פורום בריאות העין

סינוור האור בזמן הבדיקה גורם להפרעה שחולפת. זהו מצב תקין לגמרי.

שמן בלנאום שנכנס לעין של תינוק עלול לגרום לאודם, נפיחות או צריבה, גם אם מדובר בחומר שומני ולא בכימיקל חריף. במצב כזה לא מספיק רק לשטוף את העין בבית – כל מגע של חומר זר או לא מורשה בעין, ובוודאי אצל תינוק קטן, מחייב בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם. בינתיים אפשר לשטוף בעדינות את העין עם מים פושרים או תמיסת מי מלח (סליין) אם יש בבית, כדי להסיר שאריות מהחומר. אם מופיעים אודם בלובן העין, נפיחות משמעותית, דמעות מרובות, הפרשה או שהתינוק מתקשה לפקוח את העין – יש לגשת מידית לרופא עיניים או אפילו למיון עיניים. בשורה התחתונה: זה לא צפוי לגרום לנזק קבוע אם מטפלים נכון, אבל בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם היא הכרחית בכל חשיפה כזו, כדי לוודא שהקרנית והעין עצמה לא נפגעו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אחוז הקיעור אינו מדויק. יתכן שההערכה בעבר לא היתה נכונה. סביר להניח שאם ה octתקין וללא שינוי אז אין שינוי בעצב.

גודל הקיעור (Cup-to-Disc Ratio) של עצב הראייה יכול להיות תקין גם כשהוא קטן וגם כשהוא גדול, כל עוד הוא פרופורציונלי לגודל הדיסק ויציב לאורך זמן. לרוב, קיעור קטן או בינוני נחשב "בטוח" יותר מבחינת חשד לגלאוקומה, אך גם קיעור גדול יכול להיות נורמלי אם הוא מולד ואינו מלווה בדלדול סיבי עצב. כדי להבדיל בין קיעור מולד לנרכש אין בדיקה אחת שיכולה לקבוע בוודאות. האבחנה נעשית על סמך שילוב נתונים: בדיקת היסטוריה רפואית, השוואה לצילומים קודמים אם קיימים, OCT להערכת עובי שכבת סיבי העצב (RNFL) והאם קיימת הידקקות אופיינית, וכן בדיקת שדה ראייה. לרוב זו הערכה קלינית, לא קביעה חד-משמעית. בגיל ההתבגרות, סיבי עצב הראייה אינם מתרבים או "מתחדשים" לאחר שנפגעו — מערכת העצבים המרכזית אינה משקמת את עצמה בדרך זו. עם זאת, במידה ואין פגיעה, סיבי העצב מתארגנים ומתפקדים בהתאם לגדילת העין, כך שהמראה יכול להשתנות פיזיולוגית במהלך ההתפתחות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שינוי צבע העין באמצעות הזרקת פיגמנט לקרנית (Keratopigmentation) הוא הליך שבו מחדירים צבע לשכבות הקרנית כדי לשנות את גוון העין. למרות שההליך מבוצע בחלק מהמרכזים בחו"ל, הוא אינו מאושר בישראל, וקיימים לו סיכונים משמעותיים. הסיכונים כוללים תגובה דלקתית כרונית, פגיעה באנדותל הקרנית ובחדות הראייה, זיהומים, דהיית הצבע או פיזורו עם הזמן, וכן קושי בביצוע ניתוחי עיניים בעתיד (כגון קטרקט או השתלת קרנית). לאור הסיכונים הללו והיעדר מידע ארוך-טווח על בטיחות ההליך, איני ממליץ לעבור טיפול זה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אין כיום דרך מוכחת לחלוטין למנוע התפתחות קטרקט, מאחר שמדובר בתהליך הקשור בעיקר להזדקנות טבעית של העדשה ולשינויים במבנה החלבונים שלה. עם זאת, ישנם גורמים שניתן להפחית או להימנע מהם, ושבספרות הרפואית נמצאו קשורים בסיכון מוגבר להופעת קטרקט. ההמלצות כוללות הגנה עקבית מפני קרינת UV באמצעות משקפי שמש איכותיים, הפסקת עישון, שמירה על רמות סוכר תקינות בדם, הימנעות משימוש ממושך ולא הכרחי בסטרואידים, וטיפול ומניעה של מחלות עיניים או מחלות כלליות העלולות להאיץ הופעת קטרקט. מעבר לכך, במישור האינדיבידואלי יש רופאים הממליצים גם על תזונה עשירה בנוגדי חמצון (פירות, ירקות, ויטמין C ו-E), שמירה על אורח חיים בריא עם פעילות גופנית סדירה, והפחתת חשיפה לאור חזק ומסנוור. כל אלו אינם מבטיחים מניעה מוחלטת, אך יכולים לעכב את הופעת המחלה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עובי ה-RNFL משתנה בהתאם לגיל, למבנה העין ולמכשיר המדידה, אך באדם צעיר ובריא הערכים לרוב סביב 100–110 מיקרון, ולעיתים אף מעט יותר. ערכים מעל 120 מיקרון נחשבים גבוהים ונדירים יחסית. ערך של 100 מיקרון נחשב בהחלט בגדר הנורמה ואינו מעיד בפני עצמו על בעיה, במיוחד אם שאר הממצאים תקינים. המבנה התקין של עצב הראייה ב-OCT הוא "דו-דבשתי" (double-hump) עם שיאים ברביעים העליון והתחתון, מה שמשקף את ההתפלגות הטבעית של סיבי העצב. אם המבנה שמור ואין הידקקות, הממצא נחשב תקין. ערך של 100 מיקרון במבנה דו-דבשתי שמור מוגדר תקין, ואינו דורש דאגה אלא מעקב שגרתי לפי הצורך הקליני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בגיל צעיר פלוטרס פחות שכיחים, אך עדיין יכולים להופיע ממספר סיבות אפשריות. השכיחה ביותר היא קוצר ראייה גבוה, שבו הזגוגית נוטה לעבור שינויים מוקדמים. סיבות נוספות כוללות טראומה לעין, דלקת תוך עינית, סיבוכים אחרי ניתוח עיניים או פציעה, ולעיתים רחוקות מחלות רשתית או כלי דם. במקרים רבים לא מוצאים סיבה ברורה, והפלוטרס הם פשוט תוצאה של עכירות מקומית בזגוגית ללא משמעות רפואית מסוכנת, אך בכל הופעה חדשה או שינוי בתופעה מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים כדי לשלול בעיות ברשתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כן, ההתייחסות לקפיצות בעפעף התחתון דומה מאוד להתייחסות לקפיצות בעפעף העליון. ברוב המקרים מדובר בתופעה שפירה שחולפת מעצמה, לרוב כתוצאה מעייפות, מתח, יובש בעיניים או חוסר בשעות שינה, ואינה מצביעה על בעיה נוירולוגית רצינית כל עוד אינה מלווה בתסמינים נוספים כמו חולשה, שיתוק או שינוי בראייה. אם הקפיצות נמשכות יותר משבועיים, מחמירות, או מתווספים להן תסמינים אחרים, כדאי לפנות לרופא עיניים או נוירולוג להמשך בירור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

חשיפה לקרינת ריתוך, אפילו למספר דקות, עלולה לגרום לפגיעה בעיניים הנקראת photokeratitis (כוויית קרנית מקרינת UV). התסמינים לרוב מתחילים רק אחרי 6–12 שעות וכוללים כאב חזק, דמעת, אודם ורגישות לאור. ברוב המקרים הפגיעה היא שטחית וחולפת תוך 24–72 שעות, אך היא מאוד לא נעימה. אם אין הופעת תסמינים, סביר שלא נגרם נזק משמעותי, אך אם מופיעים כאבים או ירידה בראייה — יש לפנות מיד לרופא עיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

טשטוש ראייה זמני בעין אחת בלבד, שנמשך מספר דקות (כמו שתיארת — כ-10 דקות), יכול להעיד על תופעה שנקראת amaurosis fugax — מצב שבו יש ירידה זמנית באספקת הדם לעצב הראייה, לרוב עקב בעיה בזרימת הדם בעורק הרטינלי או הקרוטיד. במקרים כאלה, במיוחד כשמדובר באדם עם גורמי סיכון (כמו יתר לחץ דם, סכרת, כולסטרול גבוה, עישון וכו') – זה בהחלט עשוי להוות סימן מקדים לאירוע מוחי עתידי, ולכן הפניה לנוירולוג ולעיתים גם לבדיקת דופלקס עורקי צוואר ו-MRI מוח היא מוצדקת. כעת לפענוח המונחים: BE דרמטוכלזיס – עודף עור בעפעפיים העליונים בשתי העיניים (BE = both eyes). לא מסוכן, אך יכול להשפיע על מראה או שדה ראייה. מקטע קדמי שקט – אין סימנים של דלקת או פתולוגיה בחלק הקדמי של העין (קרנית, לשכה קדמית). לשכה עצ – כנראה קיצור ל"לשכה עמוקה" – לשכה קדמית תקינה. אישון עח – אישון עגול ומגיב (לרוב מציינים כך אישון עגול ותגובתי לאור). לסיכום, כן – התלונה שתיארת מצדיקה המשך בירור נוירולוגי כדי לשלול מקור וסקולרי למקרה של טשטוש חד-עיני זמני. חשוב לא להזניח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

במקרים נדירים, סינוסיטיס חמור — במיוחד באזור הסינוסים שמאחורי העין (סינוס האתמואיד או הספנואיד) — עלול לגרום ללחץ על הארובה או לעיתים נדירות אף לזיהום שמתפשט אל תוך הארובה (orbital cellulitis), מה שיכול לפגוע בראייה. עם זאת, זה אינו שכיח, וצריך להיות מלווה לרוב בסימנים נוספים כמו: נפיחות סביב העין, אודם, הגבלה בתנועת עיניים, ירידה משמעותית ופתאומית בראייה, חום גבוה. במצב שאת מתארת — כאבים בלחיים, רקות, תחושת לחץ עם טשטוש — ייתכן שמדובר בשילוב של גודש ממושך, כאב ממקור עצבי, ואפילו יובש בעיניים שמוחמר על רקע המחלה, מה שעלול לגרום לתחושת חוסר מיקוד וראייה מטושטשת. אם אין שיפור תוך מספר ימים מהתחלת האנטיביוטיקה, או אם יש החמרה בראייה, כאב חזק בעין עצמה, או נפיחות סביב העין – חשוב מאוד לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה דחופה, כדי לשלול מעורבות של ארובת העין או סיבוכים אחרים. בינתיים ניתן להקל באמצעות מנוחה, שתייה מרובה, נוגדי כאב, ושקילת שימוש בטיפות לחות לעיניים. אך יש להיות במעקב צמוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

קפיצות בעפעף העליון הן תופעה שכיחה ובלתי מזיקה ברוב המקרים. הן לרוב נגרמות על רקע עייפות, מתח נפשי, חוסר שינה, צריכת קפאין מוגזמת או יובש בעיניים – ולכן אין צורך בבירור נוירולוגי אם MRI עדכני תקין ואין תסמינים נוספים (כמו חולשת שרירים או עיוות פנים). לפעמים בלפריטיס או יובש בעיניים יכולים להחמיר את הגירוי של השרירים באזור, ולכן כדאי לשקול טיפול לעין יבשה (טיפות לחות מספר פעמים ביום, מסכת חימום לעפעפיים). לרוב, התופעה חולפת מעצמה תוך ימים עד שבועות. במידה והקפיצות נמשכות מעבר לחודש או מופיעים סימנים נוירולוגיים נוספים – יש לפנות לבדיקה חוזרת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בגיל צעיר (כמו בגיל 20), הופעת פלוטרס (עכירויות בזגוגית) פחות שכיחה לעומת גילאים מבוגרים, ולכן כשזה מופיע – חשוב להיבדק כדי לשלול סיבוכים כמו קרעים ברשתית. העובדה שכבר נבדקת לפני חצי שנה ונמצא שהכול תקין – זה מרגיע מאוד. אם לא חלו שינויים – כלומר, אין החמרה בכמות הפלוטרס, לא הופיעו הבזקי אור חדשים, ולא נצפתה ירידה בראייה – אז לרוב אין צורך להגיע לבדיקה תקופתית נוספת רק בגלל פלוטרס. הביקורת שחשובה היא בעת שינוי בתסמינים. לסיכום, אם אין שינוי – אין חובה במעקב שגרתי, אך במקרה של תסמין חדש או החמרה – חשוב לפנות לבדיקה חוזרת בהקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

טיפות עיניים שמכילות N-Acetylcarnosine (למשל Can-C) משווקות במדינות שונות כטיפול שמטרתו לעכב את התקדמות הקטרקט. עם זאת, חשוב להבהיר כי אין הוכחות קליניות מספקות לכך שהטיפות אכן עוזרות בבני אדם, ולא קיימים מחקרים איכותיים שמצביעים על יעילות או בטיחות מוכחת של הטיפול הזה בבני אדם. לכן, בשלב זה לא ניתן להמליץ על השימוש בטיפות אלה. הטיפול היחיד שהוכח כיעיל ובטוח לטיפול בקטרקט הוא ניתוח קטרקט. זהו הליך שכיח ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הפלוטרס אינם מהווים מגבלה לטיסה אם בדיקת העיניים היתה תקינה

התסמינים שאת מתארת — כאבים בארובות העיניים המלווים בכאב ראש, וכן הופעת "מסך לבן" בעין לאחר היקיצה — אינם תופעות שכיחות לאחר ניתוח קטרקט ויש לבחון אותם לעומק. כאבים בארובות העיניים לאחר ניתוח קטרקט עשויים להיגרם ממספר גורמים: יובש עיני ממושך (תסמונת עין יבשה), דלקת כרונית או לעיתים נדירות תסמונת של כאב עצבי (כאב נוירופתי). לעיתים מקור הכאב הוא כלל לא מהעין עצמה אלא ממבנים סמוכים כמו שרירי העין או הסינוסים. הופעת "מסך לבן" זמני בבוקר יכולה להיות ביטוי ליובש קשה או לעכירות זמנית בשכבת הדמעות — גם כן תופעה מוכרת במצבים של עין יבשה. מומלץ להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה לקרנית ושטח פני העין (ובמקרים מסוימים גם נוירואופתלמולוג) כדי לברר את מקור הכאבים ולשלול בעיה עצבית או דלקתית. ייתכן שיידרשו גם בדיקות כמו OCT של הקרנית והמקולה, מדידת רגישות עצבית, והדמיה של בלוטות הדמעות. ישנם כיום טיפולים מתקדמים לעין יבשה שעלולים לעזור משמעותית, כמו סחיטת בלוטות המיבומיאן, IPL (טיפול באור), פלאגים (סגירת תעלות ניקוז הדמעות), טיפול בסרום אוטולוגי ואף טיפול תרופתי מקומי במקרים של כאב עצבי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

ההשפעה של הטיפות היא כמעט מיידית. אין צורך בהמתנה.

בניתוח להסרת משקפיים בלייזר מסוג PRK או LASIK, מתבצעת הסרה מדויקת של שכבת תאים מהחלק הקדמי של הקרנית כדי לשנות את הקימור שלה — כך שהאור יתפקס נכון על הרשתית ללא צורך במשקפיים או עדשות מגע. כתוצאה מהתהליך הזה, הקרנית אכן נעשית מעט שטוחה יותר, במיוחד במי שהיו קוצרי ראייה (מיופיה), וזהו שינוי צפוי ומכוון. המראה השטוח יותר שמבחינים בו לאחר הניתוח אינו מהווה בעיה רפואית, אלא ביטוי פיזי של הצלחת הניתוח. אין בכך סיכון לעצב הראייה או להעלאת לחץ תוך-עיני — מדובר בשתי מערכות נפרדות. עם זאת, חשוב להישאר במעקב עין שגרתי כפי שהרופא ממליץ, במיוחד בשנה הראשונה שלאחר הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כאשר מדובר בעין יבשה על רקע כרוני, כמו במקרים של בלפריטיס או תסמונת עין יבשה אידיאופטית, מומלץ להקפיד על טיפול יומיומי קבוע – ולא רק בימים שבהם מרגישים יובש. טיפול עקבי הוא זה שמביא לשיפור מתמשך ביציבות הדמעות, בהפחתת הדלקת ובהקלה בתסמינים. מסכת חימום פועלת על ידי המסה של ההפרשות השומניות התקועות בבלוטות מייבומיאן, וטיפות לחות עוזרות לייצב את שכבת הדמעות. אם מטפלים לסירוגין או "לפי הרגשה", הבלוטות ממשיכות להיסתם, מה שמוביל להחמרה הדרגתית של התסמינים. במקרים שבהם טיפול בסיסי אינו מספק, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים כמו: סחיטת בלוטות מייבומיאן על ידי אופטומטריסט או רופא עיניים טיפול באור (IPL) להמסה עמוקה של ההפרשות פלאגים פונקטליים לסגירת דרכי ניקוז הדמעות ושמירה על לחות טיפות סרום אוטולוגי – במקרים קשים במיוחד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

טיפות עיניים טוברמיצין (Tobramycin) שייכות למשפחת האנטיביוטיקות האמינוגליקוזידיות, ובשימוש מקומי (כגון בטיפות עיניים) הספיגה הסיסטמית נמוכה מאוד, ולכן הסיכון לעובר נחשב מזערי. ברוב המקרים נחשבות בטוחות לשימוש בהריון, במיוחד כאשר יש צורך רפואי ברור. עם זאת, כמו כל טיפול תרופתי בהריון, חשוב להשתמש בהן לפי הנחיית רופא בלבד, ולהקפיד על סגירת העין בלחיצה קלה על פינת העין (הנקודה הקרובה לאף) לאחר ההזלפה – כדי להפחית את הספיגה למחזור הדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן, לאחר הלידה התינוק עובר בדיקה כללית על ידי רופא ילדים, ולעיתים, אם יש צורך, גם על ידי רופא עיניים. עם זאת, בדיקה שגרתית על ידי רופא עיניים אינה מבוצעת לכל תינוק בריא, אלא רק אם יש ממצא חשוד או היסטוריה רפואית שמצריכה זאת (כמו בעיות גנטיות במשפחה או סימנים חיצוניים חריגים בעיניים). במהלך הבדיקה השגרתית הראשונית בבית היולדות, רופא הילדים יבדוק בין היתר גם את העיניים של התינוק. הבדיקה כוללת: הסתכלות חיצונית על מבנה העיניים, העפעפיים והלחמיות. בדיקת תגובת אישונים לאור. בדיקת רפלקס אדום עם אופטלמוסקופ (red reflex), כדי לוודא שהמדיה של העין שקופה (ולשלול למשל קטרקט מולד או גידולים נדירים כמו רטינובלסטומה). בנוגע לטיפות עיניים – בישראל אין נוהג שגרתי להזליף טיפות אנטיביוטיות לעיני התינוק מיד לאחר הלידה, בניגוד למדינות מסוימות כמו ארה"ב, שבהן נהוג לתת טיפות אנטיביוטיות (למשל אריתרומיצין) כדי למנוע דלקת עיניים כתוצאה מהידבקות ממחלות מין בלידה. בישראל, טיפול זה ניתן לפי שיקול דעת רפואי ולא באופן שגרתי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הבלפריטיס שאת מתארת היא מצב כרוני שמתבטא לעיתים קרובות בעיניים יבשות, גרד, תחושת גוף זר ואי נוחות מתמשכת. לצערנו, במקרים מסוימים טיפול בסיסי כמו חימום, ניקוי וטיפות לא מספיק, ויש מקום לשקול טיפולים מתקדמים יותר. בין הטיפולים המתקדמים הקיימים ניתן לשקול: איי.פי.אל (IPL) – טיפול באור פולסים אינטנסיבי, שמעודד את תפקוד בלוטות השומן בעפעפיים ומפחית דלקת. סחיטת בלוטות (Meibomian gland expression) – טיפול ידני שמבוצע במרפאה להוצאת החומר השומני הכלוא בבלוטות סתומות. פלאגים פונקטליים – סתימות קטנות שמוכנסות לצינוריות הדמעות כדי למנוע איבוד דמעות מהיר ולהאריך את הזמן שהן שוהות בעין. סרום אוטולוגי – טיפות שמופקות מהדם של המטופל עצמו ומכילות גורמי גדילה וחלבונים שעוזרים בריפוי הרקמה. תרופות נוגדות דלקת כגון ציקלוספורין טופיקלי – שמטרתן להפחית את הדלקת הכרונית בעין. מומלץ לפנות למרפאה המתמחה בעין יבשה לצורך אבחון מקיף ובניית תכנית טיפול אישית ויעילה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כן, ניתן להשתמש בטיפות עיניים מסוג Patanol 0.1% או Olopatadine גם במהלך ההנקה. מדובר בתרופה אנטי-היסטמינית מקומית שספיגתה למערכת הדם היא מזערית ביותר, ולכן המעבר לחלב אם הוא זניח ואין חשש להשפעה משמעותית על התינוק. המינון המקובל הוא טיפה אחת לעין פעמיים ביום, כפי שרשם לך הרופא. למקסום הבטיחות, ניתן ללחוץ קלות על צינור הדמעות (בצד הפנימי של העין, ליד האף) למשך כדקה לאחר ההזלפה, כדי להפחית את הספיגה הסיסטמית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome – PDS) נפוצה יותר בקרב בעלי עיניים כהות פחות, כלומר בעלי עיניים כחולות או ירוקות, בהשוואה לבעלי עיניים חומות. הסבר: ב־PDS יש שפשוף של הפיגמנט מהשכבה האחורית של הקשתית, שמתפזר בלשכה הקדמית של העין. אחת ההשערות היא שאצל בעלי עיניים כהות יותר הפיגמנט עבה ודחוס יותר, ולכן פחות נוטה להשתחרר. לעומת זאת, אצל בעלי עיניים בהירות, המבנה הגנטי של הקשתית מאפשר פיזור קל יותר של הפיגמנט. נתונים סטטיסטיים מהספרות: מחקרים (למשל בארה"ב ואירופה) הראו ש־כ-70–80% מהמטופלים עם PDS הם בעלי עיניים בהירות (כחול/אפור/ירוק). לעומת זאת, שכיחות נמוכה יותר נמצאה בקרב בעלי עיניים חומות כהות. סיכום: עיניים כחולות / ירוקות → שכיחות גבוהה יותר של תסמונת פיזור פיגמנט. עיניים חומות כהות → שכיחות נמוכה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עיוות ראייה כתוצאה מ־CNV (neovascularization – יצירת כלי דם חדשים ברשתית, לרוב מתחת למקולה) הוא ממצא שמצדיק טיפול מיידי, כפי שכבר קיבלת באמצעות זריקת אבסטין. לעיתים קרובות, ההשפעה של הזריקה אינה מיידית — שיפור בתמונה הקלינית ובסימפטומים לרוב מתחיל להופיע לאחר כשבועיים, ולעיתים אף נדרשות מספר זריקות על מנת לראות שיפור משמעותי בעיוות. עם זאת, תחושת החמרה יומיומית בעיוות לאחר הטיפול כן מצריכה המשך בירור מהיר. למרות ש־OCT הראה שיפור קל, ייתכן כי יש עדיין נוזל או פעילות של כלי דם שדורשת טיפול נוסף או מוקדם יותר מהמתוכנן. העיגול האפור שאת מתארת בהחלט יכול להוות עדות לפגיעה בפוטורצפטורים או נוזל תת־רשתי מתמשך. המלצתי היא לפנות שוב למומחה רשתית (אם טרם נעשה), אפילו באופן פרטי אם המרפאות עמוסות, ולא להמתין לבדיקה תקופתית. חשוב להחליט בזמן אם יש צורך בזריקה נוספת מוקדם מהצפוי, או אולי בבירור נוסף (כגון OCT אנגיוגרפיה). אין צורך להילחץ, אך גם לא להתעלם. ככל שטיפול ניתן מוקדם יותר – כך יש סיכוי רב יותר להציל את הראייה ולמנוע נזק קבוע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן ייתכן בהחלט שההבדל המשמעותי בחדות הראייה נובע מהעובדה שבבדיקה השנייה בוצעה הרחבת אישונים. הרחבת אישונים גורמת לשיתוק זמני של יכולת האקומודציה (מיקוד מקרוב) ולעיתים גם לטשטוש הראייה, במיוחד אצל אנשים עם היפראופיה (רוחק ראייה) או צילינדר לא מתוקן. בבדיקה הראשונה אצל האופטומטריסטית, ללא הרחבת אישונים, מערכת האקומודציה שלך הייתה פעילה ויכולה הייתה לפצות על ליקוי קל, ולכן נמדדה חדות ראייה טובה יותר (6/12). לעומת זאת, בבדיקה עם הרחבת אישונים, יכולת הפיצוי הזו אינה קיימת ולכן מתקבל לעיתים מספר "אמיתי" יותר של חדות הראייה – ולעיתים אף פחות טוב, במיוחד אם יש מרשם לא מתוקן כראוי או התחלה של עכירות כלשהי בעין שלא הורגשה בבדיקה הקודמת. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בהבדל גדול מאוד (6/12 לעומת 6/60), כדאי בכל מקרה להשלים בדיקה יסודית נוספת אצל רופא עיניים כולל בדיקת קרקעית, OCT של המקולה אם יש חשד לבעיה ברשתית, ובדיקת תשבורת אופטית מלאה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

סינוסיטיס יכולה לגרום להפרעה סביב העיניים. אם לאחר הטיפול התלונות בעיניים ימשכו, יש לגשת לבדיקת עיניים חוזרת

בהתבסס על מה שתיארת, נראה כי מדובר בנווס אמלנוטי (Amelanotic nevus) – כתם שפיר ללא פיגמנטציה (כלומר אינו כהה). ממצא זה אכן יכול להופיע בלחמית גם אצל ילדים. לרוב מדובר בממצא שפיר, אך חשוב לבצע מעקב במרפאת עיניים, במיוחד כאשר מדובר בנגע ללא צבע (אמלנוטי), כיוון שהערכת יציבותו לאורך זמן חשובה. המעקב נעשה כדי לוודא שאין שינוי בגודל, בצורה או במרקם של הנגע. אם הוא נשאר יציב – אין צורך בטיפול. אם יש שינויים מחשידים, ייתכן שיומלץ על ביופסיה או טיפול אחר בהתאם לשיקול הרופא. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום רב, קרניות בעובי של 550–570 מיקרון נחשבות בתחום התקין ואף מעט עבות מהממוצע. עובי קרנית ממוצע באוכלוסייה נע סביב 520–540 מיקרון. קרנית בעובי של 570 מיקרון בהחלט יכולה להיחשב עבה יחסית. קרנית עבה כשלעצמה אינה "מגינה" ישירות מפני מחלות עיניים, אך יש לה חשיבות בכמה תחומים: בקרב חולי גלאוקומה או מי שבמעקב לחשד לגלאוקומה, הקרנית משפיעה על מדידת הלחץ התוך-עיני. מד טונומטריה סטנדרטי (כמו Goldmann) נוטה למדוד לחץ גבוה מהאמיתי בקרנית עבה, ולהפך בקרנית דקה. לכן, אנשים עם קרנית עבה עשויים להימנע מאבחנת שווא של גלאוקומה או להיראות בסיכון נמוך יותר. בקרנית עבה יש מרווח ביטחון גדול יותר בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר (כמו PRK או LASIK), שבהם מסירים רקמות מהקרנית. קרנית עבה מאפשרת הסרה של יותר רקמה בבטחה. קרנית עבה אינה מגינה ישירות על עצב הראייה, אך כאמור עשויה לגרום למדידת לחץ תוך-עיני גבוהה מהאמת, מה שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות הקליניות. בנוסף, חלק מהמחקרים הראו שקרניות דקות הן סמן פרוגנוסטי שלילי בגלאוקומה, כלומר חולים עם קרניות דקות יותר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בעצב הראייה, גם אם הלחץ עצמו תקין או נמוך. לכן, קרנית עבה דווקא נחשבת לעיתים גורם סיכון נמוך יותר להתפתחות או החמרה של גלאוקומה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן, אצל חלק מהצעירים עם תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome), ייתכן שהלחץ התוך-עיני יורד עם הגיל. זה קורה כי עם הזמן הקשתית מפרישה פחות פיגמנט, ולכן יש פחות חסימה של זווית הניקוז בעין. לכן, ייתכן שאדם שסבל מלחץ גבוה בצעירותו, יראה ערכים תקינים בהמשך חייו. אבל – וזה חשוב: גם אם הלחץ מתייצב בטווח התקין, הנזק לגלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה) עלול להמשיך להתרחש, במיוחד אם כבר יש קיעור מוגבר או הידללות בסיבי עצב. מה ניתן לעשות? מעקב סדיר אצל רופא עיניים או גלאוקומטולוג – כולל בדיקת שדה ראייה ו-OCT. בדיקות לחץ תקופתיות, גם אם הוא נראה תקין – חשוב לבדוק האם יש תנודתיות או עליות סמויות. במידת הצורך – טיפול מונע בלחץ תוך עיני (גם אם ערכיו בנורמה) אם קיימים סימני נזק פרוגרסיבי. בשורה התחתונה: גם אם הלחץ יורד עם הגיל – חשוב להיות במעקב כדי לוודא שהנזק לא מתקדם.

בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il