פורום סכיזופרניה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
סכיזופרניה פוגעת באחד מכל 100 אנשים. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה נמצאים בינינו וחיים כמו כל אחד מאיתנו. טיפול נכון במחלה בשלב מוקדם, מאפשר לאדם לחזור למצב של חיים רגילים והשתלבות בחברה. עד היום לא היה לחולי הסכיזופרניה ולבני משפחותיהם מקום בו יוכלו להתבטא, לשאול ולהתפתח. על כן הוקם פורום זה, אשר יהווה את הבית של הסכיזופרניה ברשת האינטרנט הישראלית. פורום זה נועד בכדי לרכז את כל האינפורמציה החשובה בנושא סכיזופרניה, לייצר מקום של שיח ותמיכה וכן לאפשר למתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם להתייעץ עם מומחים באמצעות פורום מקצועי ופעיל. דרך המידע המתפרסם והפורום הפעיל ניתן להכיר את מחלת הסכיזופרניה על צדדיה השונים, להבין מהן דרכי הטיפול הקיימות ולהעלות את המודעות החברתית לגבי למעלה מ-70,000 איש המתמודדים עם סכיזופרניה בישראל.
2251 הודעות
2079 תשובות מומחה

מנהל פורום סכיזופרניה

25/01/2012 | 22:39 | מאת: דויד

האם יש תרופה שמורידה את הבעיה של הכלוסטרול שעל ידי הזיפרקסה? או שמורידה את התאבון? יש משהו כזה?

31/01/2012 | 16:59 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אם יש תופעות לוואי מטבוליות מהזיפרקסה (כלומר אחד או כמה מהבאים: השמנה, עליה בלחץ דם, עליה בכולסטרול או הפרעה במטבוליזם של סוכר), אז יש מספר דברים שניתן לעשות: 1) כושר גופני. 2) הקפדה על דיאטה (ומומלץ לפנות לדיאטנית לבנות תפריט מובנה). 3) הפחתה במינון הזיפרקסה. 4) הוספה של תכשיר נגד כולסטרול. 5) ולבסוף במידה ושום דבר לא עוזר - החלפת הזיפרקסה לתרופה שפחות גורמת לבעיות מטבלויות (כגון סוליאן, אביליפי או גאודון). יש לומר שיש מקרים שאין ברירה - למשל כשאף טיפול לא הביא לשיפור במצב הנפשי פרט לזיפרקסה - ואז יש הגיון בהמשך מתן הטיפול למרות תופעות הלוואי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/01/2012 | 19:49 | מאת: דחוף

אחי, כמעט בן 40, סכיזופרן הנצא בטיפול מתנכל לי בשיטתיות מילדות. דברים קטנים, בלי עדויות אבל עקבי, נמשך עשרות שנים משתכלל ולובש צורות חדשות כל הזמן. יש הפוגות לעיתים בהן אנחנו יכולים להסתדר מצויין אבל זה לנצח ברקע, אף פעם לא לגמרי נעלם. אקטים כל כך נלעגים שמבייש להסביר. זה יכול להיות לנתק אותי מהאינטרנט כדי שלא אוכל לעבוד בביתץ הוריי או בדיחה כאילו תמימה אבל שחוזרת על עצמה עשרות פעמים: הבגדים מתפוצצים עלייך, או הערה כאילו מודאגת "את לא עושה כלום בחיים" שחוזרת בכל הזדמנות. דוגמאות בלי סוף ואכביר אם צריך. לא בוחל בניצול כל ידע או חולשה שלי, גם כשהיא קשורה לדאגה להורים או לא עצמו. תקופה ארוכה התנכל לנגד עיני לאיזו משפחה שיש איתה סכסוך: צילם אותם נגד רצונם, תלש מסמכים שתלו על לוח המודעות ואיים שאם אספר אצער את הוריי החולים. במקביל נהג לצחוק לפני אנשים עד כמה "לחוצה וחרדתית" נהייתי. לבסוף דיווחתי להוריי והעניין טופל אבל ההתנכלויות לי לא נפתרו ואין דרך "להוכיח" אותן. העליתי את זה בלי סוף בעבר ולא נפתר. הכל עטוף במסווה של דאגה מוצג כאילו הכל בראש לי, מתמם, מכחיש, לשכנע את הוריי שאני זקוקה בעצמי לעזרה פסיכיאטרית. כמובן שהאשמותיי נגדו מחזקות את טענותיו. זה כמו מעין תסמונת מינכהאוזן שמאפשרת לו להצטייר כקדוש מעונה שדואג לי ומואשם בכפיות טובה על לא עוול בכפו. למרות ההכחשות אין כל ספק שהוא מודע מאוד מאוד למעשיו, ואף מפיק מהם שעשוע, כמעט אופוריה, יכול להגיע למצב שאני בוכה והוא צוחק. הוא מתענג על ההקנטות האלה ולא מרפה. מקפיד שלא יהיו סימנים, לא עושה את רוב הדברים בנוכחות אנשים. גם מי שיודע לא מעוניין להתעמת איתו כי בכל אספקט אחר כמעט הוא כל כך נדיב וטוב שעוזר ועושה כל כך הרבה בשביל כולם. מצד שני כן יש לו רקע "מוכח" בהטרדה וכבר הוגשו נגדו בעבר תלונות. דייר ששכר אצל הוריי חדר עזב בגלל הטרדותיו. אבל שם היה מדובר באנשים שפגעו במשפחתי אז זה נתפש כ"הקרבה עצמית". כאן אין עדויות ואין סימנים ואין מי שמאמין שאדם כה מרשים ורהוט וטוב בכל מובן אחר עושה דברים כאלה. כל התנגדות רק מחמירה ויוצרת עימותים במשפחה, התעלמות מתדרדרת ומקצינה את המצב יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע שכמובן מצער את כולם ויוצר הרבה אנטגוניזם כלפיי. הוא נמצא בטיפול אבל מאחר והוא מכחיש את כל הנ"ל ואין כל עדויות הנושא הזה לא מקבל טיפול. מה לעשות?

27/01/2012 | 15:52 | מאת: avil11

27/01/2012 | 15:56 | מאת: avil11

את חייה עם ההורים...כי אם כן תבקשי מההורים שלך שיוציאו אותו מהבית לדיור מוגן או משהו שמה הוא בטוח ילמד איך להתנהג כי עם ההתנהגות הזאת זה פשוט לא יכול להימשך, נקודה. זה נורא מתסכל ההתנכלות הזאת, את חייבת לעשות משהו כי לצערי זה רק ילך ויחמיר אלא אם כן הוא יטופל ויתמיד בטיפול ויקח את הכדורים בזמן מה שאני מאמין שהוא לא עושה...בקיצור תעשי איזשהי פעולה כמו לערב גומרים חיצוניים כמו עובדים סוציאלים פסיכיאטר מחוזי וכו'...בהצלחה!!

31/01/2012 | 16:54 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. את מתארת מצב של חיכוכים מתמשכים עם אחיך. מומלץ במקרים אלה לפנות ליעוץ פסיכולוגי, עדיף משפחתי. יש להדגיש שבד"כ לא רצוי להסתכל על אדם בפריזמה של "חולה", הרי מדובר קודם כל באדם שהוא עולם ומלואו ולא ב"אבחנה". הרי בני משפחה ש"מציקים" יש גם אצל מי שמוגדרים "נורמלים". בנוסף ניתן להיעזר במסגרות שונות הנותנות תמיכה למתמודדים ומשפחותיהם כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/01/2012 | 13:25 | מאת: בני

האם חולה סכיזופרניה חייב לקחת בכל משך חייו תרופות או שישנו שלב שהרופאים ימליצו על הפסקת התרופות מאחר שהחולה כבר בריא

25/01/2012 | 22:32 | מאת: בן יעקב

במשך הזמן המינון יורד. לגבי שאלתך על הפסקה מוחלטת תלוי איך מגיב ואיך המצב של המתמודד, יש כאלו שמחלימים לפחות חלקית כך שבצירוף של שיקום טוב [עבודה, עצמאות, קשרים חברתיים] יתכן ויפסיקו התרופות הפסיכוטיות. אבל, כמובן תשאל את הד"ר כאן.

25/01/2012 | 13:22 | מאת: יוסי

ישנן תרופות אנטי פסיכוטיות הגורמות לעייפות ולפיכך נותנים אותן בערב. לחלק מתרופות אלה יש גירסה ארוכת טווח של זריקה לחודש או שבועיים. האם הזריקות הארוכות יגרמו לעייפות במשך כל התקופה?

31/01/2012 | 16:43 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כדורים שגורמים לעייפות ("סדציה") יכולים לגרום לעייפות גם כשינתנו בצורה של זריקה ארוכת טווח, הרי בכל זאת מדובר באותה התרופה. בכל זאת יש מספר הבדלים - בזריקה ארוכת טווח הרמה בדם יותר אחידה בכל שעות היום כך שאין את העליה החדה בדם כמו שיש בשעות שלאחר נטילת כדור - ומכאן שיש סבירות פחותה לפתח תופעות לוואי, וזה כולל עייפות. אך בכל זאת - אם למטופל היתה תופעה בלתי נסבלת של עייפות עם הכדורים - עדיף לא להתעקש לתת לו את אותו הכדור בצורה של זריקה ארוכת טווח. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/01/2012 | 13:17 | מאת: דני

שלום, יש לי קרוב שמאושפז במחלקה סגורה בשל סכיזופרניה באשפוז כפוי . הוא במצב רגוע ומתפקד. לכאורה נראה כי מרבית הזמן במחלקה עובר בשעמום ובתנאי כליאה לא הכרחיים כאשר הפעולות הטיפוליות מהווים חלק זעיר מזמן השהות. החוק קובע כי באשפוז כפוי צריך ליהיות מינימאליים בשלילת החופש רק במינימום ההכרחי לצורך הטיפול. ביקשתי שיאשרו למטופל חופשות בבית למשך מספר שעות אחר הצהריים כאשר אין רופאים במחלקה ולא עושים כל פעולה רפואית במטופל ,אך הרופאים אמרו כי מסיבות רפואיות בלבד לא יאשרו חופשות. השאלה שלי לאיזה צורך רפואי מחזיקים את המטופל במחלקה סגורה גם בשעות אחה"צ שאז אפילו הרופאים אינם נמצאים? האם זה לא נובע מחוסר איכפתיות לחירותו של החולה ולמשפחתו? האם זה צורך רפואי או אטימות בלבד?

31/01/2012 | 16:37 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אני לא מכיר את המקרה ולכן לא אוכל לענות לך באופן ספציפי. בכל מקרה מטרת הפורום היא במסירת מידע כללי בלבד. באופן כללי ניתן לומר: 1) ההתוויות לאשפוז כפוי מוגדרות היטב בחוק - רק כאשר המטופל מהווה סכנה ממשית לעצמו ו/או לסובביו - ושהסיבה לכך היא מצב פסיכוטי. באם הוא לא עונה על הקריטריונים הנ"ל - אין התוויה להמשך אשפוז כפוי. 2) מכאן שההחלטה לאי-מתן חופש נעשית רק לאחר שמתבצעת הערכת מסוכנות והמסקנה היא שאכן יש סכנה במתן חופש. 3) ההחלטה על מתן חופשות היא כאמור החלטה שמבוססת על המצב הנפשי של המטופל ולא על רמת הפעילות שיש במחלקה בשעות שאין רופאים. אגב, בכל מחלקה אמורות להיות פעילויות מגוונות (גם ללא הרופאים) כגון ריפוי בעיסוק, קבוצות טיפוליות, פעילויות חברתיות שונות ועוד. 4) כולי תקווה שאף החלטה לא נעשית מתוך "אטימות" - לא בפסיכיאטריה, לא ברפואה ולא באף מקצוע אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

24/01/2012 | 22:04 | מאת: יוסי

שלום, אבי חולה סכיזופרניה קיבל לפני כשבועיים בפעם הראשונה קספליון רציתי לדעת יותר על התרופה אבי טוען שלא חש בטוב בעקבות זה ואושפז שבוע לאחר מכן מלחץ דם גבוה האם יש קשר ? הבנתי שיש סכנות רבות בנטילת התרופה אין תחליף טוב יותר?

31/01/2012 | 16:24 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. דובר בפורום רבות על קספליון (וזה טבעי מאחר שמדובר בתכשיר חדש יחסית). ניתן לעשות חיפוש בראש הפורום. בכל אופן להלן תמצית הדברים: קספליון (xeplion) היא זריקה חדשה, ארוכת טווח של תרופה בשם אינווגה (בשמה הגנרי פליפרידון paliperidone). היא ניתנת פעם בחודש, בד"כ במינון 75מג. היתרונות של הזריקה כוללים מתן רק פעם בחודש (בניגוש לפעם בשבועיים), מתן בכתף (ולא בישבן) ומיעוט יחסי של תופעות לוואי. האינווגה היא למעשה מטבוליט פעיל של הריספרדל ולמעשה היא די דומה לה במדדים של יעילות ובפרופיל תופעות לוואי. תופעות לוואי שלפעמים רואים - אי שקט (שיכול להיות ביטוי של תופעה בשם "אקטיזיה"), עליה בהורמון בשם פרולקטין שמצדו יכול להוביל להפרעות במחזור ו/או הפרעות בתפקוד מיני), ובמינונים גבוהים יותר תופעות של קשיון שרירים, איטיות ורעד. לגבי העליה בלחץ דם שאתה מתאר - קספליון לא אמורה לגרום לעליה בלחץ דם. להיפך, לעיתים יש תופעת לוואי של ירידה בלחץ דם (כשקמים בבמצב שכיבה לעמידה, מה שקרוי "orthostatic hypotension"), אך גם זה בסה"כ נדיר עם תכשיר זה. לסיכום - קספליון הוא תכשיר חדש עם יחסית פחות תופעות לוואי בהשוואה לתכשירים מדור ראשון, אך אם בכל זאת התרופה לא מתאימה (בגלל חוסר יעילות או תופעות לוואי) - תמיד יש אופציות אחרות. לשם כך צריך להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

24/01/2012 | 17:45 | מאת: מיכאל

ברצוני לדעת האם התקפים מאניים חוזרים אחת לשנתיים שלוש זה עילה למינוי אפוטרופוס? כי הרופא שלי יתכן וימליץ על אפוטרופוס לענייני רכוש בלבד לדעתי הוא חוות דעת כזאת מאיתו הינה שגויה כי אני מנהל עצמי כלכלית היטב בין ההתקפים

24/01/2012 | 18:23 | מאת: מיכאל

יש לציין שכסף היה הגורם לסטרס ולמאניה ולאשפוז הראשון ב 2005 וב 2009 ובהתקף המאניה האחרון באוקטובר 2010 לא אושפזתי ברוך השם אך גם קשור לסטרס עקב כסף כנראה

24/01/2012 | 18:25 | מאת: מיכאל

התחיל באוקטובר 2011 לא 2010 ועדיין בטיפול ההתקף הזה

24/01/2012 | 18:31 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. החלטה על מינוי אפוטרופוס היא החלטה מורכבת. מתחשבים בדעה של המטופל עצמו, הרופא, הרווחה (כלומר עובד/ת סוציאלי/ת) והמשפחה. השיקול המרכזי היא מה מידת אובדן היכולת של המטופל לטפל בעניינין הרפואיים ו/או הכלכליים. כמו כן מתחשבים באם מדובר במצב קבוע או זמני. יש לומר שאם המטופל עצמו מתנגד למינוי אפוטרופוס אז נדיר שזה ימונה בניגוד לרצונו - אלא אם כן מדובר במקרה חמור, כזה שבהחרפות נפשיות יש נזק מהותי למצב הכלכלי והרפואי. לדוגמא, יש אנשים שבעת התקפים מאניים מוציאים מיליוני שקלים ונקלעים לחובות קשים שמלווים אותם לכל חייהם לאחר מכן, ואז הרציונל במינוי אפוטרופוס הוא למנוע את המצבים האלה ע"י העברת השליטה על הכספים לגורם חיצוני (כגון בן משפחה או קרן לחסויים). כל מקרה נידון לגופו בבית משפט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

22/01/2012 | 01:13 | מאת: יוסי

האם רספירדל עדיפה על הלידול באילו מקרים הפסיכיאטר יעדיף הלידול על רספירדל האם יתכן שבבית חולים ציבורי מעדיפים הלידול מטעמים כלכליים?

24/01/2012 | 18:23 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כפי שכתבתי רבות, בעקרון רוב התכשירים נוגדי הפסיכוזה בסה"כ די דומים ביעילות נוגדת הפסיכוזה שלהם, וזה נכון גם לגבי התכשירים מהדור השני. (יוצא הדופן הוא לפונקס שמעט יותר יעיל מהאחרים). ההבדלים נעוצים בתופעות הלוואי, באופן המתן, באינטרקציות התרופתיות ועוד. תרופות מהדור הראשון נוטים (כגון הלידול) לגרום ליותר תופעות לוואי פרקינסוניות - כלומר רעד, איטיות, קשיון שרירים. בהמשך הם יכולים לגרום גם לתנועות לא רצוניות (מה שקרוי tardive dyskinesia). יחד עם זאת חלק מהתרופות מהדור השני (כגון ריספרדל) יכולים לגרום לתופעות לוואי מהותיות גם כן כגון תופעות מטבוליות של השמנה, יתר לחץ דם, בעיות במטבוליזם של סוכר ועליה בכולסטרול. למרות האמור לעיל - יש אנשים שלא סובלים בכלל מתופעות לוואי. לפיכך הטיפול צריך להיות מותאם לאדם. למשל - אצל אדם עם בעיות מטבוליות - נעדיף תכשיר שלא גורם לבעיות אלה וכ"ו. לגבי הנקודה השניה שלך - זה נכון שתכשירים מדור ראשון זולים מאלה מהדור השני - אולם השיקול למתן תרופה זו או אחרת היא רפואית בלבד ולא כלכלית. ההנהלות בבתי החולים לא מנחים את הרופאים איזה תכשירים לרשום. יש לומר שיש מטופלים שבעצמם מעדיפים תכשירים זולים יותר מסיבות כלכליות וגם זה לפעמים מהווה שיקול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/01/2012 | 20:02 | מאת: דינה

שלום רב. ידוע לי כי לאחר לידה יכול להיווצר התקף פסיכוטי אצל חולות סכיזופרניה - האם הדבר מחוייב המציאות כל עוד נוטלים בעת ההריון מינון מקסימלי של התרופה האנטי פסיכוטית (20 מ"ג זיפרקסה)? בתודה מראש על תשובתך, דינה.

24/01/2012 | 18:12 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. וודאי שזה לא מחוייב המציאות. בעקרון כל ארוע דחק ("סטרסור") - בין אם לידה, מעבר דירה, חתונה או אובדן קרוב משפחה - יכול לגרום לשינויים משמעותיים במצב הנפשי (וזה טבעי). יחד עם זאת אם מתכוננים מראש בעזרת הצוות המטפל (פסיכיאטרי, פסיכולוג, עובד סוציאלי וגם בני משפחה) ומקפידים על ההמלצות הטיפוליות - אז הסיכוי ליציאה מאיזון נפשי נמוכים בהרבה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

19/01/2012 | 13:42 | מאת: מ

שלום דוקטור, אחי מקבל זריקה אחת לשבועיים של ריספרדל וזה הביא לשיפור משמעותי אבל לאחרונה הוא העלה בעיה כי סובל משמעותי בתפקוד המיני ולא רוצה יותר לקבל את הזריקה. יש משו אחר במקום? תודה .

24/01/2012 | 18:07 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. 1) ראשית יש לעבור בירור רפואי על מנת לבדוק את הסיבה של הבעיה בתפקוד המיני - אמנם זה יכול להיות תופעת לוואי של הריספרדל (אני אפרט בהמשך) אולם צריך לשלול גם סיבות אחרות - סכרת, לחץ דם, בעיות אורולוגיות אחרות, השפעה של תרופות אחרות, מצב נפשי (כגון דכאון) ועוד. במידה והסיבה אינה קשורה לריספרדל - צריך לטפל בסיבה עצמה. 2) לגבי הריספרדל - ידוע שריספרדל יכולה לגרום לעליה בהורמון בשם פרולקטין שהוא מצידו יכול לגרום להפרעות בתפקוד המיני (כפי שכתבתי רבות בפורום). יש בדיקת דם פשוטה לבדוק את העניין (אצלך רופא המשפחה). במידה והפרולקטין באמת גבוה, והוא הסיבה להפרעות בתפקוד המיני - אז יש מספר דרכים שניתן לפעול: א) הורדת מינון הריספרדל, נ) הוספת תכשיר שמוריד פרולקטין או ג) להחליף לתכשיר אחר, שפחות מעלה פרולקטין. 3) אמנם כל התכשירים נוגדי הפסיכוזה יכולים באופן תאוריטי להעלות פרולקטין, אך יש תכשירים שמעלים פרולקטין יותר מהאחרים כגון ריספרדל, אינווגה או סוליאן. לפיכך אם מחליפים רצוי להחליף לתרופות אחרות (ויש חלופות רבות). אז לסיכום - יש לעבור בירור על סיבת הירידה בתפקוד המיני ולאחר מכן לשקול אופן הפעולה עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

19/01/2012 | 11:19 | מאת: נעמה

בתשובה קודמת כתבת לי שאפשר לקבל קספליון שלישי חינם. בררתי בקופת חולים כללית.גם בבית המרקחת של הקופה,גם בשרות לקוחות של הכללית וגם בהנהלת אזור השרון, כולם אמרו לי שלא שמעו על זה ושצריך לשלם 370 שח על כל זריקה. איך אפשר להשיג את ההנחה שעליה דברת?

24/01/2012 | 17:56 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ראי תשובה שלי פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040#message-10279 בברכה, ד"ר אהוד ססר

24/01/2012 | 18:27 | מאת: יעל

לפי הוראות חברת התרופות,קספליון נוטלים כל 5 וחצי שבועות(כל 37 יום) ב"כללית",כל זריקה עולה 307 שח. לפי התחשיב,זה יוצא פחות מ-3 זריקות ברבעון(בממוצע) כך שברבעון ממילא כמעט ולא עוברים את גבול ה-801 שח(אולי רק בכמה שקלים בודדים).

18/01/2012 | 20:47 | מאת: אורלי

רציתי לקבל מידע אודות חיים עם אדם סכיזופרן שאינו נוטל תרופות. מה זה מצריך ממני. כמו כן האם יש סרטים בנושא, כלומר מנקודת מבטו של הבריא שחי עם הסכיזופרן תחת קורת גג. תודה.

24/01/2012 | 17:54 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אין הדרכה על "אודות חיים עם סכיזופרן", הרי כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. כמו כן מומלץ להכיר משפחות אחרות של מתמודדים. יש מסגרות רבות (וכבר כתבתי על כך רבות) שניתן להיעזר בהן בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/01/2012 | 21:03 | מאת: אירית

שלום, רציתי לדעת אם יש אבחנה של סכיזופרניה שלא התפרצה כבר 22 שנה יש קושי בלהתקבל לביס' ללימודי אחיות או קושי בלהתקבל לעבודה בתחום? איך אפשר להגיע לייעוץ אצלך? תודה

18/01/2012 | 19:29 | מאת: משה

24/01/2012 | 17:43 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. באופן עקרוני קיום של הפרעה נפשית כזו או אחרת עכשיו או בעבר לא פוסלת באופן אוטומטי לימודים או עבודה כלשהם - אולם יש לשקול כל מקרה לגופו. מומלץ לפנות למוסד המדובר ולשאול. לגבי קביעת ייעוץ - אי אפשר להשתמש בפורום לצורך קביעת פגישות עם רופאים ספציפיים. הפורום נועד רק לתת יעוץ כללי. ניתן לפנות לרופאים באופן ישיר דרך אינדקס הרופאים המופיע בראש כל עמוד באתר, שם יש פירוט של טלפונים וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/01/2012 | 21:02 | מאת: אירית

שלום, רציתי לדעת אם יש אבחנה של סכיזופרניה שלא התפרצה כבר 22 שנה יש קושי בלהתקבל לביס' ללימודי אחיות או קושי בלהתקבל לעבודה בתחום? תודה

08/07/2017 | 06:41 | מאת: חי

זה לא משנה אם הייתה התפרצות או לא. ברגע שיש אבחנה אוטומטית לא מקבלים ללימודי סיעוד, לצערנו, כי גם אני רציתי

14/01/2012 | 20:11 | מאת: נעמה

גם מי שמוכר כסכיזופרן עדיין צריך לשלם על קספליון כמעט 400 שח בחודש השתתפות עצמית וזה סכום גבוה עבורי. אני מנסה להשתקם ולהיות עצמאית,שכרתי דירה ואני עובדת בחצי משרה.קשה לי מאד לממן את העלויות הגבוהות של הקספליון. אני רוצה לעבור לרספרדל בכדורים שהם כמעט חינם. ההתקף האחרון שלי היה לפני כחצי שנה והיום אני מאוזנת. האם מסוכן לי לעבור לרספרדל?

15/01/2012 | 14:32 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. קספליון היא תרופה חדשה הניתנת בזריקה פעם בחודש. היא אכן יקרה יחסית (נדמה לי שקצת פחות ממה שאת מצטטת, נדמה לי שזה בסביבות 350שח בחודש כשהחודש השלישי הוא בחינם כך שזה יוצא בסביבות 230שח בחודש) אבל בכל מקרה מדובר בסכום לא מבוטל. החומר שנמצא בזריקת הקפסליון הוא פליפרידון, שזה חומר די דומה לריספרידון, שזה החומר שנמצא בריספרדל. לכן, באופן עקרוני, המעבר מקספליון לריספרדל הוא סביר כל עוד זה נעשה בתאום עם הפסיכיאטר תוך מעקב צמוד. . בברכה, ד"ר אהוד ססר

15/01/2012 | 19:48 | מאת: נעמה

לא ידעתי שחודש שלישי זה חינם. אני כבר חצי שנה עם זה(עד כה 6 זריקות),לא קבלתי כלום חינם!!! אני חברת קופת חולים כללית. שאלתי בבית המרקחת של הקופה והם לא שמעו על השלישי חינם.

14/01/2012 | 19:57 | מאת: עומר

שלום שמי עומר, אני מטופל מזה 10 בציפרלקס וזיפרקסיה ע"ש סכיזופרניה ממשבר לפני 10 שנים. א מתפקד היטב בשנים האחרונות ולומד לתואר בפסיכולוגיה ותקשורת. בנוסף אני עובד כמדריך במעון יום שיקומי לילדים פיגור. לאחרונה עברתי עברתי גם אבחון של קשב וריכוז והתחלתי טיפול בריטלין. באבחון נאמר לי דבר שלא ידעתי שהזיפרקסיה גורמת בעצם נטילטה לסכרת ולא רק מהשמנה. יש לציין שהצלחתי להרזות משמעותית לאחרונה גם בעזרת הריטלין. ההתנהלות היומיוים מלווה באפטיות בעייפות ובחוסר חשק. למרות שבגדול אני מתפקד ועומד במשימות. השאלה היא לגבי התרופות האם כדאי להפחית או אפילו להפסיק בכלל עוד יותר מינון של 5 מ"ג זיפרקסה ובטח מינון של 20 מ"ג ציפרלקס?

15/01/2012 | 14:10 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לתת תשובות ספציפיות דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי - זה נכון שזיפרקסה יכולה לגרום לתסמונת מטבולית (עליה במשקל, עליה בכולסטרול, נטיה לסכרת), אבל זה כמובן לא אצל כולם, ולכן חשוב לעקוב אחר המדדים הנ"ל (בדיקות תקופתיות אצל רופא המשפחה). במידה וזה כן קורה, ניתן לנסות מספר דברים - כושר גופני ודיאטה, הפחתת מינון או החלפה לתכשיר אחר. במידה ואין תסמינים של תסמונת מטבולית (כלומר הכל תקין, כולל סוכר) - זו לא צריכה להיות סיבה להפסקת התרופה. לגבי ריטלין - יש צורך במשנה זהירות בנטילת ריטלין אצל אדם עם רקע של הפרעות פסיכוטיות - הרי הריטלין מעלה חומר הקרוי דופמין שיכול להחמיר פסיכוזה (וגם נוגד את הפעילות של התכשירים נוגדי הפסיכוזה כגון זיפרקסה שחוסם את הדופמין). אמנם זה לא איסור גורף - אבל יש להסתפק במינון המינימלי שעוזר ולשים לב לשינויים במצב הנפשי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/01/2012 | 22:59 | מאת: סטודנט בלימודים

אני נכה צה"ל אני לומד במכללה ,אני חולה בסכיזופרניה בזמן שרותי הצבאי,עקב חשיפה לאירוע טרור ,היה לי מספר רב של אישפוזים ,אני כבר 7 שנים לא באישפוזים,אני בשיקום לימודי במכללה ,אני נוטל 150 מ"ג לפונקס , יש לציין שבמהלך השמונה חודשים האחרונים הפסקתי ליטול קלונקס וגם ציפרמיל ,ההפסקה התבצע ע"י הרופא המטפל ובהשגחה מלא של הרופא,יש לציין שאני מאווד גאה שהפסקתי בלקיחת התרופות הנ"ל,יש לציין שבלימודים אני נעזר במכשיר הקלטה על מנת לחזזור ולשמוע את ההקלטות הנ"ל על מנת לחזור על מהלך השיעור,האם יש מחקרים על אנשים שנוטלים את התרופה לפונקס וזה פוגע בכישורי הלמידה ,מאווד אודה אם תענה לי תודה ויום נהדר למי שקורא את השאלה

15/01/2012 | 14:00 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. להיפך - יש מחקרים רבים שהלפונקס משפר במידה מסויימת את התסמינים השליליים אצל מטופלים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה, כולל שיפור במדיים של ריכוז, זכרון, רצייה (מוטיבציה) ועוד. אמנם, לפונקס יכול לגרום לעייפות, אבל אז ניתן לחלק את הטיפול בצורה אחרת (למשל לתת את הרוב בערב) כדי למזער את התופעה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/01/2012 | 19:27 | מאת: רועי

אני מסתדר מצוין עם קספליון,כמעט ללא תופעות לוואי(רק מעט השמנה). עכשיו אני אמור לטוס מטעם העבודה לחו"ל,ל-7 מדינות שונות בסבב שימשך כשנה. אני לא יכול להיות תלוי בזריקות החודשיות. האם אוכל לעבור לכדורים,שאותם אקח איתי במלאי לשנה שלמה מהארץ? על איזה כדורים אתה ממליץ המקבילים ל-קספליון 75?

15/01/2012 | 13:56 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לתת הנחיות טיפוליות ספציפיות דרך פורם אינטרנט. אתה צריך לפנות לפסיכיאטר המטפל. באופן כללי זריקה חודשית של קספליון 75מ"ג היא שוות ערך ל(בערך) 9מג אינווגה (שזו אותה התרופה שנמצאת בזריקה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

11/01/2012 | 17:54 | מאת: רחלי

קראתי את המאמר הבא: http://www.cchr.org.il/%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99 אשמח לשמוע את דעתך. תודה. הנה תקציר המאמר עצמו: סרוקוול: תופעות לוואי ושערוריית המחקר הגנוז תרגום מתוך ה"וושינגטון פוסט" 19 במרץ 2009 אזהרה: סרוקוול הינה תרופה פסיכיאטרית אנטי-פסיכוטית בעלת תופעות לוואי קשות! האם עברת בדיקה גופנית המראה שיש לך בעיה הדורשת טיפול בסרוקוול ? האם אתה חושב שסרוקוול תרפא בעיה גופנית אצלך ? צפה בסרטוני הסברה: האם תרופות פסיכיאטריות מרפאות? האם יש בדיקות גופניות למחלות נפש? כיצד ממציאים מחלות נפש? עדות מבפנים על תעשיית התרופות האמת על התרופות הפסיכיאטריות המחקר המדובר כונה על ידי החברה "מחקר 15". היה זה מחקר ארוך טווח על התרופה האנטי פסיכוטית סרוקוול. ההנחה הנפוצה בחוגי הפסיכיאטריה הייתה שתרופות חדשות הן טובות בהרבה מהותיקות, אולם התוצאות של מחקר 15 הראו אחרת. כתוצאה מכך, גורלו של מחקר 15 היה כגורלם של מחקרים רבים אחרים שיצרני התרופות מימנו, ושהניבו מידע שלא אהבו: הוא נגנז. עברו 8 שנים לפני שמחקר, שמומן על ידי משלמי המיסים, גילה מחדש את מה שמחקר 15 גילה, ועורר דאגה רבה בקשר לקבוצה חדשה לגמרי של תרופות יקרות. מחקר 15 הושתק ב-1997, השנה בה אושר הסרוקוול על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני לטיפול בסכיזופרניה. התרופה החלה להינתן למאות אלפי מטופלים בעולם, והכניסה ביליונים לחברת "אסטרא-זנקה" הבינלאומית, שבסיסה בלונדון- כולל כמעט 12 בליון דולר בשלושת השנים האחרונות. התוצאות של מחקר 15 מעולם לא פורסמו, ולא הובאו לידיעת הרופאים, אפילו כאשר מחקרים קפדניים פחות, שהביאו לתוצאות חיוביות יותר, היו בשימוש לצרכי שיווק לרופאים ובפרסומות בטלוויזיה לצרכנים. התוצאות של מחקר 15 נמסרו רק למינהל המזון והתרופות, והחברה שמרה בקפדנות, שלמינהל לא תהיה סמכות להביא נתונים אלה לידיעת הציבור. הדובר של "אסטרא-זנקה", טוני ג'ואל הגן על מחקר הסרוקוול, ואמר, שהחברה חשפה את הסכנות שבתרופה. "מאז 1997 תווית התרופה ציינה שעלייה במשקל וסכרת התגלו אצל משתתפי המחקר, למרות שהחברה טוענת שהתוצאות אינן חד משמעיות. התווית קובעת כי בעיות אלה עשויות להתעורר עקב תחלואה שהייתה "רדומה" אצל חולים אלה והתעוררה". ג'ואל הוסיף כי למינהל התרופות הייתה גישה למחקר 15 בעת שטענו כי סרוקול הינו בטוח ויעיל. המחקר, שהשווה בין אנשים שנטלו סרוקוול ותרופה ותיקה אחרת בשם הלידול, "לא מצא כל חשש באשר לבטיחות התרופה", כך כתבה "אסטרא-זנקה" בהודעת דואר אלקטרוני. ג'ואל הוסיף כי "מספר רב של מטופלים נשרו במהלך המחקר משתי הקבוצות, מה שגרם לחברה לחוש שקשה להסתמך עליו. הסיפור של מחקר 15 מדגים באופן מוחשי, כיצד חברות התרופות קובעות אילו מחקרים בנוגע למוצריהן יהיו זמינים לציבור, ופועלות בדרכים נוספות, שעוררו לאחרונה דיונים באוניברסיטאות ובכתבי עת מדעיים, תלונות על גופים רפואיים בנוגע לניגוד אינטרסים, ואיומים בתביעות משפטיות מצד עורכי דין וגופי פיקוח של הקונגרס. "אפילו אם רוב הרופאים היו אתיים, מענקי המחקר, טובות הנאה והסכמים ש"מתחת לשולחן" הפכו את הפסיכיאטריה לבלתי אמינה", כך נכתב החודש במאמר המערכת של כתב העת האמריקני לפסיכיאטריה, ביטאון הדגל של ארגון הפסיכיאטריה האמריקני. "מקורות המימון הציבוריים והפרטיים הזמינים לצורך הדאגה למטופלינו תלויים באופן שבו הציבור רואה את היושרה המקצועית שלנו", כתב רוברט פרידמן, העורך הראשי. "התמיכה הכספית שכל אחד מאיתנו קיבל, הגיעה מהעודפים הכספיים הללו, המצויים תחת חקירה". פרטים לגבי מחקר 15 התפרסמו בעקבות שורה ארוכה של תביעות המתנהלות כעת בבתי משפט ברחבי המדינה, אשר טוענות כי סרוקוול גרם לעלייה במשקל, עלייה ברמת הסוכר בדם וסכרת אצל אלפי מטופלים. משרד עורכי דין מטקסס, המנהל את אחת מ-9,210 התביעות שהוגשו בנושא הסרוקוול, פרסם את מסמכי המחקר, אשר מראים כי המטופלים במחקר 15, אשר נטלו סרוקוול, העלו בממוצע כ-17 ק"ג במהלך שנה אחת. הנתונים הכו בתדהמה גם מדענים ומנהלי מכירות של החברה היצרנית. בדיקה של ה'ושינגטון פוסט' גילתה שבערך 4 מתוך 5 מטופלים הפסיקו לקת את התרופה בתוך פחות משנה, מה שמעלה ספקות רבים באשר ליעילותה. ד"ח של מינהל המזון והתרופות מ1997 קבע, כי מחקר 15 סיפק מידע שימושי בנוגע לבטיחות הסרוקוול, והראה שמטופלים, שנטלו מינונים גבוהים יותר של התרופה העלו יותר במשקל. ב-2006 הזהיר המינהל את "אסטרא זנקה" שלא לצמצם את אזכור בעיות חילוף החומרים הללו בעלוני המכירות הנמסרים לרופאים. בשנים שעברו מאז, מחקרים במימון משלמי המיסים הראו שתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות כגון סרוקוול, שהן פי 10 יותר יקרות, הינן בעלות יתרון זעום בלבד על פני הוותיקות. התרופות הותיקות גורמות לתנועות שרירים בלתי רצוניות (טרדיב דיסקיניזיה), בעוד שהחדשות נמצאו קשורות לבעיות של חילוף חומרים.

