פורום בריאות העין

טשטוש ראייה זמני בעין אחת בלבד, שנמשך מספר דקות (כמו שתיארת — כ-10 דקות), יכול להעיד על תופעה שנקראת amaurosis fugax — מצב שבו יש ירידה זמנית באספקת הדם לעצב הראייה, לרוב עקב בעיה בזרימת הדם בעורק הרטינלי או הקרוטיד. במקרים כאלה, במיוחד כשמדובר באדם עם גורמי סיכון (כמו יתר לחץ דם, סכרת, כולסטרול גבוה, עישון וכו') – זה בהחלט עשוי להוות סימן מקדים לאירוע מוחי עתידי, ולכן הפניה לנוירולוג ולעיתים גם לבדיקת דופלקס עורקי צוואר ו-MRI מוח היא מוצדקת. כעת לפענוח המונחים: BE דרמטוכלזיס – עודף עור בעפעפיים העליונים בשתי העיניים (BE = both eyes). לא מסוכן, אך יכול להשפיע על מראה או שדה ראייה. מקטע קדמי שקט – אין סימנים של דלקת או פתולוגיה בחלק הקדמי של העין (קרנית, לשכה קדמית). לשכה עצ – כנראה קיצור ל"לשכה עמוקה" – לשכה קדמית תקינה. אישון עח – אישון עגול ומגיב (לרוב מציינים כך אישון עגול ותגובתי לאור). לסיכום, כן – התלונה שתיארת מצדיקה המשך בירור נוירולוגי כדי לשלול מקור וסקולרי למקרה של טשטוש חד-עיני זמני. חשוב לא להזניח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

במקרים נדירים, סינוסיטיס חמור — במיוחד באזור הסינוסים שמאחורי העין (סינוס האתמואיד או הספנואיד) — עלול לגרום ללחץ על הארובה או לעיתים נדירות אף לזיהום שמתפשט אל תוך הארובה (orbital cellulitis), מה שיכול לפגוע בראייה. עם זאת, זה אינו שכיח, וצריך להיות מלווה לרוב בסימנים נוספים כמו: נפיחות סביב העין, אודם, הגבלה בתנועת עיניים, ירידה משמעותית ופתאומית בראייה, חום גבוה. במצב שאת מתארת — כאבים בלחיים, רקות, תחושת לחץ עם טשטוש — ייתכן שמדובר בשילוב של גודש ממושך, כאב ממקור עצבי, ואפילו יובש בעיניים שמוחמר על רקע המחלה, מה שעלול לגרום לתחושת חוסר מיקוד וראייה מטושטשת. אם אין שיפור תוך מספר ימים מהתחלת האנטיביוטיקה, או אם יש החמרה בראייה, כאב חזק בעין עצמה, או נפיחות סביב העין – חשוב מאוד לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה דחופה, כדי לשלול מעורבות של ארובת העין או סיבוכים אחרים. בינתיים ניתן להקל באמצעות מנוחה, שתייה מרובה, נוגדי כאב, ושקילת שימוש בטיפות לחות לעיניים. אך יש להיות במעקב צמוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

קפיצות בעפעף העליון הן תופעה שכיחה ובלתי מזיקה ברוב המקרים. הן לרוב נגרמות על רקע עייפות, מתח נפשי, חוסר שינה, צריכת קפאין מוגזמת או יובש בעיניים – ולכן אין צורך בבירור נוירולוגי אם MRI עדכני תקין ואין תסמינים נוספים (כמו חולשת שרירים או עיוות פנים). לפעמים בלפריטיס או יובש בעיניים יכולים להחמיר את הגירוי של השרירים באזור, ולכן כדאי לשקול טיפול לעין יבשה (טיפות לחות מספר פעמים ביום, מסכת חימום לעפעפיים). לרוב, התופעה חולפת מעצמה תוך ימים עד שבועות. במידה והקפיצות נמשכות מעבר לחודש או מופיעים סימנים נוירולוגיים נוספים – יש לפנות לבדיקה חוזרת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בגיל צעיר (כמו בגיל 20), הופעת פלוטרס (עכירויות בזגוגית) פחות שכיחה לעומת גילאים מבוגרים, ולכן כשזה מופיע – חשוב להיבדק כדי לשלול סיבוכים כמו קרעים ברשתית. העובדה שכבר נבדקת לפני חצי שנה ונמצא שהכול תקין – זה מרגיע מאוד. אם לא חלו שינויים – כלומר, אין החמרה בכמות הפלוטרס, לא הופיעו הבזקי אור חדשים, ולא נצפתה ירידה בראייה – אז לרוב אין צורך להגיע לבדיקה תקופתית נוספת רק בגלל פלוטרס. הביקורת שחשובה היא בעת שינוי בתסמינים. לסיכום, אם אין שינוי – אין חובה במעקב שגרתי, אך במקרה של תסמין חדש או החמרה – חשוב לפנות לבדיקה חוזרת בהקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

טיפות עיניים שמכילות N-Acetylcarnosine (למשל Can-C) משווקות במדינות שונות כטיפול שמטרתו לעכב את התקדמות הקטרקט. עם זאת, חשוב להבהיר כי אין הוכחות קליניות מספקות לכך שהטיפות אכן עוזרות בבני אדם, ולא קיימים מחקרים איכותיים שמצביעים על יעילות או בטיחות מוכחת של הטיפול הזה בבני אדם. לכן, בשלב זה לא ניתן להמליץ על השימוש בטיפות אלה. הטיפול היחיד שהוכח כיעיל ובטוח לטיפול בקטרקט הוא ניתוח קטרקט. זהו הליך שכיח ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הפלוטרס אינם מהווים מגבלה לטיסה אם בדיקת העיניים היתה תקינה

התסמינים שאת מתארת — כאבים בארובות העיניים המלווים בכאב ראש, וכן הופעת "מסך לבן" בעין לאחר היקיצה — אינם תופעות שכיחות לאחר ניתוח קטרקט ויש לבחון אותם לעומק. כאבים בארובות העיניים לאחר ניתוח קטרקט עשויים להיגרם ממספר גורמים: יובש עיני ממושך (תסמונת עין יבשה), דלקת כרונית או לעיתים נדירות תסמונת של כאב עצבי (כאב נוירופתי). לעיתים מקור הכאב הוא כלל לא מהעין עצמה אלא ממבנים סמוכים כמו שרירי העין או הסינוסים. הופעת "מסך לבן" זמני בבוקר יכולה להיות ביטוי ליובש קשה או לעכירות זמנית בשכבת הדמעות — גם כן תופעה מוכרת במצבים של עין יבשה. מומלץ להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה לקרנית ושטח פני העין (ובמקרים מסוימים גם נוירואופתלמולוג) כדי לברר את מקור הכאבים ולשלול בעיה עצבית או דלקתית. ייתכן שיידרשו גם בדיקות כמו OCT של הקרנית והמקולה, מדידת רגישות עצבית, והדמיה של בלוטות הדמעות. ישנם כיום טיפולים מתקדמים לעין יבשה שעלולים לעזור משמעותית, כמו סחיטת בלוטות המיבומיאן, IPL (טיפול באור), פלאגים (סגירת תעלות ניקוז הדמעות), טיפול בסרום אוטולוגי ואף טיפול תרופתי מקומי במקרים של כאב עצבי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

ההשפעה של הטיפות היא כמעט מיידית. אין צורך בהמתנה.

בניתוח להסרת משקפיים בלייזר מסוג PRK או LASIK, מתבצעת הסרה מדויקת של שכבת תאים מהחלק הקדמי של הקרנית כדי לשנות את הקימור שלה — כך שהאור יתפקס נכון על הרשתית ללא צורך במשקפיים או עדשות מגע. כתוצאה מהתהליך הזה, הקרנית אכן נעשית מעט שטוחה יותר, במיוחד במי שהיו קוצרי ראייה (מיופיה), וזהו שינוי צפוי ומכוון. המראה השטוח יותר שמבחינים בו לאחר הניתוח אינו מהווה בעיה רפואית, אלא ביטוי פיזי של הצלחת הניתוח. אין בכך סיכון לעצב הראייה או להעלאת לחץ תוך-עיני — מדובר בשתי מערכות נפרדות. עם זאת, חשוב להישאר במעקב עין שגרתי כפי שהרופא ממליץ, במיוחד בשנה הראשונה שלאחר הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כאשר מדובר בעין יבשה על רקע כרוני, כמו במקרים של בלפריטיס או תסמונת עין יבשה אידיאופטית, מומלץ להקפיד על טיפול יומיומי קבוע – ולא רק בימים שבהם מרגישים יובש. טיפול עקבי הוא זה שמביא לשיפור מתמשך ביציבות הדמעות, בהפחתת הדלקת ובהקלה בתסמינים. מסכת חימום פועלת על ידי המסה של ההפרשות השומניות התקועות בבלוטות מייבומיאן, וטיפות לחות עוזרות לייצב את שכבת הדמעות. אם מטפלים לסירוגין או "לפי הרגשה", הבלוטות ממשיכות להיסתם, מה שמוביל להחמרה הדרגתית של התסמינים. במקרים שבהם טיפול בסיסי אינו מספק, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים כמו: סחיטת בלוטות מייבומיאן על ידי אופטומטריסט או רופא עיניים טיפול באור (IPL) להמסה עמוקה של ההפרשות פלאגים פונקטליים לסגירת דרכי ניקוז הדמעות ושמירה על לחות טיפות סרום אוטולוגי – במקרים קשים במיוחד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

טיפות עיניים טוברמיצין (Tobramycin) שייכות למשפחת האנטיביוטיקות האמינוגליקוזידיות, ובשימוש מקומי (כגון בטיפות עיניים) הספיגה הסיסטמית נמוכה מאוד, ולכן הסיכון לעובר נחשב מזערי. ברוב המקרים נחשבות בטוחות לשימוש בהריון, במיוחד כאשר יש צורך רפואי ברור. עם זאת, כמו כל טיפול תרופתי בהריון, חשוב להשתמש בהן לפי הנחיית רופא בלבד, ולהקפיד על סגירת העין בלחיצה קלה על פינת העין (הנקודה הקרובה לאף) לאחר ההזלפה – כדי להפחית את הספיגה למחזור הדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן, לאחר הלידה התינוק עובר בדיקה כללית על ידי רופא ילדים, ולעיתים, אם יש צורך, גם על ידי רופא עיניים. עם זאת, בדיקה שגרתית על ידי רופא עיניים אינה מבוצעת לכל תינוק בריא, אלא רק אם יש ממצא חשוד או היסטוריה רפואית שמצריכה זאת (כמו בעיות גנטיות במשפחה או סימנים חיצוניים חריגים בעיניים). במהלך הבדיקה השגרתית הראשונית בבית היולדות, רופא הילדים יבדוק בין היתר גם את העיניים של התינוק. הבדיקה כוללת: הסתכלות חיצונית על מבנה העיניים, העפעפיים והלחמיות. בדיקת תגובת אישונים לאור. בדיקת רפלקס אדום עם אופטלמוסקופ (red reflex), כדי לוודא שהמדיה של העין שקופה (ולשלול למשל קטרקט מולד או גידולים נדירים כמו רטינובלסטומה). בנוגע לטיפות עיניים – בישראל אין נוהג שגרתי להזליף טיפות אנטיביוטיות לעיני התינוק מיד לאחר הלידה, בניגוד למדינות מסוימות כמו ארה"ב, שבהן נהוג לתת טיפות אנטיביוטיות (למשל אריתרומיצין) כדי למנוע דלקת עיניים כתוצאה מהידבקות ממחלות מין בלידה. בישראל, טיפול זה ניתן לפי שיקול דעת רפואי ולא באופן שגרתי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הבלפריטיס שאת מתארת היא מצב כרוני שמתבטא לעיתים קרובות בעיניים יבשות, גרד, תחושת גוף זר ואי נוחות מתמשכת. לצערנו, במקרים מסוימים טיפול בסיסי כמו חימום, ניקוי וטיפות לא מספיק, ויש מקום לשקול טיפולים מתקדמים יותר. בין הטיפולים המתקדמים הקיימים ניתן לשקול: איי.פי.אל (IPL) – טיפול באור פולסים אינטנסיבי, שמעודד את תפקוד בלוטות השומן בעפעפיים ומפחית דלקת. סחיטת בלוטות (Meibomian gland expression) – טיפול ידני שמבוצע במרפאה להוצאת החומר השומני הכלוא בבלוטות סתומות. פלאגים פונקטליים – סתימות קטנות שמוכנסות לצינוריות הדמעות כדי למנוע איבוד דמעות מהיר ולהאריך את הזמן שהן שוהות בעין. סרום אוטולוגי – טיפות שמופקות מהדם של המטופל עצמו ומכילות גורמי גדילה וחלבונים שעוזרים בריפוי הרקמה. תרופות נוגדות דלקת כגון ציקלוספורין טופיקלי – שמטרתן להפחית את הדלקת הכרונית בעין. מומלץ לפנות למרפאה המתמחה בעין יבשה לצורך אבחון מקיף ובניית תכנית טיפול אישית ויעילה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כן, ניתן להשתמש בטיפות עיניים מסוג Patanol 0.1% או Olopatadine גם במהלך ההנקה. מדובר בתרופה אנטי-היסטמינית מקומית שספיגתה למערכת הדם היא מזערית ביותר, ולכן המעבר לחלב אם הוא זניח ואין חשש להשפעה משמעותית על התינוק. המינון המקובל הוא טיפה אחת לעין פעמיים ביום, כפי שרשם לך הרופא. למקסום הבטיחות, ניתן ללחוץ קלות על צינור הדמעות (בצד הפנימי של העין, ליד האף) למשך כדקה לאחר ההזלפה, כדי להפחית את הספיגה הסיסטמית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome – PDS) נפוצה יותר בקרב בעלי עיניים כהות פחות, כלומר בעלי עיניים כחולות או ירוקות, בהשוואה לבעלי עיניים חומות. הסבר: ב־PDS יש שפשוף של הפיגמנט מהשכבה האחורית של הקשתית, שמתפזר בלשכה הקדמית של העין. אחת ההשערות היא שאצל בעלי עיניים כהות יותר הפיגמנט עבה ודחוס יותר, ולכן פחות נוטה להשתחרר. לעומת זאת, אצל בעלי עיניים בהירות, המבנה הגנטי של הקשתית מאפשר פיזור קל יותר של הפיגמנט. נתונים סטטיסטיים מהספרות: מחקרים (למשל בארה"ב ואירופה) הראו ש־כ-70–80% מהמטופלים עם PDS הם בעלי עיניים בהירות (כחול/אפור/ירוק). לעומת זאת, שכיחות נמוכה יותר נמצאה בקרב בעלי עיניים חומות כהות. סיכום: עיניים כחולות / ירוקות → שכיחות גבוהה יותר של תסמונת פיזור פיגמנט. עיניים חומות כהות → שכיחות נמוכה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עיוות ראייה כתוצאה מ־CNV (neovascularization – יצירת כלי דם חדשים ברשתית, לרוב מתחת למקולה) הוא ממצא שמצדיק טיפול מיידי, כפי שכבר קיבלת באמצעות זריקת אבסטין. לעיתים קרובות, ההשפעה של הזריקה אינה מיידית — שיפור בתמונה הקלינית ובסימפטומים לרוב מתחיל להופיע לאחר כשבועיים, ולעיתים אף נדרשות מספר זריקות על מנת לראות שיפור משמעותי בעיוות. עם זאת, תחושת החמרה יומיומית בעיוות לאחר הטיפול כן מצריכה המשך בירור מהיר. למרות ש־OCT הראה שיפור קל, ייתכן כי יש עדיין נוזל או פעילות של כלי דם שדורשת טיפול נוסף או מוקדם יותר מהמתוכנן. העיגול האפור שאת מתארת בהחלט יכול להוות עדות לפגיעה בפוטורצפטורים או נוזל תת־רשתי מתמשך. המלצתי היא לפנות שוב למומחה רשתית (אם טרם נעשה), אפילו באופן פרטי אם המרפאות עמוסות, ולא להמתין לבדיקה תקופתית. חשוב להחליט בזמן אם יש צורך בזריקה נוספת מוקדם מהצפוי, או אולי בבירור נוסף (כגון OCT אנגיוגרפיה). אין צורך להילחץ, אך גם לא להתעלם. ככל שטיפול ניתן מוקדם יותר – כך יש סיכוי רב יותר להציל את הראייה ולמנוע נזק קבוע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן ייתכן בהחלט שההבדל המשמעותי בחדות הראייה נובע מהעובדה שבבדיקה השנייה בוצעה הרחבת אישונים. הרחבת אישונים גורמת לשיתוק זמני של יכולת האקומודציה (מיקוד מקרוב) ולעיתים גם לטשטוש הראייה, במיוחד אצל אנשים עם היפראופיה (רוחק ראייה) או צילינדר לא מתוקן. בבדיקה הראשונה אצל האופטומטריסטית, ללא הרחבת אישונים, מערכת האקומודציה שלך הייתה פעילה ויכולה הייתה לפצות על ליקוי קל, ולכן נמדדה חדות ראייה טובה יותר (6/12). לעומת זאת, בבדיקה עם הרחבת אישונים, יכולת הפיצוי הזו אינה קיימת ולכן מתקבל לעיתים מספר "אמיתי" יותר של חדות הראייה – ולעיתים אף פחות טוב, במיוחד אם יש מרשם לא מתוקן כראוי או התחלה של עכירות כלשהי בעין שלא הורגשה בבדיקה הקודמת. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בהבדל גדול מאוד (6/12 לעומת 6/60), כדאי בכל מקרה להשלים בדיקה יסודית נוספת אצל רופא עיניים כולל בדיקת קרקעית, OCT של המקולה אם יש חשד לבעיה ברשתית, ובדיקת תשבורת אופטית מלאה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

סינוסיטיס יכולה לגרום להפרעה סביב העיניים. אם לאחר הטיפול התלונות בעיניים ימשכו, יש לגשת לבדיקת עיניים חוזרת

בהתבסס על מה שתיארת, נראה כי מדובר בנווס אמלנוטי (Amelanotic nevus) – כתם שפיר ללא פיגמנטציה (כלומר אינו כהה). ממצא זה אכן יכול להופיע בלחמית גם אצל ילדים. לרוב מדובר בממצא שפיר, אך חשוב לבצע מעקב במרפאת עיניים, במיוחד כאשר מדובר בנגע ללא צבע (אמלנוטי), כיוון שהערכת יציבותו לאורך זמן חשובה. המעקב נעשה כדי לוודא שאין שינוי בגודל, בצורה או במרקם של הנגע. אם הוא נשאר יציב – אין צורך בטיפול. אם יש שינויים מחשידים, ייתכן שיומלץ על ביופסיה או טיפול אחר בהתאם לשיקול הרופא. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום רב, קרניות בעובי של 550–570 מיקרון נחשבות בתחום התקין ואף מעט עבות מהממוצע. עובי קרנית ממוצע באוכלוסייה נע סביב 520–540 מיקרון. קרנית בעובי של 570 מיקרון בהחלט יכולה להיחשב עבה יחסית. קרנית עבה כשלעצמה אינה "מגינה" ישירות מפני מחלות עיניים, אך יש לה חשיבות בכמה תחומים: בקרב חולי גלאוקומה או מי שבמעקב לחשד לגלאוקומה, הקרנית משפיעה על מדידת הלחץ התוך-עיני. מד טונומטריה סטנדרטי (כמו Goldmann) נוטה למדוד לחץ גבוה מהאמיתי בקרנית עבה, ולהפך בקרנית דקה. לכן, אנשים עם קרנית עבה עשויים להימנע מאבחנת שווא של גלאוקומה או להיראות בסיכון נמוך יותר. בקרנית עבה יש מרווח ביטחון גדול יותר בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר (כמו PRK או LASIK), שבהם מסירים רקמות מהקרנית. קרנית עבה מאפשרת הסרה של יותר רקמה בבטחה. קרנית עבה אינה מגינה ישירות על עצב הראייה, אך כאמור עשויה לגרום למדידת לחץ תוך-עיני גבוהה מהאמת, מה שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות הקליניות. בנוסף, חלק מהמחקרים הראו שקרניות דקות הן סמן פרוגנוסטי שלילי בגלאוקומה, כלומר חולים עם קרניות דקות יותר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בעצב הראייה, גם אם הלחץ עצמו תקין או נמוך. לכן, קרנית עבה דווקא נחשבת לעיתים גורם סיכון נמוך יותר להתפתחות או החמרה של גלאוקומה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן, אצל חלק מהצעירים עם תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome), ייתכן שהלחץ התוך-עיני יורד עם הגיל. זה קורה כי עם הזמן הקשתית מפרישה פחות פיגמנט, ולכן יש פחות חסימה של זווית הניקוז בעין. לכן, ייתכן שאדם שסבל מלחץ גבוה בצעירותו, יראה ערכים תקינים בהמשך חייו. אבל – וזה חשוב: גם אם הלחץ מתייצב בטווח התקין, הנזק לגלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה) עלול להמשיך להתרחש, במיוחד אם כבר יש קיעור מוגבר או הידללות בסיבי עצב. מה ניתן לעשות? מעקב סדיר אצל רופא עיניים או גלאוקומטולוג – כולל בדיקת שדה ראייה ו-OCT. בדיקות לחץ תקופתיות, גם אם הוא נראה תקין – חשוב לבדוק האם יש תנודתיות או עליות סמויות. במידת הצורך – טיפול מונע בלחץ תוך עיני (גם אם ערכיו בנורמה) אם קיימים סימני נזק פרוגרסיבי. בשורה התחתונה: גם אם הלחץ יורד עם הגיל – חשוב להיות במעקב כדי לוודא שהנזק לא מתקדם.

בהחלט מותר ואף מומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש באופן קבוע, במיוחד אם את סובלת מאדמומיות או תחושת יובש בזמן הרכבת עדשות מגע או כשאת נמצאת הרבה בדרכים. השימוש בטיפות לחות מדמה את פעולת הדמעות ומסייע לשמור על נוחות וראייה תקינה. עם זאת, חשוב לבחור טיפות ללא חומר משמר, במיוחד לשימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפות בלבד לא מספיקות, קיימים טיפולים מתקדמים יותר שניתן לשקול: סחיטת בלוטות מייבומיאן – טיפול שבו מחממים את העפעפיים וסוחטים את בלוטות השומן הסתומות כדי לשפר את יציבות שכבת הדמעות ולמנוע אידוי מהיר. פלאגים פונקטליים – פקקים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים, וכך שומרים את הדמעות הקיימות לאורך זמן על פני העין, במיוחד אצל מטופלים עם תת-ייצור של דמעות. IPL (Intense Pulsed Light) – טיפול באור פולסיבי אינטנסיבי שמקטין את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומשפר את הרכב שכבת הדמעות. מתאים מאוד ליובש על רקע אידוי מוגבר. סרום אוטולוגי – טיפות עיניים שמופקות מדם המטופל עצמו, עשירות בגורמי גדילה וחלבונים טבעיים. משמשות לריפוי פני העין במקרים קשים של יובש עמיד לטיפול רגיל. רצוי להתייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בטיפול ביובש בעיניים כדי להתאים את הטיפול הנכון עבורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

זה קורה פשוט כי האף מפריע קצת לשדה הראייה הצדדי, וזה חלק פיזיולוגי מהמבנה של הפנים והעיניים – לא קשור בכלל לעצב הראייה או לקיעור שלו. לסיכום: לראות את האף באחת העיניים יותר מבשנייה – תקין. אין קשר לבעיה בעצב הראייה או להזזה שלו. זה לא סימן למחלה או לשינוי מבני בעין. אם אין תלונות נוספות על ראייה כפולה, טשטוש או שדה ראייה – אין סיבה לדאגה.

שלום, לרוב הדבר לא נדרש אבל אם בכל זאת תרצו אז יש מכשיר בשם iCare שעולה כמה אלפי דולרים וניתן יחסית בקלות לבצע מדידה ביתית.

בהחלט ייתכן שעמידת ראש גרמה לפיזור פיגמנט מהקשתית, מה שהעלה זמנית את הלחץ – זה תואם לתסמונת פיזור הפיגמנט. אם הלחץ תקין היום ואין הידרדרות בשדה הראייה או ב־OCT, אין סיבה להניח שנגרם נזק משמעותי. התקערות של עצב הראייה (0.6) לא בהכרח מעידה על גלאוקומה – ייתכן שמלידה. הכי חשוב זה מעקב סדיר. אין טעם להאשים את עצמך – פעלת נכון. זה מצב שמצריך מעקב בלבד. אם זה מדאיג אותך, אפשר להתייעץ עם רופא גלאוקומה שיראה לך את הצילומים וירגיע. אתה לא לבד בזה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יש לקחת את הטיפות הרגילות. אם הכאב נמשך או שיש טישטוש ראיה, יש לגשת מיש לבדיקת עיניים

לפי התאור שלך קשה להגיד מה מקור הכאב. יתכן וזהו כאב עצבי ויש לשקול יעוץ של רופא נוירולוג

יניב שלום, מהתיאור שלך ייתכן שהכאב סביב העין נובע ממקור עצבי, במיוחד כשהבדיקות בעיניים ובא.א.ג יצאו תקינות. כדאי לשקול ייעוץ עם נוירואופתלמולוג – רופא עיניים מומחה בעצבי הראייה. לגבי תחושת היובש בעין – זו תופעה נפוצה שיכולה להופיע גם כחלק מבעיה עצבית או בלפריטיס. ניתן לטפל ביובש בעין במספר דרכים: טיפות עיניים ללא חומר משמר (כגון הילוקומוד, רפרש, סיסטיין אולטרה UD) קומפרסים חמים וניקוי שפת העפעף אם יש חשד לבלפריטיס טיפול תרופתי מתקדם – ציקלוספורין (רסטזיס), טיפות סרום אוטולוגי פלאגים בתעלות הדמעות במקרים של תת-ייצור סחיטת בלוטות מיבומיאן ידנית טיפול באור פולסים (IPL) – במיוחד אם יש אידוי מוגבר של הדמעות מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה בקרנית ובעין יבשה לבירור יסודי וטיפול בהתאם. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

כשיש פלוטרים הם נראים בחומרה משתנה בהתאם לתאורה ולרקע. זה נורמלי. לרוב המח מתרגל וכמה שפחות בודקים ומחפשים את הפלוטרים, המח לומד להתעלם מהם ומתרגל.

שלום, הנה תשובות לשאלותיך בנוגע לעדשות CU Control להאטת קצב עלייה במספר (מיופיה): 1. האם עדשות CU Control מומלצות? כן, מדובר בעדשות שפותחו כדי להאט את קצב ההחמרה של קוצר ראייה בילדים ובני נוער, והן מבוססות על טכנולוגיה אופטית דיפרנציאלית, בדומה לעדשות כמו MiyoSmart (של Hoya) או Stellest (של Essilor). במחקרים נמצא כי הן יכולות להפחית את קצב ההתקדמות של המספר בעד 50% ויותר, תלוי בגיל, גנטיקה והרגלים (כמו חשיפה למסכים ואור יום). CU Control נחשבות יעילות, אך לא בהכרח טובות יותר מהמותגים שציינתי. לעיתים ההבדל הוא בעיקר בזמינות, מחיר ונוחות הרכבה. 2. האם אפשר לחזור לעדשות רגילות? כן, אין כל בעיה רפואית או אופטית לחזור לעדשות רגילות אם תתחרטו. השינוי הוא לחלוטין הפיך. עם זאת, קצב העלייה במספר עשוי לשוב לרמתו הרגילה אם מפסיקים את העדשות המיוחדות. טיפ נוסף: אפשר לשקול גם עדשות מגע מסוג Ortho-K (אורתו-קיי) או שימוש באטרופין מדולל – שניהם עם מטרה דומה של האטת קצב ההחמרה. זה דורש ייעוץ עם אופטומטריסט או רופא עיניים עם ניסיון בתחום. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום, תודה על הפירוט. הנה הסבר פשוט וברור לממצאים שלך: 1. לחץ תוך עיני (IOP) לחץ של 18 בעיניים נחשב תקין. בעבר היה לחץ 21–22, שזה בגבול העליון של התקין. לכן עוקבים. 2. התקערות בעצב הראייה בעצב הראייה יש שקע טבעי שנקרא “קיעור” (C/D ratio). קיעור של 0.4 בעין ימין ו־0.2 בשמאל זה נחשב תקין, אבל רופאים עוקבים כשיש שונות בין שתי העיניים או שינויים לאורך זמן – כי זה יכול להיות סימן מוקדם לגלאוקומה. 3. בדיקת OCT ושדה ראייה נשלחת ל־OCT (בדיקת עובי סיבי עצב הראייה) ול־שדה ראייה כדי לבדוק האם יש נזק לעצב הראייה. אלה בדיקות מעקב שגרתיות כשיש חשד לגלאוקומה בשלב מוקדם, גם אם אין אבחנה ברורה כרגע. 4. מה זה אומר בפועל? אין כרגע ממצאים חד־משמעיים לגלאוקומה, אבל בגלל הלחץ הגבולי וההתקערות – את במעקב. ייתכן שזו וריאציה נורמלית אצלך ושתישאר כך, אבל חשוב לבצע את הבדיקות הנוספות כדי לשלול התחלה של גלאוקומה. לסיכום: אין צורך להילחץ כרגע – המעקב הוא זהיר ונכון. הבדיקות ששלחו אותך אליהן יסייעו להחליט אם מדובר בעניין תקין או מצריך טיפול בעתיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום לך, לרוב אין קשר ישיר בין שחלות פוליציסטיות (PCOS) לבין בעיה בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר. עם זאת, קיימת תסמונת נפרדת שנקראת יתר לחץ תוך גולגולתי אידיופתי (IIH), שיכולה לגרום ללחץ על עצב הראייה. IIH שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, במיוחד עם עודף משקל – אבל היא יכולה להופיע גם במשקל תקין. אם יש שינויים בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר – בהחלט יש מקום להערכה נוירואופתלמולוגית. זה לא קשור דווקא לשחלות הפוליציסטיות, אלא לממצאים החשובים בעצב עצמו. מומלץ: לבצע צילום OCT של עצב הראייה בדיקת שדה ראייה ואם יש חשד ל-IIH – גם הדמיה (MRI מוח עם FLAIR + MRV) ולעיתים ניקור מותני בקיצור – שחלות פוליציסטיות כשלעצמן לא גורמות לפגיעה בעצב הראייה, אבל אם יש ממצאים מדאיגים – כן, כדאי להיבדק בהקדם ע"י נוירואופתלמולוג. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום אורית, יובש בעיניים לפני ניתוח להסרת משקפיים, במיוחד בשיטת PRK, הוא נושא חשוב שכדאי להתייחס אליו ברצינות. להלן כמה נקודות שיכולות לעזור לך להבין את המצב: יובש בעיניים לא בהכרח מונע ניתוח PRK – בניגוד ל-LASIK, שבו חותכים את הקרנית, ניתוח PRK פחות פוגע בעצבים ולכן פחות מחמיר יובש קיים. לכן ברוב המקרים PRK נחשב בטוח גם למטופלים עם יובש קל עד בינוני. בבדיקת ההתאמה בדרך כלל בודקים יובש – רוב המכונים מבצעים בדיקת דמעות או מסתכלים על פני הקרנית וביומיקרוסקופ כדי להעריך את מצב הדמעות והעין. אך אם יובש הופיע רק לאחרונה, ייתכן שלא היה ניכר אז. הבדיקה אינה תמיד כוללת מבחני שירמר או BUT (Break-Up Time) – אלא אם צוין אחרת. אפשר ורצוי לחזור לבדיקה – מותר ואף מומלץ לעדכן את הרופא על השינוי במצב. מרפאות רציניות יאפשרו בדיקת התאמה חוזרת, במיוחד אם חל שינוי משמעותי מאז הבדיקה הקודמת. חשוב לטפל ביובש לפני הניתוח – רצוי להיערך מראש עם תחליפי דמעות (ללא חומר משמר), קומפרסים חמים וניקוי עפעפיים. במידת הצורך, גם טיפולים מתקדמים כמו IPL או פלאגים יכולים לשפר את מצב הדמעות ולמנוע סיבוכים לאחר הניתוח. לסיכום – יובש בעיניים אינו בהכרח גורם מונע, אך בהחלט יש מקום לבדיקה חוזרת ולהכנה מתאימה. פני למרפאה ובקשי ייעוץ חוזר לפני קבלת החלטה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

נשירת ריסים ממושכת, במיוחד באזור מסוים ("קרחת"), יכולה בהחלט לנבוע מבלפריטיס – דלקת של שפת העפעף – גם אם העין עצמה נראית תקינה לגמרי. בלפריטיס לא תמיד מלווה באודם או כאב, ולעיתים מתבטאת רק בתחושת אי-נוחות קלה, יובש, קילופים, או נשירת ריסים. מדובר בדלקת כרונית של בלוטות חֵלֵב קטנות לאורך שפת העפעף, הפוגעת בזקיקי הריסים. טיפול בסיסי בבלפריטיס: ניקוי יומיומי של שפת העפעף – עם מגבונים ייעודיים לעפעפיים או מקלות אוזניים טבולים במים חמים ושמפו עיניים עדין. קומפרסים חמים – מסייעים להמסה של ההפרשות בבלוטות ולשיפור הזרימה. טיפול מקומי – לעיתים יש צורך בטיפות או משחה אנטיביוטית מקומית (למשל פוסידין). טיפול מתקדם בבלפריטיס: סחיטת בלוטות מיבומיאן (Meibomian gland expression) – מתבצע במרפאות עיניים מתקדמות ומסייע בשחרור בלוטות חסומות. טיפול באור (IPL) – טיפול באור פולסים אינטנסיביים שמפחית את הדלקת ומייצב את העפעפיים לאורך זמן. טיפול בתרופות דרך הפה – כמו דוקסילין במינון נמוך לאורך זמן, במיוחד כשיש תהליך כרוני. לסיכום, ייתכן שה"קרחת" בריסים שאת רואה היא תוצאה של בלפריטיס כרונית, גם אם לא נראית דלקת בעין עצמה. טיפול עקבי ונכון עשוי לעצור את ההחמרה ואף להביא לשיפור. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אם השעורה נמשכת מעל 3 שבועות, עדיין מפרישה מוגלה וכואבת – בהחלט אפשר להמשיך בקומפרסים חמים 3–4 פעמים ביום, וניתן לשלב גם משחת עיניים אנטיביוטית. אם אין שיפור תוך עוד שבוע-שבועיים, ייתכן שהשעורה הפכה לחלאזיון (גוש לא דלקתי), ואז טיפול שמרני פחות יעיל. במצב כזה מבצעים ניתוח קטן ושטחי בעפעף להסרת התוכן של השעורה – לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים, עם סיכון נמוך ביותר. למניעה של שעורות חוזרות, ובמיוחד אם יש בלפריטיס או עפעפיים שומניים: שמירה על היגיינת עפעפיים יומית (ניקוי עם מגבונים ייעודיים). קומפרסים חמים פעם ביום. טיפול מתקדם כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן ו/או IPL (טיפול באור עז) בהחלט יכולים לעזור אם יש רקע של בלפריטיס כרונית. רפואה שלמה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הניתוח להסרת משקפיים (כגון LASIK או PRK) נחשב בטוח ויעיל מאוד ברוב המקרים, אך כמו כל הליך רפואי, הוא לא חף מסיכונים. הנה סקירה קצרה: יתרונות: שיפור משמעותי בראייה (במקרים רבים ללא צורך במשקפיים כלל). תוצאה יציבה לאורך זמן ברוב המטופלים. ההליך קצר (10–15 דקות לשתי העיניים) וההתאוששות מהירה (בעיקר ב-LASIK). סיכונים ובעיות אפשריות: יובש בעיניים – תופעה נפוצה אחרי הניתוח, לרוב חולפת תוך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולה להימשך זמן רב. סינוור, הילות או ראיית לילה ירודה – במיוחד בשבועות הראשונים. לרוב משתפר עם הזמן. תיקון לא מלא או יתר תיקון – לעיתים יש צורך ב"ניתוח תיקון" נוסף. סיבוכים נדירים – כמו דלקת, זיהום, או היפרדות מתלה בלייזיק. למי הניתוח לא מתאים? בעלי קרנית דקה מדי. מחלות עיניים מסוימות (כמו קרטוקונוס). יובש עיניים חמור שלא נשלט בטיפול. נשים בהריון או מניקות. לסיכום: אם אתה מועמד מתאים, הסיכוי להצלחה גבוה מאוד. חשוב לעבור בדיקת התאמה מלאה במכון מוכר ולהיות במעקב לאחר הניתוח. רוצה לדעת אם אתה מתאים? אפשר לקבוע תור לבדיקה ראשונית – היא בודקת את כל הנתונים הרלוונטיים ומבצעת מיפוי קרנית. בהצלחה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יוד הוא חומר חיטוי, בהחלט ניתן לבצע ניסיון לטפל ביוד בדלקות שלא חולפות

שלום רב, נראה שאת מתארת תהליך של שעורה פנימית או כלזיון, שיכול להימשך מספר שבועות ולעיתים להפוך למצב כרוני. מה עושים כשהשעורה לא חולפת? קומפרסים חמים 4 פעמים ביום למשך 10–15 דקות הם עדיין הטיפול החשוב ביותר. זה מסייע לפתיחת הבלוטה הסתומה. אם מופיעה מוגלה וכאב מחודש, ייתכן שיש זיהום פעיל — במקרה כזה כדאי לשוב לרופא עיניים, כי לעיתים יש צורך בחזרה לאנטיביוטיקה מקומית (כמו משחת FML או טיפות משולבות סטרואידים ואנטיביוטיקה). הניתוח שמתבצע אם לא נפתר תוך 6–8 שבועות נקרא ניקוז של כלזיון. מדובר בפעולה קצרה יחסית שמתבצעת לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים. שיעור ההצלחה גבוה, אך יש סיכון קטן לדימום מקומי, זיהום, או חזרה של הגוש. איך מונעים שעורות חוזרות? שמירה על היגיינת העפעפיים: ניקוי יומיומי עם מגבונים ייעודיים לעיניים (כמו ד"ר פישר, בלפארקלין). שטיפה עם מים פושרים וסבון לתינוקות (דלול). טיפולים מתקדמים: IPL (אינטנס פולס לייט) – טיפול באור חזק שמחמם את בלוטות השומן בעפעפיים ועוזר לפתוח אותן. סחיטת בלוטות מיובומיאן – במרפאות מתמחות, נעשית ידנית פלאגים פונקטליים – במקרים של יובש נלווה, שיכול להחמיר דלקת עפעפיים. טיפות סרום אוטולוגי – במצבים עמידים, בעיקר כשיש דלקת כרונית בעיניים. מומלץ לפנות למרפאת עיניים המתמחה בבלפריטיס/שעורות חוזרות לקבלת טיפול כוללני. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

במקרים של רוחק ראייה (היפראופיה), העיניים צריכות להתאמץ כדי להתמקד, במיוחד בקריאה. המאמץ הזה מפעיל את שרירי הפיקוס וגם את שרירי ההתכנסות (שגורמים לעיניים "להתקרב" זו לזו), מה שעלול להוביל לפזילה פנימה (esotropia) – תופעה מוכרת שנקראת accommodative esotropia. כאשר את מרכיבה משקפיים למרחק, במיוחד אם אלה כוללים תיקון של רוחק הראייה (מספר +2.5), את מפחיתה את הצורך של העין להתאמץ כדי למקד, אבל לפעמים – זה דווקא מוציא החוצה את הפזילה שהייתה "מוסתרת" קודם, כי המנגנון שהחזיק את העיניים ישרות כבר לא פועל באותה מידה. לכן ייתכן מאוד שהפזילה נראית רק עם משקפיים. העובדה שהפזילה לא קבועה וקשורה להרכבת המשקפיים – היא מאפיין קלאסי של פזילה עקב היפראופיה. השימוש במולטיפוקל נועד לעזור לך להימנע מהמאמץ – אבל אם הפזילה משמעותית (30 פריזמות זה לא מעט) ומופיעה גם עם משקפיים – ייתכן שצריך לשקול ניתוח. לסיכום: כן, זה בהחלט ייתכן שהפזילה מורגשת יותר דווקא עם משקפיים. את נשמעת מטופלת נכון – שווה להמשיך לייעוץ עם מומחה לפזילה בילדים ומבוגרים. בהצלחה!

התחושות שאת מתארת בהחלט יכולות להיות חלק מהחמרה של סינוסיטיס, במיוחד כשמעורבים גם גורמים כמו דלקת אלרגית ובלפריטיס. הסינוסים העליונים (פרונטליים) קרובים מאוד לאזור העיניים, וכשהם מודלקים, הם יכולים לגרום ללחץ, כאבים במצח, תחושת כובד בעיניים ואף טשטוש בראייה – בעיקר אם מצטברים נוזלים או בצקת סביב העפעפיים. עם זאת, בראייה מטושטשת שממשיכה ואינה משתפרת, חשוב שלא להסתפק רק באבחנה של סינוסיטיס. מומלץ לפנות שוב לרופא עיניים – כדי לשלול סיבוכים בעין עצמה, במיוחד אם יש לך רקע של בלפריטיס ודלקת לחמית אלרגית. אם מדובר באמת רק בהחמרה על רקע סינוסיטיס ודלקת עפעפיים – רוב הסיכויים שהתסמינים יחלפו עם טיפול מתאים (כגון אנטיביוטיקה שונה, תרסיסים אפיים נגד גודש, טיפול אנטי-אלרגי ואולי טיפול מקומי לעפעפיים). אבל עד אז – שווה לבדוק שוב שאין מעורבות ישירה של העין. המצב נשמע מטריד אך כנראה הפיך. פני לרופא עיניים לבדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. בריאות שלמה.

בשל המצב הביטחוני, אכן רבות מהמרפאות בארץ נסגרו באופן זמני, אך כעת מרפאות רבות נפתחות מחדש בהדרגה. אנחנו מבינים את חוסר הוודאות שיכול להיווצר סביב תור להסרת עדשות לאחר ניתוח לייזר – אבל חשוב להרגיע: אין דחיפות מיידית להסרת העדשות, כל עוד אין כאבים חזקים, ירידה חדה בראייה או תסמינים חריגים אחרים. עדשות המגע שהונחו לאחר הניתוח הן עדשות טיפוליות, וניתן להשאירן על העין גם למספר שבועות במידת הצורך, כל עוד: לא מכניסים מים לעיניים (מקלחות בזהירות, בלי מים ישירות לפנים) ממשיכים בטיפול האנטיביוטי והמשחות שניתנו לאחר הניתוח לפי ההוראות אם העין מרגישה רגוע, אין אדמומיות חריגה או ירידה בראייה – אפשר להמתין בסבלנות עד שהמרפאה תוכל לקבוע תור חדש להסרה. אם מתפתחים תסמינים מדאיגים – ניתן לפנות למוקד רפואי או לבית חולים שבו יש רופא עיניים תורן. שמור על שגרה זהירה והמשך טיפול – זה בסדר להמתין קצת עם ההסרה במצב כזה. בריאות שלמה ורגיעה מהירה.

שלום, דלקת עפעפיים (בלפריטיס) כרונית יכולה להימשך זמן רב ולעיתים קשה להשתלט עליה – במיוחד כשמרכיבים עדשות מגע. לגבי שאלותייך: כן, ניתן דוקסילין ל-30 יום ואף לעיתים ל-6–8 שבועות, במיוחד אם יש גם מעורבות של בלוטות מיבומיאן. עם זאת, לוקח זמן עד שמרגישים שיפור. בזמן התלקחות של בלפריטיס, לרוב עדיף לא להרכיב עדשות מגע כדי למנוע החמרה, פציעות בקרנית וזיהומים נוספים. הגורמים הם לרוב שילוב של הפרעה בתפקוד בלוטות שומן בעפעפיים, חשיפה לאלרגנים/יובש או שימוש ממושך בעדשות מגע. המשחה שאת משתמשת בה (דורהתירס) מסייעת בעיקר בהפחתת חיכוך ותחושת יובש, אך לא פותרת את שורש הבעיה. מה אפשר לעשות בינתיים: להמשיך בטיפול בדוקסילין במינון שהומלץ. להקפיד על היגיינת עפעפיים פעמיים ביום – קומפרסים חמים וניקוי קפדני של שפת העפעפיים עם מגבונים ייעודיים. להימנע מהרכבת עדשות מגע לפחות עד שהמצב משתפר. במקרים עמידים, אפשר להיעזר בטיפול מתקדם כמו IPL (אור פולסים) או פלאגים, אך זה דורש ייעוץ עם רופא קרנית. בהחלט כדאי להגיע לבדיקה אצל מומחה לקרנית בהקדם. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

תחושת צריבה חזקה, דמעת, אדמומיות וקושי בפתיחת עין אחת לאחר הסרת עדשת מגע – במיוחד כשזה קורה בעין אחת בלבד – עשויה להעיד על אחת או יותר מהבעיות הבאות: פצע בקרנית (erosion) – ייתכן שקצה העדשה שורט את הקרנית בכל פעם שמסירים אותה, וגורם לשכבת הקרנית העליונה להיפגע. יובש משמעותי בעין – העדשה גורמת להתייבשות הקרנית, ואז הסרתה חושפת אזור רגיש מאוד. תגובה אלרגית לחומר השימור בתמיסת ההשריה – גם אם העדשות איכותיות, ייתכן שהעין רגישה לנוזל שבו הן מונחות. דלקת או זיהום קל בעפעף העליון – כמו בלפריטיס או גירוי מהשימוש בעדשה. מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים – רצוי מומחה לקרנית – שיבדוק את הקרנית והעפעפיים עם פלואורסצאין. ייתכן שתידרש הפסקה זמנית של שימוש בעדשות ועבור לטיפול בטיפות עיניים מתאימות לשיקום הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

התחושה של קווים שקופים ש"זזים" עם הראייה, יחד עם גרגירים, קושי בפתיחת העין ויובש – יכולה להיות חלק מהתסמינים של בלפריטיס כרונית משולבת ביובש עיניים. בבלפריטיס, השומנים מבלוטות העפעפיים לא מופרשים כראוי, מה שגורם ליובש, ראייה משתנה, והצטברות הפרשות שיכולות להיראות כמו קווים או רפלקסים בעין. הטיפול המומלץ במצב כזה כולל: ניקוי יומיומי של העפעפיים עם מגבונים לעיניים או קומפרסים חמים וניקוי עדין של שפת העפעף. טיפות עיניים ללא חומר משמר להקלה על היובש. שקילת טיפולים מתקדמים כגון סחיטת בלוטות, IPL, פלאגים סגירת תעלת ניקוז, או טיפות סרום אוטולוגי – בהתאם למידת החומרה. כדאי לפנות לרופא עיניים שמומחה בטיפול בעין יבשה ובלפריטיס להמשך בירור והכוונה לטיפול מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

נשירת ריסים ממוקדת יכולה להיגרם מבלפריטיס – דלקת כרונית של שפת העפעף. במצב כזה חשוב לטפל בדלקת כדי למנוע החמרה. הטיפול כולל: ניקוי יומיומי של שפת העפעף (בעזרת מגבונים ייעודיים או מקלות אוזניים עם מים פושרים) קומפרסים חמים על העיניים במשך 5–10 דקות ביום לעיתים שימוש במשחה אנטיביוטית מקומית לפי המלצת רופא במקרים עקשניים – טיפות אנטיביוטיות או שילוב עם סטרואידים לתקופה קצרה מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים מומחה לעפעפיים להערכת הסיבה ולקבלת טיפול מותאם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אני מצטער לשמוע על מה שאת עוברת – התחושות שתיארת מאוד טבעיות. רחפנים (גופים צפים) לאחר קרע ברשתית הם תופעה נפוצה ויכולים להופיע כתוצאה מדימום קל או התנתקות הזגוגית. לעיתים הם נרגעים או דוהים עם הזמן, אך זה לא תמיד קורה במלואו. במקרים קשים במיוחד, כשזה ממש פוגע באיכות החיים, ניתן לשקול הליך שנקרא ויטרקטומיה – ניתוח להסרת הזגוגית – אבל הוא לא חף מסיכונים ולכן נשמר רק למקרים קיצוניים לאחר ייעוץ עם רופא רשתית מנוסה. ממליץ: להיבדק שוב אצל רופא רשתית כדי לוודא שאין סיבוכים נוספים (כגון היפרדות רשתית). לשקול גם תמיכה רגשית – התחושות שאת חווה הן לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות, וחשוב לטפל גם בזה. את לא לבד, ויש מה לעשות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יתכן קשר בין תלונות אלה לסינוסיטיס, אך יש צורך לגשת לרופא עיניים לוודא שאין גם ממצאים עיניים ד"ר מיכאל היימס

לרוב אם יש הפרעה מפינגוקולה, ניתן לטפל בטיפות עיניים ללחות עם הקלה