פורום בריאות העין

אני מצטער לשמוע על מה שאת עוברת – התחושות שתיארת מאוד טבעיות. רחפנים (גופים צפים) לאחר קרע ברשתית הם תופעה נפוצה ויכולים להופיע כתוצאה מדימום קל או התנתקות הזגוגית. לעיתים הם נרגעים או דוהים עם הזמן, אך זה לא תמיד קורה במלואו. במקרים קשים במיוחד, כשזה ממש פוגע באיכות החיים, ניתן לשקול הליך שנקרא ויטרקטומיה – ניתוח להסרת הזגוגית – אבל הוא לא חף מסיכונים ולכן נשמר רק למקרים קיצוניים לאחר ייעוץ עם רופא רשתית מנוסה. ממליץ: להיבדק שוב אצל רופא רשתית כדי לוודא שאין סיבוכים נוספים (כגון היפרדות רשתית). לשקול גם תמיכה רגשית – התחושות שאת חווה הן לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות, וחשוב לטפל גם בזה. את לא לבד, ויש מה לעשות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יתכן קשר בין תלונות אלה לסינוסיטיס, אך יש צורך לגשת לרופא עיניים לוודא שאין גם ממצאים עיניים ד"ר מיכאל היימס

לרוב אם יש הפרעה מפינגוקולה, ניתן לטפל בטיפות עיניים ללחות עם הקלה

נשמע שיש בעין ימין רגישות עצבית מוגברת – ייתכן כאב נוירופתי, במיוחד אם אין ממצא בבדיקת עיניים רגילה. יובש או דלקת שטחית שלא נראית בבדיקה רגילה גם אפשריים. ממליץ לפנות למומחה לקרנית או לעין יבשה לבדיקה מעמיקה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

התסמינים שחשבת (זיגזג, ראייה חתוכה, שינוי במרחב) נשמעים כמו מיגרנה עם אאורה – תופעה מוכרת, לא מסוכנת, שיכולה להופיע לאחר מאמץ או מתח. בנוסף, בבדיקת עיניים התגלה חור ברשתית וטופלת מיד בלייזר – זו פעולה נכונה שנועדה למנוע היפרדות רשתית. התחושה של טשטוש או ראייה מוזרה אחרי הלייזר נפוצה וחולפת לרוב תוך ימים-שבועות. אין חשש מבעיה מוחית לפי מה שתיארת. מומלץ מעקב רופא רשתית בזמן הקרוב, ולהימנע ממאמץ. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

ניתן לשחק כדורגל ללא משקפי שמש ד"ר מיכאל היימס

יש צורך לטפל בבלפריטיס וע"י כך למנוע את נשירת הריסים ד"ר מיכאל היימס

נדרשת בדיקה מקיפה של העין וטיפול בבלפריטיס כפי שרשם גם ד"ר היימס. טיפול בשורש הבעיה יעזור לנשירת ריסים.

במקרה שלך, עם היסטוריה של קרטוקונוס או חשד לקרטוגלובוס, וכל פציעה שטחית אפילו שנראית קלה – חשוב מאוד להיות במעקב הדוק, גם אם הכאב חלף מהר. לגבי השאלות שלך: האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי הפציעה? כן. גם אם הכאב עבר, פציעה בקרנית על רקע רקמה דקה (כמו בקרטוגלובוס) יכולה לפעמים להחמיר עם הזמן, לגרום לאברזיה חוזרת או להשפיע על היציבות המבנית של הקרנית. הבדיקה הקרובה שלך במרפאת קרנית בהחלט רלוונטית – ואם יש החמרה בראייה, כאב, רגישות לאור או דמעת – לא לחכות, אלא לפנות מוקדם יותר. האם צריך בדיקת אופטומטריסט חדשה בגלל עליית צילינדר? לא מיד. אם מדובר בפציעה שטחית, הסבירות שהיא תשפיע על הצילינדר לטווח ארוך נמוכה. עם זאת, אם את מרגישה שינויים בראייה או טשטוש שלא היה קודם, כדאי לשלב גם בדיקת תשבורת (רפרקציה) במעקב הבא, אך עדיף שרופא הקרנית יכוון אותך אם זה נדרש. האם מכה כזו יכולה להחמיר קרטוקונוס/קרטוגלובוס? באופן תיאורטי – כן, כי הקרנית במצבים אלו דקה ושברירית יותר. לרוב מכה שטחית לא תגרום להחמרה מהירה, אך כדאי להימנע משפשופים או טראומה חוזרת ולעדכן תמיד את הרופא שבודק אותך על כל אירוע כזה. לסיכום: אם אין תסמינים חמורים – סביר להמתין לבדיקה הקרובה במרפאת הקרנית תוך כדי מעקב עצמי. אם יש שינוי בראייה, כאב חוזר, אדמומיות משמעותית או רגישות לאור – לגשת מוקדם יותר לרופא עיניים. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יש סיכוי שיש קשר בין שני הדברים. יש להמתין לבדיקת הנוירואופתלמולוג

במקרים של דלקת אלרגית כרונית בעפעף בעקבות שימוש במקסיטרול (שהכילה סטרואיד ואנטיביוטיקה), בהחלט ייתכן שמדובר בדרמטיטיס אלרגית ממושכת, שדורשת גישה שונה מהקלה ראשונית בלבד. אם סטרודקס ורלסטאט לא פתרו את הבעיה לחלוטין ובעיקר אם יש צריבה בהחמרה עם חום, ייתכן שהעור עבר שינוי תגובתי (למשל, אקזמה ממושכת או תגובה דלקתית אלרגית בעור העפעפיים). פרוטופיק (טקרולימוס) במשחה בריכוז של 0.03% או 0.1% במריחה חיצונית (לא לתוך העין) – כן, יכול בהחלט להיות חלופה יעילה ובטוחה עבור דלקת עפעפיים אלרגית כרונית, במיוחד כשיש רגישות לסטרואידים או צורך בטיפול ממושך ללא תופעות לוואי כמו דלדול עור. מה חשוב: מרחים שכבה דקה מאוד רק על העור, לא בתוך העין. השימוש נעשה רק תחת מעקב של רופא עיניים או רופא עור עם ניסיון. תיתכן צריבה קלה בימים הראשונים, אך לרוב זה חולף. הצעה נוספת: אם יש לך עין יבשה במקביל, זה יכול להחמיר את הצריבה, וכדאי לוודא שמטפלים גם בזה – לדוגמה, בטיפות הילוקומוד או בטיפות סרום אוטולוגי אם היובש משמעותי. לסיכום: כן, פרוטופיק הוא טיפול הגיוני למקרה שתיארת, אך כדאי להתחיל אותו רק לאחר התייעצות ברורה עם רופא עיניים, ולהקפיד על שימוש חיצוני בלבד. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם בוצעה בדיקה יסודית אצל רופא עיניים כולל הרחבת אישונים ונשללו קרעים או היפרדות רשתית – זה כבר סימן טוב מאוד. העובדה שהרופא מומחה ראה את הממצאים בעצמו, היה רגוע וביקש מעקב בעוד חודש מחזקת עוד יותר שאין כרגע סכנה מיידית. ההבזקים והקווים שאת רואה – בעיקר אחרי שפשוף חזק של העין – נובעים לעיתים קרובות מ: PVD (היפרדות זגוגית אחורית) – תהליך תקין יחסית שיכול לגרום להבזקים או גופים צפים. Pees בקרנית – ממצא שטחי שיכול לגרום לאי נוחות ולתחושת טשטוש זמנית, אך לא לתחושת הבזק. גירוי או טראומה זמנית לרשתית או לעצב הראייה – לעיתים נדירות, כתוצאה מלחץ מכני על העין. לשאלתך: כן, ברוב המקרים – ההבזקים, הקווים או התחושות המוזרות נחלשים או נעלמים תוך שבועות או חודשים, במיוחד אם הם נגרמו מ־PVD או גירוי מכני. זה תלוי בגוף – ויש כאלה שאצלם ההסתגלות מהירה יותר, ואצל אחרים איטית. כרגע לא נראה שיש מקום לדאגה – מה שאת צריכה זה: מעקב מסודר (כפי שנקבע). להשתדל לא לשפשף את העין שוב. ואם התופעות מחמירות (יותר הבזקים, וילון כהה, ירידה חדה בראייה) – יש לגשת מיד לבדיקה חוזרת, אפילו לפני התור. אם זה ממש מפריע לך רגשית ותפקודית, כדאי לשקול גם תמיכה רגשית או שיחה עם פסיכולוג – לפעמים המתח מגביר את התחושה. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טיפות העיניים בפנטן (Bepanthen) הן טיפות לחות המבוססות על דקספנתנול, שהן לרוב טובות לעיניים יבשות, בעיקר במצבים קלים עד בינוניים של יובש. הן עוזרות לשקם את שכבת הדמעות ולהרגיע גירוי קל בעין. עם זאת, אצל חלק מהאנשים ייתכן תחושת אי-נוחות לאחר השימוש בטיפות – למשל תחושת שריפה קלה, דקירה או טשטוש זמני בראייה. זה קורה בדרך כלל בגלל אחד מהבאים: תגובה לחומר הפעיל או לשמרנים בטיפות (אם קיימים). רמת יובש גבוהה או דלקת עדינה בעין, שגורמת לעין להיות רגישה יותר לכל טיפה. שימוש תכוף מדי או כמות גדולה מדי של טיפות בכל פעם. אם התחושה הלא נעימה נמשכת יותר מכמה דקות או מחמירה – ייתכן שכדאי לנסות טיפות אחרות ללא חומר משמר כמו הילוקומוד, סיסטיין UD, או טיפות על בסיס חומצה היאלורונית בריכוז גבוה יותר. במידה והיובש גורם לכאבים ולא רק אי-נוחות, כדאי לבדוק אם מדובר ביובש אידוי (בעיה בבלוטות השומן בעפעפיים) ולשקול טיפול מתקדם כגון: סחיטת בלוטות מיבומיאן. IPL (אינטנס פולס לייט). סרום אוטולוגי במקרים עמידים. פלאגים פונקטליים אם מדובר ביובש עם תת-ייצור דמעות. אם תרצי, אוכל לעזור לך להבין איזה סוג יובש יש לך ואיזה טיפול מתאים ביותר. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, התחושות שאת מתארת – כמו זרימת מים מהעפעפיים, טשטוש חזק ותחושת "עין מוצפת" – בהחלט יכולות להיות קשורות לסינוסיטיס, בעיקר אם מדובר בדלקת כרונית או חמורה. הסיבה היא שהסינוסים קרובים מאוד לעיניים, ולעיתים כאשר יש גודש או דלקת חזקה, זה יכול לגרום ללחץ על האזור שסביב העיניים, לגרום לבצקת, תחושת נוזלים, ולפעמים אף לעלייה זמנית בדמעות או טשטוש. אבל – כיוון שגם רופא העיניים מצא דלקת לחמית אלרגית, ייתכן שיש כאן שילוב של שתי בעיות: גם תגובה אלרגית בעין שגורמת לדמעת, וגם לחץ סינוסלי שגורם להחמרה בתחושת כובד וראייה מטושטשת. בינתיים, המשך טיפול באנטיביוטיקה (אוגמנטין או אקסימולב) שניתנה לך יכול בהחלט לעזור, אך ייתכן שיחלפו כמה ימים עד שתרגישי שיפור משמעותי. אם תוך שבוע לא יהיה שיפור, או אם תופיע ירידה בראייה, נפיחות סביב העין, או כאבים – חשוב מאוד לפנות שוב לבדיקת עיניים, כדי לוודא שאין סיבוך נדיר כמו סלוליטיס אורביטלית (זיהום של רקמות סביב העין). לסיכום – נשמע שהבעיה היא ככל הנראה שילוב של סינוסיטיס ודלקת עיניים אלרגית, ועם טיפול נכון זה אמור להשתפר. כרגע אין סימן לכך שנגרם נזק קבוע, אבל אם התסמינים לא דועכים – כן צריך מעקב הדוק. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, שאלה מצוינת. חסימה בשק הדמעות בדרך כלל מתבטאת באחת או יותר מהתלונות הבאות: דמעת מרובה (Epiphora) – תחושת עין רטובה או דמעות שזולגות על הלחיים, גם בלי קשר לרגש או רוח. הפרשות מהעין – ריריות או הפרשות צהבהבות-לבנות, במיוחד בבוקר. דלקות חוזרות בעין הפנימית (דקריוציסטיטיס) – כאב, נפיחות ואודם בזווית הפנימית של העין. תחושת גירוי או טשטוש זמני בגלל הצטברות הדמעות והפרשות. אם הרופא משפחה מעלה את האפשרות הזו, זה לרוב בגלל דלקות חוזרות או תלונות על עין דומעת, בעיקר אם זה קורה שוב ושוב באותה עין. ייתכן והוא רצה לשלול סיבה אנטומית לכך שהעין לא "מתנקזת" כמו שצריך. אם יש חשד כזה, רופא עיניים יכול לבדוק את מעבר הדמעות באמצעות שטיפה פשוטה, ולעיתים גם להפנות לצילום דרכי דמעות (דקריוציסטוגרפיה) אם יש צורך. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בהחלט. הנה גרסה יותר טבעית, ממוקדת וקלילה: שלום, לפי התיאור, יש לך קטרקט בינוני ותחילת שינויים בקרנית שמתאימים למה שנקרא פוקס דיסטרופי – מצב שבו הקרנית פחות מתמודדת טוב עם ניתוחים כמו קטרקט. הרופא כנראה ממליץ לא לדחות את הניתוח, כי ככל שהקטרקט יתקדם – הניתוח יהיה ארוך יותר ועלול להעמיס יותר על הקרנית. כרגע אין בצקת, שזה טוב, אבל כן צריך לעשות את הניתוח בזהירות, אולי אצל מנתח עם ניסיון בשילוב כזה. הסיכון לאובדן ראייה נמוך, אבל קיים סיכוי שתזדקק בעתיד להשתלת קרנית אם תהיה החמרה. שורה תחתונה – זו לא דחיפות מיידית, אבל כן כדאי להתקדם עם הניתוח ולא לחכות יותר מדי. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

לרוב הטיפול בבעיה זו היא אצל רופא מומחה בכירורגיה פלסטית

שלום רב, יובש בעיניים בגיל מבוגר יכול להפוך לבעיה כרונית ומתסכלת, במיוחד כאשר לא מושגת הטבה עם טיפות עיניים רגילות לסיכוך. במקרים כאלה, כדאי לשקול טיפולים מתקדמים יותר – במיוחד כשמדובר ביובש עמיד לטיפול. אפשרויות טיפול מתקדמות ביובש עיניים: 1. סרום אוטולוגי (Autologous Serum Eye Drops): טיפות עיניים המבוססות על מרכיבי הדם של המטופל עצמו. הן מכילות גורמי גדילה וחלבונים הדומים לדמעות הטבעיות, ומסייעות לריפוי משטח העין. מדובר בטיפול שנמצא יעיל במקרים של יובש קשה או כשלון טיפולים רגילים. 2. טיפול ב-IPL (Intense Pulsed Light): מיועד במיוחד לחולים עם יובש על רקע אידוי מוגבר (בעיה בבלוטות המיבומיאן). בטיפול זה מוקרן אור בתדרים מסוימים לעור העפעפיים, מה שגורם לשיפור בתפקוד הבלוטות והפחתת הדלקת הכרונית. 3. סחיטת בלוטות המיבומיאן (Meibomian Gland Expression): במהלך או לאחר טיפול ב-IPL או באופן עצמאי, ניתן לסחוט בעדינות את בלוטות השומן כדי לאפשר ניקוז ולהחזיר את התפקוד התקין שלהן. 4. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs): אמצעי יעיל במיוחד כאשר יש תת-ייצור של דמעות. מדובר בתקע קטן שמוכנס לנקז הדמעות כדי למנוע איבוד נוזלים מהעין ולהאריך את זמן השהות של הדמעות על הקרנית. 5. טיפול אנטי-דלקתי מקומי: במקרים רבים יובש כרוני מלווה בתהליך דלקתי. ניתן לשקול טיפול בטיפות ציקלוספורין (כמו רסטזיס), או סטרואידים עדינים לתקופות קצרות לפי המלצת רופא. המלצות נוספות: ביצוע בדיקת תפקוד בלוטות המיבומיאן (MGD) ומיפוי דמעות – במרפאות עין יבשה מתקדמות. הימנעות משימוש בתכשירים עם חומרים משמרים. שמירה על לחות בבית עם מכשיר אדים. שימוש במסכת חימום לעפעפיים לשיפור הפרשת השומן הטבעי של הדמעות. אם תכתוב לי מאיפה אתה בארץ – אוכל להמליץ לך על מרכז מתאים לטיפול ביובש עמיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם קיבלת בפורום הנחיה לבצע בדיקות נוספות לאור היסטוריה משפחתית של מחלת מקולה ניוונית (Macular Degeneration), חשוב להבין שהדבר תלוי בסוג ואיכות בדיקת ההתאמה במכון שבו את נבדקת: ברוב מכוני הלייזר הסטנדרטיים: בדיקת ההתאמה כוללת: מיפוי קרנית (לטופוגרפיה והיסט קורנאלי) בדיקת עובי קרנית בדיקת מספרים וראייה מתוקנת הרחבת אישונים ובדיקה של רשתית עם אופטלמוסקופ אך לא תמיד מבצעים: צילום OCT של המקולה (בדיקת הדמיה של שכבות הרשתית) בדיקת פלואורסצאין או בדיקות תפקודיות של המקולה לכן ההמלצה היא: לפני בדיקת ההתאמה, לפנות קודם לרופא עיניים עם גישה ל-OCT, ולבצע בדיקה מדוקדקת של המקולה כדי לשלול סימנים מוקדמים למחלה תורשתית – במיוחד אם אביך לקה ב־Macular Degeneration בגיל צעיר כל כך (מה שמרמז על צורה תורשתית לא שגרתית). לסיכום: – פני תחילה לרופא עיניים עם בדיקת OCT של המקולה – רק לאחר קבלת אישור שאין מחלה פעילה או סימנים מחשידים, תוכלי לגשת בביטחון לבדיקת ההתאמה בלייזר – תוכלי גם לבדוק ישירות מול המכון אם הם מבצעים OCT כחלק מהבדיקה (חלקם כן, אך לא כולם) אם תצייני באיזה מכון את מתכוונת להיבדק, אוכל לומר לך אם הבדיקה שם כוללת OCT של המקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כן, דלקת לחמית אלרגית (Allergic Conjunctivitis) בהחלט יכולה לנבוע מאלרגיה לקרדית אבק הבית, במיוחד אם התגובה מופיעה בעונות קבועות או בעת חשיפה לאבק, מצעים, שטיחים או חיות מחמד. האלרגיה מתבטאת באודם, גרד, דמעת, תחושת צריבה ולעיתים נפיחות קלה בלחמיות. לגבי ה"גרגירים כמו חול" שציינת: מה שאת מתארת תואם מאוד לבלפריטיס – דלקת כרונית של שולי העפעפיים, בעיקר באזור בלוטות השומן (בלוטות מייבומיאן). בבלפריטיס: לעיתים משתחררים פתיתים, שומנים מיובשים או גרגירים קטנים מקו הריסים התחושה היא ממש כמו חול בעין, במיוחד בבוקר או לאחר מאמץ עיניים לעיתים מתלווה לכך גם אודם בלחמיות או דלקת תגובתית משנית הטיפול המומלץ: עבור דלקת לחמית אלרגית: – טיפות אנטי־היסטמיניות כמו אלרגן, אופטילסט, או טיפות משולבות אנטי־דלקתיות (בהתאם למרשם) – שטיפות עם סליין קר להקלה מיידית – הימנעות מחשיפה לקרדית אבק: כיסוי מיטה אטום, כביסה תכופה של מצעים ב־60 מעלות, הימנעות משטיחים עבור בלפריטיס עם גרגירים: – היגיינת עפעפיים יומיומית עם מגבונים ייעודיים (למשל קליראפ או ד"ר פישר) – קומפרסים חמים יומיומיים 5–10 דקות – עיסוי עדין של קו הריסים לאחר החימום – במקרים חמורים – טיפול ב-IPL וסחיטת בלוטות מייבומיאן, ולעיתים גם טיפות אנטיביוטיות מקומיות או סרום אוטולוגי אם ההפרשות והגרגירים ממשיכים, כדאי לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים עם התמחות בעפעפיים או עין יבשה כדי לשקול טיפול מתקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

במידה והתופעה לא קבועה, ניתן לצלם את העיניים בזמן ארוע ולהגיע לרופא עם הצילום.

לאחר ניתוח פטריגיום, ייתכן בהחלט שמרשם המשקפיים משתנה, אך לא תמיד. זה תלוי בכמה גורמים: מתי המרשם משתנה: אם הפטריגיום היה גדול או הגיע לקרנית, הוא עלול היה לגרום לאסטיגמציה (צילינדר) – שינוי בצורה של הקרנית שגורם לעיוות בראייה. לאחר הסרת הפטריגיום, הקרנית יכולה לשוב לצורה סדירה יותר, והאסטיגמציה עלולה להפחת או להיעלם, מה שמוביל לשינוי במרשם. לעיתים המרשם משתפר (פחות צילינדר), ולעיתים משתנה קלות גם המרחק (כדור – Sphere). מתי המרשם לא משתנה: אם הפטריגיום היה קטן ולא השפיע על הקרנית, ייתכן שלא תורגש כל השפעה על מרשם הראייה. מתי כדאי לבדוק: מומלץ להמתין לפחות 6–8 שבועות לאחר הניתוח לפני קביעת מרשם חדש למשקפיים, כדי לאפשר לקרנית להתייצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שאלה מצוינת. במקרים של דלקות עיניים חוזרות, במיוחד כאשר מדובר בדלקות חיידקיות בלחמית או בזווית העין, בהחלט חשוב לשקול אפשרות של חסימה בדרכי הדמעות — גם אם אין תסמין קלאסי של דמעת מתמשכת. האם את צריכה לבקש לבדוק את זה? אם אין דמעת כרונית (כלומר העין לא כל הזמן דומעת), ויש רק דלקות חוזרות — ייתכן שהרופא לא חשד מיד בחסימה ולכן לא ביצע בדיקה. מצד שני, במידה ויש חשד קליני, רופא עיניים לרוב כן ייזום בדיקה של דרכי הדמעות. מה ניתן לעשות: כן, מומלץ לבקש בדיקה של דרכי הדמעות, במיוחד אם מדובר ביותר מדלקת אחת בתקופה קצרה, או אם מופיעה הפרשה סמיכה מזווית העין. הבדיקה פשוטה: שטיפה של דרכי הדמעות בעזרת סליין וצינורית דקה (probe and irrigation) – פעולה קצרה ולא כואבת במיוחד. אם יתגלה שיש חסימה מלאה – יש מקום להמשך בירור ולטיפול, שעשוי לכלול ניתוח DCR (פתיחת מעקף לדרכי הדמעות) במקרים קבועים. לסיכום: אם לא נעשתה בדיקה לדרכי הדמעות ואת ממשיכה לסבול מדלקות חוזרות – כדאי בהחלט לבקש זאת באופן יזום. לעיתים רופאי עיניים כלליים לא בודקים זאת אם אין דמעת ברורה, אך כשיש דלקות חוזרות – הבדיקה מוצדקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, התחושה או המראה של "שכבה שקופה שמתקלפת" על העין יכולים להיות מבלבלים, במיוחד כשמסתמכים על צילום עם פלאש – שיכול להחזיר אור בצורה שגורמת לרפלקציות, החזרים או השתקפויות שנראים חריגים, אך לרוב לא מעידים על בעיה אמיתית בקרנית. אם בדיקות העיניים שלך תקינות והרופא לא ראה ממצא חריג, ככל הנראה: הקרנית שלך תקינה, ואין באמת "שכבה מתקלפת". ייתכן שאת רואה את השתקפות של הסרט הדמעות – שכבת הנוזל הטבעית שמכסה את הקרנית, ויכולה להיראות כשכבה דקיקה, שקופה ולעיתים לא אחידה, במיוחד בצילום. לחלופין, ייתכן שיש עדינות של יובש בעיניים, שגורמת לקרנית להיראות כאילו היא "מתקלפת" או שיש עליה משטח לא אחיד. בכל זאת – מתי כן לבדוק שוב? אם את חווה: תחושת גוף זר בעין טשטוש לסירוגין תחושת יובש, שריפה או גרד רגישות לאור או אם יש אודם מתמשך אז ייתכן שמדובר בתופעה כמו: פיצול בסרט הדמעות (tear film break-up) Epithelial Basement Membrane Dystrophy (EBMD) – מצב בו תאי השטח של הקרנית לא צמודים היטב לשכבה שמתחתיהם, ויכולה להיות תחושת "קילוף" או תת-ריפוד לסיכום: אם אין תסמינים והבדיקות תקינות, אין צורך לדאוג. התמונות שצילמת כנראה משקפות השתקפות של הדמעות או תופעה אופטית. אם יופיעו תסמינים בעתיד – כדאי להיבדק שוב עם צבע פלואורסצאין ובדיקת מנורת סדק (slit lamp). פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בדיקה של חסימה בדרכי דמעות נעשית ע"י צינורית מיוחדת הם הזרקת נוזל. בדיקה זו לא נעשית באופן שגרתי בבדיקת עיניים.

היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בוודאי. טיפות עיניים כמו ריפרש טירס מספקות הקלה מצוינת במקרים של יובש קל עד בינוני, אך כאשר מדובר ביובש כרוני או עמיד – קיימים גם טיפולים מתקדמים שיכולים להביא לשיפור משמעותי, במיוחד אם שורש הבעיה הוא בדלקת, הפרעה ביציבות שכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות השומן בעפעפיים (MGD). הנה סקירה של אפשרויות טיפול מתקדמות: סרום אוטולוגי – טיפות המופקות מדמו של המטופל עצמו ומכילות גורמי גדילה, ויטמינים ונוגדי דלקת טבעיים. משמשות במקרים של יובש קשה, פגיעות בקרנית או חוסר תגובה לטיפות רגילות. IPL (אינטנס פולט לייט) – טיפול באור הבזק חזק סביב העפעפיים, שמפחית את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומעודד ייצוב של שכבת הדמעות. מתאים מאוד למי שסובל מבלפריטיס או MGD. סחיטת בלוטות מייבומיאן – פרוצדורה במרפאה שבה לוחצים בעדינות על העפעפיים כדי לרוקן את הבלוטות הסתומות. לרוב מבוצע יחד עם טיפול חימום או IPL. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs) – תוספים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים כדי למנוע את בריחת הדמעות ולשמור עליהן זמן ארוך יותר בעין. במקרים שבהם טיפות רגילות כבר לא מספיקות, מומלץ לפנות למרפאה המתמחה בטיפול ביובש בעיניים ולהתאים תוכנית טיפול אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מה שאת מתארת – פגיעה פתאומית בעין בעקבות מגע עם נוזל חם או אדים, כאב מיידי, טשטוש ראייה מתמשך ותחושת "רטוב" בעין – מצריך בדיקה דחופה אצל רופא עיניים, אפילו אם נראה שמדובר בפגיעה קלה. מה ייתכן שקרה? כווייה כימית או תרמית קלה – נוזלים חמים, שומניים או מתובלים יכולים לגרום לגירוי או אף פציעה שטחית בקרנית. פגיעה בשכבת הדמעות או שפשוף הקרנית – גורם לטשטוש ותחושת אי נוחות או צריבה. תגובה דלקתית משנית (כמו דלקת קרנית או לחמית) – יכולה להסביר את הכאב וההחמרה בראייה. האם זה יכול לגרום לנזק? אם לא נגרם נזק לקרנית או לעין עצמה, לרוב המצב חולף עם טיפול מתאים. אבל אם את חווה החמרה בראייה – אסור להתעלם מכך. פגיעה בקרנית שלא מטופלת עלולה להחמיר ולגרום לצלקת או זיהום. מה כדאי לעשות: – לגשת בהקדם לרופא עיניים (במוקד או מרפאת עיניים תורנית) – לבצע בדיקת פלואורסצאין לקרנית – לבדוק אם יש שריטה או כוויה – לא לשים טיפות לבד ללא הנחיה – לא לשפשף את העין – לא להשתמש בעדשות מגע בינתיים ככל שתקדימי בטיפול, כך גדל הסיכוי להחלמה מלאה ולמניעת סיבוכים. אל תמתיני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה האם תרגילים לעיניים באמת משפרים את הראייה או מפחיתים את המספר במשקפיים עולה לעיתים קרובות — והתשובה תלויה בסוג הבעיה הקיימת ובמטרת התרגול. מתי תרגילים לעיניים יכולים לעזור? בעיות בראייה דו-עינית (Binocular Vision) תרגילים יכולים לעזור במקרים של קושי בתיאום בין העיניים, כמו: פזילה סמויה (exophoria, esophoria) קושי במיקוד למרחקים שונים עייפות עיניים בקריאה ממושכת במצבים אלו, אורתופטיסטים מנחים תוכנית תרגול יעילה – למשל תרגול קונברגנציה או תרגול מיקוד – שיכולה לשפר נוחות ותפקוד. בעיות במיקוד (Accommodative Dysfunction) בילדים ובמתבגרים עם קושי במיקוד לקריאה, תרגילים יכולים לשפר את היכולת להתמקד ולהפחית תלונות של טשטוש, כאב ראש או עייפות. תסמונת ראיית מחשב (Digital Eye Strain) תרגילים קלים, כמו חוק 20-20-20 (כל 20 דקות, להביט 20 שניות למרחק 20 רגל), יכולים להקל על יובש, טשטוש וכאב בעיניים. מתי תרגילים לא משנים את הראייה או המספר: מיופיה (קוצר ראייה) – אין עדות מחקרית לכך שתרגילים עוצרים את קוצר הראייה או משפרים את המספר במשקפיים. התקדמות מיופיה קשורה לגורמים מבניים בעין, שאינם מושפעים מתרגול שרירי העין. היפרופיה (רוחק ראייה) או אסטיגמציה – גם כאן, מדובר בתכונות פיזיות של העין, שתרגילים אינם משנים. קטרקט, ניוון מקולרי או מחלות עיניים מבניות – תרגילים אינם משפיעים על מחלות אלו. בשורה התחתונה: תרגילי עיניים יכולים לשפר נוחות, תפקוד ומיקוד, אך לא משנים את המספר במשקפיים או את חדות הראייה במקרים של קוצר ראייה אמיתי. אם יש תלונות קבועות של עייפות עיניים, קושי בקריאה או טשטוש לסירוגין – כדאי להיבדק ע"י אורתופטיסט או רופא עיניים עם התמחות בראייה דו-עינית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם מדובר בירידה פתאומית בראיה, יש לגשת לבדיקה דחופה

בדיקת צפיפות הפיגמנט המקולרי (MPOD) היא בדיקה לא פולשנית המודדת את ריכוז הלוטאין והזאקסנטין ברשתית, ומשמשת ככלי להערכת הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) ולבריאות הראייה הכללית. זמינות הבדיקה בישראל נכון להיום, אין מידע פומבי נרחב על זמינות בדיקת MPOD במרפאות עיניים בישראל. עם זאת, מכשירים כמו MPS II ו-QuantifEye, המבוססים על טכניקת Heterochromatic Flicker Photometry (HFP), משמשים למדידת MPOD במספר מרכזים רפואיים ברחבי העולם. ייתכן שמרפאות פרטיות או מרכזים רפואיים מתקדמים בישראל מציעים בדיקה זו, במיוחד במסגרת מחקרים קליניים או שירותים פרטיים. ide-vision.com +1 Retinal Eye Care +1 כיסוי ביטוחי בארצות הברית, בדיקת MPOD אינה כלולה לרוב בכיסוי הביטוחי, והמטופלים משלמים עליה באופן פרטי. בישראל, לא קיימת התייחסות רשמית בסל הבריאות לבדיקה זו, ולכן סביר להניח שהיא אינה כלולה בכיסוי הביטוחי הציבורי. עם זאת, ייתכן שחלק מהביטוחים הפרטיים מציעים החזר חלקי או מלא עבור הבדיקה, בהתאם לתנאי הפוליסה. המלצות אם את/ה מעוניין/ת לעבור בדיקת MPOD: פנה/י לרופא עיניים מומחה לרשתית או למרפאות עיניים פרטיות ובדוק/י האם הם מציעים את הבדיקה. בדוק/י עם חברת הביטוח שלך האם הבדיקה כלולה בכיסוי הפוליסה שלך. שקול/י את העלות מול התועלת, במיוחד אם יש לך גורמי סיכון ל-AMD או תסמינים הקשורים לבריאות המקולה. הבדיקה יכולה לספק מידע חשוב על בריאות הרשתית שלך, אך זמינותה וכיסויה הביטוחי עשויים להשתנות בהתאם למיקום ולספק השירות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בבדיקת התאמה ללייזר, הרופא כן מחויב ליידע אותך אם נמצאה בעיה משמעותית בעיניים – כמו מחלה בקרנית, סימנים לקרטוקונוס, עין יבשה חמורה, בעיה ברשתית או ממצא אחר שיכול להשפיע על הבטיחות או הצלחת הניתוח. אם בבדיקה נמצא שאת מתאימה לניתוח, סביר להניח שלא נמצאו ממצאים מסוכנים או כאלה שמהווים התוויית נגד מובהקת. עם זאת, אם לא סיפרת על תחושת הגירוי או הלחץ בעפעף, ייתכן שהנושא כלל לא נבדק לעומק – ובפרט, אם לא נעשתה בדיקה ייעודית לעפעפיים, בלוטות שומן או משטח העין. תחושות כמו גירוי ולחץ בעין, במיוחד אם הן ממושכות, יכולות להעיד על יובש בעיניים או דלקת עפעפיים (בלפריטיס). מצבים אלו לא בהכרח מונעים ניתוח לייזר, אך כן חשוב לזהות ולטפל בהם לפני הניתוח כדי למנוע תסמינים לאחריו ולהבטיח תוצאה יציבה. מומלץ לפנות שוב לבדיקה ייעודית – אפילו במרפאת עיניים כללית – לצורך הערכת בלוטות העפעפיים, יציבות הדמעות ומצב הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

גופים צפים בעין (נקראים גם פלוטרים) הם תופעה שיכולה להופיע גם בגיל 22, בעיקר אצל אנשים עם קוצר ראייה (מיופיה). בגיל הזה, מדובר לרוב בשינויים טבעיים בג'ל הזגוגית שבעין, ולעיתים בהתחלה של היפרדות זגוגית אחורית – מצב שכיח ולא מסוכן כשלעצמו, אם אין עדות לקרעים ברשתית. במרבית המקרים, המוח מתרגל להימצאות הפלוטרים והם הופכים פחות מורגשים. כשזה לא קורה, כמו במקרה שלך, זה עלול לפגוע באיכות החיים, במיוחד כשיש פלוטר גדול ובמרכז שדה הראייה. לגבי טיפול – אין כיום טיפול סטנדרטי שמעלים לחלוטין פלוטרים בעיניים. קיימות שתי אפשרויות במקרים קשים: ויטרוליזיס בלייזר – לייזר שמרסק את הפלוטר; טיפול שנוי במחלוקת עם הצלחה חלקית בלבד. ויטרקטומיה – ניתוח שמוציא את כל הג'ל מהעין, עם סיכון לזיהומים, קטרקט וצלקות; מתאים רק במקרים נדירים וקשים. רוב הרופאים לא ממליצים על טיפול פולשני בגיל צעיר, אלא אם איכות החיים נפגעת מאוד. לגבי הסרת משקפיים בלייזר – ניתן לבצע, בתנאי שאין קרעים או בעיות ברשתית. חשוב לעבור בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים לפני קבלת החלטה. הפלוטרים עצמם לא מהווים התוויית נגד לניתוח לייזר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בגיל 32, אם יש החמרה במיופיה, זה מעט יוצא דופן, כי לרוב קוצר הראייה מתייצב בסוף גיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. טיפות אטרופין בריכוזים נמוכים (למשל 0.01% עד 0.05%) אכן הוכחו כמפחיתות את התקדמות המיופיה בילדים ובנוער, אך היעילות שלהן במבוגרים בני 30 ומעלה לא הוכחה באופן ברור במחקרים. במקרים שבהם יש החמרה במיופיה בגיל מבוגר, חשוב לברר קודם אם יש סיבה משנית כמו: – שינוי בעדשה (למשל התחלה של קטרקט מוקדם) – בעיות בקרנית (כגון קרטוקונוס קל) – שינויים פתולוגיים ברשתית שקשורים למיופיה גבוהה לכן, לפני ששוקלים טיפול באטרופין, מומלץ לבצע: – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת קרנית, עדשה ורשתית – מיפוי קרנית – בדיקת עין תחת הרחבת אישונים אם הבדיקה תקינה והמסקנה היא שמדובר בהחמרה של מיופיה יציבה (למשל בגלל שימוש מוגבר במסכים או קריאה), אין הוכחה מובהקת שטיפות אטרופין בגיל הזה יעצרו את התהליך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יש לגשת לרופא המטפל לשם פיענוח תוצאות הבדיקה

במצב שתיארת – של בצקת מקולרית (CME) לאחר ניתוח הסרת ממברנה והחלפת עדשה, כשהעובי ירד מ-501 ל-400 מיקרון אך עדיין לא חזר לנורמה – לא מומלץ לצלול צלילת מיכלים בשלב הזה. בצלילה יש שינויים מהירים בלחצים סביבתיים, והשפעה אפשרית על הלחץ התוך-עיני ועל זרימת הדם בעין. בעין שיש בה בצקת מקולרית פעילה, גם אם יש שיפור חלקי, צלילה עלולה להחמיר את הבצקת, להאט את תהליך ההחלמה, ובמקרים נדירים לגרום לסיבוכים נוספים ברשתית (כגון החמרה באי-יציבות מקולרית או סיכון לדימום). ההמלצה המקובלת במצב כזה היא: – להמתין עד שהבצקת תחלוף לגמרי או לפחות שתתייצב עם עובי מקולרי תקין או קרוב מאוד לנורמה (פחות מ-300-320 מיקרון) – להיבדק שוב ע"י רופא עיניים, ועדיף רופא רשתית, לפני קבלת אישור סופי לצלילה – לבצע OCT חוזר כדי לוודא שהרשתית יציבה – לזכור שצלילה דורשת עיניים בריאות לחלוטין מבחינת יציבות מבנית לסיכום – כרגע לא מומלץ לצלול, וחשוב להמשיך במעקב סדור עד שהרשתית תבריא לגמרי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כאשר חומר מסיר שומנים נכנס לעין, הדבר עלול לגרום לצריבה, גירוי, דלקת שטחית או פציעה בקרנית. הצעד הראשון והכי חשוב הוא לבצע שטיפה מיידית וממושכת של העין עם מים פושרים או תמיסת סליין סטרילית, במשך לפחות 10–15 דקות. לאחר השטיפה, במידה שישנה תחושת צריבה מתמשכת, אדמומיות או טשטוש בראייה, מומלץ לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים. במקרים קלים, שבהם אין פצע עמוק בקרנית, רופא עיניים יכול להמליץ על משחות עיניים טיפוליות כדי לעודד ריפוי ולהגן על הקרנית.

טיפות פלואורסצאין (Fluorescein) שניתנות בזמן בדיקת עיניים נחשבות באופן כללי לבטוחות לשימוש במהלך הריון, במיוחד כאשר הן משמשות לבדיקה שטחית של הקרנית והלחמית (כגון בדיקות לחץ תוך עיני או זיהוי פגיעות בקרנית). בטיפות מקומיות לעין, כמות החומר שמגיעה למחזור הדם היא מזערית, ולכן הסיכון לעובר נחשב נמוך מאוד. מדובר בשימוש מקומי ומזדמן ולא בנטילה סיסטמית או כרונית. אם מדובר בבדיקת אנגיוגרפיה עם פלואורסצאין בהזרקה לווריד, המצב שונה – ואז נדרשת שיחה מסודרת עם הרופא על סיכונים מול תועלת, כי מדובר בכמות חומר גדולה בהרבה. אבל לשימוש מקומי בעיניים בלבד, אין מניעה מיוחדת בהריון, והדבר נהוג בשגרה כשיש צורך רפואי ברור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם התוקף של טיפות העיניים טירז נטורל פרי היה עד 02/2025, כלומר עד סוף פברואר 2025, והיום כבר סוף אפריל 2025 – לא מומלץ להשתמש בהן. טיפות עיניים שפג תוקפן עלולות לאבד מיעילותן, ובמקרים מסוימים אף להיות מזוהמות, במיוחד אם הן ללא חומרים משמרים. לשימוש בטוח, כדאי להימנע מהזלפת טיפות שפג תוקפן. לגבי השימוש בו זמנית עם הילוקומוד – אין בעיה עקרונית לשלב בין שתי הטיפות, שכן שתיהן נועדו להרטיב את העין ולא אמורות להתנגש אחת בשנייה. אם רוצים להשתמש בשתיהן, כדאי להשאיר הפרש של כמה דקות בין כל טיפה כדי לא לדלל את השפעתן. אם יש צורך בתחליף לנטורל פרי, אפשר להמשיך רק עם הילוקומוד, שהוא תחליף דמעות איכותי וללא חומר משמר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טשטוש חזק בעיניים עם דמעת מרובה יכול בהחלט להופיע בעקבות הצטננות או תהליך ויראלי, במיוחד אם יש גודש במערות הפנים או דלקת בדרכי הדמעות. בזמן התקררות, ייתכן שהניקוז של הדמעות דרך האף נחסם חלקית, מה שגורם לדמעות לזרום החוצה ולא להתנקז כרגיל – ומכאן התחושה כאילו "ברז פתוח". במקרים כאלה, ייתכן גם גירוי בעפעפיים, דלקת לחמית תגובתית או החמרה של מצב קודם כמו בלפריטיס. אם מופיע גם טשטוש ראייה, יובש או כובד, חשוב לשלול דלקת לחמית או אפילו דלקת קרנית, בעיקר אם יש תחושת גוף זר או צריבה. צילום מערות אף יכול לעזור אם יש חשד לסינוסיטיס, במיוחד אם יש גם כאבים בלחיים, תחושת לחץ בפנים או נזלת עכורה. עם זאת, טיפול אנטיביוטי יינתן רק אם באמת מדובר בדלקת חיידקית, ולא ויראלית – וזה נבדק על פי הסימנים הקליניים, לא רק הצילום. לטיפול מיידי אפשר: – להשתמש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר מספר פעמים ביום – לעשות קומפרסים – להימנע משפשוף העיניים – ואם יש אודם, רגישות או הפרשה – לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים רק רופא עיניים יכול לקבוע אם יש צורך בטיפות אנטיביוטיות לעיניים או שיש סיבה נפרדת שמחייבת בירור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

על פי מה שתיארת, נראה שהמצב עדיין בשלב מוקדם, אבל בהחלט מצריך מעקב מסודר. העובי שציינת (563/568 מיקרון) הוא עובי קרנית תקין, ולכן בפני עצמו לא מעיד על קרטוקונוס, אך לא מספיק כדי לשלול אותו. ההחלטה האם יש קרטוקונוס מתבססת גם על צורת הקרנית במיפוי – בעיקר האם יש שיפוע לא סימטרי, קימור לא תקין או סטייה בציר. במצבים כאלה ייתכן שמדובר ב"קרטוקונוס סאבקליני" – כלומר התחלה קלה מאוד של קרטוקונוס, שעדיין לא בא לידי ביטוי בירידה בראייה משמעותית או בעיוותים קשים. התסמינים שתיארת – לחץ, טשטוש, עין שנדבקת ודלקת עפעפיים – לא טיפוסיים לקרטוקונוס, אלא יותר תואמים בלפריטיס או יובש בעיניים. אם את סובלת מהרגשה של עין "סגורה", אי נוחות ולחץ שמופיע בעיקר בבוקר או לאחר שימוש במסכים, ככל הנראה מדובר במרכיב דלקתי בעפעפיים ולא בקרטוקונוס עצמו. מומלץ לבצע: – מיפוי קרנית מתקדם עם ניתוח טופוגרפי וטומוגרפי – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת בלוטות שומן בעפעפיים – מעקב תקופתי אם יש חשד קל, כדי לראות אם יש התקדמות אם יתברר שמדובר בקרטוקונוס, קיימים טיפולים כמו Crosslinking שמטרתו לייצב את הקרנית ולעצור את ההחמרה. ככל שמזהים מוקדם – כך ניתן למנוע הידרדרות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הרחבת האישונים יכולה לגרום לסינוור אך לא נזק ביציאה החוצה.

אם הכוונה היא שרואים חוטים, אז יש צורך בבדיקה לשלול הפרדות של הזגוגית. תחושת חוטים לרוב נובעת מדלקת או יובש.

בלפריטיס, גם אם מוגדרת קלינית כ"קלה", יכולה לגרום להפרעה משמעותית באיכות הראייה – במיוחד כאשר יש פגיעה בשכבת הדמעות, חוסר יציבות של הסרט הדמעות, או דלקת ממושכת בעפעפיים. תחושת ראייה כהה, טשטוש חזק, שינוי בצבעים (כמו גוון אדום), ותחושת "מסך" על העין, יכולים בהחלט לנבוע מהפרעה מתמשכת במשטח הקרנית עקב יובש, דלקת, או הפרשה שמצטברת מהעפעפיים. אם יש גם תחושת כובד בעפעפיים, רגישות לאור, או הפרעה בתפקוד בלוטות השומן (מייבומיאן), התסמינים עלולים להחמיר. הטיפול כולל שלבים מדורגים: היגיינת עפעפיים יומיומית עם מגבונים מתאימים שימוש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר קומפרסים חמים ועיסוי עדין של העפעפיים במקרים עמידים – טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן, וטיפול ב-IPL להפחתת הדלקת ולשיפור תפקוד הבלוטות רצוי לגשת לבדיקה מסודרת במרפאה שמתמחה בעין יבשה ובלפריטיס, כדי להעריך את מצב הבלוטות והקרנית ולהתאים טיפול מתקדם. אין להזניח את התחושות שתיארת – גם אם נראות "לא מסוכנות", הן עלולות להחמיר את איכות החיים ולפגוע לאורך זמן בתפקוד הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אופטילסט לא מכיל בתוכו סינטומיצין

מגע של חתיכת בצל בעין לאחר ניתוח לייזר בשיטת לאסיק, 6 ימים לאחר הניתוח, עלול לגרום לגירוי מקומי, אך בשלב זה הקרנית לרוב כבר סגורה היטב ואין סיכון גבוה לזיהום כמו בימים הראשונים לאחר הניתוח. אם לא הופיעו תסמינים כמו כאבים חדים, אודם משמעותי, הפרשה או ירידה בראייה, אין הכרח להאריך את האנטיביוטיקה, וניתן לסיים את הטיפול כמתוכנן. עם זאת, אם יש אפילו סימן קל להחמרה – עדיף לפנות לרופא לבדיקה מוקדמת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il