15/01/2012 | 13:53 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אני לא רוצה לעורר שוב את הוויכוח בפורום על תנועות ה"אנטי פסיכיאטריה" וה"סיינטולוגיה", כבודם במקומם מונח. נציין רק שאתר ה-cchr שייך לארגון הסיינטולוגיה העולמי ששולל את עצם קיום הפסיכיאטריה (הם הרי טוענים שהכל "מומצא" ונועד למעשה כדי לממן חברות תרופות). בכל מקרה, לגופו של עניין. אף אחד לא מסתיר את העובדות על התרופות כפי שמצטייר מהכתוב לעיל. לגבי סרוקוול - מדובר בתכשיר יעיל נגד פסיכוזה. אף אחד לא טוען היום שהוא יעיל יותר מתכשירים מדור ראשון. כמעט כל התרופות נוגדות הפסיכוזה יעילות במידה דומה (פרט ללפונקס שמעט יותר יעילה). ההבדלים הם בפרופיל תופעות הלוואי. סרוקוול, שלא כמו תכשירים מדור ראשון, לא גורמת לתופעות פרקינסוניות (כמו רעד, איטיות וקשיון). היא _כן_ יכולה לגרום לסימפוטמים מטבולים - כלומר עליה במשקל, עליה בכולסטרול והפרעה במטבוליזם של סוכר. במקרים כאלה יש מספר דברים שניתן לעשות - לעקוב, לשנות מינון, לבצע כושר גופני או להחליף טיפול. שוב, אף אחד לא מסתיר את זה. כל מטופל מקבל הסברים מקיפים לפני ההחלטה על מתן הטיפול. הרמיזות של ארגון ה-CCHR על "טובות הנאה" וכד' שרופאים מקבלים מחברות תרופות הם ממש לא במקום (והרי בכל מקרה אסור לרופאים לקבל טובות הנאה כלשהם והנושא נמצא בפיקוח). כל רופא רושם טיפול לפי טובת המטופל, לא לפי עלוני פרסום של חברות תרופות. ומה הקשר בכלל לפסיכיאטריה? חברות תרופות יש בכל התחומים, ואני לא רואה באתר הנ"ל ביקורת למשל על רופאי משפחה או קרדיולוגים שמן הסתם גם נחשפים גם למידע של חברות תרופות. רפואה היא מקצוע עם ייעוד - וכולנו נשבענו לעשות הכל למען מטופלינו ללא שיקולים זרים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

10/01/2012 | 07:52 | מאת: אור

שלום, אני בן 26 וגר צמוד להורים. דוד שלי (אח של אבי) הוא אדם בן 70+, גרוש, חי לבד. אבי בן 60. הדוד לדעתי חולה במחלת הסכיזופרניה. הוא לא הובחן ע"י גורם מקצועי. הסיפור הוא כזה: מדובר באדם מברית המועצות שמתגורר בעשרות שנים האחרונות בארה"ב וישראל. הוא נוהג להחליף דירות כל כמה חודשים ובין דירה לדירה כאשר הוא בישראל הוא נעזר באבא שלי ומתגורר אצלו בבית. הסיבות למעבר הדירות הן: מרעילים אותו, גונבים לו, הסתכסכויות עם בעל הדירה, רודפים אחריו... זה מה שהוא טוען. היו מקרים בהם הוא נעל את המקרר, שם פתקים במקומות מסויימים כמו דלת או חלון כדי לראות אם מישהו היה בדירה וכן הלאה... כשהוא מתגורר בבית הוריי הוא טוען לעיתים שאימי מרעילה אותו ולכן אינו מוכן לאכול מבישוליה. הוא טוען שאבא שלי/מישהו אחר רוצה לקחת לו את הפנסיה. יש לו מאבקים עם ביטוח לאומי על זכאויות לפנסיה והוא טוען שחייבים לו הרבה כסף. הבנקים רוצים לקחת לו את הכסף ולהעביר לאדם אחר... הסיפור חוזר על עצמו בכל פעם שאני מקשיב לו. עקב העברית החלשה שלו הוא לא מבין ולא מבינים אותו בבנקים/חברות/מוסדות ציבוריים. כיום הוא עצמאי (מתנייד לבד, מכין אוכל לבד, הוא משתמש רק בתרופות טבעיות), והחשש שלי הוא מהיום בו הוא יצטרך עזרה בתפקוד היומיומי - הוא לא יתן לאף אחד לתת לו תרופות ולהכין לו אוכל.. כמובן יש לציין שהוא לא מודע למחלה שיש לו(לפי דעתי). אחרי הסיפור הארוך יש לי כמה שאלות: 1. האם לדעתך הוא חולה? ובאיזו דרגה (אם קיימות דרגות)? 2. האם קיימת עזרה מהמדינה בטיפול/קצבה/כל דבר אחר לחולים במחלה? 3. כיצד עלינו להתמודד איתו ביום יום? להתעמת איתו על דברים/להסכים על טענותיו? 4. כיצד עלינו להערך ליום בו הוא יצטרך את העזרה שלנו? המחשבה ההגיונית שלי אומרת שביום שזה יקרה והוא יאלץ להעזר באדם אחר הוא ישים קץ לחייו. אלו השאלות שצצו לי בינתיים. תודה מראש על העזרה, אור.

10/01/2012 | 21:36 | מאת: שלמה

ראשית אני לא רופא ועונה לך רק מתוך ידע אישי והבנת הסיטואציה. האדם שאותו אתה מתאר הוא אכן לוקה בנפשו אך אינני יודע להגיד מה יש לו בדיוק ובאיזה חומרה. אין ספק שהוא צריך טיפול ויש למצוא דרך להגיע איתו לפסיכיאטר. אין אפשרות לחייב אותו לקבל טיפול כל עוד הוא לא מסוכן לעצמו או לסביבתו.אם תצליחו להגיע איתו לפסיכיאטר תבררו אם יש צורך באשפוז וטיפול תרופתי גם אם איננו מודע למצבו. איך אביך מתיחס למצב הזה? האם הוא דואג לו ומתעניין במצבו? אתם תצטרכו בעתיד עזרה מקצועית כדי לדעת איך להתנהג איתו כדי שמצבו לא יחמיר.

10/01/2012 | 21:47 | מאת: שלמה

אין שום טעם וצורך להתעמת איתו על מה שהוא אומר.כל נסיון להסביר לו שהוא מדמיין ורואה דברים לא נכונים ושאף אחד לא מנסה להרעיל אותו-לא יעזור. הוא בטוח במה שהוא אומר ומי שאומר שזה לא נכון לא מבין אותו.

11/01/2012 | 12:10 | מאת: אור

תודה שלמה על העזרה, אבי מודע למצבו אך באותו זמן קשה לו מאוד גם לתמוך בו וגם לקבל ממנו האשמות בלתי פוסקות (גניבה, הרעלה...). הוא דואג לו ועוזר לו תמיד מבחינה כספית ונותן לו קורת גג. אין סיכוי שהוא יהיה מוכן ללכת לפסיכיאטר או לגורם מקצועי אחר, הרי הוא בטוח שהוא בסדר וכל השאר מנסים לפגוע/לקחת לו. ממה שהבנתי אין מה לעשות בנושא, עלינו לתת לו להתנהל כמו שהוא ולעזור לו. לגבי העתיד שבו הוא ייאלץ להעזר יותר בנו אנחנו נצטרך להבין איך לעזור לו. האופציה היחידה תהיה לכפות עליו כי הוא לא יהיה מוכן לקבל כדורים מרופא שחושב שיש לו בעיה. אשמח אם תוכל להפנות אותי לגורם מקצועי שמתמחה בתחום אשר יוכל לכוון אותנו להתמודדות כיום ויכין אותנו לעתיד. תודה, אור.

15/01/2012 | 13:26 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. קיבלת תשובות יפות מאד ממשתתפי הפורום. להלן התייחסותי לשאלותיך. "1. האם לדעתך הוא חולה? ובאיזו דרגה (אם קיימות דרגות)?" ובכן, אין אפשרות לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, ובוודאי שלא דרך דיווח של גורם שלישי. באופן כללי _אם_ מדובר בפסיכוזה (וכאמור אי אפשר לדעת בשלב זה) זה יכול להיות על רקע מגוון סיבות שצריך לברר כגון הפרעות גופניות (כל דבר החל מהפרעות בבלוטת תפקוד התריס וכלה בהפרעות נוירולוגיות שונות), התחלה של שטיון (דמנציה), השפעה של חומרים (כגון סמים או אלכוהול) ולבסוף גם הפרעה נפשית כגון סכיזופרניה, הםרעה דלוזיונלית ועוד. כאמור - הדרך היחידה להתקדם זה אם יפנה לבדיקות רפואיות (למשל רופא משפחה ופסיכיאטר). "2. האם קיימת עזרה מהמדינה בטיפול/קצבה/כל דבר אחר לחולים במחלה?" אם הוא אזרח המדינה - אז כן. קבלת קצבה תלויה במספר גורמים - מצבו נכון להיום, האבחנה, מידת שיתוף הפעולה. כמובן שאי אפשר לתת קיצבת נכות למי שאינו רוצה בכך וכלל לא מגיע לאבחון. "3. כיצד עלינו להתמודד איתו ביום יום? להתעמת איתו על דברים/להסכים על טענותיו?" באופן כללי לא כדאי להתעמת אתו באופן ישיר, אך גם לא מומלץ להסכים אתו באופן גורף. מומלץ לענות תשובות כגון "אני לא רואה את זה כך אבל זה לא שולל את מה שאתה אומר" וכד'. הסיבה היא שכאשר המצב הפסיכוטי יחלוף, הוא יזכור את שאמרתם ו(אולי) יעריך שהייתם כנים אתו. "4. כיצד עלינו להערך ליום בו הוא יצטרך את העזרה שלנו?" תלמדו את הנושא, תפנו ליעוץ אצל פסיכיאטר, תקבלו את כל הנתונים כך שבעת צרה תדעו מה הן האפשרויות העומדות בפניכם ולא תרגישו חסרי אונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/01/2012 | 08:42 | מאת: אור

תודה על התשובה. אור.

09/01/2012 | 13:47 | מאת: יעל

ריספרדל יכול להגדיל שדים לגברים האם אתם מזהירים את הגברים ואת הורי הילדים ההיפר אקטיבים על סיכוני התרופה???????? שדים גדולים לגברים יכולים ליצור 20,000 בעיות נפשיות אחרות!!! חובה להזהיר על התרופה, לא הכל בכל מחיר!!!

15/01/2012 | 13:01 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. 1) כל רופא אמור להסביר למטופל על תופעות הלוואי האפשריות על כל תרופה שהוא רושם, וזה מן הסתם כולל פסיכיאטרים, וכלל באופן ספציפי גם את התכשיר ריספרדל. 2) באופן כללי לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי. גם אקמול יכול לגרום להפרעות קשות בתפקודי הכבד במקרים נדירים. ההחלטה על מתן תרופה כלשהי לוקחת בחשבון את כל היתרונות והחסרונות תוך שיתוף מלא של המטופל. אף תרופה לא ניתנת "בכל מחיר", אלא רק לאחר שקלול כל הגורמים. 3) לגבי ריספרדל - אחת התופעות שהיא יכולה לגרום להן היא עליה בהורמון בשם פרולקטין. במקרים נדירים עליה זו יכולה לגרום להגדלה מסויימת של השדיים. התופעה היא נדירה מאד, והיא גם הפיכה בד"כ לאחר הפסקת התרופה. 4) מספר תיקונים - ריספרדל היא לא תרופה שניתנת ל"ילדים היפראקטיבים" כפי שמשתמע משאלתך. היא תרופה נוגדת פסיכוזה וניתנת במקרים של פסיכוזה (שהיא בכלל נדירה בילדות). הטיפול התרופתי בהפרעת קשב והיפראקטיבית היא בד"כ מבוססת על תכשירים כגון ריטלין, סטרטרה, קלונידין ועוד. אף אחד מאלה לא גורמים להגדלת שדיים (אבל כמובן שיש להן תופעות לוואי אפשריות אחרות שעליהן יש להסביר לפני מתן התרופה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/01/2012 | 20:01 | מאת: דורית

הבחנה של כשנה וחצי לבחורה בת 20 בי פןלאר או סכיזואפקטיב עם התקף פסיכוטי שמישהו אשר בגללו ניתקפה מאהבה ניכזבת עובד של אולפניי טלויזייה בחיים האמיתיים עושה עליה סרט כפיצוי על עוגמת הנפש והסבל הנפשי שלה וישלם לה תמלוגים של הסרט מאז טופלה בזיפרקסה אינווגה ואביליפיי בצרוף אנטי דיכאוני ואייפאקס או בונסרין עדיין במשך שנה דיכאון מאוד מוזר היא פשוט לא נהנית מכלום דיכאון קשה שהיה לה לפני שנה וחצי אחרי ההיי עכשיו יש פסיכיאטר שאומר דיסטימיה ואחר אומר סימנים שלילים בכל מקרה שניהם קשים מתי יעבור היאוש מכרסם כל שניה עכשיו נוטלת אדרונקס מתי האם יעבור אם בכלל

10/01/2012 | 21:17 | מאת: בן יעקב

אינני נכנס לאבחנה, [וגם זה לא משנה. כי לדעתי כאשר הכל מתחיל מאירוע קשה בחיים ולא התקף פסיכוטי על יבש או סמים וכדו' תמיד מקבלים עזרה מהחיים עצמם, כך שאבחנה זה דבר יבש כאן]. המציאות של דכאון עמוק עם פסיכוזה, בהחלט מתסכלת כאשר זה נמשך ונמשך וזה נראה כאילו לעולם לא יצאו מזה. נכון, חייבים בדחיפות את הטיפול הנכון, אבל אני מתייחס להרגשה והתסכול שזה נראה בגלל האורך זמן וקושי המוטיווציה בחיים, כאילו זה דבר שלא יגמר. וזה פשוט לא ככה. לבסוף יוצאים מנקודת השבירה, וחוזרים לחיוניות. שוב, לפעמים יותר לפעמים פחות ויש מצבים של התמודדות לכל החיים, אבל התיאור שאת מתארת כאן תדעי שהוא זמני נכון שנה זה לא זמני כזה.. אבל זה דבר שבסוף חולף עם הטיפול. מזמין אותך גם לפורום שלי שיקום בריה"נ. בהצלחה

15/01/2012 | 12:37 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. את מתארת מצב של דכאון ממושך שלא מגיב לטיפולים שונים עם מרכיבים של יאוש, חוסר תקוה ועוד. אי אפשר לאבחן את מצבך באופן ספציפי דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מקיפה אבל בקוים כללים ניתן לומר שבמקרים של עמידות לטיפול יש אפשרויות טיפוליות שונות שניתן לנסות, וזה נכון גם אם מדובר בהפרעה סכיזואפקטיבית וגם אם לא, הרי לא הכותרת האבחנתית חשובה אלא מציאת הטיפול שתעזור לשפר את מצבך ואת איכות חייך. האשפרויות הטיפוליות מתחלקות (בגדול) להיבטים תרופתיים, פסיכולוגים ושיקומיים. בפן התרופתי ניתן לנסות שילובים תרופתיים שונים (או למשל תכשיר בשם לפונקס), כמו כן חשוב לנסות טיפולים פסיכולוגים ממוקדים כנגד דכאון (כגון CBT, interpersonal therapy, family focused therapy ועוד). כמו כן יש מגוון תכניות שיקומיות שיכולות לעזור לך. הכל תלוי במצבך הספציפי. בכל מקרה לא להתייאש - תמיד יש מה לעשות. מומלץ במקרים של עמידות ממושכת לטיפול לעבור אבחון רב מקצועי שכולל רופאים, פסיכולוגים, ועובדים סוציאלים (ניתן לשקול זאת במסגרת אשפוזית או באשפוז יום) לצורך התאמת הטיפול המיטבי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

05/01/2012 | 16:11 | מאת: דביר

שלום רב ד"ר אהוד ססר מתנצל מראש שהשאלה/בקשה מופנת דרך האתר. אני מבקש לשאול, כיצד ניתן ליצור איתך קשר לקבלת מידע ופרטים טרם אפשרות של קבעת פגישה לאבחון (וטיפול. בתודה מראש בברכה.

16/01/2012 | 13:06 | מאת: דביר

17/01/2012 | 12:34 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום דביר. אי אפשר להשתמש בפורום לצורך קביעת פגישות עם רופאים ספציפיים. הפורום נועד רק לתת יעוץ כללי. ניתן לפנות לרופאים באופן ישיר דרך אינדקס הרופאים המופיע בראש כל עמוד באתר, שם יש פירוט של טלפונים וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

04/01/2012 | 08:48 | מאת: תהילה

שלום. קודם כל כל הכבוד על הקמת האתר.מאוד חשוב. שמי תהילה,בת 23 . יש לי אחות בת 35 שיש לה את ה"סכיזרופרניה פרנואידית. אחותי והמשפחה לא התראנו 10 שנים. בגלל הבעיות נפשיות שהיא עברה. רק לפני ימים ספןרים התחלנו קשר חדש- כל המשפחה איתה. מרצונה. אני לא יודעת כמעט בקושי על המחלה. אחותי אמרה לי שהיא שותה כדורים בשביל ה"סכיזרופרניה פרנואידית." והם גורמים לה להשמנה. (לפי מה שזכור לי,בילדותי, היא היתה מאוד רזה) וממש מפריעה לה,היא השמינה מאוד 100 קילו,חשוב להגיד גם שהיא עששתה "שרוול" ניתוח והוא לא הצליח. אחותי ביקשה ממני לבדוק אם יש כדורים ל סכיזרופרניה פרנואידית.שלא גורמות להשמנה. האם יש משהו כזה? אולי מארה"ב.? אשמח אם תעזרו לי.

05/01/2012 | 20:45 | מאת: חולה

היי גם לי יש סכיזופרניה פרנואידית ואת צודקת התרופות האלה מאוד משמינות.אני בעצמי השמנתי 40 ק"ג.דרך היחידה להוריד משקל זו דיאטה וספורט.אני מתאמן ולא מוותר.בהצלחה.

06/01/2012 | 00:09 | מאת: adi

15/01/2012 | 12:30 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. איני יכול להתייחס למקרה של אחותך באופן ספציפי, אולם באופן כללי ניתן לומר מספר דברים: 1) יש לברר את סיבת ההשמנה - אמנם לפעמים זה יכול להיות קשור לטיפול התרופתי, אולם לא תמיד. לעיתים זה קשור להפרעה בתפקודי בלוטת התריס, לעיתים הרגלי תזונה, לעיתים תורשה וכד'. יש לברר את הסיבה בכל מקרה לגופו. 2) יש סוגים שונים של תכשירים נוגדי פסיכוזה, יש כאלה שיכולים לגרום לעליה במשקל (חלקם יותר וחלקם פחות), וגם יש תכשירים שבד"כ _לא_ גורמים לעליה במשקל. להלן מספר שמות של תכשירים נוגדי פסיכוזה שבד"כ לא גורמים עליה במשקל: סוליאן, גאודון, אביליפי. 3) לעיתים אין ברירה והתכשיר היחיד שהביא לשיפור בתסמיני הסכיזופרניה הוא התכשיר שגרם לעליה במשקל (כגון זיפרקסה, לפונקס ועוד). במקרה כזה יש להתייעץ עם דיאנטית ולדאוג לתכנית של כושר גופני. בברכה, ד"ר אהוד ססר

02/02/2012 | 19:03 | מאת: אליאנה

ישנן תרופות אחרות לקחתי זיפרקסה עליתי 20 קג עם אביליפיי רק 4 קג שווה בדיקה

01/03/2012 | 11:07 | מאת: סהר

היי ,גם אני נוטל את התרופה זיפרקסה שגרמה לי לעלות 30 קילו, דרך תזונה נכונה וספורט והרבה כח רצון הורדתי אותם

15/08/2013 | 04:47 | מאת: אני

03/01/2012 | 06:09 | מאת: מיכל

האים יש זריקה לחודש ימים , מה שמה? והאם אפשר קצת מידע. תודה.

03/01/2012 | 20:40 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. יש מספר זריקות שניתן לתת פעם חודש. יש זריקות מדור ראשון כגון הלידול דקנואס, יש זריקות מדור שני כגון קספליון (גרסת הזריקה החודשית של התרופה אינווגה) או זיפדהרה (גרסת הטיפול לטווח ארוך של זיפרקסה שהגיע לארץ רק לאחרונה). שאר הזריקות ניתנות בד"כ פעם בשבועיים. ניתן לעשות חיפוש בפורום לקבל פרטים על הזריקות השונות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

01/01/2012 | 17:54 | מאת: תקווה

שאלה דחופה לגבי תרופה

01/01/2012 | 18:36 | מאת: avil11

27/12/2011 | 15:32 | מאת: שיר

שלום. אני חולה בסכיזופרניה ומעוניינת ללמוד את תחום התזונה. האם בגלל שזהו מקצוע בריאות ואני חולה במחלה נפשית תישלל ממני האפשרות לכך? תודה, שיר.

03/01/2012 | 20:35 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לא שידוע לי - אבל יש לברר אל מול המוסדות האקדמים ליתר בטחון. בברכה, ד"ר אהוד ססר

26/12/2011 | 23:11 | מאת: סיגלית

האם יש אפשרות לעזור בטיפול בסכיזופרניה באמצעות היפנוזה-מאז שאבחנו אותי(לפני ארבע שנים)אני סובלת מחוסר מוטיבציה לעזור לעצמי למרות שלפני כן הייתי בחורה מאוד פעלתנית וחרוצה-כיום אני בת 41

27/12/2011 | 02:39 | מאת: avil11

מצטרף, אני הייתי רוצה לדעת על שחזור גלגולים בהיפנוזה, האם זה אפשרי עם חולי סכיזופרניה אבל כאשר מאוזנים והחלימו מהמחלה? תודה.אבי.

03/01/2012 | 20:34 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. באופן כללי לא מומלץ למטופלים עם סכיזופרניה לעבור היפנוזה (בעיקר אלה עם מחשבות רדיפה ו/או מחשבות שווא של השפעה (מה שקרוי מחשבות שווא שניידריאניות)) בשל אפשרות להחרפה פסיכוטית. כמן כן המחקרים המעטים שנעשו בתחום היפנוזה בסכיזופרניה לא הראו יעילות מעבר לטיפולים האחרים, וכאמור לעיל יש גם סיכונים. האינדיקציות המקובלות לטיפול בהיפונזה בבריאות הנפש כוללות מצבים של פוביה, חרדה, גמילה מעישון, הפרעות אכילה, כאב כרוני, הפרעה פוסט טראומתית ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/01/2012 | 15:35 | מאת: סיגלית

תודה רבה על תשובתך

25/12/2011 | 19:35 | מאת: לירון

לדוקטור שלום רב אני בן 30 אחרי אינספור ניסיונות טיפוליים פסיכולוגיים פסיכיאטריים וכו'. מצבי הולך ומדרדר אני סובל כבר 15 שנה מדיכאון שהולך וצחריף. כעת אינני מתפקד כלל ומצב רוחי בשפל נוראי. סובל מאוד מרגשות אשם דאגנות ולא מסוגל להינות מכלום. אובחנתי עם סכיזופרניה. האם אפשר להתגבר ללא תרופות ? איך?המצב שלי כל כך קשה שקשה לי לעזור לעצמי וקשה לי לאפשר לעזור לי. מאוד כואב לי ולכל מי שמסביבי המצב הזה שאני מרגיש שחזק ממני. מה עושים? למי לפנות שעוד לא פניתי? איך עוזרים לי? אני מרגיש שלא אחזיק מעמד עוד הרבה אני בתשישות נוראית.

03/01/2012 | 02:36 | מאת: בן יעקב

לירון שלום, אתה מתאר סבל מתמשך ותסכול פנימי שמורגש כתשישות ולא יכול יותר. תראה: אין כזה מושג נסיונות פסיכולוגיים שלא עזרו. מן הסתם עזבת את הטיפול אחרי תקופה ושוב טיפול נוסף. כך שלא היה כאן באמת טיפול פסיכולוגי שלא עזר. ושוב, אין כאן אשמה או ביקורת, הרי זה חלק מהקושי של כולנו להכנס לשינוי ולטיפול. בנוסף לזה, האבחנה שאתה סכיזופרני, זה קשקוש. סליחה על המילה. אבל הרופאים כאשר המקרה מתמשך ומסתבך הם בעצמם לא יודעים מה לעשות אז כאילו אם יגדירו את זה סכיזופרניה זה יגיד משהו, שטויות. תבקש שיעזרו באמת, לא שיאבחנו. ושוב,לא רק שהם סתם אומרים מתוך הבלבול שלהם, הרי שאבחנה זו משוללת לגמרי! גם אם היה איזה משהו כביכול קצת קצת פסיכוטי זה לא עושה אדם לסכיזופרני. וזה שיש לך 'תיק' ארוך והם לא יודעים להתמודד עם זה, קל להם לשקר ולאבחן בשטויותיהם. אני כותב פשוט מנסיון אישי שלי. וכפי שאמר לי הפרופסור לוקחים מקרה מסובך ולא יודעים להכנס אליו הופכים אותו לסכיזופרניה. ולסיכום: אם תקשיב לי, ומנסיון חיים שלי, הטיפול האמיתי בשבילך, הוא טיפול סיביטי, קוגניטיבי התנהגותי. אתה תלמד ממה מגיע לך הדכאון, איך יוצאים ממנו בקלות! כן! תבין אלו מחשבות חולפות בראשך, ולמה הם יצאו מפרופורציה והגיעו לרגשות קשים יותר ממה שהם. זה ירגיע אותך מיד. אני ממליך לך על הספר "בוחרים להרגיש טוב" של ד"ר ברנס. וצא לדרך! אם תתמיד ובעיקר תראה שזה אמיתי הסיביטי, תוך חצי שנה אתה בריא!! ללא דכאון וגם עכשיו בעצם אתה ללא סכיזופרניה. כאמור. בהצלחה

03/01/2012 | 20:19 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אתה מתאר מצב קשה וחוסר הצלחה עם טיפולים שונים (גפ פסיכולוגים וגם פסיכיאטרים). מובן שאי אפשר לאבחן את מצבך באופן ספציפי דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מקיפה אבל בקוים כללים ניתן לומר שבמקרים של עמידות לטיפול יש אפשרויות טיפוליות שונות שניתן לנסות (וזה נכון גם אם מדובר בסכיזופרניה וגם אם לא, הרי לא הכותרת האבחנתית חשובה אלא מציאת הטיפול שתעזור לשפר את מצבך ואת איכות חייך). באופן ספציפי בפן התרופתי ניתן לנסות שילובים תרופתיים שונים (או למשל תכשיר בשם לפונקס באם מדובר בסכיזופרניה), כמו כן חשוב לנסות טיפולים פסיכולוגים ממוקדים (כולל CBT כפי שמשתתף הפורום ענה לך אבל יש גם טיפולים אחרים שיכולים לעזור במקרים כאלה כגון interpersonal therapy, family focused therapy ועוד). כמו כן יש מגוון תכניות שיקומיות שיכולות לעזור לך. הכל תלוי במצבך הספציפי. בכל מקרה לא להתייאש - תמיד יש מה לעשות. מומלץ לעבור אבחון רב מקצועי שכולל רפאים, פסיכולוגים, ועובדים סוציאלים (ניתן לשקול זאת במסגרת אשפוזית או באשפוז יום) לצורך התאמת הטיפול המיטבי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לוקחת את הכדור ריספונד כבר מעל ל15 שנה ואף פעם לא עשיתי בדיקות דם על מנת לבדוק את כמות ההורמון. האם חשוב לעשות בדיקת דם? ואם כמות ההורמון גדולה מה אפשר לעשות חוץ מאשר להחליף כדור? שמעתי גם שההורמון בכמות גדולה יכול לסרטן האם זה נכון?

שלום. חשוב לבצע בדיקות דם תקופתיות (כולל לפרולקטין) כשנוטלים תכשירים כגון ריספרדל. במידה והערכים של הפרולקטין גבוהות אבל אין סימנים קליניים (כגון תופעות לוואי מיניות, הופעת חלב, הפרעות במחזור וכד') אז יש גישות שגורסות שניתן להמשיך במעקב בלבד ללא החלפת התרופה. במידה ויש תופעות - אז מומלץ להפחית מינון או להחליף את התרופה. לגבי השאלה האחרונה שלך - אין היום הוכחות חותכות שפרולקטין גבוה יכול לגורם לסרטן. להיפך - יש מחקרים שמראים שיש ירידה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן כגון סרטן הערמונית. יחד עם זאת יכול להיות שיתגלו דברים אחרים בהמשך ויש רופאים שבכל מקרה של רמות גבוהות של פרולקטין ירצו לטפל בכך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/12/2011 | 10:00 | מאת: אנונימי

שלום רב, קראתי כי מקובל לשלב טיפול של ריספרדל ואביליפי בו זמנית. האם נכון כי האביליפי מפחיתה רמות גבוהות של פרולקטין שנגרמות מהריספרדל ( בטיפול משולב של שתיהן)? אודה לתשובתך

03/01/2012 | 19:51 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. באופן עקרוני לא מקובל לשלב שני תרופות נוגדות פסיכוזה (מה שקרוי "פוליפרמקולוגיה") ואין היום הוכחות חד משמעיות (כלומר evidence based medicine) שזה יותר יעיל מאשר מתן תכשיר אחד. יחד עם זאת, במקרים שיש עמידות לטיפול והיו נסיונות עם מספר תכשירים שונים שלא הביאו לשיפור במצב, יש שממליצים לנסות שילוב של 2 תרופות. לגבי השילוב הספציפי של אביליפי וריספרדל - זה לאו דווקא שילוב מקובל. יתרה מכך - בארץ ממילא לא יתקבל אישור לכך (כי קופות החולים לא מאשרות 2 תרופות מדור שני לאותו מטופל). שילובים יותר מקובלים הם בד"כ תכשיר מדור ראשון + תכשיר מדור שני. לגבי סוגיית הפרולקטין - במידה והוא גבוה ויש סימנים קלינים מכך (כגון פגיעה בדחף המיני, הופעת חלב בשדיים וכד') - אז עדיף להחליף את הריספרדל לתכשיר אחר ולא לתת אותו בקומבינציה. הערה אחרונה - אם אין ביטויים קליניים לרמות הפרולקטין הגבוהות - לא חייבים להפסיק את התרופה ויש רופאים שטוענים שניתן להמשיך במעקב רמות בלבד. בכל מקרה מדובר בתופעה הפיכה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

09/01/2012 | 13:45 | מאת: יעל

ריספרדל יכול להגדיל שדים לגברים האם אתם מזהירים את הגברים ואת הורי הילדים ההיפר אקטיבים על סיכוני התרופה???????? שדים גדולים לגברים יכולים ליצור 20,000 בעיות נפשיות אחרות!!! חובה להזהיר על התרופה, לא הכל בכל מחיר!!!

24/12/2011 | 19:00 | מאת: דני

שלום האם אושפזה 10 ימים בעקבות התקף שאובחן כסכיזופרניה, נוטלת תרופות. עד כמה שאני מבין יש אפשרות שזה תורשתי. אילו אבחונים צריך לבצע כדי לוודא שלא הועבר לילדים?

03/01/2012 | 19:43 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלות על תורשה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. יש אפילו הפניה לסוגיה זו בראש הפורום ("גנטיקה וסכיזופרניה"). בכל מקרה להלן תשובה: אין אבחונים מיוחדים לוודא שזה לא עבר לילדים, ובכל מקרה הסיכוי הסטטיסטי שהילדים ילקו בהפרעה הוא נמוך - כ-12% (כלומר 88% סיכוי שלא). בכל מקרה, במידה וחל שינוי במצב הנפשי של הילדים (וזה נכון לגבי כל אחד), מומלץ לפנות לפסיכיאטר להיבדק. אין צורך להגיע אם אין שינוי או בעיה מיוחדת במצב הנפשי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

24/12/2011 | 14:24 | מאת: לונה

שלום רב דוד שלי (מצד אמא)הוא חולה סכיזופרניה אחותי גם ואמא שלי סובלת מהפרעה פסיכוטית (לא מוגדרת כסכיזופרנית) השאלה שלי היא : 1-מה הסיכוי שיהיו לי ילדים חולים במקרה חתונה עם בן דודה (מצד אמא) יש לציין שגם הוריי הם קרובי משפחה 2-האם קימות כיום בדיקות גנטיות לסכיזופרניה, איפה,ומה מידת אמינותן בתודה

03/01/2012 | 19:39 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. יש אפילו הפניה לסוגיה זו בראש הפורום ("גנטיקה וסכיזופרניה"). בכל מקרה להלן התשובות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך בסיכוי ללקות בהפרעה הוא כ-8-12% (אחות ואולי אמא לוקות בהפרעה). במידה ואת לא לוקה בהפרעה בעצמך - וגם לבעלך אין את ההפרעה - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים הוא בגדול כמו באוכלוסיה הרגילה - 1% בלבד. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. לגבי שאלתך השניה - אין בדיקות גנטיות לסכיזופרניה (וכנראה גם לא יהיו בעתיד הנראה לעין, מדובר בהפרעה עם מנגנון תורשתי מורכב). בברכה, ד"ר אהוד ססר

24/12/2011 | 12:02 | מאת: יעל

אחותי הסכימה להשתמש בגאודון כי זאת התרופה האנטי פסיכוטית היחידה שאינה מעלה את משקלה.לאחר ההתקף לב, כנראה שלא תוכל יותר להשתמש בגאודון ושאלתי היא : איזה מהתרופות האנטי פסיכוטיות האחרות נחשבת לפחות גורמת לעליה במשקל ביחס לאחרות, שכן אחותי מסרבת לקחת תרופות שיעלו עוד יותר את משקלה. תודה רבה יעל

03/01/2012 | 19:30 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השני שבד"כ לא מעלות את המשקל - גאודון, סוליאן, אביליפי. תרופות נוגדות פסיכוזה מדור שני שיכולות להעלות משקל באופן משמעותי - זיפרקסה ולפונקס. השאר באמצע. אגב - לא בהכרח חייבים להפסיק גאודון לאחר ארוע לבבי. תלוי מה בדיוק היה הארוע (בקצרה - גאודון יכול להאריך את מקטע ה-QT באקג (כמן גם חלק מהתרופות האנטיפסיכוטיות האחרות), מה שיכול (באופן תיאוריתי) להעלות סיכון להפרעות קצב - אבל לאו שווקא לארועים אסכמיים. לכן צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר והקרדיולוג באם ניתן להמשיך בתרופה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

23/12/2011 | 19:49 | מאת: אילן

שלום דוקטור, אני נער בן 18 ,לפני כשבועיים ניסיתי סם פיצוציות לא בפעם הראשונה בחיים שלי, אך במינון גבוה יותר ותחת השפעת אלכוהול. הסם השפיע עליי באופן רע מאוד ,הרגשתי שאני הולך למות הדופק שלי עלה בצורה שאני לא זוכר שקרתה לי הרגשתי מחנק ואמרתי לחבריי שאני הולך למות. יום לאחר מכן נקלעתי למצב של חרדה קשה מאוד . היום ,שבועיים לאחר מכן אני עדיין מרגיש מוזר כאילו אני לא מחובר לגוף שלי ואין קשר בין המוח לגוף שלי. כאילו כל דבר שקורה לי הוא הזוי ולא אמיתי. חשוב לציין כי אני קורא חומר רב באינטרנט ובספרים בנושא דבר שגורם לי לחרדה עוד יותר גדולה ,החרדה הגדולה שלי ביותר עכשיו היא שאני ישתגע ולא יחזור להיות אותו אדם .

23/12/2011 | 20:09 | מאת: אילן

אני נמצא בדיכאון והוזה לעיתים ,מעוות את המציאות למשל הרמתי דבר מהרצפה הנחתי אותו במקום אחר חזרתי לאותו מקום וראיתי שהחפץ עדיין שם . בנוסף יש לי בעיות זיכרון לטווח קצר

25/12/2011 | 23:22 | מאת: ימית

אילן מניסיון אישי אתה נמצא במצב הזה בגלל הסם פיצוציות הזה. אני מציעה לך לא לגעת באלכהול ובסמים בכלל. התופעה הזאת תחלוף מה שקרה לך אי תחושת חיבור לגוף הוא תוצאה ישירה של הסם ונטייה לחרדה טבעית. ישנה תקופה שבו הסם משתחרר בהדרגה מהגוף ואתה תרגיש שיפור עם הזמן . בכל אופן תחשוב כמה שפחות כאשר אתה רואה שמחשבה לא רציונלית והגיונית עולה בין מחשבותיך.בנוסף לכך בכל פעם שאתה חושב או מרגיש ככה תזכיר לעצמך שאתה נמצא בחרדה, תאכל בריא ותישן טוב.

