זעזוע מוח: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מחלות אף וסינוסים: אבחון וטיפול

חלל האף אמנם קטן, אך עלול להיות מעורב במספר מחלות שמומלץ לטפל בהן - על מנת למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים. מדריך מקיף ניתן לחלק את המחלות שמערבות את חלל האף למחלות הקשורות למבנה האף ופוגעות באיכות הנשימה מהאף ולמחלות דלקתיות הקשורות בדרך כלל ברירת האף והסינוסים (מחלות בעלות מאפיינים דלקתיים; עלולות לגרום לכאבים, לחצים, הפרשות וכו'). מהו המבנה של האף והסינוסים?לאף והסינוסים מספר תפקודים בסיסים: הם חלק ממערכת הנשימה, חלק ממערכת החיסון (המפגש הראשון עם חיידקים ווירוסים מתרחש בד"כ באף) וחלק מהמערכת האחראית על חוש הריח. התפקיד המרכזי של מערכת האף כולה, הוא לגרום לאוויר שאנחנו שואפים להגיע בטמפרטורה ובלחות המתאימה לריאות, על מנת לסייע לריאות לספוג את החמצן טוב יותר. לצורך כך, מצופים חלל האף והסינוסים ברירית הפועלת כל הזמן בהפרשה סינון ושינוע בהתאם לתכונות האוויר הנכנס לאף. רירית האף ורירית הסינוסים...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לזעזוע מוח

פגיעה מוחית טראומטית - תמונת המחשה
פגיעה מוחית טראומטית זה לא מדע בדיוני: שיקום משבץ ומפגיעות מוח נרכשות (ABI) נעשה כיום מהבית, באמצעות טכנולוג...
אמנזיה - תמונת המחשה
אמנזיה מחקר חדש שנערך על יוצאי צבא מצא כי חבלת ראש קלה, הכוללת אובדן הכרה של עד 30 שניות, עשוי...
שטף דם פנימי - תמונת המחשה
שטף דם פנימי הגעת לאמצע החיים? את מרגישה חיונית ומלאת מרץ, אבל הפנים שלך מתמלאות קמטים? חושבת על בוט...
הפרעות קשב וריכוז - תמונת המחשה
הפרעות קשב וריכוז הילד מתקשה בלימודים? אל תמהרו לקבוע כי מדובר בהפרעת קשב וריכוז. לעיתים זו בעיה רפואית א...
המטומה סובדורלית - תמונת המחשה
המטומה סובדורלית הקאות, ישנוניות, בלבול, ליקוי בדיבור ועוד עלולים להעיד על נזק שנגרם מחבלת ראש. מקרים אל...
בחילות - תמונת המחשה
בחילות גלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה": אין לה תסמינים - עד לשלבים מתקדמים, כאשר הנזק לרא...
ללמוד עוד על זעזוע מוח
מחלות אף וסינוסים: אבחון וטיפול-תמונה

חלל האף אמנם קטן, אך עלול להיות מעורב במספר מחלות שמומלץ...

מאת: ד"ר אברג'ל...
06/08/2017
סינקופה: איבוד הכרה זמני-תמונה

מה קורה כשאדם מאבד את ההכרה? האם הוא מדובר מסינקופה? מהן...

מאת: קרדיולוגיה...
06/07/2016
זעזוע מוח: סיכון לאובדנות-תמונה

זעזוע מוח בקרב מבוגרים ובעיקר כשמתרחש בסוף השבוע, מלווה...

מאת ד"ר עמית...
13/03/2016
הקשר בין דיכאון לזעזוע מוח-תמונה

הורים, שימו לב - לפי מחקר חדש שהוצג בכנס איגוד רופאי הילדים...

מאת: מערכת zap...
17/12/2013
אולי יענין אותך לדעת...
מדד גלאזגו - תמונה
מדד גלאזגו
מדריך בדיקות...
בדיקות נוירו-פסיכולוגיות - תמונה
בדיקות נוירו-פסיכולוגיות
מדריך בדיקות רפואיות: בדיקות...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לזעזוע מוח?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

זעזוע מוח: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום וסליחה מראש על האורך, אך בבקשה אל תתייאש באמצע. אני בת 26.5.לפני כחודשיים וחצי קיבלתי מכה חזקה באזור הפרונטלי-פריאטלי מחפץ קהה שהוטח על ראשי מספר פעמים. לא היה איזשהו זעזוע מוח אז לא הלכתי למרפאה. כבר בבוקר למחרת הופיע טינטון בצד שמאל (מין תדר גבוה כמו של טלויזיה ישנה דלוקה) שלאחר שבוע כבר הפך לטינטון בכל הראש, כמה צלילים בעוצמות ובתדירויות שונות. בבדיקת שמיעה שביצעתי לאחר שבוע וחצי מהופעת הטינטון, נראה שנץ של 45dB ב6000 הרץ ובדיקות הברה יצאו תקינות. התחלתי לאחר 3 שבועות מהופעת הטינטון טיפול בסטרואידים פרדניזון, אמנם זה שיפר אך לא העביר לחלוטין את הטינטון. בבדיקת שמיעה נוספת שנעשתה לפני חודש בערך, נראה שיפור ב6000 הרץ (10dB לעומת 45dB). הטינטון החל באוזן שמאל בלבד וכרגע הוא נשמע בעיקר באוזן שמאל (כמו רשרוש מטבעות מציק) וגם צליל כללי בכל הראש כמו תדר טהור. בשבוע שעבר התחלתי ליטול בטאהיסטין (הפסקתי השבוע כי לא עזר) וגם לוקחת תוספי תזונה שונים (פטריות לינצ'י, טריבמין, חומץ תפוחים.. כל מה שיכול לעזור) ומבצעת כבר חודשיים טיפולי דיקור וגם טיפולי גב וצוואר ואוסטיאופטיה, בתקווה שמשהו מאלה יעזור. כרגע המצב נשאר די קבוע, מדי פעם הצליל משתנה למין "טששש" כללי בכל הראש, אך לרוב הוא די קבוע. אני הולכת לישון איתו וקמה איתו והתחושה מאוד לא נעימה ומטרידה. בביקור אצל נוירולוג השבוע הוא המליץ לי לנסות גבפנטין (לאפילפסיה) בטענה שזה יכול בעקיפין לעזור לטינטון. אמר לי להתחיל בכדור אחד בערב ולעלות בהדרגה אם אני רואה שאין שיפור לאחר כמה ימים. ולאחר כל זאת, מהן המלצותיך? האם כדאי ליטול את הכדורים הללו? אני יודעת שיש להם תופעות לוואי לא נעימות (ריצוד של העיניים, טשטוש, סחרחורות, ועוד ועוד). האם לדעתך הטינטון צפוי לעבור לאחר חבלה שכזו או שיתכן והוא ישאר לי קבוע? תודה רבה, מיכל.

שלום מיכל יש סיכוי שהטינטון יחלוף אפילו עד שנה מהופעתו. טרם נמצאה תרופה יעילה לריפוי מטנטון מעבר לסטרואידים בשלבים הראשונים בלבד. לאחר ברור מקור הטנטון ושלילת מקור מדאיג שהוא נדיר, הטיפול הוא בעיקרו קוגניטיבי הרפייתי עם שליטה בתשומת הלב, במתח ובצורת החשיבה. להפסיק להתמקד בו , לשבור מעגל הקסמים טינטון - מתח. בנוסף להשתמש במיסוך חלקי לסגל מערכת השמע לטינטון. בברכה ד"ר בן דוד

תודה על המענה. הייתי היום אצל רופא אאג שגם אמר שהטינטון עשוי (וסביר) שיעבור עד שנה, מאחר ונגרם מחבלת ראש. עם זאת, האם כדאי לנסות לדעתך את כדורי הניורונטין? האם יעילותם הוכחה בטינטון? אולי זה עשוי לעזור מהר יותר משנה? והאם נטלתי סטרואידים בשלב מאוחר (3 שבועות מאז תחילת הטינטון)? פשוט אף אחד לא אמר לי על סטרואידים עד שלב זה, והייתי אצל מספר רופאים, וזה מאוד מתסכל. תודה על המענה! מיכל

שלום מיכל לפי הספרות העדכנית , הדברים שאני ציינתי הוכחו כיעילים. לגבי התרופה שציינת אינני יכול לדעת אם במצבך זה יכול לעזור. בררי עם הרופא שמטפל בתרופה זו על ניסיונו. באשר לסטרואידים , אחרי 3 שבועות פחות יעילים. בברכה ד"ר בן דוד

ביומיים האחרונים אני שומעת צליל גם בצד ימין. האם לקיחה נוספת של סטרואידים תעזור לי או שלחלוטין לא מומלץ ליטול שוב?? אם אפילו יש סיכוי קלוש שזה יעביר את הצליל בצד ימין אני מוכנה ליטול שוב!! אני פוחדת שגם זה ישאר לי כמו בשמאל! בבקשה עזרתך, מיכל

טכניקת אימון ברטט אנכי- מחקרים מורים על כך שאימון של 10 דק' בלבד אחת ליומיים נותן מענה בתחום האסטטי והבריאותי. טכניקת הרטט האנכי נחקרה ונמצאה כמענה הטוב ביותר לאוסטיאופורוזיס וכן לחיזוק רצפת אגן, להפחתת כולסטרול וסוכר בדם, לשיפור המטבוליזם ובתחום האסטטי- הצרת היקפים באופן ממוקד לאזורים בעייתיים (בטן, ירכיים, מותניים, ישבן), שריפת שומנים , החלקת מרקם העור והעלמת צילוליט. אימון ברטט אנכי - נעים מאוד מומלץ גם לבנות הגיל השלישי אינו מצריך מאמץ פיזי ואינו כרוך בהזעה . הבונוס הגדול - מלבה את ייצור הורמון הגדילה ומפחית השפעות ההזדקנות .

