היפותרמיה בסופה "ביירון": איך תתמודדו עם הסכנה

(42)
לדרג

הסערה הפוקדת אותנו ואשר הגיעה אלינו מיוון וזכתה לשם "ביירון", מעלה חשש להיפותרמיה, מצב מסכן חיים שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלסיוס. הטמפרטורות הנמוכות מחייבות היערכות מיוחדת, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. ד"ר רמי סמנייה, מומחה ברפואת משפחה, מסביר

מאת: ליהי גיאת

עיקרי הכתבה

  • מערכת החורף "ביירון" מגבירה את הסיכון להיפותרמיה — ירידה מסכנת חיים בחום הגוף עד מתחת ל־35 מעלות.

  • אוכלוסיות בסיכון גבוה: קשישים, תינוקות, נשים בהריון, חולים כרוניים ואנשים החשופים לקור ממושך.

  • מניעה חיונית: חימום יציב בבית, הימנעות מרטיבות, שתייה ותזונה נכונה, וזיהוי מוקדם של סימני אזהרה כמו בלבול, עור קר וירידה בערנות. 

במסגרת המערכת החורפית "ביירון", חשוב להיות ערים לסכנת ההיפותרמיה. הטמפרטורות הצונחות ובעיקר רטיבות עלולה לגרום לתופעה זו, המסוכנת לקשישים, לתינוקות ולנשים בהריון ועלולה להחמיר את מצבם של הסובלים ממחלות ראומטולוגיות. הקור הקיצוני מגביר את הסכנה לפגיעות קור, כאשר הסכנה המרכזית היא היפותרמיה - תת חום הגוף, מצב שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלזיוס.  

ד"ר רמי סמנייה, רופא מומחה ברפואת משפחה, יועץ סוכרת ומומחה לאסתטיקה רפואית במכבי שירותי בריאות, מסביר על התופעה, מדוע היא כה מסוכנת, כיצד ניתן להימנע ואיך לטפל.  

"היפורתמיה היא ירידה בטמפרטורה של הגוף מתחת ל-35 מעלות צלזיוס", מסביר ד"ר סמנייה. "הטמפרטורה התקינה של חום הגוף חשובה לפעילות התקינה של המערכות והגוף בדרך כלל יודע לשמור על חומו באמצעות מנגנונים של צמצום זרימת הדם לרקמות ההיקפיות, צמרמורות והגברת קצב חילוף החומרים. אבל כל אלה תלויים במשך החשיפה לקור ובעוצמתו".

מה הן הסכנות בהיפותרמיה?

"היפותרמיה קשה עלולה להיות רב מערכתית ולהביא לבלבול, לקשיון שרירים, לדופק איטי, לשינויים בהולכה החשמלית של הלב ולהפרעות קצב ואז לאובדן הכרה, האטה בקצב הלב ולבסוף גם לדום לב והפסקת נשימה".

מי בקבוצות הסיכון להיפותרמיה?  

בימים אלה של הסערה "ביירון", יש להקדיש תשומת לב מיוחדת נדרשת לקשישים ולילדים. בניגוד למיתוס - יש להימנע מעטיפת יתר של ילדים בשכבות רבות מדי שכן הם עלולים לסבול דווקא מהזעת יתר ובכך דווקא להגביר את הסיכון להיפותרמיה כשהזיעה הופכת למים ומצטננת. "היפותרמיה נפוצה בקרב חיילים, מטיילים, אנשים שמתגוררים או מסתובבים במקומות גבוהים כמו בהרים". גם אנשים הסובלים מתת תזונה או מי שצורך שתייה מרובה של אלכוהול המשפיע על הרחבת כלי הדם ההיקפיים, וכן מי שסובל ממחלות כמו תת פעילות בלוטת התריס, הפרעות במערכת העצבים ובכליות, זיהומים או סוכרת שיכולה לגרום לירידה ברמת הסוכר – כל נמצאים בסיכון מוגבר להיפותרמיה. גם קשישים ותינוקות מצויים בסיכון מוגבר", אומר ד"ר סמנייה. 

איך מטפלים בהיפותרמיה?

"קודם צריך לאבחן", אומר ד"ר סמנייה ומסביר כי הטיפול מתבצע בעקבות זיהוי של ירידת חום הגוף מתחת ל-35 מעלות, כשחום מתחת ל-27 מעלות צלזיוס הוא מצב מסכן חיים ממש. "צריך לאבחן את הסיבה הרפואית שגרמה להיפותרמיה, אם לא מדובר פשוט בחשיפה קיצונית לקור, ולטפל בה בהתאם לסיבה המאובחנת ולחומרתה. בדרך כלל יינתן טיפול תומך כמו הנשמה, איזון קצב הלב וטיפול בהפרעות הקרישה.

חימום הגוף בחורף

"במקרים הקלים יותר, צריך פשוט לחמם את הגוף, להוריד בגדים רטובים ולכסות בשמיכה. אפשר לעשות אמבטיות חמות, לשתות תה או לאכול מרק חם. אבל במצבים הקשים, צריך לפעמים לעשות שטיפות מחוממות של הקיבה וכיס השתן ולטפל באמצעים מתקדמים יותר במקביל לאיזון הסיבה הרפואית שגרמה להיפותרמיה כדי למנוע סיבוכים".

כיצד למנוע היפותרמיה?

כדאי להצטייד באמצעי חימום ביתיים בטוחים, לוודא שיש מלאי שמיכות חמות ומשקאות ולהימנע מיציאה מהבית בשעות הקרות במיוחד. "ברגע שידוע שהאדם בסיכון מוגבר להיפותרמיה, אפשר להסביר לחולה ולמשפחה כמה חשוב לבדוק מדי פעם את טמפרטורת הגוף שלו ולשמור עליו במקומות חמימים. אפשר גם לטפל בבעיות שגורמות להיפותרמיה, אם מדובר בזיהומים או איזון מחלות מסוימות על ידי תרופות וכדורים. ברגע שיודעים שיש סיכון, מונעים מהאדם להיות חשוף לקור.

"חשוב לזכור כי במקומות גבוהים יש בעיה של חמצון, וככל שעולים יותר, כך רמת החמצון נמוכה יותר, קר, והקור פוגע בנשימה. חוסר חמצן מביא לבלבול ולאיבוד הכרה", מסביר ד"ר סמנייה, "וכדאי להימנע מלשהות במקומות כאלה עבור מי שנמצא בסיכון". הוא ממליץ גם לעשות פעילות גופנית ככל המתאפשר, כיוון שהיא מזרימה את הדם, מחממת ומפעילה את כל מערכות הגוף.

ומה לגבי קשישים?

ד"ר סמנייה ממליץ לתכנן את הבית והשהות בו באופן בטיחותי עבור הקשיש. "יש לדאוג שהקשיש ישהה בחדר שיש בו מד טמפרטורה שלא יורד מ-25 מעלות, לוודא שהוא לבוש היטב, שותה הרבה נוזלים ואוכל ארוחות קלות ולא כבדות מדי. חשוב להימנע משתיית אלכוהול ומיציאה מהבית במזג אוויר קר מדי".

מתי להזעיק עזרה?

"כשמבחינים שהאדם השתנה. לא כל מי שיש לו טמפרטורה נמוכה סובל מהיפותרמיה. אולם, אם האדם אפאתי פתאום, לא מגיב, נראה חלש, חיוור, הדופק שלו מהיר או שהוא מבולבל מאוד, גובר החשד שמדובר בהיפותרמיה. חשוב לזכור שיש כמה דרגות להיפותרמיה כשהקשה מכולם היא טמפרטורה של פחות מ-27 מעלות צלזיוס שבאה לידי ביטוי בדרך כלל בערפול מוחלט, עד כדי חוסר הכרה, בקשיון שרירים ובחום נמוך מאוד שניכר לעתים בשפתיים כחולות ממש. אז, כשהאדם המוכר נראה לנו שונה, מוכרחים להזעיק את מד"א".

משרד הבריאות קורא להיערך לסערה

בעקבות מערכת החורף "ביירון" שמביאה עמה רוחות עזות, גשם וקור, משרד הבריאות הנחה את בתי החולים וקופות החולים להיערך לאספקת שירותים רפואיים תקינה. המשרד פונה במיוחד לאוכלוסיות קשישים ולהורים לילדים צעירים עם המלצות חשובות למניעת נזקים בריאותיים.

ההמלצות העיקריות כוללות חימום הבית לטמפרטורה קבועה של כ-24 מעלות (לא פחות מ-21 מעלות), שמירה על לחות האוויר ואטימה נאותה של חלונות ודלתות. יש לשתות 8-10 כוסות נוזלים ביום (אלא אם יש מגבלה רפואית) ולהימנע משתיית קפאין ואלכוהול מרובה. מומלץ לאכול 5-6 ארוחות קלות ביום במקום ארוחות כבדות - שתייה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף. חשוב להקפיד על פעילות ותנועה בבית כדי להגביר את זרימת הדם ואת חום הגוף.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל במקרים של נטילת תרופות שעלולות להגביר רגישות לקור (תרופות שינה, נגד דכאון, נגד כאבים) או מצבי בריאות המגבירים סיכון לקור כמו מחלות לב וריאה או דמנציה. קשישים המתגוררים לבד זקוקים לתשומת לב מיוחדת - יש לשמור עמם קשר ולדאוג לביקורים יומיים.

סימנים לירידת חום גוף (היפותרמיה) עלולים להיות סמויים: עור קר, שינוי צבע עור, ירידה בערנות, מצב בלבולי או שינויים בנשימה. חשוב לזכור שאנשים בשלבים ההתחלתיים לא בהכרח ירעדו או יתלוננו על קור, ומדחום ביתי רגיל - המיועד למדוד עליית חום - עשוי שלא לזהות את הירידה בחום הגוף. במקרה של חשד להיפותרמיה יש להזעיק עזרה רפואית מיד.



(המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי)

 

צילומים: שאטרסטוק

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום