שיפוט לקוי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הפרעה דו קוטבית - מאניה דיפרסיה

אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, איך היא מתבטאת? כיצד מטפלים, ומה חדש בתחום? משתמע לשני פנים עוד בנושא: פסיכיאטר, חוסר שינה מהם התסמינים של ההפרעה הדו-קוטבית? הפרעה דו-קוטבית גורמת לתנודות חריפות במצבי-הרוח, ממצב מאוד מרומם או נרגז ועצבני למצב עצוב ותחושת חוסר-תקווה, לחילופין, לעיתים עם מצבי-רוח רגילים ביניהם. שינויים חריפים באנרגיה ובהתנהגות מתרחשים יד-ביד עם שינויים אלה במצבי-הרוח. משך הזמן של מצבי-הרוח הטובים או הרעים נקרא אפיזודה של מניה או דפרסיה. סימנים ותסמינים לאפיזודה של מאניה כוללים: מרץ מוגבר, פעלתנות וחוסר-מנוחה מצב-רוח טוב בהגזמה, אופוריה רגזנות יתר ואי-שקט מחשבות מתרוצצות ודיבור מאוד מהיר, קפיצה מרעיון אחד למשנהו חוסר ריכוז צורך במעט מאוד שינה אמונה לא מציאותית בכוחות או יכולות של החולה עצמו שיפוט לקוי בולמוס בזבוז התנהגות שונה מהרגיל לפרק זמן מתמשך דחף...
ללמוד עוד על שיפוט לקוי
ציקלותימיה: נסיכי הגאות והשפל-תמונה

ציקלותימיה, המתאפיינת בשינויים מחזוריים במצב הרוח, נחשבת...

מאת: פרופ' לאון...
07/06/2017
הפרעה דו קוטבית - מאניה דיפרסיה-תמונה

אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, איך היא מתבטאת? כיצד...

מאת: מערכת zap...
21/08/2005
אלכוהול: קל להתמכר, קשה להיגמל-תמונה

אתם סובלים ממשבר ומשככים את הכאב בעזרת אלכוהול? זהירות: אתם...

מאת: ד"ר...
09/04/2017
הטרדה מינית בטיפול-תמונה

מה מותר לעשות בטיפול ללא בגדים? מה קורה כשהמטפל חש משיכה...

מאת: תמורות,...
10/03/2005

שיפוט לקוי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

תסמונות פסיכיאטריות הנובעות כתוצאה מאלכוהוליזם במהדורה הרביעית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות, הופיעה לראשונה קטגוריה הכוללת הפרעות פסיכיאטריות שהתפתחו כתוצאה מצריכת אלכוהול. כיוון שלאלכוהוליזם השפעות רבות על הפעילות המוחית, בהתאם גם ניתן לראות כי ישנן הפרעות רבות ביותר שיכולות להופיע על רקע אלכוהוליזם. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח, הפרעה פסיכוטית, שיטיון, הפרעות שינה ועוד. המאפיין המובהק של כל ההפרעות שמקורן באלכוהוליזם הוא שהן התפתחו בעקבות ההשפעה הפיזיולוגית של האלכוהול. כמו כן, בניגוד למשל להפרעה פסיכיאטרית שלא נובעת כתוצאה מאלכוהוליזם, הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מאלכוהוליזם צפויה לחלוף גם ללא טיפול, למעט טיפול תומך, תוך מספר שבועות לאחר הפסקת השתייה. סימנים ותסמינים פסיכיאטריים הקשורים לאלכוהול צריכה מופרזת של אלכוהול משפיעה בצורה ישירה על הפעילות המוחית וגורמת לשינויים מגוונים בכימיה של המוח ובמערכות ההורמונליות, הקשורות לסוגים שונים של הפרעות פסיכיאטריות. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח והפרעות חרדה שונות. אי לכך, אין כל פלא שאלכוהוליזם יכול לבוא לידי ביטוי בטווח רחב של תסמינים וסימנים פסיכיאטריים. יתרה מזאת, במקרים רבים התופעות הפסיכיאטריות השונות הן העדות הראשונה לכך שהמטופל סובל מאלכוהוליזם וכן במקרים רבים התסמינים הפסיכיאטריים השונים מהווים את הגורם בגינו המטופל פונה לראשונה לקבלת סיוע. חומרת התסמינים משתנה בהתאם למשך הזמן שבו סובל המטופל מאלכוהוליזם, רמת הסבילות של המטופל לאלכוהול, תדירות השימוש באלכוהול, כמויות האלכוהול הנצרכות ועוד. מובן שישנה השפעה משמעותית גם לרמת הפגיעות של המטופל מבחינה פסיכיאטרית ולנטייה שלו לסבול מתסמינים פסיכיאטריים. בין היתר צריכת אלכוהול יכולה לגרום לאופוריה, עצבות, נטייה לרגזנות, עצבנות, פגיעה בכושר השיפוט ואפילו להוביל לתסמינים המזכירים במידה רבה תסמינים של הפרעת אישיות אנטי חברתית. התסמינים והסימנים הפסיכיאטריים משתנים גם כן, בהתאם למועד האחרון שבו המטופל צרך אלכוהול ובהתאם למועד שבו בוצעה האבחנה. כך לדוגמה, אם המטופל נמצא תחת השפעת אלכוהול וניכרים בו סימנים של דיכאון מג'ורי, ייתכן מאוד שלאחר שיתפכח, יפגין סימנים של חרדה ואפילו פאניקה. מעבר להשפעה הפרמקולוגית הישירה של אלכוהול על התפקוד המוחי, יש לזכור כי ישנם גם גורמי מתח רבים הקשורים לאלכוהוליזם, שעשויים להשפיע על התסמינים הפסיכיאטריים. הכוונה היא למשל לבעיות פיננסיות, בעיות בין אישיות ואפילו בעיות חוקיות כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול. כל הגורמים הנ"ל עשויים לתרום להגברת תחושת החרדה, העצבות והייאוש.

תודה, ליאור היכן התפרסם המאמר ? בברכה, ד"ר מאיר נעמן

עברתי היום פרוצדורה בהרדמה קלה. לפני הפרופופול המרדימה אמרה ששמה לי חומר מטשטש בוריד. הרגשתי ראש כבד וסחרחורות ואחר כך שמה את הפרופול ונרדמתי. אני רגילה שתמיד מזריקים חומר שקוף צהבהב לפני הפורופופול אבל אף פעם לא גרם לי לתחושות אלו. הבעיה היא גם שכל היום הייתי לא מווסתת ועם שיפוט לקוי וראש כבד. 1. האם זה יכול להיות בהשפעת אותו חומר? 2. ומה עשוי להיות החומר הזה? 3. האם היא לא צריכה לעדכן אותי לפני מתן החומר לגבי הסוג והשפעתו? יש לציין שזה די מרגיז אותי שעושים עם הגוף שלי מה שרוצים והרסו לי יום שתכננתי בו הרבה דברים.

שלום רב, ביום בו עוברים טשטוש/סדציה, ההמלצה הבינלאומית החד משמעית היא לא לתכנן פעילות, לא לנהוג ולא לקבל החלטות חשובות, זאת, עד למחרת בבוקר. ניתן להניח שהרופאה הוסיפה תרופה נגד כאבים, כגון, קטמין או פנטניל, מאחר שפרופופול עצמה אינה תרופה נגד כאבים. לא מקובל לדון עם המטופל על כל תרופה כחלק מההרדמה, אלא אם כן, המטופל מבקש זאת. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

אבקש עזרה הבת שלי בת 33 נכנסה לאובססיה למחשבות טורדניות..כשאני מציע לה ללכת לטיפול היא לא משתפת פעולה...היא טוענת שהיא נורמלית .

ללא הפרעה בשיפוט לא ניתן לכפות טיפול עליה. ממליץ לפנות לייעוץ משפחתי במיל״ם (אחד הגולשים בפורום הכיר לי את המיזם), זה מטעם עמותת אנוש. גם בערים שאין מיל״ם, ניתן לקבל ייעוץ משפחתי מטעם בית חולים לבריאות הנפש הקרוב למקום מגורייך, בהרבה בתי חולים זה מתאפשר. באם לא, וגם בתור התחלה (כלומר - לפני שפונים לבית חולים), כדאי לפנות לסניף אנוש הקרוב למקום מגורייך ולברר בו היכן ניתן לקבל ייעוץ משפחתי ועזרה בנושא (ניתן למצוא באתר של אנוש (לכתוב בגוגל אנוש וללחוץ על התוצאה הראשונה) הן את מיקום מרכזי מיל״ם והן אנוש). בהצלחה ושיהיה לה רפואה שלימה. מני

אכן כן! בהצלחה!

שלום רב איך מטפלים בסוג של אנשים שמציעים את עצמם לעבוד כמרצים או כמתרגלים באקדמיה ואין להם בקושי תעודת בגרות? והם מתחילים להתווכח עם האקדמיה מה זה תעודה? ומתחילים לדבר דברים הזויים.. כמובן הכול נובע מרגשי נחיתות שהם לא מרגישים בנוח ... האם לדעתך יש להם הפרעת אישיות ? אין לי בעיה שישקרו למשפחות או לחברים שהם למדו ואין להם כלום ביד השאלה עצם העובדה שהם הולכים לאקדמיה לראשי חוגים ומציעים את עצמם לעבוד באקדמיה אפילו ללא בגרות כמובן שלא יקבלו אותם איך מטפלים בסוג אנשים כאלה? לדעתי זה רק פסיכיאטר ולא פסיכולוג

בהמשך יש לציין שהם מקללים מרצים ואנשי אקדמיה אחרי שהם אומרים דברים הזויים. האם הטיפול הוא כדור איזון ושיחות? או אשפוז ממושך ?

אוי נו, אם לכל בנאדם ש״עף על עצמו״ ניתן כדורים - זה לא יגמר לעולם.. איך הגעת למסקנה ההזוייה של אשפוז ממושך?! פסיכיאטר טוב זה לא פסיכיאטר שנותן כדורים, אלא דווקא זה ששולל אותם! לכל היותר שיחת הבהרה (או אם תרצי לקרוא לזה ״איום״, עם או בלי מרכאות..) - שאם לא יעזבו את האקדמיה, יכתבו לו צו הרחקה; מנסיון, זה עוזר! מה אכפת לך שיעופו על עצמם, הם בסך הכל הורסים לעצמים ת׳חיים, תני להם ליהנות מהחיים; אצלם להרוס זה הנאה (בשונה מאדם נורמלי שנהנה דווקא מבנייה ותיקון). יש הרבה אנשים כאלו, ולא צריך להתייחס אליהם יותר מידי. איום תקיף אך באופן של ״דרכי נועם ודרכי שלום״ - או שתתרחקו, או שנרחיק אותכם (וכנ״ל - שזה בדוק ומנוסה! גם למצבים יותר גרועים ממה שציינת, מבלי לזלזל בכבודם החשוב של אנשי האקדמיה, כמובן); הרצון לטפל בהם פסיכיאטרית או אפילו רק פסיכולוגית - נובעת מהפגיעה הקשה שלכם מהם, פגיעה כוונתי - היעלבות; מכאן, שהעצה היא לא לתקן אותם, אלא את עצמכם: תפסיקו לתת יחס לרגשותיכם, ותפעלו לפי מה שנכון לעשות, לא לפי מה שהשכל הפוגעני שלכם אומר. בתקווה שאת לא נפגעת מהדברים; האמת צריכה להיאמר, והכל יבוא על מקומו בשלום, בעזרת ה׳. מני

*צו הרחקה= במשטרה. אגב, הסיבה שהם מקללים - זה כפי שאת בעצמך כתבת - כדי לפצות על רגשי הנחיתות שלהם; הם אנשים ״אהבלים״ (כפי שזה נקרא) שאין להם יד ורגל בכל הנוגע לאקדמיה ולמטרות בחיים... מטרה להרוס איננה מטרה, זה נובע משיעמום... את בעצמך מבינה, אשר לא תוכלי לאשפז אותם, נכון? ... (איזה מין פסיכיאטר יענה לבקשתך? קשה לי להאמין שיש פסיכיאטר כזה.. אדרבה - את מוזמנת לנסות ולבקר במזכירות של ברה״נ קהילתית על מנת לבקש לאשפזם, נראה מה הם יענו לך..) בהצלחה, ושוב: אל תיפגעי מהדברים; ברצוני לעזור לך, ולא חלילה להיפך, כפי שאת אולי יכולה להבין מהדברים. העיקר שיהיה בריאות לכולם, ושנתמקד בהצבת מטרות פנימיות בחיים ומימושם, ב״דרך הסלולה בית אל״, מה שנקרא.. הדרך סלולה, רק צריך להתקדם אליה.. ואסיים בשיר: ״עוד ארוכה הדרך אל האושר רצופה היא מכשולים רבים עת לחייך לשמוח גם לדמוע אך מה יפים יפים הם החיים זה הזמן לסלוח לוותר לשכוח גם אם זה קשה שנינו יחד את הכל עוד נשנה לא צריך לברוח את האמת למרוח אני ואת לא נשנה את העולם הזה את שתי עיני נושא אני למעלה מבקש תשובות לשאלות אין מענה ואיש גם לא יודע האם בסוף הדרך ניפגש״ (מילים: Ara Dinkjian 1986)

חוץ מכמה מקצועות שצריך באקדמיה, הרבה תלמידים יוצאים עם ידיים שמאליות ויודעים רק לקרוא ספר ולחפור. אז באמת לאקדמיה יש מה ללמוד גם מאנשים ללא תעודת בגרות הכל תלוי בבן אדם.

איני דוגל בשיטתך, שיטת ״איזהו חכם הלומד מכל אדם״... ישנם אנשים שכל מטרתם זה להרוס, וללמוד מהם פירושו להרוס את האקדמיה... צריכים לזרוק אותם משם וזה הכל. כך אני חושב (אף שכמובן שאני נותן מקום גם לשיטתך, בנסיבות מסויימות, אך לא במקרה הספציפי הזה אשר דעתי היא כנ״ל). נ.ב אין קשר לכך שכותב הדעה הנוספת זה אתה, א׳; באתי לומר את דעתי, באופן ניטרלי ומכבד. הגיע הזמן לעשות שלום בפורום פסיכיאטריה...

אף אחד לא רוצה להרוס את האקדמיה היא הורסת את עצמה. קודם כל הרבה מקצועות שלא צריך, וגם לא דואגת להיות במימון המדינה, ככה שמי שההורים נותנים כסף לומד ואחרים לא, אז התעודה לא תמיד שווה משהו.

קצת גלשנו מנושא הפורום אבל אענה לך: זה נכון אשר ישנם הרבה אנשים עם כשרונות לימודיים גבוהים, אשר נאלצים לא לממש את כישוריהם רק בגלל שהמדינה לא מממנת את לימודיהם, ולהוריהם אין את היכולת (או את הרצון.. פחות נפוץ) לשלם את שכר הלימוד הגבוה. זהו דבר שצריך לטפל בו, ולמדינה לא ממש אכפת (אין לי מושג מה הטיפול בנושא במדינות אחרות, אף שמאמין שבכל העולם זה כך), אם משום שהם עסוקים ב״נושאים יותר חשובים העומדים ברומו של עולם״, כביכול, אם מחוסר אכפתיות כלפי אותם מסכנים אשר לא יכולים להגשים את החלומות שלהם ולממש את עצמם, למרות יכולותיהם הגבוהים; או מסיבות אחרות מגוונות אפשריות. הכל טוב ויפה, צריך בוודאי לדאוג גם לאזרח שאין לו יכולות כלכליות טובות (והמדינה כושלת בנושא הדאגה לאזרח פעוט-היכולת בהרבה מקרים: אם זה בנושא גובה קצבת נכות כללית וגם של קצבאות אחרות, נגישות בתחבורה בינעירונית ועוד ועוד!); אין שום קשר בין זה, לבין אנשים ללא כל תעודת בגרות הדוחפים את אפם למוסד האקדמי; למוסד אקדמי, כמו לכל מוסד, יש כללים משלו; זה ברור אשר מי שלא הוציא תעודת בגרות (שזה דווקא כן במימון המדינה!), לא מוכיח את יכולותיו לעמוד בעומס ועמידה בלחצים המנטליים שדורשת האקדמיה. זה בעצם הקבלה ללימודים, כל שכן לעבוד בתור מרצה (או מתרגל), דבר אשר האקדמיה לא תיקח סיכון להעמיד אחד כזה בין שורותיה הגבוהים, ובכך תפחית את מעמדה הגבוה עשרת מונים, באם המרצה יהיה נכשל בעבודתו, דבר אשר מצוי מאוד בין מי שלא הוציא תעודת בגרות! מי שרוצה לעבוד במוסד אקדמי, חייב לעשות לכך את כל דרישות האקדמיה, שהבסיסית והעיקרית שבהם היא תעודת בגרות, ואין צורך להאריך בדבר כל כך פשוט (-הצורך בתעודת בגרות בשביל לעבוד באקדמיה (בתור מרצה למשל)); הרי לא יעלה על הדעת שנכניס אדם עם כסא גלגלים לעבודה הדורשת לעמוד על הרגליים, נכון? עם כל הכבוד לאדם עם המוגבלות, ישנם עבודות אשר הוא לא שייך אליהם גם עם רצון טוב גדול מאוד; הוא יכול ללכת לעבודות משרדיות ועבודות אשר מתאימות למוגבליות בניידות, אך לא בעבודה מסוג הדורש עמידה. מקווה שעד כאן ברור, ונחזור לנושא האקדמיה: מי שלא הוציא תעודת בגרות, אינו יכול להיכנס לאקדמיה על פי החוקים של האקדמיה; גם אם אתה עדיין סבור שצריך להכניס אנשים גם ללא תעוד״ב לאקדמאיות - אזי תדבר על כך עם הנהלת האקדמיה, אך לאקדמיה יש את הזכות תמיד לדרוש את הדרישות שלה. אדם אשר אינו עונה לדרישות, ונכנס בחוצפה, מקלל ומזלזל בערכה של תעוד״ב - הוא מפר סדר! מפר סדר, צריך להרחיק. אתה רוצה, תארגן הפגנה נגד מוסדות אקדמיים על כך שלא מכניסים בין שורותיהם אנשים ללא תעוד״ב; זוהי זכות ליגיטימית ומעקרונות יסוד בדמוקרטיה הישראלית; אולי המדינה, (בייצוג הכנסת והשרים בממשלה) אשר היא המנהלת הראשית מעל ההנהלות האקדמיות, תטפל בנושא ותאלץ את האקדמיות לקבל לעבודה כאלו אנשים (אולי...). כל עוד לא יצא חוק מסודר בנידון, אין זכות להפר סדר. טיפול בהפרת סדר- הוא משטרתי (כמו צו הרחקה שהזכרתי לעיל). הזכות להפגין על כך נשארת תמיד. ולשאלת השואלת- כמדומני שעוד לא יצא מחקר מדעי בנושא המניעים להפרת סדר (אני לא שמעתי על כך, ונראה מה יענה הדוקטור). כשאני חושב על כך שנית, יתכן מאוד אשר המניע הוא נפשי, אם כי לא בהכרח. באם המניע הוא נפשי, אזי שיועיל טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי, אך קשה לטפל באחד כזה, כי רוב רובם של מפרי סדר - אינם מעוניינים בטיפול ולא רואים במעשיהם בעיה. ולכן, כל עוד הם לא יבינו את הבעיה שבדרכם הרעה ולא יפנו מעצמם לטיפול, אי אפשר כמדומני לכפות עליהם טיפול נפשי. אחד התנאים לכפיית טיפול נפשי, הוא בסכיזופרניה או פסיכוזה, כשחסר כח השיפוט. בהפרעת הפרת סדר, אין הפרעה בשיפוט; זה נקרא, בשפה הרפואית- הפרעת שליטה בדחפים או הפרעה בהתנהגות, ללא פסיכוזה הגורמת לכך. יתכן גם שזה יהיה נובע מהפרעת אישיות גבולית, אם כי לא בהכרח, לכאורה; (-זה לפי הicd, ספר האבחון של ארגון הבריאות העולמי (יצא גם מהדורתו העשירית (icd-10) בהוצאת דיונון של אוניברסיטת תל אביב, בעברית, בשנת 1995 ; מהדורתו החדשה, 11, טרם יצאה בעברית, אך נכנסה לשימוש בינואר האחרון; איני יודע אם כבר עושים בו שימוש בארץ, ואשמח אם הדוקטור יענה גם על כך); לעומת זאת באבחנה האמריקאית (dsm), הפרעת אישיות הוא ציר שני של אבחון נפשי, אשר מוכרח שתהיה הפרעת אישיות בבסיס של כל הפרעה נפשית. בישראל, כמדומני (וצריך לראות אם הדוקטור יאשר זאת, יש לו בוודאי יותר ידע ממני בנושא), שמתחשבים רבים מהפסיכיאטרים בציר האבחנה האמריקאי, אם כי לא תמיד, ויכול להיות גם הפרעה נפשית ללא הפרעת אישיות שממנה נובעת ההפרעה נפשית, לכאורה; אני רק יודע שבאופן רשמי עושים שימוש יותר באבחון הבינלאומי, יותר מאשר האמריקאי, אשר בארץ משתמשים בו בפרטים מסויימים-ספציפיים). שורה תחתונה- ככל הנראה יש כאן בעיה נפשית, בשונה ממה שכתבתי קודם אשר אני מבטל את דבריי לחלוטין; לכפות עליהם טיפול אי אפשר, ולכן אפשר רק להרחיקם מהמוסד ולא יותר מזה. למסקנה- יש לחכות למענה הדוקטור; דרוש פה בכל זאת מענה מקצועי, לדעתי, וסליחה על דבריי הקודמים אשר אינם נכונים באידיאולוגיה שלהם (-אשר היה משמע מדבריי שאין כאן הפרעה נפשית, אף שלכאורה כן יש), אך כן בפרקטיקה שלהם: מלבד להרחיקם, אי אפשר לכפות עליהם טיפול נפשי, בזאת אני די בטוח. בהצלחה. נקווה שהדוקטור יענה בקרוב, אני סקרן מאוד לדעת את דעתו בכך, וגם את צריכה דחוף מענה.

אגב, דבריו הראשונים של א׳, אכן נכונים: ישנם הרבה מקצועות שלא צריך. לצערינו, ככל תוכן שיווקי במדינה דמוקרטית, אי אפשר למנוע מהמשווק לשווק את התוכן שלו, על אף הצורך למנוע את השיווק; אחד הדוגמאות הקיצוניות לכך, הוא מקצוע ההילינג, אשר אני חושב אשר מלבד המשווקים שלו ומספר אנשים תמימים המאמינים בכך, אין בו כל צורך; הוא לא מבוסס וככל הנראה לא מועיל (מלבד להכנסה הכספית של ההילר/הילרית, ול״אקדמיה״ ללימודי הילינג...). רק במאמר המוסגר (וכהמשך לדבריו של א׳). נ.ב מה דעתך, תמי, על הדברים? את לא חייבת לענות, סתם מעניין אותי..

*כוונתי, מה דעתך בנוגע להימצאות הפרעה נפשית במפרי סדר (ולא בנוגע להילינג, אשר לא ממש מעניין אותי מה חושבים על כך אחרים, יש דברים אשר אני בטוח באמיתותם ולא יעזור לנסות לשכנע אותי בכך.. מי שחושב שזה הועיל לו, ושיש דבר כזה ריפוי באנרגיה, שירווח לו..)

צר לי אך אינני מכיר את התופעה כפי שהיא מתוארת כאן

מה כל כך צר? אז לא מכיר תופעה כזו, לא הפסד גדול ולא ממש משנה.