תוצאות חיפוש עבור צניחת-רצפת-האגן

מימי שלום, יתכן כאב בימים הראשונים לאחר ניתוח באגן. אפשר וסביר ליטול משככי כאב כל 4-6 שעות בימים הראשונים. בהמשך הכאב אמור לפחות בהדרגה ותזדקקי לפחות ופחות תרופות לשיכוך כאב. בברכה

שלום רב, סימנים של צניחת רצפת האגן יכולים להופיע לאחר לידה, ולאחר מספר חודשים לסגת. ממליץ להמשיך לבצע מעקב, ולהתחיל בפעילות של שיקום - פיזיותרפיה לרצפת האגן בשלב ראשון. \ בברכה, פרופ' אלקלעי

שלום רב, ראשית, כאשר דרגת הצניחה מתקדמת אין לכך משמעות כיוון שממילא תצטרכי לטפך בצניחה. מומלץ להיות פעילה ספורטיבית כגישה לחיים ואם את אוהבת לרוץ אין מניעה להמשיך. שנית, ניתוח לשיקום רצפת האגן עקב צניחה אינו בהכרח אומר כריתת הרחם. זו בהחלט אחת האפשרויות אבל לא היחידה. כפי שאת מבינה קיימןת אפשרויות ניתוחיות שונות לטיפול בצניחה(גישה וגינלית / לפרוסקופית / רובוטית, עם או ללא רשת, עם או ללא הסרת הרחם וכו'). בסופו של דבר המטרה בכל הגישות היא להשיב לך את איכות החיים ולאפשר לך להיות פעילה וספורטיבית וכמובן גם להנות מיחסי מין. אין שום יתרון להמתין לחדילת המחזור. לגבי משך הניתוח ומשך ההחלמה, כיוון שקיימות אפשרויות שונות עליך לברר זאת עם הצוות המנתח כיוון שכל סוג של ניתוח שונה במעט מסוג אחר. בהצלחה

שחר שלום, ריקון של הרחם בגרידה בד"כ אינו מהווה גורם סיכון לצניחת אברי האגן. כמובן שנחוצה בדיקה גינקולוגית כדי לברר מה הדבר שאת חשה בו. בנוגע להפרעה בהתרוקנות, ככלל הפרעה כזו יכולה להיגרם או ע"י חסימה במוצא השלפוחית / שופכה או עקב הפרעה בהתכווצות השריר שבמעטפת השלפוחית (שריר הדטרוזור). בדיקת האורודינמיקה נועדה לסייע להבדיל בין המצבים הללו, ובהתאם לדו"ח האורודינמיקה ניתן בד"כ להמליץ על המשך ברור ו/או טיפול במידה שנחוץ. כדאי לפנות עם דו"ח האורודינמיקה לרופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה. בברכה

שלום חוי, בניתוח לתיקון צניחת אברי האגן קיים לעיתים סיכוי קטן להישנות צניחה. הדבר תלוי באיכות הרקמה המקורית, בתכנון הניתוח (לאלו מדורים הוא נועד לתת מענה) ובטכניקה הניתוחית (רשת, תפרים וכו') כמו גם לסוג הפעילות ומידת האינטנסיביות שהמטופלת מבצעת בשגרה. בשונה מניתוחים שמטרתם לרפא מחלה ע"י הסרת האיבר החולה (כגון כריתת התוספתן, ואז לעולם לא תוכל לקרות שוב דלקת בתוספתן), ב'כירורגיה משקמת' מבוצעות מניפולציות כירורגיות על הרקמה במטרה לשפר את תכונותיה, את חוזקה ואת התמיכה שהיא מקנה לאברים השונים באגן. במרבית המקרים, כאשר הניתוח מתוכנן נכון ומבוצע בטכניקה טובה ובמיומנות, הסיכוי להישנות הינו קטן. אך פה ושם עלולה להתרחש צניחה חוזרת, בד"כ בדרגת חומרה קלה יותר ולא תמיד כזו שגורמת לתסמינים כלשהם. על פי רב ניתן לטפל גם בכך ביעילות במידה שהצניחה מטרידה וגוררת אי נוחות ופגיעה באיכות החיים. אישית, ובהסתמך על עבודות מחקר שבוצעו, במקרים של צניחוה חוזרת אני נוטה להעדיף את הגישה הניתוחית הלפרוסקופית / רובוטית על פני הוגינלית כיוון שבגישה זו ניתן על פי רב להשיג תוצאה טובה לאורך שנים ארוכות. בברכה

מיכל שלום, אין שום סיבה שאשה בגיל 50 (גיל יחסית צעיר ופעיל) תשלים עם תסמינים הנובעים מצניחת אברי האגן באופן שיגביל אותה בפעילות. אני מאמין שניתן לאחר הערכה טובה למצוא פתרון יעיל יותר בין אם פתרון ניתוחי שונה מזה שעברת (קיימות כיום שיטות ניתוחיות מתקדמות המקנות במרבית המקרים תוצאה טובה ומאריכת ימים) ובין אם ע"י שימוש בתומכן 'פסרי' נרתיקי כפתרון זמני. ממליץ לך לפנות לייעוץ אורוגינקולוגי נוסף כדי לדון בכל האפשרויות. לגבי ריקודי בטן, אין מניעה. ככלל, כשקיים נזק לרקמות התומכות ברצפת האגן, פעילות שגורמת לעליית הלחץ הבטני בצורה חדה פחות מומלצת (בעיקר הרמת משקולות כבדים) אבל מנגד דווקא תנועה ומחול טובים ובריאים לגוף ככלל. בברכה

לא ניתן לענות על השאלה ללא בדיקה גופנית

מלי שלום, יתכנו סיבות שונות לתחושות שאת מתארת (לדוגמא ציסטה בדופן הנרתיק, סעיף שופכתי או צניחת אברי האגן) ואין מנוס מבדיקת רופא.ת נשים על מנת להגיע לאבחנה הנכונה ולהציע טיפול מתאים. בברכה

הי, את יכולה לישון בתנוחה שהכי נוחה לך. אין בעייה. השחלות מחוברות לרחם בצד אחד ולדופן האגן בצד השני. כעת הן מחוברות לדופן האגן בלבד. למה כואב אחרי ניתוח? שאלה רטורית. הכאבים יתעדנו בתוך מספר ימים. החלמה מהירה.

רות שלום, גיל 80 אינו נחשב סיבה להימנע מניתוח העשוי לשפר את איכות החיים, בפרט אם את בריאה ופעילה. עם זאת כשמדובר בצניחה, קיימת גם אפשרות לטפל באמצעות תומכן ('פסרי') נרתיקי. זהו אביזר עשוי סיליקון אשר מחדירים לנרתיק ותומך במה שצנוח. החסרון הוא שנדרשת תחזוקה כלומר מעת לעת יש צורך להוציא את התומכן לצורך שטיפה וניקוי ולהשיבו למקומו. בברכה

שלום רב, לידות הם אכן הסיבה העיקרית לרפיון רצפת האגן ודפנות הנרתיק. אם כך, כל לידה ממושכת או טראומטית עלולה להחמיר את הרפיון. לידה ״פשוטה״ לא תשנה, קרוב לודאי, את המצב. באיה מדיקל צברנו ניסיון רב בטיפול ברפיון רצפת האגן ואת מוסמנת לרבוע יעוץ בטלפון 037646930. רפואה שלמה.

טליה שלום, מזל טוב ללידתך מלפני חודשיים וקצת... לגבי הקושי בריקון השלפוחית - אכן נשמע שיש בעייה אם כי מעודד שבבדיקות חוזרות אין שארית שתן. 1. אני מניח שנעשתה בדיקה קלינית לשלול צניחת אברי האגן העלולה להתרחש בעקבות הלידה, כסיבה למרכיב חסימתי במתן השתן (גם אם האורודינמיקה אינה מצביעה על השתנה חסימתית). 2. כיווץ יתר ניתן לעיתים לשפר הן ע"י טכניקות הרפייה במסגרת הפיזיותרפיה והן ע"י שימוש בבוטוקס והפחתה של כיווץ השריר. 3. טיפול נוסף שהייתי שוקל קרוי נוירומודולציה וניתן במספר אופנים. או כטיפול שבועי ע"י דקירה עדינה בקרסול והחדרת מחט המחוברת למחולל דחפים ייעודי (PTNS = נוירומודולציה טיביאלית), או ע"י מה שמכונה 'קוצב סוגרים' הפועל דרך אלקטרודה זעירה בעמוד השדרה (מושתלת באופן קבוע). כמובן שכדאי לחכות זמן נוסף כיוון שבהחלט יתכן כי המצב עוד ישתפר ספונטנית ככל שתתרחקי מהלידה. 4. כדאי להשלים אולטרהסאונד של הכליות על מנת לוודא שאין הרחבה של המערכת המאספת בכליות כתוצאה מהפרעה מתמשכת בריקון השלפוחית. בכל מקרה חשוב שתמשיכי להיות במעקב מרפאה אורוגינקולוגית לצורך המשך בירור וטיפול במידת הצורך. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום תהילה, הטיפול באמצעות לייזר מכונה Vaginal rejuvenation בלועזית (אין לו שם קולע בעברית) מטרתו להפוך את רקמת הנרתיק ליותר 'הדוקה' בין היתר ע"י שפעול תאים בעומק הרקמה לייצר חלבון הקרוי קולגן שהינו מרכיב חשוב בשריר ורקמת חיבור. כשמדובר בהתרחבות ניכרת של הנרתיק בעקבות טראומה רקמתית שהתרחשה בלידה יתכן שהמענה הכירורגי יעיל יותר. עם זאת, חשוב לזכור כי בהתוויות שאינה רפואיות המידע המחקרי הזמין לגבי סוגי הטיפול השונים פחות באיכותו מאשר כשמדובר באינדיקציות רפואיות כגון צניחת אברי האגן, אי נקיטת שתן, יובש נרתיקי בגיל המעבר וכו', בין היתר כיוון שבהתוויות שהינן יותר בעלות אופי קוסמטי או אסתטי קשה לכמת אובייקטיבית את התוצאות. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך, 'צניחה מינימאלית' אינה הגדרה רפואית. בד"כ מתחילים לחוש בתסמינים של בלט בנרתיק ואי נוחות כאשר הצניחה הינה בדרגה 2 כלומר קרובה לפתח הנרתיק (ולא מינימאלית). 1. חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להועיל אם כי בד"כ לא עד כדי להשיב את האיברים הצנוחים לעמדתם האנטומית הנכונה. 2. פעילות שכרוכה בהפעלה אגרסיבית של שרירי הבטן (דחיקת משקולות, כפיפות בטן אינטנסיביות וכו') אינה מומלצת כיוון שהעלייה בלחץ הבטני מופנית לאזור המוחלש ממילא ועם הזמן עלולה לגרום להחמרת הצניחה. בנושא הזה טוב להיוועץ גם בפיזיותרפיסטית לשם הנחיות יותר ספיציפיות. 3. אין כל הפרעה בהקשר לווסת. ישנן נשים שעקב הצניחה מתקשות בשימוש בטמפון כיוון שהוא עלול להיפלט ואינו נשאר יציב בנרתיק. 4. צניחה בדרגה מתקדמת (בד"כ 3-4) לעיתים גורמת לכיפוף צינורית השופכה ועקב כך האטה בזרם השתן ולעיתים התרוקנות בלתי מלאה. 5. בדרגות המתקדמות הצניחה עלולה לעודד דלקות בדרכי השתן (עקב שארית שתן הנוטה להזדהם) וכן פציעה של רירית הנרתיק כתוצאה משפשוף הרקמה הצונחת כנגד פתח הנרתיק. לעיתים עלול להיגרם אף דימום קל. חלק מהנשים הסובלות מצניחה אף חשות בכאב גב תחתון או בטן תחתונה ולעיתים נלווית גם הפרעה בפעולת המעיים. 6. בהחלט כן, אפילו כיום. במידה שהצניחה מפריעה לכך ניתן להשתמש בתומכן נרתיקי (פסרי) בזמן פעילות ספורטיבית. 7. הליכה ככלל אינה צפוייה להחמיר את המצב. אבל לאורך שנים צניחת אברי האגן נוטה להחמיר אם אינה מטופלת. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

פירה שלום, צניחת אברי האגן בדרגה מתקדמת עלולה לעודד דלקות בדרכי השתן כיוון שהתרוקנות שלפוחית השתן אינה תקינה עקב הצניחה ושארית השתן שנותרת בשלפוחית נוטה להזדהם. לעיתים ההפרעה בהתרוקנות עלולה גם לגרום ללחץ בכיוון הכליות ולהוביל בעקיפין להרחבת אגני הכליה. הטיפול בצניחה אינו מחייב ניתוח. יתכן טיפול באמצעות תומכן נרתיקי (פסרי) וניתוח זו בהחלטו אחת האפשרויות במצב זה. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

דניאלה שלום, לא זכור לי בדיוק באיזה פורום מדובר (לאורך השנים יצא לי להשתתף בפורומים שונים). בכל אופן הטיפול המיטבי בצניחת אברי האגן תלוי מאד באנטומיה של הצניחה (אלו מדורים מעורבים בה) ובמידת החומרה. ככלל, בדרגות קלות הפיזיותרפיה האורוגניטלית וחיזוק שרירי רצפת האגן מהווה נדבך חשוב מאד בטיפול ואני בהחלט בדעה שהפיזיותרפיה בתחום רפואת האגן צועדת בזרועות שלובות עם הרפואה. בכל המסגרות בהן אני מטפל כיום אני עובד בצמוד לפיזיותרפיסטיות מומחיות בתחום והטיפול המשולב בהחלט מביא תוצאות טובות. עם זאת, במצבים של צניחת אברי האגן בדרגה מתקדמת לעיתים אין די בחיזוק שרירי רצפת האגן (לדוגמא כאשר הרצועות התומכות ברחם במקומו נמתחו ואיבדו את האלסטיות שלהן או כאשר קיימים קרעים בנקודות האחיזה של השרירים לעצמות האגן) ויש צורך בפתרון כירורגי. גם במצבים אלה, לא נדיר שאנו משלבים תיקון ניתוחי יחד עם פיזיותרפיה לפני ו/או אחרי הניתוח על מנת להקנות שיטות עבודה נכונות עם שרירי רצפת האגן (אלה שרירים שהפעלתם אינה נעשית באופן אינטואיטיבי) ושיקום נכון של האזור. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום רב, קפיצה בטרמפולינה יכולה להחמיר את צניחת אברי האגן, ובחדאי אינה מחזקת את שרירי רצפת האגן. ב ב ר כ ה , דר. אלקלעי

הי, למרות הנסיון הרב שיש לי בנושא, אין די נתונים כדי שאוכל להתייחס לשאלה. אם תרצי חוות דעתי, תקבעי פגישה במרפאתי בטלפון ‭073-2049017‬

בטי שלום, צניחת אברי האגן מתבטאת באופן טיפוסי בתחושת גוש או רקמה המתבלטת בפתח הנרתיק או מעבר לו כלפי חוץ. התופעה שאת מתארת אינה מהווה אינדיקציה לצניחת השלפוחית אבל אם קיים חשש כדאי להיבדק ע"י רופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה על מנת לוודא מה המצב. בברכה

לידה ראשונה בגיל מבוגר יחסית (מבחינת גילאי הפריון) נחשבת גורם סיכון המעלה במעט את השכיחות לצניחת אברי האגן. אבל זו לא סיבה להימנע מהריון ולידה אם בני הזוג מעוניינים בכך. סה"כ צניחת אברי האגן הינה תופעה שניתן לטפל בה ביעילות. אפשרות נוספת היא ללדת בניתוח קיסרי אלקטיבי אך לדרך לידה זו חסרונות וסיכונים משלה. בברכה

ליה שלום, נזקים לרצפת האגן בעקבות לידות הינם שכיחים אבל לא בהכרח יגיעו לביטוי קליני או להופעת תסמינים כלשהם. סה"כ מרבית הנשים שילדו אינן חוות לאורך זמן בריחת שתן או צואה, צניחת אברי האגן, כאב או פגיעה בתחושה וכו'. לא צריך לתת לחשש לנהל אותך. במידה שמופיעים תסמינים כלשהם, כדאי לפנות להערכה ע"י רופא.ה העוסקים באורוגינקולוגיה ולטפל בהתאם לממצאים. מבחינת מניעה של נזק עתידי, אין עדות מוכחת לכך שפעולות שתלויות בך יכולות למנוע נזק. עם זאת, חיזוק שרירי רצפת האגן בהנחיית פיזיותרפיסטית לתחום זה מומלץ לכל אשה שילדה בלידה וגינלית. בברכה

שלום, אינני מכיר קשר בין מחלה עורית כדוגמת ליכן סקלרוזוס בפות / פרינאום לבין צניחת אברי האגן. בברכה

שלום רב, לא מוכר קשר בין חיבור מחדש של כיפת הנרתיק לרצועות האוטרו-סקראליות לבין הצרות חלל הנרתיק. יתכן שההצרות מבטאת בכ"ז דרגה מסויימת של צניחה בדפנות הנרתיק שאת טוענת כי קיימת ממילא. לגבי עליה במשקל, עליה שכזו יכולה בעקיפין ולאורך זמן לתרום להתפתחות צניחה של אברי האגן . קשה לנבא תוך כמה זמן ולאיזו דרגת חומרה כיוון שמדובר בתהליך שעצם קיומו וקצב התקדמותו שונים מאשה אחתץ לאחרת ומראש נפוצים יותר בנשים לאחר לידה וגינלית ופחות בנשים אשר ילדו רק בניתוח קיסרי. אבל לא מוכרת קשר של סיבה - תוצאה ישיר בין עלייה במשקל לבין הצרות חלל הנרתיק. בברכה

שלום, את קצת מערבבת בין אבחנות שונות שאין ביניהן ממש קשר. בריחת שתן יכולה לנבוע ממנגנונים שונים ובהתאם תתבטא בתסמינים שונים ותטופל בדרכים שונות בהתאם למנגנון שמוביל לבריחת השתן. צניחת אברי האגן זו תופעה שונה בתכלית. הכי אופייני שהנזק הרקמתי שמוביל לצניחה מתחיל בגיל הפריון בעקבות לידה / לידות ולאורך שנים עלול (לא בהכרח) להתפתח עד לשלב בו ניתן לחוש בתסמיני צניחה (בד"כ כשהמבנה הצנוח מופיע בפתח הנרתיק). מנגד יתכן שניתן לראות רקמה בפתח הנרתיק שאינה מבטאת צניחת אברי האגן (למשל כפלים של רקמת נרתיק מתחת לפתח השופכה) שעלולים לדמות לצניחה מבחינת המראה אבל בפועל אינם מבטאים החלשות של התמיכה באברי האגן. בברכה