כאילו שלא די באוויר הלוהט שבחוץ, מגיעים גלי החום ומטריפים...
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה...
העלייה המהירה של משתמשים בסם דוסה, ההשפעה החזקה והעובדה...
קיימים טיפולים שונים למחלות לב מסתמיות, אך כיצד בוחרים...
קארין גאז ללוש, יולדת בת 31, נפטרה בלילה שבין יום שני...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
הסיכוי שמדובר בטרשת כשMRI ושאר הבדיקות תקינות קלוש
שלום רב, תודה על פנייתך החוזרת. יש לגתש לבדיקה רפואית בבית חולים - מיון. בברכה, דר׳ דדשב
כאילו שלא די באוויר הלוהט שבחוץ, מגיעים גלי החום ומטריפים את הדעת. מפלי זיעה שוטפים את הפנים, הצוואר והחזה ולך נשאר רק לדחוף את כל הגוף אל תוך המקפיא אלא שבינתיים, מתווספות לתענוג המפוקפק גם דפיקות לב מואצות. גלי החום הם תופעה רחבה, מציקה ומשבשת חיים ועכשיו, עם בוא הקיץ נשים רבות נרתעות מלצאת מהמזגן. מה עושים? מטפלים
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה זה קורה, האם יש טיפול תרופתי ואיך ניתן למנוע את ההתקף הבא? כל הפרטים בכתבה הבאה
העלייה המהירה של משתמשים בסם דוסה, ההשפעה החזקה והעובדה שמדובר בסם המורכב מ-12 סוגי סמים שונים הביאו את המשטרה להכריז על השימוש בדוסה כעל מגיפה
קיימים טיפולים שונים למחלות לב מסתמיות, אך כיצד בוחרים בטיפול הנכון? פרופ' רפאל קופרשטיין, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מכון דימות הלב ומרפאת מסתמים בביה"ח שיבא, מסביר כיצד הוא מתאים בין מצב החולה לטיפול המיטבי עבורו
קארין גאז ללוש, יולדת בת 31, נפטרה בלילה שבין יום שני לשלישי במהלך לידה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. ללוש היתה בשבוע ה – 40 להיריונה ומערכות גופה החלו לקרוס בשלב מוקדם של הלידה. היא חוברה למכונת לב ריאה, אך נפטרה במהלך הלילה. התינוקת במצב יציב. בבית החולים השתתפו בצערה של המשפחה וטענו כי היא סבלה מתסחיף נדיר
ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה בביה"ח מאיר, מסביר על אודות מחלת הפרקינסון, תסמיניה ודרכי ההתמודדות של החולים במצבי חרדה ולחץ ובעתות מלחמה
בעיות בבלוטת התריס פוגעות במיליוני אנשים ומתבטאות בתסמינים מגוונים הפוגעים בתפקוד היומיומי. הפרעות אלו דורשות אבחון מוקדם וטיפול מותאם אישית על מנת למנוע סיבוכים חמורים
משרד הבריאות פתח בבדיקה של תרופות נפוצות לצינון ושפעת, ביניהן נורופן, דקסמול ואקמול, המכילות את החומר פסאודואפדרין, עקב עדויות מאירופה על אירועים לבביים ומוחיים לאחר שימוש בהן
המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו אחוזי אימה. איך להתמודד עם החרדות והלחצים בצורה הטובה ביותר?
טילים ואזעקות בלילה, סטרס, חרדה ונדודי שינה - ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה, מסביר על תופעות הלוואי של הפרעות שינה ומה ניתן לעשות כדי לשקוע חזרה לשינה שלווה אחרי אזעקה באישון לילה
כשאנחנו בלחץ, אנחנו מפסיקים לנשום, או מתנשפים כמו סוסים. עצות לנשימה משחררת לחץ וחרדה- מאת טלי וחנן זהר מהמרכז הישראלי לנשימה מודעת בת"א
עשרות מחקרים בארץ ובעולם אחרי שיאי גלי הקורונה, חשפו עד כמה אנושה הייתה הפגיעה הנפשית והרגשית באנושות הישראלית. האם הטילים תפסו אותנו עכשיו לא מוכנים. לא מספיק חסינים? עם התוו הירוק והמסכה עוד בתיק? עדיין בתהליך של שיקום ממגפה עולמית? והאם הקורונה החלישה את העמידות שלנו מול אירועי ירי הטילים?
לבלוטת התריס חשיבות רבה: היא מייצרת הורמונים שאמונים על תפקודן כמה מערכות בגוף ובין היתר אחראית על חילוף החומרים בגוף. מה קורה כשפעילותה נפגעת?
זו יכולה להיות מחלה קלה אך סיבוכיה עלולים להוביל למוות. פרופ׳ אדלר יהודה, היו"ר היוצא של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות קרום ושריר הלב ומי שכתב את ההתוויות העולמיות לטיפול במחלה, מסביר על הטיפולים לדלקת קרום הלב
החורף מביא עימו את המחלה הויראלית שכולנו אוהבים לשנוא – שפעת! אבל איך בחורף מוכה קורונה זה תבדילו בין הצטננות למחלות אחרות?
התקפי חרדה הם תופעה מוכרת מאוד במציאות המלחיצה של חיינו. הנוירולוגית ד"ר ליאורה רוזן מסבירה כי התקפי חרדה אינם בהכרח תגובה למצבים שליליים ושלעתים קרובות הם יכולים להתרחש כתגובה לאירועים חיוביים ומרגשים. האזינו לפודקאסט
כך תבדילו בין שפעת, קורונה, צינון ודלקת ריאות - כל התסמינים וההיבטים של המחלות השונות שמרימות את ראשן בעונות המעבר ובחורף
לאחר שבמשך שבועות שהו אזרחי ישראל במתח גבוה ובחוסר ודאות לגבי המתקפה מול איראן, החל בשבת האחרונה מבצע "שאגת הארי" שהעלה את מפלס החרדה בהתאם: מיהם נפגעי חרדה והאם ניתן לקבל התקף חרדה רק מצפייה בטלוויזיה? ואיך להרגיע את הילדים? הפסיכיאטר אילן טל משיב על השאלות
בעקבות האירועים הקשים של שבעה באוקטובר פנו לעזרה נפגעי פוסט טראומה רבים. מי שזקוק אף הוא לעזרה, ולא תמיד מקבל אותה, הם בני המשפחה של אותם פוסט טראומטיים
היפנוזה היא כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות. בניגוד לסברה הרווחת, היא אינה גורמת לאובדן שליטה אלא בדיוק להפך - המטופל שולט היטב במתרחש והכל בהסכמתו המלאה. ד"ר שאול ליבנה, פסיכולוג קליני, מסביר למי מתאימה השיטה, כיצד היא פועלת ומי רשאי לטפל בהיפנוזה?
במצבים שבהם בלוטת התריס אינה מתפקדת כראוי, בין אם מדובר בתת או יתר פעילות, מערכות הגוף עלולות להיפגע ולהוביל לתפקוד יומיומי לקוי ואף למוות. היכרות עם התסמינים וטיפול נכון ואפקטיבי חשובים כדי לתת מענה רפואי נכון ובזמן
בעקבות מותו הטראגי של השחקן אלון אבוטבול בחוף הבונים, הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר מסביר בראיון מיוחד מתי פעילות גופנית הופכת למסוכנת ואיך לזהות אירוע לב ולמנוע מוות פתאומי
מחקרים מראים שחרדת נהיגה פוגעת בכעשירית מהאוכלוסיה. הפסיכותרפיסטית האינטגרטיבית רוויטל לביא חוותה חרדת נהיגה בעצמה והבינה איך לטפל באחרים
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי בעקבות הרפורמה חווים ישראלים רבים, ובעיקר מקרב מתנגדי הרפורמה, תגובות נפשיות קשות | הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן מסבירה מדוע אנחנו כה חרדים
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
הסיכוי שמדובר בטרשת כשMRI ושאר הבדיקות תקינות קלוש
שלום רב, תודה על פנייתך החוזרת. יש לגתש לבדיקה רפואית בבית חולים - מיון. בברכה, דר׳ דדשב
כדאי לבדוק חום - האם יש ? ספירת דם , תפקודי תריס והערכת רופא . במידה והכל תקין - האם לחץ למשל ?
מרב שלום, Zoom הוא תכשיר של חברת 'טבע', המיועד לטפול בהפרעת קשב ורכוז. התכשיר מוגדר ע"י משרד הבריאות כתוסף מזון ולא כתרופה. פרטים מלאים על התכשיר תוכלי למצוא באתר חברת 'טבע', בכתובת http://www.zoom-teva.co.il . Zoom מכיל פוספטידיל-סרין ואומגה 3. לא אכנס להסברים ארוכים על החומרים הללו, רק ארצה לציין שתי עובדות. הראשונה היא שפוספטידיל-סרין (Phosphatidylserine) יש תפקיד בתהליכי למידה ובהתנהגויות שונות. השניה היא שטפול באומגה 3 (Omega-3 fatty acid) כנראה אינה יעילה בטפול בהפרעת קשב ורכוז. כיון שהתכשיר מוגדר כתוסף מזון ולא כתרופה, אין צורך להוכיח את יעילותו של התכשיר, אלא רק להראות שאינו מהווה סכנה. למיטב ידיעתי בוצע עד היום מחקר אחד קצר (15 שבועות) על מספר קטן יחסית של ילדים (150 ילדים) שהראה יעילות מסויימת. המחקר היה בממון החברה המייצרת את תכשיר. מחקר אחד אינו מוכיח דבר, אך גם אינו שולל דבר. בשורה התחתונה, אין לנו מספיק מידע כדי לומר אם התכשיר יעיל או לא. אין לנו עדויות לכך שהוא מזיק, וממרכיביו, לא סביר שהוא מזיק. כמו בכל טפול שאין לגביו מידע מספיק, איני סבור שיש מקום שהוא יחליף טפול מועיל (אם בנך נהנה מ-Ritalin, אין סיבה להחליף), ויש לקצוב תקופת זמן לנסיון, ולאחריה לשקול האם יש שפור במצב או לא. אם יש שפור, יש סיבה טובה להמשיך. אם לא, אין סיבה להמשיך בטפול. מקוה שעזרתי, ד"ר ברנע ארז.
עד כמה שניתן להבין מהפענוח הכתוב האקו דווקא תקין. דלפים מסתמיים קלים הם ממצא שכיח שפעמים רבות אינו גורם לבעיה בריאותית. יחד עם זאת, כדאי לגשת לרופא ולהשלים הערכה מלאה של המצב כדי להבין מה מקור התחושות של דופק מהיר וקוצר הנשימה במאמץ.
התחושות הנ"ל הן אכן לרוב עקב לחץ. כדאי לעשות פעם אחת צילום ראש (CT או MRI ) כדי לשלול הפרעה מוחית
תרופות מעוררות (סטימולנטיות) הן לרב הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז .התרופות הסטימולנטיות כוללות מתילפנידאט (כגון ריטלין, קונצרטה) ואמפטמינים (כגון ויואנס, אדרל). רב תופעות הלוואי של סטימולנטים הן בדרגת חומרה קלה עד בינונית, אשר לעיתים קרובות חולפות עם הסתגלות לטיפול, שינוי מינון או משטר טיפול. פרופיל תופעות הלוואי של מתילפנידאט ואמפטמינים הוא דומה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סטימולנטים הן ירידה בתאבון ונדודי שינה בתחילת הטיפול, כאבי ראש וכאבי בטן, עצבנות ואפאטיות. בנוסף תתכן עליית לחץ דם וקצב לב (האפקט לעיתים דועך עם הזמן), בחולים מסוימים ישנו ריבאונד בסימפטומים של ADHD לאחר הפסקת ההשפעה של התרופה, המתבטאים ברגישות יתר, עצבנות וכו'. כ-10-30% מהמטופלים ב- ADHD נאלצים להפסיק טיפול בפסיכוסטימולנטים עקב יעילות חלקית/ חוסר יעילות או בשל אי סבילות ותופעות לוואי. התרופות הלא סטימולנטיות שניתנות לעיתים שייכות לקבוצות פרמקולוגיות שונות ורשומות להתוויות אחרות. אם לא חל שיפור בתסמינים לאחר תקופה של שבועיים של טיפול בתרופה החדשה, מומלץ לפנות לרופא ולהיוועץ עמו בנוגע להתאמת טיפול.
שלום דוב מקור התחושה מכלי דם בין אם זה שינויים בלחץ דם ובין אם כלי דם מסויים מעט מוצר. יש לבדוק דופלר של עורקי הצוואר. אם התופעה חד צדדית יש גם לבדוק האוזן תחת מקרוסקופ התופעה שכיחה ובד"כ לא מדאיגה. אך יש לעבור ברור בברכה ד"ר בן דוד
היתרון של רופאת המשפחה שדברה איתך ואולי גם בדקה אותך, אז אולי היא צודקת באבחנה, ממה שכתבת לא נשמע שיש בעיה בלב ובטח את לא הולכת למות.
אם נותחת בגיל שנתיים, היית במעקב ובדיקות האקו שעשית מן הסתם לאורך השנים היו תקינות, התסמינים שתארת לא קשורים לניתוח שעברת ! רק רופא הנשים שלך יכול להגדיר את מצבך ולהחליט אם את זקוקה לשמירת הריון.
אם ההולטר נעשה ביום שהרגשת את התופעות הנ"ל ובהולטר לא היו הפרעות קצב - סימן טוב. לא חושב שכרגע צריך עוד בדיקות,הייתי חוזר בעוד חודש נגיד על עוד בדיקת הולטר אחת
שלום נעמה, ממה שאנחנו יודעים היום ברפואה, ארועי לב אצל נשים מופיעים בדרך כלל כעשר שנים אחרי הגברים ולרב אחרי הפסקת הוסת. אנחנו מכירים את גורמי הסיכון שמעלים את הסיכון לארוע לב הן בקרב גברים והן בקרב נשים ואם אנחנו רוצים למנוע ארוע לב חשוב מאוד לטפל בגורמי הסיכון הללו. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת, עישון, סיפור משפחתי של ארוע לב בגיל צעיר. בנוסף עודף משקל. אם רוצים למנוע ארוע לב חשוב להקפיד על תזונה בריאה ופעילות גופנית קבועה ומתונה לפי היכולת. תרגישי טוב
שלום ספיר, מקור התופעה בהרחבה מסוימת של כלי הדם, לעתים קשורה במתח, נין לטפל בהתאם על אף הבדעקה התקינה.
שלום רב יש לפנות לרופא ריאות שיעבור על כל התיק הרפואי שאלות רבות כגון תפקוד לבבי, עישון, משקל גוף, אסטמה, תרופות ומחלות רקע אחרות, הדמייה, בדיקה גופנית, יכולת ביצוע מאמצים... כל אלו חשובים על מנת לקבוע תכנית טיפולית בהצלחה פרופ נמרוד מימון
בבקשה לגשת להערכה פורמלית מלאה אצל קרדיולוג. בברכה, דר׳ דדשב
שלום, רזין הוא כדור שמדכא תיאבון ובכך אמור לסייע בתהליך הדיאטה. בלי הפחתה בכמות הקלוריות הנצרכות, והגברת שריפת קלוריות (פעילות גופנית), לא תהיה ירידה במשקל. שיעור ההצלחה של הכדור, כמו גם הסיכוי לפתח תופעות לוואי הוא לא 100%. לכן, ייתכן ולא יהיו תופעות לוואי וייתכן גם שלא תרגישי הפחתה בתיאבון. ליאת
אין אקו 24 שעות יש הולטר 24 שעות אם כל הבדיקות גם הקרדיאליות וגם הנוירולוגיות תקינות - חרדה בהחלט בא בחשבון
התרופה cipralex (המכילה את החומר הפעיל Escitalopram) שייכת למשפחת ה-SSRIs החוסמת קליטה חזרה של סרוטונין במוח. נטילה במקביל לתכשיר Zaldiar (המכיל patacetamol ו-tramadol) עלולה לגרום לעלייה ברמות סרוטונין כיוון שגם ל-tramadol השפעה על רמות סרוטונין. סרוטונין הינו נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) אשר עלייה ברמתו עלולה לגרום ל"תסמונת סרוטונין" אשר מתבטאת בסימני אי שקט, חרדה, רעד, נוקשות שרירים, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, עלייה בחום גוף ועוד. בנוסף שילוב שני התכשירים עלול להגביר סיכון לפרכוס. כמו כן, שילוב תכשירים שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית (ליריקה, ציפרלקס וזאלידאר), עלול לגרום לדיכוי מערכת העצבים המרכזית ופגיעה בערנות. ככלל, אין איסור לשלב את התכשיר, השילוב ניתן כאשר הרופא מחליט כי התועלת הצפויה מהטיפול עולה על הסיכון הפוטנציאלי מהשילוב בהתחשב במצב הרפואי וגורמי סיכון של המטופל. יש להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות וליידע את הרופא במידה ומתרחשות. נדגיש כי בפורום ניתן מידע כללי ואין כל המלצה לסתור את הנחיות הרופא המטפל, יש לוודא כי הרופא מודע לנטילה המשולבת של התכשירים ולפעול עפ"י המלצותיו.
שלום רב, מומלץ להפסיק בנזודיאזפינים בהדרגה על מנת להפחית תסמיני גמילה וחזרת התסמינים. קיימים פרוטוקולם שונים להפסקה הדרגתית של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. ככלל, יש להתאים את קצב הגמילה למטופל, להתוויה לשמה הוא מקבל את הטיפול, לסוג התכשיר (ישנם תכשירים הפועלים בעלי משך פעילות קצר/ארוך), למינון ולמשך הטיפול בבנזודיאזפינים. כאשר מדובר על תקופת טיפול ארוכה מומלצת הפסקה הדרגתית למרות המינון הנמוך תוך יישום פתרונות לא תרופתיים להפרעות שינה כגון קיום טקס שינה, הימנעות מצריכת קפאין, הימנעות משינה במהלך היום וכו'. בכל מקרה יש לבצע את התהליך בהשגחה והדרכה רפואית תוך מעקב אחר תסמיני גמליה והתאמת המינון וקצב הגמילה בהתאם לכך. תסמיני גמילה מבנזודיאזפינים כוללים: הזעה, טכיקרדיה, רעד, חוסר שינה, חרדה, אגיטציה, בחילות והקאות, הלוצינציות. התסמינים יכולים להופיע תוך יום עד מס' ימים לאחר הפסקת הטיפול ולרב חולפים תוך 1-3 שבועות.
הפסקת קרדילוק - 48 שעות לפני הבדיקה אקו במאמץ מעיל גם אקו וגם ארגומטריה סיטי קורונרי מדגים ישירות את מצב עורקי הלב אין עדיף כל בדיקה ויתרונותיה וחסרונותיה
נשמע שהכל סה"כ בגדר הנורמה והתקין
שלום לך בהסתמך על כל הבדיקות שעברת וכלן תקינות - ככל הנראה מדובר בתופעה של מיחושים גופניים על רקע מתחים או חרדות . לעיתים מתח תת הכרתי פוץ בצורת כעבי ראש, יתר לחץ דם , דופק מהיר וגם סחרחורת מסוג - שיוט כפי שיש לך . האם ברקע יש מיגרנות ? בכל מקרה מומלץ ברור וטיפול בתחום הנפשי . גם אם אין תחושה של מתח עקב היותו תת הכרתי. גם עם הסחרחורות על רקע מיגרנה גם אז עוזרת ההרפיה והורדת הלחץ. בברכה ד"ר בן דוד
אין דבר כזה דופק ישיבה עמידה או דופק הליכה. דופק במנוחה צריך להיות בין 60-80 ,במאמץ הוא יכול לעלות השאלה איזה מאמץ ולאיזה ערכים הדופק עולה. יש דפק מהיר שהוא פיזיולוגי כמו במאמץ התרגשות או חרדה ויש דופק מהיר שהוא לא פיזיולוגי ולא בריא כמו פרפור פרוזדורים למשל. כדאי שתעשה בדיקות ובעיקר אם ניתן לתעד את הדופק המהיר בזמן שהוא קורה. בדיקות הולטר ומאמץ בהחלט יכולות לעזור. אבל במקביל כדאי גם לטפל בחרדה !