שלום שרון. מה ניתן עוד לעשות?

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

31/03/2019 | 01:50 | מאת: מיה

שלום תודה על הפורום , סובלת ממחשבה טורדנית. בעבר סבלתי אחרי פטירת אמי בגיל צעיר הייתי בת 17 אז התפתחה לי מחשבה טורדנית שמיררה את חיי הסתרתי אותה מהבושה וסבלתי נורא . מאז חזר לי שוב אחרי פרידה מחבר והיום אחרי פטירת אבי . אבא שלי נפטר והתחלתי לסבול מטורדנות רק שבפעם הזו אני כבר אמא והמחשבה הטורדנית היא כלפי הבן שלי שלא יסבול מהתעללות במעון או פגיעה . עצם המחשבה גורמת לי צער גדול. ומאחר ואני לא יכולה לבטל אותה כי על פניו זה יכול לקרות .. אז התחלתי לבדוק יותר בגן וזה רק גרם לחיכוכים עם הגננת . המחשבה מדכאת אותי לכן התחלתי ליטול ציפרלקס אך המחשבה עדין תקועה חוששת שהבן שלי יסבול מאלימות היללות בחוץ. בבקשה האם. זה קשור למות אבי ? מה ניתן לעשות עם מחשבה שעל פניו יכולה להתקיים ? מה מומלץ ? והאם ראית שציפרלקס עזר ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיה, מחשבות טורדניות רבות עוסקות בנושאים מציאותיים, כמו למשל המחשבה על לחלות בסרטן או במחלה קשה אחרת. המטרה שלהן היא להשיג שליטה מלאה על דברים שאין לנו ממש שליטה עליהם, שכן תמיד יהיה ספק (גם אם הגן מעולה, את לא יכולה להיות שם כל הזמן ולכן תמיד יהיה ספק). הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שמלמד התמודדות עם המחשבה עד לפתרון של הבעיה. כל מה שאת עושה סביב המחשבה, החשיבות שאת מייחסת לה והמקום שאת נותנת לה בחייך, מאפשרים לה להמשיך להתקיים ולהוות גורם מפחיד שנתפס על ידי המוח כמסוכן. מטרתו של הטיפול היא לעזור לך ללמד את המוח שהמחשבה אינה מסוכנת, אלא טריוויאלית, ולא מגיע לה יחס כזה. ציפרלקס, כמו תרופות אחרות, עוזר לחלק מהאנשים בחלק מהזמן. אי אפשר לדעת אם הוא עוזר לך ספציפית עד שלא מנסים, מאחר שאנשים שונים מגיבים באופן שונה. בכל מקרה, התרופה לא פותרת את הבעיה מן השורש, אלא עוזרת להשיג הקלה שממשיכה כל עוד את נוטלת את התרופה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית