תוצאות חיפוש עבור פחד-מזרים

שלום בתי לקראת 9 חודשים בנושא חרדת זרים כשרואה בן אדם חדש וזר היא תחילה בוכה קצת לכמה שניות ולאחר מכן זוחלת לכיוון שלו ונוגעת בפנים שלו. בנוסף כשרואה קטנים היא זוחלת לכיוון שלהם ונוגעת להם בפנים ומתעניינת בקטנים לעיתים קרובות לציין היא נמצאת אצלי בבית רוב הזמן אינה חשופה לקטנים ועוד לא נכנסה לגן התנהגות כזאת תואמת גיל? במידה ולא על מה יכול להעיד?- תודה

שלום, בתי בת ה-8 חודשים טרם השמיעה רצף הברתי צלילי. מגיל 7 חודשים היא מוחאת כפיים, עושה היי, ממלאת הוראות כמו בואי, נהנית ממשחק משותף עם אחיות שלה בכדור ונענית תמיד לשמה. קשר עין מצוין וגם יוזמת תקשורת. יש לה גם חרדת זרים. היא אוכלת הכל לגילה ומוטרית מתיישבת עצמאית ונראה שתיכף תזחול על 6. קראתי שהרצף הברתי צריך להתחיל סביב 6 חודשים וזה טרם קרה אצלנו. היא כן ממלמלת וכאילו מדברת. אם אומר לה אבא אז היא תחזור אחרי ותגיד אההה. איך מתקדמים מכאן? מתחילה לדאוג תודה

הבת שלי, בת 10 חודשים סובלת מחרדת זרים שהתחילה בגיל 4 חודשים. בחודשיים האחרונים אני ממש מרגישה שזה הופך להיות קיצוני. היא נכנסת להיסטריה כאשר רואה אנשים זרים (רובם) ברמה שלוקח לי 10 דקות או יותר להרגיע. את דוד שלי אותו מכירה מלידה היא רואה ומאבדת את העשתונות. אני לא יכולה להיכנס איתה למעלית עם אנשים זרים כי היא צורחת, רק מביטים לכיוונה היא צורחת. המטפלת מתקשה לקחת אותה ואת התינוקות האחרים כי היא צורחת במפגש עם זרים.היא נחשפה ונחשפת לאנשים רבים מאז שנולדה אך אני חושבת שמדובר גם בגברים יותר מנשים. יש לציין שאני אם יחידנית אבל היא נחשפה לגברים. ההיסטריה שלה נראית לי פשוט קיצונית ואני מתחילה לחשוב שזה לא תקין.

היי דר, תינוקת בת שנה וחצי כמעט מתפתחת בסדר גמור, הולכת מגיל 11 חודשים, מברברת, תקשורתית, קשר עין טוב, נכנסתי להריון כשהייתה בת חצי שנה ולא יכלתי להרים אותה על בידיים בחצי השני של ההריון וסבלתי מעייפות קשה מאוד והורמונים, לאחרונה שמתי לב ועכשיו שאני מסתכלת אחורה שהיא לא חוותה חרדת זרים של ממש, לאחרונה התחילה לגשת לאנשים ברחוב ולבקש שירימו אותה, לחבק אנשים זרים כמו מזכירה רפואית, סתם אמהות בגימבורי, בכללי מאז ומתמיד מאוד חייכנית לזרים ולכולם, דווקא בבית בהתחלה חששה מסבא ומאנשים לא מוכרים אבל נפתחה מאוד מהר, מחייכית ומנסה לתקשר גם עם אנשים באוטובוס וכל מי שנותן תשומת לב, מבינה כל מה שאומרים לה כמעט ומבצעת פעולות כשמבקשים, מה הסיכוי שעקב טראומה כלשהי שאנחנו לא מודעים אליה או מס פעמים שבכתה במיטה ולא זכתה למענה יתפתח אצלה הפרעה כזו? הבנתי שזה לא תקין תינוקת שלא חוששת מזרים בכלל, אני שמה לב שתינוקות אחרים בגילה ומסביב ממש לא חברותיים כמוה, גם עם תינוקות היא חברותית יחסית, מתקרבת מחבקת אבל גם לאחרונה התחילה לתת כאפות בלי סיבה.. גם להורים וגם לילדים אחרים...לאן לדעתך כדאי לפנות? האם יש צורך בהתפתחות הילד? כל מי שרואה אותה מאז ומתמיד מוקסם כולל הרופאים שלה.. אבל אני התחלתי לחשוש כשלאחרונה אישה זרה הייתה מאוד מובכת מהחיבוק שהיא זכתה לו משום מקום במשחקיה, יתכן שיש לה בעיית התקשרות איתי עקב ההריון?

היי, לאחרונה שמתי לב שהתינוקת שלי אין בעיה לגשת לאנשים זרים ולבקש שירימו אותה , או לחבק פתאום אישה שבאה לקראתינו ברחוב, במרפאה ובמשחקיה, ממש פולשת למרחב אישי של כל אדם, מאז שזוכרת אןתה לא נראה לי שעברנו שלב של חרדת זרים, קראתי באינטרנט על הפרעת dsed, ושזה יכול להווצר מטראומה או הזנחה או נטישה או שלתינוק אין קשר בריא עם מטפליו, האם יש ממה לחשוש ? האם זה יכול להעיד על אוטיזם? לאן לפנות? מעבר לזה היא מקסימה כל מי שפוגש אותה ומתפתחת בסדר לגילה.. התחילה ללכת בגיל 11 חודשים, מצביע יודעת לבקש מה שרוצה, יש משחקי דמיון, קשר עין יציב , קצת שובבה ולפעמים מרביצה מתסכול או לבדוק גבולות, אני נורא מודאגת.. מציינת שלאחרונה נולדה לה אחות קטנה שלה היא נוטה או להרביץ או ללטף ולנשק

שלום דוקטור יש לי תינוקת בת שנה שמסובבת את הראש שאני או מישהו אחר קוראים בשמה(והיא מסתכלת למשך כ5 שניות חוזרת לעיסוקיה) כמו כן למשל היא רוצה לשחק במשחק קוקו היא תיקח מטפחת או בד אחר ותניח על העיניים ותוריד שיגידו קוקו וכן הלאה, יש לה פחד מאנשים זרים והיא בוכה כשמישהו שהיא לא מכירה לוקח אותה ובכל מפגש עם זרים היא מושיטה ידיים נצמדת ובוכה יש סיבה לדאגה?(נ.ב היא הולכת בעזרת הליכון ומדברת מילים כמו (אבא אמא תודה פו עוגה טטא דדא אממ ממ...) האם יש סיבה לדאגה בפן החברתי תקשורתי ותודה רבה!

הי רציתי לשאול לגבי פעוטה בת 2.5 ,לא נמצאת במסגרת שוהה עם האם ועם אחותה הקטנה בת החצי שנה-נממגיל 5 חודשים חרדת זרים מובהקת רתיעה ופחד היסטרי מזר שזה אומר צרחות בהלה ומצוקה קשה בהמשך רתיעה מקרבה פיזית לילדים אחרים היצמדות אל האם ואחיזה פיזית חזקה באם בסיטואציות המפחידות אותה חוששץ מאוד מדברים לא מוכרים וסיטואציות בלתי מוכרות וצפויות הכנה לפני כל מצב חדש עוזרת אם כי מעט ועדיין ניכרת חרדה חוסר חברותיות וחוסר רצון ועניין לשחק עם קבוצת השווים בגילה כאשר מקרבת אליה ילד או ילדה שהם בערך בגילה זה צרחות היסטריות כאשר עולה למתקן בגינה ועליו נמצא ילד היא נכנסת ללחץ ויורדת מהמתקן ובורחת אוהבת מאוד לשחק עם אמא אבא ואחותה לוקחת זמן להתרגל ולהסתגל לסיטאוציות חדשות ולהיפתח מאוד ביישנית שפונים אליה מתביישת ונאחזת בחוזקה באמא הילדה מבחינת התפתחות השיגה כל אבני הדרך המצופים מוטרית תקינה מדברת שוטף משפטים שלמים לעיתים משתמשת בהתנהגות שלילית לקבל תשומת לב ויחס ניסיון לגמול מטיטול ללא שיתוף פעולה מצידה ווללא רצון להיגמל מטיטול והמוצץ לאיזה אישה מקצוע עלי לפנות כדי להתיעץ בנושא

שלום רב, יש לי ילד בן 3 מהמם שבזמן האחרון אני מרגישה שעובר עליו משהו רגשי ,הוא התחיל לפחד מכל מיני דברים,ולהיות ממש צמוד אליי(משהו שלא הכי מתאים לו הוא היה הולך ומאוד עצמאי). מה שאני חוששת ממנו הוא שנהיה לו קטע עם אנשים זרים או סתם שהוא נכנס לקניון ורואה הרבה אנשים הוא עוצם את העיניים לא להסתכל נהיה לו כמו פומביה מאנשים אפילו אם הם לא פונים אליו. זה משהו חדש בשבועיים האחרונים. לדוגמא הגענו ליומולדת והוא ממש נצמד אליי ועצם עיניים אחרי חצי שעה הוא יותר השתחרר ואז שכשנכס מישהו חדש שוב עצם עיניים ואחרי זה הפסיק כשהתרגל. ממה זה יכול להיות?? מה עושים ולמי פונים? תודה

שלום, יש לי ילד בן 3 תמיד היה קצת ביישן אבל בחודש האחרןן זה החמיר,זה ברמה שהוא לא רוצה להכנס למעלית אם יש אנשים,אם אנחנן הולכים לחנויות שיש אנשים הוא רוצה לצאת ונצמד אליי עם מבט ממש ביישני וחרד.הוא התחיל גם לפחד קצת מחושך ודברים כאלה. בבית בגן ועם אנשים מוכרים הוא לא ככה. האם זה משהו שתקין?מצריך טיפול רגשי או משהו?

שלום, הבת שלי בת שנה ו3 הייתה איתי עד גיל שנה בבית באופן קבוע מלבד פעם בשבוע עם הדודה. נקלטה יפה ומהר יחסית לגן. לצד זה, יש לה פחד מזרים לפעמים. לאחרונה אמרו לנו בגן שהגיעה מטפלת חדשה להתנסות ושהיא אפילו לא התקרבה אליה ובתי ממש בכתה בבהלה ולקח לה זמן להירגע.. האם זה יכול להעיד על משהו שמצריך בירור? זה קורה לה באופן קבוע עם רופאים, פעם אחת עם מוכרת בחנות שניסתה לסדר לה בימבה שישבה עליה וכו.. תודה!

בוקר טוב ד"ר פלד, בתי בת 2.7 סובלת מחרדת זרים קיצונית, בעיקר מנשים מבוגרות. בכל פעם שרואה אישה צורחת בהיסטריה שאין לתאר כאילו ראתה מכשפה. אני חושבת שזה מאוד החמיר לאחר שהקראתי לה את שלגיה והיא ראתה את תמונתה של המכשפה הרעה. לפני כמה חודשים גם נבדקה אצל רופאת אוזניים והחווייה היתה לה מאוד טראומטית. עם זאת גם לחלק מהגברים היא מגיבה כך בפאניקה. בבקשה עזור לנו לסייע לה. אנחנו לא יכולים לצאת איתה לשום מקום במצב הזה. מפגשים עם המשפחה המורחבת הם בלתי אפשרים. מה עלינו לעשות? תודה רבה מראש, קרן

היי הבת שלי בת שנה ו-8 , מאוד מתביישת ממבוגרים וזרים. אם מבוגר או זר מסתכל עליה או פונה אליה היא רק מחפשת איפה להתחפר או שישר נצמדת אליי. לא משוחררת. זה תקין? זו חרדת זרים,? איךניתן לעזור לה?, אני מתפדחת כשהיא עושה את זה.

היי, הבת שלי בת שנה וחצי. עד גיל שנה לא פחדה מזרים. מגיל שנה היא פשוט חוששת מזרים בפרט בכמה החודשים האחרונים. היא מתחפרת לי מתחת לצוואר או מורידה את הראש למטה. עד מתי יש חרדת זרים? לא אמור לעבור בגיל שנה?

שלום ביתי, בת שלוש נכנסה לגן עירייה רק עכשיו הייתי איתי בבית עד כה. בחודשיים האחרונים פיתחה פחד מזרים, שזה אומר מכל אחד שהיא לא מכירה אפילו מדריכים/ת שמעבירים/ות חוגים, או נשות צוות שבאות להחליף את הגננת או הסייעת במידה ויש צורך. מחוץ לגן זה קורה אם רואה מישהו/י שמתקרב/ת אז מנסה להתחבא או פשוט להרים את היד ולכסות את העיניים. אני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שנכנסה לגן בגיל 3, למרות שכן הייתה אינטרקציה עם כל מיני אנשים וזה לא היה קורה איתי כאשר הינו ביחד. אני בעיקר לא יודעת איך להתנהג כשזה קורה וגם האם זה נורמלי בגיל כזה? כיצד לעזור לה . והאם יש צורך בטיפול מסויים? או פשוט לחכות שזה יחלוף . אשמח לשמוע עצות או כל דבר שיעזור לי לעזור לה .

שלום בתי בת השנתיים וחצי בוכה וחרדה מזרים במיוחד במישהו מרים את אח שלה ואת בת דודה שלה או שמישהו מתקרב לאח שלה היא צורחת ובוכה מסיבה לא ידועה מה זה יכול להיות?תודה מראש

שלום, ביתי בת 7.5 חודשים. לא מתהפכת כלל, לא אוהבת לשכב על הבטן ומתקשה מאוד בהרמת ראש כשהיא על הבטן. כמו כן ראשה אינו יציב כלל גם כאשר מרימים אותה. ממש זורקת את ראשה אחורה ומקשיתה את גבה אחורה. מטופלת בפיזיותרפיה כבר 3 חודשים עקב טונוס מוגבר (היינו אצל 2 ניורולוגים שניהם אומרים שהטונוס תקין אך הפיזיותרפיסט ורופאת ההתפתחות איבחנו טונוס מוגבר וככל הנראה בעיית ויסות חושי). לפני הטיפול הרימה ראשה יפה מאוד, לא יכלה לשכב על הגב כלל, נרדמה רק על הבטן (עד היום) וכל גופה היה ממש נעול וקפוץ (בעיקר הרגליים, הידיים והכתפיים). בעקבות הפיזיותרפיה שריריה התרפו מעט, פותחת סופסוף את כפות הידיים ובחודש האחרון גם התחילה להביא ידיים למרכז הגוף (אך טרם חוצה את קו האמצע). לפני חודש גילינו כי סובלת מריפלוקס סמוי והחלנו בטיפול הומאופתי והילדה סופסוף אוכלת היטב ועלתה יפה במשקל בחודש האחרון (לאחר שבחודשים האחרונים בקושי עלתה). רופאת ההתפתחות בטיפת חלב מאוד מודאגת בשל חוסר היכולת שלה להחזיק את ראשה ולמרות שיש שיפור בהרפיית השרירים מאז תחילת הפיזיותרפיה היא אומרת שציפתה לראות שיפור גם בהרמת ראש והתהפכות. אציין פרט נוסף, כפות הרגליים שלה נוטות פנימה מאוד, היינו אצל אורתופד שאמר שעצם השוק מסובבת כולה עקב מנח לא נכון ברחם ושעם הזמן זה יסתדר, הדריך אותנו בתרגילים ואנו מבצעים אותם. הפיזיותרפיסט אומר שהבעיה העיקרית שלה כיום היא התארגנות הפעולה למרות ששריריה עדיין תפוסים אך במצב טוב יותר משהיה. רופאת ההתפתחות רוצה שנעשה MRI מוח. שאלתי היא האם יכול להיות שהבעיה פשוטה יותר ובגלל הריפלוקס הסמוי שהתגלה מאוחר יחסית היא סיגלה תבנית תנועתית לא נכונה? האם במקרים כאלו באמת מבצעים MRI? מה יכולה להיות הבעיה לדעתך? מבחינת תקשורת, ילדה חייכנית, חברותית, מתעניינת בסביבה, יוצרת קשר עין היטב וממלמלת אך יש חרדת זרים. תודה רבה וסליחה על האורך..

שלום ד"ר לויט, נכדי ,כיום חייל בן 19 ,מילדותו היו לו הפרעות התנהגותיות ,כמו למשל פחד מזרים,פחד מציפור,או מעפיפון והתאפקות ביציאות. עם התבגרותו התפתח יפה ועם גיוסו לצבא אחרי הטירונות סרב לחתום על נשק .כיום הוא משרת רחוק מהבית בתפקיד לא משמעותי . לאחרונה סיפר לי בני (אביו)כי נודע לו שנכדי מתאפק כל השבוע מללכת לשירותים ועושה זאת מיד עם הגיעו הביתה. באופן כללי נכדי הוא מופנם ,חששן ונמנע מלגעת בתוכי קטן שיש לי . שוחחתי איתו,והוא מודע לזה שזה לא בריא ולא נורמטיבי לנהוג כך אך הוא טוען שלא מסוגל ללכת לשירותים בצבא מבלי לנמק. מעניין שגם אני בילדותי הייתי משתדל מאד לא לעשות את צרכי מחוץ לבית,אבל אף פעם לא התאפקתי יותר משעות או מיממה. אני מאד אשמח לשמוע את דעתך בעניין ולאיזה סוג טיול הוא דרוש.

ערב טוב שני, אודה לך אם תוכלי להעביר את השאלה שלי לצוות באופן אנונימי. ילדה בת שנתיים וחצי פיתחה חרדת זרים די קיצונית מפתיע. עד לפני כמספר שבועות לא הייתה לה בעיה להימצא במקום הומה אנשים ולא פחדה מהם. אמנם היו לה חששות מגברים מדי פעם, אך לאחרונה, שמנו לב כי כאשר עוברים מולה גברים בבניין, ברחוב, בסופר, גן שעשועים היא תופסת לנו חזק את היד ומתחילה להתבכיין, מראה פחד. גם למתקנים בפארק שעשועים מסרבת לגשת בלעדינו, בפרט למגלשות ובוכה היסטריה. לא זכורה לנו סיטואציה שיכלה לגרום לכך. כיצד עלינו לנהוג? איך אפשר להבין מה גרם לכך וכיצד להתמודד?

ביתי בת שנה ו 4 חודשים יש לה פחד מזרים ומאנשים שלא ראתה הרבה זמן כמו דוד שרואה פעם בשבוע וחצי סבתא פעם בשלושה שבועות שבאים אליהם היא נצמדת אליי ואל בעלי כאשר אנחנו מסבירים לה שעכשיו סבתא שומרת עליה חייבים ללכת היא בוכה צורחת עד שאנחנו חוזרים לפעמים אפילו שעה ויותר. בנוסף היא נרדמת לפני השינה רק על הידיים כל ניסיון להשאיר אותה במיטה שתישן לבד מתחיל בבכי וצחות גם שהיא מתעוררת בלילה ובוכה רוצה אליי מה שבעיקר מרגיע אותה זה טלויזיה או שירים בטלפון היא עדיין לא הולכת כי יש לה פחד לפי דבריה של הפיזתרפיסטית שאנחנו מטיילים ושמים אותה בעגלה היא בוכה רוצה על היידים . כרגע היא מטופלת על ידי אמא שלי ו אנחנו לא יודעים מה לעשות ואיך היא תוכל להשתלב בגן עם הפחד שיש לה . האם זה דבר תקין בגיל הזה ? מה ניתן לעשות למי לפנות ?

שלום. בני בן שנה וחצי, יש לו אחות גדולה בת 3. איתה חווינו חזק חרדת זרים ואחכ חרדת נטישה ארוכה. ביחד עם הגננת עברנו את זה אבל היה קשה. כיום בני בן השנה וחצי מראה לנו שהוא חווה חרדת נטישה חזקה שמתבטאת כלפי בעלי( אביו) והגננת. בהית הוא לא מוכן לישון אם הוא לא נמצא לידו, לא מוכן לאכול אם הוא לא יושב לידו, רוצה כל הזמן שירים אותו וכנ"ל לגבי הגננת. רוצה להיות איתה כל הזמן, לאכול כשהיא לידו וכנל לגבי השינה. אציין שאם הם לא יגיעו לידו הוא בוכה בהיסטריה . הגננת הסבירה לנו שהוא לא חווה חרדת נטישה בגיל 8-9 חודשים וזה מגיע עכשיו. היא מנחה אותנו כיצד לנהוג אך עדיין קשה מאד להתנהל ככה. איך ניתן לעזור לו ולנו? תודה רבה

שלום, הבן שלי, כיום בן .1.9 בגיל חודשיים התחיל פחד מזרים, אחות טיפת חלב שטפלה בו בזמנו אמרה שזה מוקדם מידי והופתעה אך לא ייחסה לזה חשיבות... לנו זה הפריעה ביום יום כאשר היה רואה אדם לא מוכר או כשהיינו יוצאים מהבית היה מפחד מזרים והיה להרגיע ה אותו זה נמשך עד גיל 9 חודשים והיה לו גם פחד מרעשים, לקראת גיל שנה גם החל לפחד ולבכות כאשר רק אמרו לו מילה של משהו שעושה רעש או אם רק היה רואה משהו כמו למשל את שואב האבק... היום עדין מפחד מרעשים שלא מכיר, מגיב בבכי היסטרי ובחזרתיות על מילים שאומרים לו . למשל אם אומרים לו זה בסדר אל תפחד הוא יכול להגיד תוך כדי בכי זה בסדר זה בסדר זה בסדר, עד שאומרים לו משהו אחר והוא חוזר על המילה האחרת... בנוסף יש לו פחד מכל מיני חפצים שלא נראים לו כמו למשל פחד מכובע מסויים ( לא מוכן להיות בחדר כשהכובע נמצא) והוא מפחד באופן משמעותי מגברים יש לי שני דודים ושלושה בני דודים שאי אפשר לבקר אותם או שיבואו אלינו כי הוא ממש לא יכול להרגע שהם בסביבה , הפנים שלו מאדימות הלב שלו דופק והוא ממש מנסה להתאפק עד שהוא פרץ בבכי הסטרי הוא ראה אותם פעם אצל סבא וסבתא שלי ומאז לא מסכים להכנס אליהם הביתה מהפחד שהדודים שם, הגענו למצב שהוא נכנס לאותו ורואה את הדרך , מזהה אותה והוא מתחיל לבכות לא טוב לא רוצה... בזמן האחרון כאשר אנחנו נפגשים איתם אנחנו פותחים לו טלויזיה הוא צמוד אלי וככה הבכי פוסק אבל הפחד נשאר... כרגע החלטנו שלא נפגש בקרוב, חשוב לציין שמעולם הם לא עשו לו שום דבר רע/ לא נשאר איתם לבד או מהו כזה... הוא גם נוטה להעלב מכל מיני דברים ואם מישהו מספר על מקרה של פחד שלו הוא מייד מתערב בשיחה ומדבר על הסיטואציה ואומר כן ומספר מה קרה במילים שלו... הוא ראה ילד בגינה עם כובע ומשקפיים וגם נכנס להיסטריה , יש כלב בגינה שפעם נבח עליו ומאז הוא בעל פעם שהכלב בגינה הוא רוצה ללכת ... כל פעם הוא מוצא לעצמו דברים שמפחידים אותו... יש לציין שהוא ילד מאןד חכם, יודע לזהות מספרים עד 10 ולספור יודע את הא,ב והabc יודע לזהות את רוב האותיות ..יודע לזהות את הדם שלו ועוד כל מיני מילים יודע לזהות צורות ( עיגול, משולש, ריבוע, מלבן, טרפז , מחומש, אלפסיה, גליל ועוד ..) יש לו זיכרון שמעתי וחזותי מעולה, זוכר סיטואציות שקרו ומספר עליהן , מדבר במשפטים של 5 מילים יודע להסביר תמיד מה הוא רוצה ומבין הכל... הגשתי טפסים להתפתחות הילד , כמובן שיקח עוד זמן עד שהתור יהיה ... רציתי לדעת מה אני יכולה לעשות כאשר הוא נכנס לחרדה , האם להמנע ממפגש עם הדודים זה מעשה נכון? ואיך יכול להיות שמגיל כל כך צעיר ילד מפתח חרדות ופחדים כאלה? כל הזמן אמרתי שהוא יגדל וזה יעבור אבל החרדות והפחדים אולי משנים את הצורה שלהם אבל הם קיימים... הוא לא בגן, הוא בבית וישאר בבית עד גיל 3 ( אלרגי ברמה מסכנת חיים לביצים וחלב). אודה להכוונה בנושא , אני מאןד מוטרדת בחודשים האחרונים כי נראה שזה מחמיר... תודה רבה וחג שמח!!!

שלום רב ד"ר איילת, רציתי בבקשה להתייעץ לגבי בני בן התשעה חודשים. כרגע נמצא במעקב להתפתחות הילד. הוא תינוק היפוטוני ויחסית מאוד שקט. מילמל עד גיל שלושה חודשים, אחר כך היתה עצירה של 4 חודשים ומגיל שבעה חודשים התחיל למלמל שוב, אבל לא הרבה. רק עכשיו בגיל תשעה חודשים החליף את ה"אגגווו" שלו ב"אבבבווו"...טיפה ממלמל אמממ (ממש התחיל עכשיו וממש בקטנה), אין צלילים רפטיטיבים. הוא מחייך, יש לו חרדת זרים, מאוד קשור אליי לאימו, מסמן עם הידיים שרוצה שארים אותו, צוחק כשמשחקים "פיקבו", לאחרונה התחיל להבין "איפה אור" (מסתכל למעלה), מבין גם לדעתי "איפה חתול". העניין שמטריד אותי זה כמובן בעיית תקשורת... הוא לא יוזם ולא קורא לנו להורים, מה גם המלמול שלו מינימאלי. רופאת ההתפתחות אומרת שכרגע בתחושה שלה הוא לייט בלומר ושכמובן נמשיך במעקב. בחודש האחרון הוא התקדם קצת, חצי מהפעמים מגיב לשמו, מבין קצת, הוא מתעניין בסביבה ויש לו קשר עין טוב (שוב...אבל לא יוזם שיחת תינוקות). הוא מדיי פעם מסתכל אחורה ומחפש אותי, אין לו משיכה מדיי לפרצופים אבל לעיתים כשאנחנו משחקים הוא יחפש את מבטי. מעוניינת לדעת איך זה נשמע לך? בעיית תקשורת או יותר כיוון של עיכוב שפתי (דיספרסיה וכו'). יש בדיקות מסויימות שאת חושבת שנכון לעשות בשלב זה (עשינו בדיקת שמיעה, מיתרי קול, בדיקות דם). תודה רבה

שלום, לבת שלי יש חרדת זרים שהחלה מגיל 4 חודשים ונמשכת עד היום (אם כי ברמה פחותה מבעבר). אם מגיעים אלינו אורחים שהיא לא מכירה היא בוכה ללא הפסקה נשכבת על הרצפה וצועקת כמו כן לא ניתן לבוא איתה לבתים חדשים של חברים שלנו שהיא לא מכירה. במקומות ציבוריים כגון קניונים וינות אין לה את הפחד הזה. כמו כן מתינוקות וילדים היא לא מפחדת ואפילו אוהבת ומחבקת. בשל פחד הזרים נמנענו מלהכניס אותוה לגן ורק בעוד חודש תכנס לגן לראשונה. מעול אף אחד לא שמר עליה מלבד ההרוים שלה והסבתא בשל פחד הזרים וחרדת הנטישה. כיצד עלינו להתנהג איתה כשמגיעים זרים הביתה או כשהולכים לבקר בבתים שהיא לא מכירה? כיצד עלינו להתנהג בתק ההסתגלות בגן?

שלום, בני בן השנה ו-3 נבהל בתקופה האחרונה בצורה קצת יוצאת דופן: אם מישהו נכנס בדלת הבית,רעש של כלב נובח ששומעים בתוך הבית. זה מתאפיין בקפיצות בהלה, ריצה אליי או לבעלי (תלוי מי נכנס, ומי בבית), ובפעם האחרונה שזה קרה- הוא נבהל כל כך שרץ למטבח (כנראה לחפש אותי), ושניגשתי אליו מהר ראיתי על פניו בהלה מדאיגה. אני תמיד מנסה להרגיע עם חיבוק והסבר על מה שקורה (למשל "תשמע את הכלב, אלה רק הנביחות שלו.אתה מכיר אותו"וכד'). אני חייבת לציין שהוא ילד חברותי מאוד שאוהב חיות וילדים. הרקע הוא פגות בשבוע 34 ומאז שנולד הוא איתי בבית. בכוונתנו להכניסו למסגרת לשנה הבאה. אשמח מאוד אם תענה לשאלתי, דאגתי רבה ואני ממש רוצה לעזור לו. תודה רבה.