופה. ההבדל חשוב, כיון שלצורך אשור ושווק תוסף מזון יש צורך במעט בדיקות (בהשוואה להמון בדיקות שנעשות בתרופות), ואין צורך להראות השפעה חיובית. למעשה, יש להראות שאינו מזיק. פורסם מחקר אחד, קטן (מעט משתתפים) וקצר (מבחינת הזמן), שהראה יעילות מסויימת של התכשיר. מחקר אחד אינו מספיק, כדי לאשר או לשלול השפעה, ולכן התשובה האמיתית היא שאיננו יודעים. נסיוני האישי אינו חשוב, אלא מידע מחקרי באיכות טובה, וכאמור, מידע כזה אינו בנמצא. לגבי תרופות אחרות, כמו Ritalin, יש מידע מחקרי רב המראה על שפור ניכר עם הטפול בתרופה, ומתעד גם את תופעות הלואי של התרופה. המלצתי היא להתחיל בטפול תרופתי, כיון שטפול זה הוכח. אם את בכל זאת רוצה לנסות טפול ב-Zoom, הייתי קוצב את הנסיון בזמן, ובודק בתום התקופה. אם יש שפור ניכר, המשיכי בטפול, ולא, עברי לטפול בתרופה. גם Zoom וגם תרופות להפרעת קשב ורכוז אינן ממכרות. את הטפול התרופתי נוטלים כל עוד יש צורך, כלומר, כל עוד הפרעת הקשב והרכוז גורמת למצוקה או לפגיעה בתפקוד. יום טוב, ד"ר ברנע ארז.
שלום רב כל ילד עם אפילפסיה יכול בנוסף לאפילפסיה עצמה לסבול מתחלואה נוספת כגון לקות למידה, הפרעת קשב, הפרעות רגשיות מסוגים שונים ועוד. חשוב לוודא כי אותה תחלואה מלווה, אינה נגרמת או מוחמרת מבטיפול התרופתי אוספולוט לרוב לא תגרום לחרדה אבל ברפואה הכל יכול להיות חשוב לבצע הערכה פסיכולוגית שיקומית במרכז המבין אפילפסיה בילדים וזאת כדי לאפיין את נקודות החוזק/חולשה, ולהציע דרכים לשפר ולחזק את הילד/ה כל זאת במטרה לשפר את התפקוד של הילד/ה ואיכות חייו שנה טובה ד"ר הימן אלי
שלום לך, להערכתי - פסיכיאטרית. ייתכן שהפסיכיאטר ימליץ גם על חו"ד פסיכולוגית (שמבוססת על אבחון פסיכולוגי). אודי
שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
הנוהג שלי ,בגיל זה ההחלתה על עיכוב מחזור, תלויה בהמלצת פסיכולוג. אין לי שום טעונים אחרים ואינני מתווכח עם דעות של אחרים בנושא
שלום רב שאלה 1 האם ידוע שדפלפט וקפרה ביחד יעיל והאם יש תופעות לוואי חמורות ידועות? השילוב יכול להיות לעתים מוצלח יותר משימוש בכל תרופה לבד . במידה ויהיו תופעת לוואי כמובן שצריך להפסיק את התרופה הגורמת לכך או לעשות שינוי במינון וכו' שאלה 2 אני משקיעה ומשדלת המון בקריאה שטף ודיוק לא הולך תמיד בקלות. האם נכון לא להרפות ולדרוש ממנה לקרוא בהתאם לגילה? חשוב לתת לה את הסיוע הדידקתי כמו גם סיוע רגשי ולהבין שיתכן ויש קושי אובייקטיבי חשוב לעשות אבחון פסיכולוגי - דידקתי כדי להבין את מקור הבעיות ולסייע לך ולבית הספר לתת לה את המענה הנכון כדי לקדם אותה ביחד עם טיפוח תחושת ביטחון ומסוגלות ומה לגבי נגינה בפסנתר? נגינה, ספורט , אומנות - כל פעילות חוויתית יכולה להתאים במידה ומתאים גם לילד/ה בהצלחה ד"ר אךלי הימן
שלום רב יכולות להיות סיבות רבות להתנהגות לא תואמת/שינוי התנהגותי בפן הרפאוי, חשוב לוודאי כי אין הפרעה חשמלית משמעותית בזמן שינה בפן התרופתי, אכן צריך לחשוב על אינטראקציה בין תרופתית חשוב לעשות הערכה פסיכולוגית ולקבל הדרכה כיצד בכל זאת לקדם אותה ולהחזיר "נורמליות" לחיי היום יום . במידה ואת מעוניינת , יש אצלינו באסף הרופא שירות נוירופסיכולוגי המתמחה באפילפסיה בילדים ויכולים לסייע להבין ולסייע (089779165 לבקש להפנות לנוירופסיכולוגיות , לירון או מיה) בהצלחה ד"ר אלי הימן
שלום לך כדאי שתתן את האיבחון המקיף. הכי אמת וכי טוב! הפרעה סכיזאפקטיבית היא אבחנה משמעותית וניתנת לאיזון תרופתי בצורה טובה יותר! תרגיש טוב!
שלום, יש סוגים שונים של אבחון פסיכולוגי: אבחון של הפרעה רגשית (כגון חרדה, דיכאון, הפרעה התנגדותית וכו'), אבחון אוטיזם (הפרעה בספקטרום האוטיסטי), אבחון פסיכודידקטי (ללקויות למידה וקשב ומצב רגשי), ועוד ועוד. אם הפסיכולוגית סיימה את האבחון, ולדעתה יש אבחנה מסוימת - מבחינה מקצועית היא צריכה לתת את האבחנה. העניין הוא, שלעיתים יש פסיכולוגים שכחלק מתהליך קבלת האבחנה ע"י ההורים, הם "זורמים" עם ההורים ונמנעים לתת אבחנה (למרות שהם משוכנעים שהיא נכונה) כדי למנוע התנגדויות ועזיבת תהליך האבחון או הטיפול. אם את מדברת על אבחנה של אוטיזם, אז כדי שהאבחנה תירשם בתיק הרפואי צריך שגם פסיכולוג וגם רופא יתנו את האבחנה של אוטיזם. לדעתי האישית אם איש מקצוע (פסיכולוג או רופא) בטוח שאבחנה מסוימת היא מובהקת - אסור לו להימנע מלתת אבחנה. בברכה
הי, את יכולה לגשת לחוות דעת נוספת כמובן...הגעה לאבחון לאיתור קשיי תקשורת הוא תהליך בפני עצמו- תהליך שההורים עוברים. אני לא אוכל לתת חוות דעת מרחוק, עדיף שמישהו יתרשם מילדך פנים מול פנים. כל טוב, ירדן
נראה שעברת כל הבירור האפשרי היית בחדרי מיון שונים ? או מספר פעמים בחדר מיון ? יש להמשיך מעקב אצל רופא המשפחה והנוירולוג הייתי משלים את האבחון ע"י הערכה פסיכולוגית
שלום, הילד זקוק לייעוץ פסיכולוגי רגיל ע"י מישהו שמתמחה בילדים. יש לו בעיה בגבולות וסף תסכול נמוך וניתן לטפל בזה. ממליץ לכם מטפל בשם שחר ברשף שיכול לעזור לו עם ניסיון גדול בילדים.
הי, אני חייבת לומר שאם אתם בטיפול פסיכולוגי עם מטפל/ת שמכירה את הילד, הרבה יותר כדאי לכם להתייעץ איתה מאשר איתי שאין לי שום היכרות עם הילד..האם התיעצתם איתה והפניתם אליה את השאלות האלה?בנוסף לפעמים המטפל עובדת ישירות מול צוות הגן כדי להדריך ולהנחות, האם שקלתם את זה? ירדן
שלום לך, אין שום קשר בין אבחנה של OCD (ולמעשה כל אבחנה פסיכולוגית/פסיכיאטרית אחרת) לבין טופס ירוק. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
קיימים אבחונים פסיכולוגיים שונים, הבדל בין המבחנים תלויה בתת מבחנים שמשתמשים בתוך האבחון אבחון קשב הוא רק חלק של אבחון נוירוקוגניטיבי אבחון BRC-אבחון נוירופסיכולוגי ממוחשב שבודק תפקודי קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים בדיקה MOXO -בודקת רק תפקודי קשב
שלום רב, חד משמעית טיפול רגשי אצל פסיכולוג/ית קלינית מומחית המלווה בהדרכה הורית לפחות אחת לחודש. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 052387304
שלום רב צריך לטפל במניעים של ההתנהגות שאתה מתאר והמניעים הם רגשיים בעיקר חרדות טיפול רגשי או פסיכולוגי,אין הבדל .הטיפול דורש גם הדרכה להורים. בהצלחה
שלום שגיא, אם אני מבין נכון מדבריך אז הקושי שאתה מתמודד איתו לא מגיע ממקור גופני, כלומר בעייתך איננה קשורה בתפקוד לקוי כלשהו של גופך (בהנחה שביצעת את כל הבדיקות הדרושות עם רופא המשפחה שלך). אם כן יש מקום לבחון את המקור הנפשי-רגשי לעיסוק הרב שלך באוכל ושתייה. עשויים להיות לכך מקורות שונים, החל ממצוקה רגשית שאתה סוחב מעברך או כזו שעלתה לאחרונה בחייך ועד להרגלים או דפוסי אכילה לקויים שלא נתת עליהם את הדעת. בימינו, ביצוע הערכה פסיכולוגית בסיסית לבעייתך , זמינה בכל קופת חולים, על ידי כוח אדם מקצועי ומיומן. אל תהסס לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה להערכה פסיכולוגית במסגרת הקופה, אתה יכול להיתרם מזה רבות. בהצלחה וחג שמח
צר לי אך אינני מכיר את התופעה כפי שהיא מתוארת כאן
שלום רב חשוב לעשות הערכה פסיכולוגית , הערכה רפואית ולעשות חושבים איך משפרים לאחר משמבינים טוב יותר את הגורמים החיוביים והשליליים המשפיעים על תפקודה בברכה ד"ר אלי הימן
אבחון אינו מסתמך רק על דברי המטופל אלאל גם מבחינת משתנים אוביקטיביים שניתנים להערכה במהלך הבדיקה. אבחון פסיכולוגי- איבחון פסיכדיאגנוסטי מעלה ממצאים שחלקם מוצפים מהמרחב הלא מודע. מדובר באיבחונים ארוכים ולעיתים גם מתישים. פסיכאטר מנוסה יכול לאבחן את המטופל מתוך הראיון ולעיתים תוך שימוש בנתונים נוספים, כמו תיק רפואי, ראיון של קרוב משפחה וכו