היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) מעלה את הסיכון להתקפי לב...
מחקר: לחולי פסוריאזיס סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב וכלי...
בכתבה זו נבהיר את המושג "גורמי סיכון" ונסקור את גורמי...
עלייה של כ-60% בסיכון ללקות בליקוי קוגניטיבי קל או בדמנציה...
1. לא ניתן , אין תרופות 2.שלב 1 3.פרוגנוזה טובה 4.מאד שכיח, הוא מסוכן אם הוא מאד גבוה 5.כנראה תקין. אם אין דלף טריקוספידלי לא ניתן לחשב לחץ ריאתי 6.כמעט חסר משמעות 7.ענין של מדידה זהו ?
המיפוי לא תקין , יש בו עדות לאסכמיה בכמות וחומרה שמצריכים כנראה המשך ברור בצינתור רגיל או וירטואלי. אחרי הצינתור אפשר לדבר על הטיסה
שלום רב אני מציעה להתיעץ עם הקרדיולוג לגבי ערך המטרה שלו. לרוב אחרי צנתור רוצים LDL מתחת ל 70. דוקא השילוב עם אזטרול יכול להיות יעיל ובלי להעלות סיכון לתופעות לוואי אך כמובן כל מקרה לגופו
היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) מעלה את הסיכון להתקפי לב...
מחקר: לחולי פסוריאזיס סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב וכלי...
בכתבה זו נבהיר את המושג "גורמי סיכון" ונסקור את גורמי...
עלייה של כ-60% בסיכון ללקות בליקוי קוגניטיבי קל או בדמנציה...
לפי סקירה מקיפה, ייעוץ תדיר מסייע להוריד את רמות הסוכר...
מטופלים שהשתתפו בתוכנית כושר שיקומית שיפרו את היכולת...
רפאטה, תרופה להורדת ערכי ה-LDL הניתנת בזריקה אחת לשבועיים,...
הפרעות פוריות בגברים מלוות בסיכון מוגבר למחלות כרוניות...
ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית מומחית בהשמנת יתר, סוקרת הספרות...
על פי מה נקבע משקל גוף מומלץ? מדוע עודף משקל אינו בריא? כמה...
מי שלקה בשבץ מוחי ניצב בפני סיכון גבוה ללקות בו שוב. כדי...
הבעיה נובעת מגורמים רבים, ובחלק מהמקרים ניתנת לטיפול ע"י...
ד"ר רז הגואל, מנהל מרכז רפואי לטיפול בהשמנה, משיב על שאלות...
השמנה מוגדרת כמחלה. וכמו בכל מחלה, גם בהשמנה יש לטפל...
סובלים מעודף משקל? עשיתם כל דיאטה אפשרית ונכשלתם? חוששים...
1. לא ניתן , אין תרופות 2.שלב 1 3.פרוגנוזה טובה 4.מאד שכיח, הוא מסוכן אם הוא מאד גבוה 5.כנראה תקין. אם אין דלף טריקוספידלי לא ניתן לחשב לחץ ריאתי 6.כמעט חסר משמעות 7.ענין של מדידה זהו ?
המיפוי לא תקין , יש בו עדות לאסכמיה בכמות וחומרה שמצריכים כנראה המשך ברור בצינתור רגיל או וירטואלי. אחרי הצינתור אפשר לדבר על הטיסה
שלום רב אני מציעה להתיעץ עם הקרדיולוג לגבי ערך המטרה שלו. לרוב אחרי צנתור רוצים LDL מתחת ל 70. דוקא השילוב עם אזטרול יכול להיות יעיל ובלי להעלות סיכון לתופעות לוואי אך כמובן כל מקרה לגופו
קשה לאמוד את מידת הדחיפות של תלונותיך דרך מדיה זו. במידה ואתה חושב שיש מקום להערכה דחופה יותר מהערכה תוך 3 ימים אנא פנה לרופא המשפחה.
אירית שלום למרות הנתונים הרבים, לא פשוט לענות על השאלות הללו מבלי לקבל את התמונה הכוללת ולראות את אביך. ההמלצה העיקרית שלי, למצוא קרדילוג, שיכיר את אביך טוב ויפגש איתו ויטפל בו לאורך זמן. התייעצויות חד פעמיות במקרה של אביך יכולות רק לבלבל אתכם. בכל זאת כמה תשובות: 1. הצריבה מטפלת בהפרעת הקצב ולא במסתם. בעיניין זה הייתי ממליץ להתייעץ עם קרדיולוג שמתמחה באלקטרופיזיולוגיה. הוא גם יכול לייעץ בנוגע לאפשרות להתקנת CRT עקב הפגיעה בסינכרון. (שוב, ממליץ שהכל ינוהל על ידי קרדיולוג אחד שיפנה אותכם לייעוץ אלקטרופיזיולוג) 2. בשלב זה אני לא רואה צורך בהתערבות ניתוחית במסתמים. המסתם המיטרלי אינו מאוד חולה. לעיתים רחוקות מנתחים רק את המסתם הטריקוספידלי. 3. צינטור באמת מסכן את הכליות והמיפוי לא הראה איסכמיה ולכן לא נראה שיש אינדיקציה לצינטור. אם יש ספק ניתן לעשות אקו לב במאמץ, לקבל עוד אינפורמציה. 4. ניתן להחליף או לתקן את המסתם המיטרלי בחתך קטן. לסיכום, למצוא קרדיולוג שעליו סומכים ולתת לו לנהל את הבירור. בברכה דר' גיל בולוטין
מקובל להעריך סימפטומים ולבצע גם בדיקת לב במאמץ אקו מאמץ או מיפןי במאמץ
בגילו של סבא רמת LDL של 94 בהחלט סבירה ולא הייתי רץ להחליף לתרופה חזקה יותר ( בטח לא למעכבי PCSK9)
שלום רב, א. פריליה בטוחה באי ספיקת כליות, וביספוספונטים- לא. ב. מחקר עם פוליה נמשך 10 שנים. אין לנו נתונים לזמן ארוך יותר, אך ההגיון אומר שצריך להמשיך בטיפול, כמו בכל מחלה כרונית אחרת (בסוכרת או ביתר לחץ דם אין מחקרים שנמשכו מעל 10 שנים, אל הטיפול הכרוני- כן נמשך). ד. סיכון לשברים אטיפיים קיים גם עם ביספופסונטים. תועלת הטיפול (גם בפרוליה, וגם בביספופסונים) במניעת שברים טיפולסיים- עולה על הסיכון הזה. ה. כדי לדבר על אפשריות טיפול אחרות (פורטאו, למשל)- חסרים לי נתונים. מה הוא הקריאטינין של האדון? מה הוא ה- CCT שלו? מה הוא ה- PTH שלו? סידן, זרחן, אלבומין, פוספטזה בסיסית בדם? רמת ויטמין D בדם? סיפור של שברים בעבר? תרופות שנוטל? מחלות רקע? בקיצור: לא אוכל לתת המלצה טיפולית בפורום. אני ממליצה לפנות לרופא המטפל באוסטיאופורוזיס, עם כל הנתונים הרלוונטיים, ולדון אתו על אפשרויות הטיפול. בברכה, דר ילנה סיגל
ירידה משקל, פעילות גופנית, איזון גורמי סיכון - היפרליפידמיה וסכרת יכולים לגרום לנסיגה משמעותית ואף להבראה, הכל תלוי בנקודת ההתחלה ובדינמיקה שמתרחשת בחיים
התרופה ארקוקסיה, שהחומר הפעיל בה הוא etoricoxib , שייכת למשפחת ה NSAIDS (תרופות נוגדת דלקת שאינה סטרואידיות), והיא מעכבת את האנזים COX-2 באופן סלקטיבי. השימוש בתכשירים מקבוצה זו עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ. לפיכך הטיפול בתרופה מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל בכלל המטופלים ואילו במטופלים הסובלים ברקע מחלות קרדיווסקולריות שונות כגון: מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם לא מאוזן ועוד, השימוש בתכשיר מהווה התווית נגד (אסור). מעבר לכך גם במטופלים בעלי גורמי סיכון משמעותיים לאירועי לב כגון חולים ביתר לחץ דם, היפרליפידמיה, סוכרת ומעשנים, הרופא יבצע הערכה קפדנית של התועלת בטיפול מול הסיכון הפוטנציאלי לאירועים קרדיווסקולריים. מומלץ להיוועץ ברופא המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך בנוגע להתאמת הטיפול.
שלום רב, לצערי אני לא איש בשורות בעניין הביופסיה ואין כיום תחליף טוב. 4K זו בדיקה שמחזקת או מחלישה את המחשבה לביופסיה אבל בסוף אבחנה מלאה צריכה לעבור דרך ביופסיה. בהצלחה
שלום רב, 1. כן. לפי המתואר מדובר בבקע סרעפתי גדול כך שתוכן קיבה יכול לעלות להיכנס לריאות ולגרום לאספירציות, לדלקות ריאה ושיעול כרוני. 2. שיעול יכול להיות עם כיח או בלעדיו, תלוי בכמויות הרפלוקס. 3. יכול להיות שיש גורמים נוספים לשיעול או שהטיפול נכון אבל לא מספיק לפתור את הבעיה של הרפלוקס. הטיפול היעיל ביותר הוא ניתוח כאשר יש בקע גדול אולם בגילה זה לא פשוט. ניתן לנסות שינוי בהרגלי תזונה, אכילת מנות קטנות, לא לפני השינה וכיו"ב. אפשר לפנות שאלה בפורום גסטרו בעניין. 4. יכול להיות שמדובר בשינויים ישנים ללא משמעות אבל עולה אפשרות של קרישים בריאות, ממליץ לבצע מיפוי ריאות לשלול זאת. 5. המשך בירור במרפאת ריאות וגסטרו.
שלום שרה, היפרליפידמיה, עודף שומנים בדם הינו גורם סיכון חשוב ביותר להתקף לב ולמחלות אחרות הקשורות להצרויות בעורקים. מעבודות על מאות אלפי חולים אנחנו יודעים שהורדת פרופיל השומנים וטיפול בסטטינים מקטין סיכוי להתקף לב ומאריך חיים. הצרות של 50% שתיארת נחשבת אינה משמעותית. יחד עם זאת חשוב מאוד לאזן את גורמי הסיכון כך שלא תהיה התקדמות בתהליך התרשתי. בין היתר יש חשיבות לאיזון פרופיל שומנים. היום ההמלצה העדכנית גם לאנשים שאין להם מחלת לב שהכולסטרול הרע LDL יהיה פחות מ 100. בשלב ראשון יש להתחיל בדיאטה דלת כולסטרול הפנייה לדיאטנית, ירידה במשקל ופעילות גופנית. בנוסף כנראה שמיץ רימונים יכול לשפר פרופיל שומנים רק צריך כמויות גדולות של מיץ רימונים מדי יום שכנראה לא ישים. אם לאחר שעשית כל זאת עדיין LDL הוא 150 יש אנדיקציה להתחיל טיפול בכדורים. לגבי המינון ניתן בעקרון להתחיל במינון יותר קטן ולאחר כחודש וחצי להעריך את פרופיל השומנים העדכני ואז להחליט לגבי צורך בהעלאה. אני חושבת ש 10 מ"ג נשמע לי קצת מעט וסיכוי נמוך שתגיעי ליעד של פחות מ 100, ניתן להתחיל ב 20 מ"ג וכעבור חודש וחצי לעלות לפי התוצאות. חשוב לזכור שרב האנשים נוטלים סטטינים, כדורים נגד כולסטרול ומרגישים מצוין. תרגישי טוב
הניתוח שהכי מתאים ושייתן מענה לריפלוקס הכי טוב - מעקף קבי רגיל. למחלות הנלוות - גם מעקף מבחינת המעי הרגיז - ככל הנראה הכי טוב - שרוול.. השאלה של בחירת הניתוח היא אחת החשובות בתחום הזה במיוחד אם הכירורג יודע לעשות כל אחד מהניתוחים (אם הוא למשל לא יודע לעשות מעקף קיבה רגיל - ישכנע אותך לבצע מיני או שרוול). באופן כללי את סוג הניתוח בוחרים לפי גיל, הרגלי אכילה, אורח החיים, מצב הבריאות, מחלות נלוות, חומרתן, במיוחד סוכרת ושומנים בדם, והעדפות המועמד. את זה ניתן לקבוע רק אחרי ראיון מפורט אצל כירורג
גבי שלום נשמע שאתה צודק, אבל עלייך להגיע לחוות דעת שניה. מוזמן למרפאתי או לכל אנדוקרינולוג/רופא סוכרת אחר. בהצלחה
רפאל שלום לך, ממה שציינת, הבעיה המרכזית הנה לטעמי השמנת יתר קיצונית שמובילה למגוון רחב של הפרעות כפי שציינת כולל כבד שומני, סכרת, יתר ל"ד וכו'. לדעתי בעניין זה ספציפית אתה צריך להשקיע בעיקר- ושקילת ניתוח בריאטרי בהחלט באה בחשבון בגילך ובמצבך. בהצלחה
בנוסף לאמור בתגובה העתיקה שלי, בתשובה לשאלות הספציפיות שלך - בהחלט ניתן לנסות ולמצוא אם מנת אחזקה נמוכה יותר או בתדירות נמוכה יותר תהייה מספיקה לשמירה על ההישגים. אם המצב יחזור ויחמיר - אפשר תמיד לעלות חזרה במינון. אפשר לקחת נאוטיגסון שנים רבות בלי הגבלה למעשה...
אין בעיה להרות תוך כדי טיפול נאוטיגסון בבן הזוג. התרופה אינה עוברת בכמויות משמעותיות בין בני הזוג וההשפעות המזיקות לעוברים (טרטוגניות) הן בזמן האורגנוגנזיס שהוא בשלבי התפתחות העובר ולא בשלבי הזרע והביצית - כך שהעובדה שבן הזוג מטופל בנאוטיגסון לא משפיעה כלל על סיכון למומים מולדים בעובר שבבטנה של בת הזוג. גם הכמות של התרופה העלולה לעבור לכאורה בעת קיום יחסי מין עם פליטת הזרע היא מזערית וחסרת חשיבות.
אינדיקציות לניתוח נקבעות על פי יחס בין משקל וגובה, (ולא לפי משקל בלבד) מה שבעצם מגדיר את הBMI. הBMI צריך להיות מעל 40, או מעל 35 עם עוד מחלה אחת לפחות, אשר התפתחה משנית לעודף המשקל כגון סכרת, יתר לחץ דם, היפראוריצמיה, כבד שומני, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים, סטאזיס ורידי, היפרליפידמיה. לעיתים קרובות האדם עצמו לא מודע לכך שיש לו אחת מהמחלות האלו, ולכן יש לבדוק את זה לעומק. לפעמים אם הכל תקין - צריך לעשות מעבדת שינה, מדידות לחץ דם, וכו. אני מציע לך לברר קודם את כל זה.
האינדיקציות לניתוח נקבעות על פי יחס בין משקל וגובה, מה שבעצם מגדיר את הBMI. הBMI צריך להיות מעל 40, או מעל 35 עם עוד מחלה אחת לפחות, אשר התפתחה משנית לעודף המשקל כגון סכרת, יתר לחץ דם, היפראוריצמיה, כבד שומני, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים, סטאזיס ורידי, היפרליפידמיה. הBMI שלך כעת לפי המספרים שנתת הוא 33, כלומר פחות מ35, ולא ניתן לעבור ניתוח... אבל, רוב הפעמים האדם נותן גובה שהיה לפני הרבה שנים, ועם הזמן הגובה מתנמך במיוחד בעודף משקל.. לכן מציע לבדוק גובה כעת. בנוסף - לעיתים קרובות האדם עצמו לא מודע לכך שיש לו אחת מהמחלות האלו, ולכן יש לבדוק את זה לעומק. לפעמים אם הכל תקין - צריך לעשות מעבדת שינה, מדידות לחץ דם, וכו. אני מציע לך לברר קודם את כל זה.
לארז שלום, בתשובה לשאלותיך: 1.קרוב לודאי שלא. 2.האם הומלץ טפול אנדוקריני עקב טסטוסטרון נמוך? 3.יש צורך בבירור סיבת כאבי הראש:דורש קבלת רקע רפואי מלא ממך +בדיקתך+עיון ב-MRI +יתכן בדיקות אבחון משלימות. בברכה
את תסמונת השחלות הפוליציסטיות מאבחנים על סמך 2 מתוך 3 הקריטריונים הבאים: 1. שחלות במרקם פוליציסטי - יש לסה הגדרות מדוייקות 2. פחות מ-9 מחזורים לשנה וא היעדר וסת כלל 3. סימני מין זכריים - שיעור יתר ואקנה, או רמות גבוהות של הורמוני מין זכרים בדם. לא ציינת את מרקם השחלות. בכל אופן, אם יש לך את תסמונת השחלות הפוליציסטיות - פני לרופא שמבין בזה. גם היפרליפידמיה היא לא התוויית נגד מוחלטת לגלולות
דני שלום, היפרליפידמיה מסוג 4 מאופיינת על ידי עליה בטריגליצרידים וב HDL נמוך. יש לוודא כי ערכי הסוכר והמוגלובין מסוכרר A1C בגדר הנורמה. ניתן להתיעץ עם קרדיולוג או פנימאי העוסק בשומני הדם, ולאחר שאורחות החיים והדיאטה שופרו, לשקול תוספת של פיברטים לטיפול. תודה על פנייתך לפורום
מוטי שלום, הדבר יכול להעיד על נטייה מוגברת למחלות כלי-דם, שיכולה להתבטא בסיכון מוגבר לאירוע מוחי, אבל קשה להעריך עד כמה הסיכון הזה משמעותי, במיוחד מאחר שהוריך עברו אירועים מוחיים בגיל מבוגר. במצב זה יש רופאים שיתנו טיפול מניעתי (בד"כ 'מדללי דם'), ויש כאלה שיתנו אותו רק אם קיימים אצלך גורמי סיכון נוספים (יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים, היפרליפידמיה, השמנת יתר וכד'). אני מציע להתייעץ עם רופא המשפחה המכיר את ההסטוריה האישית והמשפחתית שלך. בכל מקרה יישר כח על על לקיחת האחריות לבריאותך והחשיבה ה'מניעתית' - תמיד עדיף להקדים רפואה למכה, ודאי במה שקשור לאירוע מוחי. זאב