25/12/2011 | 23:22 | מאת: ימית

אילן מניסיון אישי אתה נמצא במצב הזה בגלל הסם פיצוציות הזה. אני מציעה לך לא לגעת באלכהול ובסמים בכלל. התופעה הזאת תחלוף מה שקרה לך אי תחושת חיבור לגוף הוא תוצאה ישירה של הסם ונטייה לחרדה טבעית. ישנה תקופה שבו הסם משתחרר בהדרגה מהגוף ואתה תרגיש שיפור עם הזמן . בכל אופן תחשוב כמה שפחות כאשר אתה רואה שמחשבה לא רציונלית והגיונית עולה בין מחשבותיך.בנוסף לכך בכל פעם שאתה חושב או מרגיש ככה תזכיר לעצמך שאתה נמצא בחרדה, תאכל בריא ותישן טוב.

03/01/2012 | 16:31 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום אילן. מה שאתה מתאר - חרדה, דופק מואץ, תחושת נתק מהמציאות וכד' - היא תופעה מוכרת משימוש בסמים מהונדסים (סמי פיצוציות) כגון nice guy, חגיגת וכד'. האמת - אף אחד לא יודע באמת מה הם מכניסים לזה (וזה משתנה כל הזמן), אבל מבדיקות מעבדה אקראיות גילו חומרים שונים, בד"כ נגזרות שונות של סמים ממריצים כגון אפדרין, אתילאמפתמין, ואפילו מתאמפתמין - סם מסוכן במיוחד. אלה אכן גומרים להתקפי חרדה ומצבים פסיכוטים כפי שאתה מתאר. באנשים שיש להם נטיה תורשתית להפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה - זה יכול להוות טריגר להופעת ההפרעה. לאנישם עם נטיה למצבי חרדה - זה יכול לגרום להפרעת חרדה קבועה (כגון התקפי פניקה) גם אם מפסיקים שימוש. סמים אלה יכולים לגרום נזק נוירוטוקסי בלתי הפיך. למרות האמור לעיל - ברב המקרים ההשפעה חולפת לבד. בכל מקרה הייתי ממליץ לך להיבדק ע"י פסיכיאטר לצורך הערכת מצבך. ובאופן כללי - מומלץ להתרחק מסמי פיצוציות. הם יכולים להיות מסוכנים במיוחד כפי שפירטתי לעיל - הרבה יותר מאשר גראס והנגזרות שלו (שגם הם טומנים סיכונים לא מעטים). בברכה, ד"ר ססר

14/12/2014 | 11:41 | מאת: אנונימי

קרה לי בדיוק אותו דבר, אני ניסיתי סם פיצוציות בשם נייס גאי (אבל ממש לא בפעם הראשונה, פשוט זה היה אחרי שלא עישנתי איזה שבועיים ועשיתי הרבה ספורט אז כניראה הגוף שלי כבר היה נקי) והיה לי מין התקף כזה כאילו התעלפתי אבל ראיתי כמו עיגולי מסתובבים ורצו לי מחשבות מפחידות בראש אבל לא ראיתי ולא שמעתי כלום רק שמעתי את המחשבות שלי בקול כאילו "יאוו איזה סטלה, יא ניראהלי זה סטלה רעה" וכל מיני כאלה ומאז אני נכנסת לפרנויות ומחשבות מפחידות ולפעמים אני מדברת עם חבר שלי ואני מרגישה כאילו אני צופה מהצד על השיחה ובקיצור אתה הסברת את זה הרבה יותר טוב ממני אבל זה בול מה שקורה לי והכי גרוע שאמאשלי חולת סכיזופרניה אז יכול לבוא בגנים... מה עושים??? יכול להיות שאני גם חולת סכיזופרניה???

23/12/2011 | 13:43 | מאת: דנה

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת כ-20 מ"ג זיפרקסה. רציתי לדעת- תוך כמה זמן יש להמתין עד שהתרופה משפיעה לגמרי מאז שמגיעים למינון המתאים? תודה רבה ושבת שלום, דנה.

23/12/2011 | 19:04 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. זה משתנה. יש אנשים שאצלם ההשפעה היא מיידית, יש אנשים שזה לוקח מספר חודשים. בספרות הרפואית נהוג לומר שיש לחכות 4-6 שבועות לפני שמחליטים אם תרופה מסויימת יעילה או לא. זה גם תלוי איך מגדירים "השפעה". השפעה יכולה להיות מלאה או חלקית. גם השפעה חלקית היא לפעמים טובה אם יש הפחתה של עצמת התכנים הפסיכוטים לרמה שמאפשרת קיום איכות חיים טובה בקהילה. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/12/2011 | 18:18 | מאת: דנה

שלום ד"ר ססר ותודה על תשובתך. רציתי לדעת תוך כמה זמן משפיעה הזיפרקסה ; אני מגדירה "השפעה" הן השפעה אנטי פסיכוטית והן השפעה על הסימנים השליליים של המחלה שמהם אני בעיקר סובלת אבל לא רק, משום שלפני כ-3 שבועות הוחלפה לי הלפונקס לזיפרקסה בשל פגיעה בספירת הדם וזאת לאחר שאני נוטלת אותה כבר כ-7 שנים תוך מעקב על ספירת הדם וכמו כן תפקודי כבד. מצבי הנפשי לא מאוזן מזה כבר כמה חודשים (לפני הפסקת הלפונקס הייתי עם מינונים נמוכים מדי של הלפונקס עצמו הרבה זמן-75 מ"ג, 50 מ"ג ו-25 מ"ג שכבר לא היו יעילים עלי, כך שחוץ מהסימנים השליליים שבעיקר סבלתי שנים רבות (קהות רגשית), התווספה התנהגות מוזרה וחוסר איזון במצב הנפשי שאני מחכה שיחלפו. תודה מראש, דנה

23/12/2011 | 00:18 | מאת: MMM

שלום רב, מזה שנתיים שבעלי נוטל ריספונד 2 מ'ג פעם ביום, נוסף לכל התופעות השליליות של המחלה התחילו לו רעידות בלתי רצוניות בשפה התחתונה, (הוא לא מרגיש שזה קורה) דבר שנורא מפריע לי. מה אפשר לעשות? להפחית מינון? להחליף תרופה? אנא עזור לי. בתודה מראש.

23/12/2011 | 18:59 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. מינון ריספונד של 2מג הוא מינון נמוך. בד"כ לא אמורות להיות תופעות לוואי אקסטרה פירמידליות (כגון רעד) במינון זה. יחד עם זאת זה כן יכול לקרות. צריך לעבור בירור אצל הרופא המטפל ולבדוק אם הרעד של השפח היא אכן תופעת לוואי של הריספרדל (יש הרבה סיבות אחרות אפשריות לרעד). במידה ומגיעים למסקנה שזה כן הריספרדל - האפשרויות הם הפחתת מינון, הוספת תכשיר נגד תופעות לוואי או החלפת תרופה, בהתאם לשיקול הרופא המטפל. אפשרות נוספת ביא שיכול להיות שמדובר בתופעה בשם tardive dyskinsia מסוג של rabbit syndrome. במקרה זה אפשרויות הטיפול יותר מורכבות. שוב - כדי לאבחן את הרעד ולתת טיפול מתאים יש לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

22/12/2011 | 06:40 | מאת: בוטון

סכיזופרני רציתי לשאול בבקשה אם כיצד בידיוק משפיעים התרופות באופן פיזי עליו הוא מקבל דיפפרקציה 15 מ"ג ויש לו גם עיוותים תנועותחוזרות והולכות והוא מקבל שכחתי את שם הכדור האם יש קשר בין הסיכזופרניה לבין התנועות תודה

23/12/2011 | 18:49 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. זיפרקסה (zyprexa) היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור שני שנמצאת בשימוש שנים רבות. היא תרופה יעילה מאד. תופעות הלוואי הנפוצות הם השמנה וסיכון לפתח תסמונת מטבולית (שזה עליה בל"ד, עליה של רמות סוכר, עליה כלוסטרול והשמנה מותנית). במקרים אלה יש לשקול שינויי מינון, כושר גופני או החלפת תרופה, למרות שיש לומר שלפעמים אין ברירה כאשר זו התרופה היחידה שהביאה לשיפור בתסמינים הנפשיים. בכל אופן אתה שואל על "עיוותים ותנועות חוזרות". זוהי תופעת לוואי נדירה עם זיפרקסה (היא יותר נפוצה עם תכשירים מדור ראשון). זה גם לא חייב להיות קשור בהכרח לתרופות (למשל אם יש מחלות טיקים כגון טורט). בכל אופן לא ניתן לתת תשובה דרך פורום אינטרנט. צריך לפנות לרופא המטפל ולברר את הסוגייה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/12/2011 | 14:59 | מאת: שאלה

שלום רב, בעלי היה מאושפז בשל פרנויה -הפרעה דלוזיונית, כעת כ3 חודשים וחצי מאז האישפוז נוטל ריספרדל במינון 3מ"ג ביום, שהיה יעיל ביותר. בשבועיים האחרונים החלו שוב לעלות מחשבות השווא בתוכן דומה אם כי בצורה הרבה פחות חמורה. לדברי הרופא אין צורך בשינוי במינון התרופה אלא יש להמתין ולראות אם המחשבות ממשיכות לחזור ובאיזו תדירות. אני מאוד חוששת שכן ברגע שהפרנויה מתפרצת " אין עם מי לדבר" ואין שום נכונות לטיפול ( דרך אגב האשפוז היה בכפיה). מה דעתך לגבי שיקול דעת זה של הרופא? יש לציין שבעלי מקפיד מאוד בנטילת התרופה, כלומר לא מדובר במחשבות שהופיעו בשל הפסקת הטיפול. המון תודה לתשובתך.

23/12/2011 | 18:27 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לצערי לא ניתן לתת תשובות ספציפיות דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. אם יש ספקות לגבי התכנית הטיפולית תמיד ניתן לפנות לחוות דעת שניה. ניתן לומר באופן כללי שהמינון של הטיפול נקבע על פי מכלול שלם של שיקולים כגון יעילות נגד הפסיכוזה, תופעות לוואי, דבקות לטיפול, הביטויים ההתנגותיים, מדדים של איכות חיים, תגובות בין תרופתיות ועוד ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/12/2011 | 08:51 | מאת: רונה

לבת שלי (21) היה התקף פסיכוטי שבעקבותיו אושפזה למס' שבועות ושוחררה. כיום היא לוקחת זפרקסה במינון יומי של 15 מ"ל. הרופא שלה רוצה להחליף את הזפרקסה (בהדרגה) בתרופה חדשה בשם saphris. האם התרופה הזו טובה יותר? האם אכן יש לה פחות תופעות לוואי? האם היא עדיפה על תרופה אחרת בשם סוליאן? מה הניסיון הנלמד עד כה משימוש ב- saphris? תודה רבה.

23/12/2011 | 18:20 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ספריס (saphris) או בשמה הגנרי אסנפין (asenapine) היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור שני. היא נמצאת בשימוש בארצות הברית משנת 2009. אצלנו היא הגיעה רק זה עתה, ניתן לקבלה באופן פרטי, עדיין לא ניתן לקבלה בהנחה דרך בקופות. לגבי היעילות - בארץ כאמור עוד אין לנו נסיון עם התרופה (וגם בעולם הנסיון הוא בסה"כ מועט). על פי הפרסומים מדובר בתרופה יעילה יותר מפלצבו (תרופת אינבו או דמה) ויעילה באותה מידה בהשוואה לתרופות אחרות מדור שני כגון ריספרדל. מבחינת תופעות לוואי - פרופיל תופעות הלוואי יכול לכלול תופעות כגון אי שקט, נימול, ישנוניות, עליה במשקל, עליה בפרולקטין (שיכול לגרום לתופעות לוואי מיניות והפרעות במחזור), הפרעות בתפקודי כבד ועוד. היא לא מומלצת לאנשים עם מחלות כבד, ילדים מתחת גיל 18 או חולים עם שטיון. מבוגרים מעל גיל 65. לשאלתך: האם היא עדיפה על סוליאן? לא נערכו מחקרים המשווים בין השניים כך שאי אפשר לדעת. מה שכן ידוע - סוליאן היא תרופה יעילה וטובה עם יחסית מעט תופעות לוואי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

20/12/2011 | 17:48 | מאת: מנחם

הנני מחפש חומר מדעי על תרומה אפשרית של פעילות גופנית על חולי סכיזופרניה .

23/12/2011 | 17:39 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ידוע שפעילות גופנית משפרת את המצב הבריאותי והנפשי באופן כללי וגם אצל אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות וביניהן גם אלה הסובלים מסכיזופרניה. יש סיבות רבות לכך (למשל הירידה במשקל משפרת את הבריאות באופן כללי, משפרת את הדימוי עצמי, מפחיתה סיכונים למחלות רבות כגון מחלות לב וסכרת, כמו כן היא גורמת להרגשה טובה בשל שחרור אנדורפינים ועוד ועוד). יש מאות מחקרים בנושא. הנה מדגם אקראי: http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1365-2850.2008.01317.x/abstract http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16020051 http://www.nzaot.com/downloads/contribute/AliceJohnstone.pdf בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מבקשת לברר לעניין תרופה בשם סינבלטה מה קורה לא מעניין לללכת לשום רופא לוקח את התרופה עם זה טוב כיצד אפשר להעזר לו עוד

שלום. סימבלתה (cymbalta) או בשמה הגנרי דולוקסטין (duloxetine) היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה מהקבוצה של ה-SNRI (כלומר היא מעלה רמות של סרוטונין ונוראדנלין במח). יש לה השפעה גם לכאבים כרוניים. פרט לכך לא ממש הבנתי את השאלה - למי רשמו את התרופה ולמה? זה בכלל קשור לסכיזופרניה? בגל אופן מומלץ לפנות לרופא המטפל כדי לברר סוגיות ספצפיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

18/12/2011 | 01:25 | מאת: אייל

שלום ד"ר, אנחנו מתלבטים אם לפנות לרופא המטפל ולבקש להחליף תרופה - נשמח לשמוע את דעתך. הטיפול הנוכחי הוא בזריקות המכילות הלידון, בתדירות חודשית, מינון של 100 מ"ג. תופעות הלוואי הנוכחיות והעיקריות הן בעיקר: * חוסר יכולת לשבת (צורך תמידי ללכת ולהיות בתנועה) * גירוד בעור * שינה מרובה (10 שעות) * חולשה כללית של הגוף כיוון שמדובר בתרופה מהדור הראשון, ומחשש לתופעות לוואי נוספות שחלילה יכולות להיות אנו נוטים לחשוב כי עדיפה תרופה מהדור החדש (גם אם עלינו לשאת בעלויות באופן פרטי) שלמיטב ידיעתנו מאופיינות בתופעות לוואי מעטות יותר ופחות חמורות. נשמח לשמוע את דעתך בנושא. תודה מראש ובברכת שבוע טוב.

23/12/2011 | 17:21 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. הטיפול המדובר הוא ככל הנראה זריקות חודשיות בשל halidol decanoas המכילות תכשיר נוגד פסיכוזה בשם הלופרידול. זהו תכשיר נוגד פסיכוזה ותיק מדור ראשון (הוא קיים כבר משנות ה-60), ולמרות שהוא ותיק הוא תכשיר מצויין - הוא יעיל מאד כנגד סימנים פסיכוטים, גם במינונים נמוכים (לכן הוא נחשב תכשיר עם "פוטנטיות גבוהה"). כמו רב התכשירים מדור ראשון, במיוחד אלה עם פוטנטיות גבוהה הוא יכול לגרום לתופעות לוואי אקסטרה-פירמדיליות - כלומר תופעות הדומות לתסמונת פרקינסון. אלה כוללות רעד, איטיות, קשיון שרירים, עייפות ועוד. כמו כן יש תופעה בשם "אקטיזיה" שמתבטאת באי שקט פנימי (וכתוצאה לא יכולים לשבת במקום אחד). אתם מציינים גם גרד - גרד היא תופעה שיכולה להיות קשורה לאלרגיה לתכשיר ומחייבת בדיקה בהקדם. בכל אופן תשובות ספציפיות לשאלותיכם: 1) מינון של 100 מ"ג בחודש הוא מינון מקובל. 2) במידה ויש תופעות לוואי (ולפי תאורכם אכן יש) ניתן לעשות מספר דברים - או להקטין מינון, או להוסיף תכשיר נגד תופעות לוואי או להחליף את התרופה. צריך להתייעץ עם הרופא המטפל. יש להדגיש שאין שום הכרח לסבול מתופעות לוואי ותמיד יש מה לעשות. באופן כללי: לגבי הקטנת מינון - המינון שלכם כעת הוא לא גבוה ולכן זאת לא נראית אופציה סבירה. לגבי תוספת תכשירים נגד תופעות לוואי - זה בהחלט יכול לעזור - אבל צריך לזכור שגם לאלה יש השפעות שליליות (נטיה להתמכרות, פגיעה מסויימת בקוגניציה ועוד). לגבי החלפת התכשיר לדור שני - בהחלט יש בזה הגיון. 3) תכשיר מדור שני לא אמור לעלות הרבה כסף כשיש אישור מהבקר של הקופה, ומטופלים עם סכיזופרניה זכאים להנחה של 90%. המחירים של תרופות מדור שני לאחר ההנחה יכולים לנוע בין שקלים בודדים לבין 200-300שח, תלוי בסוג ותלוי באופן המתן (כדורים או זריקות ארוכות טווח). בכל מקרה מומלץ לנתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/12/2011 | 06:59 | מאת: ron

אני מבקשת לדעת איזה תרופה יש היום שאחוזי ההצלחה שלה בין הגבוהים לריפוי המחלה ופחות תופעות לוואי

17/12/2011 | 08:43 | מאת: שלמה

יש הרבה תרופות לטיפול בסכיזופרניה. אף אחת מהתרופות איננה מרפאה את המחלה לגמרי אלא גורמת להעלמות הסימפטומים ומאפשרת לאדם לחזור לתפקוד. רק רופא יכול להחליט איזה תרופה לתת ובאיזה מינון. התרופות משפםיעות על אנשים שונים בצורה שונה. מה שעוזר לאדם אחד לא בהכרח יתאים גם לאחר.

15/12/2011 | 13:27 | מאת: אלי

עברתי התקף פסיכוטי עקב שימוש באקסטזי ואובחנתי כסכיזופרן הייתי מאושפז חצי שנה ואני משוחרר כבר 8 חודשים קיבלתי 100 אחוז נכות וקיצבה חודשית. זימנו אותי לוועדה נוספת שבעקבותיה אמור להיקבע אם אני אמשיך לקבל קיצבה. אני מרגיש מצויין ולא חולה יותר מקבל 800 מ"ג סוליאן האם אמשיך לקבל קיצבה?

15/12/2011 | 15:06 | מאת: שלמה

זכאות לקצבה נקבעת בין היתר באובדן כושר עבודה. אם חזרת לעצמך ואתה מסוגל לעבוד בעבודה רגילה במשרה מלאה לא תהיה זכאי לקצבה. אם יכולתך לעבוד נפגעה תקבל קצבה לפי דרגת אבדן הכושר.

13/12/2011 | 12:53 | מאת: שולה

אני עברתי לפני 3 שנים התקף ומאז לא עברתי עוד התקף. האם עדיין יש סיכוי לקבל התקף נוסף?

15/12/2011 | 15:08 | מאת: שלמה

האם את מטופלת בתרופות ונמצאת במעקב אצל פסיכיאטר?

17/12/2011 | 21:30 | מאת: שולה

כן אני נמצאת במעקב ונוטלת תרופות

23/12/2011 | 17:03 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלה זו נשאלת רבות בפורום. מובן שאי אפשר לתת תשובה ספציפית דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה של מקרך הפרטי. כמו כן אף אחד לא יכול לנבא את העתיד - גם לא רופאים. יחד עם זאת באופן כללי ניתן לומר שיש סימנים המעלים את הסבירות שמדובר בסכיזופרניה ו/או שיהיו התקפים נוספים: אופי הפסיכוזה עצמה - למשל אם היא היתה הדרגתית (ולא פתאומית), אם היו סימנים "שניידריאנים" (למשל מחשבות ששולטים על המחשבות, שמיעת קולות מפרשנים וכד'), אם לא היה טריגר ספציפי, אם לא היו סמים, אם יש סימנים שליליים (כגון חוסר יוזמה, אפטיות, חוסר הנאה וכד'), אם יש תורשה משפחתית ועוד ועוד. לצורך תשובות ספצפיות לגביך מומלץ לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/12/2011 | 11:11 | מאת: שולה

היי רציתי לדעת אם חולים במחלה בשנית האם כבר יודעים לזהות אותה או שמרגישים את תחילת המחלה?

13/12/2011 | 12:01 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ברור שככל שיש יותר "ותק" עם הסכיזופרניה אז יש סיכוי טוב יותר לזהות את הסימנים מבעוד מועד. יחד עם זאת יש לזכור שעצם ההגדרה של מצב פסזיכוטי היא טשטוש מסויים בין המציאות לדמיון שפוגעת ביכולת השיפוט ועצם ההכרה בהפרעה עצמה, גם בהתקפים חוזרים. ניתן להתגבר על כך חלקית בעזרת טיפולים פסיכולוגים שונים כגון psychoeducation ועוד. כמו כן כדאי להדריך גם את בני המשפחה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/12/2011 | 20:35 | מאת: אידית

שלום ד"ר ססר. אני בת 30, חולה בסכיזופרניה ונוטלת 20 מ"ג זיפרקסה בשילוב עם 750 מ"ג דפלפט כרונו (לאפילפסיה). רציתי לדעת- האם יהיה מותר לי ליטול זיפרקסה בעת הריון? כמו כן,לגבי הדפלפט כרונו. בתודה מראש, אידית.

13/12/2011 | 11:56 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לגבי דפלפט - אסור ליטול דפלפט בהריון בשל סכנה ליצירת מומים נוירולוגים. לגבי זיפרקסה - בעקרון מותר. בכל זאת, מכיוון שבכל תרופה יש סיכונים מסויימים יש להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לשקול את התמונה הכוללת. באופן כללי הגישה הרפואית הרווחת היא שעדיף להמשיך את הטיפול בהריון מכיוון שהחרפה פסיכוטית במהלך ההריון תסכן את העובר (ואותך) יותר מאשר הסיכון הקטן בנטילת הזיפרקסה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/12/2011 | 18:08 | מאת: אלמוני

שלום הייתי אצל פסיכטר שקבע כנראה שיש לי את המחלה בצורה קלה אני לא יודע למה כנראה שדברתי בהתפלספות יתר אני לא שומש קולות ואף פעם לא היה לי התקף פסיכותי מה שכן קשה לי בחברת בני אדם בגלל שאני אדם חסר סבלנות ונורא לחוץ אני כן שרוי בדיכאון והדמוי העצמי שלי ממצבי ירד עד כדי חוסר תיפקוד מוחלט אני מתוסבך מזה שאולי אני חולה מה שלא נראה לי.נראה לי שאני סובל מהפרעת דאגנות יתר ודימוי עצמי שירד מאד מאז ההבחנה כמו כןבוחן המציאות שלי תקין ביותר אז למה קבעו אבחוןכזהו האם הפסיכיטר יכול לשנותו מה שכן אני שרוי בדיכאון וזה שאאני חושב שאני חולה משגע אותי עוד יותר בקושי יוצא מהבית תודה

13/12/2011 | 11:49 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ברור שלא ניתן לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שסכיזופרניה היא אבחנה שנעשית רק לאורך זמן ובכל מקרה היא לא חקוקה באבן, לפעמים האבחנה משתנה, לפעמים היא מוטעית, לפעמים יש החלמה. בכל מקרה כדאי להשיאר במעקב לצורך המשך הבירור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

10/12/2011 | 21:01 | מאת: שאלה

שלום רב, האם שתיית קפאין ( תה, קפה) עלולה להפחית השפעה של ריספרדל? קראתי שלא רצוי ביחד, אולם בדף ההוראות שמצורף לחפיסת התרופה אין שום היערה בנידון. תודה לתשובתך.

13/12/2011 | 08:13 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לקפאין יש השפעה על תרופות מסויימות דרך המטבוליזם בכבד (דרך מנגנון של p450 CYP1A2). מבחינת תכשירים נוגדי פסיכוזה קפאין יכול להגביר את ההשפעה של לפונקס או זיפרקסה - אבל לא ריספרדל. לגבי ריספרדל ההשפעה היחידה תהה הפחתת הסדציה של הריספרדל (כך שיכולות להתפתח בעיות שינה וכד'), אבל פרט לכך אין בעיות מהותיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר