כאבי ראש, כאבי גב או בעיות נוירולוגיות – אם אתם סובלים...
סלין דיון, הזמרת הקנדית המצליחה, שיתפה עדכון מעודד על מצבה...
מה גורם לסחרחורת, איך מאבחנים אותה ומה הם הטיפולים שיכולים...
כיצד ניתן להפחית את הסיכוי לפגיעה עצבית בעקבות עקירת שיני...
35.3% מעובדי מחלקות הקורונה דיווחו על תסמינים של פוסט...
אינני ידוע לגבי ניוון שרירים אבל יש בעיות מוחיות שיכולות להסתמן כל כגון גידולים שפירים. אם התסמינים ממשיכים אני מציע לך לעבור בדיקת הדמייה
תחושת כבדות יכולה להיות ביטוי לבעיה עצבית או בעיה בשרירים. הבעי ההעצביחיכול הלהיות במוח, בחוט השדרה או בעצבים היוצאים ממנו. בלטי דיסק אינםנ גורמים ללחץ על עצבים ולכן קשה ליחס להם את מחושיך
אנא פנה לרופא המשפחה .. שיכוון אותך לגבי טיפול ובירור
כאבי ראש, כאבי גב או בעיות נוירולוגיות – אם אתם סובלים מבעיות אלו או מכאבים כרוניים אחרים, כדאי שתשקלו טיפול בשיטה האלקטרומגנטית. כך זה עובד
סלין דיון, הזמרת הקנדית המצליחה, שיתפה עדכון מעודד על מצבה הבריאותי במאבקה נגד תסמונת האדם הנוקשה, מחלה נוירולוגית נדירה ומאתגרת. בראיון למגזין ווג הצרפתי, דיון הדגישה את נחישותה להילחם במחלה ולשמור על גישה חיובית
מה גורם לסחרחורת, איך מאבחנים אותה ומה הם הטיפולים שיכולים לסייע מאוד הן בשיפור הסימפטומים והן בפתרון הבעיה לטווח ארוך? מומחה לאודיולוגיה סטיבולרית מפרט לגבי אחת התופעות השכיחות והמלחיצות ביותר
כיצד ניתן להפחית את הסיכוי לפגיעה עצבית בעקבות עקירת שיני בינה והאם ניתן להשיב את התפקוד לעצב שנפגע?
35.3% מעובדי מחלקות הקורונה דיווחו על תסמינים של פוסט טראומה ושליש מעם ישראל. ראיון עם פרופ' גליה גריסרו –סואן, מנהלת מרפאת פוסט קורונה בבית חולים דנה דואק
דלקות סינוסים כרוניות, סיבוכים הנגרמים עקב סינוסיטיס ומצבי אלרגיה שאינם מגיבים לטיפול סטנדרטי – כל אלה עלולים להוביל לחסימה באזור האף והסינוסים. פתרון אפשרי: ניתוח בגישה אנדוסקופית, שיסייע לניקוז ולאוורור מיטבי של הסינוסים. מומחה לאא"ג מסביר על התהליך
הילד שבר את השן? זקוקים לעקירה או אולי להלבנת שיניים? במרפאתו של ד"ר שי גברא תמצאו את כל הטיפולים המתקדמים תחת קורת גג אחת
בשורה לחולי פרקינסון, מחלה הפוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם: שיטה טיפולית חדשה כבר מציגה תוצאות טובות בשטח. הנוירולוג ד"ר זייד מג'ד, מומחה בהפרעות תנועה, על PRODOUDOPA, פיתוח חדשני המבוסס על משאבות תת עוריות
כתב המשטרה הוותיק משה נוסבאום הודיע כי הוא סובל ממחלת ניוון שרירים (ALS). מה ידוע על המחלה, עד כמה היא מסוכנת והאם יש עבורה תרופה? כל הפרטים
יציבה לא נכונה, ישיבה ממושכת מול מסכים, משקל יתר וחוסר פעילות גופנית הם חלק מהמאפיינים של העידן המודרני הגורמים לבעיות אורטופדיות רבות. סקר זריק, בעל מכון "זריק אורטופדיה", מספר על המגוון הרחב של אמצעי הטיפול במכון ומסביר על תהליך הטיפול
ניתוחי ראש וצוואר מהווים תחום כירורגי מורכב המטפל במבנים קריטיים כמו בלוטות, כלי דם ועצבים. מה הן האינדיקציות לניתוחים, אילו סיכונים כרוכים בהם ומהו תפקידה של בלוטת המגן בגוף? הכל בכתבה הבאה
כירורג הפה והלסתות, ד"ר גל אבישי, מסביר מהן האלטרנטיבות לניתוחים במצב של חסימות בבלוטות הרוק ומדוע כדאי לעבור עקירות והשתלות שיניים רק אצל מומחה
התפרצות חמורה של קדחת צהובה בדרום אמריקה מעוררת דאגה בקהילה הרפואית העולמית, עם עלייה משמעותית במספר המקרים והתפשטות לאזורים חדשים שלא נפגעו בעבר
סלין דיון הדהימה את העולם כשהצהירה שהיא סובלת ממחלה נוירולוגית נדירה, שהופכת את החולה בה ל"פסל אנושי". על תסמונת האדם הנוקשה - stiff person syndrome
טורטיקוליס, או "צוואר מסובב", הוא מצב שבו מנח הצוואר והראש אינם סימטריים. "אסור להקל ראש ולחשוב שמדובר רק בצוואר תפוס", אומר ד"ר עובדיה דרור, אורתופד ומנהל מחלקת אורתופדיה בבית החולים דנה לילדים. "אי טיפול בטורטיקוליס יגרור מחירים בריאותיים ואסתטיים כבדים"
להזיע זה טבעי ואפילו מספק אם אנחנו בעיצומה של פעילות ספורטיבית. אבל לסובלים מתסמינים של הזעת יתר מדובר בסיוט רטוב, מטריד ומביך שמשבש את חייהם. איך מטפלים?
כשמדובר באיכות החיים, לא מתפשרים על פתרון ממוצע ולא בטוח. הצורך האנושי לתקשר איננו זכות יתר, ולכן מומלץ לסובלים מליקויי תקשורת ומבעיות שמיעה לאמץ מכשירי שמיעה איכותי ואמין. איך מתאימים ובוחרים? בכתבה הבאה
מחלת האלצהיימר היא הגורם המרכזי למחלת הדמנציה שרווחת בשיעורים גבוהים בקרב האוכלוסיי המבוגרת. ד"ר פאיז מוראד, רופא משפחה, רופא לאורחות חיים וחבר בוועד המייסד לארוחות חיים בישראל, מרחיב אודות המנגנונים המשותפים והשונים בין שתי המחלות
הסערה הפוקדת אותנו ואשר הגיעה אלינו מיוון וזכתה לשם "ביירון", מעלה חשש להיפותרמיה, מצב מסכן חיים שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלסיוס. הטמפרטורות הנמוכות מחייבות היערכות מיוחדת, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. ד"ר רמי סמנייה, מומחה ברפואת משפחה, מסביר
פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית המשפיעה על 4%-2% מהאוכלוסיה הבוגרת. למרות שכיחותה הגבוהה, האבחון שלה מורכב ודורש תהליך מקיף
הזמר והשחקן עומר דץ, בנם של אורנה ומשה דץ, הלך לעולמו בגיל 30 בעקבות התקף אפילפסיה קשה בסוף השבוע האחרון. מהי מחלת אפילפסיה והאם ניתן למנוע מקרה נורא שכזה?
לעיוות בעמוד השדרה עלולות להיות השלכות רבות על איכות החיים בילדות ובבגרות. ד"ר עובדיה דרור, מנהל מחלקת אורטופדיה ילדים בבית החולים דנה, מסביר את כל מה שצריך לדעת על עקמת אידיופטית, האבחון הטיפול וחשיבות המעקב
בוטוקס מקושר לטיפולים אסתטיים, ובעיקר לטשטוש קמטי הבעה בשליש העליון של הפנים, אך רבים יהיו מופתעים לגלות, שבוטוקס משמש למגוון טיפולים רפואיים ואף מחליף הליכים ניתוחיים- בעיקר בחלל הפה והחניכיים. כל הפרטים והשימושים בכתבה
סובלים מעצירות? כל הגורמים להופעת עצירות, איך מטפלים בה והאם תרופות סבתא באמת יעילות? הכל על עצירות, החל מעצירות כרונית ועד תפקודית
אינני ידוע לגבי ניוון שרירים אבל יש בעיות מוחיות שיכולות להסתמן כל כגון גידולים שפירים. אם התסמינים ממשיכים אני מציע לך לעבור בדיקת הדמייה
תחושת כבדות יכולה להיות ביטוי לבעיה עצבית או בעיה בשרירים. הבעי ההעצביחיכול הלהיות במוח, בחוט השדרה או בעצבים היוצאים ממנו. בלטי דיסק אינםנ גורמים ללחץ על עצבים ולכן קשה ליחס להם את מחושיך
אנא פנה לרופא המשפחה .. שיכוון אותך לגבי טיפול ובירור
התכשיר פרדניזון שייך לקבוצת תכשירים משפחת הסטרואידים. סטרואידים מהווים טיפול במגוון של מחלות, לרוב דלקתיות בהן ישנו צורך לדכא את פעילות המערכת החיסונית של הגוף ולמתן את התגובה הדלקתית. תופעות לוואי הנובעות משימוש בסטרואידים הן לרוב תלויות מינון ושכיחותן עולה בשימוש במינונים גבוהים של סטרואידים. עם זאת, הרבה מתופעות הלוואי של סטרואידים עלולות להתרחש גם כאשר נוטלים מינונים נמוכים אך באופן ממושך וכרוני. ישנם מחקרים שונים על השפעות של סטרואידים, והמינון הנלקח/משך הלקיחה לא תמיד יכולים לנבא במדויק הופעה של תופעת לוואי כזו או אחרת. יחד עם זאת ניתן לומר שהרבה מתופעות הלוואי של סטרואידים נובעות משימוש בסטרואידים של 3 שבועות לפחות או לשימוש במינון גבוה (למעלה מ 20 מ"ג ביום). תופעת הלוואי השכיחה של נטילת סטרואידים (אף במינון נמוך של 5 מ"ג ליום) כוללת הופעת תסמינים האופייניים ל"תסמונת קושינג" כגון פנים עגולות (פני ירח), הופעת רקמת שומן עודפת בגב וצוואר אחורי, עליה במשקל, השפעה על העור (העור נעשה דק יותר) והופעת שטפי דם קטנים תת עוריים, אקנה, סימני מתיחה, עליה בהופעת שיער (הירסוטיזם) ושינויים במצבי רוח. כמו כן יתכנו הפרעות עיניות אך בד"כ לאחר טיפול ממושך בסטרואידים. תופעות לוואי נוספות בשימוש בסטרואידים אשר לרוב מתרחשות תחת טיפול במינונים גבוהים יותר כוללות אצירת נוזלים ועליה בלחץ דם, עליה ברמות הסוכר והשומנים בדם, עליה בסיכון לשברים ועליה בסיכון לזיהומים. לרשימת תופעות הלוואי המלאה יש לעיין בעלון לצרכן המופיע במאגר התרופות באתר משרד הבריאות. https://data.health.gov.il/drugs/alonim/Rishum_9_121478018.pdf לשאלתך, נטילת סטרואידים במינון נמוך לא נקשרה עם פגיעה בפוריות האשה. חשוב לציין כי יש להקפיד לקחת סטרואידים על קיבה מלאה ועדיף (אלא אם נאמר אחרת על ידי הרופא) בבוקר וכן לפנות לרופא בכל הרגשה כללית רעה או תופעת לוואי.
שברי חוליות נחלקים באופן גס לשני סוגים יציבים וכאלה שאינם יציבים. יציבם משמע שאין סכנה שיגרם נזק לחוט השדרה במהלך תקופת הריפוי . השבר עצמו מתאחה תוך פרק זמן של מספר שבועות והבעיה העיקרית היא לטפל בכאב. במקרים רבים ניתן לחזור לפעילות מלאה בתום תקופת הריפוי הראשונית. שברי לא יציבים הנם בעיה מורכבת יותר ויש סוגם שונים. הסווג הראשוני הנו ביןשברי םלאיציבים שאין לידם פגיעה עצבית ומנגד כאלו שבזמן ארוע השבר נגרם נזק למערכת העצבים. במקרה של שבר לא יציב ללא פגיעה עצבית צריך לדאוג ליצב את השבר עד שיתאחה. במקרה של שבר לא יציב עם פגיעה עצבית צריך ללמוד אם ניתן לגרום למניעת נזק נוסף או אף לתקן נזק קודם על ידי שחרור מלחץ ( מה שאומר ניתוח ) או שיש להסתפק בקיבוע למניעת נזק נוסף . היצוב של שבר לא יציב יכול להתבצע על ידי תקופת שכיבה ואחר כך קיבוע במחוך גבס או מחוך פלסטי . דרך אחרת היא בניתוח. איני יכול להתייחס לשבר של אחותך שכן אין לי עליו ולו גם שמץ של מידע
MRI לשלול פריצת דיסק ו EMG לתיעוד פגיעה עצבית
אין טוב ממראה עיניים. אם פריצת הדיסק הצטמקה במרווח של 3 חודשים, יתכן מאוד שטיפול שמרני יספיק. צריך להביא את הדיסקים של ה MRI להשוות ולהחליט.
נראה שאין שום מקור גופני. המשך בירור רצוי לעשות במסגרת מרפאה ספציפית לבריאות מינית. כיום בריאות מיני נחשבת תת התמחות במספר מקצועות (ולא רק באורולוגיה) וכוללת התייחסות גם להיבטים רגשיים. לא תיארת מה קורה באוננות? לפי שאלתך לא נראה שיש מקור גופני לבעייתך. לפגיעה עצבית סימנים נוספים שאינם במסגרת התיאור שלך. גלי הלם יכולים לעזור קלות במקרה ויש מקור גופני וסקולרי (סתימה קלה בכלי דם) - אך לא ממש נראה שזה המצב שלך...
התכשיר ציפרודקס מכיל את החומר הפעיל Ciprofloxacin והינו אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. תופעות של שריפה וכאבים הינן תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו כאשר תופעות אלה עלולות להיות תסמינים של נוירופתיה, המתבטאת לרוב בהרגשת כאב, צריבה, עקצוץ, נימול, תחושת שריפה או חוסר תחושה. התופעה עלולה להופיע בכל שלב במהלך הטיפול ולרוב בתוך מספר ימים מתחילת הטיפול כאשר בנוסף לכך, עלולה להימשך חודשים ושנים גם לאחר הפסקת הטיפול ואף להיות בלתי הפיכה. כאשר מופיעה נוירופתיה בד"כ הטיפול בתרופה מופסק או מוחלף בהתאם לעניין כאשר נכון להיום, הטיפול המוצע הינו טיפול בתסמינים לפי הצורך. בנוסף לזאת, תרופות ממשפחת הפלואורוקוונולונים נקשרו לעליה בסיכון לתופעות נוספות הקשורות למערכת העצבים המרכזית כגון סחרחורת, רעד ואף פרכוסים (בשכיחות נמוכה) ויש להשתמש בזהירות במטופלים עם אפילפסיה או מחלות נוירולוגיות שונות. מומלץ לפנות לרופא המטפל לשם המשך בירור, טיפול מתאים ומעקב.
היי, בדיקות דם לא יועילו.. תפני לכירורג שד להמשך בירור. יתכן כי פגיעה עצבית, נדיר למדי.. או ממצאים אחרים..בהצלחה ובריאות שלמה
מאיה שלום, צריך לקבוע אם יש פגיעה בעצב שמפעיל את השריר הקטן שאחראי על הנעת זוית הפה, או שיש פגיעה בעצב השביעי של הפנים, שמעצבב יותר שרירים. ההתייחסות שונה לשני המצבים. לכן תמונה לא עוזרת, וצריך לבדוק את הילד. בברכה
שלום סיוון, כאב בטבור לאחר לפרוסקופיה סביר ושכיח ומבטא בד"כ את תהליך ההחלמה של החתך דרכו מוחדרת המצלמה לחלל הבטן. במידה שהפצע בטבור הפך אדום יותר מכפי שהיה לאחר הניתוח או שמפריש הפרשה בעלת אופי מוגלתי כדאי להיבדק ע"י רופא כדי לשלול זיהום בצלקת. בברכה, ד"ר בני פיינר www.pelvicsurgery.co.il
התכווצות כפות הידיים והאצבעות הלא הם הנם התסמינים. הגורם לכך יכול להיות הפרעות במשק הסידן בגוף, בעיה נוירולוגית בעמוד השדרה הצוארי או בחוט השדרה , או בעיה מוחית.
שלום רב ישנם מספר גורמים היכולים להסביר צרידות לאחר ניתוחי לב כגון בצקת או פגיעה במיתרי הקול בזמן האינטובציה (הכנסת צינור ההנשמה). בניתוחי לב מסויימים בעיקר אלה המערבים את אבי העורקים וקשת האאורטה תתכן פגיעה בעצב ה RECURRENT LARYNGEAL אך פגיעה זאת אינה שכיחה גם בניתוחים אלו. במקרה שלך, כמו שציינת התלונות התחילו דווקא מספר חודשים לאחר הניתוח ולא מיד אחרי הניתוח ולכן אנני חושב שמדובר באחד מהגורמים הנ"ל, בכל מקרה המלצתי היא לפנות לרופא אא"ג לבירור. בברכת שנה טובה ד"ר ארי ניימרק
שלום, מיגרנה לא אמורה לגרום לאא"ג לא תקין. אפילפסיה שמתבטאת בכאבי ראש והקאות פחות מתאימה לגיל 17 שנים. לא ברור לי למה שלחו את בנך מלכתחילה לאא"ג. לאור כל אלה, אענה על שאלותיך: 1. ברור! עליכם לגשת לנוירולוג שהפנה לביצוע האא"ג, ולבקש ממנו הסבר מה הקשר בין הסימפטומים של בנך לבין הממצאים באא"ג. 2,3. נטילת ריטלין ותרופות אחרות לא בהכרח מהווה בעיה, אך אני לא מבינה מה האבחנות של בנך רק לפי שלוש שורות. נתת לי מידע מינימלי ביותר, ואין זה בכך כדי להבין את מצבו, ובוודאי לא כדי להציע טיפול. גם על שאלות אלו צריך לענות הנוירולוג המטפל בבנך בהקדם, ולשקול אם צריך הדמיה של המוח. בברכה
אצל כ 80% עוברים כל הסימפטומים. וכ 20% נשארים עם סימנים כלשהם.
שלום רב, הכאב נובע ככל הנראה ממעורבות עצבים באיזור הניתוח. לגבי כאב נקודתי ניתן לנסות הזרקה במרפאת כאב אך סיכויי ההטבה אינם גבוהים. לגבי כאבים בכל האיזור לא קיים טיפול ספציפי.בדרך כלל הכאב חולף עם הזמן. במידה והכאב מחמיר יש לפנות לכירורג. ב ב ר כ ה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה
שלום לך, ייתכן מאוד שאכן מדובר במחשבות טורדניות, אם הדחף לקלל לא "מתממש", כלומר את לא באמת מקללת אלא פוחדת מכך. אם את אכן מקללת, ייתכן שזו בעיה נוירולוגית, שכן רק הסובלים מבעיות נוירולוגיות אינם שולטים בדחף לקלל. את התשובה לשאלה "מדוע זה קורה" אפשר לתמצת לשתי תשובות פשוטות: פחד לאבד שליטה ורמת מוסריות גבוהה. כלומר, המחשבות הטורדניות (ואפשר לומר שכל החרדות) קיימות עקב רצון גבוה בשליטה. במקרה של מחשבות טורדניות, קיים פעמים רבות פחד לאבד שליטה על התנהגותנו או מחשבותינו. התוכן של המחשבה הטורדנית בדרך כלל נקבע בהתאם לנושאים שחשובים לנו, ובפרט דברים שלדעתנו "אסור" (מבחינה מוסרית) לעשות. כלומר, מאחר שככל הנראה קללות נתפסות בעינייך כדבר שאסור לעשותו, את פוחדת לאבד שליטה על התנהגותך ולעשות זאת. יש לציין, שאם אכן מדובר במחשבה טורדנית, לא קיים שום סיכוי שאכן תקללי. אפשר לומר, שהבעיה מתפתחת כתוצאה משילוב של גורם גנטי, ובנוסף גורמים חברתיים- תרבותיים ואישיותיים, כפי שציינתי. טיפול תרופתי עוזר לחלק מהאנשים, ובדרך כלל כל עוד נוטלים אותו. אם לא משלבים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), קיים סיכוי גבוה שהסימפטומים יחזרו לאחר הפסקת התרופה, שהרי לא למדת להתמודד עם עצם קיומן של המחשבות. בנוסף, טיפול תרופתי אינו הכרחי. מאידך, אין מה לחשוש ממנו, הוא אינו משנה את התחושה באופן משמעותי ובוודאי שלא את האישיות. מבחינת תופעות הלוואי, חלק מהתרופות גורמות לעייפות ולתיאבון מוגבר. הוא יכול להפחית את החרדה בנטילה לטווח הארוך, אך כאמור, אינו פותר את הבעיה ואינו מלמד אותך כיצד להתמודד עם המחשבות ולא לפחד מהן. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לעומת זאת, מעניק לך כלים מעשיים להתמודדות עם המחשבות. על ידי קבלתן במקום דחייתן, והפסקת הניסיונות (הכולשים כמובן) לברוח מהן, ניתן לפתור את הבעיה לטווח הארוך, ואף לקבל כלים כדי למנוע את חזרתה. את יכולה לקרוא בהרחבה על מחשבות טורדניות וטיפול ב- OCD באתר שלי. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
שני המצבים יכולים להיות קשורים לתחושת רדימות. מציע לפנות לאורתופד ולראומטולוג.
המצב שאתה מתאר נקרא לעיתים "אנאג'קולציה" – כלומר היעדר פליטה בזמן אורגזמה – ויכול לנבוע ממגוון גורמים. לגביך נותר לי רק לנחש, כי אפילו את גילך איני יודע. בגיל ההתבגרות זו תופעה נפוצה, לדוגמה... בין הסיבות האפשריות: שימוש בתרופות (כמו נוגדי דיכאון, חוסמי אלפא), מחלות נוירולוגיות או סוכרת, פגיעה עצבית, ניתוחים באזור האגן או הערמונית. לעיתים גם סיבות פסיכולוגיות או הרגלי אוננות מסוימים. חשוב לפנות לרופא/ה לבדיקה ראשונית, ובהתאם ייתכן שתופנה גם להמשך בירור הורמונלי או נוירולוגי. יש טיפולים אפשריים בהתאם לגורם – החל משינוי תרופות (אם רלוונטי), דרך פיזיותרפיה לרצפת האגן, ועד טיפול מיני רגשי במידה ויש מרכיב של מתח או דפוס התנהגותי נרכש.
התוצאות הן ממש כפי שכתוב - יש היצרות בינונית במסתם הריאתי ולא משהו משמעותי מעבר לכך. מציעה לפנות לרופא המטפל שיעבור על כל התיק הרפואי כדי להבין טוב יותר מה הסיבה לחולשה שאתה מתאר
זה יכול לנבוע מגירוי של עצב תחושתי של המפשעה. זה יכול לנבוע מפציעה של העצב במהלך הניתוח הלפרוסקופי או נעיצת סיכה בסמוך או בתוך עצב. בפציעה או גירוי איבופן לשבועיים יכול לעזור. אם לא עוזר לאחר חודש מדובר בפגיעה של העצב וכאן צריך לערוך בדיקות שעוזרות לאבחן הבעיה ואז למרפאת כאב. הבדיקות כוללות EMG וכן MRI.
1.זמן העקירה תלוי בצורת השן, בעמדה שלה בלסת ובמיומנות הרופא. 2.אם אין הפרעה בתחושה בשפה בלשון ובפנים באותו הצד אז אין פגיעה עצבית. 3.נסי לקחת קובודקס 3-4 פעמים ביום. 4.אסור בשום אופן לשטוף או לגרגר . 5. ניתן לקחת אוגמנטין פעמיים ביום משך 5-7 ימים.
שלום התלונות שלך בשלב זה אינן מתאימות לאבחנה של טרשת נפוצה. קפיצות של העפעפיים לרוב נגרם מחרדה, מבחינת ALS במידה וכוח בידיים וברגליים תקין, אין משמעות לקפיצות שמופיעות באזיורים אילו ממליץ על המשך מעקב נוירולוג בברכה