חרדה ולחץ - סיוע דחוף

מבקש פתרון למצב של חרדה, לחץ, חוסר אויר, שיתוק וגמגום דחוף לקראת ארוע חשוב של העברת מצגת חשובה לקהל (בצורה של תרופה לפני הארוע, או הפנייה למומחה מתאים).

הי שמעיה, נשמע שאתה סובל מדבר שנקרא חרדה חברתית. בסוף תגובתי מצורף שאלון: "איך אוכל לדעת אם מדובר בחרדה חברתית ?" נראה לי שירגיע אותך מעט לקרוא על הבעיה ולהבין מה היא כוללת (שזה את כל הסימפטומים אותם תיארת ועוד כמה..) וגם דרכי טיפול אפשריים. (טיפול פסיכולוגי התנהגותי-קוגניטיבי משולב בטיפול תרופתי, אם יש צורך). אם הארוע עליו אתה מדבר מתרחש בקרוב מאוד, יכול להיות שכדאי לך לקחת תרופת הרגעה לאחר התיעצות עם פסיכיאטר כמובן (אפשר דרך קופת חולים ואפשר באופן פרטי). ואז להתחיל לטפל בעניין בצורה מסודרת יותר. חרדה חברתית היא הפרעה אמיתית וקשה. משערים שהיא נגרמת על-ידי שילוב של גורמים ביולוגיים ואירועים שקרו בחיים, כפי שהפרעות אחרות (כגון סוכרת או מחלת לב) מושפעות מתורשה, ומהיבטים של סגנון החיים. המרכיב העיקרי של חרדה חברתית הינו חרדה קיצונית מן האפשרות שאחרים ישפטו אותך, או מהתנהגות שעשויה לגרום מבוכה או גיחוך. האדם הסובל מחרדה חברתית סבור שכל העיניים מופנות אליו. החרדה עלולה להוביל להתקפים דמויי-פניקה, הכוללים תסמינים כגון דפיקות לב, עילפון, קוצר נשימה, הזעה מרובה, סחרחורת, בחילות וכו'. בין אם הם סובלים מהפרעת פניקה או לא, אנשים עם חרדה חברתית משקיעים בדרך-כלל אנרגיה מרובה בהמנעות ממצבים מפחידים. (לפעמים אי אפשר כי יש מצות חשובות שחייבים..) חרדה חברתית היא נקודתית. אדם יכול לחוש פחד נוראי ממצב מסוים, כגון דיבור בפני קהל, אך הוא יכול לחוש בנוח בכל מערך חברתי אחר. אחרים עשויים לסבול מפוביות רבות ולחוש חרדה ממגוון של מצבים בהם אנשים אחרים צופים בהם. חלק מן הסימנים והתסמינים כוללים: - פחד קיצוני ממצב בו אתה צריך לפגוש אנשים חדשים או מזה שאחרים עשויים לשפוט אותך. -המצבים החברתיים המפחידים גורמים לחרדה קשה או להימנעות מהם. -מצב חברתי שמעורר חרדה גורם לתסמינים גופניים כמו הסמקה, הזעה, רעד, שרירים נוקשים, קול רועד, יובש בפה או דפיקות לב. אנשים עם חרדה חברתית נוטים לא להעריך מספיק את כישוריהם החברתיים. הם מודעים מאוד לסימנים הגופניים של עצבנותם, כגון הסמקה או הזעה, והם סבורים שגם האחרים מבחינים בסימנים אלה. הם גם נוטים להעריך יותר מדי את היכולת החברתית ואת רמת הנינוחות של אנשים אחרים. החרדה מפני ההתנהגות בציבור עשויה להגשים את עצמה, כיוון שעצבנות קיצונית יכולה לגרום לביצועים גרועים וביצוע גרוע עשוי להעצים את הדאגה ממצב של מבוכה בציבור בעתיד. פנייה לטיפול מוקדם ככל האפשר יכולה להפחית את הנזק הרגשי שנגרם ע"י הפרעת חרדה חברתית, להפחית את פיתוח טקטיקות ההתמודדות המזיקות ולמנוע התפתחות הפרעות אחרות שנצפות לעיתים קרובות יחד עם הפרעת חרדה חברתית (כמו דיכאון). טיפול מתאים ישחרר אותך לעסוק בפעילויות עצמה ולהרגיש בה נוח ולא להרגיש את מה שאתה יודע שתרגיש, כפי שתיארת את התסמינים בהודעתך. רוב האנשים עם חרדה חברתית יכולים להיעזר בטיפול. למרות שהתוצאות שונות מאדם לאדם, נראה כי כ-80 אחוז מאלה שנכנסים לתוכנית טיפול מדווחים על שיפור משמעותי ועל יכולת לשלוט בחרדה החברתית שלהם. הכי יעיל למיטב ידיעתי הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) שהוא סוג של טיפול "שיחתי" שעשוי לסייע בהפרעת חרדה חברתית. הוא מלמד אנשים עם הפרעת חרדה חברתית להגיב באופן שונה למצבים שמעוררים את תסמיני החרדה שלהם. המטפל עוזר למטופל להתעמת עם הרגשות השליליים שלו לגבי מצבים חברתיים ועם הפחד שאחרים ישפטו אותו. המטופלים לומדים כיצד דפוסי החשיבה שלהם מוסיפים לתסמינים של הפרעת חרדה חברתית ואיך לשנות את דרך החשיבה שלהם כך שהתסמינים יפחתו. כל זה משולב עם טכניקות התנהגותיות אחרות, כגון חשיפה הדרגתית מבוקרת למצב מעורר חרדה עד שהמטופל לומד לזהות ולשנות את ההתנהגות התורמת לחרדה החברתית שלו. תרגול מיומנויות חברתיות הינו מרכיב של טיפול "שיחתי". תרגול מיומנויות חברתיות, כרוך בפגישות עם מטפלים מקצועיים בהן דנים במצבים חברתיים בעייתיים. המטופל לומד איך ליצור קשר עין, לדבר, לברך אנשים לשלום, לבקש טובה, להגיב לבקשות ולביקורת. המטופל מנטר את עצמו בעזרת יומן, ומתרגל את המיומנויות החדשות עם המטפל ולאחר מכן בחייו האמיתיים. בקשר לתרופות - קיימים סוגים שונים של תרופות לטיפול בהפרעת חרדה חברתית, הכוללים מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI) , בנזודיאזפינים, חוסמי בטא ומעכבים סלקטיבים של ספיגה של סרוטונין(SRRI). למרות שכל התרופות האלה יכולות לסייע להפרעת חרדה חברתית, תרופות מסויימות טובות יותר לאנשים מסוימים. חוסמי בטא מאזנים רק תסמינים ספציפיים של חרדה, כמו דפיקות לב במצבים של הופעה בפני קהל. הרופאים נוטים היום להמליץ על תרופות מסוג SRRI לעתים קרובות יותר, כיוון שעבור רוב המטופלים יש להן פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות אחרות. הלימוד על הפרעת חרדה חברתית הוא השלב הראשון בדרך להחלמה. בשלב הבא,תאלץ לבקש עזרה מאיש מקצוע. חשוב לדעת שאתה יכול להתגבר על הפרעת החרדה החברתית. זכור מהי המטרה, בין אם מדובר בנאום לפני קבוצת אנשים, הזמנת מישהו/מישהי לצאת אתך, יציאה למסיבה או יצירת חברויות חדשות. ההחלמה דורשת עבודה, אך היא שווה את המאמץ. השאלון: איך אוכל לדעת אם מדובר בחרדה חברתית ? כן או לא? האם את/ה מוטרד/ת על-ידי: פחד חזק ומתמשך ממצב חברתי בו אנשים עשויים לשפוט אותך? q לא q כן פחד שמעשיך יגרמו להשפלתך? q לא q כן פחד שאנשים יבחינו בכך שאת/ה מסמיק/ה, מזיע/ה, רועד/ת או מראה סימנים אחרים של חרדה? q לא q כן הידיעה שהפחד שלך מוגזם או לא סביר? q לא q כן המצב המפחיד גורם לך: לחוש תמיד בחרדה? q לא q כן לחוות "התקף אימה" במהלכו את/ה נשלט/ת על-ידי פחד עז או אי-נוחות, הכוללים אחד מן התסמינים הבאים? q דפיקות לב q הזעה q רעד או רעידות q קוצר נשימה q חנק q כאב בחזה q בחילות, אי-נוחות בבטן והקאות q פיק ברכיים q סחרחורת q תחושה של הינתקות מן המציאות או מעצמך q פחד מאיבוד שליטה, הרגשה שאתה משתגע q פחד ממות q תחושות של קהות חושים או עקצוץ q צמרמורת או גלי חום q לא q כן להתאמץ להימנע מהשתתפות במצבים מפחידים? q לא q כן האם כל זה מפריע לחיי היומיום שלך? האם הבחנת בשינויים בהרגלי השינה או האכילה שלך? q לא q כן האם את/ה חש/ה בחלק גדול של הימים: עצוב/ה או מדוכא/ת? q לא q כן לא מתעניין/ת בחיים? q לא q כן חסר/ת ערך או אשם/ה? q לא q כן אם ענית כן ליותר מ-3 שאלות מומלץ להתייעץ עם פסיכולו. זה הכל. שיהיה לך המון בהצלחה, ותכתוב איך הייתה המצגת.... קוקי

שלום שמעיה, בנוסף לתשובתה המפורטת של קוקי, אני מציעה לקבוע שתי פגישות: אחת עם פסיכיאטר והשנייה עם פסיכולוג קליני המתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה. בפגישות פרטניות אלה תוכל לקבל אינפורמציה מלאה על הטיפול המשולב המומלץ למצבי חרדה. בהצלחה בהעברת המצגת! אורנה