מוות מוחי

שלום, תמיד במוות בסוף במוח והלב מפסיקים לעבוד גם הם. השאלה היא מה היתה התחלת השרשרת.

בדרך כלל תרומה מ"הנפטר" היא תרומה מאדם עם מוות מוחי אך שהלב עוד לא כשל ויש עוד אספקת דם לאברים השונים. בניתוח מוצאים האברים לתרומה ומיד מוכנסים לתמיסה משמרת, בתנאים מיוחדים. אי אפשר לקחת איבר מאדם שנפטר בדיעבד. גם לא דקות לאחר הפטירה.

המוח והלב ברגע שאין מספיק דם וחמצן מפסיקים לעבוד. זה בקיצור נמרץ. כל טוב

אבי שלום, כאשר יש הפרעת קצב מסוג פרפור חדרים, הדופק הוא מהיר מאד והעברת האות החשמלי לא מאפשרת כווץ אפקטיבי של הלב. תפוקת הלב במקרה כזה נמוכה מאד והמצב קרוי דום לב. כאשר תפוקת הלב נמוכה, הדם בכלי הדם לא זורם באופן אפקטיבי, הוא נוטה להיקרש, ואין אספקת חמצן לאיברי הגוף השונים. האיבר הרגיש ביותר לחוסר אספקת חמצן הוא המוח. שם נגרם נזק בלתי הפיך תוך דקות ספורות. מסיבות אלה, יש להתחיל בעיסוי לב מוקדם ככל הניתן ובאופן רציף כדי לחדש את זרימת הדם בכלי הדם ולתת מכת חשמל מוקדם ככל הניתן על מנת להסדיר את קצב הלב. בפרפור חדרים (אין להתבלבל עם פרפור פרוזדורים), הסיכויים לסיום הפרעת ללא מתן מכת חשמל אפסיים. מוות נקבע כאשר למרות מאמצי ההחייאה אין חזרה של פעילות ספונטנית של הלב או כאשר למרות חזרת דופק ולחץ דם נגרם נזק קשה למוח (מוות מוחי). הזמן תלוי במידה רבה בגיל, ביעילות העיסויים ובמחלות הנלוות. תודה על פנייתך לפורום