עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
סרטן העור
במסגרת סדרת הכתבות והחוברות בנושאי סרטן שונים, והפעם: סרטן...
בדיקת קרקעית העין: מדריך
כיצד יכולה בדיקת קרקעית העין לסייע באיתור מחלות? כיצד היא...
דני שלום, תמיד יש סכנה ש״נקודת חן״ חדשה בקרונקולה תהיה מלנומה (גידול סרטני ממאיר). לכן ממליצים להסיר אותן. לא סביר שיש קשר בין כל הבעיות שלך. אין כזה דבר ״מלנומה של העין״. יש ״מלנומה של הענביה״ (בתוך העין), ויש ״מלנומה של הלחמית״ (על פני שטח העין. אלו שתי מחלות שונות לגמרי, והטיפול בהן שונה לגמרי. הסיכון להתעוור מנגע מלנוטי בקרונקולה זעיר.
לימור שלום, איזו מלנומה היתה לאמא שלך, באיזה מקום בגוף? באשר לנגע שלך - נגע בקוטר 2 מ"מ הוא ברוב הסיכויים נבוס (=נקודת חן), אבל עדיין מחייב מעקב שכן נגע פיגמנטי כזה יכול גם לגדול בעתיד ולהפוך למלנומה כורואידלית. את מוזמנת להתקשר לזימון התורים בהדסה ולקבוע תור לבדיקה. אנא דאגי להתחייבויות מרופא המשפחה גם לצילום קרקעיות העין ולאולטראסאונד עיניים.
נתי שלום, הטיפול בלייזר למלנומות קטנות פורסם כמסוכן ומעודד חזרה מקומית עם פריצה מחוץ לעין המעלה סכנה לגרורות. הטיפול ב-PDT לא הוכח כיעיל לטיפול במלנומות. הציעו לכם שתי הצעות נוספות - מעקב להוכיח גדילה או טיפול בבראכיתרפיה. אם אתם והרופאים שלכם משוכנים באבחנה - לכו על טיפול בבראכיתרפיה. אם לא משוכנעים באבחנה - המתינו למעקב, או פנו לחוות דעת נוספת. אני לא ממליץ על טיפול בלייזר (רגיל או PDT) לנגעים פיגמנטיים כורואידלים, אלא אם מדובר בנקודת חן (נבוס) עם דליפת נוזל שאני רוצה לסגור את מקור הדלף.
פורומים רלוונטיים
פורום לימפדמה (בצקת למפטית)
פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
סרטן העור
במסגרת סדרת הכתבות והחוברות בנושאי סרטן שונים, והפעם: סרטן...
בדיקת קרקעית העין: מדריך
כיצד יכולה בדיקת קרקעית העין לסייע באיתור מחלות? כיצד היא...
פורומים רלוונטיים
פורום לימפדמה (בצקת למפטית)
פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
פורום סרטן הכבד
פורום פסיכואונקולוגיה
דני שלום, תמיד יש סכנה ש״נקודת חן״ חדשה בקרונקולה תהיה מלנומה (גידול סרטני ממאיר). לכן ממליצים להסיר אותן. לא סביר שיש קשר בין כל הבעיות שלך. אין כזה דבר ״מלנומה של העין״. יש ״מלנומה של הענביה״ (בתוך העין), ויש ״מלנומה של הלחמית״ (על פני שטח העין. אלו שתי מחלות שונות לגמרי, והטיפול בהן שונה לגמרי. הסיכון להתעוור מנגע מלנוטי בקרונקולה זעיר.
לימור שלום, איזו מלנומה היתה לאמא שלך, באיזה מקום בגוף? באשר לנגע שלך - נגע בקוטר 2 מ"מ הוא ברוב הסיכויים נבוס (=נקודת חן), אבל עדיין מחייב מעקב שכן נגע פיגמנטי כזה יכול גם לגדול בעתיד ולהפוך למלנומה כורואידלית. את מוזמנת להתקשר לזימון התורים בהדסה ולקבוע תור לבדיקה. אנא דאגי להתחייבויות מרופא המשפחה גם לצילום קרקעיות העין ולאולטראסאונד עיניים.
נתי שלום, הטיפול בלייזר למלנומות קטנות פורסם כמסוכן ומעודד חזרה מקומית עם פריצה מחוץ לעין המעלה סכנה לגרורות. הטיפול ב-PDT לא הוכח כיעיל לטיפול במלנומות. הציעו לכם שתי הצעות נוספות - מעקב להוכיח גדילה או טיפול בבראכיתרפיה. אם אתם והרופאים שלכם משוכנים באבחנה - לכו על טיפול בבראכיתרפיה. אם לא משוכנעים באבחנה - המתינו למעקב, או פנו לחוות דעת נוספת. אני לא ממליץ על טיפול בלייזר (רגיל או PDT) לנגעים פיגמנטיים כורואידלים, אלא אם מדובר בנקודת חן (נבוס) עם דליפת נוזל שאני רוצה לסגור את מקור הדלף.
הלי שלום, צל שהולך וגדל נשמע כהפרדות רשתית. אנא פני בהקדם לבדיקה. כאבים בעין וכאבי ראש יכולים להיות קשורים לעליית לחץ תוך עייני, או ללא קשר לניתוח שעברת בעין. במסגרת הבדיקה לצל, ימדדו גם לחץ תוך עייני ואז נדע אם יש קשר בין הדברים.
קרן שלום, מלנומה בקוטר של 19 מ"מ היא ענקית, אבל המידע אינו מספיק. חשוב גם הגובה. הטיפול המקובל ברוב המקומות בעולם בגידול ענק הוא עקירת העין. אנחנו בהדסה מנסים להציל עיניים עד כמה שניתן, ואולי אפשר להציע הקרנה חיצונית ברדיוכרורגיה Stereotactic radiosurgery או SRS בקיצור. קשה להתייחס ישירות בלי מידע מלא, אבל גידול גדול בד"כ כבר שלח גרורות זעירות, ולא הטיפול (בקרינה חיצונית או בעקירה העין) הוא שיגרום לפיזור הזה, בהנחה שהטיפול יתבצע על ידי מישהו שמבין בזה. סיכויי הצלחה של 70% בהקרנה הם עדיין סיכוי טוב לשמור על העין. יש הרבה גישות שונות בין רופאים. לפעמים הפער נובע מהכשרה ידע ונסיון, ולפעמים ממחלוקות לגיטימיות על דרכי הטיפול ומהבדלים בגישה בין אגרסיבית לשמרנית. אני לא יודע מי הרופאים המדוברים פה, אז לא אוכל לקבוע מי צודק, בהנחה שניתן לקבוע וזו לא סתם שאלה של גישה.
נופר שלום, זה נדיר שאנו נתקלים בתלונות כאלו על כאבים הולכים וגוברים. את רוצה להביא אותה לבדיקה?
דויד שלום, היכן נעשתה העקירה? מי הפתולוג שקרא את החתכים מהעין? יש בארץ 4 פתולוגים מומחים לעיניים: פרופ' פאר ודר' פרנקל בהדסה, פרופ' רוזנר בתה"ש, ודר' לוי בסורוקה. כמובן שגם חלק מהפתולוגים הכלליים יודעים לאבחן דגימות שנלקחו מהעין, אך הם לא עברו התמחות ספיציפית בפתולוגיה של העין. אם יש ספק באבחנה, ניתן להעביר חתכים היסטולוגיים של העין שנעקרה לאחד מהפתולוגים של עיניים. צוות המלנומה בתה"ש בראשות דר' שכטר הוא מצויין. ניתן לסמוך על מה שהם אומרים לכם. אם אתה רוצה חוות דעת שניה, אתה יכול לפנות לדר' מיכל לוטם והצוות שלה מהמחלקה האונקולוגית במכון שרת בהדסה. גיל 86 באדם פעיל הוא לא זהה לגיל 86 באדם סיעודי. לכן לא הגיל הוא הגורם המשמעותי ביותר פה. הטיפולים לגרורות קשים מאוד ויעילותם עדיין מוגבלת. על פי מה שתארת, אתה בן מסור, אך האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניכם מוגבלות (למרות הנכונות להשקעת משאבים). אתה מוזמן לפנות למרפאה לשיחה פנים לפנים לפרטים נוספים.
ברא שלום, 1. זו שאלה קשה. תלוי איך אתה מגדיר גידול אלים. בחלק מהחולים בהם הגידול גדל מחדש לאחר טיפול קודם דרוש אח"כ טיפול שלישי. אלא כנראה אלימים יותר. באשר לאלה שבהם הגידול חזר, לא מצאנו שהם מפתחים יותר גרורות, ולא מצאנו שהם חיים פחות זמן. אז האם הם יותר אלימים? כנראה שלא, אך אם כן, אז לא באופן בולט. 2. המלנומה אינה חוזרת "ביתר שאת". אם היא חוזרת, ייתכן ששלחה עתה גרורת. עם זאת, יש לזכור שברוב המקרים יש מיקרו-גרורות כבר בזמן האבחנה הראשונית, ועדיין לא ידוע מה מעורר אותם יום אחד לגדול. 3. המיקרו-גרורות אינן ניתנות לזיהוי בבדיקות ההדמיה. אנו עורכים מחקרים על סמנים בדם שיראו שהמיקרו-גרורות האלה החלו לגדול. עדיין לא נמצא סמן יעיל ב-100%. דרך ההתגוננות היחידה היא להיות במעקב קבוע. המעקב שלנו כולל בדיקות US כבר כל 6 חודשים, וסמנים בדם שאנו לוקחים. 4. יעילות הטיפול בלוחית (פלאק) אינו נמדד בכמה זמן עבר מהטיפול על לצורך בטיפול נוסף, אלא בתגובת הגידול הראשונית לטיפול: הקטנה בגודל הגידול. ניתן לחזור על בראכיתרפיה כשהבעיה העיקרית היא למנתח ולא למנותח.
שלו שלום רב, ראשית, אני מופתע שלא סיפרו לך שיש מרכז מומחה ארצי לגידולי עיניים בביה"ח הדסה ע"כ, מרכז אותו אני מנהל. בחוזר משרד הבריאות נכתב במפורש שחובה להציג בפני כל חולה, או אחד החשוד ככזה את המידע שהמרכז שלנו קיים ושקופות החולים חייבות לתת התחייבויות לכל בדיקה וטיפול ביחידה שלנו, לכל חולה, מכל קופה, מכל הארץ!!! רק לאחר הסבר שכזה הם יכולים להציע לך טיפול אצלהם. שנית, הטיפול שהוצע לך ביוד ראדיואקטיבי כרוך בסיכונים וסיבוכים רבים יותר מזה שנעשה אצלינו בהדסה על לוחית רוטניום ראדיואקטיבי. אפילו במרכז הגדול ביותר בארה"ב בו משתמשים בלוחיות יוד, מודים שללוחיות רוטניום פחות סיבוכים. באשר לאפשרות לטפל בהקרנה מקומית באופן כללי לעומת עקירת העין: אנו מציעים טיפול בהתאם למיקום ולגודל הגידול. כמחצית מהמטופלים שלו שמרו על ראיה תיפקודית בעין המטופלת, ראיה שמאפשרת נהיגה בעין הזו אפילו אם השניה לא רואה דבר. לעיתים ברור שהראיה תיפגע (למשל אם הגידול ממוקם במרכז הראיה), ועדיין מרבית החולים מעדיפים לשמור על העין שלהם מסיבות קוסמטיות. עקירת העין אינה משפרת את תוחלת החיים, ואינה מקטינה את הסיכון לפתח גרורות. לפיכך, לדעתינו תמיד עדיף לשמור על העין, ולעקור עיניים רק אם אין ברירה. ההחלטה תמיד נשארת בידי החולה. אם תרצו לבוא לייעוץ במרפאתינו, אנא צור קשר עם מרכז זימון התורים ותאמר שמדובר בחולה חדש. השבוע אין מרפאות, אך נקבל אתכם ביום שלישי או חמישי בשבוע הבא. בהצלחה.
רחל שלום, הסיכון שמלנומה מהעין תשלח גרורות לראש הוא נדיר ביותר. המקום הראשון לגרורות הוא הכבד. ייתכנו כאבים אם מופיע דימום בעין ועלית לחץ תוך עייני, אך אז גם תרגישי כאב בעין. את מוזמנת לפנות לרופא נוירולוג המומחה לכאבי ראש, או לרופא אא"ג, שכן פעמים רבות בעיות בסינוסים או באזניים גורמות לכאב ראש. רפואה שלמה.
שלום בראה, 1. ילדים בריאים אינם נכללים ברשימת 'קבוצות הסיכון' לפתח את סיבוכי 'שפעת החזירים' שאותה פרסם משרד הבריאות. 2. משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל תושבי ישראל (מגיל חצי שנה ומעלה) כנגד מחלה זו. 3. אני אישית מעדיף את תרכיב החיסון שאיננו מכיל אדג'ובנט. השיקולים בבחירת תרכיב חיסון אינם נוגעים רק ליעילותו אלא גם לבטיחותו. 4. את השאלה מדוע רק לאחרונה החליט משרד הבריאות להעמיד לרשות כל הציבור תרכיב חיסון ללא אדג'ובנט מומלץ לך להפנות ישירות למשרד הבריאות. 5. אין בידי מידע אודות אנשים שאצלם הוכח קשר נסיבתי בין החיסון לבין מוות. 6. באופן אישי, בהיותי אדם בריא ללא גורמי סיכון אינני רואה סיבה לרוץ להתחסן כנגד 'שפעת החזירים'. הרבה בריאות אפי
שלום בראה, 1. ילדים בריאים אינם נכללים ברשימת 'קבוצות הסיכון' לפתח את סיבוכי 'שפעת החזירים' שאותה פרסם משרד הבריאות. 2. משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל תושבי ישראל (מגיל חצי שנה ומעלה) כנגד מחלה זו. 3. אני אישית מעדיף את תרכיב החיסון שאיננו מכיל אדג'ובנט. השיקולים בבחירת תרכיב חיסון אינם נוגעים רק ליעילותו אלא גם לבטיחותו. 4. את השאלה מדוע רק לאחרונה החליט משרד הבריאות להעמיד לרשות כל הציבור תרכיב חיסון ללא אדג'ובנט מומלץ לך להפנות ישירות למשרד הבריאות. 5. אין בידי מידע אודות אנשים שאצלם הוכח קשר נסיבתי בין החיסון לבין מוות. 6. באופן אישי, בהיותי אדם בריא ללא גורמי סיכון אינני רואה סיבה לרוץ להתחסן כנגד 'שפעת החזירים'. הרבה בריאות אפי
אלה שלום, צר לי על אבדנך, גם אם היה לפני שנים רבות. עם זאת, דבריך חמורים ביותר ומשוללי בסיס. הרפואה בעשורים האחרונים משתדלת ככל האפשר להתבסס על מידע מדעי מוצק. מה שנקרא evidence based medicine. במחקר בו השתתפו אלפי נבדקים נמצא שמבחינת ההשרדות ומבחינת הופעת גרורות, אין הבדל בין טיפול בהקרנה מקומית בלוחית ראדיואקטיבית לבין עקירת העין! אמנם יש חולים שמראש מציעים להם עקירה כי הגידול כה גדול עד כי אינו מתאים לטיפול בהקרנה, אך מי שכן מתאים לטיפול בלוחית יכול להיות שקט שאין מציעים לו טיפול נחות, אלא עדיף. לפחות מהבחינה הקוסמטית עדיף לשמר את העין.לעיתים אנו אף מצליחים לשמר ראיה!! כמו כן, דווחו מקרים בספרות שבהם הופיעו גרורות בכבד גם 25 שנים לאחר עקירת העין למלנומה. הרבה מעבר ל-5 השנים עליהן מדברים בסרטנים אחרים. המשמעות היא שכבר בזמן האיבחון היו גרורות מיקרוסקופיות בכבד, שם הן נמו מעין "שנת חורף" ממושכת עד שגורם לא ידוע העיר אותן. אין טיפול מניעתי עדיין כנגד התפתחות הגורות בהמשך השנים. אנחנו עובדים על זה ומחפשים. לא ידוע למה פתאום הגרורות צומחות. באשר לאימך, יתכן שהיה אכן צורך לעקור את העין מיד ושלא היתה מתאימה לטיפול בהקרנה. אך יכול להיות שכבר בעת האבחנה היה הכבד מלא בגרורות זעירות. אכן 5 שנים הן זמן קצר ביחד לחייו של אדם. בחולה סרטן, הן לפעמים כל מה שיש. אם תקראי את המאמר שלנו בעיתון הרפואה באנגלית תראי שאנו מדווחים גם על השרדות אחרי 10 ו-15 שנים (ניתן לקוראו חופשי באתר של ההסתדרות הרפואי (הר"י) - IMAJ, התפרסם במאי 2009).
שלום אני, סיכון לחיים נמדד באחוזי תמותה עקב המחלה ב-5, 10 ו-15 שנים מהאבחנה. ממחקר בינלאומי (COMS) מצא שהתמותה ממלנומה עומדת על 10% ב-5 שנים ו-18% ב-10 שנים. בישראל המספרים דומים ב-20 השנים האחרונות ועומדים על פי החישוב על 11.4% , 17.0% ו-23.3% ב-5, 10 ו-15 שנים. בארץ רק 13% מהחולים פיתחו גרורות באותה התקופה (20 השנים האחרונות). הנתונים פורסמו בירחון ההסתדרות הרפואית הישראלית (IMAJ) בחודש מאי האחרון.
שלום לך מגי, לצערי לא ברורה לי הפתולוגיה מניסוח שאלתך על מנת לתת תשובה. ניתן לעצור דימום בעזרת חמצן היפרברי במידה והדימום הוא על רקע של נזק הנילווה לרקמה בריאה כתוצאה מקרינה טיפולית כמו דימום מרקמת שלפוחית שתן לאחר הקרנות של סרטן פרוסטטה, דמם ממעי וכדומה. לתשובה מדויקת כמה שאפשר ניתן להתקשר ל 048377851 או 048377812.
עדי שלום, האם אביך מטופל שלנו ?
מלנומה של העין היא מחלה ממארת אשר שולחת גרורות לכבד וכאשר ישנן גרורות בראה המצב רק מחמיר הטיפול במצב זה בכל אחד מהחמרים שצוינו אינם משפרים דבר. הייתי ממליץ על הכדורים של הטומודל אך אינן בסל הבריאות ושא החמרים התגובה אליהם בערך זהה
אנו עוסקים במחלות כבד וגידולים שמקורם בתאי הכבד עצמן. לגבי גרורות ממקור אחר מציע להיוועץ ברופאים אונקולוגים אשר מתמחים במלנומה.
אבי שלום, הקרנת העין בעזרת "פלק" חצוני המונח על החלק האחורי של גלגל העין מעל אזור המלנומה למשך שבוע. טיפול זה גורם להקרנת הגידול ולעיתים להעלמותו. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
לא ידוע לי השפעה מדוייקת של קרינת השמש על מלנומה של העין אבל ממליץ שבשהייה בשמש להיות עם משקפי שמש עם הגנה כנגד קרינה אל סגולה
שלום יפית, שאלותייך מאוד ענייניות. עלייך להפנות שאלות אלה למנתח, על פי נסיונו, הטכניקה שבה הוא ינתח ומצב העין והמצב הכללי של אביך.
