קרע של המפרצת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מפרצת בטנית: רוצח שקט

במפרצת בטנית, אאורטה, מקטע של אבי העורקים מתנפח באזור הבטן. מדובר במצב מסכן חיים, שניתן לאבחנו בזמן בבדיקת אולטרסאונד פשוטה לבני 65 ומעלה עוד בנושא: הסתיידות עורקים, השתלת קוצב לב מפרצת בטנית (Abdominal Aortic Aneurysm - AAA) היא התרחבות מקטע של אבי עורקים באזור הבטן. התרחבות זו נובעת מהיחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו לכעין בלון, מקוטר נורמלי של כשני ס"מ לקוטר של ארבעה או חמישה ס"מ ויותר. מצב זה עלול להוביל למצב מסכן חיים של קרע באבי העורקים. המנגנון העומד בבסיס התהליך לא הובהר עד תום, אבל ברור שאחד הגורמים העקריים להתרחבות הוא איבוד האלסטיות של דופן העורק, הדומה באופיו הכללי לשינויים המתרחשים בעור עם הגיל. מפרצת אאורטה בטנית קיימת בקרב 3% מן הגברים מעל גיל 65, והיא מחלה מסוכנת שמהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בעולם. משמאל: מצב תקין, מימין: מפרצת בטנית. איור: שאטרסטוק   תשובות לשאלות נפוצות האם...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לקרע של המפרצת

רפואה דחופה - תמונת המחשה
רפואה דחופה הפנים התנפחו בבת אחת? מרגישים מחנק? ייתכן ומדובר באנגיואדמה: תגובה אלרגית של הגוף לתרופ...
מפרצת באבי העורקים - תמונת המחשה
מפרצת באבי העורקים בדיקות ההדמיה המשוכללות מאפשרות כיום לרפואה המערבית אבחון מוקדם וטיפול יעיל. אליה וקוץ...
ללמוד עוד על קרע של המפרצת
מפרצת בטנית: רוצח שקט-תמונה

במפרצת בטנית, אאורטה, מקטע של אבי העורקים מתנפח באזור הבטן....

מאת: פרופ' וולף...
07/08/2018
איך לזהות סיכון למפרצת בטנית?-תמונה

המחלה השקטה: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית עשויות...

מאת: פרופ'...
06/05/2018
ללא אזהרה: על מפרצת בטנית-תמונה

היא מחלה מסוכנת שמתגלה תכופות ללא סימנים מקדימים וקשורה...

מאת: פרופ'...
06/05/2018
פתאום באמצע החיים (ובאמצע המירוץ)-תמונה

מדי פעם שומעים על זה... מישהו מתמוטט ומת באמצע פעילות...

מאת: מוות פתאומי...
06/05/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לקרע של המפרצת?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

קרע של המפרצת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
06/07/2014 | 00:41 | מאת: אפי

שלום דוקטור לפני ימים מספר אבי בן ה60 חש כאבים בכל הגוף הגיע לביח ושם עשו לו צינתור, הבחינו שהלחץ דם לא מתייצב ומבדיקה נוספת אבחנו קרע במפרצת אב העורקים הכניסו אותו מייד לניתוח שנמשך 10 שעות תפרו לו את הקרע והשתילו מסתם. בתום הניתוח הקשה הדם שלו הפך דליל והחליטו לתת לו אמפולות שיקרישו את הדם והדם נקרש לבסוף. עברו יומיים והוא עדיין לא התעורר. כשמורידים לו את מינון ההרדמה הוא מגיב לא הכי טוב הוא מושך את החוטים. אני מודאגת נורא האם הוא יתעורר בקרוב? יש סיכוי שנגרמה לו פגיעה מוחית? האם היה לך מקרים דומים ואתה יכול לתת לי איזשהו מידע? תודה מראש..

אפי שלום קרע של אבי העורקים (דיסקציה) הוא מצב מסוכן שגורם בהרבה מקרים למוות פתאומי. במידה ואין מוות פתאומי עדיין מדובר במצב מאוד מסוכן הדורש ניתוח לב דחוף ומסוכן. בהרבה מקרים הניתוחים ממושכים ויש סכנה גדולה של דמם. בנוסף הניתוח דורש קירור הגוף והפסקת זרימת הדם בגוף. יש בכך סכנה למוח ובכל מקרה אופייני שההתעוררות אחרי הניתוח אינה מיידית. מקווה שההמשך יהיה טוב ושלא נגרמה לאביך פגיעה מוחית. ניתן יהיה לדעת בוודאות רק לאחר התעוררות מלאה. בברכה דר' גיל בולוטין

12/11/2000 | 01:01 | מאת: שבתאי

ד"ר שלום, אני בן 26 ובשל היותי מאובחן בתסמונת מרפן אני נמצא מעל 10 שנים במעקב קרדיולוגי על בסיס שנתי, ונוטל 50 מ"ג נורמיטן מידי יום (לא יותר בגלל לחץ דם נמוך מלכתחילה), ומנוע מפעילות ספורטיבית כלשהי בעצת הרופא. הביקור האחרון ככל הנראה העלה ממצאים המגדילים את הסבירות לצורך בטיפול כירורגי, בטווח זמן של 6-12 חודש, בגלל התרחבות באזור המסתמים באאורטה, כך לדברי הרופא. הייתי מעוניין, אם אפשרי הדבר א. לקבל הסבר פשוט יחסית לממצאים. ב.להבין מה היא אותה אופציה כירורגית שהזכיר הרופא ומהי מידת הסיכון הכרוך בה. הסיכום כפי שהעתקתי מדו"ח האקו דופלר שקיבלתי(לצערי ברור כסינית בעבורי): mvp, minimal mr, no myxomatouse changes. trivial ar. no aaortic valve deformity. very marked dilatation of the aaortic root at the level of the valsalva sinuses=5.25cm רוב תודות מראש

12/11/2000 | 15:46 | מאת: דר' שוורץ

כחולה תסמונת מרפן אתה בוודאי יודע שהליקוי הוא בסיב רקמת חיבור הנקרא פיברילין-1. הליקוי הינו גנטי וזוהו מוטציות רבות בכרומוזום מס' 15. בחלק מהחולים יש מעורבות עינית עם נקיעת העדשה. ברוב החולים יש מעורבות לבבית ופגיעה בכלי הדם הגדולים. בבדיקה שאתה מצטט ניצפתה גמישות-יתר של המסתם הצניפי (בכניסה מהפרוזדור לחדר השמאלי) עם פגיעה קלה בתפקודו. כמו כן פגיעה מיקטית (חוסר אטימה מלאה) במסתם הוותיני (ביציאה מהחדר השמאלי אל אב-העורקים או הוותין). הממצא החשוב ביותר הוא הרחבת שורש הוותין. מעבר לקוטר מסוים יש סטטיסטית סכנה מוגברת של קרע בוותין (דיסקציה) וארוע כזה עלול אף לסכן חיים. הטיפול הממושך שקיבלת ע"י נורמיטן האט כנראה את התהליך ובזכותו לא נאלצת לעבור ניתוח בגיל צעיר יותר. בניתוח מחליפים את הקטע הראשון (העולה) של הוותין ע"י הומוגרפט (וותין של אדם שנפטר אשר עבר תהליך שימור מיוחד) וכן את המסתם הוותיני ע"י מסתם תותב מלאכותי. לפני שמתקבלת החלטה על ניתוח גדול מעין זה בדר"כ מבצעים בדיקת הדמיה נוספת לבדיקת האקו שעברת:MRI או CT. בבדיקה זו מדידת הקטרים מדויקת יותר וניתן לבצע רקונסטרוקציה תלת-מימדית של הוותין. התוצאות הניתוחיות בניתוח זה הן מצוינות אך יש לזכור כי לאחריו יש צורך ליטול טיפול נוגד-קרישה כרוני וכן להמשיך וליטול חוסמי-בטא (נורמיטן). ההמלצה להימנע מספורט תחרותי, הרמת משקולות וספואט מגע תישאר בעינה. במעקבנו מספר משפחות עם תסמונת מרפן וחלק מהפרטים החולים עברו בארץ בהצלחה רבה הניתוח המתואר. אם הליקוי העיקרי הינו מסתמי ניתן לעיתים להסתפק בהחלפת המסתם הוותיני בלבד, אך עפ"י תאורך זה אינו במצב שלך. אגב, כיוון שהתורשה אוטוזומלית דומיננטית יש טעם ביעוץ גנטי. בשאלות נוספות אנא פנה ל- Y_Schwartz@rambam.health.gov.il בברכת בריאות שלמה, דר' שוורץ

12/11/2000 | 16:50 | מאת: שבתאי

ראשית רוב תודות על התשובה המפורטת והבהירה. (לצערי, גיליתי כעת כי השורות של הטקסט שציטטתי בהודעה הראשונה באנגלית נקלטו משום מה הפוך בסידרן, הראשונה מופיעה אחרונה והאחרונה ראשונה, אך אני מאמין שלא זה הדבר שיהפוך על פיה גם את התשובה, הלא כן?). שנית, אם אוכל לדעת מה היא איכות החיים הצפויה לאחר ניתוח שכזה, במדדים יומיומיים כמו ניידות, מניעה מפעילות פיזית בכלל או ממאומצת, נטילת תרופות על בסיס קבוע (אם הבנתי נכון), וכיו"ב. מכל מקום, אשמח לכל מידע רלוונטי נוסף, ותודתי על התשובה הענינית.

כל הנאמר על ידי ד"ר שוורץ תקף מאוד. אבל אני תמהה מאוד איך זה שיש לך מצב כזה (הרחבה כה משמעותית של האורטה), אתה מועמד לניתוח ולמרות זאת אתה לא ממש בקי בכל רזי המחלה. איך זה שהקרדיולוג שלך לא צייר לך את הממצאים ולא תאר לך את האופציות הניתוחיות (או לחלופין לא שלח אותך להוועץ בכירורג חזה). או אולי הוא כן עשה את כל אלו...??!! כן ?? קשה לקבל מידע מדוייק דרך הנט. בוודאי ללא הציורים והתיאורים והדיון האקטיבי - הוא אומר, אתה שואל, הוא עונה וכו'. לכן הייתי ממש ממליץ לך ללכת שוב לקרדיולוג לשאול אותו את כל השאלות הקריטיות האלו ושישלח אותך לכירורג בכיר מאוד אשר אמור בהמשך לבצע את הניתוח. את הצריך להיות מודע לסוגי הניתוחים האפשריים (כולל ניתוח על שם ROSS שאולי בכלל לא מתאים לך - אבל אולי כן...וזה יכול לפטור אותך משך עשרות שנים מקומדין לדילול הדם). ואתה צריך לשאול את הכירורג ואת הקרדיולוג מה אחוזי הסיבוכים ואיזה סיבוכים יש וכהכל ... הכל !! לך אליהם וקבל מידע. אלו חייך. אל תסתמך על מעט המידע המופיע בתכתובות פה. אל תשכח גם שאף אחד מאיתנו לא ראה את האקו לב בעצמו ולא את הבדיקות הקודמות... אולי בכלל לא צריך בדיקות נוספות... אלה ישר ניתוח ??!! לא יודע. לך לקרדיולוג שלך שוב מצוייד בהרבה שאלות רלוונטיות. תודה על תשומת הלב

13/11/2000 | 00:26 | מאת: שבתאי

ד"ר קיציס שלום, הצעתו של הרופא המטפל היתה להכנס לעובי הקורה בענייני "הסברים" רק לאחר שבעוד כ4 חודשים בדיקות הולטר ואקו דופלר אליהן הוזמנתי לא יותירו בידיו עוד ספק קל באשר לצורך בניתוח, וזאת חרף הנתונים היבשים שנכתבו לי בדוח בשפה זרה לי (נושא הניתוח עלה לראשונה רק לפני כשנה על רקע ממצאי בדיקת אקו שנערכה אז). הפרספקטיבה הבהירה שלך אומנם מראה גם לי כי ללא ספק ישנן דרכים טובות יותר לנהל דיאלוג רופא-מטופל, ועם זאת במצב נתון זה, ולא במקומו של המעקב הרפואי עליו אני מקפיד כך או כך, מצאתי באתר זה נתיב פוטנציאלי לגישה לכל אותו מידע חשוב עבורי, שרופאי מטעמים השמורים עימו טרם מצא את הנחיצות לחלוק עימי. מכל מקום, כאמור, אשמח לכל מידע רלוונטי נוסף בענייני, וגם באשר למה צפוי להיות טיבו של הטיפול-מעקב לאחר ניתוח שכזה, ומה צפויות להיות המגבלות הגופניות לאחריו. תודה לך על זמנך ועצתך, שבתאי

18/01/2003 | 18:34 | מאת: יוסי

שבתאי רציתי לדעת אם עשית ניתוח זה ןאיפה?