סכנת חיים מידית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

זהירות: פגיעות קור

במצב של ירידה קיצונית בטמפרטורות, הגוף נאלץ להסתגל במהירות לשינוי ולא תמיד עומד בכך בהצלחה - כתוצאה מכך יכולה להיגרם לנו פגיעת קור. הדרך להימנע מפגיעות קור היא התנהגות נכונה בעת חשיפה לתנאי אקלים קר. מהן פגיעות קור, מהו הטיפול הנדרש עד להגעת הצוות הרפואי ומה אסור לעשות? מדריך עוצמת הקור מושפעת מגורמים סביבתיים כמו טמפרטורה, מהירות הרוח ולחות האוויר. אוויר לח מוליך חום טוב יותר מאוויר יבש, והתוצאה היא שגופנו מאבד יותר חום בתנאי מזג אוויר לחים (כשהבגדים רטובים אנחנו מאבדים כ-95% מכושר הבידוד).    מהן פגיעות קור? בתנאי אקלים קר הגוף מפעיל שני מנגנונים פיזיולוגיים ששומרים על טמפרטורת הגוף: כיווץ כלי דם היקפיים שנמצאים מתחת לעור - העור ייראה אולי חיוור וכחלחל אבל חום הגוף יישמר. הסכנה במצב הזה שאם הוא נמשך זמן ממושך, הוא יכול להוביל לקפיאת הרקמות בכפות הידיים והרגליים, כיוון שבפועל דם מועט יותר זורם אליהם. במצב קיצוניים יכול להתפתח בעקבות זה נמק. כיווץ שרירים וצמרמורת הגוף - מנגנון הצמרמורת יוצר אמנם חום אבל רובו נפלט החוצה ואובד, וכך אנו מדלדלים את...
ללמוד עוד על סכנת חיים מידית
זהירות: פגיעות קור-תמונה

במצב של ירידה קיצונית בטמפרטורות, הגוף נאלץ להסתגל במהירות...

מאת: אורה רבינוביץ
16/12/2013
השמנת יתר: כשאין מנוס מניתוח-תמונה

ניתוחים לקיצור קיבה סובלים מתדמית בעייתית, ורבים מהסובלים...

מאת: אסיא מדיקל
21/05/2013
מחלות ורידים: אבחון, טיפול ומניעה-תמונה

לא נעים - ולפעמים מאוד מסוכן: בעיות בוורידים עלולות לגרום...

מאת: פרופ' ניטצקי...
11/04/2018
הלם לב: סכנת חיים מיידית-תמונה

שוק קרדיוגני הוא מצב מסכן חיים המתבטא בירידה חדה באספקת הדם...

מאת: פרופ' מיזל...
05/11/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לסכנת חיים מידית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

סכנת חיים מידית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אילו מזונות הם דלי אשלגן? בעיקר איזה פירות וירקות? תודה ענת

שלום ענת, אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים. כמחצית מגיע מפירות וירקות, ולכן כאשר יש צורך בהגבלת אשלגן אנו מגבילים צריכה של ירקות ופירות. ראשית יש להוריד מהתזונה את הירקות והפירות העשירים מאוד כגון : בננה, עגבניה ומוצריה, תפוחי אדמה, אבוקדו, סלק, ענבים, פירות יבשים, עלים ירוקים (שמיר, פטורוזיליה), תחליפי מלח על בסיס אשלגן, אפרסמון, נקטרינה, גויאבה,קיווי, שסק תפוז, מלון, רימון משמש וערמונים, ארטישוק, במיה, דלורית,בטטה, דלעת, נבטים, פטריות, תרד ,קולורבי ירקות ופירות בעלי תכולת אשלגן נמוכה יותר, אך גם יש לצרוך בזהירות ובמתינות הם : תפוח עץ, אגס, שזיף, אננס ואפרסק בסירופ ואפרסק. אבטיח עד 1 כוס קוביות שווה מנה. לגבי ירקות :בצל, גזר, חסה,חצילים,כרוב, כרובית, כרישה,מלפפון, פלפל, שעועית ירוקה וצהובה. יש לפזר את הירקות והפירות על פני היום. אם יש רמות גבוהות של אלשגן יש לגשת בהקדם האפשרי לדיאטנית לייעוץ אישי, הואיל ואשלגן גבוה מהווה סכנת חיים מיידית. בברכה, דנה

אני אשה בת 65 בבדיקת דם התברר שיש לי אשלקן גבוה 5.6 אני מאוד לחוצה, אני יודעת מה אסור לאכול ומה מותר, האם לא קורה כלום לאדם שלא אוכל פרות וירקות, האם הוא לא יסבול ממחסור בויטמינים? מה הסכנות הטמונות בעודף אשלגן, ממה צריך להזהר? אשמח לקבל תשובה למיאל שלי. תודה.

שלום אשמח לדעת האם הרופא המיילד יכול להחליט מתי לשלוח אותי לקיסרי גם אם אני לא רוצה..? ואם נשקפת לעובר סכנת חיים מיידית ואני מסרבת לקיסרי, גם במחיר של לאבד את התינוק שלי, עדיין הרופא יכול לכפות עליי קיסרי?

הילה שלום רב, החוק בישראל לא מתייחס מפורשות לזכותו של הרופא לסרב להעניק טיפול, אך התייחסויות שונות לנושא מופיעות בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית ובחוקים שונים שנחקקו בשנים האחרונות. ישנם מספר מקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט וכל מקרה נדון לגופו של עניין. קיים נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל הקובע את הגבולות החובה בטיפול הרפואי ואת הנסיבות שבהן רשאי הרופא לסרב לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל. להלן נייר העמדה: • טיפול רפואי מיטבי מבוסס על שותפות מלאה של המטופל והרופא כאחת. • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מקנים למטופל את החופש לבחור את חלופות הטיפול הרפואי שיקבל. • זכות זו אינה מוחלטת, והיא מוגבלת. • על הרופא לא מוטלת חובה אתית או משפטית לבצע כל דרישה של המטופל, למעט טיפולים דחופים מצילי חיים. • רופא חייב לסרב לבקשת המטופל לקבל טיפול רפואי הנוגד את חוקי המדינה. • רופא רשאי לסרב לבקשת מטופל לקבלת טיפול רפואי, אם טיפול זה נוגד את עמדתו המקצועית או את מצפונו. • על הרופא לנסות ולהניא מטופל מקבלת טיפול שאין לו, לדעת הרופא, הצדקה רפואית. • בחינת בקשתו של המטופל תיעשה על ידי הרופא באופן מקצועי, ללא כל שיקול זר. • חופש הבחירה של הרופא שלא לתת טיפול ללא הצדקה רפואית משמר את האוטונומיה והיושרה המקצועית שלו.

שלום ד"ר שיך-יוסף אבא שלי נותח לפני שנתיים בגלל קרע של האורטה בבית החזה (נדמה לי החלק העולה). הוא עבר ניתוח דחוף בבית החזה ולאחר מכן היה לו זיהום בעצם של בית החזה. לקח לו הרבה זמן להתאושש מהניתוח. האם לדעתך היה אפשר לטפל בו בצורה שונה?

נכון להיום, הטיפול המיידי בדסקציה של האאורטה העולה הוא ניתוח דחוף לתיקון/החלפה של איזור הקרע. בלי ניתוח דחוף אחוזי התמותה גבוהים מאוד וקיימת סכנת חיים מיידית. אבא שלך בהחלט קיבל טיפול כההלכה. מקווה ששלומו טוב ותודה לפנייתך.

בתור מתבגרת , מה הזכויות שלי אצל פסיכולוג ? האם את כל המידע מוסרים להורים ? או שכמו במבוגרים הכל חסוי ? באיזה מקרים הפסיכולוג מחויב לגלות למישהו ? במקרים של דיכאון , פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות מותר לספר ? תודה רבה

שלום סיגל, זכויותייך כמטופלת אינן שונות מאלה של כל מטופל אחר, יהא גילו אשר יהיה. על תכני הטיפול חל חיסיון, שכן זו מהותו של טיפול פסיכולוגי. עם זאת, כשמדובר בקטינים, הנתונים עדיין תחת חסות הוריהם, יש טעם והיגיון בשיתופם של ההורים - לא ברמת התוכן הנאמר בפגישות, אלא בהבנת מצבו של הילד, ובניסיון לרתום אותם כבני ברית של התהליך הטיפולי. כשמדובר במתבגרים, הרגישים במיוחד לפרטיותם, אפשר לסכם בתחילת הטיפול את מידת המעורבות של ההורים, ורצוי לעשות זאת בפגישה משותפת. ועדיין, חשוב לזכור, שבמצבים של התנגשות ערכים (למשל ערך החיסיון הרפואי מול ערך החיים), נדרש הפסיכולוג להפעיל שיקול דעת: אם אינו יכול להבטיח את שלומו של המטופל, יהיה עליו לקבל החלטה (רצוי יחד עם המטופל) מי יוכל לסייע לו בכך. לפעמים, כשהמטפל מתרשם שהמטופל שלו בסכנת חיים מיידית, יהיה צורך להכניס גורם נוסף לתמונה. אגב, דיכאון, *מחשבות* אובדניות ואפילו סוגים מסוימים של פגיעה עצמית, אינם נופלים בקטגוריה של סכנת חיים מיידית, ולכן ברוב המקרים אינם מחייבים כניסתו של גורם מעבר למטפל. זאת, כדי לעודד מטופלים לדבר על הקושי, לשתף במחשבותיהם, לספר על הפגיעה העצמית, ולאפשר למטפל לסייע בהפחתת התנהגויות מסוכנות. בברכה ליאת