פורום בריאות העין

יש צורך לבקש מהרופא המטפל טיפות חלופיות.

במידה וקיים טישטוש אשר אינו חולף, יש לגשת לבדיקת רופא עיניים.

יש לגשת לרופא מטפל לשם פיענול תוצאות הדמיה

עבודה מול המחשב המרצד יכולה לגרום לאי נוחות, עייפות אך לא לנזק קבוע.

נכון — החשיבות העיקרית היא להפסיק את השימוש בעדשות מגע קשות לפני ביצוע המדידות לקראת הניתוח, ולא בהכרח לפני הניתוח עצמו. המדידות הן אלו שקובעות את המספר והסוג המדויק של העדשה התוך־עינית שתושתל, ולכן יש לוודא שהקרנית כבר חזרה לצורתה הטבעית בזמן המדידה. בדרך כלל ההמלצה היא להסיר עדשות מגע קשות לפחות 3 שבועות לפני המדידות (ולעיתים אף יותר אם הקרנית מאוד מושפעת מהעדשות), ולעדשות רכות מספיק כשבוע. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המנתח, שיתאם את העיתוי המדויק לפי סוג העדשות שלך והערכת מצב הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

הבדל קטן בגודל האישונים בין שתי העיניים הוא תופעה שכיחה מאוד, ונקראת אניזוקוריה פיזיולוגית. זה נחשב תקין כל עוד ההבדל הוא קטן (עד כ־1 מ"מ), האישונים מגיבים שניהם לאור כרגיל, ואין שינוי פתאומי או תסמינים נלווים (כאב, טשטוש, צניחת עפעף, או ראייה כפולה). אין קשר בין גודל האישון לבין לחץ תוך־עיני, קיעור בעצב הראייה, או גלאוקומה. גלאוקומה פוגעת בסיבי עצב הראייה לאורך זמן, אך לא משנה את גודל האישון. הבדלים באישון יכולים לנבוע ממבנה טבעי, מתרופות (כמו טיפות עיניים), או במקרים נדירים מבעיות נוירולוגיות – אך בגלאוקומה עצמה האישונים שווים. רק אם מופיעה אניזוקוריה חדשה, שאינה סימטרית באור ובחושך, או מלווה בכאב עין, טשטוש, או צניחת עפעף — כדאי לפנות לבדיקה נוירואופתלמולוגית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

פזילה סמויה (הטרופוריה) היא מצב שבו קיימת נטייה של אחת העיניים “לברוח” קלות, אך בזמן ראייה רגילה המוח והשרירים מאזנים אותה, כך שאין פזילה גלויה. זו תופעה שכיחה מאוד ולעיתים גורמת לעייפות עיניים, כאב ראש, טשטוש, או תחושת מאמץ בראייה מקרוב. איך מאבחנים: בדיקת עיניים רגילה לא תמיד מזהה פזילה סמויה. רופא עיניים או אופטומטריסט מבצע בדיקת Cover–Uncover Test (כיסוי/גילוי עין לסירוגין), שבודקת אם קיימת נטייה פנימה/החוצה כשהמוח לא “מכסה” את העין. בבדיקת ראייה דו־עינית ניתן למדוד גם את גודל הפורייה (הפזילה הסמויה). לגבי שאלתך השנייה — לחץ תוך־עיני מוגבר לא משפיע על מיקום השרירים החוץ־עיניים ולא “מכניס” אותם פנימה. השרירים מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין, ואילו העצב והלחץ פועלים מאחוריו. אין קשר בין קיעור בעצב הראייה או לחץ תוך־עיני לבין תחושת אסימטריה בתנועת העיניים. אם אתה מרגיש מאמץ בראייה מקרוב, טשטוש או צורך “ליישר” את הראייה — כדאי לבצע בדיקה אורתופטית לאיזון בין־עיני (Binocular Vision Assessment). לעיתים טיפול פשוט במשקפיים עם תיקון קל לראייה מקרוב או תרגילי פזילה (Orthoptic Exercises) פותר את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

המרחק בין עצב הראייה (optic disc) למקולה (fovea) הוא מדד אנטומי קבוע יחסית בעין בריאה. בממוצע המרחק הוא כ־4.5 עד 5 מ"מ (או בערך 12–15 מעלות בשדה הראייה). בין בני אדם יש שונות קלה – יש עיניים שבהן זה קרוב ל־4 מ"מ, ובאחרות מעט מעל 5 מ"מ. הלחץ התוך־עיני לא משפיע על המרחק הזה – מדובר במרחק אנטומי קבוע בין שני מבנים באותה רקמה. גם בגלאוקומה או בשינויים בעצב הראייה אין “התרחקות” פיזית של הדיסקה מהמקולה. לכן: • המרחק התקין בין עצב הראייה למקולה הוא בערך 4.5–5 מ"מ. • לחץ תוך־עיני מוגבר לא משנה את המרחק ביניהם. • המרחק הזה לא משפיע על חדות הראייה, אלא אם יש מחלה שמערבת את המקולה עצמה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

תינוקות (ובמיוחד בגיל של כמה חודשים) לעיתים נרדמים עם עיניים חצי פתוחות – זה תופעה נורמלית לגמרי. בשלב הזה מערכת העצבים שלהם עדיין לא בשלה לגמרי, והשליטה על שרירי העפעפיים רופפת. לכן בזמן הירדמות או שינה קלה, השרירים לא נסגרים לגמרי. לרוב אחרי כדקה-שתיים, כשהשינה מתעמקת, העפעפיים נסגרות לגמרי. זה לא מסוכן ולא מעיד על בעיה נוירולוגית או עינית. עם הגיל והבשלה של שרירי הפנים, זה נעלם לגמרי. רק אם התינוק משאיר את העיניים פתוחות רוב הלילה, או שיש יובש/אדמומיות/אי-סגירה מלאה גם בעירות – אז כדאי שרופא עיניים ילדים יבדוק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקצרה: • טיפול באור (IPL) מיועד בעיקר ליובש מאידוי עקב דיספונקציית בלוטות המיבומיאן/רוזציאה. אם היובש שלך נוצר מסיבוך של חזרת שפגעה בבלוטת הדמעות (תת־ייצור דמעות), ה־IPL לבדו פחות יעיל. הוא כן יכול לעזור בדלקת העפעפיים והקרנית, אבל בדרך כלל נדרש שילוב עם טיפולים ל”תת־ייצור” (למשל תחליפי דמעות ללא חומר משמר, פלאגים, סרום אוטולוגי). • פרוטוקול: לרוב סדרה של 3–4 טיפולים בהפרש 2–4 שבועות, עם היגיינת עפעפיים/קומפרסים בין הטיפולים. • משך השפעה: משתנה—לרוב הקלה שנמשכת חודשים (כ־6–12), עם טיפולי תחזוקה לפי הצורך every 4–12 חודשים. • מחיר: תלוי מרפאה ומכשור. מקובל בישראל טווח של כ־800–1,500 ₪ למפגש או 3,000–5,500 ₪ לחבילה של 3–4 מפגשים. • מה כדאי לעשות: להעריך תחילה האם מדובר בעיקר באידוי (MGD) או בתת־ייצור (עקב החזרת). אם זה בעיקר תת־ייצור—לשקול במקביל/במקום IPL: פלאגים, תחליפי דמעות מתקדמים, ולעיתים סרום אוטולוגי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין קיעור בעצב הראייה לבין תנועת גלגל העין או מיקום השרירים. קיעור בעצב הראייה הוא שינוי במבנה של ראש עצב הראייה עצמו, כלומר במקום שבו סיבי העצב יוצאים מהרשתית — זה פנימי בתוך גלגל העין ואינו משפיע על מערכת השרירים שמניעה את העין. השרירים החוץ־עיניים (extraocular muscles) מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין ומונעים אותו, בעוד שעצב הראייה ורקמתו נמצאים מאחור. גם אם יש קיעור גדול או דקק ברקמת עצב הראייה, זה לא משנה את התנועה, מיקום או עומק החדירה של השרירים. אם העין נראית “נכנסת פנימה” או “נעה עמוק יותר” בצדדים, זה נובע כמעט תמיד מהבדלים אנטומיים טבעיים, זווית הארובה, או במקרים נדירים – ממחלה שגורמת לשינוי בנפח השרירים או השומן (כמו תירואיד אופתלמופתיה). לסיכום: • קיעור בעצב הראייה לא משפיע על תנועת גלגל העין. • השרירים פועלים מחוץ לעין, ללא קשר לעצב הראייה. • שינוי נראה במיקום או בתנועת העין קשור למבנה הארובה או לשרירים עצמם, לא לקיעור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

