דלקת שרירים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מחלות ראומטיות בילדים: 8 עובדות שחשוב לדעת

רוב האנשים חושבים שמחלות ראומטיות הן נחלן של מבוגרים בלבד, אבל למעשה גם ילדים עלולים לסבול מהן ואפילו באופן קשה יותר. חשוב לדעת: אבחון וטיפול מהיר ישפרו את איכות החיים של החולים וימנעו נזק בלתי הפיך מחלות ראומטיות בגיל הילדות הן מחלות המערבות את מערכת השריר והשלד ואת רקמות החיבור. המחלות הראומטיות השכיחות והבולטות בגיל הילדות הן: דלקת מפרקים כרונית אידיופאטית של גיל הילדות (דמ"א), זאבת (לופוס), דלקת שרירים של גיל הילדות, דלקות כלי דם ומחלות אוטו-אינפלמטוריות (כלומר, מחלות דלקתיות עצמיות, כגון: קדחת ים תיכונית משפחתית, ותסמונת פאפא). בנוסף, בקרב ילדים שכיחים גם כאבי שלד שאינם דלקתיים, כמו למשל כאבי גפיים הנובעים מתסמונת גמישות יתר שפירה, כאבי גדילה, או תסמונות כאב.   דלקת מפרקים כרונית פוגעת בילדים מתחת לגיל 16. צילום: שאטרסטוק   8 עובדות על מחלות ראומטיות בגיל הילדות:   1. כ-3,000 ילדים בישראל חולים בדלקת מפרקים אידיופאטית (דמ"א). דלקת כרונית זו פוגעת בילדים מתחת לגיל...
ללמוד עוד על דלקת שרירים
אופתלמופלגיה: שיתוק שרירי גלגל העין-תמונה

שיתוק אחד או יותר משרירי גלגל העין (אופתלמופלגיה) פוגע...

מאת: ד"ר עינת...
17/09/2018
מחלות ראומטיות בילדים: 8 עובדות שחשוב לדעת-תמונה

רוב האנשים חושבים שמחלות ראומטיות הן נחלן של מבוגרים בלבד,...

מאת: פרופ' עוזיאל...
29/05/2019
רגליים כושלות: הגורמים הנוירולוגיים-תמונה

הרגליים חלשות, ההליכה מקרטעת ואתם בקושי עומדים? המקור...

מאת: ד"ר רפאלי גיא
02/01/2019
אקו לב: תמונת מצב מקיפה-תמונה

בדיקת אקו לב - במנוחה או במאמץ - מספקת תמונת מצב איכותית של...

מאת: פרופ' אליק...
08/11/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדלקת שרירים?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דלקת שרירים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. אני בת 29 ובמאי 2004 הובחנתי כחולת קרון. לפני בערך 8 חודשים התחילו אצלי כאבים בשוקיים. בהתחלה זה לא היה כאב קבוע (בא והולך) ובדרך כלל היה מתגבר לקראת סוף שבוע. אז הנחתי שזה עייפות ואחרי שהייתי נחה בסוף שבוע הכאב היה עובר. לאחר כמה חודשים הכאב הפך להיות תמידי. יצוין שזה לא כאב חד. זה מין כאב "נודניק" אבל מאוד חזק ומופיע אך ורק במצב מנוחה: ישיבה או שכיבה ובהליכה אין כאב. לאחרונה הכאב התחיל להציק לי גם בלילה ולפעמים אני אף מתעוררת מהכאב. יצוין גם שאין לי התקווצות שרירים. הייתי אצל רופא אורטובפד - נשלחתי לבדיקת איזוטופים ובדיקה הייתה תקינה. הייתי אצל רופא נוירולוג - אין לו מושג מה זה. הציע לי לקחת במשך כחודש-חודש וחצי ויטמין E. לקחתי - לא עזר. עשיתי בדיקת דופלר - תקין. פיזיוטרפיסט אמר לי שאין לו דרך לעזור לי. רופאת המשפחה "הרימה ידיים" - אין לה מושג מה לעשות איתי. הייתי במרפאת כאב - "דבר כזה עוד לא ראיתי, שדווקא במצב המנוחה מופיע הכאב" - מילים של הרופא. לאחר כמה שאלות החליט ש"יכול להיות" שאני בדיכאון וזה מתבטא בצורה זו ונתן לי כדורים נוגדי דיכאון במימון של 25 מ"ג לתקופה של חודשיים שלוש לראות אם זה יעזור. כי כרגע גם הוא לא ממש יודע מה לעשות. אולי תוכלו לעזור לי לפחות בדרך להציע לאיזה עוד רופא לפנות??? כי אני מאויישת לגמרי.....

אני חולת קרוהן וגם אני סובלת מכך. מכיוון שאצלי יש לי בעיה גם במפרקים ההנחה היתה שזו הקרנה מהמפרקים. בכל מקרה בעיקר במנוחה לא ישנה כמו שצריך . בנוסף גם שהאלבומין יורד מאד

כל הרופאים המלומדים שהלכת אליהם לא יודעים שכאבים בשוקיים ו/או במפרקים הם תופעה ידועה של מחלת הקרוהן ??? צריך לטפל בקרוהן והשלכותיו. לא מדובר כאן בבעית דיכאון למרות שתשובות כמו שקבלת יכולות בהחלט להביא לדכאון!!!!. פני לרופא הגסטרו שלך שימצא לך את הטיפול המתאים.

כאבי שוקיים יכולים להיות תופעה נדירה של מחלת הקרוה'ן (תוארו מספר מקרים של מיוזיטיס שהיא דלקת בשריר או וסקוליטיס שהיא דלקת של כלי דם). רצוי לבדוק רמה של CPK ו LDH שהם אנזימי שריר שיכולים להיות מוגברים בדלקת ובמקרים מסויימים מבצעים גם ביופסיית שרירי לצורך אבחנה. התייעצי גם עם רופא כלי דם. יש לשלול כמובן חסרים תזונתיים כגון חסר מגנזיום או קלציום שיכולים לגרום להתכווצויות. ד"ר גל

שלום רב אני בת 39 בריאה בדר"כ. לאחרונה יש לי כאבים חזקים ברגליים ובעיקר בשוקיים. זה בא לידי ביטוי במן שריפה או תחושה שכרגע מרחתי משחה סינית (מן קור לא ברור). אשמח שתתן לי כיוון בדיקה האמת שאני מאד מוטרדת מכך. תודה רבה.

גם אני חולת קרוהן וגם לי יש כאבי שוקיים ורגליים , איזה באסה זה .

דר שלום רב, שאלתי אותך מה יכול להיות הסיבה לכאבים העזים שלי במותן ימין שכואבת לי בזמן מצב משכיבה לישיבה ובשכיבה-לצוד מצד לצד,הצעת לי ללכת לרופא, תוכל לכתוב לי מה יכולה להיות הסיבה או הסיבות לכאבים האלו? אולי זה דלקת שצריך לתת לה זמן לעבור? תודה

כנראה שזה דלקת בשריר אולם יכול להיות מקורות נוספים כמו כליות שתן בטן...ולכן כדי להיבדק ע"י רופא

דר. שלום בני בן 13.5 בריא בד"כ. שוקל 46 וגובה 1.63. לפני כמה חודשים נרשם לחדר כושר בו עוסקים באימוני כושר קרבי. לאחר שהגיע תשוש מאימון ביקשתי הפניה לבדיקות דם. יצא קריאטנין קינאז 300. הרופא אמר לחזור אחרי החגים על הבדיקות ויצא 800. נאמר לי שהילד צריך להפסיק להתאמן ויש לפנות לנפרולוג. מצרפת את תוצאות הבדיקה. אודה לחוות דעת.

עליית CPK יכולה להיות משנית לפעילות מאומצת, דלקות שרירים מסיבות שונות, תרופות, כחלק ממחלות מטבוליות ועוד. תחילה חשוב להבין האם עליית ה CPK מופיעה רק לאחר מאמץ גופני ועל כן ממליצים להמנע מפעילות גופנית מאומצת 3 ימים טרם הבדיקה. אם ה CPK יחזור לערך תקין כעבור 3 ימים אלו, הרי שסביר שהסיבה היא מאמץ גופני ביתר. אחרת - ניתן להמשיך ולברר. תחילה להבין את ההיסטוריה הרפואית - האם יש כאבי שרירים, תסמינים נלווים, בהמשך בדיקה גופנית לתפקוד השרירים והעצבים ובהמשך, בהתאם לממצאים הראשוניים, ביצוע בדיקות נוספות. לא תמיד אנו מוצאים את הסיבה לעליית ה CPK שכן במרבית המקרים נמנעים מבירור פולשני אם אין התוויה ברורה לכך (בירור פולשני - למשל ביופסית שריר).

שלום רב פרופסור ותודה על העזרה! בני בן 7.3 שנים גובה 107 ס"מ (SDS-3.137) משקל16 ק"ג(SDS-3.483) בדיקת תקינות אשכים – 3 מ"ל PH1 צילום כף יד (18.2.18) גיל עצמות 5.5 גיל כרונ' 6.9 (סטיית ממוצע 10 חודשים) תבחין גלוקוגן ללא פריימין (נעשה 23.5.18) רמות GH 0.93 1.01 1.24 1.49 0.83 0.54 בזמנים 0 60 90 120 150 180 דקות תבחין קלונידין (נעשה ב 22.07.18 ) שולל חסר בהורמון גדילה ערכי ה GH 0.44 4.3 8.43 6.57 4.94 בזמנים המקובלים סיכום רופא – בן 7.3 קומה נמוכה קיצוני IGF נמוך קצב גדילה איטי מוגדר Idiopathic Short Stature מומלץ להתחיל טיפול בהורומון גדילה. קיבלנו הסבר ארוך ומקיף על הסיכונים במתן הורמון גדילה ואנו חרדים שמה אנו מתחילים טיפול אשר עדיין לא הכרחי– האם לאור הנתונים הנ"ל היית ממליץ על התחלת טיפול בהורמון או שעדיין ניתן להמתין? תודה רבה!!!

תחזית הגובה של הבן עד כמה שניתן לחשב היא בממוצע 157 ס"מ (50% סיכויההתפלגות היא עקומת פעמון שהקצה העליון 3% סיכוי 162 ס"מ והקצה התחתון 3% סיכוי 152 ס"מ. הטיפול אינו חיוני לבריאותו והניסיון בטיפול בילדים אלה החל בשנת 1986. הבוגרים ביותר היום הם בסביבות גיל 42 שנים. כך שאיננו יודעים מה יהיה מצבם בגיל 50, 60 וכ מי שפוחד מהטיפול לא נראה לי שכדאי לחיות בפחד שנים רבות התוספת לגובה הסופי היא בממוצע 5-5.5 ס"מ לפי דווחים בספרות טווח מקובל עד 7.5,8 סמ הטיפול מתחלק לשתי תקופות השנתייםהראשונות עליה באחוזון הגובה, פעמים רבות לתוך הנורמה והנער גדל בתוך הנורמה עם בני גילועד ההתבגרות. בעת ההתבגרות קורה משהו כך שהגובה הסופי הוא כמו שהזכרתי. עיקר התועלת בעליה באחוזונים היא לפני תחילת ההתבגרות. בהתבגרות התוספת קטנה יותר קומה נמוכה כזו חוספת את הנער לבעיה חברתית פסיכולוגית. אך המשפחה צריכה להיות שלמה עם הטיפול ולא לחיות בפחד. אם רוצים לתת טיפול, זה הזמן המתאים. אם רוצים להפסיק טיפול אין בעיה בהפסקה מידית עם הפסקת הטיפול בטווח כזה קצר קצב הגדילה יורד בחודשים הראשונים ומתאושש לאחר מכן. בטיפול עצמו לאחר 6 חודשי טיפול ולאחר 12 חודשי טיפול בודקים את גיל העצמות ואת קצב הגדילה כדי לדעת האם הטיפול יעיל מספיק. אם לא מפסיקים אותו החומר על הטיפול שמקבלים המטופלים שלי הוא: על ההורים לקרוא מסמך זה בתשומת לב ןלתום בסופו שקראו והבינו אותו. במידה ויש שאלות נוספות ניתן להתקשר אלי קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לאוקמיה: בעלון לצרכן של כל חברות הורמון גדילה מדווח שקיים סיכוי נמוך לחלות בלאוקמיה. סיכון זה דווח לראשונה.ב 1988 על ידי קבוצה יפנית שמצאה לאוקמיה ב - 15 מטופלים בהורמון גדילה. מסתבר שבחלק מהם הייתה נטייה לפיתוח לאוקמיה בגלל שינוי בגנים, שבירות כרומוזומים ותסמונות מסויימות. . בעקבות זאת נאסף מידע ביפן על כל מטופלי הורמון גדילה (משנת מ 1975 ועד 31.12.1997 ) איסוף נתונים זה דווח ב .1999 מסקנת סקר אוכלוסייה זה (מעל 32,000 מטופלי הורמון גדילה) הייתה שבילדים שאין להם גורם המביא לסיכוי להתפתחות לאוקמיה, שכיחות הופעת הלאוקמיה אינה גדולה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כלומר הורמון גדילה אינו מעלה את הסיכון להופעת לאוקמיה. ב 1997 בניתוח מאגר נתוני המטופלים בארה"ב וקנדה, במטופלים שאין להם גורם סיכון להתפתחות לאוקמיה נמצא שאין שכיחות של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כעת קיימת הסכמה כללית שאין שכיחות יתר של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה שאין להם גורם סיכון נוסף להופעת מחלה זו. הסיכון להופעת הלאוקמיה דומה לזה של האוכלוסייה הכללית הבריאה. במידע אותו נותנות החברות יצרניות הורמון גדילה למטופלים שלהן, במידע לצרכן, נכתב שדיווח על לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, נמצא במספר קטן של מטופלים ואין בטחון שניתן ליחס קשר בין הטיפול בהורמון גדילה ללאוקמיה. גורמי סיכון נוספים: באוכלוסיית ילדים רגילה ובריאה שאינה מטופלת ואינה סובלת מכל מחלה שהיא, ידוע שקיימת תמותה של 1% מסיבות שונות. 8 מרכזי מדינות באירופה אספו נתונים של מטופלי הורמון גדילה בין השנים 1985-1996 על מטופלים עם חוסר בהורמון גדילה, על ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון ועל ילדים נמוכים ללא חוסר בהורמון גדילה או כל בעיה אחרת (קומה נמוכה אידיופטית) צרפת אחת מ 8 מרכזי המדינות שאספה נתונים על כ-7000 ילדים דווחה ראשונה בשנת 2012 שבניגוד לאוכלוסיית ילדים בריאה ורגילה בה התמותה היא 1% מכלל הילדים הם מצאו במטופלי הורמון גדילה עליה בתמותה בשליש אחוז 0.3%, זאת בגלל שינויים של כלי דם במוח במספר ילדים כמו כן נמצא גידול בעצם ב 3 ילדים. הקשר היה מובהק בילדים שקבלו מינוני הורמון גדילה גבוהים. ב 7 המרכזים האחרים לא היו תופעות כאלה ולא דווחה עליה בתמותה. ההשוואה. רשות המזון והתרופות בארה"ב, ה- FDA לא קבלה דווח זה כהוכחה שהורמון גדילה הוא גורם תמותה. כיוון שזה הדיווח היחידי שמראה זאת, כיוון שההשוואה נעשתה לאוכלוסייה רגילה ובריאה ולא לאוכלוסיית ילדים זהה שאינה מקבלת טיפול. גם ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון בהם התחלואה מוגברת וגם קומה נמוכה אידיופטית אינם אוכלוסייה בריאה רגילה. בישראל אספנו את המידע על כל מטופלי הורמון גדילה משנת 1988 ועד 2012 ולא נמצא כל סיכון לתמותה או ללאוקמיה בילדים עם חוסר מבודד של הורמון גדילה ללא גורם סיכון נוסף. כעת קיימת הסכמה בינלאומית לא לשנות את הקריטריונים הנהוגים לטיפול בהורמון גדילה. . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. אנחנו חותמים בזה על המסמך לאחר שקראנו את המסמך והבנו אותו. ואנחנו יכולים לשאול שאלות נוספות את פרופ' צבי צדיק