השתלת כבד בחולים עם גרורות בכבד

בשנים האחרונות מתפרסמים בספרות עוד ועוד מחקרים שמעידים על תוצאות שנדמה לי שקשה להגדיר אותן כפחות מ-"פנטסטיות" (למשל, OS של 56% מול 9% אחרי 5 שנים) של השתלות כבד בקרב חולים עם גרורות בכבד. מצד שני, התוצאות עדיין פחות טובות בהשוואה למושתלים בעלי גידול ראשוני בכבד, מה שמביא אותנו למציאות האכזרית: בעצם אין כיום לחולים כאלה סיכוי לקבל כבד מרשימת ההמתנה הישראלית. האם בנסיבות כאלה אתה חושב שמוטלת חובה מקצועית ואתית על הרופא המטפל בכל זאת להציג בפני החולה הגרורתי הישראלי שלו את האופציה להשתלת כבד, בידיעה שלמעשה מבחינה לוגיסטית (לא רפואית!) יהיה קשה מאוד לממש את האופציה הזאת בישראל ורק חולים בעלי אמצעים או קשרים יצליחו לממש אותה בחו"ל? כמו כן, עד כמה בנסיבות כאלה ראוי לקדם בצורה אגרסיבית את הסוגיה של השתלות אונת כבד מבני משפחה, בשים לב לתופעות הלוואי הלא פשוטות של תרומה כזאת ולמיעוט המחקרים בנושא?

מבחינה רפואית ניתן כיום להשתיל כבד רק כאשר מדובר בסרטן כבד ראשוני או גידולים נוירואנדוקריניים, ובשתי התוויות אלו מוצעות השתלות גם בישראל. לעומת זאת, דווקא בגידולים היותר נפוצים ששולחים גרורות לכבד, למשל שד, ריאה או מעי גס, אסור לבצע השתלה, וזאת מסיבות רפואיות ולא בגלל מצאי הכבדים.