פורום בריאות העין
מנהלי פורום בריאות העין
פרופסור מייקל מימוני, מנהל מרפאת עין יבשה קבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים, מומחה בניתוחי קטרקט, קרנית וטיפול בעין יבשה. פרופסור מימוני הינו...
שלום פרופ', רציתי לשאול 1. האם קרניות 550 או 570 נחשבות לקרניות עבות? 2. האם קרניות עבות אכן שומרות ומגינות על העיניים ממחלות עיניים שונות? (אשמח לפירוט) 3. האם קרניות עבות שומרות על עצב הראיה? נניח מלחץ תוך עיני?
שלום ד"ר בת 34 מרכיבה עדשות באופן יומיומי ונמצאת הרבה בדרכים. הרופאה המליצה על טיפות עיניים סיסטיין בגלל יובש ואדמימות האם מותר לשים את הטיפות באופן קבוע כל יום פעמיים ביום על מנת למנוע יובש ולתת לעין לחות? תודה
בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
רציתי לשאול, הבנתי שאצל צעירים שחוו לחץ חריף בגילאי העשרה דווקא ככל שעובר הזמן והגיל עולה לאורך השנים אז בעתיד פחות יחוו לחץ גבוה ויהיה להם לרוב לחץ בטווח הנורמה. האם זה נכון? האם אבל שבהנחה שהלחץ יהיה תקין בעתיד הסיבים יכול לנשור בכל זאת? כי בגלל שהם חוו בעבר טראומה כתוצאה מנזק גלאוקמטי קטן? מה ניתן לעשות?
אכן, אצל חלק מהצעירים עם תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome), ייתכן שהלחץ התוך-עיני יורד עם הגיל. זה קורה כי עם הזמן הקשתית מפרישה פחות פיגמנט, ולכן יש פחות חסימה של זווית הניקוז בעין. לכן, ייתכן שאדם שסבל מלחץ גבוה בצעירותו, יראה ערכים תקינים בהמשך חייו. אבל – וזה חשוב: גם אם הלחץ מתייצב בטווח התקין, הנזק לגלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה) עלול להמשיך להתרחש, במיוחד אם כבר יש קיעור מוגבר או הידללות בסיבי עצב. מה ניתן לעשות? מעקב סדיר אצל רופא עיניים או גלאוקומטולוג – כולל בדיקת שדה ראייה ו-OCT. בדיקות לחץ תקופתיות, גם אם הוא נראה תקין – חשוב לבדוק האם יש תנודתיות או עליות סמויות. במידת הצורך – טיפול מונע בלחץ תוך עיני (גם אם ערכיו בנורמה) אם קיימים סימני נזק פרוגרסיבי. בשורה התחתונה: גם אם הלחץ יורד עם הגיל – חשוב להיות במעקב כדי לוודא שהנזק לא מתקדם.
בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
האם שרואים ומסתכלים בשתי העיניים יחד ורואים יותר בעין ימין (אני ימני) את האף! יותר מאשר העין החלשה (שמאל) זה נחשב תקין? והאם בכלל אמורים לראות אף? אולי זה נוצר כתוצאה מהגדלת הקיעור של עצב הראיה כלומר מהזזה של עצב הראיה לצד?
זה קורה פשוט כי האף מפריע קצת לשדה הראייה הצדדי, וזה חלק פיזיולוגי מהמבנה של הפנים והעיניים – לא קשור בכלל לעצב הראייה או לקיעור שלו. לסיכום: לראות את האף באחת העיניים יותר מבשנייה – תקין. אין קשר לבעיה בעצב הראייה או להזזה שלו. זה לא סימן למחלה או לשינוי מבני בעין. אם אין תלונות נוספות על ראייה כפולה, טשטוש או שדה ראייה – אין סיבה לדאגה.
האם יש אפשרות לקנות מכשיר מדידה ביתי ללחץ תוך עיני? אם כן איפה? ומה המחיר שלו בערך?
שלום, לרוב הדבר לא נדרש אבל אם בכל זאת תרצו אז יש מכשיר בשם iCare שעולה כמה אלפי דולרים וניתן יחסית בקלות לבצע מדידה ביתית.
בגיל 15 כתוצאה מעמידת ראש שעשיתי, הרגשתי לחץ חריף בעיניים, הלכתי לרופא רק לאחר מספר ימים וגילו לי לחץ באזור 25 (כנראה היה אפילו יותר כי באתי באיחור של כמה ימים אז בטח ירד טיפה וגם פחות הרגשתי לחץ חריף..) יכול להיות שהלחץ התוך עיני נוצר כתוצאה ממה שנקרא תסמונת פיזור הפיגמנט? היה לי התקפי לחץ חדים בתקופה ההיא.. היום לאחר כמה שנים אין כאבי לחץ והם יחסית תקנים.. הנזק שנוצר מאז הוא קיעור עצב של 0.6. (לא ידוע כמה היה העצב לפני המקרה) אני כועס על עצמי שלא הלכתי מיד שיורידו לי את הלחץ אבל גם שבאתי והיה 25 לא עשו משהו להוריד.. אני מתוסכל אוכל את עצמי וכועס על עצמי במשך שנים שחבל שעשיתי עמידת ראש וגם שלא הלכתי ישר לרופא.. מה אפשר לעשות? והאם יש משהו שאפשר לעודד אותי בבקשה אני אשמח כי אני מדוכא! חשוב לציין שהרופאים לא מסבירים מה יש לי אומרים "צריך להיות במעקב".. ואני רוצה להבין כדי להירגע.
בהחלט ייתכן שעמידת ראש גרמה לפיזור פיגמנט מהקשתית, מה שהעלה זמנית את הלחץ – זה תואם לתסמונת פיזור הפיגמנט. אם הלחץ תקין היום ואין הידרדרות בשדה הראייה או ב־OCT, אין סיבה להניח שנגרם נזק משמעותי. התקערות של עצב הראייה (0.6) לא בהכרח מעידה על גלאוקומה – ייתכן שמלידה. הכי חשוב זה מעקב סדיר. אין טעם להאשים את עצמך – פעלת נכון. זה מצב שמצריך מעקב בלבד. אם זה מדאיג אותך, אפשר להתייעץ עם רופא גלאוקומה שיראה לך את הצילומים וירגיע. אתה לא לבד בזה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
לפני יומיים עברתי ניתוח קטרקט ניתז עלי בושם על העין המנותחת שטפתי את העין מה עלי לעשות תודה
יש לקחת את הטיפות הרגילות. אם הכאב נמשך או שיש טישטוש ראיה, יש לגשת מיש לבדיקת עיניים
שלום בן 45 בריא בד"כ. לפני כשנה וחצי החל לי כאבים שהורגשו רק בנגיעה בנקודה מסוימת בגשר האף מצד שמאל ומסביב לעין. הייתי אצל כל מיני רופאי עניים ומבדיקות רגילות שעשו לי אמרו שאין לי כלום בעין. והפנו אותי לאאג לפני שלושה חודשים הכאבים שהרגשתי התחזקו והורגשו לא רק בנגיעה. מאז יש לי כאבים שונים בצד שמאל של הפנים : בגשר האף בצד שמאל – איפה שהכל התחיל, כואב כשאני לוחץ קלות באותה נקודה מסוימת של המפגש בין עצם האף לסחוס, ולפעמים לכל אורך גשר האף מצד שמאל גם בלי שאני לוחץ. וכואב סביב העין פעם למעלה פעם מתחת לעין פעם העין שורפת. כמו כן יש תחושה של עין מעט יבשה, וכן כאבים במיקום משתנה בלסת ושיניים עליונות ותחתונות בצד שמאל וכן במפרק הלסת. אין לי כלל נזלת או גודש. הכאב הוא בעל עוצמה ואופי משתנים. לרוב במגע כואב כמו שטף דם, אך לרוב גם ללא מגע. בשיניים לפעמים תחושה של לחץ ולפעמים כאב ממוקד סביב העין לפעמים כואב במגע ולפעמים לא.. גם בנקודה הכואבת על גשר האף לפעמים גם במגע זה כמעט ולא מורגש ולפעמים כואב בצורה ברורה. גם תחושת היובש בעין באה והולכת.. בד"כ לאורך כל היום משהו מבין הדברים שכתבתי מציק לי. כשאני ישנן לא כואב לי כלל ואני ישן טוב, אך מיד כשאני מתעורר גם אם זה באמצע הלילה אני מרגיש בד"כ משהו מבין הדברים שציינתי. בבדיקת רופא אאג לא ראה סימני דלקת, בבדיקת סיטי היה סתימה קטנה בסינוס והרופא אמר שזה כלום והפנה אותי לפרופסור דניאל בריסקו לבדיקה מקיפה של העין כרגע כבר אני על סף יאוש עם כאבים חזקים בצד שמאל של האף ומסביב לעין שמקרינים לי גם ללחי וללסת האם התופעות שתיארתי יכולות להתאים לכאב ממקור עצבי? ולמי לפנות? אני חסר אונים בברכה יניב מזן 0545554633
לפי התאור שלך קשה להגיד מה מקור הכאב. יתכן וזהו כאב עצבי ויש לשקול יעוץ של רופא נוירולוג
יניב שלום, מהתיאור שלך ייתכן שהכאב סביב העין נובע ממקור עצבי, במיוחד כשהבדיקות בעיניים ובא.א.ג יצאו תקינות. כדאי לשקול ייעוץ עם נוירואופתלמולוג – רופא עיניים מומחה בעצבי הראייה. לגבי תחושת היובש בעין – זו תופעה נפוצה שיכולה להופיע גם כחלק מבעיה עצבית או בלפריטיס. ניתן לטפל ביובש בעין במספר דרכים: טיפות עיניים ללא חומר משמר (כגון הילוקומוד, רפרש, סיסטיין אולטרה UD) קומפרסים חמים וניקוי שפת העפעף אם יש חשד לבלפריטיס טיפול תרופתי מתקדם – ציקלוספורין (רסטזיס), טיפות סרום אוטולוגי פלאגים בתעלות הדמעות במקרים של תת-ייצור סחיטת בלוטות מיבומיאן ידנית טיפול באור פולסים (IPL) – במיוחד אם יש אידוי מוגבר של הדמעות מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה בקרנית ובעין יבשה לבירור יסודי וטיפול בהתאם. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
קודם כל תודה רבה פרופסור ראשית אני מציין ששבוע שעבר מרוב הכאבים שהיו לי מסביב לעין נלחצתי מאוד והתחיל לי גם לחץ בחזה,פינו אותי באמבולנס לתל השומר שם בדקו אותי כרגיל בדיקה רגילה בעין והחליטו שוב שעין לי שוב כלום בעין עשו לי גם סיטי מח ולא מצאו כלום. התחננתי אליהם שיאשפזו אותי במחלקת עניים ויעשו לי את כל הבדיקות המקיפות של העין שעוד לא עשו לי אבל הם לא רצו ושלחו אותי הביתה עם הפניה לMRI מח ואם הוא יצא תקין אז לעשות בדיקת EMG/NCS של BLINK REFLEX להערכה של העצב הטריגמנלי(למרות שראה אותי נוירולוג אצלהם ואמר לי שזאת לא הבעיה ולפי דעתו הבעיה היא רק מהעין כי כל הכאבים התחלילו לי לאחר הניתוח של ההוצאת פטיריגיןם. מצויין שהכאב מתגבר בזמן שאני מסתכל על הפלאפון. שאלה: האם אתה יכול לזמן אותי אליך לעשות בדיקה מקיפה של העין כולל בעיה עצבית של העין אולי משהו נפגע שם בזמן הניתוח והאם תוכל להפנות אותי לרופא מומחה נוירואופתלמולוג כמו שהמלצת לי. אין לי בעיה גם לעשות את זה באופן פרטי אם צריך או שתזמן אותי אליך לרמבם. בבקשה תעזור לי אני על סף התמותתות ויאוש.
היי דר שלום רב אני בת 30 לפני כחצי שנה התחילו לי פלוטרס בעיניים.לצערי הרב. זה החל מסוג של נקודה שחורה כמו צל שריחף לי בעין. היתי כמובן בכל הבדיקות האפשריות אצל רופאים מומחים והכל תקין עם העיניים שלי. יש לי לא מעט פלוטרס אני רואה אותם כמובן בעיקר על רקעים בהירים , שמיים, ובתאורה חזקה. ישנם ימים בהם אני לא רואה המון, ורק רואה את אותו פלוטר שחור ספציפי בלבד וגם רק בזמן תאורה. ויש ימים בהם אני רואה המון בצורות שונות ומגוונות. הם בעיקר פסים שקופים או אפרפרים כאלו. שאלתי היא האם זה נורמלי שיום אחד אני רואה מעט ויום אחר אני רואה המון? הם לא עקביים. על רקעים בהירים יש לי תמיד הרבה וברקעים פחות בהירים יש בעיקר את האחד הספציפי. הבדיקה האחרונה היתה לפני כמה חןדשים. מציינת שלא רואה הבזקים או וילונות בראיה. מה שכן תמיד היתי רגישה לאור חזק אך מאז הפלוטרס הרגישות התגברה. האם הרגישות גם מחשידה? יש מה לעשות עם הרגישות? קשה לי להיות בתאורה חזקה ובהירה אודה לתשובתך
כשיש פלוטרים הם נראים בחומרה משתנה בהתאם לתאורה ולרקע. זה נורמלי. לרוב המח מתרגל וכמה שפחות בודקים ומחפשים את הפלוטרים, המח לומד להתעלם מהם ומתרגל.
הבן שלי בן 13. המליצו בחנות על משקפיים עם עדשות cu control להאטת קצב העלייה במספר. 1. האם הן מומלצות? או שיש סוג טוב יותר? 2. אם מתחרטים זו בעיה לחזור לעדשות רגילות?
שלום, הנה תשובות לשאלותיך בנוגע לעדשות CU Control להאטת קצב עלייה במספר (מיופיה): 1. האם עדשות CU Control מומלצות? כן, מדובר בעדשות שפותחו כדי להאט את קצב ההחמרה של קוצר ראייה בילדים ובני נוער, והן מבוססות על טכנולוגיה אופטית דיפרנציאלית, בדומה לעדשות כמו MiyoSmart (של Hoya) או Stellest (של Essilor). במחקרים נמצא כי הן יכולות להפחית את קצב ההתקדמות של המספר בעד 50% ויותר, תלוי בגיל, גנטיקה והרגלים (כמו חשיפה למסכים ואור יום). CU Control נחשבות יעילות, אך לא בהכרח טובות יותר מהמותגים שציינתי. לעיתים ההבדל הוא בעיקר בזמינות, מחיר ונוחות הרכבה. 2. האם אפשר לחזור לעדשות רגילות? כן, אין כל בעיה רפואית או אופטית לחזור לעדשות רגילות אם תתחרטו. השינוי הוא לחלוטין הפיך. עם זאת, קצב העלייה במספר עשוי לשוב לרמתו הרגילה אם מפסיקים את העדשות המיוחדות. טיפ נוסף: אפשר לשקול גם עדשות מגע מסוג Ortho-K (אורתו-קיי) או שימוש באטרופין מדולל – שניהם עם מטרה דומה של האטת קצב ההחמרה. זה דורש ייעוץ עם אופטומטריסט או רופא עיניים עם ניסיון בתחום. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
תודה רבה על המענה. האם הסוגים האחרים טובים יותר?
שלום, בבדיקת עיניים מהיום נמצא: קרנית שמאל וימין clear. לחץ שמאל וימין 18 עדשה שמאל וימין clear lens התקערות בעצב שמאל וימין רשתית: ימין optic disc+ vessel + macula normal+ peryohery normal netina attached בעין ימין עתוב קוטב אחורי תקין. באבחנה נכתב: observation and evaluation for suspected conditins (מציינת כי בבדיקת סקר מלפני חודשיים לחץ 21-22 עם קיעור 0.4 בימין 0.2 בשמאל). נשלחתי לבדיקת oct ולבדיקת שדה ראיה. אשמח להסבר מה המשמעות של המימצאים הללו?
שלום, תודה על הפירוט. הנה הסבר פשוט וברור לממצאים שלך: 1. לחץ תוך עיני (IOP) לחץ של 18 בעיניים נחשב תקין. בעבר היה לחץ 21–22, שזה בגבול העליון של התקין. לכן עוקבים. 2. התקערות בעצב הראייה בעצב הראייה יש שקע טבעי שנקרא “קיעור” (C/D ratio). קיעור של 0.4 בעין ימין ו־0.2 בשמאל זה נחשב תקין, אבל רופאים עוקבים כשיש שונות בין שתי העיניים או שינויים לאורך זמן – כי זה יכול להיות סימן מוקדם לגלאוקומה. 3. בדיקת OCT ושדה ראייה נשלחת ל־OCT (בדיקת עובי סיבי עצב הראייה) ול־שדה ראייה כדי לבדוק האם יש נזק לעצב הראייה. אלה בדיקות מעקב שגרתיות כשיש חשד לגלאוקומה בשלב מוקדם, גם אם אין אבחנה ברורה כרגע. 4. מה זה אומר בפועל? אין כרגע ממצאים חד־משמעיים לגלאוקומה, אבל בגלל הלחץ הגבולי וההתקערות – את במעקב. ייתכן שזו וריאציה נורמלית אצלך ושתישאר כך, אבל חשוב לבצע את הבדיקות הנוספות כדי לשלול התחלה של גלאוקומה. לסיכום: אין צורך להילחץ כרגע – המעקב הוא זהיר ונכון. הבדיקות ששלחו אותך אליהן יסייעו להחליט אם מדובר בעניין תקין או מצריך טיפול בעתיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
תודה רבה על תשובתך המרגיעה והמפורטת. שבת שלום
שלום רב, בהמשך לפניה התקבלה תשובת oct: " בשתי העיניים מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. ללא עדות לנוזלים תת או תוך רטיניאלים. עין ימין - עובי רשתית מוקולרית מגיע ל 309 מיקרון. אודה לך מאוד על הסבר המשמעות של הבדיקות הללו? עין שמאל - עובי הרשתית המוקולרית מגיע ל 308 מיקרון. בבדיקת שדה ראיה: עין ימין - אמינות בדיקה טובה. שינויים קלים בהיקף. עין שמאל -פיקסציה לא יציבה מספיק. שינויים קלים בהיקף. אודה על
שלום רב! אני בת 32 לאחרונה אוחבתי עם בעיה בעצב הראיה של קעור עם חיוורון בעצב הראיה אשמח לדעת במידה ואני עם בעיה של שחלות פילציסטיות ובכל מחזור אני מרגישה את זה האם צריך ייעוץ יותר מוקדם אצל נוירואופתלמולג? תודה רבה אני בת 32 גרושה ללא ילדים האנדרוקרינולוג טוען שאני לא שמנה אני שוקלת 57 קילו תודה רבה
שלום לך, לרוב אין קשר ישיר בין שחלות פוליציסטיות (PCOS) לבין בעיה בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר. עם זאת, קיימת תסמונת נפרדת שנקראת יתר לחץ תוך גולגולתי אידיופתי (IIH), שיכולה לגרום ללחץ על עצב הראייה. IIH שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, במיוחד עם עודף משקל – אבל היא יכולה להופיע גם במשקל תקין. אם יש שינויים בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר – בהחלט יש מקום להערכה נוירואופתלמולוגית. זה לא קשור דווקא לשחלות הפוליציסטיות, אלא לממצאים החשובים בעצב עצמו. מומלץ: לבצע צילום OCT של עצב הראייה בדיקת שדה ראייה ואם יש חשד ל-IIH – גם הדמיה (MRI מוח עם FLAIR + MRV) ולעיתים ניקור מותני בקיצור – שחלות פוליציסטיות כשלעצמן לא גורמות לפגיעה בעצב הראייה, אבל אם יש ממצאים מדאיגים – כן, כדאי להיבדק בהקדם ע"י נוירואופתלמולוג. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
שלום ברצוני לעשות ניתוח להסרת משקפיים בעוד כשלושה חודשים PRK בבדיקת ההתאמה נמצאתי מתאימה בטופס שמילאתי כתבתי שאיני סובלת מעיניים יבשות כיון שזה היה בתקופה שאכן לא הרגשתי עיניים יבשות אך כבר חודשיים שאני סובלת מעיניים יבשות בצורה די משמעותית האם זה עלול לגרום שלא אוכל לעשות את הניתוח? מה לעשות אפשר לקבוע שוב בדיקת התאמה באותו מקום או שלא נותנים בד"כ חוץ מזה האם הרופא בדק עיניים יבשות במהלך הבדיקה כי לי לא ידוע על בדיקה כלשהיא שעה האם רואים את זה במפוי קרנית או בבדיקה אחרת אשמח לקבלת מענה בהקדם תודה רבה אורית
שלום אורית, יובש בעיניים לפני ניתוח להסרת משקפיים, במיוחד בשיטת PRK, הוא נושא חשוב שכדאי להתייחס אליו ברצינות. להלן כמה נקודות שיכולות לעזור לך להבין את המצב: יובש בעיניים לא בהכרח מונע ניתוח PRK – בניגוד ל-LASIK, שבו חותכים את הקרנית, ניתוח PRK פחות פוגע בעצבים ולכן פחות מחמיר יובש קיים. לכן ברוב המקרים PRK נחשב בטוח גם למטופלים עם יובש קל עד בינוני. בבדיקת ההתאמה בדרך כלל בודקים יובש – רוב המכונים מבצעים בדיקת דמעות או מסתכלים על פני הקרנית וביומיקרוסקופ כדי להעריך את מצב הדמעות והעין. אך אם יובש הופיע רק לאחרונה, ייתכן שלא היה ניכר אז. הבדיקה אינה תמיד כוללת מבחני שירמר או BUT (Break-Up Time) – אלא אם צוין אחרת. אפשר ורצוי לחזור לבדיקה – מותר ואף מומלץ לעדכן את הרופא על השינוי במצב. מרפאות רציניות יאפשרו בדיקת התאמה חוזרת, במיוחד אם חל שינוי משמעותי מאז הבדיקה הקודמת. חשוב לטפל ביובש לפני הניתוח – רצוי להיערך מראש עם תחליפי דמעות (ללא חומר משמר), קומפרסים חמים וניקוי עפעפיים. במידת הצורך, גם טיפולים מתקדמים כמו IPL או פלאגים יכולים לשפר את מצב הדמעות ולמנוע סיבוכים לאחר הניתוח. לסיכום – יובש בעיניים אינו בהכרח גורם מונע, אך בהחלט יש מקום לבדיקה חוזרת ולהכנה מתאימה. פני למרפאה ובקשי ייעוץ חוזר לפני קבלת החלטה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
שלום, תודה על המענה - לגבי השאלה של הנשירת ריסים (שאלה מה- 09.06). כתבת לי שהסיבה לזה היא בלפריטיס אבל אני לא סובלת מדלקת בעין. הרווח שנוצר בריסים קרה לפני שנים בלי שום סיבה ברורה (לא היה משהו בעין) ונשאר ככה. גם כעת אני שמה לב לנשירת ריסים לעיתים קרובות וזה מדאיג אותי. שאלתי רופאת עיניים לגבי זה והיא אמרה שאין לזה סיבה ושריסים נושרים, כך שנשארתי בלי תשובה (אני אפילו לא מתאפרת בעיניים וממש נזהרת לא לגרום למשהו שיפגע). זה יכול להיות ממשהו נוסף? אני לא יודעת מה לעשות. תודה
נשירת ריסים ממושכת, במיוחד באזור מסוים ("קרחת"), יכולה בהחלט לנבוע מבלפריטיס – דלקת של שפת העפעף – גם אם העין עצמה נראית תקינה לגמרי. בלפריטיס לא תמיד מלווה באודם או כאב, ולעיתים מתבטאת רק בתחושת אי-נוחות קלה, יובש, קילופים, או נשירת ריסים. מדובר בדלקת כרונית של בלוטות חֵלֵב קטנות לאורך שפת העפעף, הפוגעת בזקיקי הריסים. טיפול בסיסי בבלפריטיס: ניקוי יומיומי של שפת העפעף – עם מגבונים ייעודיים לעפעפיים או מקלות אוזניים טבולים במים חמים ושמפו עיניים עדין. קומפרסים חמים – מסייעים להמסה של ההפרשות בבלוטות ולשיפור הזרימה. טיפול מקומי – לעיתים יש צורך בטיפות או משחה אנטיביוטית מקומית (למשל פוסידין). טיפול מתקדם בבלפריטיס: סחיטת בלוטות מיבומיאן (Meibomian gland expression) – מתבצע במרפאות עיניים מתקדמות ומסייע בשחרור בלוטות חסומות. טיפול באור (IPL) – טיפול באור פולסים אינטנסיביים שמפחית את הדלקת ומייצב את העפעפיים לאורך זמן. טיפול בתרופות דרך הפה – כמו דוקסילין במינון נמוך לאורך זמן, במיוחד כשיש תהליך כרוני. לסיכום, ייתכן שה"קרחת" בריסים שאת רואה היא תוצאה של בלפריטיס כרונית, גם אם לא נראית דלקת בעין עצמה. טיפול עקבי ונכון עשוי לעצור את ההחמרה ואף להביא לשיפור. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
תודה רבה !!!
שלום רב, לפני כמעט 3 שבועות יצא לי שעורה בעין שמאל למטה.מבחוץ לא נראה שיש שעורה,רק נקודה לא גדולה על הפס איפה שמים עיפרון עיניים. הרופא משפחה הביא לי סינטומיצין מרחתי יותר משבוע ולא עזר.חזרתי אליו ואמר לטפטף טיפות מוקסיטרול. הלכתי לרופאה עיניים בדקה ואמרה שלא צריך תרופה רק קומפרסים עם מיים חמים ואם לא יעבור עוד חודש ללכת למרפאות חוץ לעשות ניתוח. כבר שבוע אני עושה קומפרסים והיה שיפור והיום שוב יצא מוגלה מהנקודה ושוב כואב. האם צריך טיפול כלשהו מלבד קומפרסים? אם לא עובר איזה ניתוח זה? יש סיבוכים? תודה רבה
אם השעורה נמשכת מעל 3 שבועות, עדיין מפרישה מוגלה וכואבת – בהחלט אפשר להמשיך בקומפרסים חמים 3–4 פעמים ביום, וניתן לשלב גם משחת עיניים אנטיביוטית. אם אין שיפור תוך עוד שבוע-שבועיים, ייתכן שהשעורה הפכה לחלאזיון (גוש לא דלקתי), ואז טיפול שמרני פחות יעיל. במצב כזה מבצעים ניתוח קטן ושטחי בעפעף להסרת התוכן של השעורה – לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים, עם סיכון נמוך ביותר. למניעה של שעורות חוזרות, ובמיוחד אם יש בלפריטיס או עפעפיים שומניים: שמירה על היגיינת עפעפיים יומית (ניקוי עם מגבונים ייעודיים). קומפרסים חמים פעם ביום. טיפול מתקדם כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן ו/או IPL (טיפול באור עז) בהחלט יכולים לעזור אם יש רקע של בלפריטיס כרונית. רפואה שלמה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
אני מתכנן לעשות ניתוח להסרת משקפיים אז אני מעוניין לדעת אם יש איזה בעיה בזה אולי יש בזה בעיה?
הניתוח להסרת משקפיים (כגון LASIK או PRK) נחשב בטוח ויעיל מאוד ברוב המקרים, אך כמו כל הליך רפואי, הוא לא חף מסיכונים. הנה סקירה קצרה: יתרונות: שיפור משמעותי בראייה (במקרים רבים ללא צורך במשקפיים כלל). תוצאה יציבה לאורך זמן ברוב המטופלים. ההליך קצר (10–15 דקות לשתי העיניים) וההתאוששות מהירה (בעיקר ב-LASIK). סיכונים ובעיות אפשריות: יובש בעיניים – תופעה נפוצה אחרי הניתוח, לרוב חולפת תוך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולה להימשך זמן רב. סינוור, הילות או ראיית לילה ירודה – במיוחד בשבועות הראשונים. לרוב משתפר עם הזמן. תיקון לא מלא או יתר תיקון – לעיתים יש צורך ב"ניתוח תיקון" נוסף. סיבוכים נדירים – כמו דלקת, זיהום, או היפרדות מתלה בלייזיק. למי הניתוח לא מתאים? בעלי קרנית דקה מדי. מחלות עיניים מסוימות (כמו קרטוקונוס). יובש עיניים חמור שלא נשלט בטיפול. נשים בהריון או מניקות. לסיכום: אם אתה מועמד מתאים, הסיכוי להצלחה גבוה מאוד. חשוב לעבור בדיקת התאמה מלאה במכון מוכר ולהיות במעקב לאחר הניתוח. רוצה לדעת אם אתה מתאים? אפשר לקבוע תור לבדיקה ראשונית – היא בודקת את כל הנתונים הרלוונטיים ומבצעת מיפוי קרנית. בהצלחה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
לד"ר שמואל שלום. אני בת 33 , בריאה. כבר חצי שנה יש לי עפעפיים נפוחות, רק עפעפייפ תחתונות עם הפרשות, באתי להמון רופאים שלא נותנים לי פיתרון. הרופא האחרון שהייתי אצלו, נתן לי טיפות אנטיביוטיות ואמר שאם זה לא יעזור, הוא יעשה לי שטיפה ביוד, האם זה הגיוני ולא מסוכן?. תודה
יוד הוא חומר חיטוי, בהחלט ניתן לבצע ניסיון לטפל ביוד בדלקות שלא חולפות
שלום רב, לפני כמעט 3 שבועות יצא לי שעורה בעין שמאל למטה.מבחוץ לא נראה שיש שעורה,רק נקודה לא גדולה על הפס איפה שמים עיפרון עיניים. הרופא משפחה הביא לי סינטומיצין מרחתי יותר משבוע ולא עזר.חזרתי אליו ואמר לטפטף טיפות מוקסיטרול. הלכתי לרופאה עיניים בדקה ואמרה שלא צריך תרופה רק קומפרסים עם מיים חמים ואם לא יעבור עוד חודש ללכת למרפאות חוץ לעשות ניתוח. כבר שבוע אני עושה קומפרסים והיה שיפור והיום שוב יצא מוגלה מהנקודה ושוב כואב. האם צריך טיפול כלשהו מלבד קומפרסים? אם לא עובר איזה ניתוח זה? יש סיבוכים? תודה רבה
שלום רב, נראה שאת מתארת תהליך של שעורה פנימית או כלזיון, שיכול להימשך מספר שבועות ולעיתים להפוך למצב כרוני. מה עושים כשהשעורה לא חולפת? קומפרסים חמים 4 פעמים ביום למשך 10–15 דקות הם עדיין הטיפול החשוב ביותר. זה מסייע לפתיחת הבלוטה הסתומה. אם מופיעה מוגלה וכאב מחודש, ייתכן שיש זיהום פעיל — במקרה כזה כדאי לשוב לרופא עיניים, כי לעיתים יש צורך בחזרה לאנטיביוטיקה מקומית (כמו משחת FML או טיפות משולבות סטרואידים ואנטיביוטיקה). הניתוח שמתבצע אם לא נפתר תוך 6–8 שבועות נקרא ניקוז של כלזיון. מדובר בפעולה קצרה יחסית שמתבצעת לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים. שיעור ההצלחה גבוה, אך יש סיכון קטן לדימום מקומי, זיהום, או חזרה של הגוש. איך מונעים שעורות חוזרות? שמירה על היגיינת העפעפיים: ניקוי יומיומי עם מגבונים ייעודיים לעיניים (כמו ד"ר פישר, בלפארקלין). שטיפה עם מים פושרים וסבון לתינוקות (דלול). טיפולים מתקדמים: IPL (אינטנס פולס לייט) – טיפול באור חזק שמחמם את בלוטות השומן בעפעפיים ועוזר לפתוח אותן. סחיטת בלוטות מיובומיאן – במרפאות מתמחות, נעשית ידנית פלאגים פונקטליים – במקרים של יובש נלווה, שיכול להחמיר דלקת עפעפיים. טיפות סרום אוטולוגי – במצבים עמידים, בעיקר כשיש דלקת כרונית בעיניים. מומלץ לפנות למרפאת עיניים המתמחה בבלפריטיס/שעורות חוזרות לקבלת טיפול כוללני. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
היי, בת 20 הומלץ על ניתוח פזילה. במדידות הפזילה היא פנימה בעין ימין. מדידות של 30 דיפיוטר וכפל ראייה בפזילה. הפזילה לא קבועה. הומלץ על ניתוח ב2 העיניים השאלה שלי - הפזילה החלה לפני 10 שנים עם הרכבת משקפיים לרוחק ראייה והחמירה עם הזמן. מרכיבה משקפי מולטיפוקל בשל הפזילה. יש לי רוחק ראייה. מספר 2.5. בלי המשקפיים הפזילה אינה מורגשת. האם הגיונית פזילה שיוצאת רק תחת משקפי ראייה? תודה רבה
במקרים של רוחק ראייה (היפראופיה), העיניים צריכות להתאמץ כדי להתמקד, במיוחד בקריאה. המאמץ הזה מפעיל את שרירי הפיקוס וגם את שרירי ההתכנסות (שגורמים לעיניים "להתקרב" זו לזו), מה שעלול להוביל לפזילה פנימה (esotropia) – תופעה מוכרת שנקראת accommodative esotropia. כאשר את מרכיבה משקפיים למרחק, במיוחד אם אלה כוללים תיקון של רוחק הראייה (מספר +2.5), את מפחיתה את הצורך של העין להתאמץ כדי למקד, אבל לפעמים – זה דווקא מוציא החוצה את הפזילה שהייתה "מוסתרת" קודם, כי המנגנון שהחזיק את העיניים ישרות כבר לא פועל באותה מידה. לכן ייתכן מאוד שהפזילה נראית רק עם משקפיים. העובדה שהפזילה לא קבועה וקשורה להרכבת המשקפיים – היא מאפיין קלאסי של פזילה עקב היפראופיה. השימוש במולטיפוקל נועד לעזור לך להימנע מהמאמץ – אבל אם הפזילה משמעותית (30 פריזמות זה לא מעט) ומופיעה גם עם משקפיים – ייתכן שצריך לשקול ניתוח. לסיכום: כן, זה בהחלט ייתכן שהפזילה מורגשת יותר דווקא עם משקפיים. את נשמעת מטופלת נכון – שווה להמשיך לייעוץ עם מומחה לפזילה בילדים ומבוגרים. בהצלחה!
המון תודה על תשובה מפורטת שמסבירה כמו שצריך הכל. לא מובן מאליו!
יש לי כבר מעל שבוע החמרה בראייה בגלל הסינוסיטיס כאבים במצח וקשה לראות הכול מטושטש ומימי בעפעפיים ובעין ולחץ במצח בראש בפנים וכול הזמן יוצא מים מהעפעפיים והעין לקחתי אנטיביוטיקה לסינוסיטיס וזה לא עובר מרגישה כאילו המצח לוחץ על הראייה קשה לי לפתוח את העין הכול החמיר לי ואני מודאגת כי יש לי בלפריטיס ודלקת לחמית אלרגית מאלרגיה לקרדית אבק ועכשיו הסינוסיטיס החמיר לי את מצב הראייה אני לא יכולה לראות טלויזיה הכול טישטוש מימי וחוסר מיקוד בראייה האם זה יעבור ברגע שימצאו לי טיפול מתאים הנוזל בעפעפיים קשה לי לראות המצב החמיר אני מפחדת שזה לא יעבור כול הראש המצח האוזניים עם לחץ
התחושות שאת מתארת בהחלט יכולות להיות חלק מהחמרה של סינוסיטיס, במיוחד כשמעורבים גם גורמים כמו דלקת אלרגית ובלפריטיס. הסינוסים העליונים (פרונטליים) קרובים מאוד לאזור העיניים, וכשהם מודלקים, הם יכולים לגרום ללחץ, כאבים במצח, תחושת כובד בעיניים ואף טשטוש בראייה – בעיקר אם מצטברים נוזלים או בצקת סביב העפעפיים. עם זאת, בראייה מטושטשת שממשיכה ואינה משתפרת, חשוב שלא להסתפק רק באבחנה של סינוסיטיס. מומלץ לפנות שוב לרופא עיניים – כדי לשלול סיבוכים בעין עצמה, במיוחד אם יש לך רקע של בלפריטיס ודלקת לחמית אלרגית. אם מדובר באמת רק בהחמרה על רקע סינוסיטיס ודלקת עפעפיים – רוב הסיכויים שהתסמינים יחלפו עם טיפול מתאים (כגון אנטיביוטיקה שונה, תרסיסים אפיים נגד גודש, טיפול אנטי-אלרגי ואולי טיפול מקומי לעפעפיים). אבל עד אז – שווה לבדוק שוב שאין מעורבות ישירה של העין. המצב נשמע מטריד אך כנראה הפיך. פני לרופא עיניים לבדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. בריאות שלמה.
הייתי אצל רופא עיניים הוא אמר רק על הדלקת לחמית אלרגית והבלפירטיס והרופאת אף אוזן גרון ראתה שיש לי סינוסיטיס אנטיביוטיקה לא עזרה שהיא נתנה לי וכלום אני צריכה לחזור אליה אבל בינתיים יש לי החמרה בראייה ולחץ על העין עפעפיים יש לי מלא רטוב בעפעפיים והעיניים כמו ברז וטישטוש מפחיד וכובד וכאבים אני סובלת לא יודעת מה לעשות קשה לי לראות גם טלויזיה תודה על מענה שבת שלום
היום נקבע לי תור להסרת עדשות לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים והמרפאה סגורה. מה עלי לעשות ?
בשל המצב הביטחוני, אכן רבות מהמרפאות בארץ נסגרו באופן זמני, אך כעת מרפאות רבות נפתחות מחדש בהדרגה. אנחנו מבינים את חוסר הוודאות שיכול להיווצר סביב תור להסרת עדשות לאחר ניתוח לייזר – אבל חשוב להרגיע: אין דחיפות מיידית להסרת העדשות, כל עוד אין כאבים חזקים, ירידה חדה בראייה או תסמינים חריגים אחרים. עדשות המגע שהונחו לאחר הניתוח הן עדשות טיפוליות, וניתן להשאירן על העין גם למספר שבועות במידת הצורך, כל עוד: לא מכניסים מים לעיניים (מקלחות בזהירות, בלי מים ישירות לפנים) ממשיכים בטיפול האנטיביוטי והמשחות שניתנו לאחר הניתוח לפי ההוראות אם העין מרגישה רגוע, אין אדמומיות חריגה או ירידה בראייה – אפשר להמתין בסבלנות עד שהמרפאה תוכל לקבוע תור חדש להסרה. אם מתפתחים תסמינים מדאיגים – ניתן לפנות למוקד רפואי או לבית חולים שבו יש רופא עיניים תורן. שמור על שגרה זהירה והמשך טיפול – זה בסדר להמתין קצת עם ההסרה במצב כזה. בריאות שלמה ורגיעה מהירה.
שלום רב, אני משתמשת בעדשות מגע שנים רבות. בשנה האחרונה היו לי פצעים בקרנית בעין ימין ולקח זמן רב וכמה סבבים של טיפות אנטיביוטיות לעיניים להחלמה (הייתי בלי עדשות) במקביל התחלתי לסבול מדלקת עפעפיים שבאה הולכת כבר כמה חודשים. כבר חודש וחצי שאני מנסה לטפל בזה ללא הצלחה. תחילה בניקוי יומיומי ועכשיו באנטיביוטיקה דוקסילין (ניתן לי ל30 יום, האם הגיוני?) ואני לא מרגישה שזה עוזר. הדבר היחיד שכן קצת עוזר לי זה משחת דורהטירס. הרופא שראה אותי תחילה טען שזה קשור למזג האוויר ואחר טען שזה קשור לעשות מגע. מה ניתן לעשות? האם אסור להרכיב עדשות מגע בעת דלקת עפעפיים? אשמח לתשובה עד שאצליח להשיג תור לרופא מומחה. תודה.
שלום, דלקת עפעפיים (בלפריטיס) כרונית יכולה להימשך זמן רב ולעיתים קשה להשתלט עליה – במיוחד כשמרכיבים עדשות מגע. לגבי שאלותייך: כן, ניתן דוקסילין ל-30 יום ואף לעיתים ל-6–8 שבועות, במיוחד אם יש גם מעורבות של בלוטות מיבומיאן. עם זאת, לוקח זמן עד שמרגישים שיפור. בזמן התלקחות של בלפריטיס, לרוב עדיף לא להרכיב עדשות מגע כדי למנוע החמרה, פציעות בקרנית וזיהומים נוספים. הגורמים הם לרוב שילוב של הפרעה בתפקוד בלוטות שומן בעפעפיים, חשיפה לאלרגנים/יובש או שימוש ממושך בעדשות מגע. המשחה שאת משתמשת בה (דורהתירס) מסייעת בעיקר בהפחתת חיכוך ותחושת יובש, אך לא פותרת את שורש הבעיה. מה אפשר לעשות בינתיים: להמשיך בטיפול בדוקסילין במינון שהומלץ. להקפיד על היגיינת עפעפיים פעמיים ביום – קומפרסים חמים וניקוי קפדני של שפת העפעפיים עם מגבונים ייעודיים. להימנע מהרכבת עדשות מגע לפחות עד שהמצב משתפר. במקרים עמידים, אפשר להיעזר בטיפול מתקדם כמו IPL (אור פולסים) או פלאגים, אך זה דורש ייעוץ עם רופא קרנית. בהחלט כדאי להגיע לבדיקה אצל מומחה לקרנית בהקדם. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
בכל פעם שאני מסירה עדשות מגע מהעין העין שורפת לי מאוד ודווקא בעין אחת בעין השנייה אין כל כאב העין שלי אדומה ושורפת מאוד וכמובן דומעת מאוד בקושי יכולה לפתוח את העין מה זה יכול להיות זה גורם לי שלא אוכל להכניס עדשוצת יומיים ולאחר יומים מכניסה שוב את העדשות וחוזר חלילה יש לציין שאני מרכיבה עדשות מגע איכותיות וטובות במיוחד
תחושת צריבה חזקה, דמעת, אדמומיות וקושי בפתיחת עין אחת לאחר הסרת עדשת מגע – במיוחד כשזה קורה בעין אחת בלבד – עשויה להעיד על אחת או יותר מהבעיות הבאות: פצע בקרנית (erosion) – ייתכן שקצה העדשה שורט את הקרנית בכל פעם שמסירים אותה, וגורם לשכבת הקרנית העליונה להיפגע. יובש משמעותי בעין – העדשה גורמת להתייבשות הקרנית, ואז הסרתה חושפת אזור רגיש מאוד. תגובה אלרגית לחומר השימור בתמיסת ההשריה – גם אם העדשות איכותיות, ייתכן שהעין רגישה לנוזל שבו הן מונחות. דלקת או זיהום קל בעפעף העליון – כמו בלפריטיס או גירוי מהשימוש בעדשה. מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים – רצוי מומחה לקרנית – שיבדוק את הקרנית והעפעפיים עם פלואורסצאין. ייתכן שתידרש הפסקה זמנית של שימוש בעדשות ועבור לטיפול בטיפות עיניים מתאימות לשיקום הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
תודה רבה על המענה המהיר ומפורט
יש לי בלפריטיס ואני כבר זמן רב עם קווים שקופים זזים שמציקים בראייה מהעפעפיים זה מפריע לי בראייה ביחד עם יובש וגרגירים קשה לי לפתוח עין אני ממצמצת הרבה וסוגרת את העין
התחושה של קווים שקופים ש"זזים" עם הראייה, יחד עם גרגירים, קושי בפתיחת העין ויובש – יכולה להיות חלק מהתסמינים של בלפריטיס כרונית משולבת ביובש עיניים. בבלפריטיס, השומנים מבלוטות העפעפיים לא מופרשים כראוי, מה שגורם ליובש, ראייה משתנה, והצטברות הפרשות שיכולות להיראות כמו קווים או רפלקסים בעין. הטיפול המומלץ במצב כזה כולל: ניקוי יומיומי של העפעפיים עם מגבונים לעיניים או קומפרסים חמים וניקוי עדין של שפת העפעף. טיפות עיניים ללא חומר משמר להקלה על היובש. שקילת טיפולים מתקדמים כגון סחיטת בלוטות, IPL, פלאגים סגירת תעלת ניקוז, או טיפות סרום אוטולוגי – בהתאם למידת החומרה. כדאי לפנות לרופא עיניים שמומחה בטיפול בעין יבשה ובלפריטיס להמשך בירור והכוונה לטיפול מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
תודה על המענה אני סובלת והרופא עיניים אמר שזה לא יעזור לי שהלכתי אליו טען ככה וכרגע החמיר לי המצב בגלל סינוסיטיס עם העיניים והעפעפיים
הי, יש לי תופעה מוזרה של נשירת ריסים. כבר שנים שיש לי חור באמצע הריסים (כמו "קרחת" שנוצרה באמצע בגלל איבוד שלהם) ואני ממש מפחדת לאבד את כל הריסים שלי. אני לא יודעת מה גורם לזה. יש משהו לעשות? תודה רבה
נשירת ריסים ממוקדת יכולה להיגרם מבלפריטיס – דלקת כרונית של שפת העפעף. במצב כזה חשוב לטפל בדלקת כדי למנוע החמרה. הטיפול כולל: ניקוי יומיומי של שפת העפעף (בעזרת מגבונים ייעודיים או מקלות אוזניים עם מים פושרים) קומפרסים חמים על העיניים במשך 5–10 דקות ביום לעיתים שימוש במשחה אנטיביוטית מקומית לפי המלצת רופא במקרים עקשניים – טיפות אנטיביוטיות או שילוב עם סטרואידים לתקופה קצרה מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים מומחה לעפעפיים להערכת הסיבה ולקבלת טיפול מותאם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
שלום בעקבות תאונת עבודה תלמיד זרק עליי העיין שלי כדור אובחנו קרעים ברשתית וכבר 10 ימים מאז סובלת באופן קיצוני מרחפנים.נכנסתי לדיכאון.בוכה כל היום.זה בלתי נסבל.מה הפתרון
אני מצטער לשמוע על מה שאת עוברת – התחושות שתיארת מאוד טבעיות. רחפנים (גופים צפים) לאחר קרע ברשתית הם תופעה נפוצה ויכולים להופיע כתוצאה מדימום קל או התנתקות הזגוגית. לעיתים הם נרגעים או דוהים עם הזמן, אך זה לא תמיד קורה במלואו. במקרים קשים במיוחד, כשזה ממש פוגע באיכות החיים, ניתן לשקול הליך שנקרא ויטרקטומיה – ניתוח להסרת הזגוגית – אבל הוא לא חף מסיכונים ולכן נשמר רק למקרים קיצוניים לאחר ייעוץ עם רופא רשתית מנוסה. ממליץ: להיבדק שוב אצל רופא רשתית כדי לוודא שאין סיבוכים נוספים (כגון היפרדות רשתית). לשקול גם תמיכה רגשית – התחושות שאת חווה הן לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות, וחשוב לטפל גם בזה. את לא לבד, ויש מה לעשות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
הלכתי לרופאת אף אוזן גרון ויש לי סינוסיטיס אני מרגישה כאבים וחוסר מיקוד בראייה וטישטוש חזק אני לא יכולה לראות טלויזיה ובכלל העפעפיים לא בסדר האם זה קשור תודה שבת שלום
יתכן קשר בין תלונות אלה לסינוסיטיס, אך יש צורך לגשת לרופא עיניים לוודא שאין גם ממצאים עיניים ד"ר מיכאל היימס
הייתי אצל רופא עיניים הוא ראה שיש לי דלקת לחמית אלרגית ובלפריטיס קל הרופאת אף אוזן גרון ראתה שיש לי סינוסיטיס ולאחרונה יש לי חוסר מיקוד בראייה טישטוש מימי חזק וחושך בראייה וקשה לי לראות טלויזיה ובכללית יש לי מלא נוזלים בעפעפיים האם הנוזלים גם קשורים לסינוסיטיס והאם יש דרך להעביר אותם בנתיים קיבלתי אנטיביוטיקה ותרסיס שלא עזרו יש לי סינוסיטיס כרוני תודה על המענה
הייתי לפני שנה אצל רופא עיניים בעקבות אי נוחות קבועה בעין ולאחר בדיקה הוא אבחן את הבעיה ואמר שאם זה ממשיך להפריע אפשר לטפל בלייזר. האם זה נכון ומה עושים עם זה?
לרוב אם יש הפרעה מפינגוקולה, ניתן לטפל בטיפות עיניים ללחות עם הקלה
תודה על התשובה. טיפות מקלות באופן זמני בלבד
שלום, שמתי לב כבר לפני שנים שהעיניים שלי מאד רגישות. אני זוכרת גם מפעמים קודמות שבקלות העיניים שלי היו דומעות וצורבות (היו פעמים שזה התבטא בעיקר בעין אחת אבל לא זוכרת איזו). התחלתי טיפול של הזרקות באזור העיניים ולצערי נאלצתי להפסיק אותו כי בכל פעם פגעו לי בכלי הדם וזה גרם לי לשטפי דם חריגים מסביב לכל העין ולכאבים, אבל רק בעין ימין. הייתי גם אצל 2 בכירים בתחום שאמרו שהם לא ראו כזו פגיעה אף פעם מההזרקה. גם השבוע היה לי שבוע מתיש וסבלתי מעייפות קיצונית וזה התבטא בכאב חזק שוב- בעין ימין. (הרגשתי כאילו העין הולכת להתפוצץ) הטיפול שעשיתי בהזרקות הוא נוירולוגי ועברתי בדיקה לפני שם אובחן באמת יותר פעילות בעין ימין לעומת שמאל, אבל לא נמצא משהו שיסביר את הפגיעה בעין הזו. אני כל הזמן סובלת באזור הזה ואני לא יודעת אם זה משהו בעין או בכלי הדם ששם. הייתי בשנה-שנתיים אחרונות מס' פעמים אצל רופאי עיניים (מסיבה אחרת אבל העיניים נבדקו) אבל לא נמצא משהו חריג. מה יכולה להיות הסיבה שיש לי בעיות עם העין הזו? אני לא יודעת איך למצוא לזה פתרון. תודה
נשמע שיש בעין ימין רגישות עצבית מוגברת – ייתכן כאב נוירופתי, במיוחד אם אין ממצא בבדיקת עיניים רגילה. יובש או דלקת שטחית שלא נראית בבדיקה רגילה גם אפשריים. ממליץ לפנות למומחה לקרנית או לעין יבשה לבדיקה מעמיקה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
בת 42+3 מרכיבה משקפיים 5.50 בשבת קודמת בלילה פתאום הסתכלתי בטלפון וראיתי את המלל חתוך שהסתכלתי על הקיר ראיתי מעין זיגזג צבעוני וריצודים מעל עין שמאל כל זה לווה בתחושה שהמרחב שונה וקורה לי משהו וזה חלף אחרי 20 דקות לציין שזה התחיל 10 דק אחרי אורגזמה למחרת הלכתי לרופא עיניים: שעה 1 אזור עם חשד להרמה שעה 12 לטיס עם חור עין שמאל שעה 5 משיכת זגוגית שעה 6 חור עם אזור צלקתי בוצע לייזר במיון מיידי מאז אני מרגישה תחושה של חוסר פוקוס ותחושה מוזרה בעיניים ואני מפחדת שחלילה יש לי משהו בראש אתמול בלילה זה ממש החמיר התחושה והבוקר קצת נירגע אנא עזור לי להבין מה קרה ומה זה אני בלחץ נוראי
התסמינים שחשבת (זיגזג, ראייה חתוכה, שינוי במרחב) נשמעים כמו מיגרנה עם אאורה – תופעה מוכרת, לא מסוכנת, שיכולה להופיע לאחר מאמץ או מתח. בנוסף, בבדיקת עיניים התגלה חור ברשתית וטופלת מיד בלייזר – זו פעולה נכונה שנועדה למנוע היפרדות רשתית. התחושה של טשטוש או ראייה מוזרה אחרי הלייזר נפוצה וחולפת לרוב תוך ימים-שבועות. אין חשש מבעיה מוחית לפי מה שתיארת. מומלץ מעקב רופא רשתית בזמן הקרוב, ולהימנע ממאמץ. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
היי דוקטור האם זה יחסית בסדר ולא מזיק יחסית כאשר אור השמש על העיניים אבל לא מסתכלים על השמש, לדוגמא בזמן משחק כדורגל בשעות הבוקר והצהריים או סתם שיושבים בשמש. כמה זמן ביום זה בטוח יחסית ללא משקפי שמש. הרי לא הגיוני לשחק כדורגל עם כןבע או משקפי שמש.
ניתן לשחק כדורגל ללא משקפי שמש ד"ר מיכאל היימס
יש לי כול יום נשירת ריסים מהבליפירטיס אך מונעים שזה ימשיך לנשור ויש לי עוד שאלה ממה נובע צמיחת ריסים לכיוון קרנית שקראי שזה גורם לפגיעה בראייה לפי הרופא יש לי בלפריטיס קל ויש לי את זה מאלרגיה לקרדית אבק גם דלקת לחמיתֶ אלרגית
יש צורך לטפל בבלפריטיס וע"י כך למנוע את נשירת הריסים ד"ר מיכאל היימס
תודה אמרתי לרופא עיניים הוא טען שניקוי שפת עפעף לא יעזור לי וטיפות עיניים שנתן לי לא עזר אני סובלת אני רוצה שזה יתרפא יש לי גם אלרגיה לקרדית אבק ואני מרגישה שזה החמיר יחד עם הדלקת לחמית אלרגית לא עוזר לי כלום תודה על המענה
נדרשת בדיקה מקיפה של העין וטיפול בבלפריטיס כפי שרשם גם ד"ר היימס. טיפול בשורש הבעיה יעזור לנשירת ריסים.
אני בת 32 נבדקת קרטקונוס בהדסה עין כרם כיום חשדו בקרטגלובוס לפני בערך שבוע הוצאתי מי הארון לפני שבת בערך שע לפני שבת ניילונית של קלסר כדי להכניס נייר בתוכו וקבלתי כנראה שריטה בעין היו לי כאבים 5 דקות והלכתי לקחת טיפות לעיניים יבשות והכאב עבר היה לי חשד לשריטה בקרנית באותו אזור יש לי מחרתיים תור למרפאת קרנית האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי? בכזה מקרה צריך לעשות בדיקת אופטומטריסט מי חדש מי בחינת חשד לעליית הצילינדר בגלל המכה? אשמח למענה תודה רבה בגלל הקושי של שבת לא יכולתי לפנות למיון הקרוב תודה
במקרה שלך, עם היסטוריה של קרטוקונוס או חשד לקרטוגלובוס, וכל פציעה שטחית אפילו שנראית קלה – חשוב מאוד להיות במעקב הדוק, גם אם הכאב חלף מהר. לגבי השאלות שלך: האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי הפציעה? כן. גם אם הכאב עבר, פציעה בקרנית על רקע רקמה דקה (כמו בקרטוגלובוס) יכולה לפעמים להחמיר עם הזמן, לגרום לאברזיה חוזרת או להשפיע על היציבות המבנית של הקרנית. הבדיקה הקרובה שלך במרפאת קרנית בהחלט רלוונטית – ואם יש החמרה בראייה, כאב, רגישות לאור או דמעת – לא לחכות, אלא לפנות מוקדם יותר. האם צריך בדיקת אופטומטריסט חדשה בגלל עליית צילינדר? לא מיד. אם מדובר בפציעה שטחית, הסבירות שהיא תשפיע על הצילינדר לטווח ארוך נמוכה. עם זאת, אם את מרגישה שינויים בראייה או טשטוש שלא היה קודם, כדאי לשלב גם בדיקת תשבורת (רפרקציה) במעקב הבא, אך עדיף שרופא הקרנית יכוון אותך אם זה נדרש. האם מכה כזו יכולה להחמיר קרטוקונוס/קרטוגלובוס? באופן תיאורטי – כן, כי הקרנית במצבים אלו דקה ושברירית יותר. לרוב מכה שטחית לא תגרום להחמרה מהירה, אך כדאי להימנע משפשופים או טראומה חוזרת ולעדכן תמיד את הרופא שבודק אותך על כל אירוע כזה. לסיכום: אם אין תסמינים חמורים – סביר להמתין לבדיקה הקרובה במרפאת הקרנית תוך כדי מעקב עצמי. אם יש שינוי בראייה, כאב חוזר, אדמומיות משמעותית או רגישות לאור – לגשת מוקדם יותר לרופא עיניים. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
ב2.4.2022 עברתי אירוע מוחי הומורגי. באמרגי במאי האחרון מצאו אטרופיה בעצב הראייה רופא עינים אמר RAPD חייבים ואני מחכה לניורופמטאלוג להמשך. למה זה קרה 2 אחרי האירוע האם זה מהאירוע האם זה מסוכן. מה הטיפול. אודה לך לתשובה מהירה..
יש סיכוי שיש קשר בין שני הדברים. יש להמתין לבדיקת הנוירואופתלמולוג
נהייתה לי דלקת אלרגית בעפעף ובעין כתוצאה משימוש במקסיטרול. כך אבחן הרופא. רשם לי סטרודקס ורלסטאט. כעבור יום וחצי הדלקת בעין חלפה ובעפעף נהייתה כרונית ולא עוברת. אני לא יכולה לעשות קומפרסים חמים כי יש צריבה שמתגברת בחימום. האם פרוטופיק במריחה חיצונית יכול לעזור?
במקרים של דלקת אלרגית כרונית בעפעף בעקבות שימוש במקסיטרול (שהכילה סטרואיד ואנטיביוטיקה), בהחלט ייתכן שמדובר בדרמטיטיס אלרגית ממושכת, שדורשת גישה שונה מהקלה ראשונית בלבד. אם סטרודקס ורלסטאט לא פתרו את הבעיה לחלוטין ובעיקר אם יש צריבה בהחמרה עם חום, ייתכן שהעור עבר שינוי תגובתי (למשל, אקזמה ממושכת או תגובה דלקתית אלרגית בעור העפעפיים). פרוטופיק (טקרולימוס) במשחה בריכוז של 0.03% או 0.1% במריחה חיצונית (לא לתוך העין) – כן, יכול בהחלט להיות חלופה יעילה ובטוחה עבור דלקת עפעפיים אלרגית כרונית, במיוחד כשיש רגישות לסטרואידים או צורך בטיפול ממושך ללא תופעות לוואי כמו דלדול עור. מה חשוב: מרחים שכבה דקה מאוד רק על העור, לא בתוך העין. השימוש נעשה רק תחת מעקב של רופא עיניים או רופא עור עם ניסיון. תיתכן צריבה קלה בימים הראשונים, אך לרוב זה חולף. הצעה נוספת: אם יש לך עין יבשה במקביל, זה יכול להחמיר את הצריבה, וכדאי לוודא שמטפלים גם בזה – לדוגמה, בטיפות הילוקומוד או בטיפות סרום אוטולוגי אם היובש משמעותי. לסיכום: כן, פרוטופיק הוא טיפול הגיוני למקרה שתיארת, אך כדאי להתחיל אותו רק לאחר התייעצות ברורה עם רופא עיניים, ולהקפיד על שימוש חיצוני בלבד. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
הלכתי באותו יום למיון ואמרו שאין היפרדות או קרע ברשתית או נזק כלשהו. רק אמרו pees תחתונים על הקרנית. מה שכן אני רואה את כל ההבזקים והקווים בעין וזה מפריע לי ממש. כל היום אני חושבת על זה וזה מפריע לי ממש להרגלים. דיברתי עם רופא מומחה לרשתית שאמר שברוך השם אין שום נזק בעין והוא רואה את כל הנקודות האלה וצחק ואמר שהן יעברו.. אגב הוא רוצה שאבוא לביקורת עוד חודש.. השאלה אם הן באמת יכולות להיעלם ?
אם בוצעה בדיקה יסודית אצל רופא עיניים כולל הרחבת אישונים ונשללו קרעים או היפרדות רשתית – זה כבר סימן טוב מאוד. העובדה שהרופא מומחה ראה את הממצאים בעצמו, היה רגוע וביקש מעקב בעוד חודש מחזקת עוד יותר שאין כרגע סכנה מיידית. ההבזקים והקווים שאת רואה – בעיקר אחרי שפשוף חזק של העין – נובעים לעיתים קרובות מ: PVD (היפרדות זגוגית אחורית) – תהליך תקין יחסית שיכול לגרום להבזקים או גופים צפים. Pees בקרנית – ממצא שטחי שיכול לגרום לאי נוחות ולתחושת טשטוש זמנית, אך לא לתחושת הבזק. גירוי או טראומה זמנית לרשתית או לעצב הראייה – לעיתים נדירות, כתוצאה מלחץ מכני על העין. לשאלתך: כן, ברוב המקרים – ההבזקים, הקווים או התחושות המוזרות נחלשים או נעלמים תוך שבועות או חודשים, במיוחד אם הם נגרמו מ־PVD או גירוי מכני. זה תלוי בגוף – ויש כאלה שאצלם ההסתגלות מהירה יותר, ואצל אחרים איטית. כרגע לא נראה שיש מקום לדאגה – מה שאת צריכה זה: מעקב מסודר (כפי שנקבע). להשתדל לא לשפשף את העין שוב. ואם התופעות מחמירות (יותר הבזקים, וילון כהה, ירידה חדה בראייה) – יש לגשת מיד לבדיקה חוזרת, אפילו לפני התור. אם זה ממש מפריע לך רגשית ותפקודית, כדאי לשקול גם תמיכה רגשית או שיחה עם פסיכולוג – לפעמים המתח מגביר את התחושה. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
בפנטן טיפות עיניים טובות ליובש בעין? מדוע לא נעים בעין לאחר הטיפות?מה
טיפות העיניים בפנטן (Bepanthen) הן טיפות לחות המבוססות על דקספנתנול, שהן לרוב טובות לעיניים יבשות, בעיקר במצבים קלים עד בינוניים של יובש. הן עוזרות לשקם את שכבת הדמעות ולהרגיע גירוי קל בעין. עם זאת, אצל חלק מהאנשים ייתכן תחושת אי-נוחות לאחר השימוש בטיפות – למשל תחושת שריפה קלה, דקירה או טשטוש זמני בראייה. זה קורה בדרך כלל בגלל אחד מהבאים: תגובה לחומר הפעיל או לשמרנים בטיפות (אם קיימים). רמת יובש גבוהה או דלקת עדינה בעין, שגורמת לעין להיות רגישה יותר לכל טיפה. שימוש תכוף מדי או כמות גדולה מדי של טיפות בכל פעם. אם התחושה הלא נעימה נמשכת יותר מכמה דקות או מחמירה – ייתכן שכדאי לנסות טיפות אחרות ללא חומר משמר כמו הילוקומוד, סיסטיין UD, או טיפות על בסיס חומצה היאלורונית בריכוז גבוה יותר. במידה והיובש גורם לכאבים ולא רק אי-נוחות, כדאי לבדוק אם מדובר ביובש אידוי (בעיה בבלוטות השומן בעפעפיים) ולשקול טיפול מתקדם כגון: סחיטת בלוטות מיבומיאן. IPL (אינטנס פולס לייט). סרום אוטולוגי במקרים עמידים. פלאגים פונקטליים אם מדובר ביובש עם תת-ייצור דמעות. אם תרצי, אוכל לעזור לך להבין איזה סוג יובש יש לך ואיזה טיפול מתאים ביותר. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
האם מלא מים שיוצא מהעפעפיים יכול להיות בגלל סינוסיטיס אני מרגישה נוזל מהעפעפיים ורואה מטושטש האם זה גם שייך לא רק דלקת אלרגית יוצא לי מלא מים לא מפסיק תודה שבת שלום
הייתי ביום ה אצל רופא עיניים והוא ראה שיש לי עדיין דלקת לחמית אלרגית אבל מה .אני מרגישה בעפעפיים והעין חוץ מהדלקת יוצא מלא מים ואני רואה מטושטש מאוד וראייה צלולה של מים וזה נראה לי מהסינוסים ולא דמעת של הדלקת אני כבר חודשיים עם האף והכול כמו ברז של מים דולף זה מפחיד הכול מטושטש עם מים קשה לי לראות
הייתי היום אצל רופאת אוזניים יש לי סינוסיטיס ובגלל זה אני מרגישה יוצא מלא מים בעפעפיים ובעין קיבלתי כדור לטפל בסינוסיטיס אקסימולב זה מציק לי זה לא עובר עדיין רואה מטושטש חזק ומפחדת שזה לא יעבור
שלום, התחושות שאת מתארת – כמו זרימת מים מהעפעפיים, טשטוש חזק ותחושת "עין מוצפת" – בהחלט יכולות להיות קשורות לסינוסיטיס, בעיקר אם מדובר בדלקת כרונית או חמורה. הסיבה היא שהסינוסים קרובים מאוד לעיניים, ולעיתים כאשר יש גודש או דלקת חזקה, זה יכול לגרום ללחץ על האזור שסביב העיניים, לגרום לבצקת, תחושת נוזלים, ולפעמים אף לעלייה זמנית בדמעות או טשטוש. אבל – כיוון שגם רופא העיניים מצא דלקת לחמית אלרגית, ייתכן שיש כאן שילוב של שתי בעיות: גם תגובה אלרגית בעין שגורמת לדמעת, וגם לחץ סינוסלי שגורם להחמרה בתחושת כובד וראייה מטושטשת. בינתיים, המשך טיפול באנטיביוטיקה (אוגמנטין או אקסימולב) שניתנה לך יכול בהחלט לעזור, אך ייתכן שיחלפו כמה ימים עד שתרגישי שיפור משמעותי. אם תוך שבוע לא יהיה שיפור, או אם תופיע ירידה בראייה, נפיחות סביב העין, או כאבים – חשוב מאוד לפנות שוב לבדיקת עיניים, כדי לוודא שאין סיבוך נדיר כמו סלוליטיס אורביטלית (זיהום של רקמות סביב העין). לסיכום – נשמע שהבעיה היא ככל הנראה שילוב של סינוסיטיס ודלקת עיניים אלרגית, ועם טיפול נכון זה אמור להשתפר. כרגע אין סימן לכך שנגרם נזק קבוע, אבל אם התסמינים לא דועכים – כן צריך מעקב הדוק. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
תודה על התשובה יש לי שאלה נוספת מה הם בעיקרון התסמינים לחסימה בשק הדמעות ולמה חושב הרופא משפחה שאולי יש לי את זה זה רק בגלל דלקות חוזרות או שישנם עוד תסמינים
שלום, שאלה מצוינת. חסימה בשק הדמעות בדרך כלל מתבטאת באחת או יותר מהתלונות הבאות: דמעת מרובה (Epiphora) – תחושת עין רטובה או דמעות שזולגות על הלחיים, גם בלי קשר לרגש או רוח. הפרשות מהעין – ריריות או הפרשות צהבהבות-לבנות, במיוחד בבוקר. דלקות חוזרות בעין הפנימית (דקריוציסטיטיס) – כאב, נפיחות ואודם בזווית הפנימית של העין. תחושת גירוי או טשטוש זמני בגלל הצטברות הדמעות והפרשות. אם הרופא משפחה מעלה את האפשרות הזו, זה לרוב בגלל דלקות חוזרות או תלונות על עין דומעת, בעיקר אם זה קורה שוב ושוב באותה עין. ייתכן והוא רצה לשלול סיבה אנטומית לכך שהעין לא "מתנקזת" כמו שצריך. אם יש חשד כזה, רופא עיניים יכול לבדוק את מעבר הדמעות באמצעות שטיפה פשוטה, ולעיתים גם להפנות לצילום דרכי דמעות (דקריוציסטוגרפיה) אם יש צורך. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום רב. בבדיקת עיניים: "עין שקטה. קרנית שקופה מקרוצסטות וגוטטה. ל"ק עמוקה ושקטה. אישון עגול מגיב לאור. עדשה - ירוד נוקליארי בינוני +++ קרקעית - דיסקה עם גבולות ברורים. קיעור 0.4. מקולה שמורה. קוטב אחורי צמוד בשתי העיניים. הרופא המליץ על ניתוח קטרקט בשתי העיניים. פוקס אנדותליאל דיסטרופי בשתי העיניים ללא בצקת קלינית. מבקש לדעת מה אומרים המימצאים הללו. האם יש הכרח בביצוע הניתוח. הרופא ציין שעדיף לבצע כעת את ניתוח הקטרקט בגלל המימצאים בקרניות. האם יש סכנה לאובדן ראייה ?? תודה רבה על תשובתך
בהחלט. הנה גרסה יותר טבעית, ממוקדת וקלילה: שלום, לפי התיאור, יש לך קטרקט בינוני ותחילת שינויים בקרנית שמתאימים למה שנקרא פוקס דיסטרופי – מצב שבו הקרנית פחות מתמודדת טוב עם ניתוחים כמו קטרקט. הרופא כנראה ממליץ לא לדחות את הניתוח, כי ככל שהקטרקט יתקדם – הניתוח יהיה ארוך יותר ועלול להעמיס יותר על הקרנית. כרגע אין בצקת, שזה טוב, אבל כן צריך לעשות את הניתוח בזהירות, אולי אצל מנתח עם ניסיון בשילוב כזה. הסיכון לאובדן ראייה נמוך, אבל קיים סיכוי שתזדקק בעתיד להשתלת קרנית אם תהיה החמרה. שורה תחתונה – זו לא דחיפות מיידית, אבל כן כדאי להתקדם עם הניתוח ולא לחכות יותר מדי. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום וברכה ד"ר, בעבר ביקרתי אצל רופא עיניים לסיבה אחרת והוא זיהה שיש לי סרח עור ליד העין והסיר אותו, נראה לי דרך שריפה של הסרח. כעבור מספר שנים שוב יש לי סרח. מתחת לעין. האם לפנות לרופא עיניים? האם כל רופא עיניים יוכל להסיר אותו? תהיתי אם זה שייך לרופא עור או כירורג או עיניים כדי לא להסתובב סתם בין רופאים. תודה רבה.
לרוב הטיפול בבעיה זו היא אצל רופא מומחה בכירורגיה פלסטית
שלום רב, בן 69 סובל מיובש בעיניים שנים רבות ,אובחנתי בעבר מ csr בעין שמאל 6/18 ,עין ימין 6/6 ,במעקב רפואי כל חצי שנה,הבעיה זה היובש בעיניים היתה תקופה טובה עם טיפות עיניים שונות לסיכוך,לאחרונה החמרה ביובש למרות הסיכוך,מה ניתן לעשות בנזכר לעיל? בתודה מראש
שלום רב, יובש בעיניים בגיל מבוגר יכול להפוך לבעיה כרונית ומתסכלת, במיוחד כאשר לא מושגת הטבה עם טיפות עיניים רגילות לסיכוך. במקרים כאלה, כדאי לשקול טיפולים מתקדמים יותר – במיוחד כשמדובר ביובש עמיד לטיפול. אפשרויות טיפול מתקדמות ביובש עיניים: 1. סרום אוטולוגי (Autologous Serum Eye Drops): טיפות עיניים המבוססות על מרכיבי הדם של המטופל עצמו. הן מכילות גורמי גדילה וחלבונים הדומים לדמעות הטבעיות, ומסייעות לריפוי משטח העין. מדובר בטיפול שנמצא יעיל במקרים של יובש קשה או כשלון טיפולים רגילים. 2. טיפול ב-IPL (Intense Pulsed Light): מיועד במיוחד לחולים עם יובש על רקע אידוי מוגבר (בעיה בבלוטות המיבומיאן). בטיפול זה מוקרן אור בתדרים מסוימים לעור העפעפיים, מה שגורם לשיפור בתפקוד הבלוטות והפחתת הדלקת הכרונית. 3. סחיטת בלוטות המיבומיאן (Meibomian Gland Expression): במהלך או לאחר טיפול ב-IPL או באופן עצמאי, ניתן לסחוט בעדינות את בלוטות השומן כדי לאפשר ניקוז ולהחזיר את התפקוד התקין שלהן. 4. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs): אמצעי יעיל במיוחד כאשר יש תת-ייצור של דמעות. מדובר בתקע קטן שמוכנס לנקז הדמעות כדי למנוע איבוד נוזלים מהעין ולהאריך את זמן השהות של הדמעות על הקרנית. 5. טיפול אנטי-דלקתי מקומי: במקרים רבים יובש כרוני מלווה בתהליך דלקתי. ניתן לשקול טיפול בטיפות ציקלוספורין (כמו רסטזיס), או סטרואידים עדינים לתקופות קצרות לפי המלצת רופא. המלצות נוספות: ביצוע בדיקת תפקוד בלוטות המיבומיאן (MGD) ומיפוי דמעות – במרפאות עין יבשה מתקדמות. הימנעות משימוש בתכשירים עם חומרים משמרים. שמירה על לחות בבית עם מכשיר אדים. שימוש במסכת חימום לעפעפיים לשיפור הפרשת השומן הטבעי של הדמעות. אם תכתוב לי מאיפה אתה בארץ – אוכל להמליץ לך על מרכז מתאים לטיפול ביובש עמיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
לפני תור לבדיקת התאמה לניתוח לייזר במכון שלכם, לאור היסטוריה משפחתית - אב עם מקולה דג נריישן מגיל 20, הפניתי שאלה לפורום. קיבלתי תשובה לגבי בדיקות נוספות שעלי לערוך תחילה, רוצה לוודא שבדיקות אלו מבוצעות במהלך בדיקת ההתאמה, או שעלי לפנות תחילה לרופא עיניים.
אם קיבלת בפורום הנחיה לבצע בדיקות נוספות לאור היסטוריה משפחתית של מחלת מקולה ניוונית (Macular Degeneration), חשוב להבין שהדבר תלוי בסוג ואיכות בדיקת ההתאמה במכון שבו את נבדקת: ברוב מכוני הלייזר הסטנדרטיים: בדיקת ההתאמה כוללת: מיפוי קרנית (לטופוגרפיה והיסט קורנאלי) בדיקת עובי קרנית בדיקת מספרים וראייה מתוקנת הרחבת אישונים ובדיקה של רשתית עם אופטלמוסקופ אך לא תמיד מבצעים: צילום OCT של המקולה (בדיקת הדמיה של שכבות הרשתית) בדיקת פלואורסצאין או בדיקות תפקודיות של המקולה לכן ההמלצה היא: לפני בדיקת ההתאמה, לפנות קודם לרופא עיניים עם גישה ל-OCT, ולבצע בדיקה מדוקדקת של המקולה כדי לשלול סימנים מוקדמים למחלה תורשתית – במיוחד אם אביך לקה ב־Macular Degeneration בגיל צעיר כל כך (מה שמרמז על צורה תורשתית לא שגרתית). לסיכום: – פני תחילה לרופא עיניים עם בדיקת OCT של המקולה – רק לאחר קבלת אישור שאין מחלה פעילה או סימנים מחשידים, תוכלי לגשת בביטחון לבדיקת ההתאמה בלייזר – תוכלי גם לבדוק ישירות מול המכון אם הם מבצעים OCT כחלק מהבדיקה (חלקם כן, אך לא כולם) אם תצייני באיזה מכון את מתכוונת להיבדק, אוכל לומר לך אם הבדיקה שם כוללת OCT של המקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
תודה על המענה. הולכת להיבדק במכון עיניים של דר לוינגר. אשמח לדעת האם שם יש את הבדיקה הספציפית הנזכרת לעיל.
האם דלקת לחמית יכולה להיות מאלרגיה לקרדית אבק עשיתי בדיקת אלרגיה ויצא שיש לי אלרגיה לדלקת קרדית אבק ויש לי בעין דלקת לחמית אלרגית והאם שיש בלפריטיס בעפעף יש גרגירים כמו חול יוצאים והאם יש דרך לטפל בזה יוצא מלא גרגירים שמציקים כמו חול תודה שבוע טוב
כן, דלקת לחמית אלרגית (Allergic Conjunctivitis) בהחלט יכולה לנבוע מאלרגיה לקרדית אבק הבית, במיוחד אם התגובה מופיעה בעונות קבועות או בעת חשיפה לאבק, מצעים, שטיחים או חיות מחמד. האלרגיה מתבטאת באודם, גרד, דמעת, תחושת צריבה ולעיתים נפיחות קלה בלחמיות. לגבי ה"גרגירים כמו חול" שציינת: מה שאת מתארת תואם מאוד לבלפריטיס – דלקת כרונית של שולי העפעפיים, בעיקר באזור בלוטות השומן (בלוטות מייבומיאן). בבלפריטיס: לעיתים משתחררים פתיתים, שומנים מיובשים או גרגירים קטנים מקו הריסים התחושה היא ממש כמו חול בעין, במיוחד בבוקר או לאחר מאמץ עיניים לעיתים מתלווה לכך גם אודם בלחמיות או דלקת תגובתית משנית הטיפול המומלץ: עבור דלקת לחמית אלרגית: – טיפות אנטי־היסטמיניות כמו אלרגן, אופטילסט, או טיפות משולבות אנטי־דלקתיות (בהתאם למרשם) – שטיפות עם סליין קר להקלה מיידית – הימנעות מחשיפה לקרדית אבק: כיסוי מיטה אטום, כביסה תכופה של מצעים ב־60 מעלות, הימנעות משטיחים עבור בלפריטיס עם גרגירים: – היגיינת עפעפיים יומיומית עם מגבונים ייעודיים (למשל קליראפ או ד"ר פישר) – קומפרסים חמים יומיומיים 5–10 דקות – עיסוי עדין של קו הריסים לאחר החימום – במקרים חמורים – טיפול ב-IPL וסחיטת בלוטות מייבומיאן, ולעיתים גם טיפות אנטיביוטיות מקומיות או סרום אוטולוגי אם ההפרשות והגרגירים ממשיכים, כדאי לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים עם התמחות בעפעפיים או עין יבשה כדי לשקול טיפול מתקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
תודה רבה על המענה
מידי פעם העין השמאלית של בתי קטנה יותר מעין ימין. האם יש טעם ללכת לרופא עיניים אם כרגע אין את התופעה? התופעה קורית מידי פעם לזמן קצר
במידה והתופעה לא קבועה, ניתן לצלם את העיניים בזמן ארוע ולהגיע לרופא עם הצילום.
האם לאחר נתוח פטריגיום מרשם המשקפים משתנה?
לאחר ניתוח פטריגיום, ייתכן בהחלט שמרשם המשקפיים משתנה, אך לא תמיד. זה תלוי בכמה גורמים: מתי המרשם משתנה: אם הפטריגיום היה גדול או הגיע לקרנית, הוא עלול היה לגרום לאסטיגמציה (צילינדר) – שינוי בצורה של הקרנית שגורם לעיוות בראייה. לאחר הסרת הפטריגיום, הקרנית יכולה לשוב לצורה סדירה יותר, והאסטיגמציה עלולה להפחת או להיעלם, מה שמוביל לשינוי במרשם. לעיתים המרשם משתפר (פחות צילינדר), ולעיתים משתנה קלות גם המרחק (כדור – Sphere). מתי המרשם לא משתנה: אם הפטריגיום היה קטן ולא השפיע על הקרנית, ייתכן שלא תורגש כל השפעה על מרשם הראייה. מתי כדאי לבדוק: מומלץ להמתין לפחות 6–8 שבועות לאחר הניתוח לפני קביעת מרשם חדש למשקפיים, כדי לאפשר לקרנית להתייצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
האם עלי לבצע בדיקה שתאבחן אם יש לי חסימה בשק הדמעות במידה ואין לי תסמינים אחרים לכך מלבד דלקות עיניים חוזרות רופא המשפחה אמר שאולי זה מגיע בגלל חסימה אך כשהלכתי לרופא עיניים בגלל דלקת שלא עברה הוא לא העלה את האפשרות של חסימה בשק הדמעות האם אני צריכה לבקש ממנו שיעשה את הבדיקה או שבמידה והיה לו חשד לכך הוא היה כבר מציע מעצמו לעשות זאת?
שאלה מצוינת. במקרים של דלקות עיניים חוזרות, במיוחד כאשר מדובר בדלקות חיידקיות בלחמית או בזווית העין, בהחלט חשוב לשקול אפשרות של חסימה בדרכי הדמעות — גם אם אין תסמין קלאסי של דמעת מתמשכת. האם את צריכה לבקש לבדוק את זה? אם אין דמעת כרונית (כלומר העין לא כל הזמן דומעת), ויש רק דלקות חוזרות — ייתכן שהרופא לא חשד מיד בחסימה ולכן לא ביצע בדיקה. מצד שני, במידה ויש חשד קליני, רופא עיניים לרוב כן ייזום בדיקה של דרכי הדמעות. מה ניתן לעשות: כן, מומלץ לבקש בדיקה של דרכי הדמעות, במיוחד אם מדובר ביותר מדלקת אחת בתקופה קצרה, או אם מופיעה הפרשה סמיכה מזווית העין. הבדיקה פשוטה: שטיפה של דרכי הדמעות בעזרת סליין וצינורית דקה (probe and irrigation) – פעולה קצרה ולא כואבת במיוחד. אם יתגלה שיש חסימה מלאה – יש מקום להמשך בירור ולטיפול, שעשוי לכלול ניתוח DCR (פתיחת מעקף לדרכי הדמעות) במקרים קבועים. לסיכום: אם לא נעשתה בדיקה לדרכי הדמעות ואת ממשיכה לסבול מדלקות חוזרות – כדאי בהחלט לבקש זאת באופן יזום. לעיתים רופאי עיניים כלליים לא בודקים זאת אם אין דמעת ברורה, אך כשיש דלקות חוזרות – הבדיקה מוצדקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
תודה על התשובה יש לי שאלה נוספת מה הם בעיקרון התסמינים לחסימה בשק הדמעות ולמה חושב הרופא משפחה שאולי יש לי את זה זה רק בגלל דלקות חוזרות או שישנם עוד תסמינים
שלום, צילמתי את העיניים שלי עם פלאש וזה נראה כאילו יש לי שכבה דקה שקופה על העיניים שמתקלפת? זה נורמלי? הבדיקות עיניים שלי תקינות
שלום, התחושה או המראה של "שכבה שקופה שמתקלפת" על העין יכולים להיות מבלבלים, במיוחד כשמסתמכים על צילום עם פלאש – שיכול להחזיר אור בצורה שגורמת לרפלקציות, החזרים או השתקפויות שנראים חריגים, אך לרוב לא מעידים על בעיה אמיתית בקרנית. אם בדיקות העיניים שלך תקינות והרופא לא ראה ממצא חריג, ככל הנראה: הקרנית שלך תקינה, ואין באמת "שכבה מתקלפת". ייתכן שאת רואה את השתקפות של הסרט הדמעות – שכבת הנוזל הטבעית שמכסה את הקרנית, ויכולה להיראות כשכבה דקיקה, שקופה ולעיתים לא אחידה, במיוחד בצילום. לחלופין, ייתכן שיש עדינות של יובש בעיניים, שגורמת לקרנית להיראות כאילו היא "מתקלפת" או שיש עליה משטח לא אחיד. בכל זאת – מתי כן לבדוק שוב? אם את חווה: תחושת גוף זר בעין טשטוש לסירוגין תחושת יובש, שריפה או גרד רגישות לאור או אם יש אודם מתמשך אז ייתכן שמדובר בתופעה כמו: פיצול בסרט הדמעות (tear film break-up) Epithelial Basement Membrane Dystrophy (EBMD) – מצב בו תאי השטח של הקרנית לא צמודים היטב לשכבה שמתחתיהם, ויכולה להיות תחושת "קילוף" או תת-ריפוד לסיכום: אם אין תסמינים והבדיקות תקינות, אין צורך לדאוג. התמונות שצילמת כנראה משקפות השתקפות של הדמעות או תופעה אופטית. אם יופיעו תסמינים בעתיד – כדאי להיבדק שוב עם צבע פלואורסצאין ובדיקת מנורת סדק (slit lamp). פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
לפני כחודשיים סבלתי מדלקת עיניים חזקה רופא משפחה נתן לי טיפות ואמר לי שכיון שמהלך השנתיים האחרונות הדבר חזר על עצמו מספר פעמים עלי לבדוק אם לא מדובר בחסימה בשק הדמעות הייתי לאחר כחודש אצל רופא עיניים בגלל משהו אחר ושכחתי לומר לו על כך והוא גם לא אמר ליעל סתימה בשק הדמעות האם אם הוא לא אמר לי זה סימן שאין לי או שזה לא נבדק בבדיקת עיניים שגרתית?
בדיקה של חסימה בדרכי דמעות נעשית ע"י צינורית מיוחדת הם הזרקת נוזל. בדיקה זו לא נעשית באופן שגרתי בבדיקת עיניים.
הרופא אמר שיש לי הייצרות קלה של העורקיות כלי הדם מסולסלים ו ב.מ.פ בעפעפיים הרופא אמר שזה יכול לנבוע מלחץ דם אני בת 25 ואני לא סובלת מלחץ דם הוא שלח אותי למיפוי קרנית בגלל שלאחי יש קורטקונוס קשה עדיין מלחיץ אותי ההיצרות בעורקים מה אני יכולה לעשות או מה להדק מהעוד זה יכול להראות?
היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
