הובחנתי בלימפדמה של הרגל. מה לעשות?

שלום לפני כחודש קמתי בוקר אחד עם כאבים חזקים ברגל ימין. זה הרגיש לי כמו שריר תפוס, אבל לקראת הערב הבחנתי בסימנים אדומים, נפיחות והחום עלה לי ל 39. למחרת נגשתי לרופא והוא הפנא אותי למיון שם הובחנתי בדלקת תת עורית - צלוליטיס. טופלתי במשך 4 ימים באנטיביוטיקה לווריד עד לשיפור משמעותי מבחינה זיהומית אך שוחררתי הביתה להמשך טיפול אנטביותי למשך שבוע. הכאב ברגל אמנם חלף ברובו, אך כעת אני סובלת מבצקת באותה הרגל בעיקר בשעות הערב לאחר עמידה ממושכת. הבצקת מתחילה בקרסול ומגיעה כמעט עד הברך. חזרתי לרופא המשפחה והוא רשם באבחנה "לימפדמה" ושלח אותי לפיזוטרפיה וגם למומחה כלי דם (יש לי תור להמשך השבוע). האם למפדמה ברגל אחת יכולה להתפתח בעקבות זיהום? האם זה אומר שזה ישאר באותה רגל או שזה יכול לעבור לגפיים אחרות? האם מדובר בלמפדמה ראשונית או משנית? מהו הטיפול המומלץ? אני בן 38 אגב ומעולם לא סבלתי בעבר בכל בצקת שהיא תודה

טוב אז מספר דברים. ראשית להמנע מללכת לבריכה זה כמו גזר דין מוות עבורי. אני מאד מאד פעיל ספורטיבית. אני מתאמן במכון כושר 4 ימים בשבוע הכוללים אימון אנאירובי עם מקולות ומכשירים, ריצה על מסלול ובסוף גם שחיה. מאז שהחמלמי מהזיהום חזרתי להתאמן כרגיל, אחרי הכל אני מנהל חיים כאלו כבר יותר מ 10 שנים ומעולם לא קיבלתי זיהום, פרט לפעם הראשונה לפני כחודש. באופן מוזר הזיהום היה חריף מאד ונאלצתי להתאשפז. הצלוליטיס התפתח לדלקת לימפתית (לימפנגיטיס9 ואף לזיהוף בדם (ספסיס). הרופא הזביר לאשתי שאני נמצא בסכנת חיים ושהם מקווים שיוכלו לעזור לי. לאחר 4 ימים של 40 מעלות חוף, צמרומור ולחץ דם נמוך (72/40), התחלתי להחלים. החום ירד ולחץ הדם התייצב. כעבור שבוע מיום האשפוז בדיקות הדם הראו על החלמה מהזיהום ושוחררתי לעוד שבוע של אנטיביטטיקה דרך הפה. הנפיחות ברגל והסימנים חלפו, פרט לנפיחות בצקתית באזור הקרסול שכעבור יום שלם של פעילות, מתפשטת על לאזור הברך. הנפיחות בעל אופי צמיגי. האילו הגרם משאירה סימן (שקע). לאחר שאני הולך לישון עם רגל מורמת, למחרת בבוקר אני קם כמעט ללא נפיחות בכלל, ושוב לאחר יום עבודה\אימונים זה חוזר חלילה. אין לי אפשרות שלא לנעול נעלי ספורט עם גרביים אלסטיות כאשר אני מתאמן בחדר כושר. לעבודה אני משתדל ללכת עם נעליים פתוחות (אני עובד כמרצה במכללה ולכן אני עומד רוב היום). לגבי הטיפולים. יש לי טור למומחה כלי דם, אבל לצערי הטור הוא לעוד חודש. יש לי גם תור למרפאת חוץ למחלות זיהומיות. במהלך האשפוז גילו אמלי מחלה נוספת - היפרגלובולינמיה. יש לי IGA גבוה מאד שלא יורד גם לאחר שהזיהום חלף. בנוסף יש לי הפניה לפיזיוטרפיה לימפתית. הבעיה שעדיין לא נקבע לי תור. בכללית לא מוכנים להתחיל בטיפול עד אשר הם יקבלו אישור מהקופה למימון הפיזוטרפיה (זה יקח לפחות שבוע לקבל אישור ועוד שבועיים עד שיקבע לי תור). כעט אני מברר על טיפול באופן פרטי. אשמח מאד לקבל הצעות\המלצות. בכל אופן, אני יודע שזה אולי נשמע דרמתי, ואמרתי את זה גם לאשתי. אם אני אגיע למצב שבו אהיה מוגבל מלנעול נעלי ספורט ולהאמן בחדר כושר, באותו היום אני מתכוון לשים קץ לחיי. אני אדם מאד היפראקטיבי, ופעילות פיזית היא חלק בלתי נפרד מחיי. אני מאד מקווה שזה לא יגיע למצב הזה. כרגע אני מחפש מטפל פיזיוטרפי פרטי כדי לא לבזבז זמן. במאמרים שקראתי הבנתי שהשלב בו אני נמצא מהווה חלון הזדמנויות בו ניטל לטפל בבעיה באופן שהיא יכולה להיעלם. אני עדין לא מבין מדוע זה קרה דווקא לי. כל הזמן חשבתי שלימפדמה היא מחלה של אנשים זקנים או בעלי עודף משקל חריג... תודה