טרשת עורקים

שלום א. האם טרשת בעורקי הלב זה דבר הפיך? ב. יש דרך לנקות את העורקים? ג. מדוע בצנתור במקום ניפוח בלון וסטנט לא ניתן "לגרד" את השכבה שחוסמת? (אני בטוח שאם היה ניתן היו עושים, שאלתי היא באמת למה לא ניתן) ד. בבדיקות הדמיה של כלי הדם בלב, רואים חסימה בכל רמה או מאחוז מסויים? כי למשל על מיפוי לב קראתי שלא רואים חסימות של פחות מ 70 אחוז מהעורק. ה. מאיזו דרגה של חסימה יש לצנתר? כוונת השאלה לא במקרי חירום שאז חייבים, אלא אם למשל אדם עושה צנתור וירטואלי או מיפוי לב או צנתור אבחוני. באיזו רמה של חסימה יש צורך בצנתור טיפולי להרחבת העורק? תודה רבה

שלום ניר טרשת עורקים הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית, לכן טיפול בגורמי הסיכון הללו על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים הינו קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והיצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת ואוטמים בשריר הלב, לכן רק שינוי באורח החיים כגון תזונה נכונה, הפסקת עישון ופעילות גופנית וכן טיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. אנשים המצויים בסיכון גבוה לחלות בטרשת כלילית הינם אנשים הסובלים מאחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סוכרת, מטופלים עם יתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר. בנוגע לבירור הדמייתי- נמצא כי CT של הלב הנקרא גם צינתור וירטואלי הינה הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מחלת לב כלילית ומגלה אותה כבר בשלב ההתחלתי כאשר בדיקות מקובלות אחרות כגון מיפוי לב, אקו לב במאמץ או בדיקת מאמץ רגילה עדיין לא מגלות דבר. היתרון הוא יכולת לטיפול מוקדם יותר (ומונע) במחלה באמצעות שינוי באורח החיים ובתרופות (כפי שצוין לעיל) ולפעמים בצינתור פולשני. כל טוב