פורום בריאות העין

בוודאי. טיפות עיניים כמו ריפרש טירס מספקות הקלה מצוינת במקרים של יובש קל עד בינוני, אך כאשר מדובר ביובש כרוני או עמיד – קיימים גם טיפולים מתקדמים שיכולים להביא לשיפור משמעותי, במיוחד אם שורש הבעיה הוא בדלקת, הפרעה ביציבות שכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות השומן בעפעפיים (MGD). הנה סקירה של אפשרויות טיפול מתקדמות: סרום אוטולוגי – טיפות המופקות מדמו של המטופל עצמו ומכילות גורמי גדילה, ויטמינים ונוגדי דלקת טבעיים. משמשות במקרים של יובש קשה, פגיעות בקרנית או חוסר תגובה לטיפות רגילות. IPL (אינטנס פולט לייט) – טיפול באור הבזק חזק סביב העפעפיים, שמפחית את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומעודד ייצוב של שכבת הדמעות. מתאים מאוד למי שסובל מבלפריטיס או MGD. סחיטת בלוטות מייבומיאן – פרוצדורה במרפאה שבה לוחצים בעדינות על העפעפיים כדי לרוקן את הבלוטות הסתומות. לרוב מבוצע יחד עם טיפול חימום או IPL. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs) – תוספים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים כדי למנוע את בריחת הדמעות ולשמור עליהן זמן ארוך יותר בעין. במקרים שבהם טיפות רגילות כבר לא מספיקות, מומלץ לפנות למרפאה המתמחה בטיפול ביובש בעיניים ולהתאים תוכנית טיפול אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מה שאת מתארת – פגיעה פתאומית בעין בעקבות מגע עם נוזל חם או אדים, כאב מיידי, טשטוש ראייה מתמשך ותחושת "רטוב" בעין – מצריך בדיקה דחופה אצל רופא עיניים, אפילו אם נראה שמדובר בפגיעה קלה. מה ייתכן שקרה? כווייה כימית או תרמית קלה – נוזלים חמים, שומניים או מתובלים יכולים לגרום לגירוי או אף פציעה שטחית בקרנית. פגיעה בשכבת הדמעות או שפשוף הקרנית – גורם לטשטוש ותחושת אי נוחות או צריבה. תגובה דלקתית משנית (כמו דלקת קרנית או לחמית) – יכולה להסביר את הכאב וההחמרה בראייה. האם זה יכול לגרום לנזק? אם לא נגרם נזק לקרנית או לעין עצמה, לרוב המצב חולף עם טיפול מתאים. אבל אם את חווה החמרה בראייה – אסור להתעלם מכך. פגיעה בקרנית שלא מטופלת עלולה להחמיר ולגרום לצלקת או זיהום. מה כדאי לעשות: – לגשת בהקדם לרופא עיניים (במוקד או מרפאת עיניים תורנית) – לבצע בדיקת פלואורסצאין לקרנית – לבדוק אם יש שריטה או כוויה – לא לשים טיפות לבד ללא הנחיה – לא לשפשף את העין – לא להשתמש בעדשות מגע בינתיים ככל שתקדימי בטיפול, כך גדל הסיכוי להחלמה מלאה ולמניעת סיבוכים. אל תמתיני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה האם תרגילים לעיניים באמת משפרים את הראייה או מפחיתים את המספר במשקפיים עולה לעיתים קרובות — והתשובה תלויה בסוג הבעיה הקיימת ובמטרת התרגול. מתי תרגילים לעיניים יכולים לעזור? בעיות בראייה דו-עינית (Binocular Vision) תרגילים יכולים לעזור במקרים של קושי בתיאום בין העיניים, כמו: פזילה סמויה (exophoria, esophoria) קושי במיקוד למרחקים שונים עייפות עיניים בקריאה ממושכת במצבים אלו, אורתופטיסטים מנחים תוכנית תרגול יעילה – למשל תרגול קונברגנציה או תרגול מיקוד – שיכולה לשפר נוחות ותפקוד. בעיות במיקוד (Accommodative Dysfunction) בילדים ובמתבגרים עם קושי במיקוד לקריאה, תרגילים יכולים לשפר את היכולת להתמקד ולהפחית תלונות של טשטוש, כאב ראש או עייפות. תסמונת ראיית מחשב (Digital Eye Strain) תרגילים קלים, כמו חוק 20-20-20 (כל 20 דקות, להביט 20 שניות למרחק 20 רגל), יכולים להקל על יובש, טשטוש וכאב בעיניים. מתי תרגילים לא משנים את הראייה או המספר: מיופיה (קוצר ראייה) – אין עדות מחקרית לכך שתרגילים עוצרים את קוצר הראייה או משפרים את המספר במשקפיים. התקדמות מיופיה קשורה לגורמים מבניים בעין, שאינם מושפעים מתרגול שרירי העין. היפרופיה (רוחק ראייה) או אסטיגמציה – גם כאן, מדובר בתכונות פיזיות של העין, שתרגילים אינם משנים. קטרקט, ניוון מקולרי או מחלות עיניים מבניות – תרגילים אינם משפיעים על מחלות אלו. בשורה התחתונה: תרגילי עיניים יכולים לשפר נוחות, תפקוד ומיקוד, אך לא משנים את המספר במשקפיים או את חדות הראייה במקרים של קוצר ראייה אמיתי. אם יש תלונות קבועות של עייפות עיניים, קושי בקריאה או טשטוש לסירוגין – כדאי להיבדק ע"י אורתופטיסט או רופא עיניים עם התמחות בראייה דו-עינית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם מדובר בירידה פתאומית בראיה, יש לגשת לבדיקה דחופה

בדיקת צפיפות הפיגמנט המקולרי (MPOD) היא בדיקה לא פולשנית המודדת את ריכוז הלוטאין והזאקסנטין ברשתית, ומשמשת ככלי להערכת הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) ולבריאות הראייה הכללית. זמינות הבדיקה בישראל נכון להיום, אין מידע פומבי נרחב על זמינות בדיקת MPOD במרפאות עיניים בישראל. עם זאת, מכשירים כמו MPS II ו-QuantifEye, המבוססים על טכניקת Heterochromatic Flicker Photometry (HFP), משמשים למדידת MPOD במספר מרכזים רפואיים ברחבי העולם. ייתכן שמרפאות פרטיות או מרכזים רפואיים מתקדמים בישראל מציעים בדיקה זו, במיוחד במסגרת מחקרים קליניים או שירותים פרטיים. ide-vision.com +1 Retinal Eye Care +1 כיסוי ביטוחי בארצות הברית, בדיקת MPOD אינה כלולה לרוב בכיסוי הביטוחי, והמטופלים משלמים עליה באופן פרטי. בישראל, לא קיימת התייחסות רשמית בסל הבריאות לבדיקה זו, ולכן סביר להניח שהיא אינה כלולה בכיסוי הביטוחי הציבורי. עם זאת, ייתכן שחלק מהביטוחים הפרטיים מציעים החזר חלקי או מלא עבור הבדיקה, בהתאם לתנאי הפוליסה. המלצות אם את/ה מעוניין/ת לעבור בדיקת MPOD: פנה/י לרופא עיניים מומחה לרשתית או למרפאות עיניים פרטיות ובדוק/י האם הם מציעים את הבדיקה. בדוק/י עם חברת הביטוח שלך האם הבדיקה כלולה בכיסוי הפוליסה שלך. שקול/י את העלות מול התועלת, במיוחד אם יש לך גורמי סיכון ל-AMD או תסמינים הקשורים לבריאות המקולה. הבדיקה יכולה לספק מידע חשוב על בריאות הרשתית שלך, אך זמינותה וכיסויה הביטוחי עשויים להשתנות בהתאם למיקום ולספק השירות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בבדיקת התאמה ללייזר, הרופא כן מחויב ליידע אותך אם נמצאה בעיה משמעותית בעיניים – כמו מחלה בקרנית, סימנים לקרטוקונוס, עין יבשה חמורה, בעיה ברשתית או ממצא אחר שיכול להשפיע על הבטיחות או הצלחת הניתוח. אם בבדיקה נמצא שאת מתאימה לניתוח, סביר להניח שלא נמצאו ממצאים מסוכנים או כאלה שמהווים התוויית נגד מובהקת. עם זאת, אם לא סיפרת על תחושת הגירוי או הלחץ בעפעף, ייתכן שהנושא כלל לא נבדק לעומק – ובפרט, אם לא נעשתה בדיקה ייעודית לעפעפיים, בלוטות שומן או משטח העין. תחושות כמו גירוי ולחץ בעין, במיוחד אם הן ממושכות, יכולות להעיד על יובש בעיניים או דלקת עפעפיים (בלפריטיס). מצבים אלו לא בהכרח מונעים ניתוח לייזר, אך כן חשוב לזהות ולטפל בהם לפני הניתוח כדי למנוע תסמינים לאחריו ולהבטיח תוצאה יציבה. מומלץ לפנות שוב לבדיקה ייעודית – אפילו במרפאת עיניים כללית – לצורך הערכת בלוטות העפעפיים, יציבות הדמעות ומצב הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

גופים צפים בעין (נקראים גם פלוטרים) הם תופעה שיכולה להופיע גם בגיל 22, בעיקר אצל אנשים עם קוצר ראייה (מיופיה). בגיל הזה, מדובר לרוב בשינויים טבעיים בג'ל הזגוגית שבעין, ולעיתים בהתחלה של היפרדות זגוגית אחורית – מצב שכיח ולא מסוכן כשלעצמו, אם אין עדות לקרעים ברשתית. במרבית המקרים, המוח מתרגל להימצאות הפלוטרים והם הופכים פחות מורגשים. כשזה לא קורה, כמו במקרה שלך, זה עלול לפגוע באיכות החיים, במיוחד כשיש פלוטר גדול ובמרכז שדה הראייה. לגבי טיפול – אין כיום טיפול סטנדרטי שמעלים לחלוטין פלוטרים בעיניים. קיימות שתי אפשרויות במקרים קשים: ויטרוליזיס בלייזר – לייזר שמרסק את הפלוטר; טיפול שנוי במחלוקת עם הצלחה חלקית בלבד. ויטרקטומיה – ניתוח שמוציא את כל הג'ל מהעין, עם סיכון לזיהומים, קטרקט וצלקות; מתאים רק במקרים נדירים וקשים. רוב הרופאים לא ממליצים על טיפול פולשני בגיל צעיר, אלא אם איכות החיים נפגעת מאוד. לגבי הסרת משקפיים בלייזר – ניתן לבצע, בתנאי שאין קרעים או בעיות ברשתית. חשוב לעבור בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים לפני קבלת החלטה. הפלוטרים עצמם לא מהווים התוויית נגד לניתוח לייזר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בגיל 32, אם יש החמרה במיופיה, זה מעט יוצא דופן, כי לרוב קוצר הראייה מתייצב בסוף גיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. טיפות אטרופין בריכוזים נמוכים (למשל 0.01% עד 0.05%) אכן הוכחו כמפחיתות את התקדמות המיופיה בילדים ובנוער, אך היעילות שלהן במבוגרים בני 30 ומעלה לא הוכחה באופן ברור במחקרים. במקרים שבהם יש החמרה במיופיה בגיל מבוגר, חשוב לברר קודם אם יש סיבה משנית כמו: – שינוי בעדשה (למשל התחלה של קטרקט מוקדם) – בעיות בקרנית (כגון קרטוקונוס קל) – שינויים פתולוגיים ברשתית שקשורים למיופיה גבוהה לכן, לפני ששוקלים טיפול באטרופין, מומלץ לבצע: – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת קרנית, עדשה ורשתית – מיפוי קרנית – בדיקת עין תחת הרחבת אישונים אם הבדיקה תקינה והמסקנה היא שמדובר בהחמרה של מיופיה יציבה (למשל בגלל שימוש מוגבר במסכים או קריאה), אין הוכחה מובהקת שטיפות אטרופין בגיל הזה יעצרו את התהליך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יש לגשת לרופא המטפל לשם פיענוח תוצאות הבדיקה

במצב שתיארת – של בצקת מקולרית (CME) לאחר ניתוח הסרת ממברנה והחלפת עדשה, כשהעובי ירד מ-501 ל-400 מיקרון אך עדיין לא חזר לנורמה – לא מומלץ לצלול צלילת מיכלים בשלב הזה. בצלילה יש שינויים מהירים בלחצים סביבתיים, והשפעה אפשרית על הלחץ התוך-עיני ועל זרימת הדם בעין. בעין שיש בה בצקת מקולרית פעילה, גם אם יש שיפור חלקי, צלילה עלולה להחמיר את הבצקת, להאט את תהליך ההחלמה, ובמקרים נדירים לגרום לסיבוכים נוספים ברשתית (כגון החמרה באי-יציבות מקולרית או סיכון לדימום). ההמלצה המקובלת במצב כזה היא: – להמתין עד שהבצקת תחלוף לגמרי או לפחות שתתייצב עם עובי מקולרי תקין או קרוב מאוד לנורמה (פחות מ-300-320 מיקרון) – להיבדק שוב ע"י רופא עיניים, ועדיף רופא רשתית, לפני קבלת אישור סופי לצלילה – לבצע OCT חוזר כדי לוודא שהרשתית יציבה – לזכור שצלילה דורשת עיניים בריאות לחלוטין מבחינת יציבות מבנית לסיכום – כרגע לא מומלץ לצלול, וחשוב להמשיך במעקב סדור עד שהרשתית תבריא לגמרי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כאשר חומר מסיר שומנים נכנס לעין, הדבר עלול לגרום לצריבה, גירוי, דלקת שטחית או פציעה בקרנית. הצעד הראשון והכי חשוב הוא לבצע שטיפה מיידית וממושכת של העין עם מים פושרים או תמיסת סליין סטרילית, במשך לפחות 10–15 דקות. לאחר השטיפה, במידה שישנה תחושת צריבה מתמשכת, אדמומיות או טשטוש בראייה, מומלץ לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים. במקרים קלים, שבהם אין פצע עמוק בקרנית, רופא עיניים יכול להמליץ על משחות עיניים טיפוליות כדי לעודד ריפוי ולהגן על הקרנית.

טיפות פלואורסצאין (Fluorescein) שניתנות בזמן בדיקת עיניים נחשבות באופן כללי לבטוחות לשימוש במהלך הריון, במיוחד כאשר הן משמשות לבדיקה שטחית של הקרנית והלחמית (כגון בדיקות לחץ תוך עיני או זיהוי פגיעות בקרנית). בטיפות מקומיות לעין, כמות החומר שמגיעה למחזור הדם היא מזערית, ולכן הסיכון לעובר נחשב נמוך מאוד. מדובר בשימוש מקומי ומזדמן ולא בנטילה סיסטמית או כרונית. אם מדובר בבדיקת אנגיוגרפיה עם פלואורסצאין בהזרקה לווריד, המצב שונה – ואז נדרשת שיחה מסודרת עם הרופא על סיכונים מול תועלת, כי מדובר בכמות חומר גדולה בהרבה. אבל לשימוש מקומי בעיניים בלבד, אין מניעה מיוחדת בהריון, והדבר נהוג בשגרה כשיש צורך רפואי ברור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם התוקף של טיפות העיניים טירז נטורל פרי היה עד 02/2025, כלומר עד סוף פברואר 2025, והיום כבר סוף אפריל 2025 – לא מומלץ להשתמש בהן. טיפות עיניים שפג תוקפן עלולות לאבד מיעילותן, ובמקרים מסוימים אף להיות מזוהמות, במיוחד אם הן ללא חומרים משמרים. לשימוש בטוח, כדאי להימנע מהזלפת טיפות שפג תוקפן. לגבי השימוש בו זמנית עם הילוקומוד – אין בעיה עקרונית לשלב בין שתי הטיפות, שכן שתיהן נועדו להרטיב את העין ולא אמורות להתנגש אחת בשנייה. אם רוצים להשתמש בשתיהן, כדאי להשאיר הפרש של כמה דקות בין כל טיפה כדי לא לדלל את השפעתן. אם יש צורך בתחליף לנטורל פרי, אפשר להמשיך רק עם הילוקומוד, שהוא תחליף דמעות איכותי וללא חומר משמר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טשטוש חזק בעיניים עם דמעת מרובה יכול בהחלט להופיע בעקבות הצטננות או תהליך ויראלי, במיוחד אם יש גודש במערות הפנים או דלקת בדרכי הדמעות. בזמן התקררות, ייתכן שהניקוז של הדמעות דרך האף נחסם חלקית, מה שגורם לדמעות לזרום החוצה ולא להתנקז כרגיל – ומכאן התחושה כאילו "ברז פתוח". במקרים כאלה, ייתכן גם גירוי בעפעפיים, דלקת לחמית תגובתית או החמרה של מצב קודם כמו בלפריטיס. אם מופיע גם טשטוש ראייה, יובש או כובד, חשוב לשלול דלקת לחמית או אפילו דלקת קרנית, בעיקר אם יש תחושת גוף זר או צריבה. צילום מערות אף יכול לעזור אם יש חשד לסינוסיטיס, במיוחד אם יש גם כאבים בלחיים, תחושת לחץ בפנים או נזלת עכורה. עם זאת, טיפול אנטיביוטי יינתן רק אם באמת מדובר בדלקת חיידקית, ולא ויראלית – וזה נבדק על פי הסימנים הקליניים, לא רק הצילום. לטיפול מיידי אפשר: – להשתמש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר מספר פעמים ביום – לעשות קומפרסים – להימנע משפשוף העיניים – ואם יש אודם, רגישות או הפרשה – לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים רק רופא עיניים יכול לקבוע אם יש צורך בטיפות אנטיביוטיות לעיניים או שיש סיבה נפרדת שמחייבת בירור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

על פי מה שתיארת, נראה שהמצב עדיין בשלב מוקדם, אבל בהחלט מצריך מעקב מסודר. העובי שציינת (563/568 מיקרון) הוא עובי קרנית תקין, ולכן בפני עצמו לא מעיד על קרטוקונוס, אך לא מספיק כדי לשלול אותו. ההחלטה האם יש קרטוקונוס מתבססת גם על צורת הקרנית במיפוי – בעיקר האם יש שיפוע לא סימטרי, קימור לא תקין או סטייה בציר. במצבים כאלה ייתכן שמדובר ב"קרטוקונוס סאבקליני" – כלומר התחלה קלה מאוד של קרטוקונוס, שעדיין לא בא לידי ביטוי בירידה בראייה משמעותית או בעיוותים קשים. התסמינים שתיארת – לחץ, טשטוש, עין שנדבקת ודלקת עפעפיים – לא טיפוסיים לקרטוקונוס, אלא יותר תואמים בלפריטיס או יובש בעיניים. אם את סובלת מהרגשה של עין "סגורה", אי נוחות ולחץ שמופיע בעיקר בבוקר או לאחר שימוש במסכים, ככל הנראה מדובר במרכיב דלקתי בעפעפיים ולא בקרטוקונוס עצמו. מומלץ לבצע: – מיפוי קרנית מתקדם עם ניתוח טופוגרפי וטומוגרפי – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת בלוטות שומן בעפעפיים – מעקב תקופתי אם יש חשד קל, כדי לראות אם יש התקדמות אם יתברר שמדובר בקרטוקונוס, קיימים טיפולים כמו Crosslinking שמטרתו לייצב את הקרנית ולעצור את ההחמרה. ככל שמזהים מוקדם – כך ניתן למנוע הידרדרות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הרחבת האישונים יכולה לגרום לסינוור אך לא נזק ביציאה החוצה.

אם הכוונה היא שרואים חוטים, אז יש צורך בבדיקה לשלול הפרדות של הזגוגית. תחושת חוטים לרוב נובעת מדלקת או יובש.

בלפריטיס, גם אם מוגדרת קלינית כ"קלה", יכולה לגרום להפרעה משמעותית באיכות הראייה – במיוחד כאשר יש פגיעה בשכבת הדמעות, חוסר יציבות של הסרט הדמעות, או דלקת ממושכת בעפעפיים. תחושת ראייה כהה, טשטוש חזק, שינוי בצבעים (כמו גוון אדום), ותחושת "מסך" על העין, יכולים בהחלט לנבוע מהפרעה מתמשכת במשטח הקרנית עקב יובש, דלקת, או הפרשה שמצטברת מהעפעפיים. אם יש גם תחושת כובד בעפעפיים, רגישות לאור, או הפרעה בתפקוד בלוטות השומן (מייבומיאן), התסמינים עלולים להחמיר. הטיפול כולל שלבים מדורגים: היגיינת עפעפיים יומיומית עם מגבונים מתאימים שימוש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר קומפרסים חמים ועיסוי עדין של העפעפיים במקרים עמידים – טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן, וטיפול ב-IPL להפחתת הדלקת ולשיפור תפקוד הבלוטות רצוי לגשת לבדיקה מסודרת במרפאה שמתמחה בעין יבשה ובלפריטיס, כדי להעריך את מצב הבלוטות והקרנית ולהתאים טיפול מתקדם. אין להזניח את התחושות שתיארת – גם אם נראות "לא מסוכנות", הן עלולות להחמיר את איכות החיים ולפגוע לאורך זמן בתפקוד הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אופטילסט לא מכיל בתוכו סינטומיצין

מגע של חתיכת בצל בעין לאחר ניתוח לייזר בשיטת לאסיק, 6 ימים לאחר הניתוח, עלול לגרום לגירוי מקומי, אך בשלב זה הקרנית לרוב כבר סגורה היטב ואין סיכון גבוה לזיהום כמו בימים הראשונים לאחר הניתוח. אם לא הופיעו תסמינים כמו כאבים חדים, אודם משמעותי, הפרשה או ירידה בראייה, אין הכרח להאריך את האנטיביוטיקה, וניתן לסיים את הטיפול כמתוכנן. עם זאת, אם יש אפילו סימן קל להחמרה – עדיף לפנות לרופא לבדיקה מוקדמת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ממליץ לגשת לבדיקה של נוירו-אופתלמולוג לבדיקה יסודית ומלאה והתייחסות לשאלות האלו בהתאם לממצאים הקליניים.

דלקת לחמית אלרגית ובלפריטיס, גם כשהן קשות, אינן גורמות לעיוורון. מדובר במצבים כרוניים ומציקים מאוד, שעלולים לגרום לתחושת טשטוש, כובד בעיניים, רגישות לאור, ולעיתים אף ראייה כהה או לא חדה, במיוחד כשיש דלקת מתמשכת במשטח העין או הפרעה ביציבות שכבת הדמעות. מה שאת מתארת – שינוי בראיית האור, תחושת כהות בבית ובעיקר בזמן צפייה בטלוויזיה – יכול לנבוע מכמה גורמים: דלקת ממושכת של הלחמית או העפעפיים שמפריעה לפיזור הדמעות התקין יובש משמעותי של הקרנית, שגורם לשבירת אור לא תקינה תגובה אלרגית או דלקתית חזקה לחומר במגבון שגרמה לרגישות מתמשכת גם אם אין נזק בלתי הפיך, תחושת הראייה הכהה והרטובה יכולה להיות מאוד לא נעימה. מומלץ לעבור בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת הקרנית עם פלואורסאין, ולשקול טיפולים מתקדמים כמו טיפות סרום אוטולוגי, קומפרסים קרים, פלאגים פונקטליים או טיפול אנטי-דלקתי ייעודי ללא חומרים משמרים. אין כאן סכנה מיידית לראייה, אבל לא כדאי להזניח, כי מצב כרוני שאינו מטופל עלול לפגוע באיכות החיים לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

קשה לקבוע את סיבת הטישטוש ללא בדיקת עיניים. יש לשים טיפות לחות עד בדיקת העיניים

לרוב מדובר בתופעה שחולפת ללא טיפול. אם אין תלונות נוספות לרוב לא מדובר בבעיה.

הממצא של "צמצום טמפורלי תחתון" בעין ימין (RE) בבדיקת שדה ראייה 24-2 הוא ממצא חדש, ויכול להצביע על שינויים קלים בתפקוד של הרשתית או עצב הראייה. במקרים של גלאוקומה, אנחנו לרוב רואים פגמים באזורים האף-עליונים או התחתונים, ולאו דווקא באזורים הטמפורליים. עם זאת, כל פגם חדש בשדה הראייה מחייב בדיקה קלינית מקיפה כדי להבין את המשמעות. לכן נכתב בדו"ח ש"נדרשת קורלציה קלינית" – כלומר, יש לבדוק אם הממצא מתאים לשאר הנתונים הקליניים כמו לחץ תוך־עיני, מראה עצב הראייה, תוצאות OCT, והיסטוריה רפואית. אין כאן אבחנה חד משמעית של גלאוקומה, אבל בהחלט יש צורך בבירור והמשך מעקב אצל רופא עיניים, כולל בדיקת לחץ תוך עיני, OCT של עצב הראייה, והשוואה עתידית לבדיקת שדה ראייה חוזרת כדי לראות אם יש התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם לאחר הסרה ממושכת של עדשות הבדיקה תקינה, אז אין בעיה לעשות ניתוח. מומלץ להמתין להתייצבות של המספר לפני הניתוח.

לא ניתן לקבוע ללא הצילומים עצמם. יש לגשת לרופא המטפל עם הבדיקה בכדי לפענח התוצאות.

ריס הפוך שצומח כלפי העין (trichiasis) עלול לגרום לשפשוף של הקרנית ולפציעות מיקרוסקופיות, ולכן יש הצדקה להוציא אותו. עם זאת, רצוי מאוד שהפעולה תיעשה על ידי רופא עיניים בתנאים סטריליים ובשימוש במכשור מתאים. אם תנסי להוציא את הריס בעצמך עם פינצטה, קיים סיכון ל: – פציעה של הקרנית או הלחמית – זיהום – שבירה של הריס, כך שחלק ממנו יישאר וימשיך לגרום לגירוי אם מדובר בריס בודד שמציק מאוד ואי אפשר להגיע לרופא עיניים באופן מיידי, עדיף להניח קומפרס חמים ולעיתים הריס משתחרר לבד. אם לא – כדאי לקבוע תור בהקדם ולהימנע מהסרה עצמית. במקרים של ריסים הפוכים שחוזרים שוב ושוב, קיימים גם טיפולים קבועים יותר כמו צריבה בלייזר, אלקטרוליזה או ניתוח עפעפיים קטן בהתאם למיקום ולחומרה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום נעמי, אלרגיה ל־Cain mix כוללת רגישות לחומרי הרדמה מקומיים מקבוצת ה־-caine (כמו לידוקאין, טטרקאין, בנזוקאין ועוד). טיפות הרדמה עיניות כמו לוקלין (המכילה אוקסיבופרוקאין) אכן שייכות לקבוצה זו ולכן אינן מתאימות לך. לבדיקת לחץ תוך־עיני (טונומטריה של גולדמן) יש צורך בהרדמה מקומית, אך כאשר יש אלרגיה, ניתן לבצע את הבדיקה בעזרת טונומטריה ללא הרדמה, כמו i-care שאינו דורש טיפות הרדמה. בבדיקת Schirmer (שווימר) – שמודדת את ייצור הדמעות – יש שתי גרסאות: Schirmer 1 (ללא הרדמה) – מתבצעת ללא טיפות כלל, ומשמשת להערכת ייצור כולל של הדמעות. Schirmer 2 (עם הרדמה) – בעייתי במקרה שלך. מומלץ לעדכן כל רופא עיניים שאת פוגשת לגבי הרגישות הזו כדי להימנע מתגובה אלרגית. אפשר גם לשקול התייעצות עם אלרגולוג לגבי תחליפים אפשריים לבדיקות עתידיות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מה שאת מתארת נשמע כמו מצב של דמעת מוגברת בעיניים (epiphora) עם טשטוש ראייה וכובד בראש, ויכול בהחלט להיות קשור לבעיה כללית כמו דלקת ויראלית בדרכי הנשימה, סינוסיטיס או לחץ באוזניים – אבל לא נובע מהצטברות נוזלים "כללית" בגוף. כאשר יש גודש באף או בסינוסים, תיתכן גם חסימה זמנית של דרכי ניקוז הדמעות, שגורמת לדמעות "לגלוש" החוצה מהעין ולא להתנקז כרגיל – מה שיכול להרגיש כמו ברז פתוח. בנוסף, טשטוש זמני יכול לנבוע מהצטברות של הדמעות על פני הקרנית. במקרים כאלה כדאי לבדוק: האם יש גם נזלת, כאבי סינוסים או תחושת לחץ באוזניים. האם את סובלת מאלרגיה עונתית או חשיפה לקור רוח או אבק. האם יש אודם משמעותי בעיניים או רגישות לאור – מה שיכול להעיד על דלקת לחמית. אם אין שיפור תוך כמה ימים או שיש החמרה בטשטוש או כאב בעין, כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא עיניים. אם מדובר במצב כללי (כמו סינוסיטיס), ייתכן שרופא המשפחה יוכל לעזור תחילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

נבוס זו נקודת חן, אין לממצא זה חשיבות. יש לעקוב לוודא שלא עוברת שינויים הדורשים התערבות

אם השעווה החמה נשפכה רק על הריסים ולא חדרה לעין עצמה, והעין נבדקה ונמצאה תקינה – הסיכון הישיר לעין נמוך. עם זאת, כשהשעווה נשארת דבוקה לריסים לאורך זמן, עלולים להיווצר כמה מצבים לא נעימים: המשקל של השעווה עלול למשוך את הריסים כלפי מטה ולגרום להם להתחכך בעין, מה שעלול לגרום לגירוי, דלקת בלחמית או בקרנית. בנוסף, נוכחות של חומר זר כמו שעווה עלולה להפריע לפעילות התקינה של בלוטות השומן שבעפעפיים, ולהחמיר יובש או דלקת מקומית לאורך קו הריסים. אם אינך מעוניינת לגזור את הריסים, אפשר לנסות להמיס בעדינות את השעווה בעזרת קומפרסים חמימים מספר פעמים ביום – אך בזהירות רבה, מבלי ללחוץ על העין עצמה. לפעמים החומר מתרכך ונושר לבד לאחר מספר ימים. אם לאחר כמה ימים השעווה לא מתרככת או מתחילה לגרום לגירוי, כדאי לשקול שוב את ההמלצה להסיר בזהירות חלק מהריסים שנפגעו – זו פעולה לא מזיקה והם יצמחו מחדש תוך שבועות ספורים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אודם כרוני בלחמיות כתוצאה מיובש בעיניים הוא תופעה מוכרת, ולעיתים נמשך גם כאשר התחושות הלא נעימות כמו צריבה כבר חלפו. במקרים של יובש כרוני, העין מפתחת דלקת קלה מתמשכת שיכולה לבוא לידי ביטוי באודם קבוע, גם אם לא מלווה בכאב או גרד. האודם עצמו אינו מסוכן ואינו גורם לעלייה בלחץ התוך-עיני. גם היובש בפני עצמו אינו מעלה את הלחץ בעין, אך כן חשוב להבין שיובש כרוני שאינו מטופל עלול לגרום עם השנים לשינויים במשטח העין, רגישות מוגברת, ולעיתים גם פגיעה באיכות הראייה. אם אתה כבר לא משתמש בטיפות עיניים אבל עדיין יש אודם קבוע, ייתכן שכדאי לחזור לשימוש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר, אפילו פעם-פעמיים ביום, כדי לשמור על איזון ולמנוע התפתחות דלקת. במקרים מסוימים, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים יותר כמו טיפות סרום אוטולוגי, טיפול ב-IPL או סחיטת בלוטות מייבומיאן, בעיקר אם מדובר באי-יציבות של שכבת השומן בדמעות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם את מרגישה שוב תחושת גוף זר בעין, ייתכן שריס הפוך אכן חזר, והדבר דורש בדיקה של רופא עיניים בלבד. אין צורך ואסור להמתין חודשיים במצב כזה, שכן ריס הפוך שנשאר בעין עלול לגרום לשפשוף של הקרנית, דמעת, גירוי ואף פציעה שטחית. מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם אין לנסות להוציא את הריס לבד בבית, משום שהדבר עלול לגרום נזק לקרנית או לעפעף. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שתי האופציות שצוינו הן טיפות אנטיביוטיות לעיניים, ושתיהן עשויות להיות יעילות במקרה של הפרשה על רקע חסימת תעלת דמעות בתינוק. בדרך כלל, במקרים של חסימת תעלה ללא סימני דלקת חריפה (אדמומיות חזקה, נפיחות בעפעף או חום), ניתן להסתפק בטיפול מקומי בעיסוי עדין של האזור שמתחת לעין (עיסוי של שק הדמעות) – ורק אם יש הפרשה מוגלתית, מוסיפים אנטיביוטיקה. מבין שתי האפשרויות: Ofloxacin נחשבת לטיפה אנטיביוטית רחבת טווח, עם ספיגה טובה יותר, ולעיתים עדיפה כשיש חשש לזיהום משמעותי יותר. Gentamycin גם יעילה, אך לעיתים מגרה מעט יותר את הלחמית. אם הרופא שראה את התינוק כתב במפורש את אחת מהן – כדאי לדבוק בהמלצתו. אם ניתנו שתי אפשרויות בלי העדפה ברורה, ניתן לבחור ב-Ofloxacin, שהיא לרוב נסבלת טוב יותר בתינוקות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הנתונים שאת מתארת אינם מצביעים על מצב חירום, אך בהחלט מצדיקים הערכה מסודרת ומעמיקה, ועדיף לא להמתין עד חודש מאי אם קיימת אפשרות להקדים את התור. הנתון GHT Outside Normal Limits בשדה הראייה יכול להעיד על שינויים שחשודים לגלאוקומה, אך אינו אבחנה בפני עצמו. אמינות נמוכה של הבדיקה (low test reliability) גם עשויה להשפיע על הפענוח, ולכן חשוב לחזור על הבדיקה או לבצע בדיקה מדויקת יותר עם טכנאי מנוסה. מדד ה-VFI (Visual Field Index) שלך הוא 99%, מה שמעיד על שדה ראייה תקין כמעט לחלוטין, וה-MD (Mean Deviation) של 0.15 dB קרוב מאוד לנורמה. ערך ה-PSD (Pattern Standard Deviation) מעט מוגבר, מה שתואם אפשרות לשינויים מוקדמים. השילוב בין מספר גבוה, רשתית דקה ו-PVD נפוץ מאוד אצל קצרי רואי בדרגה גבוהה, ולעיתים עלול לגרום לתופעות כמו הבזקי אור, פסים או זבובונים, מבלי שמדובר בגלאוקומה. יחד עם זאת, קוצר ראייה גבוה הוא גורם סיכון לגלאוקומה, ולכן חשוב מאוד להשלים בדיקות OCT של עצב הראייה, בדיקה חוזרת של שדה ראייה, ומדידת לחץ תוך-עיני מדויקת (רצוי גם מדידת עובי הקרנית). התופעה שתיארת של פסים שחולפים לאחר דקה או שתיים בזמן קריאה, במיוחד על רקע כהה, נשמעת יותר כמו תופעה שקשורה לפעילות הרשתית או לתנועת הזגוגית (PVD), ולא אופיינית לגלאוקומה – אך בכל מקרה, חובה להיבדק אצל רופא עיניים מומחה לגלאוקומה כדי לשלול זאת בביטחון. אין צורך לפנות למיון, אלא אם כן מופיעה ירידה פתאומית בראייה, הבזקי אור חדשים, מסך בשדה הראייה או שינוי דרמטי בתסמינים. עם זאת, כן כדאי לקבוע תור בהקדם האפשרי לרופא עיניים מומחה לגלאוקומה או קרנית/רשתית שיכול לבצע את כל הבירור הנדרש ולא להמתין עד מאי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