עובי הקרנית אינו קבוע לגמרי לכל החיים, אך השינויים בדרך כלל קטנים מאוד. בעין בריאה, עובי הקרנית יציב יחסית, ויכול להשתנות רק במצבים מסוימים כמו בצקות, ניתוחים (לייזר, השתלה), מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס), או שימוש ממושך בעדשות מגע קשות. לכן, ברוב האנשים הבריאים, מדידה אחת מספיקה – אך אם יש שינויים בראייה, יובש משמעותי, ניתוחים או חשד לפתולוגיה – כדאי לחזור על הבדיקה. CCT הם ראשי תיבות של Central Corneal Thickness – כלומר “עובי הקרנית המרכזי”. במיפוי קרנית (Corneal Topography או Tomography) נמדד גם עובי הקרנית בכל נקודה, כולל המרכז. לכן כן – המיפוי מגלה את עובי הקרנית, ובדו"ח מופיעה שורה של CCT או Pachymetry, לרוב במיקרונים (µm). לסיכום: • עובי הקרנית לרוב יציב, אך לא בהכרח קבוע לכל החיים. • CCT = Central Corneal Thickness. • מיפוי קרנית מודד גם את עובי הקרנית, ולא רק את צורתה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

נכון. קיעור בעצב הראייה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחלה. יש “קיעור פיזיולוגי” גדול מולד, במיוחד בעיניים עם דיסקה גדולה. מה שקובע הוא האם יש סימני נזק לסיבי העצב או שינוי במעקב לאורך זמן. מה חשוב באמת להערכה: • OCT של RNFL/‏GCC – מעיד על עובי סיבי העצב; נורמלי ויציב מפחית מאוד חשד. • בדיקת שדה ראייה – חיפוש דפוסים אופייניים לגלאוקומה. • מדידות לחץ תוך־עיני, עובי קרנית, היסטוריה משפחתית ובדיקה קלינית של ה־rim (כללי ISNT) וא־סימטריה בין העיניים (>0.2 בקאפ־דיסק מעלה חשד). אם ה-OCT תקין, השדות תקינים והלחץ תקין/מבוקר – לרוב אין סיבה לדאגה גם אם הקיעור גדול. המעקב חשוב כדי לוודא שאין שינוי. ועדיין, כן: ייתכן אדם עם קיעור קטן יחסית שיפתח גלאוקומה (למשל גלאוקומה בלחץ תקין). לכן לא הגודל המוחלט של הקיעור קובע, אלא נזק לשכבות העצבים ודפוסי שינוי לאורך זמן. השורה התחתונה: קיעור גדול ≠ גלאוקומה. מאבחנים על סמך מבנה (OCT/פונדוס), תפקוד (שדה ראייה), לחץ וסיכון, ובעיקר לפי מגמה לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא קשור לעובי הקרנית. עובי קרנית (560–580 מיקרון) לא משפיע על שדה הראייה ולא על כמה “אף” נכנס לתמונה. ההבדל שאתה חווה נובע משילוב של אנטומיית האף והמסגרת הפנים (גשר האף, זווית מחיצת האף), מיקום והטיה קלה של העיניים בארובות, מרחק בין־אישוני ואפקטים של דומיננטיות עין/דיכוי מוחי. לרוב רואים את האף יותר בצד הנאזלי של כל עין, והמוח “מדכא” אותו—אבל הדחקה הזו משתנה בין אנשים ובמיוחד במבט מקרוב/בקונברגנציה. אין קשר לקיעור הדיסקה או ל”בלט” עדין, כל עוד אין תסמיני פרופטוזיס (אודם, כאב, כפילות, שינוי פתאומי). מה אפשר לעשות כדי שיפריע פחות: • קריאה בזווית קלה של הראש/הספר (סיבוב קל שמאלה כך שהאף “יֵצא” מהשדה של ימין). • התאמת משקפיים: תושבות אף (pads) רחבות/גבוהות או מסגרת עם גשר עבה שממסכת את שפת האף בפריפריה; לפעמים שינוי קטן ב־pantoscopic tilt או ב־PD האופטי מוריד מודעות. • מרחק עבודה מעט גדול יותר ותאורה טובה—מפחיתים קונברגנציה והאף מופיע פחות. • אם יש תחושת בלט לא סימטרי או כפילות אמיתית—כדאי בדיקת עיניים עם מדידת Hertel לשקט נפשי. בשורה התחתונה: זה הבדל אנטומי/תפיסתי תקין, לא בעיית קרנית. התאמות קטנות בזווית קריאה ובמשקפיים לרוב פותרות את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא מסוכן. רוב תחליבי הרחצה נועדו לשימוש חיצוני בלבד, ולכן מצוין עליהם “להימנע ממגע בעיניים” משום שעלולים לגרום לצריבה או גירוי קל עקב רמת חומציות שונה או תוספים כמו ריח וצבע. גם אם לא שטפת מיד, בדרך כלל זה לא גורם לנזק לעין — מקסימום תחושת צריבה זמנית או אדמומיות קלה. אם מופיעים גירוי, אדמומיות, דמעת או טשטוש – לשטוף היטב במים זורמים כמה דקות. אם אחרי כמה שעות יש עדיין כאב, טשטוש ראייה, או שהעין נשארת אדומה – מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים. אחרת אין צורך בדאגה, זה לא גורם לנזק קבוע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

סביר יותר שמדובר בעייפות/מאמץ ראייתי (“מסך”), יובש בעיניים או חזרתיות של סינוסיטיס קלה — פחות סביר שמדובר במשהו עיני מסוכן. הכאב שמוחמר אחרי זמן בסמארטפון ותנודות בלחץ (קינוח חזק) מתאים ללחץ סינוסים ולעייפות מוקד/שרירי עיניים. מה לעשות עכשיו, תכל’ס: • להפחית עומס מסך שבוע–שבועיים, כלל 20-20-20, ובהייה בעדשה רחוקה כמה דקות כל שעה. • טיפות לחות בלי חומר משמר 4–6 פעמים ביום, במיוחד במסך/מזגן. • להימנע מקינוח חזק; להשתמש בשטיפות מי מלח/תמיסת מי ים לאף. לשקול תרסיס סטרואידי לאף 2–3 שבועות אם יש גודש מתמשך. • לבדוק מספר משקפיים עדכני, ובעיקר אם יש צורך בתוספת לשימוש מסכים (anti-fatigue/near add). • משכך כאב לפי הצורך (אקמול/איבופרופן אם אין מניעה). פנו לבדיקה (עיניים/א.א.ג.) אם הכאב נמשך מעבר לשבועיים, יש כאב עין משמעותי, רגישות לאור, ירידה בראייה, כפילות אמיתית, חום, הפרשה מוגלתית מהאף, כאב חד-צדדי בפנים/שיניים, או כאב שמחמיר בכיפוף קדימה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין טפול תרופתי לגושי הסידן, כמו כן אין חובה להוציאם, הם אינם גורמים לשום נזק ועם זמן נפלטים באופן עצמאי.

כן—בשלב 3.5 שבועות אחרי ניתוח פזילה זה יכול להיות תקין. בתפרי התאמה משתמשים לרוב בחוט נספג (למשל Vicryl); קצוות החוט יכולים להשתחרר/לבלוט מעט ולנוע במצמוץ לפני שהם נמסים לגמרי (בדרך-כלל עד 4–6 שבועות). זה עשוי לגרום לתחושת גוף זר/גירוי, אך לרוב אינו מסוכן. מה לעשות עכשיו: לא למשוך או לגזור לבד, להימנע משפשוף, להשתמש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר מספר פעמים ביום. אם יש בבית משחת עיניים אנטיביוטית שניתנה אחרי הניתוח—אפשר למרוח בלילה ליומיים-שלושה להפחתת הגירוי. לפנות לבדיקה מוקדמת (מרפאה) אם התפר ממשיך להציק או בולט—לעיתים מסירים קצה קצר במרפאה בקלות. לפנות דחוף אם מופיעים כאב משמעותי, אודם מתגבר, הפרשה צהובה, רגישות לאור, ירידה בראייה, או תחושה שהחוט שורט את הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין טיפול השיניים לבין ההחמרה שאת מתארת. ההסברים שלך מתאימים הרבה יותר לבעיות במשטח העין – בלפריטיס, אלרגיה ויובש בעיניים – ולא ללסת או להשתלה. בבלפריטיס ויובש בעיניים, הטיפול מתחיל בהיגיינת עפעפיים, קומפרסים חמים, עיסוי עדין של העפעפיים, וטיפות עיניים ללא חומר משמר. כשזה לא מספיק, קיימים טיפולים מתקדמים במרפאות מתמחות: סחיטת בלוטות מיבומיאן לשחרור הבלוטות הסתומות (אפשר לראות דוגמה כאן: youtube.com/watch?v=sTP9ZQtkmDw&themeRefresh=1). IPL (Intense Pulsed Light) שמפחית דלקת ומשפר את תפקוד בלוטות השומן. טיפות סרום אוטולוגי שמופקות מדמך ויכולות לשקם את משטח העין במצבים קשים. כדאי לפנות לרופא עיניים המתמחה במחלות משטח העין, כדי להתאים לך את הטיפול המדויק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא. פגיעה בסיבי עצב הראייה מלחץ תוך־עיני גבוה אינה מתבטאת בדקירות או עקיצות – עצב הראייה לא מעביר תחושת כאב. התחושות שאתה מתאר לרוב קשורות למשטח העין (קרנית, לחמית, עפעפיים), ושכיחות במיוחד במצבים של יובש בעיניים. כדאי להיבדק אם אכן מדובר ביובש בעיניים. כיום קיימים טיפולים מתקדמים שעשויים לעזור מאוד מעבר לטיפות רגילות, כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן, טיפול באור (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי. אלה טיפולים המוצעים במרפאות מתמחות ויכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כשמרכיבים משקפי שמש איכותיים, כמות האור הנכנסת לעין קטנה, ולכן האישונים מתכווצים פחות לעומת מצב של חשיפה ישירה לאור חזק. זה מנגנון טבעי – פחות אור → פחות צורך בכיווץ. לגבי פיזור פיגמנט: תופעה כמו Pigment Dispersion Syndrome נגרמת לרוב מחיכוך מכני בין הקשתית לעדשה או זונולות, ולא ישירות מגודל האישון. הרחבה או כיווץ קיצוניים של האישון יכולים להשפיע על כמות השחרור של פיגמנט, אבל ההבדל שנוצר רק מהרכבת משקפי שמש הוא זניח. כלומר, משקפי שמש חשובים מאוד להגנה מפני קרינת UV ונזק מצטבר (קטרקט, נזק לרשתית), אבל לא ממש מונעים או משנים מהותית פיזור פיגמנט. השורה התחתונה: משקפי שמש מגנים על העיניים מקרינת UV ומפחיתים סינוור, אך ההשפעה על פיזור פיגמנט אינה משמעותית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קיעור בדיסקה (cup) שנגרם מלחץ תוך־עיני מוגבר הוא תוצאה של אובדן סיבי עצב הראייה והרקמה התומכת. זהו שינוי מבני, לא רק דינמי. לכן, גם אם הלחץ יורד ומוחזק תקין לאורך שנים, הקיעור עצמו לא “מתכווץ בחזרה” כי הסיבים שאבדו לא חוזרים. מה כן ייתכן: • אם הייתה בצקת ראש עצב או נפיחות ברקמה, לאחר ירידת הלחץ ייתכן שהעצב ייראה “פחות קעור” – אבל זו תוצאה של ירידת נפיחות ולא חזרת סיבים. • במעקב OCT/פונדוס יכולים להיות שינויים קטנים במראה הקיעור בגלל שונות מדידה או אופטיקה, אך לא שינוי אמיתי בכמות הסיבים. • המטרה בטיפול היא לייצב את הלחץ כדי שהקיעור לא ימשיך להחמיר, לא כדי להחזיר אותו אחורה. כלומר – ברגע שנוצר קיעור כתוצאה מנזק גלאוקומטי, הוא לרוב נשאר. שמירה על לחץ נמוך מונעת החמרה נוספת, אך לא הופכת את הקיעור. לשאלות נוספות ממליץ לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקיצור ולעניין: • NS = nasal-superior: זה הפלח העליון-נאזלי של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה (RNFL). • התאמה לשדה הראייה: פגיעה ברשתית העליונה נותנת ירידה בשדה הראייה התחתון; אזור נאזלי ברשתית מקרין לצד הטמפורלי בשדה. כלומר NS קשור בעיקר לשדה הראייה התחתון-טמפורלי (בצד הנגדי טופוגרפית), לא “ראייה למעלה”. • בגלאוקומה מוקדמת: האזורים השכיחים יותר להיפגע תחילה הם העליון-טמפורלי (TS) והתחתון-טמפורלי (TI). NS פחות אופייני כנקודת הפתיחה. • “קצת נמוך אבל ירוק”: הצבע הירוק אומר שבתוך הטווח התקין של הנורמה (בד״כ בין אחוזון 5–95). ערך מעט מתחת לממוצע אינו מעיד על פגיעה כשלעצמו. • “האם הסיבים עברו לפלחים אחרים?” לא. כל פלח נמדד בפני עצמו; אין “מעבר” סיבים. הבדלי עובי בין פלחים הם אנטומיים/אישיים. • שונות בין בדיקות: ייתכנו הבדלים קלים בין מדידות בגלל יישור הסריקה, איכות סיגנל, הטייה/טורשן של הדיסקה ואלגוריתם סגמנטציה—לא שינוי אמיתי בסיבים. • מה חשוב במעקב: מגמת שינוי לאורך זמן והאם מופיע דקק עקבי (צהוב/אדום) באותו פלח, ובמקביל ממצא תואם בשדה הראייה. אם הכול ירוק ושאר המדדים תקינים—בד״כ תקין; ממשיכים מעקב תקופתי באותה מכשיר/פרוטוקול. לשאלות נוספות נא לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כן. “פלאש” אחרי חבלה יכול לנבוע ממשיכה על הרשתית ולעיתים מרמז על קרע/היפרדות התחלתית. אם ההבזק היה חד־פעמי והראייה תקינה, פני לבדיקה עם הרחבת אישונים ב־24–72 שעות הקרובות. אם יש פלוטרים חדשים, היבהובים חוזרים, “וילון” בשדה הראייה, ירידה בראייה או כאב—פני בדחיפות היום. עד לבדיקה הימנעי ממאמץ כבד; לכאב העדיפי אקמול. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il corneatransplant.co.il cataractsurgery.co.il

“התחלה של קטרקט” פירושו עכירות קלה בעדשה שאין לה כרגע משמעות רפואית דחופה. אין טיפול תרופתי שעוצר או “ממיס” קטרקט; מטפלים רק כשזה מפריע לתפקוד (קריאה, נהיגה בלילה, סינוורים). מה עושים עכשיו: ממשיכים מעקב אצל רופא עיניים פעם בשנה (או מוקדם יותר אם יש החמרה), ומעדכנים מספר משקפיים לפי הצורך—לעיתים זה משפר מאוד את הראייה בשלב מוקדם. כדאי להרכיב משקפי שמש איכותיים עם סינון UV, להפסיק עישון, לאזן סוכרת, ולהימנע משימוש מיותר בסטרואידים (בכדורים/טיפות) אם יש חלופות רפואיות. מתי ניתוח: כשיש הפרעה ממשית באיכות חיים למרות משקפיים מעודכנים. הניתוח קצר ובטוח מאוד לרוב המכריע של המטופלים, עם עדשה מלאכותית שמחליפה את העדשה העכורה. ניתן לשקול עדשה חד-מוקדית (הבטוחה והמדויקת ביותר לרוב) או עדשות מתקדמות לפי הצרכים (טורית/מולטיפוקלית/EDOF)—זה מצריך התאמה אישית. פני לבדיקה מוקדמת אם יש החמרה מהירה, סינוור חריג, ירידה חדה בראייה, כאב, אדמומיות או עיוותים בשדה הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עליך לגשת לבדיקה של מומחה גלאוקומה להתייחס לשאלות האלו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

מה שנשאר הוא כנראה כלזיון (ציסטה אחרי שעורה). משחת מקסיטרול לא תמיד מעלימה אותו כשהוא כבר “בשל”. לרוב העיקר הוא קומפרסים חמים 10–15 דקות, 2–3 פעמים ביום, עם עיסוי עדין של העפעף – לפעמים זה לוקח שבועות. אם לא נסוג במהרה ויש לך ניתוח לייזר בעוד חודש, יש שתי אופציות יעילות ומהירות יותר: הזרקת סטרואיד מקומית (טריאמצינולון) שמקטינה את הגוש ברוב המקרים בתוך ימים–שבועיים, או חיתוך וניקוז קטן בהרדמה מקומית. רצוי להשלים טיפול כזה לפחות כשבועיים לפני הניתוח ולחזור על המדידות, כי גוש בעפעף יכול לעוות מעט את הקרנית. אם אין אודם/כאב זו לא דלקת פעילה, אבל עדיף לטפל לפני הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עדשות פלסטיק הן הבחירה הנפוצה כיום: הן קלות יותר, בטוחות יותר (לא נשברות כמו זכוכית) ומאפשרות הוספת ציפויים מתקדמים כמו חסימת קרינה אולטרה-סגולה, אנטי-רפלקס והכהיה נגד שמש. עדשות זכוכית מעניקות חדות אופטית מעט גבוהה יותר ועמידות גבוהה יותר לשריטות, אך הן כבדות, פחות נוחות, ועלולות להישבר – ולכן בשימוש יומיומי לרוב לא מומלצות. לגבי הגנה מהשמש: לא החומר (זכוכית או פלסטיק) הוא שקובע אלא הציפוי או החומר המוסף לעדשה. גם זכוכית וגם פלסטיק יכולים לספק חסימה מלאה של קרני UV אם מייצרים אותן עם סינון מתאים. כלומר – ברוב המקרים עדשות פלסטיק איכותיות עם ציפוי UV הן הפתרון הבריא והבטוח ביותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il