כמו כל טרנד חדש כך גם האימון ברטט חדר בשנים האחרונות עם "הבטחות" רבות אך יש לזכור כי לכל שיטה/טכניקה ישנם גם חסרונות וסכנות וחשוב להיות מודעים לכך מצרף סקירה של עמי עיני בנושא זה: בתגובה ל: פרסום ברדיו על מכשיר שבו 10 דקות שוות לשעה של אימון - tomer ================================================ הסקירה הנוכחית מתייחסת לכל מכשירי הויברציות ולא ספציפית למכשיר ה-Power plate (יש גם חברות אחרות עם מכשיר דומה). בשבועות האחרונים היו מספר פניות לא קטן של גולשים בפורום כאשר לכל אחד מהם הובטח אפקט אחר וייחודי שהוא יוכל להשיג בעזרת המכשיר ("מכשיר הקסם"). כך לדוגמא, הובטח לגולשים כי באימון של 10 דקות הם ישרפו קלוריות כמו באימון של שעה שהאימון במכשיר שורף שומנים וגורם לחיטוב ושהאימון במכשיר מהווה תחליף לאימון גמישות ולאימון כוח וכד' (ראה הקישורים המצורפים). כל אדם שעיניו בראשו מבין כי ברוב המקרים מדובר בהגזמות (בלשון המעטה). לאחר סקירה נוספת של המחקרים העדכניים בנושא ה-VIBRATION EXERCISE ושיחה עם מומחה בתחום (אחד המומחים הגדולים ביותר בארץ לכל מה שקשור לאימון), אוכל לומר את הדברים הבאים: הגרסה האימונית של המכשיר פותחה לצורך שיפור הכוח הריאקטיבי בספורטאים ולאחר ביצוע מספר מחקרים התברר כי הוא משפיע גם על רכיבי כושר נוספים ולכן החלו לשווקו גם לאוכלוסייה הרגילה. קיימת בעייתיות במחקר בנושא, מארבע סיבות עיקריות: 1. מחקרים רבים בתחום הם מחקרים יזומים שמומנו על ידי החברות המשווקות את המכשיר ולכן יש בעייתיות מסוימת בנושא. 2. המחקרים בוצעו על אוכלוסיות קטנות יחסית ואין מחקרים (או יש מעט מדי) שבוצעו על אוכלוסיות גדולות. 3. רוב המחקרים נעשו על ספורטאים ורק מקצתם על האוכלוסייה הרחבה. 4. אין עדין מחקרים ארוכי טווח על השפעת השימוש במכשיר. בפועל המכשיר עשוי לעזור בשיפור הכוח והכוח הריאקטיבי, בעיקר בשרירי הרגלים וזאת על ידי שיפור גיוס היחידות המוטוריות. מדובר בשיפור ברמה העצבית-מוטורית (ולא ברמת עליה במסת השרירים) בדומה לאימון משקולות בחדר הכושר בו מבצעים אימון עם משקלים כבדים מאוד ומספר חזרות נמוך (1-4 חזרות בסט) ובדומה לאימון פליאומטרי. עם זאת, השימוש במכשיר אינו מתאים לאנשים המבקשים לעלות במסת השריר. המכשיר עשוי לשפר גם את שיווי המשקל, החישה הפרופריוספטית וצפיפות העצמות ולכן עשויים להיות לו יתרונות ברמה השיקומית והמניעתית. למרות היתרונות של המכשיר בשיפור רכיבי כושר מסוימים, הוא אינו יכול להוות תחליף לאימון הקונבנציונאלי (בכל רמות האימון- ממתחילים עד למתקדמים). מה גם שרוב האוכלוסייה המתאמנת אינה מעוניינת בשיפור הכוח בלבד וברגלים בפרט, אלא בהעלאת המסה השרירית/עיצוב/חיטוב כל הגוף וכאמור, המכשיר אינו מספק פתרונות ראויים למטרות אלו. בהמשך תפורט הסיבה מדוע איני ממליץ על שימוש גורף לאימון פלג הגוף העליון במכשיר... כאמור המכשיר עשוי להתאים למטרות מסוימות בלבד (בהנחה שמתפעלים אותו על פי ההוראות המתאימות לאדם הספציפי ולמטרותיו) ולכשעצמו יכול להוות תוספת לאימון הרגיל אך לא תחליף לאימון. חשוב מאוד לדעת כי למכשיר עלול להיות אפקט שלילי, בעיקר במקרים הבאים: 1.אימון בעצימות(תדר/משך) גבוהה מדי שאינה מתאימה לרמת המתאמן- לאוכלוסייה הרגילה מומלץ להתאמן בעצימויות הנמוכות יותר ולא לנסות את הגבוהות מאחר והגבוהות מתאימות לספורטאי הישג בלבד. כל ניסיון של מתאמן מתחיל/חובבני להתאמן ישירות בעוצמה גבוהה, עלול להסתיים באסון. 2.מומלץ לאמן רק את הרגלים באימון על המכשיר. כל ניסיון לעבוד על המכשיר כאשר מניחים עליו את הידיים/חלקי גוף אחרים, בעוצמות לא מתאימות (קורה ברוב המקרים- רוב המתאמנים מנסים יותר ממה שהם מסוגלים לו), עלול לגרום לנזק עצבי (זעזוע מוח וחמור מכך) מאחר ואין מספיק מפרקים ורקמות בדרך לראש אשר מפחיתים ומסננים את הזעזועים (כאשר עומדים עם הרגלים על המכשיר, יש את כל המרחק, המפרקים והרקמות אשר מפחיתים במידה מספקת את הזעזועים המגיעים למוח). 3.מומלץ לנוח לפחות 48 בין אימון על המכשיר למשנהו- כאמור, האימון עובד על הרכיב העצבי מוטורי, לכן יש צורך בהתאוששות ארוכה יחסית מאחר ופיצוי היסף ברכיב העצבי מחייב מנוחות ארוכות. כל ניסיון להתאמן על בסיס יומי עלול לגרום לעומס מיותר ומזיק על המערכת העצבית-מוטורית. כאן סיימתי את דברי בנוגע למכשיר. יתכן ואנשים אחרים העוסקים בתחום יסברו אחרת (כל אדם זכאי להיות בעל דעה בנושא). בסופו של דבר, על הגולש להחליט מה טוב בשבילו ומה הכי מתאים לו...

אורי , בהמשך לתגובתך ברצוני לציין שטכניקת הרטט אינה "טראנד חדש" וקיימת כבר מעל 40 שנה . שנית לגבי הסיכונים, טכניקת הרטט ויברוג'ים היא בעלת תקן רפואי ,FDA ו MDD מכאן שהיא בטוחה ביותר . לגבי תועלות הרטט אכן ישנם הרבה מחקרים בתחום חלקם ממומנים אך חלקם בלתי תלויים ורובם מוכיחים שרטט מונע בריחת סידן , משפר זרימת דם, משפר שיווי משקל ומשפר מטבוליזם. באחד המחקרים שעסק בתועלות הרטט לגבי חולי סכרת 2 הנתונים הראו שהמשתתפים ירדו במשקלם . טכניקת הרטט אינה מסוכנת יותר מכול אימון בחדר כושר כול זמן שזה נעשה לפי הוראות המדריך והיא אכן בעלת תועלות רבות . מחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם מוכיחים כי לאימונים גופניים בטכניקה זו השפעה דרמטית על כוח ונפח השריר כמו גם גורמים לעליה בצפיפות העצם, הפחתת צלוליט , שיפור המטבוליזם ושיפור הקואורדינציה והיציבה . יגאל בר און פיזיולוג ראשי במחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי מאיר " אינטנסיביות התנועה מאלצת את הגוף לייצב עצמו , משמע- השרירים מגיבים בהתכווצות בתדירות גבוהה ובכוח רב, בין שלושים לחמישים פעמים בשנייה , לפי התדירות והאינטנסיביות של הוויברציות שנבחרו. התוצאות : הגברת גמישות הגוף ושיווי המשקל, חיזוק השרירים והעצמות , הגברת קצב חילוף החומרים והאצה בירידה במשקל, שיפור במקרים של בעיות גב ומפרקים, הגברת קצב חילוף החומרים ועוד". לגבי פרטים נוספים אשמח לשוחח איתך 050-2266422 ארבל

אם לאחר מכה קשה מאוד בראש(בחלק של המצח) לא איבדתי הכרה אך הרגשה כללית היתה ירודה מאוד...בחילות כובד בראש וקצת חוסר שיווי משקל.הלכתי לרופא משפחה,הוא עשה לי כמה בדיקות (כמו לחץ דם אחרי זה שכבתי והוא סובב לי את הראש ,לאחר מכן ביקש לעמוד לסגור עיניים ולשים את האצבע על האף שלי בעיניים סגורות)את הכל עברתי בהצלחה.הוא אמר שלא רואה שיש לי זעזוע מוח . שאלתי היא האם תסמינים של זעזוע מוח מופים רק ב24 שעות לאחר המכה בראש ואם לא יופיע אז אין לי זעזוע מוח??? או שזה יכול להופיע יותר מאוחר גם?? האם התסמינים שיש לי (כגון,בחילות כובד בראש וקצת חוסר שיווי משקל בעמידה)לאחר מכה קשה במח של הראש מעידים על זעזוע מוח??

זעזוע מוח הוא כל מצב בו המוח נע בתנועה מופרזת בתוך קופסת הגולגולת. מצב שכזה עלול לגרום לתחושה של סחרחורת, בחילה, כאבי ראש וכו'. התופעות יכולות להופיע גם זמן מה לאחר החבלה. בנוסף - אם חס וחלילה נגרם נזק לכלי דם בתוך המוח בגלל החבטה, או שיש סדק קטן בגולגולת ויש דימום קטן - ההשפעה של דימום כזה יכולה להופיע יום ויותר אחרי החבלה - ולכן צריך להיות עם "יד על הדופק". הבדיקה שהרופא עשה הינה בדיקה נוירולוגית בסיסית ובה הוכח שלא קיים חסר נוירולוגי באותו רגע של הבדיקה. אם עדיין יש בחילות וקצת חוסר שיווי משקל בהחלט ייתכן שיש זעזוע מוח קל וכדאי לנוח עד שיחלוף. מצד שני - הכאב של החבטה עלול גם הוא לגרום לכאבים, סחרחורות ובחילות (מה לעשות, רפואה זה לא ממש מדע מדוייק...)

שלום ד"ר, האם ניתן לטוס לאחר זעזוע מוח? 4 חודשים אחרי? תודה על התשובה

ההחלטה לגבי טיסה צריכה להתקבל באופן פרטני על ידי רופא המשפחה בהתאם לאופי הפגיעה, תלונות נלוות וגורמים נוספים.