במקרה שבו יש גוש צהבהב מעל עפעף עין ימין (כמו כלזיון, קסנתלזמה או שומן תת-עורי), ניתן בהחלט לבצע קודם את ניתוח הקטרקט בעין, ולאחר סיום ההחלמה – לבצע את ההסרה של הגוש בנפרד. זהו סדר הגיוני ובטוח, במיוחד אם הראייה מושפעת מהקטרקט. אין מניעה רפואית להפריד בין הפרוצדורות, ולהפך – כך נמנעת אפשרות של גירוי או סיבוך מיותר במהלך ההחלמה מהניתוח. אם הסרת הגוש נעשית בלייזר או בניתוח מקומי, אין בכך כדי להזיק לעין שעברה ניתוח קטרקט, כל עוד מדובר בהליך שנעשה בזהירות, תחת ידיים מנוסות, ובמרחק סביר מהעין עצמה. תיאום נכון בין המנתח הקטרקטי והרופא הפלסטיקאי או הרופא המטפל בעפעפיים יבטיח שהכל יתבצע בסדר ובבטחה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

פלקווניל (Hydroxychloroquine) עלול, בשימוש ממושך ובמינון מצטבר גבוה, לפגוע ברשתית. אך מה שאתה מתאר – נקודה שחורה שזזה עם תנועת העין – נשמע יותר כמו פלוטר (floaters), תופעה נפוצה שאינה בהכרח קשורה לפלקווניל. פלוטרים נגרמים משינויים בזגוגית העין, ולעיתים בולטים יותר כשעייפים או במבט לרקע בהיר. עם זאת, בגלל השימוש בפלקווניל, חשוב שלא להתעלם מזה. מומלץ לבצע בדיקת עיניים מקיפה עם הרחבת אישונים, כולל בדיקת רשתית ו-OCT של המקולה, כדי לשלול שינויים מוקדמים הקשורים לתרופה או לקרע ברשתית. אם טרם בוצע, כדאי גם לקבוע בדיקת שדה ראייה (10-2) אחת לשנה ולוודא שהמינון של פלקווניל מותאם למשקל גופך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מומלץ לגשת לבדיקה חוזרת של רופא עיניים אם חלה החמרה במצב העיניים.

מה שאת מתארת נשמע מתסכל מאוד, וחשוב לקחת את זה ברצינות. ייתכן שפיתחת תגובה אלרגית או דלקתית קשה בעקבות שימוש במגבון ובטיפות, במיוחד לאור הרקע של דלקת לחמית אלרגית ובלפריטיס. אם התחושות נמשכות כבר תקופה ארוכה ויש החמרה בראייה – בהחלט נכון לבקש הפניה למרפאת חוץ של בית חולים, עדיף עם התמחות בקרנית או עין יבשה. במרפאת חוץ תוכלי לעבור בירור מעמיק יותר, כולל OCT, בדיקות משטח דמעות, צילום בלוטות מייבומיאן, והערכה האם מדובר ביובש קשה, תגובה אלרגית, או נזק דלקתי מתמשך. אם יש צורך, יוכלו לשקול טיפול מתקדם כמו טיפות סרום אוטולוגי, פלאגים פונקטליים, טיפול אנטי-דלקתי מדויק או טיפולים בבלוטות השומן של העפעפיים. כפי שנאמר קודם עליכם לחזור לבדיקת רופא עיניים בהקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טיפות דקסמיצין (Dexamycin) כוללות סטרואיד ואנטיביוטיקה, ומשמשות לטיפול בדלקות עיניים חיידקיות עם מרכיב דלקתי חזק. משך השימוש תלוי באבחנה ובחומרת הדלקת. ברוב המקרים, משתמשים בטיפות כמה ימים במרווחים תכופים (למשל 4 פעמים ביום), ובהמשך מדללים את התדירות בהדרגה. את ההפסקה של הטיפול יש לבצע בהנחיית רופא עיניים בלבד. לא מפסיקים באופן פתאומי, במיוחד כשמדובר בסטרואידים, כי עלולה להיות החמרה של הדלקת או קפיצה בלחץ התוך-עיני. אם חל שיפור במצב, הרופא לרוב ינחה להפחית את השימוש לטיפה אחת או שתיים ביום למשך מספר ימים נוספים ואז להפסיק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כן, ניתן להשתמש גם בטיפות דיקלופטיל וגם בטיפות הילוקומוד במקביל. דיקלופטיל היא תרופה אנטי-דלקתית שניתנת כהכנה לפני ניתוח קטרקט, והילוקומוד היא תמיסה לחותית ללא חומר משמר שמטרתה להקל על יובש בעין. כדי למנוע דילול של התרופות, מומלץ להפריד בין שני סוגי הטיפות בכמה דקות – למשל, לשים טיפה אחת, להמתין כ-5 דקות ואז את השנייה. אין מניעה לשלב ביניהן, והן אינן סותרות זו את זו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

המונח "שדה הראייה נראה מספיק לגודל V+" מתייחס לבדיקה שבה בודקים עד כמה האדם מצליח לזהות גירויים באזורים שונים של שדה הראייה, תוך שימוש בגירוי גדול יחסית (V+). במילים פשוטות, זה אומר שהבדיקה בוצעה עם גירוי מוגדל (ולא הגירוי הרגיל והקטן), ועם זאת הצלחת לזהות את רוב או כל הגירויים – כלומר, שדה הראייה שלך נמצא בגבול התקין או שמור ברמה מספקת. המשמעות המדויקת תלויה בהקשר הרפואי: למה בוצעה הבדיקה מלכתחילה, האם מדובר במעקב גלאוקומה, נוירואופתיה, או בעיה אחרת. בכל מקרה, "שדה מספיק לגודל V+" הוא לרוב ניסוח שמרמז שהממצאים אינם חמורים, אבל כדאי להמשיך בירור בהתאם לאבחנה המקורית שלשמה נשלחת לבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

המונח "שדה הראייה נראה מספיק לגודל V+" מתייחס לבדיקה שבה בודקים עד כמה האדם מצליח לזהות גירויים באזורים שונים של שדה הראייה, תוך שימוש בגירוי גדול יחסית (V+). במילים פשוטות, זה אומר שהבדיקה בוצעה עם גירוי מוגדל (ולא הגירוי הרגיל והקטן), ועם זאת הצלחת לזהות את רוב או כל הגירויים – כלומר, שדה הראייה שלך נמצא בגבול התקין או שמור ברמה מספקת. המשמעות המדויקת תלויה בהקשר הרפואי: למה בוצעה הבדיקה מלכתחילה, האם מדובר במעקב גלאוקומה, נוירואופתיה, או בעיה אחרת. בכל מקרה, "שדה מספיק לגודל V+" הוא לרוב ניסוח שמרמז שהממצאים אינם חמורים, אבל כדאי להמשיך בירור בהתאם לאבחנה המקורית שלשמה נשלחת לבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שנה לאחר ניתוח PRK, אם הראייה עדיין אינה חדה לחלוטין ויש הילות סביב אורות בלילה, ייתכן שנותרה שארית תיקון לא מלאה, אסטיגמציה קלה, אברציות גבוהות או עין יבשה, שיכולה להשפיע על חדות הראייה, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים. עין יבשה לאחר PRK היא תופעה שכיחה, שעלולה לגרום לתחושת טשטוש והילות, בעיקר בלילה. מצב זה עשוי להימשך גם שנה לאחר הניתוח, במיוחד אם יש פגיעה מתמשכת בשכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיאן. אם הבעיה נובעת מעין יבשה, ניתן לנסות טיפולים מתקדמים כמו טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן (MGD expression) וטיפול IPL, אשר מסייעים בשיפור יציבות הדמעות והפחתת דלקת. אם נמצא שהתיקון הלייזרי אינו מושלם, ניתן לבצע ניתוח תיקון (enhancement) במידה שעובי הקרנית מאפשר זאת, אך חשוב לוודא שאין יובש משמעותי לפני ביצוע תיקון נוסף. כדי להעריך את המצב, מומלץ לבצע מיפוי קרנית (Topography), Aberrometry, בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry) ובדיקת יציבות הדמעות. לאחר אבחון מעמיק ניתן להתאים את הטיפול הנכון – בין אם תיקון לייזר נוסף או טיפולים מתקדמים לשיפור איכות הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

תוצאות בדיקת ה-OCT שהצגת מצביעות על מבנה שכבתי תקין בשתי העיניים, ועובי מרכזי של הרשתית 293-294 מיקרון, שנמצא בטווח התקין עבור רוב האנשים. עובי מרכזי תקין של הרשתית במקולה נע בדרך כלל בין 250 ל-300 מיקרון, עם שונות קלה בין אנשים. התוצאה שלך נמצאת בטווח זה, מה שמעיד על היעדר בצקת או דלדול משמעותי של הרשתית. אם אין תלונות קליניות כמו ירידה בראייה, עיוות בתמונה או סימנים אחרים, ניתן להניח שהבדיקה בגבול הנורמה. עם זאת, תמיד מומלץ לפרש את תוצאות ה-OCT בהקשר של הממצאים הקליניים וההיסטוריה הרפואית שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם את מרגישה טשטוש ראייה ותחושת רטיבות בעיניים לאחר שימוש במגבונים קליר אפ בייבי אלוורה וקמומיל, ייתכן שמדובר ברגישות או תגובה אלרגית לאחד הרכיבים במגבונים. העובדה שאת סובלת מדלקת לחמית אלרגית ובלפריטיס קלה עשויה להחמיר את הרגישות שלך למוצרים מסוימים. כדי להקל על התחושות הללו, יש להימנע מהמגבונים ומהשימוש בכל מוצר שעלול לגרום לרגישות. שטיפות עם תמיסת סליין סטרילית יכולות לעזור להסרת שאריות מהמוצר. שימוש בדמעות מלאכותיות ללא חומרים משמרים בתדירות גבוהה יסייע בהפחתת תחושת היובש והטשטוש. קומפרסים קרים עשויים להקל על הגירוי ולהפחית את הנפיחות בעפעפיים. בלפריטיס היא מצב כרוני שמצריך טיפול מתמשך. טיפולים מתקדמים כוללים סחיטת בלוטות מייבומיאן במרפאה כדי לשחרר הפרשות שומניות תקועות, טיפול ב-IPL (אינטנס פולט לייט) להורדת הדלקת ושיפור תפקוד הבלוטות, ושימוש בסרום אוטולוגי לטיפול בעיניים יבשות ובדלקת כרונית של העפעפיים. אם הסימפטומים לא משתפרים, מומלץ לפנות לרופא עיניים המתמחה בטיפול ביובש בעיניים ובלפריטיס כדי לשקול אפשרויות נוספות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

AV crossing (או A/V crossing changes) מתאר מצב שבו עורק ברשתית חוצה וריד באותו אזור. כאשר החצייה גורמת ללחץ על הוריד או להיצרות מקומית, זה מכונה AV crossing changes או arteriovenous nicking. מצב זה נפוץ אצל אנשים עם יתר לחץ דם, שכן לחץ דם גבוה עלול לגרום לעיבוי דפנות העורקים ולדחיסה של הורידים בנקודת החצייה. האם זה יכול לחלוף? אם מדובר בשינוי קל, והוא נגרם מלחץ דם שאינו מאוזן, שיפור בלחץ הדם עשוי למנוע החמרה, אך השינויים המבניים בכלי הדם עצמם בדרך כלל אינם הפיכים לחלוטין. אם אין יתר לחץ דם או גורם סיכון אחר, מדובר לרוב בממצא מקרי שאין לו השפעה קלינית משמעותית, אך חשוב לבצע מעקב כדי לוודא שאין הידרדרות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il