מחלות ורידים: אבחון, טיפול ומניעה

(0)
לדרג

לא נעים - ולפעמים מאוד מסוכן: בעיות בוורידים עלולות לגרום אי נוחות ובמקרה של בעיות במערכת הוורידים העמוקה עלולה להיווצר סכנת חיים מיידית. מדריך

פרופ' ניטצקי סמי
רופא כלי דם ,מומחה לכירורגיית כלי דם

מחלות ורידים עשויות להיות בעיה בלתי נעימה ובלתי אסתטית - אך לא מסוכנת. עם זאת, במקרים אחרים, מחלות ורידים עלולות להתפתח ולגרום מצבים מסכני חיים (כגון: תסחיף ריאתי). לכן, לא ניתן להפריז בחשיבות האבחון הנכון והטיפול המהיר בבעיה - עם הופעת התסמינים.

מה מבנה מערכת הוורידים בגופנו?

הוורידים בגופנו סדורים בשלוש מערכות:

1. המערכת השטחית: הוורידים במערכת זו נמצאים רק ברגל, ממוקמים מתחת לעור - ומנקזים 5%-10% מהדם הוורידי ברגליים.

2. המערכת העמוקה: זו המערכת העיקרית והחשובה בגוף, המנקזת 90%-95% מהדם הוורידי. הוורידים במערכת זו עוברים לכל אורך הרגל - וממשיכים עד הלב והריאות.

3. מערכת הפרפורנטים: מחברת בין שתי המערכות האחרות, העמוקה והשטחית וממוקמת בניצב לציר הרגל.

פעמים רבות, המחלות שקשורות למערכת השטחית כרוכות בכאבים ופגיעה באיכות החיים, אך אינן מסוכנות. לעומת זאת, קריש דם במערכת העמוקה - עלול להיסחף ולהגיע לריאות. וכך, לגרום למצב מסכן חיים. לכן, בכל מקרה בו יש חשד למחלה ורידית - יש לפנות לרופא, כדי שיאבחן את הבעיה ומקורה, ויחליט מהו הטיפול הנדרש.

פגיעה באיכות החיים. צילום: שאטרסטוק
פגיעה באיכות החיים. צילום: שאטרסטוק

מהן המחלות המאפיינות את המערכת השטחית?

אי-ספיקה ורידית

זרימת הדם בוורידים היא תמיד לכיוון הלב. כדי להזרים את הדם מהרגליים כלפי מעלה - משאבת שרירי השוק דוחפת את הדם לעבר הלב. פעולה זאת נעשית בתנועה. למשל: בעת ההליכה. לאורך הוורידים, במרחקים קבועים של 10 ס"מ, ממוקמים מסתמים המונעים מהדם לדלוף בחזרה, לכיוון הקרסוליים. כאשר מסתמים אלה תקינים, הדם זורם במערכת ללא הפרעה. כאשר המסתמים אינם תקינים (אי ספיקה), זרימת הדם ללב עדיין מתקיימת כסדרה, אך חלק מהדם דולף בחזרה לכיוון הקרסוליים. כך, נוצר עודף דם - ולחץ מוגבר על הוורידים. עם הזמן, הוורידים מתרחבים והופכים בולטים יותר ויותר. ורידים בולטים אלה מכונים דליות.

הגורמים: תורשה והריונות, עודף משקל, פציעות ברגליים, גלולות למניעת הריון ותרופות לגיל המעבר בקרב נשים. גורמים נוספים, שעלולים להחמיר את התופעה קשורים בעבודה הכרוכה בנשיאת משאות כבדים, עמידה ממושכת לאורך זמן וחוסר פעילות פיזית.

תסמינים: דליות הוורידים גורמות לחום מקומי ברגליים, גירוד ונפיחות. לעתים ייגרמו כיווצי שרירים, כאבים ורגל כבדה ועייפה. התופעות עלולות להחמיר בקיץ, בערב, בעקבות עמידה ממושכת; ואצל נשים, בתקופת המחזור. חשוב לדעת כי ללא טיפול 50% מהחולים יחוו החמרה במצב. בהדרגה תופיע נפיחות גם במנוחה, צבע חום (פיגמנטציה) ואובדן הרקמה התת עורית. סיבוכים אפשריים נוספים הינם דלקות וקרישי דם (טרומבופלביטיס), דימום ופצעים קשיי ריפוי (כיבים).

אבחון: על ידי רופא מומחה לכלי דם, באמצעות דופלקס אולטרסאונד לבדיקת המערכת הוורידית - הן העמוקה והן השטחית.

הטיפול: כיום, ישנן דרכים רבות ומגוונות לטיפול בדליות. עם זאת, בכל דרכי הטיפול, המטרה היא לבטל את זרימת הדם במערכת השטחית-רזרבית; ולהפנות את כל זרימת הדם הוורידי אל המערכת העמוקה. פעולה זו משפרת את זרימת הדם, מעלימה את התלונות משפרת את איכות החיים ואחרי זמן מה, גם מעלימה את הדליות.

פקקת ורידים שטחית SVT

בדרך כלל, פקקת ורידים במערכת השטחית (טרומבופלביטיס) אינה מסוכנת. למעשה, הפקקת היא דלקת כימית שאינה חיידקית, והיווצרות קריש שחוסם את זרימת הדם בווריד.
הגורמים: לרופאים אין עדיין תשובה לשאלה - האם הפקקת החלה מדלקת וכך נוצר הקריש (או שמא, להפך: מסיבה מסוימת נוצר בווריד קריש - שגרם לדלקת). כך או כך, הסיבות להיווצרות הפקקת הן דליות ורידים, חוסר פעילות גופנית או גורם חיצוני (מכה, בדיקת דם או הכנסת קטטר).

תסמינים: כאבים, חום מקומי, אודם ונוקשות לאורך הווריד שניתנת למישוש. בדרך כלל ללא נפיחות ברגל עצמה. המערכת העמוקה בדרך כלל תקינה.

אבחון: על ידי בדיקת רופא, באמצעות דופלקס אולטרסאונד.

הטיפול: הפקקת השטחית תחלוף מאליה, ברוב המקרים, כעבור 6-8 שבועות, כשהגוף יפרק את הקריש - והסתימה תשתחרר. במקרה זה, מטרת הטיפול הינה הקלה על התסמינים, עד חלוף המחלה. הטיפול כולל הליכה מרובה, הנעת הרגליים במצבי ישיבה ממושכת, שימוש בגרביים אלסטיים ומשחה מקומית לשיכוך כאבים. כמו כן, מקובל היום לתת לחולה אספירין למשך חודש, ובמקרים חמורים - זריקות קלקסן לטיפול בקרישיות הדם.

ללא טיפול  50% מהחולים יחוו החמרה במצב. צילום: שאטרסטוק
ללא טיפול 50% מהחולים יחוו החמרה במצב. צילום: שאטרסטוק

מחלות של מערכת הוורידים העמוקה:

פקקת ורידים עמוקה DVT

עקב תפקידה החשוב של המערכת העמוקה והעובדה שהוורידים המשתייכים אליה מגיעים ללב, קריש שנוצר במערכת זו עלול להגיע לריאות - ולכן מדובר במחלה שעלולה להיות מסכנת חיים.

הגורמים: חוסר תנועתיות - מצב זה עלול להיווצר בטיסה ארוכה, או בשכיבה ממושכת בעת אשפוז בבית חולים; ניתוחים - בעיקר ניתוחי אגן; רגל שנתונה בגבס, לאחר שבר; טרומבופיליה (קרישיות יתר) - עקב נטיות גנטיות; עישון; גלולות למניעת הריון; תרופות גיל מעבר; השמנת יתר;

תסמינים: נפיחות מקומית בשוק ובירך, אדמומיות ברגל, עור מבריק ומתוח, כאבים חזקים בשוק בעיקר- עד כדי קושי לדרוך על הרגל. לרוב המערכת השטחית תקינה.

אבחון: אצל רופא מומחה לכלי דם, באמצעות דופלקס אולטרסאונד ובדיקת דם.

הטיפול: החלק החשוב ביותר הוא הטיפול התרופתי, באמצעות נוגדי קרישה. הטיפול התרופתי ניתן לחצי שנה, כאשר אין סימנים לקרישיות יתר. תרופות אלה אינן ממיסות את הקרישים הקיימים, אך הן מונעות היווצרות קרישים חדשים באותו המקום. בנוסף, מומלץ לבצע את הפעולות הבאות: הליכה מרובה, הנעת רגליים בישיבה ממושכת וגריבת גרביים אלסטיים.

בירור המשך: במקרה של קריש במערכת הוורידים העמוקה, ובעיקר ללא סיבה מחשידה כמו למשל חזרה מטיסה, ניתוח או טראומה, חשוב לשלוח את החולה לבירור המטולוגי להפרעות קרישה; וכן לשלול או לאמת קיום גידול ממאיר בבטן.

האם ניתן למנוע מחלות ורידים?

כאמור, מחלות ורידים הן תולדה של מספר גורמים. חלקם תורשתיים - ועליהם אין לנו שליטה; וחלקם קשורים לאורח החיים שלנו.

כדי לצמצם סיכונים למחלות ורידים מכל הסוגים, מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא - להימנע מעישון, לשמור על משקל תקין ולעסוק בפעילות גופנית. כמו כן, מומלץ להימנע ממצבי עמידה או ישיבה ממושכים בלא תנועה, העלולים לגרום להפרעה בזרימת הדם.

לסיכום: בגוף ישנן שלוש מערכות ורידים. במהלך החיים, עלולות להיווצר בכל אחת מהן מחלות שונות, בדרגות חומרה משתנות. הרפואה מציעה פתרונות טובים לטיפול במחלות הוורידים - קלות כחמורות. אופי ודרך הטיפול תלויים בחומרת המחלה והשפעתה על בריאות החולה ואיכות חייו. מאחר שמחלות ורידים עלולות, במקרים מסוימים, לגרור או לאפיין מצבים מסכני חיים; וכרוכות (בכל מצב, קל או חמור) בפגיעה באיכות החיים - בכל מקרה של חשד לבעיה בוורידים, יש לפנות לבירור אצל מומחה בכלי דם, שיאבחן את הבעיה באמצעות בדיקה קלינית, בדיקות דם ודופלקס אולטרסאונד. במקרה הצורך, ישלח הרופא את החולה להמשך הבירור, אצל מומחים נוספים.

פרופ' סמי ניטצקי הוא מומחה במחלות כלי דם ודליות ורידים.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום העלמת ורידים ברגלים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה