נגישות
נגישות

היפרליפידמיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

נלחמים בהשמנה בעזרת הרפואה

השמנה מוגדרת כמחלה. וכמו בכל מחלה, גם בהשמנה יש לטפל באמצעות גורמים רפואיים. בעוד שדיאטות רבות מועדות להיכשל, טיפול תרופתי עשוי להועיל ולהוביל לשינוי המיוחל אם אתם סובלים מהשמנה, מנסים אין ספור דיאטות, ואפילו אם עברתם הליך כירורגי כמו ניתוח לקיצור קיבה (ולמרות זאת, העליתם את כל הקילוגרמים חזרה) - אתם לא לבד: כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה, ולא מצליחה לטפל בבעיה בצורה יעילה. בכתבה שלפניכם ננסה להבין מהן הסיבות להשמנה וכיצד ניתן לטפל בבעיה באופן אפקטיבי אך גם מבוקר.   למה אנחנו משמינים? ישנן סיבות רבות להשמנה. בניגוד לסברה הרווחת לפיה ה"אשמה" מוטלת על כתפיו של המטופל בלבד, חשוב להבין שגורמים רבים עשויים להשפיע על השמנה, ביניהם: גנטיקה, מחלות רקע, נטילת תרופות כרוניות, אורח חיים מודרני, אוכל מתועש ומעובד, סטרס, שעות שינה מועטות ועוד. כיום יודעים לומר כי אחד המנגנונים שהשתבשו בגוף שלנו הוא האיזון בין תחושת השובע לבין תחושת...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להיפרליפידמיה

קרדיולוגיה - תמונת המחשה
קרדיולוגיה שנים רבות דובר על הקשר בין בריאות האדם לסטרס, אך רק בעשורים האחרונה ניתן תוקף מדעי מוחל...
טיניטוס - תמונת המחשה
טיניטוס רובנו נתקשה להתמודד עם רעש חריג, אך הסובלים מהיפראקוזיס יתקשו להתמודד גם עם רעשים שגרתי...
ניתוח תריסריון - תמונת המחשה
ניתוח תריסריון מחקר חדש מלמד על יעילות מוגבלת של ניתוח השרוול, הנחשב לניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר בישרא...
ללמוד עוד על היפרליפידמיה
השמנת יתר: יש גם טיפול תרופתי!-תמונה

סובלים מעודף משקל? עשיתם כל דיאטה אפשרית ונכשלתם? חוששים...

מאת: ד"ר רז הגואל
11/10/2018
נלחמים בהשמנה בעזרת הרפואה-תמונה

השמנה מוגדרת כמחלה. וכמו בכל מחלה, גם בהשמנה יש לטפל...

מאת: המרכז הרפואי...
27/12/2018
היפרליפידמיה: המלחמה בכולסטרול-תמונה

היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) מעלה את הסיכון להתקפי לב...

מאת: ד"ר דב גביש
11/01/2018
הקשר בין פסוריאזיס למחלות לב-תמונה

מחקר: לחולי פסוריאזיס סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב וכלי...

מאת: ד"ר עמית...
23/11/2011
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להיפרליפידמיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

היפרליפידמיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום לך ד ר אני חולה סוכרת ועברתי צינתור בלב לפני כ 10 שנים היום אני סובל מדלקת באיזור האגן מעל לטוסיק שמקרין לרגל האם ארקוקסיה טוב בשבילי

התרופה ארקוקסיה, שהחומר הפעיל בה הוא etoricoxib , שייכת למשפחת ה NSAIDS (תרופות נוגדת דלקת שאינה סטרואידיות), והיא מעכבת את האנזים COX-2 באופן סלקטיבי. השימוש בתכשירים מקבוצה זו עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ. לפיכך הטיפול בתרופה מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל בכלל המטופלים ואילו במטופלים הסובלים ברקע מחלות קרדיווסקולריות שונות כגון: מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם לא מאוזן ועוד, השימוש בתכשיר מהווה התווית נגד (אסור). מעבר לכך גם במטופלים בעלי גורמי סיכון משמעותיים לאירועי לב כגון חולים ביתר לחץ דם, היפרליפידמיה, סוכרת ומעשנים, הרופא יבצע הערכה קפדנית של התועלת בטיפול מול הסיכון הפוטנציאלי לאירועים קרדיווסקולריים. מומלץ להיוועץ ברופא המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך בנוגע להתאמת הטיפול.

בן 53 הופנה בשל PSA עלייה מ3.8 דרך 5.4 ב2017 וכעת 6.21. בדיקתי טונוס תקין נוקשות באפקס משמאל בדיקה חשודה. MRI- ערמונית בנפח 20 סמק. באזור הPZ משמאל באזור אמצע לכיוון הבסיס הודגם ממצא בגודל 13 ממ חשוד היפודנסי עם רסטרקיציה בADC והאדרה PIRADS. ההמלצה של הרופא להמשיך לביופסיית FUSION. ברקע סוכרת היפרליפידמיה. השאלה האם יש איזושהיא דרך קצת פחות פולשנית ומזיקה מאשר הביופסיה? מה דעתך על בדיקת 4KSCORE? אשמח לעצתך האם ניתן בבדיקות [אפילו פרטיות בעלויות קצת יותר גבוהות הכסף פחות מעניין] להימנע מן הבדיקה והתוצאות הלא נעימות שעלולות לבוא בעקבותיה? תודה מראש על עבודת הקודש שאתה עושה פה.

שלום רב, לצערי אני לא איש בשורות בעניין הביופסיה ואין כיום תחליף טוב. 4K זו בדיקה שמחזקת או מחלישה את המחשבה לביופסיה אבל בסוף אבחנה מלאה צריכה לעבור דרך ביופסיה. בהצלחה

ד"ר שלום שואל לגבי סבתי, כבת 83. ברקע היפרליפידמיה ובקע סרעפתי. לא עישנה מעולם אך נחשפה לעישון פסיבית (בעלה היה מעשן כבד). מזה כ-8 חודשים סובלת משיעול טורדני. לפני כ-8 חודשים היה ארוע של שיעול כיחי עם צפצופים, אובחנה כברונכיטיס וקיבלה טיפול אנטיביוטי במוקסיפן ואזניל. השיעול בעצם נמשך מאז. היה שיפור מסויים והצפצופים נעלמו לגמרי, אך בהמשך השיעול שוב חזר. השיעול בד"כ עם כיח, ולדבריה מחמיר בסמיכות למאכלים חריפים. אין קוצר נשימה במאמץ, אולי מעט עייפות. בלילה אינה משתעלת או קמה מהשינה. בבדיקת אאג עם סיב אופטי -חשד לרפלוקס. קיבלה נקסיום 40 מ"ג פעמיים ביום לניסיון למשך שבועיים, וכמו כן גם ספריי של סטרואידים ללא כל שיפור. לדברי הרופאה הריאות "נקיות"/. סטורציה באוויר חדר 98%. ביצעה CT חזה: נצפה תמט תת- סגמנטרי בסגמנט עליון של LLL משנית ללחץ ע"י בקע סרעפתי גדול המכיל את מרבית הקיבה. הצללות עדינות בצורת זכוכית חלב באספקט אחורי של LUL וב-LLL. הצללה פסית אטלקטטית קטנה פארא-ורטברלית ב- RLL. קשרית בגודל 3 ממ ב- RLL וקשרית נוספת כ-2 ממ ב- RUL הצמודה לסדק הבינאונתי. הודגמה הרחבה בולטת של העורק הפולמונלי השמאלי עד 32 ממ, והרחבה קלה של העורק הפולמונלי הימני עד 26 ממ. הטרונקוס פולמונליס ברוחב 20 ממ. רופאת המשפחה עדיין חושבת שמדובר בGERD. שאלותי: 1. האם בקע סרעפתי הלוחץ וגורם לתמט חלקי של ה- LLL כמתואר יכול לגרום לשיעול פרודוקטיבי ממנו סובלת? 2. האם רפלוקס גורם בד"כ לשיעול כיחי או יבש? 3. במידה ואכן הרפלוקס הוא מקור הבעיות - האם לא סביר שהייתה סובלת משיעול בלילה והייתה מגיבה לטיפול בנקסיום? האם יש טיפולים יעילים אחרים? 4.מה המשמעות של הרחבה אסימטרית של עורקי הראה כמתואר (בולטת משמאל וקלה מימין) ? 5. כיצד היית מציע להתקדם. תודה רבה מראש.

שלום רב, 1. כן. לפי המתואר מדובר בבקע סרעפתי גדול כך שתוכן קיבה יכול לעלות להיכנס לריאות ולגרום לאספירציות, לדלקות ריאה ושיעול כרוני. 2. שיעול יכול להיות עם כיח או בלעדיו, תלוי בכמויות הרפלוקס. 3. יכול להיות שיש גורמים נוספים לשיעול או שהטיפול נכון אבל לא מספיק לפתור את הבעיה של הרפלוקס. הטיפול היעיל ביותר הוא ניתוח כאשר יש בקע גדול אולם בגילה זה לא פשוט. ניתן לנסות שינוי בהרגלי תזונה, אכילת מנות קטנות, לא לפני השינה וכיו"ב. אפשר לפנות שאלה בפורום גסטרו בעניין. 4. יכול להיות שמדובר בשינויים ישנים ללא משמעות אבל עולה אפשרות של קרישים בריאות, ממליץ לבצע מיפוי ריאות לשלול זאת. 5. המשך בירור במרפאת ריאות וגסטרו.

תודה רבה על המענה 2 שאלות : 1. מה המשמעות של צמיחת קנדידה אלביקנס בתרבית כיח? האם זה יכול להסביר את השיעול הכרוני? האם מצריך טיפול? 2. כתבת בנוגע להרחבת עורקי הריאה שבולטת משמאל וקלה מימין כי "עולה אפשרות של קרישים בריאות, ממליץ לבצע מיפוי ריאות לשלול זאת". האם בנוכחות תמט חלקי של ה- LLL - בשל הלחץ מהבקע, הבדיקה תהייה אבחנתית לקרישי דם? (קראתי שהבדיקה מזהה אי התאמה בין אוורור לזרימה, ובעצם האם לא צפוי שיהיה אזור לא מאוורר בריאה השמאלית במצב זה שיפריע לאבחנה חד משמעית?) ושוב תודה!

1. קנדידה זו פטרייה שנמצאת בחלל הפה וצמיחה שלה בכיח לא מהווה בעיה. 2. כשעושים מיפוי ריאות צריך לבקש גם איוורור וגם זרימת דם באנגלית: וונטילציה ופרפוזיה. רק כשיש חוסר התאמה בינהם, כלומר כשיש וונטילציה ואין פרפוזיה יש חשד לקריש. במקרה שציינת של בעיית איוורור תהיה התאמה בין חסר פרפוזיה וחסר וונטילציה באותו איזור בשל הלחץ מהבקע.

21/07/2017 | 16:01 | מאת: שרה
מתוך פורום לב האישה

שלום רב, אני בת 66 פעילה במכון כושר עד 5 פעמים בשבוע מזה כ-15 שנה.הובחנתי בהפרעת קצב לב LBBB. עברתי צנתור אבחנתי ונמצא 50% סתימה. נאמר לי, שלמעשה הבדיקה יצאה תקינה. לא היה צורך בסטנט. קיבלתי המלצה ליטול אספירין וגם LIPITOR 40mg. הכולסטרול LDL הערך שלו הינו 152 וה-HDL הערך שלו 62. טריגליצרידים הערך 69. סוכר 88. אני מאמינה שתוצאות הבדיקות הן כאלה מאחר ואני מנהלת אורך חיים בריא אשר כולל תזונה בריאה. אני קוראת שיש המון תופעות לוואי בלתי נעימיות לליפיטור וזאת בלשון המעטה....כאבי שרירים וכו....אני חוששת שהתרופה עלולה לפגוע באימונים במכון הכושר ובכלל באיכות החיים . האם הכרחי ליטול LIPITOR 40mg ? מדוע לא להתחיל במינימום 10mg? תודה מראש שרה

שלום שרה, היפרליפידמיה, עודף שומנים בדם הינו גורם סיכון חשוב ביותר להתקף לב ולמחלות אחרות הקשורות להצרויות בעורקים. מעבודות על מאות אלפי חולים אנחנו יודעים שהורדת פרופיל השומנים וטיפול בסטטינים מקטין סיכוי להתקף לב ומאריך חיים. הצרות של 50% שתיארת נחשבת אינה משמעותית. יחד עם זאת חשוב מאוד לאזן את גורמי הסיכון כך שלא תהיה התקדמות בתהליך התרשתי. בין היתר יש חשיבות לאיזון פרופיל שומנים. היום ההמלצה העדכנית גם לאנשים שאין להם מחלת לב שהכולסטרול הרע LDL יהיה פחות מ 100. בשלב ראשון יש להתחיל בדיאטה דלת כולסטרול הפנייה לדיאטנית, ירידה במשקל ופעילות גופנית. בנוסף כנראה שמיץ רימונים יכול לשפר פרופיל שומנים רק צריך כמויות גדולות של מיץ רימונים מדי יום שכנראה לא ישים. אם לאחר שעשית כל זאת עדיין LDL הוא 150 יש אנדיקציה להתחיל טיפול בכדורים. לגבי המינון ניתן בעקרון להתחיל במינון יותר קטן ולאחר כחודש וחצי להעריך את פרופיל השומנים העדכני ואז להחליט לגבי צורך בהעלאה. אני חושבת ש 10 מ"ג נשמע לי קצת מעט וסיכוי נמוך שתגיעי ליעד של פחות מ 100, ניתן להתחיל ב 20 מ"ג וכעבור חודש וחצי לעלות לפי התוצאות. חשוב לזכור שרב האנשים נוטלים סטטינים, כדורים נגד כולסטרול ומרגישים מצוין. תרגישי טוב

עזרת לי מאד. תודה, שרה.

פורומים בנושא היפרליפידמיה
פורום קרדיולוגיה - מבוגרים
ד"ר דני אליאן יענה על שאלות הגולשים בנושאים הקשורים למחלות לב במבוגרים,...
פורום קרדיולוגיה וצנתורים
ד"ר ארתור קרנר ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים למחלת לב כלילית, גו...
פורום ניתוחי לב
מנהלי הפורום ישיבו על שאלות הגולשים בכל הנוגע לתחום כירורגית לב: ניתוחי...